לא נראה לי שיש קשר

זה נשמע וירוס מה שיש לכם

רפואה שלמה( והלחץ הזה שלהם רק עושה אנטי)

ודאי שיש קשר - המרכיבים של החיסון מחלישים את המערכת החיסונית, וזו נחשבת תופעת הלוואי הקלה של חיסון השפעת, לעומת תופעות לוואי חמורות הרבה יותר שלו.

לגבי חיסון השעלת בהריון - חיסון שהבטיחות שלו לא נבדקה לגבי נשים בהריון.

אחראי להפסקות הריון וללידות מוקדמות, ולא מבטיח שהתינוק או האישה ההרה לא ידבקו בשעלת כי היעילות שלו נמוכה.

זה שלא נבדקה הבטיחות לנשים בהריון, זה מצויין במפורש בעלון לצרכן של החיסון.

מחקר, אמנם לגבי חיסון השפעת:

מתוך מחקר חדש שפורסם בכתב העת הרציני Vaccine שמצא קשר אפשרי בין הפלה בשלב מוקדם של ההיריון לבין חיסון נגד שפעת אצל נשים שקיבלו גרסה מסוימת של החיסון במשך שנתיים ברציפות.

צריך ללמוד ולהמשיך לבחון את הקשר בין חיסונים והפלות:

"אני חושבת שישנה חשיבות גדולה מאוד להבנתן של נשים כי הקשר בין הפלה לחיסוני שפעת הוא קשר אפשרי שצריך ללמוד ולהמשיך ולבחון אותו בעתיד", אמרה אמנדה כהן, יועצת בכירה לחיסונים במרכז לבקרת מחלות ומניעתן, אשר מימן את המחקר. ד"ר גרגורי פולין, העורך הראשי של כתב העת, אמר כי מדובר במחקר שתוכנן ובוצע בצורה טובה והוא מעלה שאלה שאין להתעלם ממנה. יחד עם זאת, הוסיף, כי הוא עצמו מתקשה להאמין שהחיסונים הם אלו שגורמים להפלות, אך הודה שזה משהו שצריך להמשיך ולבדוק בעתיד.

"למרות שמחקר זה עלול לגרום לדאגה ובלבול, חייבים לעסוק בו על מנת שנמשיך לשמור על הבטיחות של המטופלים שלנו", הוסיף ג'ייסון שוורץ, מומחה למדיניות החיסונים באוניברסיטת ייל.

הניסוח מתפתל וכמובן מאוד זהיר כי הוא נוגד את המדיניות הרשמית של הCDC בנוגע לחיסון נגד שפעת. 

שניים מעורכי המחקר הם חוקרים במרכז האמריקני למניעת מחלות ובקרתן (CDC).

הציטוט מתוך כתבה של רותם אליזרע, כתבת בריאות בYNET. אפשר למצוא את המקור שם.

בכתב העת לנצט, בסקירת תופעות הלוואי לחיסון השפעת, נמצא כי בבריטניה, מתוך מיליון נשים שמתחסנות לשפעת, 397 נשים צפויות להפלה ספונטנית בתוך יום מהחיסון.

https://www.facebook.com/photo.php?fbid=1641148409293225&set=p.1641148409293225&type=3&theater&ifg=1 

המצב לגבי חיסון השעלת בהריון אינו שונה, והעדויות מצטברות.

http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2014/06/blog-post_6556.html

ללמוד על החיסונים לפני שמתחסנים.

שחוותה הפסקת הריון בגלל החיסון, זה 100%. עולם ומלואו.

ואת צודקת - הנתונים מראים שהנזק מסיבוכי השפעת עצמה לנשים בריאות (נשים עם מחלות רקע, מסתכנות עוד יותר כשהן מתחסנות) לא שווה את התועלת המפוקפקת של החיסון.

ונפסק, לא על אף אחת, בסמיכות לחיסון?

זה אינו צירוף מקרים. ויש לזה הסבר מדעי והגיוני, ומה גם שזו פגיעה צפויה מבחינת קובעי המדיניות. 

זה 0.04%

ככל הידוע לי אין יותר עדכני מזה. וזה מה שמופיע באתר הFDA.

8.1 Pregnancy

There are no 320 adequate and well-controlled studies in pregnant women. Because animal reproduction studies 321 are not always predictive of human response, BOOSTRIX should be given to a pregnant woman 322 only if clearly needed.

https://www.fda.gov/downloads/biologicsbloodvaccines/ucm152842.pdf

הפנו אותי לעלון שהיה כתוב אחרת.. אז אין לי מושג.

בקבוצה שקראתי יש אנשים מומחים שמתמצאים בנושא וממש יודעים לענות...הבעיה עם הקבוצה הזאת שכולם שם מורעלי חיסונים שזה בעיניי קצת מוריד מהאמינות כי לא יכול להיות שהכל ורוד בנושא.

בלי קשר למה שכתוב בעלון, יש מחקרים בנושא. אני ראיתי תוצאות מחקרים מקיפים בנושא החיסון הזה...אולי זה בקטע של כסת"ח משפטי או משהו כזה, כמו האזהרה לנשים בהריון על החומצה פולית וכאלה.. 

ועם כל זה, אני לא עשיתי את החיסון...האמת לא מסיבה רציונלית משהו באינטואיציה לא זרם לי עם זה..

קבוצת דוברות של משרד הבריאות, ממומנת על ידו ועל ידי יצרניות החיסונים.

תשקלי אחרי בדיקה גם בקבוצה "חיסונים בחירה מושכלת" יש להם קבצי מידע מעמיקים על כל חיסון.

חפשי גם ביוטיוב הרצאות של דר. חיים רוזנטל ושל דר. שרי טנפני על שעלת וחיסון השעלת בהריון.

את צודקת שיש ריח של מימון מאחורי הקבוצה, אבל לפחות הם מגבים את המידע שלהם. מצד שני הקבוצה של בחירה מושכלת קצת נתפסה כבדיחה בעיניי...הרבה מידע לא מעודכן ומוטעה קיבלתי משם.. לי באופן אישי גם יותר קל להאמין לאנשים מהתחום מאשר לאנשים שמתעסקים בתקשור\גלגולי נשמות וכאלה...

אני הרגשתי שבגדול שתיהן מאוד קיצוניות. אני ניסתי לחפש מידע אמין ולהחליט מה כן לעשות ומה לא...יש דברים שאוותר עלים וכאלה שלא.

אבל בסוף ה החלטה של כל הורה ושכל אחת תעשה מה שנראה לה לנכון

יש שם הרבה הורים לילדים נפגעי חיסונים. אולי זאת הסיבה שהם נשמעים קיצוניים, וקצת מיואשים..

אבל בקבצי המידע (לא בשירשורים) יש מידע אמין.

ונכון, כל הורה יעשה מה שנראה לו נכון 

כשחיפשתי מידע למשל על חיסון השעלת, הפנו אותי לקבצים ומופיע שם קישור לעלון חיסון שעלת שלא ניתן בכלל בהריון (הוא מיועד למנה של גיל 4-6 ). אז להביא עלון כזה ולטעון שהוא לא אמור להינתן בהריון ולכן לא להתחסן זה לא רציני בעיניי.  

אז אחרי זה היה לי קשה לקחת ברצינות את הטענות שם כי הרגשתי שזה אנשים בלי מספיק ידע מקצועי בנושא...

אני מצאתי דרכם את העלון של שעלת להריון. זה העלון של הDTAP לנוער.

אפשר גם באתר עמותת חסון, יש להם קישורים לכל העלונים של החיסונים. וגם לאתר משרד הבריאות.

החיסון מכיל אלומיניום, פוליסורבט 80 - חומר שמאפשר לאלומיניום לעבור את מחסום הדם-מוח, ופוטנציאל הנזק גדול.

קובץ עדויות פגיעה מחיסון השעלת בהריון:

https://www.facebook.com/groups/1407224596178241/permalink/1747770548790309/

מוסיפים כדי ליצור תגובה חיסונית, לא שם נמצא רוב פוטנציאל הנזק.

ראית פעם המלצה לקחת תוסף תזונה אלומיניום? או כספית (האדג'ובנט בחיסון השפעת)?

ברור שלא.

אלומיניום וכספית שנמצאות בחיסונים הן מתכות רעילות, במיוחד למערכת העצבים, הן לא נמצאות במזון בצורתו הטבעית.

זה שנחשפים אליהן ביום יום דרך הנשימה, ודרך מערכת העיכול (7-9 מ"ג? באמת?), זה מצער מאוד, ובכל זאת מערכת הנשימה ומערכת העיכול יודעות לטפל בהן ולהפריש אותן החוצה במידה רבה.

לעומת זאת כשמזריקים את החומר ישירות לרקמת השריר, הוא מצטבר שם, ובהמשך נודד בזרם הדם אל רקמות רגישות בלי יכולת של הגוף להפריש את המתכות החוצה.

כרגע לא מצליחה לפתוח את הקישור שהבאת, אז לא מגיבה לגביו.

ועל אדג'ובנט האלומיניום בחיסונים. הקשר שלו לתסמונת MMF - תסמונת העייפות הכרונית עם כאבי פרקים ושרירים (תסמונת המאפיינת את נפגעות חיסון הגרדסיל - וירוס הפפילומה, ונפגעי חיסונים אחרים),

והקשר שלו למחלות אוטואימוניות (כמו טרשת נפוצה האופיינית לנפגעי חיסון צהבת B):

משתתפים בסקירה מדענים מן השורה הראשונה בעולם המתמחים בחקר האלומיניום, ומוזכרים בה מדענים ממכון פסטר (ע"ש לואי פסטר)  שהתנגדו לבחירה באלומיניום כאדג'ובנט בחיסונים והזהירו מפני השימוש בו.

מעורר עניין ביותר. שווה להקדיש את הזמן ולצפות.

שבוע אחר כך עושות חשבון  "לא עשו חשבון" בתחקיר שלהן על הגלולות למניעת הריון.

בתחקיר הזה הן פתאום באו חשבון עם רופאים, "פרופסורים גדולים בעלי תארים וכו' " כלשונך, שמשווקים את הגלולות תמורת רווחים כלכליים אישיים למרות הסיכון, עד כדי מוות, שבהן.

כותרת התחקיר היתה "מה הרופאים לא מספרים לנו על גלולות ההריון: תופעות הלוואי הקשות שמשפיעות על חייהן של נשים רבות ועלולות לגרום אף למוות.."

מילים שלהן.

בתחקיר הזה פתאום הרופאים לא תמיד צודקים,
טובת הציבור לא תמיד לנגד עיניהם,
אינטרסים כלכליים לפעמים מנחים אותם.
ואיך זה יכול להיות שככ הרבה אנשים עושים משהו והוא לא נכון?

פתאום הרופאים היו בעלי אינטרסים שמשפיעים על שיקול הדעת הרפואי האובייקטיבי..

מה ההבדל? ההבדל הוא שכשמדובר בגלולות למניעה ולא בחיסונים. 
גלולות. מותר לגלות למה הן עלולות לגרום...

ידוע שבנושא החיסונים יצרניות החיסונים מממנות את הכתבות ומטילות ווטו על כתבות תחקיר לא אוהדות - קחי לדוגמא את הפרק הראשון של תוכנית התחקירים של פרופ' רפי קרסו שעסק בנזקי החיסונים בצורה אובייקטיבית, ונגנז. מעולם לא שודר, הסידרה התחילה את השידורים מהפרק השני..

האחריות שלנו כהורים שמחסנים ילדים וכנשים בהריון שעומדות לקבל החלטה אם להתחסן או לא היא לקרוא, לצפות, ולהעמיק  את הידיעות שלנו בנושא. כי מסתבר שאף אחד חוץ מאנחנו עצמנו לא יעשה עבורנו את השיקולים הנכונים של נזק לעומת תועלת.

וחיסונים הם טכנולוגיה רפואית בעלת השפעה עצומה וארוכת טווח על הבריאות שלנו, וכמו כל טכנולוגיה רפואית יש לה תופעות לוואי שכל אחת צריכה לשקול אם התועלת שלה עולה על הנזק. 

קודם כל יש מידע אובייקטיבי שמפורסם באתרים הממסדיים עצמם - הCDC, הWHO  - אירגון הבריאות העולמי, שמביאים את המידע הבעייתי ללא כחל וסרק.

ויש עדויות רבות שיש להן משקל רב. כדאי ללמוד מנסיון של אחרים.

אם היית יודעת עד כמה השיקולים והאינטרסים הכלכליים מטים את הכף, שערותייך היו סומרות.

יש כל כך הרבה מידע על התנהלות משרד הבריאות בנושא הזה שאני נמנעת מלהביא כדי לא לעורר פניקה..משתדלת להביא מידע ענייני שתפס את העין שלי כשאני נכנסתי לעובי הקורה בגלל פגיעה מחיסון של הנכד שלי.

ואכן זה בדיוק העניין: לרכוש את הידע, להחכים בנושא. זה לא יכול להיות עניין של אמונה כשמדובר בהתערבות רפואית כל כך מרחיקת לכת.

בכלל.

וזה היה תהליך - את הגדולים חיסנתי, את הבינוניים רק בטטנוס ודיפטריה, בהתייעצות עם רופא קונבנציונלי שהוא גם הומאופת,

ואת הקטנים כבר לא חיסנתי בכלל אחרי לימוד מעמיק.

נתתי רק מנה אחת של פוליו מומת לילדה שבאה במגע בגן עם חברות שלה שהתחסנו בפוליו המוחלש, כשהיתה בהלת הפוליו לפני כמה שנים, כדי לא לסכן אותה בהידבקות מאחרות.

אני לא אומרת להורה אחר לא לחסן. בסופו של דבר כל הורה ישא בתוצאות של ההחלטה שלו בין אם החליט לחסן, בין אם לאו, אבל גם אם מחליטים לחסן, אפשר לפצל, אפשר לדחות, אפשר להחליט מה חיוני ועל מה אפשר לוותר. צריך ללמוד את הנושא.

למשל מה שאת כותבת לגבי הפוליו - שיתוק ילדים, המחלות לא מוגרו בזכות החיסונים.

תראי מה אומר פרופ' שאול דולברג, מנהל טיפול נמרץ יילודים ופגים באיכילוב: 

.....""מקרי הפוליו בעולם מקורם כיום בחיסון. יש כאן אבסורד נוראי שבו הרפואה בעצם משמרת את המחלה. אחת המחשבות היום אצל קובעי המדיניות בתחום הבריאות היא כי יש להוציא את החיסון משגרת החיסונים, שכן בעשרים השנה האחרונות כל מקרי הפוליו מקורם בחיסונים"...

וזו דעתו לגבי החיסון החי מוחלש שכתבתי עליו בתחילת התגובה שלי :

.."מהלך מגמתי זה (לחיסון בלתי רצוני ובלתי מודע של כלל האוכלוסייה) אינו מקובל על פרופ' דולברג, שטוען כי מאז שנות החמישים ניתן בישראל הנגיף המוחלש המסכן את האוכלוסייה: "המחלה נדירה בארץ, אבל הנגיף שכיח מאוד. הפרשות התינוקות מסכנות בעיקר מבוגרים שחוסנו בעבר, אבל חסינותם נחלשה (כמו למשל חולי סרטן) ואחרים שלא חוסנו". לדבריו, אם למקבל החיסון יש בעיה חיסונית, הוא עלול להפריש את החיסון זמן ארוך יותר לאחר קבלתו, וקיימת האפשרות שהנגיף יתרבה במערכת העיכול במשך שנים ויהפוך אלים רק כעבור שנים"."...

מתוך https://www.doctors.co.il/ar/3233/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%95+%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+-+%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%9E%D7%A4%D7%97%D7%93

ותראי גם כאן: יקרה - הריון ולידה תקראי את כל התגובות, יש גם תגובה מפורטת לגבי הפוליו.

ויש באינטרנט הרצאות מעולות גם לגבי הטטנוס.

תביני שמה שאת כותבת לא נכון.

והתשובה הרגילה שעונים למה שכתבת היא שאם את מחסנת, מה זה משנה לך אם יש אחרים שלא מחסנים..

וזו לא הדעה שלי.

כל מה שכתבתי, לא כתבתי מעצמי. אני מצטטת בכירים בתחום הרפואה. והקולות שמחזיקים בדעה זו, אחרי מחקר מקיף, הולכים ומתרבים, כבר מזמן לא מיעוט.

לדעתי תבדקי את המקורות שלך לגבי הודו ופקיסטן, כי ממה שאני יודעת, הודו העיפה את ביל גייטס ופרוייקט החיסונים שלו אחרי עשור שבו הוא העלה את שיעורי הפוליו במדינה.

אם אחרי שקוראים את הקישורים, עדיין הדברים לא  מתיישבים על הלב, זה בסדר גמור.

אני רק מעוררת את המודעות, כמו שכתבתי אני לא אומר להורה אחר לא לחסן. בסופו של דבר כל הורה ישא בתוצאות של ההחלטה שלו בין אם החליט לחסן, בין אם לאו.

סך הכל צריך לדעת שיש שיקולים לכאן ולכאן.

ולא יכולתי שלא להוסיף  על הסופר אפריים קישון והחיסון נגד אבעבועות שחורות

כפי שמספר בנו, דר' רפי קישון (וטרינר במקצועו):

"חוש הציור עזר לו להיות קצת זייף ממולח. כשהייתי בן 13 נסענו לטיול בר מצווה לשוויץ ולגרמניה. לפני כן, אמר לי אבי [אפרים קישון], עלינו לסור למשרד הבריאות כדי לקבל חיסונים נגד אבעבועות שחורות - למרות שהחיסון מיותר ומטופש כי אין אבעבועות. הגענו למשרד הבריאות. 'אל תפצה פה תיצמד אלי', הוא אמר לי. הפקידה נתנה לנו את הפנקס, שמה מדבקות, ואמרה 'לכו שמאלה לד"ר ליבוביץ - הוא יעשה את החיסון ויחתום לכם. אבי יוצא מהחדר שלה - ופונה ללכת הביתה. 'אבא! אבל מה עם החתימה של הד"ר?', אמרתי לו. הוא חיבק אותי בחום ואמר 'בני היקר, קבל שיעור לחיים - הייה בטוח ששוטר הגבולות בגרמניה אינו מכיר את חתימתו של ד"ר ליבוביץ, ושכל קשקוש שאני אקשקש שם יהיה טוב בדיוק כמו החתימה שלו'. ככה חסכנו לנו את החיסון המיותר ותופעות הלוואי. הגענו לשדה התעופה כשלבי הולם כתוף, השוטר הסתכל - ואיחל לנו יום טוב".

לפחות לא כרגע.

גם לאי התחסנות כללית, בבת אחת, יהיו השפעות מרחיקות לכת. מכיוון שרוב המבוגרים לא מחוסנים התחסנות טבעית לכל החיים במחלות שמחסנים נגדן.

ואמהות שלא חלו והתחסנו חסינות טבעית לכל החיים, לא מעבירות נוגדנים של המחלות האלה בהנקה (והנוגדנים מהחיסון לא יעילים מספיק).

תוכנית החיסונים שהלכה והתרחבה התערבה התערבות גסה וחיבלה באקולוגיה הטבעית של התפרצות מחלות הילדות, ולא יהיה פשוט להחזיר את האיזון.

אבל לכל הפחות צריך למעט בחיסונים, ולדרוש מהמימסד שקיפות ויותר מאמץ  במציאת פתרונות טובים יותר.

למשל, אם צפית בסקירה המדעית בנושא האלומיניום שהבאתי בקישור - הרופאים והמדענים שמתראיינים שם אינם מתנגדי חיסונים, הם רק חושבים שבמעט מאמץ, (אבל כנראה כזה שיסב נזק כלכלי שיאלצו לספוג ענקיות הפארמה המייצרות את החיסונים) אפשר להחליף את אדג'ובנט האלומיניום באדג'ובנט שאינו רעלן עצבי.

כמובן שבאופן אמיתי, טוב לחלות, וכך גם ברא הקב"ה את העולם, שנחלה במחלות הילדות ונרוויח ריווח גדול בהתחסנות טבעית, שמחקרים מראים שהוא חשוב בהתמודדות עם מחלות קשות יותר בהמשך החיים.

ואם תנאי התברואה, התזונה ורמת הרפואה הן בין המפותחות בעולם כמו בארץ, אז גם אין מניעה לחלות בלי להסתכן.

וכל אחד צריך לעשות את השיקולים שלו.

האקולוגיה הטבעית היא שהמון אנשים מתים. וכך נשמור על כדור הארץ ירוק יותר ויהיה גם אוכל לכולם.

מערכת החיסונים אכן התערבה התערבות גסה! וכל הרפואה המודרנית.

אבל במקום לחשוב שהקב"ה רוצה שנהיה חולים (??!! פעם היו יוצאים מתים ופגועים לכל החיים מחלק מהמחלות האלה) עדיף לחשוב שהקב"ה נתן לנו את הבינה לקדם את העולם ואת הרשות לרופא לרפא.

נח עזר לאנושות כי המציא את המחרשה וייעל את העבודה.

וואי וואי, כל פעם שאני כבר אומרת - טוב, אז הדיון נגמר במסקנות סבירות לכל הצדדים, את מקצינה עוד..

ה' ישמרנו בבריאות שלמה עד 120.

ואני חושבת שאני מגבה את מה שאני כותבת במקורות אמינים, מה שלא ראיתי מהצד שכנגד..

יש תפקיד למחלות הילדות.

הנסיון לעקוף את המנגנון הטבעי הזה בעזרת התערבות רפואית שאינה נטולת סיכונים לטווח הקרוב ולטווח הרחוק, שגורמת לפגיעות (הקרן לפיצוי נפגעי חיסונים על פי חוק) וגם אינה מוכיחה את עצמה בהרבה מקרים (עייני ערך התפרצויות חוזרות של חזרת באוכלוסיות בוגרות למרות כיסוי חיסוני נרחב),

ולא, לא החיסונים מיגרו מחלות (מספיק להסתכל על גרפים ורשומות אובייקטיביים של רשויות הבריאות שמראים ירידה חדה בשיעורי המחלות לפני שנכנס החיסון)

זה ניסיון שימים יגידו לאן הוא יוביל.

יש רשות לרופאים לרפא. אבל הכלל הוא ראשית אל תזיק!

גם מבחינה כלכלית לא ברור איך העסק יחזיק מעמד. בעוד שנים לא רבות לא ניתן יהיה להחזיק מנגנון שיצטרך להתמודד עם נטל כבד כל כך של חולים במחלות אוטואימוניות, אלרגיות מסכנות חיים ופגיעות נוירולוגיות חמורות ככל שתוכנית החיסונים מתרחבת.

אקולוגיה טבעית של התפרצות מחלות הילדות פירושה מחזוריות מסודרת שבה ילדים נדבקים בדיוק בזמן המתאים (כל מחלה והאקולוגיה שלה), כאשר רוב האוכלוסיה הבוגרת מחוסנת לכל החיים כי אנשים חלו במחלה בילדותם, והתינוקות מחוסנים כי הם מקבלים נוגדנים יעילים בהנקה. 

כתבת בתגובה אחרת "אולי ככל שחשופים ליותר ידע יודעים עד כמה הידע שלנו מוגבל" ואני יכולה לחתום על מה שכתבת,  אבל מהכיוון השני .

משלחת שלימה הגיעה אלי בבית חולים-

אלי למיטה לשכנע אותי לתת  קי בזריקה

והם אחרי שהצליחו לשכנע אותי לתת(לא עמדתי בלחץ

והם גם אמרו לי שזה יותר יעיל ולא כזה כואב בלה בלה)

לא התבישו ולא התגברו ואחת שואלת את השניה בפתח של היציאה

איך הצלחת לשכנע אותה

והיא לעומתה אומרת את רואה.אין עלי!!

עיצבנה אותי קשות וזה היה לא פייר

טיפות עיניים-רק למי שהיה לאמא גי בי אס או חום או משהו.

זה סתם אנטביוטיקה מיותרת

מעדיפים להזריק ולהיות בטוחים שכל החומר נכנס לגוף.

אומרים שבמתן דרך הפה התינוק פולט חלק ולא בטוחים שהוא מקבל את כל הכמות, ולכן חוזרים על הטיפול 3 פעמים.

אבל יש בתי חולים שיש להם את האמפולות ואין להם בעיה עם זה.

אם לטא למה ככה היה כזה לחץ?

לכפות את זה, כי חוששים שהורים שבוחרים במתן דרך הפה לא יזכרו לתת את המנה השניה והשלישית,

וגם אולי מקמצנות - לא יודעת - כנראה שלא לכל בית חולים יש תקציב לחלק אמפולות.

אני מבינה שעדיף.

הקטנים שלי כבר קצת גדלו, אותנו לא שאלו ולא החתימו על טופס אם למרוח טיפות עיניים אם היו שואלים, לא הייתי נותנת.

לא חיסנתי לצהבת B.

שאלו מה אנחנו כמשפחה עושים ועל זה עניתי.

בצהבת B הנגיף מועבר ביחסי מין או ממחטים נגועות.

לא זו ולא זו הן דרכי הדבקה רלוונטיות לתינוק בן יומו. אלא אם כן האמא נשאית של צהבת.

אני מבינה שעושים בדיקת נשאות לצהבת בהריון, אבל בכל זאת ההחלטה היא לחסן את כל היילודים באופן גורף. לא ברור למה.

אם תסתכלי בקישור (באנגלית) שהביאה "כמה טוב שנפגשנו" תראי שכמות האלומיניום בחיסון הזה (Hepatitis B vaccine (Hep B) היא בין 0.225 ל 0.5 מ"ג למנה.

לעומת זאת, המלצת הבטיחות של הFDA לתינוק מגבילה ל 5 מק"ג אלומיניום לקילו ליום.

אם עושים חשבון, תינוק ששוקל 5 קילו אמור להיות חשוף ללא יותר מ 25 מק"ג ליום.

יוצא שתינוק חשוף ל פי 10 פחות או יותר כמות אלומיניום ממה שמנהל התרופות האמריקאי הגביל.

אם זה נצרך כי האמא נשאית - לא משחקים עם זה.

אבל אם זה לא נצרך, למה להעמיס על יילוד כמות כזאת ביום הלידה.

במדינות באירופה למשל, מחסנים לצהבת B רק את מי שנשאית.

זה מה שאני מתכוונת שצריך להחליט על סמך בדיקה של הנושא ולעשות שיקולים ענייניים.

וכמובן כמובן כל הורה אחראי לילדים שלו עצמו בלבד. מה שמתאים לאחד לא מתאים לשני.

ודלקת ריאות גם?

חזרת/חצבת/ אדמת/אבעבועות.

פוליו אינה מחלת ילדות

ההדבקה מתרחשת בעקבות מגע עם צואה נגועה בנגיף או שתיה של נוזלים אשר הנגיף נמצא בהם.

לא נצפו מקרי פוליו בארץ ב 25 השנה האחרונות.

דיפתריה לא מחלת ילדות. החל משנת 1967 לא דווחו מקרי דיפתריה בישראל.

גם טטנוס לא מחלת ילדות.

מחלות ילדות במדינות רווחה לא אמורות להיות מסוכנות לרוב מוחלט של החולים.

והסיבוכים שלהן נמדדו באחוזים בודדים או בפחות מאחוז אחד.

זה לא מה שהתכוונתי.

התכוונתי שמחלות הילדות מתפרצות במחזוריות קבועה בקרב קהילות/מדינות וכו' וככה הן נותנות חסינות לכל האוכלוסיה, לכל החיים.

מחלות ילדות הן מחלות שלא פסחו על אף ילד בעבר.

שאר המחלות הן מחלות שכולם עלולים להידבק בהן.

וההחלטה אם לחסן או לא מושפעת מהרבה גורמים שמשתנים מילד לילד וממשפחה למשפחה תלוי באורח החיים, בהנקה, בזמינות לטיפול אלטרנטיבי, ועוד ועוד.

אפשר להתייעץ עם רופאים קונבנציונלים עם גישה של לחסן לפי הצורך האישי או המשפחתי. 

אני חושבת שסגידה לחיסונים או לכל התערבות רפואית אחרת ללא ביקורת היא סוג של דת.

את הקישור לא אני עשיתי, והוא לחלוטין מגובה במחקר רציני ובעובדות.

ואני חוזרת ומציעה לכל מי שרוצה להעמיק, לבדוק בעצמה ולא להסתמך על מה שאני או אחרים כותבים בפורום.

עד כה אף אחד לא קיבל פיצוי דרכה, מהסיבה שלא הצליחו להוכיח קשר בין פגיעה לחיסון שניתן...

אם כי גם זה לא נכון, משרד הבריאות מפצה תוך חתימה על הסכם סודיות עם ההורים.

ישראלים..

אם את רוצה, אני אשתדל לחפש לך מקור.

בארה"ב הקרן פיצתה עד כה בסכומים של מעל 3 מיליארד דולר על פגיעות מאותם חיסונים כמו אצלנו. אגב, גם מקרים של אוטיזם כתוצאה מחיסון.

את יכולה לערוך את התגובה שלך.

ללחוץ על הריבוע הקטן עם השורות בצד שמאל, בתחתית התגובה שלך, ללחוץ עם העכבר על אופצית "עריכה", לערוך או לתקן, וללחוץ שלח.

אם אף אחת עדיין לא הגיבה לך, אפשר לערוך מחדש .

לא עד כדי כך בקיאה

ולא כתבתי קודם, קראתי בעניין רב את מה שכתבת על חיסון השעלת ואיך שחווית אותו.

תודה ששיתפת.

זה כל כך משמעותי! הכל עלייך הכי טבעי ומובן שאת נכנעת לו, צריך לשמור את הכוח😉... את מלכה ותודה לכם!👸🏻❤️

פרקטית- ממליצה בחום על הספר של הלוחשת לתינוקות "הלוחשת לפעוטות". ספר ממש מוצלח לי אישית מאד עזר בגיל הזה.

חשבת ללכת איתו לאבחון?

כי אמנם את אומרת שזה בעיקר מולך, אבל את כן מתארת משהו קצת חריג, עם כל זה שהוא ב"גיל שנתיים האיום"...

יכול להיות שיש משהו קונקרטי שמציק לו, כגון רגישות תחושתית, ולכן הוא עצבני כל כך... ואולי הוא עצבני בעיקר מולך, כי בתת-מודע הוא מרגיש שאמא אמורה לפתור לו את כל הקשיים, ולכן הוא מוציא הכול עלייך...

מקווה ממש שתמצאי איך להרגיע אותו!

ובהצלחה גדולה עם ההתמודדות לבד כרגע, כשבעלך במילואים...❤️❤️

שווה לפנות להתפתחות הילד, ולנסות לבקש אבחון

וגם אם זה לא הכיוון- הרבה פעמים יש להם הדרכות הורים ודברים בסגנון שיכולים לעזור לך להתמודד איתו...

אז קודם כל חיבוק ענק 🧡

זה יכול להיות המילואים, ויכול להיות הגיל, אבל מציעה בזהירות אולי שווה לאבחן? זה לא ילד ראשון ולמרות שהסיטואציה קשוחה נשמע שבתחושה שלך  את רואה פה משהו חריג. אם לא אז תדלגי, רק משקפת מה קראתי.

תנסי לקרוא את הספר "לא קשור אלייך", התיאור שלך הזכיר לי אותו קצת (לא אומרת שבהכרח המסקנה זהה)

בכל אופן, מקווה שרופא הילדים של הפותחת הוא אדם קשוב, שלא ינפנף אותה ב"ככה זה גיל שנתיים", ושהיא באמת תגיע כמה שיותר מהר לפחות לאבחון ראשוני שייתן לה כיוון ודרך טיפול התחלתית כדי שיהיה לה אוויר לנשימה...

(גם את בעצם לא כתבת ממש ישירות, אשרייך❤️)

בספר באמת הילד מאובחן בסוף עם בעיית תקשורת, אז כתבתי לא בהכרח המסקנה זהה אני סתם אישה זרה בפורום ולא מכירה את הילד והסיטואציה. אבל שווה כן לנסות לדבר עם הרופא, לתאר מה אתם עוברים וכו.

יכולה לומר לך שאני תיארתי לרופא סיטואציות מסוימות על גיל שנתיים וחצי והוא ממש לא אמר לי זה הגיל ולא שאל על קשיים מסביב ישר אמר תקשיבי יש פה ענין רציני וחבל שתסבלו לכו לאבחון. בסוף אצלנו זה דווקא כן היה ענין סביבתי שהשתפר פלאים בהמשך, אבל זה גם בא אצלנו "בהפתעה" ולא משהו שראינו ממש מלידה

זעם

כשברור שהמטרה בסוף היא למכור את הקורס המלא, אבל אולי שווה להרשם למשהו כזה ולראות אם מתחברים לגישה שלהם ואם זה משהו שמדבר אלייך.

כי הם מדברים ממש על זה שילדים שלא מצליחים להביע את הצורך שלהם זה יוצא בצורה כזו של זעם

יש לי בן שבדיוק ככה, מלידה, הוא אחרי לא מעט ילדים, הקטן שלנו.
מיום היוולדו נהייה לי קשה יותר, בשינה, באוכל, בהכל (עם דגש על שינה), אף אחד לא היה כמוהו.
עקשן בצורה בלתי סבירה, וכמו שאמרת, רוצה את האבטיח הזה דווקא ולא מה שהבאתי לו, זורק, כועס, בוכה.
הוא האחרון, גם כי כבר די הזדקנתי, וגם הוא ממש לא עושה לי חשק לעוד (ומזל...חחח)
ילד מהמם, מתוק, חכם ונבון בצורה מיוחדת, אבל קששששההההה
לא אפרט, מה שאת עוברת, זה הוא.
כעת הוא בן 3, הייתי אומרת שמעט התאזן, נרגע יותר. מוציאה אותו מהמעון מוקדם יותר, כדי שישן בשמונה וחצי בלילה (הוא שונא לישון, ודי לא זקוק לשינה, היפר), בעיות בגמילה...לא מכירה שיש דברים כאלה. אבל בבכי מעט השתפר
יש לך גדולים?
הגדולים שלי לפעמים יוצאים איתו, זה מתנה.
בעלך במילואים- אז בכלל יותר קשה כי את לבד, ואולי זה גם משפיע עליו, לכן אולי כדאי הדרכת הורים?
בכל אופן,
אני הרבה גבולות חציתי עם הילד הזה (באוכל, ברצונות, בסדר יום, דברים שאני נגד למשל באוכל, אצלו היתרתי, אין לי כוח למלחמות)
מה שכן!!
כשיש לי פנאי וזמן- והוא דורש משהו שאני לא מרשה
אני אומרת לא, ויודעת שעכשיו יהיה שעת סיוט, אבל חשוב שישמע גם לא, ואז אני מחבקת, ומנחמת, ומרגיעה, והוא צורח, אבל זה שלב שחשוב לפעמים, כי באמת הוא כבר התרגל לקבל כמעט הכל.
והתקופה הקשה תעבור, ותישאר המתיקות בלבד.
ליבי איתך
 

כמעט בכל מה שכתבת..

בן שנתיים וחצי

כנראה שהעקשנים חווים יותר חזק את גיל שנתיים…

אצלנו כבר חודשיים ככה, אולי יותר

אבל רואים ממש שינוי לטובה! למרות שיש ימים יותר קשוחים

באמת שאני חוצה אתו גבולות בלהרשות דברים שלא הרשיתי לגדולים, משתדלת לזרום עם הרוב ולעמוד על מה שממש חשוב לי.

כשהוא בוכה לפעמים עוזר להסיח את דעתו (לתת לו משהו שהוא אוהב לאכול/משחק אהוב/להחליף נושא)

ביחד עם מילואים זה באמת קשוח ממש…

אבל שוב, אני רואה שיש הטבה עם הזמן

מקווה שגם אצלך תהיה

בהצלחה ענקית וחיבוק!!!!

לא פשוט בכלל..

מהלידה.

אני מקשרת את זה להריון שבו חוויתי סטרס גדול כשפרצה המלחמה.

יצא לי גם לשמוע מעוד כמה שהשכבה הזאת לא פשוטה.

ואני רואה שזה כן משתפר כשהיא מתפתחת יותר ויותר

אבל זה כל כך קשה

ילדים עם רגישות גבוהה הם ממש ילדים עם צרכים מיוחדים.

החדשות הטובות הן שבהינתן התנאים הספציפיים שהילד צריך, או לפחות רובם - הם פורחים, ויש להם יכולות הרבה מעבר לממוצע.

החדשות הקשות הן ובכן, שיש לך ילד עם צרכים מיוחדים וזה לא פשוט בכלל.

אני רוצה למסגר מחדש רגע - הילד שלך עמוס תסכולים וממוגן, ולכן מתקשה להסתגל. ואת יודעת את זה ובוחרת לצמצם את התסכולים שעומדים בפניו גם המשמעות היא לאפשר לו דברים שהיית מעדה להימנע מהם.

מחזקת את ידייך לפנות להדרכת הורים טובה בגישה היקשרותית התפתחותית, שתתן לך קודם כל תמיכה וגם תעזור לך לדייק את הצרכים הספציים של הילד שלך כדי שתוכלו להתפתח יחד בטוב.

אולי לשחרר קצת. לא לחשוב על רגשות? פשוט לחיות. הוא לא אוהב בקבוק , שיצרח , לא רוצה משולש , שיצרח. את לא חייבת להרגיע אותו. אם ילד מתרגל שאמא מפחדת מבכי שלו ובוחרת בפינצטה על מה היא מתעקשת , אז הוא מתרגל לבכות על כל דבר. פעם כשבת שלי הייתה בת שנתיים  (עכשיו סיימה בית ספר) רצתה מיץ מסוים. והוא נגמר. אז היא צרחה שעתיים רצוף. והיא לא על הרצף ולא כלום. היא מתנדבת במד"א , עובדת , ציונים טובים.

ילדים גם מרגישים לחץ. אם יש לחץ באוויר , הם מאוד נלחצים. גם אם את לפי הספר , לא מרימה קול , מדברת בצורה יפה. הם עדיין מרגישים לחץ.

ההזדהות מאוד עוזרת לי (נחמת טיפשים 😌 ).

כתבנו פה על כיוון תקשורתי, אני לא חושבת בכלל.

הוא מתקשר מהמם. כשהוא רגוע ונינוח, וכן, זה קורה מידי פעם, תודה לה ' , הוא ילד מעלף, מתקשר, שר ורוקד, כשאחים שלו רבים הוא "כועס עליהם " בג'יבריש , או כשמישהו בוכה הוא מיד ניגש לנחם אותו ואני שלולית ממנו.

הציעו פה הדרכות הורים שונות ואני מאוד פתוחה לשמוע אבל לא מבינה בזה כ"כ, העולם הזה מלא במטפלים ואין לי סבלנות וזמן לניסוי וטעיה . אשמח להמלצה ספציפית.

עכשיו, דיברתי עם משהי מהמשפחה והיא מכירה אותו, תיארתי לה הכל והיא טוענת על קושי בוויסות חושי. שזה מאוד נשמע לי הגיוני. אבל מה עושים עם המידע היפה הזה? התפתחות הילד זה אומר טיפול שיתחיל עוד שנה בערך עם כל הטפסת...

נשמע פרק זמן סביר

תודה!

21 עוד היה נחשב גבוה, ההנחיה הייתה לרדת מץחת ל5

אותי הנחו לעשות פעם בשבוע בדיקת בטא ולמנוע חצי שנה

הופניתי גם למעקב אונקוגניקולוגי

אין לך עם מי להתייעץ ? רופאת נשים שתנחה?

יש לי את הפגישה במרפאת נשים בבית החולים עוד יומיים, ואני כמובן גם יכולה לקבוע תור בקופה לרופאת נשים.
אבל עד לתור ביום חמישי, עניין אותי לשמוע מה בערך ההנחיות כיום...

תודה על השיתוף!
מרגיע, כי אם למולה מליאה היה צריך רק 6 חודשים מניעה, אז מניחה לחלקי יהיה פחות.

אם באמת ההנחיה אצלי גם תהיה של מניעה קצרה של כמה חודשים, באיזה סוג של מניעה כדאי להשתמש, שלא יעשה לי בעיות ודימומים, ומתאים למניעה קצרה?

עד עכשיו המניעות שעשיתי היו עם נרות - שהם לא הרמטיים, ועם התקן - שנראה לי ביזבוז לשים התקן רק עבור כמה חודשים בודדים.

כולל חופשים

אם היא מסיימת כמו בי''ס רגיל ואז י 'חודשיים חופש

בעיני זה פחות הגיוני לקחת על החודשיים

מכירה כאלה שלוקחים על 12 חודשים

חלק על 11

וחלק על 10

ולפעמים הסכום משתנה בהתאמה

הכל יכל להיות בסדר אבל העיקר שמסוכם מראש

יש כלל שאם הצטרפתם באמצע שנה משלמים חלקי

את יכולה להחליט גם לא לגבות באוגוסט אבל לגלם את המחיר של אוגוסט בשאר החודשים- ז"א נניח חשבת לגבות 2000 שח לחודש שזה אומר סהכ 24,000 לשנה של 12 חודשים, אז את יכולה לא לגבות באוגוסט אבל שהמחיר לכל חודש יהיה 2180.

ורק צריך לסובב את העגיל או הנזם בזמן שאת מתחת למים.

אבל אני חושבת שראיתי את זה בתגובה של יועצת הלכה בקבוצה סגורה בפייסבוק.

זה מותר לכתחילה

אומרת את זה בכזאת ודאות?

אמנם ייתכן ויש מקרים שאכן אפשרי

אבל ממה שאני מכירה זה ממש לא לכתחילה, בטח לא לרוב הדעות ( גם אם בדיעבד כן מתירים)

למדתי את הנושא מכל הכיוונים,

זה נקרא מיעוט שאינו מקפיד,יותר מיזה ההקפדה היא שזה כן יהיה עליה,ומאחר שהיא לא מורידה את הנזם כלל,יש כלל בהלכה שיותר מ30 יום זה נחשב לחלק מהגוף,ולכן אין עם זה בעיה.

משום ש:א.נחשב חלק מהגוף

ב.מיעוט שאינו מקפיד

ג.לא רק שתצא כך לרשות הרבים אלא חשוב לה שזה יהיה עליה.

נכון שלפי הרמא לכתחילה מורידים הכל,אבל גם הוא סובר שאם אי אפשר להוריד וזה חלק מין הגוף הטבילה כשרה לכתחילה.

יהיה עלייך.

אם את רוצה רב, את יכולה לשאול בבית ההוראה של הרב זכריה בן שלמה

לשאלות בשיחה:

0528465585

למענה בוואצפ:

0515465585

בהריון שישי ותינוק בן שבעה חודשים בבית!

קשוח ממש! השבוע אני נכנסת לשבוע 14 ולא עשיתי שום בדיקה חוץ מסטיק! בחוסר תפקוד כמעט מוחלט, עכשיו פחתו הבחילות, אבל עדין לא ממש נוגעת במאכלים שגרמו לי בחילות...

אולי תנסי כדור נגד בחילות?

לי הבונגסטה גרם לעייפות קיצונית, אבל אני יודעת שיש עוד שני סוגים זה כבר מקל..

מקווה שתעברי את זה בקלות! זה באמת לא פשוט! ובאמת יש כאלו שנתברכו בכך שהן לא מרגישות כלום בתחילת ההריון ב"ה..

כבר הגעתי לשלב שאני מרגישה שהכל בראש שלי והנה כולם בסדר ועושות את זה ועוברות את זה

אז תודה על הנרמול.

ממש ממש מתלבטת על בונגסטה

אני לא אחת שבעד כדורים ואף פעם לא לקחתי והיה לי הריונות קשים תמיד

אבל הפעם שילוב מקרים שמרגיש לי חסר שליטה.

חוץ מעייפות שזה נראה לי עדיף יש עוד משהו? השפעה אפילו מזערית על העובר?

זה כדור מאה אחוז בטוח לשימוש בהריון

לזה הוא נועד

והוא פשוט מציל נפשות!! את לא מבינה איזה הקלה זה לקום בבוקר ולהרגיש טוב

ממליצה ממש ממש ממש

אין לך מה לחשוש.. אותי זה ממש הציל, אומנם לא היה לי תאבון אבל הצלחתי להרים את הבית ולהכין אוכל מבלי להיגעל..

4 הריונות סבלתי בלי הכדור, לא ידעתי שיש כדור כזה בכלל ובהריון החמישי כששיתפתי את הרופאה שאני לא מתפקדת בכלל היא ישר הציעה וזה עשה לי פלאים בתפקוד חוץ מהעייפות אבל נראה לי שגםצחסר לי ברזל שזה משהו בפני עצמו כי בהריון החמישי לא סבלתי מעייפות כזו...

איך באמת ממשיכים הכל כרגיל?

ולמה תמיד אנחנו מסתכלות מסביב ולא לבפנים?

אני שואלת גם את עצמי,

מה זה מעניין אם כולן עובדות ונראה שמתפקדות כרגיל,

אם אני לא מצליחה.

אני בתחילת הריון ראשון עכשיו וחלשה, בחילות, הקאות.

ואני גם עצמאית וגם שכירה,

וזה קשוח.

ופשוט מורידה את הראש לגל הזה שיעבור, 

ועושה את המינימום מינימום.

אז תרגישי בנח, יש כל כך הרבה נשים שגם להן קשה ולא מצליחות להמשיך לעבוד ולתפקד כרגיל,

ולא צריך להילחם בהרגשה הזו,

כי גם ככה אנחנו מותשות.

תנשמי עמוק,

זה גל, וזה יעבור.

(אומרת הכל גם לעצמי)

ומזל טוב 😊

יאללה בעזרת ה' שימתיק לנו את התקופה הזו מהר לשמחה זוהרת ומאושרת

גם לך השם גדוללל כמובן💓

ותודה נראה לי שאפילו לא הספקתי להתרגש ולאחל לעצמי גיליתי מזה שהרגשתי כל כך נורא

לעזוב את העבודה למשך ימי הקושי של ההתחלה
זה מה שאני עשיתי (אבל עם היפרמאזיס)
העבודה תחכה הכסף יחכה
את תרגישי טוב ותחזרי.

תכלס, אנחנו גם לא יעילות בעבודה עם הבחילות והחולשה הזו. אז בשביל מה?

זה מבאס.
אבל אל תקחי לך עכשיו לקוחות חדשות... לא?

אלא לדבר תדיר

ואני לא בדיוק מבינה למה את מתכוונת אבל לדעתי אתם צריכים טיפול זוגי כי ברור שהאמון ביניכם נפגם לפי המעט שכתבת

שולחת חיבוק❤️

אבל אין לו מה להגיד חוץ מזה שהוא מתנצל

ואני כועסת

כי מה עוזרת לי התנצלות שאני צריכה לשלם מחירים על דברים שהוא עשה בלי לשאול אותי ובלי להתחשב בי

נניח לספר לי במשך תקופה מאוד עמוסה אחרי לידה שהוא חייב לעבוד

ולאז לגלות שהוא לא עבד רוב הזמן הזה

או להשתמש בכספים שלנו בצורה שלא סיכמנו עליה

סליחה לא תעזור לי במיוחד שהסליחה שלו לא נחשבת בשבילי

כי את יודעת שהוא עלול לחזור שוב על הדברים האלה?

אם זה כך, אז הבעיה היא באמת בחוסר האמון שלך בו, שהוא זה שמוביל לכעס, וזו באמת בעיה שורשית יותר...

מצטרפת להמלצה לפנות לטיפול זוגי (בתקווה שיש לכם הכסף לכך...) כדי לפתור את הבעיה מהשורש...

חיבוק!

לא יחזור על זה

וגם מה זה עוזר לי אם משכורות שלמות שלי יצטרכו ללכת על להחזיר שטויות שהוא עשה או דברים שהוא אמר שיטפל בהם ולא טיפל והצטברו

היינו בטיפול ואולי נמשיך אבל פתרונות לבעיות שהוא כבר יצר זה לא יתן לי 

אולי זה משהו נקודתי אצלו?

אני יודעת שיש דבר כזה אנשים שממש יש להם באג עם כסף.

זה יכול להיות כמו התמכרות להימורים, שאתה ממש מכור פיזית ללהוציא כסף על כביכול השקעות שנראות לך שוות,

ואתה כמובן לא תשתף את הבת זוג שלך,

כי היא לא מכורה לזה אז בוודאי לא תסכים,

מצד שני אין לך כל כך שליטה על זה,

כמו כל התמכרות אחרת לסמים או לאלכוהול.

ממש עושים לזה גמילה.

אולי הרחקתי לכת, אבל נשמע שיש לך פה אישיו ממש סביב הכסף, יותר מססביב האמון הבסיסי שנפגע.

וגם הסיטואציה שהוא מבקש סליחה רק, ולא מנסה לשנות מעבר לזה,

והתחושה שלך שהוא מבקש כי הוא מבין שזה לא בסדר,

מצד שני כנראה לא יצליח לא לעשות את זה שוב.

ממש קשוח אם זה זה.

אבל תמיד אפשר לטפל. חיבוק.

באמת סליחה אין סיבה שתספק אותך. אם אין לך אמון שהוא לא יעשה את זה שוב פעם.

אני לרוב צריכה להבין גם מה אתה מבין מיזה שזה לא בסדר ומה תעשה להבא כדי שלא יקרה.

תנסי לחשוב מה כן ירגיע אותך, ותבדקי אם יש לך אפשרות לקבל את זה ממנו.

וכמובן טיפול זוגי.

את לא מעורבת בחשבונות הבנק שלכם?

לא ראית שאין משכורת שנכנסת?

אם את לא מסכימה עם הוצאות כספיות שלו, אתם צריכים לשבת ולהגדיר מה כן

זה מאוד כוללני ותלוי במה מדובר כמובן וצריך להבין את הפרטים אבל בכללי נראה שיש ביניכם דינמיקה לקויה שצריך לתקן ואמון שצריך לבנות מחדש

ואת צודקת. סליחה לא תעזור. נדרש גם לרדת לפסים מעשיים

פשוט בזבז את הזמן שלו במשרד שלו

ולא יום יומיים תקופה

בדקנו התמודדות עם התמכרות או בריחה ממחויבות

וגם אם הוא יטפל בזה זה לא עוזר לי עם הכעס והבעיןת שכבר הוא הכניס לתוכם

כי את מה שהיה את לא יכולה לשנות אבל מכאן והלאה צריך לבנות

לדעתי צריך להתייחס ל- למה הוא במשרד אם הוא לא עובד?

מה הוא עושה שם בשעות שהוא אומר שהוא עובד?

על מה הוא בזבז,כסף? למה זה חשוב לדעתו? למה זה לא חשוב לדעתך? ולנה הוא עושה דברים מאחורי גבך?

את כל זה אני כותבת כאישה של עצמאי בעצמי. בעלי מתוקף עבודתו מנהל קשרים חברתיים רחבים ולכן העבודה היא לא רק במשרד, שזה התכלס הרבה פעמים. יש גם מעבר ויש לו גם חיים אישיים כמובן. אז אני לא מתפלאת למה הוא לא במשרד כל הזמן כשהוא יוצא וגם לא דורשת דין וחשבון על כל יציאה מהבית, ואם הוא עצמאי זה גם לא אומר שכל הזמן יש הכנסה כמובן (בעז"ה כן?) הרבה מדברים שעושה עצמאי זה הכנות ועבודה לקראת הכנסות עתידיות.

אבל את מכירה את בעלך ויודעת מה היה שם. תפנו שוב לטיפול וביז"ה מקווה שתצליחו לצאת מהמשבר

דברים לא טובים

ואני בכלל לא מבקשת דין וחשבון לכן הוא הצליח למשוך את זה תקופה

התגלה בטעות

להתנהל דינמיקה של דין וחשבון בכלל בעיניי,ממקום של דרישה

זה יותר מתאים לאמא מול ילד

בזוגיות זה אמור לעבוד אחרת

את סמכת ונתת אמון והוא הוליך אותך שולל לפי מה שאת אומרת. עד עכשיו התנהלת כמו אישה נורמטיבית בתחום הזה. אל תתני למקרה הזה להפוך אותך לאמא מולו לדעתי ולהתחיל לרדיף אחריו עם בקשות והסברים

ודווקא לכן חשוב ליווי טיפולי טוב כי זה לא פותר את הפצע, לבדוק כל רגע איפה הוא ומה עם העסקה ההיא ולמה לא נכנס כסף ומה עשית בחוץ כל הזמן הזה, זה רק ייצור אחד חדש

נלך לטיפול אני פשוט כועסת יותר מדיי בשביל לתת בכלל הזדמנות

ולא מדובר באיזה קושי כלכלי שיכול להיות בכל עסק וזה חלק מהסיכון

פשוט בריחה אישית שלו נפשית ממחויבות שאני אין לי כוח להכיל

וזה עסק שהוא בחר בו ותמכתי

ולהישאר כועסת קצת. לדעתי

מה שמרגיש לך - תנכיחי

בזוגיות יהיה להגדיר יעדים של ליווי עסקי או של רו"ח שבודק הביצוע מול התכנית

או עבודה כשכיר.

כרגע את כועסת מאוד מאוד ולכן לא רואה מה זה יעזור,

אבל בע"ה אחרי הכעס יגיעו גם דברים אחרים, יש עוד תקווה ויש עוד עתיד.

חיבוק גדול!!!

ותראי איזה נס שהתגלה עכשיו ולא המשיך להידרדר חלילה.

אולי יעזור גם לדבר עם ה', להשליך עליו את הניסיון.

כשעושים טעות יש עניין לקחת אחריות ולעשות חשבון נפש,

אבל פה לא עשית טעות, ולכן מצד ההתמודדות שלך אפשר להסתכל על זה כמו על גזירה ולהתפלל קרע רוע גזר דיננו.

ושיתהפך הכל לטובה ומחושך ואפילה תצאו לאור גדול!

חיבוק 🤗

עצמאי צריך לדעת לנהל את עצמו ולנהל סדר יום, מעבר לעניין המקצועי. ישנם אנשים מאוד מוכשרים ומקצועיים אבל לא מתאים להם להיות עצמאיים

יש תוכנית ברורה לשינוי? וזה לא יקרה שוב?

בעיני הכעס שלך הוא לא הבעיה, הפוך. הכעס אומר שאת עדיין מרגישה משהו ושיש עם מה לעבוד. הבעיה היא האמון שנפגע, וזה הדבר הכי קשה בין בני זוג. אין לי עיצות לצערי איך משקמים אמון אחרי בגידה משמעותית (בעיני הגם שזה בזמן ובכסף, זאת בגידה לכל דבר, אבל זכותך לא להסכים עם ההגדרה כמובן) אבל כן חשוב לדעתי לתמלל לו את הכעס הזה. להגיד את זה כל פעם שאת מרגישה ככה. אני בשונה מתגובות אחרות פה, כן חושבת שהסתרה זה דבר חמור מאוד וחשוב לשקף לו את זה וכמובן לעשות תוכנית מסודרת איך לצאת מהמצב הזה ואיך לוודא שזה לא יקרה שוב 

קו קלוש

❤️

וכבר שנה חיכיתי לזה

ואני שיא המתרגשת מלשמיין שזה אמיתי

ואז יש את הקול הזהיר ש..מה את מדומיינת זה כהז חלש ולא אומר..ואולי לא ימשיך

מצד איחור- הביוץ שלי מאוחר כמעט תמיד אז סביר להניח שאני לפני איחור אז לא מצפה שיהיה פס חזק..וגם יצא לי הריונות שזיהיתי ככה

גם אתמול היה לי חשד שיש שם משהו בבדיקה

וכאילו אני רגע מתרגשת

ורגע מנסה להשתיק את הלב

ובשכל אני כזה- אבל למה את כזה רוצה .. גם ככה עמוס לך בחיים ואין לך כח..ומלא מילואים..והריון שלישי במילואים לש המלחמה האלו איזה הזויייייי!!

ומצד שני יש לי דביליות כזאת שדוקא הריון-לידה-תינוק זה גם נותן לי את הכח והשמחה

וגם באמת הלב רצה

איך מכילים את 2 הצדדים יחד

איך מצפים ולא מצפים

מתרגשים ולא מדי

רוצים ממש וחוששים

אני מרגישה לא נורמלית

כשאני מגלה הריון, גם כזה שחיכיתי לו הרבה זמן

יש תמיד חששות מה ואילו

בתוך תוכי אני יודעת שרציתי ואני שמחה

אבל זה בסדר שיש גם רגשות אחרים ביחד

לאט לאט ההריון נהיה יותר בטוח וודאי וחלק מהקולות מושתקים מאליהם.. ואז יש קולות מחשבות ורגשות אחרים.. אבל חכי

לא נקדים את המאוחר 😉

אולי תצלמי את הפצעים, ותראי לו את התמונה אם זה כבר יעבור.

ואולי יספיק לו גם תיאור בשביל לאבחן.

בצורה שיראו אותם ברור...

אבל אולי אצלם את מה שיש לה ברגל.

(האמת שאני לא בטוחה שהוא רופא מאוד סבלן בשביל תמונות וכדומה בעלי היה אצלו עם ילדים אחרים בעבר והתרשם שהוא לא הכי-הכי. קבענו אצלו תור כי הוא קרוב אלינו יחסית)

אם יש לך תמונות או תיעוד של מה שהיה לפני שבועיים אז אפשר להראות לו את התיעודים, לדווח על השינוי העכשווי בהשפעת הסבון ככה שיהיה לו את הרצף המלא של האירוע

שמעת על קומי עורי? זה עמותה לאטופיק דרמטיטיס בישראל. יש שם מאמרים והרבה מידע.

הם יכולים לתת לך (דרך פנייה למזכירה) רשימת רופאים לפי קופות חולים ומקומות בארץ.

ועכשיו ראיתי שגם הנגעים ברגל נעלמו לה...

מפחדת להגיע לרופא ושהוא יאמר לי שהוא לא מבין על מה אני מדברת