חיסון שפעת ושעלת..פולנה

עצוב

איזה קשה זהרק אמונה

לא נראה לי שיש קשר

זה נשמע וירוס מה שיש לכם

רפואה שלמה( והלחץ הזה שלהם רק עושה אנטי)

בעקרון החיסון לא יכול לגרום למחלה,באורות
כי הוא מומת. מה גם שהתסמינים שהבאת הם לא של שפעת. נשמע כמו אחד הוירוסים שמשוטטים להם עכשיו ברחבי הארץ ותוקפים בלי רחמים.. יכול להיות שכשהיית במרפאה תפסת את הוירוס.
ורק אומרת על שעלת- זה ממש לא אותו סיפור כמו שפעת. עם שעלת יש תופעת לוואי של כאב ביד שנשאר כמה ימים, אבל מעבר לזה אין ככ תופעות, וזה ממש חשוב בעקרון, זה להגן על התינוק שלך שעוד לא יכול להיות מוגן לבד בחודשים הראשונים שלו כנגד מחלה מאוד לא נעימה, וכבר שמעתי על כמה אמהות שהילדים שלהן חטפו שעלת לפני שהיתה את האופציה לחסן והן מתחננות בפני כולן להתחסן ולמנוע את זה. אז ממש ממליצה.
גם הילדים התחסנו?לב אמיץ

ודאי שיש קשר - המרכיבים של החיסון מחלישים את המערכת החיסונית, וזו נחשבת תופעת הלוואי הקלה של חיסון השפעת, לעומת תופעות לוואי חמורות הרבה יותר שלו.

 

לגבי חיסון השעלת בהריון - חיסון שהבטיחות שלו לא נבדקה לגבי נשים בהריון.

אחראי להפסקות הריון וללידות מוקדמות, ולא מבטיח שהתינוק או האישה ההרה לא ידבקו בשעלת כי היעילות שלו נמוכה.

 

 

מאיפה הבאת את הנתונים של אחראי להפסקת הריון?באורות
וכו'? זה נבדק במחקר אמין? ולא מדובר כאן על חיסון שנועד להגן על האישה משעלת אלא על התינוק.
אנחנו מדברות על אותו חיסון שעלת.לב אמיץ

זה שלא נבדקה הבטיחות לנשים בהריון, זה מצויין במפורש בעלון לצרכן של החיסון.

 

מחקר, אמנם לגבי חיסון השפעת:

 

מתוך מחקר חדש שפורסם בכתב העת הרציני Vaccine שמצא קשר אפשרי בין הפלה בשלב מוקדם של ההיריון לבין חיסון נגד שפעת אצל נשים שקיבלו גרסה מסוימת של החיסון במשך שנתיים ברציפות.

 

צריך ללמוד ולהמשיך לבחון את הקשר בין חיסונים והפלות:

"אני חושבת שישנה חשיבות גדולה מאוד להבנתן של נשים כי הקשר בין הפלה לחיסוני שפעת הוא קשר אפשרי שצריך ללמוד ולהמשיך ולבחון אותו בעתיד", אמרה אמנדה כהן, יועצת בכירה לחיסונים במרכז לבקרת מחלות ומניעתן, אשר מימן את המחקר. ד"ר גרגורי פולין, העורך הראשי של כתב העת, אמר כי מדובר במחקר שתוכנן ובוצע בצורה טובה והוא מעלה שאלה שאין להתעלם ממנה. יחד עם זאת, הוסיף, כי הוא עצמו מתקשה להאמין שהחיסונים הם אלו שגורמים להפלות, אך הודה שזה משהו שצריך להמשיך ולבדוק בעתיד.

 

"למרות שמחקר זה עלול לגרום לדאגה ובלבול, חייבים לעסוק בו על מנת שנמשיך לשמור על הבטיחות של המטופלים שלנו", הוסיף ג'ייסון שוורץ, מומחה למדיניות החיסונים באוניברסיטת ייל.

 

הניסוח מתפתל וכמובן מאוד זהיר כי הוא נוגד את המדיניות הרשמית של הCDC בנוגע לחיסון נגד שפעת. 

שניים מעורכי המחקר הם חוקרים במרכז האמריקני למניעת מחלות ובקרתן (CDC).

 

הציטוט מתוך כתבה של רותם אליזרע, כתבת בריאות בYNET. אפשר למצוא את המקור שם.

 

בכתב העת לנצט, בסקירת תופעות הלוואי לחיסון השפעת, נמצא כי בבריטניה, מתוך מיליון נשים שמתחסנות לשפעת, 397 נשים צפויות להפלה ספונטנית בתוך יום מהחיסון.

https://www.facebook.com/photo.php?fbid=1641148409293225&set=p.1641148409293225&type=3&theater&ifg=1 

 

המצב לגבי חיסון השעלת בהריון אינו שונה, והעדויות מצטברות.

 

http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2014/06/blog-post_6556.html

 

ללמוד על החיסונים לפני שמתחסנים.

 

בטח שלא נבדק על נשים בהריון. אין שום תרופה שכן!כמה טוב שנפגשנו
אין וועדת אתיקה שתאשר ניסוי על נשים בהריון. אז באופן רישמי אסור לנו לקחת כלום. על ויטמין הפרינאטל שמיועד להריון כתוב אזהרה לנשים הרות!


והמחקר שהבאת ממש לא רלוונטי, הוא לא על שעלת, וגם פחות מ400 הפלות מתוך מליון הריונות לא ממש אומר משהו… בחישוב פשוט ומהיר זה 0.0004% כדי שזה יגיד משהו צריך לשוות לכמה נשים עלולות להפיל או לחוות נזק לעובר מסיבוכי השפעת עצמה.
נכוןשם שם
וגם מה שיעור ההפלות בלי קשר לשפעת.
בשביל מילב אמיץ

שחוותה הפסקת הריון בגלל החיסון, זה 100%. עולם ומלואו.

ואת צודקת - הנתונים מראים שהנזק מסיבוכי השפעת עצמה לנשים בריאות (נשים עם מחלות רקע, מסתכנות עוד יותר כשהן מתחסנות) לא שווה את התועלת המפוקפקת של החיסון.

רק אומרת שאי אפשר לדעת את הקשרירושלמית טרייה
גם אם מישהי חוותה הפסקת הריון יום אחרי החיסון, הקשר ביניהם כנראה מקרי בלבד.
יש לצערנו המון הפסקות הריון בעולם.
הריון שמתפתח באופן תקין,לב אמיץ

ונפסק, לא על אף אחת, בסמיכות לחיסון?

זה אינו צירוף מקרים. ויש לזה הסבר מדעי והגיוני, ומה גם שזו פגיעה צפויה מבחינת קובעי המדיניות. 

תיקוןמדי פעם פה

זה 0.04%

כתבה 400 מתוך מיליון...דבורית
400 מתוך מליון זה 0.0004 שזה 0.04%מדי פעם פה


וואלה צודקתדבורית
ובלי להכנס לדיון.. זה אחוז לא קטן לדעתימדי פעם פה


זה לא נכון החיסון נבדק וזה מופיע בעלון העדכנימתחילה מחדש
אני גם עוד לא החלטתי אם להתחסן אבל השמועה הזאת לא נכונה
מ 2016לב אמיץ

ככל הידוע לי אין יותר עדכני מזה. וזה מה שמופיע באתר הFDA.

 

8.1 Pregnancy

 

There are no 320 adequate and well-controlled studies in pregnant women. Because animal reproduction studies 321 are not always predictive of human response, BOOSTRIX should be given to a pregnant woman 322 only if clearly needed.

 

https://www.fda.gov/downloads/biologicsbloodvaccines/ucm152842.pdf

מעניין..כשבדקתי בפייסבוק קצת על נושאמתחילה מחדש

הפנו אותי לעלון שהיה כתוב אחרת.. אז אין לי מושג.

בקבוצה שקראתי יש אנשים מומחים שמתמצאים בנושא וממש יודעים לענות...הבעיה עם הקבוצה הזאת שכולם שם מורעלי חיסונים שזה בעיניי קצת מוריד מהאמינות כי לא יכול להיות שהכל ורוד בנושא.

בלי קשר למה שכתוב בעלון, יש מחקרים בנושא. אני ראיתי תוצאות מחקרים מקיפים בנושא החיסון הזה...אולי זה בקטע של כסת"ח משפטי או משהו כזה, כמו האזהרה לנשים בהריון על החומצה פולית וכאלה.. 

 

ועם כל זה, אני לא עשיתי את החיסון...האמת לא מסיבה רציונלית משהו באינטואיציה לא זרם לי עם זה..

אה זו הקבוצה הזאת..לב אמיץ

קבוצת דוברות של משרד הבריאות, ממומנת על ידו ועל ידי יצרניות החיסונים.

 

תשקלי אחרי בדיקה גם בקבוצה "חיסונים בחירה מושכלת" יש להם קבצי מידע מעמיקים על כל חיסון.

חפשי גם ביוטיוב הרצאות של דר. חיים רוזנטל ושל דר. שרי טנפני על שעלת וחיסון השעלת בהריון.

 

 

 

 

האמת הייתי בשתי הקבוצותמתחילה מחדש

את צודקת שיש ריח של מימון מאחורי הקבוצה, אבל לפחות הם מגבים את המידע שלהם. מצד שני הקבוצה של בחירה מושכלת קצת נתפסה כבדיחה בעיניי...הרבה מידע לא מעודכן ומוטעה קיבלתי משם.. לי באופן אישי גם יותר קל להאמין לאנשים מהתחום מאשר לאנשים שמתעסקים בתקשור\גלגולי נשמות וכאלה...

אני הרגשתי שבגדול שתיהן מאוד קיצוניות. אני ניסתי לחפש מידע אמין ולהחליט מה כן לעשות ומה לא...יש דברים שאוותר עלים וכאלה שלא.

אבל בסוף ה החלטה של כל הורה ושכל אחת תעשה מה שנראה לה לנכון

אני לא הרגשתי ככה.לב אמיץ

עצוב

חולקת על האמינותמתחילה מחדש

כשחיפשתי מידע למשל על חיסון השעלת, הפנו אותי לקבצים ומופיע שם קישור לעלון חיסון שעלת שלא ניתן בכלל בהריון (הוא מיועד למנה של גיל 4-6 ). אז להביא עלון כזה ולטעון שהוא לא אמור להינתן בהריון ולכן לא להתחסן זה לא רציני בעיניי.  

אז אחרי זה היה לי קשה לקחת ברצינות את הטענות שם כי הרגשתי שזה אנשים בלי מספיק ידע מקצועי בנושא...

לא יודעת,לב אמיץ

אני מצאתי דרכם את העלון של שעלת להריון. זה העלון של הDTAP לנוער.

אפשר גם באתר עמותת חסון, יש להם קישורים לכל העלונים של החיסונים. וגם לאתר משרד הבריאות.

נחזור על זה שוב?כמה טוב שנפגשנו
כבר הגבתי בעבר על הנושא . התחסנתי בהריון וילדתי ב40+6, שום לידה מוקדמת. אין מחקר או הסבר מדעי שתומך בקשר כזה. שעלת בהריון או אצל רך נולד זה סבל נוראי שכדאי מאד למנוע אם אפשר, מהכרות עם מקרה כזה. ולא, אי אפשר לפתח שעלת מהחיסון.
אין הסבר מדעי? יש ויש.לב אמיץ

החיסון מכיל אלומיניום, פוליסורבט 80 - חומר שמאפשר לאלומיניום לעבור את מחסום הדם-מוח, ופוטנציאל הנזק גדול.

 

קובץ עדויות פגיעה מחיסון השעלת בהריון:

https://www.facebook.com/groups/1407224596178241/permalink/1747770548790309/

 

ברור שזה עובר… לכן מוסיפים אותו!כמה טוב שנפגשנו
אלומיניום נמצא בחיסון כדי לעזור לחומרים הפעילים לעורר תגובה מהמערכת החיסונית. זה מאפשר לחיסון להיות אפקטיבי יותר בכמות קטנה יותר. מוסיפים אותו בכוונה!


רובנו אוכלות כמות הרבה יותר גדולה של אלומיניום ביום מאשר נמצא בזריקה אחת. כן, גם בהריון. 7-9 מ"ג זה כמות אלומיניום ממוצעת שאדם בוגר בריא נחשף אליו. אם זה היה מביא להפלות כולנו היינו יולדות מוקדם ולא היה ילד אחד בריא חס ושלום.


כאן מוסבר יותר על אלומיניום והשימוש בו בחיסונים (למי שקוראת אנגלית) :
Vaccine Ingredients - Aluminum | Children's Hospital of Philadelphia
לא מוסיפים כדי שיעבור את מחסום הדם-מוח.לב אמיץ

מוסיפים כדי ליצור תגובה חיסונית, לא שם נמצא רוב פוטנציאל הנזק.

ראית פעם המלצה לקחת תוסף תזונה אלומיניום? או כספית (האדג'ובנט בחיסון השפעת)?

ברור שלא.

אלומיניום וכספית שנמצאות בחיסונים הן מתכות רעילות, במיוחד למערכת העצבים, הן לא נמצאות במזון בצורתו הטבעית.

 

זה שנחשפים אליהן ביום יום דרך הנשימה, ודרך מערכת העיכול (7-9 מ"ג? באמת?), זה מצער מאוד, ובכל זאת מערכת הנשימה ומערכת העיכול יודעות לטפל בהן ולהפריש אותן החוצה במידה רבה.

לעומת זאת כשמזריקים את החומר ישירות לרקמת השריר, הוא מצטבר שם, ובהמשך נודד בזרם הדם אל רקמות רגישות בלי יכולת של הגוף להפריש את המתכות החוצה.

 

כרגע לא מצליחה לפתוח את הקישור שהבאת, אז לא מגיבה לגביו.

סקירה היסטורית-מדעית מעמיקה וממצה על אלומיניוםלב אמיץ
עבר עריכה על ידי לב אמיץ בתאריך י"א בחשון תשע"ח 02:35
עבר עריכה על ידי לב אמיץ בתאריך י"א בחשון תשע"ח 02:31

ועל אדג'ובנט האלומיניום בחיסונים. הקשר שלו לתסמונת MMF - תסמונת העייפות הכרונית עם כאבי פרקים ושרירים (תסמונת המאפיינת את נפגעות חיסון הגרדסיל - וירוס הפפילומה, ונפגעי חיסונים אחרים),

 

והקשר שלו למחלות אוטואימוניות (כמו טרשת נפוצה האופיינית לנפגעי חיסון צהבת B):

 

 

משתתפים בסקירה מדענים מן השורה הראשונה בעולם המתמחים בחקר האלומיניום, ומוזכרים בה מדענים ממכון פסטר (ע"ש לואי פסטר)  שהתנגדו לבחירה באלומיניום כאדג'ובנט בחיסונים והזהירו מפני השימוש בו.

 

מעורר עניין ביותר. שווה להקדיש את הזמן ולצפות.

 

 

 

תחילת השפעת החיסוןתמיד שמחה!
החיסון מתחיל להגן משפעת רק שלוש שבועות אחרי קבלת החיסון.
בנוסף תופעות הלוואי הן רק מקומיות כמו חום אדמומיות ונפיחות מקומיות שזה יכול להימשך יומיים שלוש.
כך שכנראה אין קשר בין קבלת החיסון למה שאת מתארת.
אתן חייבות לראות תחקיר של עושות חשבוןאמא!!!
על חיסונים.מראים שם שכל אלה שמתנגדים לא מבינים כלום.וזה לא מתבסס על שום דבר מה שהם אומרים...לעומת פרופסורים גדולים בעלי תארים וכיו......כל כך מכעיס ההתנגדות הזאת לחיסונים.
ומדברים שם על האלומיניום ..אמא!!!
חולקת עליךרק אמונה


את יודעת -לב אמיץ

שבוע אחר כך עושות חשבון  "לא עשו חשבון" בתחקיר שלהן על הגלולות למניעת הריון.

בתחקיר הזה הן פתאום באו חשבון עם רופאים, "פרופסורים גדולים בעלי תארים וכו' " כלשונך, שמשווקים את הגלולות תמורת רווחים כלכליים אישיים למרות הסיכון, עד כדי מוות, שבהן.

 

כותרת התחקיר היתה "מה הרופאים לא מספרים לנו על גלולות ההריון: תופעות הלוואי הקשות שמשפיעות על חייהן של נשים רבות ועלולות לגרום אף למוות.."

מילים שלהן.

 

בתחקיר הזה פתאום הרופאים לא תמיד צודקים,
טובת הציבור לא תמיד לנגד עיניהם,
אינטרסים כלכליים לפעמים מנחים אותם.
ואיך זה יכול להיות שככ הרבה אנשים עושים משהו והוא לא נכון?

 

פתאום הרופאים היו בעלי אינטרסים שמשפיעים על שיקול הדעת הרפואי האובייקטיבי..

 

מה ההבדל? ההבדל הוא שכשמדובר בגלולות למניעה ולא בחיסונים. 
גלולות. מותר לגלות למה הן עלולות לגרום...

 

ידוע שבנושא החיסונים יצרניות החיסונים מממנות את הכתבות ומטילות ווטו על כתבות תחקיר לא אוהדות - קחי לדוגמא את הפרק הראשון של תוכנית התחקירים של פרופ' רפי קרסו שעסק בנזקי החיסונים בצורה אובייקטיבית, ונגנז. מעולם לא שודר, הסידרה התחילה את השידורים מהפרק השני..

 

האחריות שלנו כהורים שמחסנים ילדים וכנשים בהריון שעומדות לקבל החלטה אם להתחסן או לא היא לקרוא, לצפות, ולהעמיק  את הידיעות שלנו בנושא. כי מסתבר שאף אחד חוץ מאנחנו עצמנו לא יעשה עבורנו את השיקולים הנכונים של נזק לעומת תועלת.

וחיסונים הם טכנולוגיה רפואית בעלת השפעה עצומה וארוכת טווח על הבריאות שלנו, וכמו כל טכנולוגיה רפואית יש לה תופעות לוואי שכל אחת צריכה לשקול אם התועלת שלה עולה על הנזק. 

אבל הבעיה שלרובנו אין מספיק ידעדבורית
ו/או כלים מקצועיים לחקור את זה
את צריכה להיות לפחות דוקטור כדי לקבל החלטות כאלו.
גם אם אקרא נניח 10 מחקרים עדכניים
(בהנחה שאני יודעת להגיע לחומר מהימן, לקרוא אותו כמו שצריך כולל כל המושגים וכו ) זה עדיין לא מספיק כדי לקבל החלטות לגבי חיסון
אני בטוחה שיש שיקולים ואינטרסיים כלכליים לצערנו, אבל מאמינה שהרוב מנסה לטוב.
וגם אם יש מיעוט טעויות (כי זה ברור שיש )
האחריות שלי היא להקשיב פחות או יותר להוראת הרופאים, למרות שהם לפעמים טועים ומטעים.
אין לי מספיק כלים זמן וידע כדי לחקור את הדברים האלו לעומק. ..
אז את יכולה להיכנס לקישורים שאני מביאה..לב אמיץ

קודם כל יש מידע אובייקטיבי שמפורסם באתרים הממסדיים עצמם - הCDC, הWHO  - אירגון הבריאות העולמי, שמביאים את המידע הבעייתי ללא כחל וסרק.

 

ויש עדויות רבות שיש להן משקל רב. כדאי ללמוד מנסיון של אחרים.

 

אם היית יודעת עד כמה השיקולים והאינטרסים הכלכליים מטים את הכף, שערותייך היו סומרות.

יש כל כך הרבה מידע על התנהלות משרד הבריאות בנושא הזה שאני נמנעת מלהביא כדי לא לעורר פניקה..משתדלת להביא מידע ענייני שתפס את העין שלי כשאני נכנסתי לעובי הקורה בגלל פגיעה מחיסון של הנכד שלי.

 

ואכן זה בדיוק העניין: לרכוש את הידע, להחכים בנושא. זה לא יכול להיות עניין של אמונה כשמדובר בהתערבות רפואית כל כך מרחיקת לכת.

אבל עובדה שמאז החיסונים יש הרבה פחותאמא!!!
מוות של מחלות קשות כמו טטנוס ושתוק ילדים!!!!
את רוצה.להגיד לי שאת לר מחסנת בכלל?
אני לא.לב אמיץ

בכלל.

וזה היה תהליך - את הגדולים חיסנתי, את הבינוניים רק בטטנוס ודיפטריה, בהתייעצות עם רופא קונבנציונלי שהוא גם הומאופת,

ואת הקטנים כבר לא חיסנתי בכלל אחרי לימוד מעמיק.

 

נתתי רק מנה אחת של פוליו מומת לילדה שבאה במגע בגן עם חברות שלה שהתחסנו בפוליו המוחלש, כשהיתה בהלת הפוליו לפני כמה שנים, כדי לא לסכן אותה בהידבקות מאחרות.

 

אני לא אומרת להורה אחר לא לחסן. בסופו של דבר כל הורה ישא בתוצאות של ההחלטה שלו בין אם החליט לחסן, בין אם לאו, אבל גם אם מחליטים לחסן, אפשר לפצל, אפשר לדחות, אפשר להחליט מה חיוני ועל מה אפשר לוותר. צריך ללמוד את הנושא.

 

למשל מה שאת כותבת לגבי הפוליו - שיתוק ילדים, המחלות לא מוגרו בזכות החיסונים.

תראי מה אומר פרופ' שאול דולברג, מנהל טיפול נמרץ יילודים ופגים באיכילוב: 

 

.....""מקרי הפוליו בעולם מקורם כיום בחיסון. יש כאן אבסורד נוראי שבו הרפואה בעצם משמרת את המחלה. אחת המחשבות היום אצל קובעי המדיניות בתחום הבריאות היא כי יש להוציא את החיסון משגרת החיסונים, שכן בעשרים השנה האחרונות כל מקרי הפוליו מקורם בחיסונים"...

 

וזו דעתו לגבי החיסון החי מוחלש שכתבתי עליו בתחילת התגובה שלי :

 

.."מהלך מגמתי זה (לחיסון בלתי רצוני ובלתי מודע של כלל האוכלוסייה) אינו מקובל על פרופ' דולברג, שטוען כי מאז שנות החמישים ניתן בישראל הנגיף המוחלש המסכן את האוכלוסייה: "המחלה נדירה בארץ, אבל הנגיף שכיח מאוד. הפרשות התינוקות מסכנות בעיקר מבוגרים שחוסנו בעבר, אבל חסינותם נחלשה (כמו למשל חולי סרטן) ואחרים שלא חוסנו". לדבריו, אם למקבל החיסון יש בעיה חיסונית, הוא עלול להפריש את החיסון זמן ארוך יותר לאחר קבלתו, וקיימת האפשרות שהנגיף יתרבה במערכת העיכול במשך שנים ויהפוך אלים רק כעבור שנים"."...

 

מתוך https://www.doctors.co.il/ar/3233/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%95+%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+-+%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%9E%D7%A4%D7%97%D7%93

 

ותראי גם כאן: יקרה - הריון ולידה תקראי את כל התגובות, יש גם תגובה מפורטת לגבי הפוליו.

 

ויש באינטרנט הרצאות מעולות גם לגבי הטטנוס.

לא מחסנת??,שגרה ברוכה
בעצם החלטת לסמוך על כך שכולם מחסנים. הרי אם כולם ינהגו כך יחזרו המחלות הללו ח"ו..
תקראי טוב מה שכתבתי.לב אמיץ

תביני שמה שאת כותבת לא נכון.

 

והתשובה הרגילה שעונים למה שכתבת היא שאם את מחסנת, מה זה משנה לך אם יש אחרים שלא מחסנים..

לב אמיץ, אנא אל תכתבי "לא נכון"ירושלמית טרייה
הדעה שלך היא דעת מיעוט, והכתיבה הנחרצת שלך מטעה.
בקשר לפוליו - באמת עברו מזמן לחיסון המומת וחזרו למוחלש רק כשהיתה התפרצות. כל שאפשר בהחלט לראות שמשרד הבריאות שוקל את כל הדברים הללו. והאם ההתפרצות הייתה מחיסונים או לא, זה כבר נושא לדיון אחר. יש אזורים בעולם שבהם הייתה התפרצות בגלל חיסון, אאל"ט באפריקה, ויש אזורים שבהם עוד לא מוגר הפוליו עד הסוף, כגון הודו או פקיסטן. וזה בגלל מתנגדי חיסונים.

בעצם אנחנו רואות כאן תהליכים של שנים - יש מחלות שאכן מוגרו ממש כגון אבעבועות שחורות ונראה לי שכבר לא מחסנים אליהן. אותי עוד חיסנו.
אולי בעז"ה גם הפוליו הוא על סף מיגור. ואולי עוד כמה שנים, אולי עשרים ואולי חמישים, יפסיקו לחסן אליו. ואת בוחרת להפסיק עכשיו. אז זאת לא התנגדות לחיסון אלא ניסיון לקצר תהליכים לעומת הציבור הרחב.

את כותבת דברים מאד החלטיים שנשמעים משכנעים אבל כמובן שיש עוד צדדים. אני דואגת שאת קצת מטעה.

לא יודעת איך ולמה, בשום נושא אני לא מעזה להתבטא בהחלטיות כמוך. אולי ככל שחשופים ליותר ידע יודעים עד כמה הידע שלנו מוגבל.

בעצם בענייני טעם בבגדים אני מאד החלטית..
אז הינה את מביאה את הצד שכנגד לב אמיץ

וזו לא הדעה שלי.

כל מה שכתבתי, לא כתבתי מעצמי. אני מצטטת בכירים בתחום הרפואה. והקולות שמחזיקים בדעה זו, אחרי מחקר מקיף, הולכים ומתרבים, כבר מזמן לא מיעוט.

לדעתי תבדקי את המקורות שלך לגבי הודו ופקיסטן, כי ממה שאני יודעת, הודו העיפה את ביל גייטס ופרוייקט החיסונים שלו אחרי עשור שבו הוא העלה את שיעורי הפוליו במדינה.

 

אם אחרי שקוראים את הקישורים, עדיין הדברים לא  מתיישבים על הלב, זה בסדר גמור.

אני רק מעוררת את המודעות, כמו שכתבתי אני לא אומר להורה אחר לא לחסן. בסופו של דבר כל הורה ישא בתוצאות של ההחלטה שלו בין אם החליט לחסן, בין אם לאו.

סך הכל צריך לדעת שיש שיקולים לכאן ולכאן.

 

ולא יכולתי שלא להוסיף  על הסופר אפריים קישון והחיסון נגד אבעבועות שחורות

כפי שמספר בנו, דר' רפי קישון (וטרינר במקצועו):

 

"חוש הציור עזר לו להיות קצת זייף ממולח. כשהייתי בן 13 נסענו לטיול בר מצווה לשוויץ ולגרמניה. לפני כן, אמר לי אבי [אפרים קישון], עלינו לסור למשרד הבריאות כדי לקבל חיסונים נגד אבעבועות שחורות - למרות שהחיסון מיותר ומטופש כי אין אבעבועות. הגענו למשרד הבריאות. 'אל תפצה פה תיצמד אלי', הוא אמר לי. הפקידה נתנה לנו את הפנקס, שמה מדבקות, ואמרה 'לכו שמאלה לד"ר ליבוביץ - הוא יעשה את החיסון ויחתום לכם. אבי יוצא מהחדר שלה - ופונה ללכת הביתה. 'אבא! אבל מה עם החתימה של הד"ר?', אמרתי לו. הוא חיבק אותי בחום ואמר 'בני היקר, קבל שיעור לחיים - הייה בטוח ששוטר הגבולות בגרמניה אינו מכיר את חתימתו של ד"ר ליבוביץ, ושכל קשקוש שאני אקשקש שם יהיה טוב בדיוק כמו החתימה שלו'. ככה חסכנו לנו את החיסון המיותר ותופעות הלוואי. הגענו לשדה התעופה כשלבי הולם כתוף, השוטר הסתכל - ואיחל לנו יום טוב".

 

 

אני לא חושבת שלא צריך לחסן,שגרה ברוכה
אבל לא משנה כרגע. אני ר- תוהה. אם אכן זה האידיאלי לא לחסן. נחיה כמו פעם.. באמת יפסיקו כולם לחסן (את אומרת זה מה שצריך לדעתך) אז יחזרו באמת כל המחלות הנל? של פעם? ברצינות אני שואלת? לוקחים את הסיכון הזה?
לא אמרתי שזה מה שצריך.לב אמיץ

לפחות לא כרגע.

גם לאי התחסנות כללית, בבת אחת, יהיו השפעות מרחיקות לכת. מכיוון שרוב המבוגרים לא מחוסנים התחסנות טבעית לכל החיים במחלות שמחסנים נגדן.

ואמהות שלא חלו והתחסנו חסינות טבעית לכל החיים, לא מעבירות נוגדנים של המחלות האלה בהנקה (והנוגדנים מהחיסון לא יעילים מספיק).

 

תוכנית החיסונים שהלכה והתרחבה התערבה התערבות גסה וחיבלה באקולוגיה הטבעית של התפרצות מחלות הילדות, ולא יהיה פשוט להחזיר את האיזון.

 

אבל לכל הפחות צריך למעט בחיסונים, ולדרוש מהמימסד שקיפות ויותר מאמץ  במציאת פתרונות טובים יותר.

למשל, אם צפית בסקירה המדעית בנושא האלומיניום שהבאתי בקישור - הרופאים והמדענים שמתראיינים שם אינם מתנגדי חיסונים, הם רק חושבים שבמעט מאמץ, (אבל כנראה כזה שיסב נזק כלכלי שיאלצו לספוג ענקיות הפארמה המייצרות את החיסונים) אפשר להחליף את אדג'ובנט האלומיניום באדג'ובנט שאינו רעלן עצבי.

 

כמובן שבאופן אמיתי, טוב לחלות, וכך גם ברא הקב"ה את העולם, שנחלה במחלות הילדות ונרוויח ריווח גדול בהתחסנות טבעית, שמחקרים מראים שהוא חשוב בהתמודדות עם מחלות קשות יותר בהמשך החיים.

ואם תנאי התברואה, התזונה ורמת הרפואה הן בין המפותחות בעולם כמו בארץ, אז גם אין מניעה לחלות בלי להסתכן.

וכל אחד צריך לעשות את השיקולים שלו.

היום הייתי אצל רופאת הנשים שליאמא לגוזלים
שאלה אם אני עושה חיסון לשפעת , אמרתי לה שלא , כי פעם קודמת נהייתי ממש חולה טחרי החיסון, והיא צחקה ואמרה לי שגם היא התחסנה פעמיים והייתה חולה, בקיצור היא הבינה למה לא
יפה לה.לב אמיץ


חחח יפה. החיסון הזה באמת הזוידבורית
אוי לא לא לא, עכשיו הגזמת..ירושלמית טרייה

האקולוגיה הטבעית היא שהמון אנשים מתים. וכך נשמור על כדור הארץ ירוק יותר ויהיה גם אוכל לכולם.

מערכת החיסונים אכן התערבה התערבות גסה! וכל הרפואה המודרנית.

אבל במקום לחשוב שהקב"ה רוצה שנהיה חולים (??!! פעם היו יוצאים מתים ופגועים לכל החיים מחלק מהמחלות האלה) עדיף לחשוב שהקב"ה נתן לנו את הבינה לקדם את העולם ואת הרשות לרופא לרפא.

נח עזר לאנושות כי המציא את המחרשה וייעל את העבודה.

 

וואי וואי, כל פעם שאני כבר אומרת - טוב, אז הדיון נגמר במסקנות סבירות לכל הצדדים, את מקצינה עוד..

 

ה' ישמרנו בבריאות שלמה עד 120.

מצטערת. לא מסכימה איתך.לב אמיץ

ואני חושבת שאני מגבה את מה שאני כותבת במקורות אמינים, מה שלא ראיתי מהצד שכנגד..

 

יש תפקיד למחלות הילדות.

הנסיון לעקוף את המנגנון הטבעי הזה בעזרת התערבות רפואית שאינה נטולת סיכונים לטווח הקרוב ולטווח הרחוק, שגורמת לפגיעות (הקרן לפיצוי נפגעי חיסונים על פי חוק) וגם אינה מוכיחה את עצמה בהרבה מקרים (עייני ערך התפרצויות חוזרות של חזרת באוכלוסיות בוגרות למרות כיסוי חיסוני נרחב),

ולא, לא החיסונים מיגרו מחלות (מספיק להסתכל על גרפים ורשומות אובייקטיביים של רשויות הבריאות שמראים ירידה חדה בשיעורי המחלות לפני שנכנס החיסון)

זה ניסיון שימים יגידו לאן הוא יוביל.

יש רשות לרופאים לרפא. אבל הכלל הוא ראשית אל תזיק!

 

גם מבחינה כלכלית לא ברור איך העסק יחזיק מעמד. בעוד שנים לא רבות לא ניתן יהיה להחזיק מנגנון שיצטרך להתמודד עם נטל כבד כל כך של חולים במחלות אוטואימוניות, אלרגיות מסכנות חיים ופגיעות נוירולוגיות חמורות ככל שתוכנית החיסונים מתרחבת.

 

אקולוגיה טבעית של התפרצות מחלות הילדות פירושה מחזוריות מסודרת שבה ילדים נדבקים בדיוק בזמן המתאים (כל מחלה והאקולוגיה שלה), כאשר רוב האוכלוסיה הבוגרת מחוסנת לכל החיים כי אנשים חלו במחלה בילדותם, והתינוקות מחוסנים כי הם מקבלים נוגדנים יעילים בהנקה. 

 

כתבת בתגובה אחרת "אולי ככל שחשופים ליותר ידע יודעים עד כמה הידע שלנו מוגבל" ואני יכולה לחתום על מה שכתבת,  אבל מהכיוון השני .

 

 

 

 

 

את החיסונים שאחריkit
הלידה את נותנת? ויטמין קיי טיפות עיניים וכו?
יש ויטמין קי בפה-אבל הם מתקמצנים עליו-סיפור אישי שלי:רק אמונה

משלחת שלימה הגיעה אלי בבית חולים-

אלי למיטה לשכנע אותי לתת  קי בזריקה

והם אחרי שהצליחו לשכנע אותי לתת(לא עמדתי בלחץ

והם גם אמרו לי שזה יותר יעיל ולא כזה כואב בלה בלה)

לא התבישו ולא התגברו ואחת שואלת את השניה בפתח של היציאה

איך הצלחת לשכנע אותה

והיא לעומתה אומרת את רואה.אין עלי!!

עיצבנה אותי קשות וזה היה לא פייר

 

טיפות עיניים-רק למי שהיה לאמא גי בי אס או חום או משהו.

זה סתם אנטביוטיקה מיותרת

 

אוי. איזה מרגיז.למה הם מתקמצנים?kit


לא מתקמצנים לב אמיץ

מעדיפים להזריק ולהיות בטוחים שכל החומר נכנס לגוף.

אומרים שבמתן דרך הפה התינוק פולט חלק ולא בטוחים שהוא מקבל את כל הכמות, ולכן חוזרים על הטיפול 3 פעמים.

 

אבל יש בתי חולים שיש להם את האמפולות ואין להם בעיה עם זה.

אה...kit


טוב לדעת.אני הרגשתי שממש יש כאן אינטרס וקמצנות מאחוריורק אמונה

אם לטא למה ככה היה כזה לחץ?

צודקת. יש לחץלב אמיץ

לכפות את זה, כי חוששים שהורים שבוחרים במתן דרך הפה לא יזכרו לתת את המנה השניה והשלישית,

וגם אולי מקמצנות - לא יודעת - כנראה שלא לכל בית חולים יש תקציב לחלק אמפולות.

מעניןרק אמונה


ויטמין K באירופה נותנים בטיפות.לב אמיץ

אני מבינה שעדיף.

 

הקטנים שלי כבר קצת גדלו, אותנו לא שאלו ולא החתימו על טופס אם למרוח טיפות עיניים אם היו שואלים, לא הייתי נותנת.

לא חיסנתי לצהבת B.

 

 

 

לא חיסנת לצהבת B,שגרה ברוכה
זה בעצם המלצה שלך? אני מתכוונת זוהי דעתך.? אני פשוט לא מצליחה להבין את זה.. לא לחסן את הילדים או לנסות לשכנע לא לחסן .. בעצם אומרת לא נורא אם יחלה בזה? מבחינתך סבבה? .. על אף כל ה"הוכחות" "מחקרים" וכו לא מצליחה להבין את זה.. אבל כל אחד יעשה כדעתו כנראה
המלצה? איך אני יכולה להמליץ בנושא כבד משקל כזה?לב אמיץ

שאלו מה אנחנו כמשפחה עושים ועל זה עניתי.

 

בצהבת B הנגיף מועבר ביחסי מין או ממחטים נגועות.

לא זו ולא זו הן דרכי הדבקה רלוונטיות לתינוק בן יומו. אלא אם כן האמא נשאית של צהבת.

 

אני מבינה שעושים בדיקת נשאות לצהבת בהריון, אבל בכל זאת ההחלטה היא לחסן את כל היילודים באופן גורף. לא ברור למה.

 

אם תסתכלי בקישור (באנגלית) שהביאה "כמה טוב שנפגשנו" תראי שכמות האלומיניום בחיסון הזה (Hepatitis B vaccine (Hep B) היא בין 0.225 ל 0.5 מ"ג למנה.

 

לעומת זאת, המלצת הבטיחות של הFDA לתינוק מגבילה ל 5 מק"ג אלומיניום לקילו ליום.

אם עושים חשבון, תינוק ששוקל 5 קילו אמור להיות חשוף ללא יותר מ 25 מק"ג ליום.

 

יוצא שתינוק חשוף ל פי 10 פחות או יותר כמות אלומיניום ממה שמנהל התרופות האמריקאי הגביל.

אם זה נצרך כי האמא נשאית - לא משחקים עם זה.

אבל אם זה לא נצרך, למה להעמיס על יילוד כמות כזאת ביום הלידה.

 

במדינות באירופה למשל, מחסנים לצהבת B רק את מי שנשאית.

 

זה מה שאני מתכוונת שצריך להחליט על סמך בדיקה של הנושא ולעשות שיקולים ענייניים.

וכמובן כמובן כל הורה אחראי לילדים שלו עצמו בלבד. מה שמתאים לאחד לא מתאים לשני.

 

 

אין לי הרבה זמן אבל חייבת להגיב לזהבת 30אחרונה
מה שכתבת זה לגמרי, מחילה ממך, נובע מחוסר הבנה וחוסר ידע.
מתן חיסון צהבת B הוא אחד הדברים הלא אחראיים ביותר מצד המערכת.
א. ברוב הארצות המפותחות עושים בדיקת דם לכל היולדות ואז מחסנים רק את התינוקות שאמא שלהם נשאית או בסיכון- לרוב קשור לסמים ואלכוהול. רק שבישראל הוחלט, בעיקר בגלל עלויות, לחסן את כולם באופן אוטומטי.למרות שהרוב המוחלט בכלל לא צריכים את החיסון הזה
ב. בעיני, לחסן ילוד בן יומו זה חוסר אחריות משווע- החיסונים האחרים,ל פחות יש אינדיקציה להשפעה של החיסון האם מכירה את התינוק ויכטלה לזהות תגובה לא תקינה או השפעה התפתחותית. אצל ילוד אי אפשר לזהות כזה דבר ולכי תדעי איזה נזק אולי נגרם.(בגיל בוגר-יש קשר בין קבלת החיסון לבין הופעה של בעיות קשב וריכוז).
זהו. שכל אחת תעשה מה שנראה לה. אבל לבוא ולהגיד שזה חוסר אחריות לא לחסן ושאר מחמאות שאנחנו מקבלים- זה פשוט לא לענין. זה נסיון של המערכת למגר ולהשתיק דעות שנמצאות גם בתוכה.
מה זה מחלות ילדות?אבעבועות רוח או פוליו חלילה?רק אמונה

ודלקת ריאות גם?

 

דלקת ריאות לא מחלת ילדות.לב אמיץ

חזרת/חצבת/ אדמת/אבעבועות.

 

פוליו אינה מחלת ילדות

ההדבקה מתרחשת בעקבות מגע עם צואה נגועה בנגיף או שתיה של נוזלים אשר הנגיף נמצא בהם.

לא נצפו מקרי פוליו בארץ ב 25 השנה האחרונות.

 

דיפתריה לא מחלת ילדות. החל משנת 1967 לא דווחו מקרי דיפתריה בישראל.

 

גם טטנוס לא מחלת ילדות.

זה כבר יותר ברוראז את מתכוונת למחלות לא מסוכנות?רק אמונה


כל המחלות יכולות מסוכנות או לא מסוכנות.לב אמיץ

מחלות ילדות במדינות רווחה לא אמורות להיות מסוכנות לרוב מוחלט של החולים.

והסיבוכים שלהן נמדדו באחוזים בודדים או בפחות מאחוז אחד.

 

זה לא מה שהתכוונתי.

התכוונתי שמחלות הילדות מתפרצות במחזוריות קבועה בקרב קהילות/מדינות וכו' וככה הן נותנות חסינות לכל האוכלוסיה, לכל החיים.

 

מחלות ילדות הן מחלות שלא פסחו על אף ילד בעבר.

שאר המחלות הן מחלות שכולם עלולים להידבק בהן.

שוב התבלבתי מכל המושגיםרק אמונה


כי זה לא פשוט. זה נושא מורכב.לב אמיץ

וההחלטה אם לחסן או לא מושפעת מהרבה גורמים שמשתנים מילד לילד וממשפחה למשפחה תלוי באורח החיים, בהנקה, בזמינות לטיפול אלטרנטיבי, ועוד ועוד.

 

אפשר להתייעץ עם רופאים קונבנציונלים עם גישה של לחסן לפי הצורך האישי או המשפחתי. 

תש כוחי מלהגיב. אני רק רואה שאת משכנעת פה בנות ואני דואגתירושלמית טרייה
הקישור הכביכול מובן מאליו שעשית בין חיסונים לבין מחלות אוטואימוניות ואלרגיות הוא דבר על גבול ההזוי.
יש הסברים רבים מאד להתרבות של הבעיות האלה, אף הסבר לא קשור לחיסונים.

את פשוט כותבת דברים כאילו הם עובדות ובנות קוראות וחושבות שזה נכון.

אני חושבת שהתנגדות לחיסונים היא משיכה נפשית או אפילו דת. יש דברים נכונים וטובים בכל רעיון אבל האמונה העיוורת מביאה לקיצוניות וטעויות.

לא הייתי טורחת לענות, אני רק רואה שאת עושה פה נפשות לדעות שלך וזה ממש חורה לי.
גם אני תש כוחי.לב אמיץ

אני חושבת שסגידה לחיסונים או לכל התערבות רפואית אחרת ללא ביקורת היא סוג של דת.

את הקישור לא אני עשיתי, והוא לחלוטין מגובה במחקר רציני ובעובדות.

 

ואני חוזרת ומציעה לכל מי שרוצה להעמיק, לבדוק בעצמה ולא להסתמך על מה שאני או אחרים כותבים בפורום.

 

 

מסכימהעם ירושלמית טריה,שגרה ברוכה
אגב הקרן לפיצוי נפגעי חיסונים...מתחילה מחדש

עד כה אף אחד לא קיבל פיצוי דרכה, מהסיבה שלא הצליחו להוכיח קשר בין פגיעה לחיסון שניתן...

בארץ.לב אמיץ

אם כי גם זה לא נכון, משרד הבריאות מפצה תוך חתימה על הסכם סודיות עם ההורים.

ישראלים..

 

אם את רוצה, אני אשתדל לחפש לך מקור.

 

בארה"ב הקרן פיצתה עד כה בסכומים של מעל 3 מיליארד דולר על פגיעות מאותם חיסונים כמו אצלנו. אגב, גם מקרים של אוטיזם כתוצאה מחיסון.

ירושלמיץ טרייה אני חייבת להגידאנונימית*
שאני ממש מסכימה איתך!

אני לא חסידה של רופאים בכלללל ולא סומכץ עליהם בעיניים עצומות..

אבל חיסונים בעיניי זו פשוט ברכה לעולם!!! חסד שה' עשה איתנו... קידום של העולם לגאולה!
כמו הברכה של האפידורל שהקל על קללת חווה.. וכמו שהאדם לא עובד היום רחוק מהבית ביזע ודמעות אלא יושב במשרד עם מזגן חצי שעה נסיעה מהבית..
גם החיסונים הם ברכה גדולה..

מספיק לשמוע סיפורים מפעם על כמות התינוקוץ והילדים שמתו כי חלו במחלות הנוראיות האלו... והיום מי מכיר את המחלות האלו בכלל???
ברןר שיש גם בזה סיכונים... אבל מה ההשוואה?!
אהבתי.ומלחיץ הקטע הזה של המימוניםרק אמונה


בלשון המעטה.לב אמיץ


לא קראתי לעומק תגובות קודמותדבורית
רק רוצה לרשום שעשיתי חיסון שעלת בהריון האחרון ואחרי ימים ספורים העלתי חום והייתי חולה בכמו סוג של שפעת שעברה אבל השיעול נשאר. ואיזה שיעול ה' ישמור .
כלום לא עזר לי
לא דבש
לא פשתן
לא כורכום
לא שום
כלום.
השתעלתי והשתעלתי
והשתעלתי והשתעלתי
ימים שלמים
שבועות
ואכן הקדמתי מאוד ללדת!
שבוע לפני התאריך
השיעולים הגיעו איתי עד לחדר לידה
המיילדת אמרה לא נורא השיעול מקדם את הלידה
אמרתי לה אכן, אולי בגלל זה אני פה בשבוע 36
הרופאה אמרה שאין קשר לחיסון
אז אולי אין קשר ישיר,
אבל לדעתי הוא החליש אותי ובעקיפין התפתח כל הנ"ל...
מצד שני, זה קצת בעיה לא להתחסן
אני מכירה ממש מקרוב סיפור של תינוקת בת חודש שנדבקה בשעלת ולצערנו הרב נפטרה
אז איך אפשר לקחת סיכון כזה?

ולגבי חיסון שפעת,
אני ממש נגד הדבר הזה!
כל מי שמכירה הפך להיות חולה אחרי החיסון הזה
ומה כבר הסיכון בלא להתחסן??
מקסימום חולים בשפעת. ..
(בניגוד לשעלת.. )

רק בריאות!!
התכוונתי שילדתי חודש לפני התאריך, לא שבועדבורית
..לב אמיץ

את יכולה לערוך את התגובה שלך.

 

ללחוץ על הריבוע הקטן עם השורות בצד שמאל, בתחתית התגובה שלך, ללחוץ עם העכבר על אופצית "עריכה", לערוך או לתקן, וללחוץ שלח.

אם אף אחת עדיין לא הגיבה לך, אפשר לערוך מחדש .

לא מוצאת עריכהדבורית

אולי כי זה מהנייד?לב אמיץ

לא עד כדי כך בקיאה

 

ולא כתבתי קודם, קראתי בעניין רב את מה שכתבת על חיסון השעלת ואיך שחווית אותו.

תודה ששיתפת.

כי כבר הגיבו לך. אפשר לערוך עד שמגיבים לך.מוריה
אני אשמה לב אמיץ


מסכימה. שפעת לדעתי גם לא הכרחי ולא מחסנת,שגרה ברוכה
את הילדים. אבל שעלת ושאר חיסוני הילדות של המחלות הקשות לא עלינו לא מצליחה לקבל את זה שלא מחסנים. עם כל התגליות החדשות שצצות לבקרים על הנזק שיעשה החיסון (אל מול המחלה עצמה ח"ו החסרונות מתגמדים או נעלמים)
כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

יפה הבנתי,דיאט ספרייט

התנהלות בריאה וחכמה.

אנסה לאמץ

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

תודה רבה! אני לא מכירה האמת אבל אנסה לברראנוונימית1

אוף זה ממש קשה. חיבוק גדול והרבה כוחותסטודנטית אלופהאחרונה

היא נשמעת ילדה מדהימה וחכמה. אני מתנחמת בזה ששלי עוד קטן ולא מבין, למרות שבסוף הכל נחקק בפנים

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידהאחרונה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אני עוד שניה מביאה לך סטירהשאלה גנים

נגמרה לי כל הסבלנות אלייך!!

כמה זה נורא (ממאה עד מאה ואחת 😜) שאמרתי את זה?

זה קרה אחרי ערב מלאאא מלא מלא סבלנות מצידי,

נחת, הכלה ושחרור

באמת!

אבל הילד גמור מעייפות וכאילו אין עם מי לדבר

פשוט הרגשתי שזה המשפט היחיד והאחרוו שנשאר לי לאמר

כדי שהוא באמת ילך לישון...

(בן 10)

תיכנסו בי חופשי

אוכלת את הלב מאז שזה קרה...

אני כותבת לך שזה לא נוראדיאט ספרייט

כי זה מה שאני אומרת לעצמי שכזה קורה לי (ולצערי זה קורה לי לא מעט).

לא יודעת אם עזרתי.

ברור שעזרת, זה תמיד מנחם לדעת ❤️שאלה גנים

אוף באסה שזה קורהעל הנס

אבל זה נורמלי לגמרי.

ילד צריך גם לדעת שלאמא יש גבול.

נכון שזה לא נעים אבל זה גם מלמד אותו על גבולות.

אני בכנות חושבת שילדים לא נולדים למלאכים הם נולדים להורים,אנשים בשר ודם שיש קצה לגבולות היכולת שלהם בשביל שילמדו לחיות בעולם עם אנשים רגילים ולא בעולם של מלאכים.

וזה ברוך השם קורה לכולנו ולא מעיד עלייך כאמא כלום חוץ מיזה שהוא עבר את הגבול ומתח את קצה גבול היכולת שלך🫶

גלוי נאות,גם אני אתמול התפוצצתי על בת ה10 שלי שעברה כל גבול אפשרי....

תודה על התגובה ❤️ וחיבוק גם לך 😉שאלה גנים

אין לי ניסיון בזהרקאני

כי הילדים שלי עדיין קטנים

אבל נשמע לי הגיוני שקורה כזה דבר

שאמא מגיעה לקצה

אני חושבת שאפשר להתנצל

ולהבהיר שההתנהגות הייתה קשה והביאה לקצה

"אתה זוכר מה אמרתי לך אתמול אחרי שעשית כך וכך?

אז תדע שאמא ממש לא התכוונה ולא רצתה לדבר ככה

אני אוהבת אותך ולא רוצה אף פעם לתת לך סטירה, היה לי כבר ממש קשה איך שהתנהגת

אבל עדיין אני מבקשת סליחה כי לא רציתי לדבר ככה"

משהו בסגנון

צודקת לגמרי, אני צריכה לדבר איתו על זהשאלה גנים

תודה שהזכרת לי. התנצלות היא דבר חשוב למרות שממש קשה לי לעשות את זה (כי נו הוא היה פשוט בלתי!)

בתקשורת מקרבתאמאשוני

יש התייחסות שלמה לצרכים של שני הצדדים בדינמיקה,

וזה מה שאני ממש אוהבת בדרך הזו.

כשמנהלים את הסיטואציה בצורה מאוזנת שמתייחסת לצרכים של שני הצדדים אז לא מגיעים לקצה יכולת השליטה העצמית.

נכון שלפעמים מגיעים אליה כדי ללמוד את עצמנו,

אבל זה מתוך מסגור של להכיר את עצמנו, ולא מתוך נסיון לעשות משהו שאנחנו לא יכולים (להתאפק יתר על המידה)

המשפט הזה אכן נוראי, אבל לא נפלתי ממנו, ילד בן 10 עשוי לחוות דברים יותר נוראיים.

מה שבעיני חבל, זה דווקא עלייך.

כ"כ התאמצת להיות בהכלה כל היום, ובסוף בגלל משפט אחד, את מרגישה ממש רע.

את אמא מהממת, ולא מגיע לך להרגיש ככה.

לכן ללמוד להיות קשובה לעצמך בדרך שתוביל לפתרון אידיאלי גם לך וגם לילד זו מתנה בעיני ❤️

ממליצה ממש ללמוד תקשורת מקרבת, לי זה שינה הרבה בחיים לטובה ב"ה.

תודה, אני אוהבת שאת כותבת על זהשאלה גנים

למרות שספציפית פה לא חושבת שזה היה קצה גבול היכולת כמו - טוב, אין שום אופציה אחרת, כלום לא עוזר, זה הדבר היחיד שנשאר לי לעשות כדי להזיז אותו לישון (לא מצדיק בכלל את מה שאמרתי רק אומרת שזה פשוט לא ממש היה מתוך זהו נגמרו לי הכוחות כמו מן חוסר ברירה מעוות כזה)

יש לך המלצה ספציפית איפה אפשר ללמוד את זה?טרכיאדה

יש קורסים חינמיים?

אני אוהבת את הפודקאסט של דני מקוריאמאשוני

אבל הוא לא בדגש של הורות.

דווקא חושבת שזה יתרון. קודם להבין ממקום נקי את הרעיון. אבל זה לא ישר יישומי,

זה להבין את התאוריה וזה יכול לעזור בהקשרים אחרים.

מול ילדים זה טיפה שונה, כי אם בדינמיקה מול שכנה,

כל אחת אחראית על הצד שלה,

מול ילד ההורה אחראי גם על הבנת צד הילד (לילד יש יכולת מוגבלת להסביר. למשל ילד שמתחצף לא יודע להגיד "קשה לי")

וגם על קבלת ההחלטות בסוף (אפשר לשאול את הילד לדעתו, אבל אם הורה החליט, הילד סר למרותו בכל מקרה)

יש את הקורס של הבית להורות מקרבת, אבל הוא לא חינמי.

יש הרבה מאמרים ברשת שיכולים לספק הצצה, אני גם אוהבת את התכנים של לריסה גינת.

לדעתי ללמוד תקשורת מקרבת פותח את הראש ועושה סדר בקשר של הורה וילד.

🙏שאלה גניםאחרונה

האישוoo

הוא לא המקרה הספציפי

אלא המחשבה שזה פתרון למשהו

לאיים בסטירה/ אולי גם לתת

אם יודעים שזה לא פתרון

גם בזמני מצוקה וחוסר אונים

לא חושבים ככה ולא מדברים ככה

אם את רוצה שזה לא יקרה שוב

את צריכה לשנות אמונה

ואז גם במקרים שאין לך פתרון אחר

זה לא יצוץ כאופציה לאמירה

תודה! את צודקת לגמרישאלה גנים

למרות שזה באמת לא אופציה מבחינתי... בשום מצב לא נותנת לו סטירות

(פעם לגמרי הייתי עושה את זה, כיום זה ממש לא אופציה)

אולי סתם נשאר לי מפעם התחושה שזה מה שמאיים הכי טוב 🙈🙈🙈

זה גרוע, אבל לפעמים קורא לי גםטארקו

אני חושבת שהילדים יודעים להפריד מתי זה "אם הייתי יכולה אז, כי הגזמת ברמות"

ומתי זה באמת סכנה שהם הולכים לחטוף

וואלה זה אנושי לאבד את זה

האם זה סבבה? ממש ממש לא

אבל זה קורא.

תודה רבה, מעודד לשמוע ❤️שאלה גנים

לא נעיםשנהב

להרגיש את החוסר אונים הזה שבאמת אין שליטה עליו.

אין לי ילדים בגיל אז אולי קל לי לדבר (ואולי בגלל זה אני מדברת עדיין מהמקום של הילד), אבל בעיני שווה לדבר על זה איתו. הוא כנראה יודע שגם הוא הגזים.

להגיד לו אני אוהבת אותך, אני לא רוצה לדבר אליך ככה, אתמול באמת נגמרה לי הסבלנות.

צודקת לגמרי! צריכה לדבר איתו באמתשאלה גנים

אני בזמנים כאלו לפעמים אומרת לילד מה אניפרח חדש

מרגישה

שאני עצמי כבר עייפה

וקשה לי כי נגמרת לי הסבלנות

עוזר לי לשחרר את העצבים בצורה כזאת

זה נכון לגמרי - הבעיה שעשיתי את זה!!שאלה גנים

זה בדיוק העניין,

הרגשתי שהערב היה מושלם מבחינתי

דיברנו בכיף, הסברתי לו בפשטות

מה אני צריכה עכשיו / מבקשת ממנו ש...

הייתי סופר סבלנית והסברתי שוב שאני צריכה עכשיו עזרה וכו' וכו'

והוא המשיך לשחק כאילו כלום...

ונשארתי רגועה הרבה זמן עד שהרגשתי שזהו זה, זה פשוט לא מוביל לשום מקום 😪

אז קודם כל זה מצויין כי בטאת את הרגשות שלךפרח חדש

והוא מבין מה הוביל אותך לזה

פעם אחרת

מה יקרה אם פשוט תלכי לחדר שלך והוא ימשיך בשלו?

ולא להשכיב אותו לישון?שאלה גנים

אני לא אלך לחדר כי יש לי כל-כך הרבה מה לעשות בבית בנתיים.

והוא פשוט ישכב על הספה ויקרא ספר עד אמצע הלילה, אין לו בעיה (אל תשאלי איך אני יודעת 😂)

קראתי בספרים של לייף סנטריראת גאולה

שלא להיות סופר סבלנית כשאת כבר מתחילה לאבד את הסבלנות, אלא לומר את זה.

להגיד שאני תיכף מאבדת את הסבלנות זה אנושי ובסדר גמור.

מה שהכי מתסכל זה כשאנחנו מתאמצות להיות סבלניות, ואין תגובה. ואז פתאום בום נגמרה הסבלנות ויוצאת המפלצת.

אז עדיף וטוב לומר שאני תיכף מאבדת את הסבלנות. ולעשות את זה רגע לפני.

וואלה צודקת, זה נשמע טוב, שומרת לי ❤️שאלה גנים

זה תמיד ככה אחרי הכלה מוגזמתל666

כשאנחנו יותר מדי מכילים ומוותרים , הרגש השלילי שלנו עולה עולה עד מתפרץ בלי שליטה.

בדיוק קראתי איזה פוסט בפייסבוק של מנחת הורים. היא כותבת שההורים מודרניים מכילים, מכילים , רצים לטיפולים, קונים. ואחרי שכל זה מתפוצץ להם בפנים , כבר אין להם כוח להגיב נכון ולהכיל ולהציב גבולות , הם פשוט מתמלאים במרירות ומתרחקים.

וואי אמאל'ה זה כזה נכון!!! קשה למצוא את הגבול...שאלה גנים

שזה לא נוראבשורות משמחות

וכדי ללמוד את האיזון של עצמי... צריך להיות בקיצוניות

זו עבודת המידות הרמב"ם

עכשיו להבא תדעי מה יותר נכון לך ולו בהתנהלות מולו ומול עצמך

להבטיח שזה לא יקרה שוב? לא..

אבל כשזה כבר במודעות, וכל צעד קטן שתעשי לטובת שניכם יקדם אותך זה לא העניין להגיע להישג מלהיות אמא מושלמת.

זה להנות מהדרך ומההצלחות הקטנות שהצלחתי להיות מה שאני באמת רוצה להיות.

תודה רבה 🥰שאלה גנים

כמה אחוזי מניעה יש לדיאפרגמה? חייבת למנוע בגללדיאפרגמה

סיבה רפואית ואין אופציות כמעט, חושבת בלית ברירה לעבור לזה למרות שהבנתי שפחות אחוזי מניעה, יש כאן מישהי שנכנסה להריון עם דיאפרגמה?

חייבת להגידציונה.

שעם כל סוג של אמצעי מניעה יש בנות שנכנסות להריון..

הדבר היחיד שהוא 100 אחוז זה להמנע, וזה לא אופציה.

אמצעי בטוח זה מעל 90 ומשהו אחוזים..

בהצלחה בהחלטה!

אני חששתי מאוד גםפרח חדש

עברתי לזה בלית ברירה

הלכתי למתאמת וקניתי את הגל גם ששמים

זה מונע מצויין ואני אחת שנקלטת ממש בקלות. חודש חודשיים הייתי לא רגועה כי חששתי עדיין אבל ראיתי שזה פשוט עובד ונרגעתי

זה אופציה די טובהשימושית

אבל תקפידי מאוד על ההנחיות (לא להזניח את ההתאמה, ולא כל כמה זמן שצריך+ אם יש שינוי חד במשקל)

ויכול להיות (לפי רמת הסיכון בכניסה להריון) שבימים המועדים ממש עדיף שלא תקיימו יחסים. אבל זה רק אם ממש אסור לך להיכנס להריון.

להימנע בימים מסויימים בעיני זה כבר ממשפרח חדש

להשתמש במניעה לשווא

כל המניעה שמשתמשים זה כדי למנוע הריון, גם אם האחוזים לא 100 אחוז

נכון שיש כמה ימים לפני וכמה אחרי שהחשש קיים אבל יותר קטן

אבל אין לזה סוף ככה

צריך להשתמש במניעה לפי הכללים ולחיות חיי אישות נורמליים (זה בהרגשה שלי אחרי אי אילו מחשבות ונסיונות לגבי זה)

בד"כ את צודקת, ועדיין אם הצורך הרפואי הוא מוחלטשימושית

ממש, רופאים ממליצים להשתמש במניעה כפולה בימים האלו (התקן או גלולות+ שקפים או נרות)

אז אם מונעים בדיאפגרמה ממליצה פשוט להימנע כי לא ישימו התקן או יקחו גלולות בשביל הימים הנ"ל...

אז לא צריך דיאפרגמה.. סתם מיותרפרח חדש

לא נכוןשימושית

יש 6 ימי פוריות, מתוכם 2 נחשבים לימים המועדים ממש.

אין הבדל כמעטפרח חדש

הזרע שורד מאוד טוב גם 3 ימים בתוך גוף האישה

כך שמדובר על הרבה יותר מיומיים

אם להימנע כי יש חשש

אז החשש צריך להתחיל כמה ימים קודם.

ואם לא חוששים 3 ימים קודם כי יש מניעה

אז גם ביום הביוץ לא אמורים לחשוש

אם להימנע באמת בגלל חשש שהמניעה לא מספיקה אז צריך טווח יותר ארוך ושאר הימים לא צריך בכלל מניעה.

לא יודעת, זה מה שהרופא אמר לי בפעם שהיה סיכון ממשישימושית

להיכנס להריון.

ואז שאלתי עוד שתי רופאים והם אמרו אותו דבר פלוס מינוס

זה מסוג הדברים שבעיני רופאים הם לא הכתובתפרח חדש

הם מתעלמים מהעובדות בשטח

ומתייחסים רק ליום הביוץ

כי הם למדו רפואה ואיך לעזור לנשים להיכנס להריון ולתזמן יחסים עם ביוץ

בעבר הייתי בטיפול כלשהו עם מעקבי זקיקים והתוכנית היתה לנסות להיכנס להריון מיחסים 4 ימים לפני ביוץ (ואז להימנע עד יומיים אחרי הביוץ).

ככה עשינו וישר נקלטתי אותו חודש. זאת פשוט עובדה שזרע חי כמה ימים בתוך גוף האישה

טובים מאוד מנסיוני, אם מקפידים להשתמשהמקורית

עם קוטל

אני איתה כבר כמה שנים ומאוד מרוצה. שום חלופה אחרת לא הייתה לי טובה כמו זו

עם כל אמצעי מניעה ניתן להיכנס להריון אגב. יש נשים שמכנסו עם התקן/ דיאפרגמה/ גלולות

בשונה מאמצעים האחרים השימוש וההצלחה בדיאפרגמה תלוי בך כמעט לגמרי (כמעט כי אם השם רוצה אז לא יעזור כלום ויהיה הריון) . אם את שמה. אם את משתמשת בקוטל. אם היא מונחת כמו שצריך. אם השארת אותה כמה שעות שצריך אחרי.

המתאמת שלי ספרה שבמדינות עולם שלישיפרח חדש

מקובל שנשים הולכות עם זה קבוע כל היום

אבל הם לא מקפידות על הגל ולכן אחוזי המניעה יורדים ואולי בגלל זה גם החישוב הכללי של אחוזי המניעה יורדים כי מחשבים את השימוש שלהם

ממש מוכנות לכל תרחיש😅המקורית

האמת שמי שמזהה ביוץ לא צריכה כל יום

אני שבוע לפני פרישה לא שמה בכלל

אני מזהה ביוץ ונכנסתי להריון איתה עם הגל והכלהריון ולידה

לא הולכת לפרט פה מעבר אז לא לשאול אותי בבקשה עוד

אסכם שזה עדיין רגיש ושזה הבייבי הכי הכי שאני שמחה שקיים

אני בטוחה שזה קרה ויקרה לעודפרח חדש

וגם עם התקן זה קרה ויקרה

וכנל עם גלולות וטבעת

בקיצור

זה לא חידוש ולא מוריד מטיב המניעה ביחס למניעות אחרות

זה מה שהפותחת שאלההריון ולידה

והרגשתי צורך לאזן כשכולן כותבות שמי שנכנסה להריון זה כי לא שמרה וכו

צודקתפרח חדש

אני בטוחה שיש פה נשים שנקלטו גם עם סוגים אחרים.. רק שלא ישמע כאילו זאת הממניעה היחידה שלא 100%

אני לא כתבתי ככההמקוריתאחרונה

האחוזים של מניעה עם דיאפרגמהoo

נגזרים גם מאלו ששכחו לשים/ שלא ידעו איך לשים/ שלא שמו קוטל/ שלא השאירו מספיק זמן אחרי ועוד

זה בעצם סיליקון שחוצץ וחוסם מעבר

והקוטל בא לשכבה נוספת של הגנה

זו הגנה גבוהה

אבל צריך להיות אחראיים לזכור/ לדעת לשים/ להשאיר

אני יכולה לנצלש לשאלה?אחת כמוני

דיאפרגמה יכולה להתאים אם יש חולשה משמעותית של שרירי רצפת האגן?

אני התאמתי את שלי אצל פזיוטרפיסטית רצפת אגןפרח חדש

אז היא בודקת גם את זה

שהדיאפרגה תתאים למצב השרירים שם

לי עובד נהדר112233445566

ואני אחת שנקלטתי תמיד בקלות

התאמתי אצל מתאמת ואני מקפידה תמיד כשאני שמה אותה (עם ג'ל כמובן) להרגיש שהיא יושבת טוב ושצוואר הרחם מכוסה כמו שצריך.

נראה לי ששימוש נכון מאד משפיע....

אז חשוב לשים לב אצל המטפלת להבין את העקרונות שהיא בודקת לך שתדעי גם לזהות על עצמך אם משו לא תקין

אני כבר עשור עם זה ומרוצה מאד!שאלתהריון

צריך להקפיד על ההנחיות. משתמשת עם קוטל ג'ל בנוסף. ולהיות מודעת. למשל שמתי לב שהיא מטיילת לי פתאום ובאמת הייתי צריכה להחליף מידה. אוהבת שיש מחזוריות כי ככה המערכת ההורמונאלית עובדת כמו שצריך. יש חשק מתי שצריך. עם אמצעים אחרים זה פגע לי מאד בחשק. וגם שרוצים היריון אז כל המערכת עובדת מסודר ופשוט לא שמים, אין צורך להוציא/לחכות שיהיה מאוזן.

מה שכן אני שנה אחרי לידה לא מקבלת מחזור (ועדין משתמשת ליתר ביטחון) שנכנסתי להיריון אחרי שנתיים וחצי זה היה לי אחלה שנה+ של מחזורים. אבל היתה תקופה שמנענו ליותר ואז זה כבר קצת התחיל להתיש אבל זה היה באמת כמה שנים שבדיעבד אוךי הייתי עושה משהו אחר. ואולי לא..אין לדעת ;)

בשימוש נכון ועם קוטל זרע עד 95 אחוזרק לרגע 1

כל אמצעי מניעה כשחושבים על הסטטיסטיקה כדאי לקחת בחשבון גם את הגורמים להפחתת יעילות

גלולות למשל 99 אחוז מאוד גבוה אבל אם שוכחים לקחת או לוקחים אנטיביוטיקה או מחלת מעיים היעילות כבר יורדת

התקן מותר לך? כדאי לדעת שזה מתאים גם לתקופה קצרה מה שפעם אמרו שלא

טוב, אז גם אני בשאלת קשיי השכבה...מתואמת

לא מדברת על הגדולים (מגיל 7 ומעלה), שזה סיפור אחר,

ואפילו לא על הילדונת בת הארבע וחצי, שאצלה מצאנו את הנוסחה (סיפור ושירים עד שהיא נרדמת, לפעמים אם היא מאוד עייפה מספיק לומר לה לחכות לנו במיטה עד שנבוא לספר לה ולשיר לה, והיא כבר נרדמת לפני).

מדברת על הקטנה, בת שנתיים וחודשיים.

היא פשוט בלתי רדימה בעליל!

מכניסים אותה למיטה - תוך רגע היא בחוץ.

סיפורים לא מעניינים אותה, שירים מרגיעים אותה רק אם היא ממש-ממש עייפה (ומכיוון שהיא ישנה צהריים, זה קורה רק בשעה מאוחר מדי).

גם מהעגלה היא למדה להשתחרר.

הדרך היחידה שלפעמים עובדת היא להפעיל לה סרט - ככה לפחות היא נשארת במקום. אבל גם זה לא תמיד מרדים אותה בסוף. והלילה למשל היא אמנם נרדמה ככה (בעגלה) אבל באמצע הלילה התעוררה והתחילה להסתובב ולעשות שטויות, ואנחנו היינו גמורים...

אתמול התחלנו להרכיב לה "כלוב" מסביב למיטה בעזרת רשת פלסטיק כזו. לפני שנים עשינו את זה לתאומים כשהיו בגיל הזה (כי גם הם כל הזמן היו יוצאים מהמיטה) וזה עבד מצוין. הם היו משתוללים שם יחד אבל לפחות לא מחריבים את הבית...

אלא שהמתוקה הזו, עם כל השובבות שלה, רגישה מאוד, והיא ממש נבהלה כשראתה את זה, אז ויתרנו על הרעיון...

בקיצור, טיפים אחרים להורים עייפים ולבית שאיכשהו צריך להישאר שלם?

תודה!מתואמת

מכיוון שבארץ מלטונין הוא במרשם רופא, אנחנו לא ניתן את זה בלי אישור מרופא. (לילדה האחרת שהזכרתי בשרשור כאן אנחנו מתכוונים לתת מלטונין, אחרי שקיבלנו אישור מרופא)

אם המצב לא ישתפר בקרוב אז נפנה לרופא לקבלת עצה, ואולי נעלה את הרעיון של מלטונין.

תודה רבה על החיזוקים!

מה עושים עםכנה שנטעה

בן שנתיים מתוק שהיה ישן את רוב לילות השבוע בשלמותם מסביבות 1930 עד 06-0630 ולאחרונה כמעט כל לילה מחליט בסביבות 3-4 שהגיע בוקר ובא לו לאכול/לשחק/לזמר/סיפור?

לא רוצה להמשיך לישון ובוכה שרוצה לצאת (ישן בלול), יכול גם שעה כל לילה... לא נעים לי גם מהשכנים🙊.. ולא מבינה מאיפה זה בא לו, זה לא שהרגלי העירות והשינה שלו במהלך היום השתנו. הכל כרגיל..

אולי להשכיב יותר מאוחר?דיאן ד.

הוא ישן במהלך היום?

ישן פעם אחת במהלך היוםכנה שנטעה

בין 12-14 בערך. ב19 כבר הוא אומר שהוא עייף ונרדם בקלות ב''ה

יצא לנו שהלך לישון כמה פעמים מאוחר, אפילו 21 ו22, ועדיין קם מוקדם

אולי קר לו?ריבוזום

הלילות נעשים קרים יותר. אולי כדאי פיג'מה יותר עבה / עוד שכבה (/שמיכה יותר חמה אם יש סיכוי שתישאר עליו)

כיוון מעניין אבל לא חושבת שזו הנקודהכנה שנטעה

אנחנו גרים באזור שעוד חם, והוא עם פיג'מה ארוכה וגם זורק מעליו את השמיכה. הוא גם לא מתלונן שקר לו, חושבת שהיה יודע לומר אם כך היה

נסי לכסות אותו לפני שאת הולכת לישוןרק טוב!

אני לא גרה במקום קר, אבל את שני הקטנים (4 שנים, 5 חודשים) כבר מלבישה עם פוטר בלילה. בן ה4 ובת ה7 כבר עם שמיכת פוך.

ומה עם להציע לו לישון אתכם? מצד שני יכול להתחיל הרגל לא טוב...

אבל הייתי מנסה להסביר לו שעכשיו לילה וכולם ישנים. להראו לו שחושך בחוץ. לעבור בין המיטות של בני הבית ולהראות לו שהם ישנים. ולהזכיר לו שגם הוא צריך לישון עד שיהיה אור בחלון ורק אז אפשר לקום.

זהו אנחנו מנסים שלא יישן איתנוכנה שנטעהאחרונה

לכן לא מביאים אותו אלינו למיטה. אז אני עושה בדיוק מה שאת אומרת, מראה לו שחשוך ושזה לילה וצריך להמשיך לישון עד שהשמש תקום.. והוא ממשיך לקום כל לילה מחדש ולוקח איזה שעה עד שהוא חוזר לישון😐

בהמשך לשרשור השכבות, הילד לא אוכל בא. ערבטוט

אני יושבת לידו בארוחה, משדלת לאכול. לא תמיד בהצלחה.

ברגע שנכנסים למיטה מתחיל לבכות שהוא רעב מאוד.

אני נוטה להגיד לו שהיה זמן של ארוחה, ואם הוא רעב שיחכה לבוקר. אבל תוהה אולי זאת טעות והוא עוד לא בגיל של הסקת מסקנות.

הוא בן 4, ילד נבון.

מה אומרות

בעיני תגובה מעולהמקקה

גם אני עושה בדיוק כך. וגם בזמן האוכל מזכירה שאחר כך המטבח סגור

יש לו מסוגלות להביןהגלה

מצד שני אין ספק שקשה לשים את הגבול הזה

לבן שלי סביב הגיל הזה גם היה קטע קבוע של להזיכר בהשכבה שהוא רעב

בהתחלה אפשרתי

וברגע שזה נהיה קבוע

הייתי מטרימה לו כבר בארוחת ערב

אתה בטוח שבע?

אתה זוכר שאחרי המקלחת וצחצוח שיניים אנחנו לא אוכלים?

אם אחרי המקלחת וצחצוח שיניים נזכר שהוא רעב אני מזכירה לו שמי שהתקלח וצחצח שיניים לא אוכל ובבוקר הוא יוכל לאכול

ברגע שהתמדתי בעקביות גם עם התזכורת בארוחה וגם עם הגבול אחרי המקלחת לאט לאט זה הפסיק

תודה, חיזקתן שפועלת נכוןטוט

לי כשיהיה לי כח היתי מאפשרת משהו בריא ולא הכי טעיםאונמר

היו מבקשים במיטה, אני אומרת מי שרעב ממש אפשר גזר מקלות.

אם הוא ממש רעב הוא יקח, וזה לא מלכלך ומרגיך לאכול ירקות ויש פה יתרונות על החסרונות.

למיטה הבאתי לו. אכל סיים כל טוב.

היום גם זה לא כי הם כן יותר מצליחים להתרכז בארוחה לאכול יפה.

אבל אומרת את זה רק מהמקום שלך כאמור שתרגישי אם נכון לך...

כשזה היה קורה אצלנורק לרגע9

אני מרשה פרי או ירק במיטה. משהו לא מלכלך כמו תפוח או מלפפון.

אני לא רוצה למנוע מילד רעב לאכול, מצד שני באמת הם צריכים ללמוד שיש את הזמן של האוכל ואחכ אי אפשר, אז מבחינתי זה מעביר את המסר.

באמת זה עובר להם מאוד מהר אחרי פעם-פעמיים כאלה.

^^^ לא למנוע לגמרי אוכליערת דבש

אצלנו מי שרעב אחרי הארוחה יכול לאכול לחםהריון ולידה

בלי כלום.

לא מונעת אוכל ולא פותחת מטבח ולא מביאה אוכל שמעודד להמשיך בהתנהלות.

בארוחת ערב מזכירה - שבעת? אחר כך יש רק לחם בלי כלום

תגובה קצת אחרתטארקו

מתי אתם אוכלים ארוחת ערב וכמה זמן לוקח מאז עד שהוא הולך לישון(ונזכר שהוא רעב)?

בכללי אני חושבת שאת פועלת נכון. הייתי מאפשרת אולי משהו כמו מלפפון או לחם בלי כלום אבל ממש לא לפתוח מחדש ארוחה

אבל אם קבוע הוא לא רעב בארוחת ערב ןכן אחכ, הייתי עושה קצת חושבים, אולי ארוחת ערב יוצאת קצת מוקדמת לו ביחס לארוחה הקודמת שלו, והוא באמת עדיין לא רעב שם(נניח אם הוא בצהרון לפעמים אוכלים פרי לקראת 4)

ואחרי שעה+ ומקלחת והכל הוא כן רעב

ןאז אולי כדאי לשקול לאחר לו קבוע את זמן הארוחה, להחליף עם מקלחת או משו דומה..

אני מאפשרת אם אומרים שרעביםשקדי מרק

תפוח או מלפפון.

אצל הקטנה נהיה התניה כזאת כשנכנסת למיטה מבקשת לאכול אז כבר לא בטוחה שזה מוצלח איתה..

אצלי בגיל הזה גםילד בכור

היא פשוט רעבה יותר מאוחר

אז קודם מקלחת ואז ארוחת ערב

מי שרעב כשנכנסו למיטה יודע שאפשר מלפפון או תפוח

שאז זה לא נורא מבחינת צחצוח שיניים וכן משביע רעב קטן ולא פותחים עכשיו ארוחה

הם אוכלים את זה במיטה

הבן שלי בן 6 יותר עושה את זה עוד מאז שהיה קטן.. כשהוא מבקש אני יודעת שזה באמת מרעב ולפעמים הוא אוכל גם 3 מלפפונים ונרדם תוך שנייה

התבלבלתי.רק אמונההה

מאפשרת חתיכת תפוח או מלפפון. מביאה למיטהמנגואית

אני קוראת תגובות ורואה שאני לא מיוחדת ;)מנגואית

לגמרי נכון!מתיכון ועד מעון

זה בהחלט גיל שהוא יכול להבין סיבה ותוצאה.

הייתי מזכירה בזמן הארוחה שכשיורדים מהשולחן האוכל נגמר ולא יקבל יותר, אז שירד רק שהוא בטוח שהוא שבע

מאפשרת לחם עם ממרח לא מתוקחרותאחרונה