רציני לא מבינה למה צריך לפסול זאת?!

לא נוגע בי באופן אישי,(לא עשיתי צבא,)אבל מכעיס אותי שרואים זאת בצורה "פסולה"

שעד כדי כך שואלים אם היו יוצאים עם בחורה שעשתה צבא.

נו באמת!

אני חושבת שזה לא אומר כלום על הבחורה.

אז עשתה צבא...לא מבינה את הביג דיל.

לא רואה בזה שהולכת בעזות פנים נגד דעת הרבנים.

יש בחורות שעושות זאת כי המשפחה "תחרים" אותם מהחיים אם לא תעשה.

או ממליון סיבות כאלה ואחרות שהם שונות מהרגיל.ומחייבות אותה לעשות.

אז?!

לא כל חיילת בצבא היא הולכת נגד הרבנים והופך אותה לפחות תורנית?!

תסתכל על זה בצורה אחרת.

אני הכרתי מישהי בשירות לאומי שעשיתי,שרב התיר לאחותה לעשות צבא בגלל מצב כזה.

אבל-הרב אמר לה באיזה תפקיד היא צריכה להיות שם ואם לא זה,פשוט לא לעשות.

לא לוקחת את הפסיקה..

ולא על שום כלל.

אומרת שאפשר לנסות להבין ולשמוע  את אלה שמתגייסות/התגייסו ולא ישר לומר "לא" אם היא עשתה צבא.

זה הכל!

נו באמת.

וממך דווקא לא הייתי מצפה לשמוע את זה.

זה לא קשור כלל!!!

תכיר את הבחורה ואז תדבר!!

עולם וכולם פה מוזמנים לקבל ממני ברכות וגזירות צדיק.

ולמי שמפקפק ביכולותי, הרי ככה החלטתי, ובוודאי שזה נכון...

קפה

(מה אתה אומר, זה יהפוך לנצלו"ש שובניסטי?)

במיוחד בטירונות, וגם בקרבי.

אבל להגיד לבת שרוצה להיות חיילת שיהיה לה התמודדיות בזמן שאח שלה שבצבא יש לו גם, ולהגיד לה שבגלל זה שלא תתגייס, זה לא תשובה.

לדעתי.

מה זה ש"שלמה" עם זה..

שמצד אחד לא מתחרטת ומצד שני גם לא מתגאה בזה. מה הבעיה?

אבל לפסול על זה.?

אני יודעת שחרדים מבית זה יהרג ובל יעבור בשבילם..

אבל דתיים תורניים שיש כאן..לא ציפיתי שייפסלו על זה.

וסתם שאלה,אך אתה מקבל בחורה שעשתה שירות לאומי במקום מעורב עם בנים..?

אני צריכה להתלבט אם לפסול כי הוא משרת עם בנות?

חחח זה מה שאני עושה

פשוט טיפלה מציק שנותנים כל כך משקל לבנות לגבי זה, בעוד שבנים גם שם.

וזה עבודה ממש חשובה.

ויש גם כאלה שחוזרים יומיות.

אז נכון שלכתחילה בנות לא חייבות,

אבל גם בשירות לאומי-  קומנריות- יש להן תמדריכים, ובנות בכפר נוער יש חניכים,

שוב זה שונה

אבל מעורב עד איזה גבול?

פשוט כיאלו מציגים שבנות לא חסינות בפני זה, אבל גם בנים לא.

בנות דתיות בחרו להתגייס,

זה כל ההבדל.. 

הטבע האנושי הוא הפוך.

החינוך פשוט דפוק. מלמדים בציבור שלנו שלגבר הכל מותר, ה' ירחם.

והמציאות מוכיחה. כל השאר זה תוצאות של חינוך לקוי

ושוב, אם הוא מצטער על זה, זה זניח. ואם הוא חושב שזה אידאל, ברור לך שזה לא בחור בשביל מישהי תורנית לא? נשמע לי ממש מובן מאליו.

איך הפרדתם את זה למגדריות שוב

פףףףףף

אבל לא ענית לי אך אתה מקבל בחורה שעשתה שירות לאומי במקום מעורב עם בנים?

אני באמת שואלת..

בכ"ז לא דומה למסגרת מחייבת, שנמצאים שם קבוע, בפרט כשמחייבת פעילות משותפת.

וגם בת שעושה באוני' "חברותות" במטלות עם בנים, זו בעיה.

אבל פחות מתחברת לזה שאומרים שיש לבנות התמודדויות בצבא.

גם לבנות וגם לבנים יש התמודדיות מורכבות בצבא.

באותה המידה,ולבנים אפילו יותר באיזשהו מקום(בהנחה והם לא בגדודים החרדים או גיוס ביינשים).

לא משווים ברמת שו"ע

מי יכול לעבור על יותר איסורים

או מי מתמודד יותר עם שמירת העיניים.

(שאלו שאלות שצריכות להשאל, אלא שהן לא המרכזיות)

הבעיה בצבא לבנות שונה.

הנפש שלכן שונה, וטוב שכך.

ולנפש כזו לא טוב, בכלל, להיות במסגרת צבאית.

בין אם זה מוביל לבעיות, בין אם זו בחורה ש'תצליח' להתמודד,

זה פשוט שונה מכן.

יש לבנות תפקיד כ"כ חשוב בעולם.

לא להלחם.

לעומת גיוס לצבא שאף אחד לא התיר ולא מתיר ולא יתיר

לכל הדעות ולא ארצה אישה שעושה ההפך ממה שהיא מאמינה בו.

אם היא כן, אין לזה משמעות. לכולם מותר לטעות

אם נלך לפי הרס"ר השמועתי הדתי הנפוץ, לפי השמועות יש גם רבנים שמתירים עבודה זרה...

פרופורציות פה. מכיר איך עובד הכלל של רוב חכמה ורוב מניין? לא כל אחד שלמד יורה יורה הוא פוסק, וגם אם הוא זכה להיות פוסק, דעתו בטילה מול רבנים גדולים ממנו.

אני חושב שכשאני אומר שאף אחד לא אומר שמותר, אתה מבין שהכוונה לכל גדולי ישראל.

ואז אתה מביא לי איזה ת"ח שחיבר איזה ספר ומעמיד אותו מולם.

גם אם נניח שהוא אחלה פוסק ות"ח והכל טוב, זה עדיין נקרא, מבחינה הלכתית גרידא, שאף אחד לא אומר שמותר.

יש לך טלפון ירא שמים

ביאליק. מכיר?

יכולת של גבר לנחם את עצמו, להכיל את הקשיים שלו ולעמוד מול העולם, היא חלק מתהליך ההתבגרות. כשזה קיים, ה"עטיפה" מהאישה הופכת לבונוס נעים ולא לצורך. 
 

יחס אימהי הוא לרוב חד-כיווני (האם נותנת, הילד מקבל). אתה מצפה שהיא תהיה ה"מבוגר האחראי" שמכיל ומנחם. כאשר בת הזוג מרגישה שהיא צריכה "לטפל" בבן הזוג שלה או לעטוף אותו, היא עלולה לראות בו מישהו שזקוק להגנה ולא מישהו שהיא חושקת בו כגבר.

כלומר אם זה חלק מהרגשת הצורך בקשר זוגי מבחינתך (שכשמו כן הוא הוא בריא כשהוא זוגי לא אימהי)

אז אתהצריך לעשות בירור עצמי עמיק מאיזה מקופ נוגע החוסר הזה לעשות עבודה/לגשת לטיפול אישי ולהגיע למערכת יחסים ממקום שלם ולא של חוסר כי זה מתכון למשןך דברים לא נכונים ולא בריאים לזוגיות שלך וגם לזמן לך מישהי שתמלא לך חסכים במקום אישה שתיבנו ותבנו יחד

זה חלק אינטגרלי מהקשר. בזוגיות עיקר הקשר הוא חברי, אבל יש גם קצת ילדי וקצת אבהי/אימהי.

אתה גם תהיה קצת אבהי לאשתך, קצת. אני אישית מחכה גם לאימהות הזאת כי זה כל כך כייפי שמשהו שאני לא צריכה להתאמץ בשבילו ובא לי בטבעי זה משהו שבן הזוג כל כך שמח לקבל.

רשימת שדכנים מתעדכנת - לקראת נישואין וזוגיות

בנוסף, הייתי ממליץ לתאר קצת יותר מה היא מחפשת, היא לא רק אישה בת 48 אלא יש לה אישיות ודרישות, וגם אין פה ממש תיאור שלה.

אם תפרטי מעט יותר יהיה קל יותר לאנשים לחשוב אם הם מכירים מישהו מתאים.

האם הרשימה היא לאנשים עם מוגבלויות?

מחפשת אדם נוח, שמור, ירא שמים (כיפה סרוגה) .

איש שלי

אהוב אחד

זה יום העצמאות

מצאתי לי פינת טבע פה

לכאורה, זה מה שחיפשתי בדיוק.

חורשה, שקט, אוויר נעים.

ועדיין, משהו בי לא מוצא מנוחה.

אני רוצה אותך, ובו זמנית אני מלאת פחדים מההליכה לקראתך.

אני יודעת שיש בי הרבה. יש בי מה לתת, יש בי אור. אני בטוחה בזה.

רק שבכלי העולם הזה, עוד לא למדתי ככ איך להנביע אותו, את האור הזה.

והבוץ דבק במעיינותיי, והסחף גובר עליי.

אני במערבולת פנימית, מרגישה שאין לי קרקע בטוחה להישען עליה.

לא מרגישה שאני יודעת,  לא מרגישה אולי כמעט בכלל..

אני לא יודעת מה יש שם, ברגש, שאני רוקדת איתו במין ריקוד של רצוא ושוב..

אני רוצה להרגיש, אני רצה אחרי ההרגש, מחפשת את הקו הדק הזה של רגש אמיתי שינבוט בי, ובו זמנית אני ככ בורחת ממנו. ככ מפחדת להתמסר אליו באמת.

אני רוצה אותי.

אני רוצה אותי בגדלות.

אני לא רוצה להיות נחסרת ככ בחסרונך..

אני לא רוצה להגיע אליך מתוך הריק,  מתוך הכלום, מתוך האין..

אני רוצה להלך בעולם בקומה זקופה, להיות עושה לי בית בתוכי. פינה של מלכות.

אני רוצה לזכור שיש בי.

אני לא חסרה. אני לא שבורה, אני לא אבודה.

אני רוצה ללמוד לאהוב את עצמי גם ככה. על כל חלקיי.

אני רוצה להצליח להתקלף... להגיע על הגרעין ההוא, שהוא אני, לחבק אותו שם ולשאוב ממנו כח.

ושם, בקודש הקודשים, חתום בחותמו של כהן גדול

מונח, הרצון שלי.

קראתי. אין לי מילים מעבר

ולא קל לגרום לי להתרגש

מה משנה אם מזהים אותך או  לא?  אף אחד לא מכיר אף אחד כאן, ממילא.....

וואו יקרה איך כתבת את הלב שלך

כמה מרגשת את

כמה אור וכמה אהבה יש בך ויש בך לתת

ב"ה שתמצאו אחד את השנייה במהרה ובמתיקות שלמה 🙏❤

הוא בטוח יזכה בך

ואתם לא מעמיקים את הקשר בכך שכל פגישה שלכם זה צחוקים וכיף ונמנעים מלהעמיק את הקשר. לא ברור אם החלטת שאתה רוצה להתחתן, בטח שלא ברור אם החלטת להתחתן איתה, ומתוך כך אתה חוזר לתירוץ הגובה ששמרת לך מראש, שלא השתנה מאז שהתחלתם להיפגש.

הייתי שמח לנסות לסייע לך אם תענה איפה אתה עומד ביחס לכל מה שאמרתי, אולי הכל הבל, רק אתה יודע.

החלטתי שאני רוצה להתחתן- כן. אני רוצה את זה מאוד, צמא לזוגיות ואהבה. אבל, לא יודע מה זה כי בחיים לא הייתי בדבר כזה.

לגבי להתחתן איתה, כמו שאמרתי המון דברים מתאימים לי, כיף ונחמד לי איתה אבל אין רגש.

ועניין הגובה, מההתחלה זה היה קשה לי זה נכון. לפעמים מפריע יותר ולפעמים פחות. עכשיו נראלי שזה פחות, אבל מפחד שבשכל שלי זה עדיין נתפס כמשהו פחות מושך אולי.

(היא דרך אגב סבבה עם הפרשי הגבהים ממה שאני שומע ממנה)

למה אתה רוצה להתחתן?

למה אתה צמא לזוגיות ואהבה?

אם אתה לא יודע מה זה אז למה אתה רוצה את זה? ולמה אתה רוצה משהו שאתה לא יודע?

מה זה אומר שאין רגש?

למה זה מפריע לך שהיא גבוהה ממך?

למה אתה מפחד ממה שאולי יש לך בשכל? ולמה שלא תבדוק בשכל שלך ותעדכן אותי?

קשה שרגש יווצר, שינסה למצוא דרך להיפגש בתדירות גבוהה יותר.

אם נפגשים רק אחת לתקופה ויש כיף, כדאי לנסות להעביר שלב ולהיפגש יותר, אחרת, חבל לדעתי על הקשר כי יהיה קשה לבנות אותו.

(אני הפסקתי קשר על דבר כזה אחרי שהבנתי לאחר מספר חודשים שאם עדיין נפגשים רק אחת לשבוע ולא יותר רגש כבר לא יבוא ולא נוכל לבנות משהו יחד כי כל פעם זה להיזכר מה קורה אצל האחר.)

ויש מצב שהקשר שלהם פשוט משעמם.. 

הראשון, להיפרד. לא מתאים.

השני - לעשות דברים ביחד.  ללכת לקניות. לעשות הליכה. ללכת לבנות משהו ביחד (להתנדב ווטאבר). לא עוד "דייט".

זה מאוד פשוט כן או לא

( אצל גברים זה שונה מנשים גברים עד דייט 3 יכולים להגיד אם יש משיכה או לא אבל נשים זה שונה מאוד)

הוא יועץ נישואין וממה שאני קוראת אצלו, הוא טוב. אפילו מאוד.

הוא מדבר על נושאים רבים, ובין השאר גם על הדילמה הזו.

גם באתר "השדכן", יש טיפים טובים.

בהצלחה.

שיהיה ברור

לא עברתי לנשואים טריים

אני לא בוגד

באמת

שמע המקום הזה בלב שלי אין מה לעשות

קל לי שבעז"ה שאתחתן אמשיך להיות פה.

אבל זאת רק תחושה, ימים יגידו

געגועים לאנשים שעברתי איתם פה לא מעט

ותמיד לדעת שמי אני בכלל

זה חשוב

אצלינו נוהגים אחרי 4 שנים

עם המקלחת של סוף תשעת הימים

אותו דבר לגבי נשים נשואות; 

כלומר, הרי הפורום לא נועד לאתר היכרויות, אז לכאורה, אין בעיה.

מצד שני, האם שייך  וצנוע בכל זאת, לנהל תכתובות עם גברים

אחרים, או שבגלל שזו התכתבות, שמות בדויים וכו', זה לא משנה.

אל תרבה שיחה עם האשה - האם לדעתכם זה מתכוון לסוג

של קשר כזה כמו כאן?

אינני נשואה, ובכל זאת אני תוהה אם זה לא עובר ולו במקצת

את גבול הצניעות;

הרי בכל זאת  נוצר קשר

 כלשהו אפילו רגשי, אחרי הכל מדברים כאן על דברים

מאוד אישיים....

אני גרושה.  חושבת שאם הייתי נשואה עם אדם

שהייתי חשה אליו קרבה גדולה וקשר אמיץ -

לא הייתי משתתפת בפורום עם גברים.

בחברה שאליה אני משתייכת (חרדית), לא שייך פורום

כזה. מעורב.

אז מצד אחד אני מרגישה קצת רגשי אשמה ומצד שני

יש לי תירוץ: הגרסא ינקותא שלי שונה מזו של החברה

החרדית, אני אוהבת לכתוב, אני אוהבת אינטרקציה

עם בני אדם, זה מעניין - במיוחד עם אנשים חכמים

וחושבים כמו אלה שבפורום...

השאלה אם התירוץ הזה יתקבל בבית דין

של מעלה. בזה אני לא כל כך בטוחה.

מה דעתכם?

אבקש תגובות מהפלג המחמיר במגזר

שלכם.  

לא אוהבת לכתוב "המגזר" - זה מפלג

ומבדיל, אבל איני מוצאת אפיון אחר כרגע...

תודה! 

ומשתתפת פה בפורום

לא מתכתבת בפרטי עם גברים

נמנעת מלהיכנס לפסים אישיים

לא רואה בעיה

לא מכירה כאן אף אחד במציאות

לא?

הרי לפי התגובות אפשר קצת להכיר טיפה מי ואיך המגיב, לא?

ואם אפשר - מדוע את משתתפת, מה זה נותן לך?

זה פסים אישיים

אין בעיה לדעת מה הסגנון וההשקפה של המגיב

זה לא הופך שום דבר לאישי

הכל כאן בפומבי

זה נותן לי היכרות עם מגוון דעות

זה נותן הרבה מחשבה ופרספקטיבה על החיים

ואם את שואלת אותי אני לא רואה הבדל בין אישה פנויה לנשואה מהבחינה הזאת

מאוד תורמים ומוסיפים לשיח, לדיון. 

אברך כמו שחלמתי שנים

שמח בחלקי הטוב

מה איתך אח?

זה זכות מעל הטבע

אני אין לי מעצמי כלום על זה

 דש!

הצלחה וברכת ה' בכל . 

הייתי פה פעם בניק אחר

היית לפעמים משתתף גם בנוג"ה

שם הייתי פעילה בזמנו...

זוכרת אותך ממש לטובה

ובייחוד לא קולה!!!

שעדיף להימנע ממשחות שיניים מלבינות. ייתכן שהן מלבינות אבל הן משפשפות את האימייל (במיוחד פחם וכיו"ב).

פרדונטקס טוב לחניכיים אם יש בעיות חניכיים / חניכיים רגישות וכיו"ב.

סנסודיין repair (אם מכיל NOVAMIN) טוב לשיניים רגישות ה־NOVAMIN ממלא סדקים מיקרוסקופיים באופן דומה לאימייל או משהו כזה. מומלץ בחום זה גם נותן תחושה חלקה לשיניים.

חוץ מזה כמעט כולם אותו דבר. זה שיש מיליון סוגים בסוף כמעט כולם אותו דבר וכמעט אותם מרכיבים, זה confusion marketing. גם למשל בסנסודיין: יש כמה משחות עם כל־מיני כיתובים שונים אבל אם להסתכל על הרכיבים, זה בדיוק אותו דבר (ומחירים שונים...)

מומלץ להשתמש במברשות רכות. היעילות היא אותה יעילות אלא שהרכות פחות פוגעות בחניכיים / משפשפות את האימייל. אני אישית ממליץ על curaprox, ה־ultrasoft מדהים וגם די עמיד בהשוואה להרבה מתחרים.

ובאו לפגישה.

אבל אפשר לשנות את זה אחרי האירוסין. תזמין אותה לשיננית או הלבנה.

אבל זה סופי ב"ה

תודה!

(סתם)

וזה בכלל לא מעניין אותו

הוא אמר מזמן שזה יהיה הדבר האחרון שיעניין אותו באשתו...

היא יודעת שהוא שרוף עליה...

אחים לא בהכרח דומים

את אמורה לפרגן ולהרים, : כן בטח!!! מהממממת!!!!! 🥰😍

משו כזה

חחח אבל אם גם הוא בראש כזה אז הכל טוב

היא מהממת באופי שלה והכל טפו חמסה וב"ה

ולפני שהכיר אותה הוא בכלל לא היה בעניין של בנות או חתונה

והוא רוצה ואוהב אותה מלכתחילה אז אני לא רואה בזה בעיה לומר שהיא לא הכי יפה בעולם...(גם לא יפה באופן כללי, חביבה עם חן יהודי)

תאמת שיש לי הערכה לזה,

ברור שצריך משיכה חיצונית גם,

אבל הפנימית זה הדבר שבסוף הכי מחבר. (לענ"ד)

בסוף זה גם עניין של אופי ומאד אינדיבידואלי לכל אחד

כאילו, את יכולה להגיד לנו ולאנשים אחרים אבל לא לאחיך

אבל אני גאה לספר לכם שאני נותנת צ'אנס ויוצאת גם עם הבחורים שהם לגמרי קלאסיים מבחינה חיצונית

תעשי רק דברים שאת שלמה איתם(:

וחשוב לו מישהי שנראית נורמלי ולא מכוערת.

ואין לו עניין דווקא בבחורה "חתיכה".

אני עושה דברים שיש להם פוטנציאל שאהיה שלימה איתם😉

בעיניו היא יפה, אל תגידי לו שהיא לא.

כאילו, זה לא נחמד, והוא עלול בסוף להאמין לך.

לא יודעת אם "יפה" בהגדרת הוליווד

ברור שלא אגיד לו, אני אחות טובה אחרי הכל

נכון, יפה

תסנני מה שמתאים לך..

בהצלחה!