לא נראה לי שיש קשר

זה נשמע וירוס מה שיש לכם

רפואה שלמה( והלחץ הזה שלהם רק עושה אנטי)

ודאי שיש קשר - המרכיבים של החיסון מחלישים את המערכת החיסונית, וזו נחשבת תופעת הלוואי הקלה של חיסון השפעת, לעומת תופעות לוואי חמורות הרבה יותר שלו.

לגבי חיסון השעלת בהריון - חיסון שהבטיחות שלו לא נבדקה לגבי נשים בהריון.

אחראי להפסקות הריון וללידות מוקדמות, ולא מבטיח שהתינוק או האישה ההרה לא ידבקו בשעלת כי היעילות שלו נמוכה.

זה שלא נבדקה הבטיחות לנשים בהריון, זה מצויין במפורש בעלון לצרכן של החיסון.

מחקר, אמנם לגבי חיסון השפעת:

מתוך מחקר חדש שפורסם בכתב העת הרציני Vaccine שמצא קשר אפשרי בין הפלה בשלב מוקדם של ההיריון לבין חיסון נגד שפעת אצל נשים שקיבלו גרסה מסוימת של החיסון במשך שנתיים ברציפות.

צריך ללמוד ולהמשיך לבחון את הקשר בין חיסונים והפלות:

"אני חושבת שישנה חשיבות גדולה מאוד להבנתן של נשים כי הקשר בין הפלה לחיסוני שפעת הוא קשר אפשרי שצריך ללמוד ולהמשיך ולבחון אותו בעתיד", אמרה אמנדה כהן, יועצת בכירה לחיסונים במרכז לבקרת מחלות ומניעתן, אשר מימן את המחקר. ד"ר גרגורי פולין, העורך הראשי של כתב העת, אמר כי מדובר במחקר שתוכנן ובוצע בצורה טובה והוא מעלה שאלה שאין להתעלם ממנה. יחד עם זאת, הוסיף, כי הוא עצמו מתקשה להאמין שהחיסונים הם אלו שגורמים להפלות, אך הודה שזה משהו שצריך להמשיך ולבדוק בעתיד.

"למרות שמחקר זה עלול לגרום לדאגה ובלבול, חייבים לעסוק בו על מנת שנמשיך לשמור על הבטיחות של המטופלים שלנו", הוסיף ג'ייסון שוורץ, מומחה למדיניות החיסונים באוניברסיטת ייל.

הניסוח מתפתל וכמובן מאוד זהיר כי הוא נוגד את המדיניות הרשמית של הCDC בנוגע לחיסון נגד שפעת. 

שניים מעורכי המחקר הם חוקרים במרכז האמריקני למניעת מחלות ובקרתן (CDC).

הציטוט מתוך כתבה של רותם אליזרע, כתבת בריאות בYNET. אפשר למצוא את המקור שם.

בכתב העת לנצט, בסקירת תופעות הלוואי לחיסון השפעת, נמצא כי בבריטניה, מתוך מיליון נשים שמתחסנות לשפעת, 397 נשים צפויות להפלה ספונטנית בתוך יום מהחיסון.

https://www.facebook.com/photo.php?fbid=1641148409293225&set=p.1641148409293225&type=3&theater&ifg=1 

המצב לגבי חיסון השעלת בהריון אינו שונה, והעדויות מצטברות.

http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2014/06/blog-post_6556.html

ללמוד על החיסונים לפני שמתחסנים.

שחוותה הפסקת הריון בגלל החיסון, זה 100%. עולם ומלואו.

ואת צודקת - הנתונים מראים שהנזק מסיבוכי השפעת עצמה לנשים בריאות (נשים עם מחלות רקע, מסתכנות עוד יותר כשהן מתחסנות) לא שווה את התועלת המפוקפקת של החיסון.

ונפסק, לא על אף אחת, בסמיכות לחיסון?

זה אינו צירוף מקרים. ויש לזה הסבר מדעי והגיוני, ומה גם שזו פגיעה צפויה מבחינת קובעי המדיניות. 

זה 0.04%

ככל הידוע לי אין יותר עדכני מזה. וזה מה שמופיע באתר הFDA.

8.1 Pregnancy

There are no 320 adequate and well-controlled studies in pregnant women. Because animal reproduction studies 321 are not always predictive of human response, BOOSTRIX should be given to a pregnant woman 322 only if clearly needed.

https://www.fda.gov/downloads/biologicsbloodvaccines/ucm152842.pdf

הפנו אותי לעלון שהיה כתוב אחרת.. אז אין לי מושג.

בקבוצה שקראתי יש אנשים מומחים שמתמצאים בנושא וממש יודעים לענות...הבעיה עם הקבוצה הזאת שכולם שם מורעלי חיסונים שזה בעיניי קצת מוריד מהאמינות כי לא יכול להיות שהכל ורוד בנושא.

בלי קשר למה שכתוב בעלון, יש מחקרים בנושא. אני ראיתי תוצאות מחקרים מקיפים בנושא החיסון הזה...אולי זה בקטע של כסת"ח משפטי או משהו כזה, כמו האזהרה לנשים בהריון על החומצה פולית וכאלה.. 

ועם כל זה, אני לא עשיתי את החיסון...האמת לא מסיבה רציונלית משהו באינטואיציה לא זרם לי עם זה..

קבוצת דוברות של משרד הבריאות, ממומנת על ידו ועל ידי יצרניות החיסונים.

תשקלי אחרי בדיקה גם בקבוצה "חיסונים בחירה מושכלת" יש להם קבצי מידע מעמיקים על כל חיסון.

חפשי גם ביוטיוב הרצאות של דר. חיים רוזנטל ושל דר. שרי טנפני על שעלת וחיסון השעלת בהריון.

את צודקת שיש ריח של מימון מאחורי הקבוצה, אבל לפחות הם מגבים את המידע שלהם. מצד שני הקבוצה של בחירה מושכלת קצת נתפסה כבדיחה בעיניי...הרבה מידע לא מעודכן ומוטעה קיבלתי משם.. לי באופן אישי גם יותר קל להאמין לאנשים מהתחום מאשר לאנשים שמתעסקים בתקשור\גלגולי נשמות וכאלה...

אני הרגשתי שבגדול שתיהן מאוד קיצוניות. אני ניסתי לחפש מידע אמין ולהחליט מה כן לעשות ומה לא...יש דברים שאוותר עלים וכאלה שלא.

אבל בסוף ה החלטה של כל הורה ושכל אחת תעשה מה שנראה לה לנכון

יש שם הרבה הורים לילדים נפגעי חיסונים. אולי זאת הסיבה שהם נשמעים קיצוניים, וקצת מיואשים..

אבל בקבצי המידע (לא בשירשורים) יש מידע אמין.

ונכון, כל הורה יעשה מה שנראה לו נכון 

כשחיפשתי מידע למשל על חיסון השעלת, הפנו אותי לקבצים ומופיע שם קישור לעלון חיסון שעלת שלא ניתן בכלל בהריון (הוא מיועד למנה של גיל 4-6 ). אז להביא עלון כזה ולטעון שהוא לא אמור להינתן בהריון ולכן לא להתחסן זה לא רציני בעיניי.  

אז אחרי זה היה לי קשה לקחת ברצינות את הטענות שם כי הרגשתי שזה אנשים בלי מספיק ידע מקצועי בנושא...

אני מצאתי דרכם את העלון של שעלת להריון. זה העלון של הDTAP לנוער.

אפשר גם באתר עמותת חסון, יש להם קישורים לכל העלונים של החיסונים. וגם לאתר משרד הבריאות.

החיסון מכיל אלומיניום, פוליסורבט 80 - חומר שמאפשר לאלומיניום לעבור את מחסום הדם-מוח, ופוטנציאל הנזק גדול.

קובץ עדויות פגיעה מחיסון השעלת בהריון:

https://www.facebook.com/groups/1407224596178241/permalink/1747770548790309/

מוסיפים כדי ליצור תגובה חיסונית, לא שם נמצא רוב פוטנציאל הנזק.

ראית פעם המלצה לקחת תוסף תזונה אלומיניום? או כספית (האדג'ובנט בחיסון השפעת)?

ברור שלא.

אלומיניום וכספית שנמצאות בחיסונים הן מתכות רעילות, במיוחד למערכת העצבים, הן לא נמצאות במזון בצורתו הטבעית.

זה שנחשפים אליהן ביום יום דרך הנשימה, ודרך מערכת העיכול (7-9 מ"ג? באמת?), זה מצער מאוד, ובכל זאת מערכת הנשימה ומערכת העיכול יודעות לטפל בהן ולהפריש אותן החוצה במידה רבה.

לעומת זאת כשמזריקים את החומר ישירות לרקמת השריר, הוא מצטבר שם, ובהמשך נודד בזרם הדם אל רקמות רגישות בלי יכולת של הגוף להפריש את המתכות החוצה.

כרגע לא מצליחה לפתוח את הקישור שהבאת, אז לא מגיבה לגביו.

ועל אדג'ובנט האלומיניום בחיסונים. הקשר שלו לתסמונת MMF - תסמונת העייפות הכרונית עם כאבי פרקים ושרירים (תסמונת המאפיינת את נפגעות חיסון הגרדסיל - וירוס הפפילומה, ונפגעי חיסונים אחרים),

והקשר שלו למחלות אוטואימוניות (כמו טרשת נפוצה האופיינית לנפגעי חיסון צהבת B):

משתתפים בסקירה מדענים מן השורה הראשונה בעולם המתמחים בחקר האלומיניום, ומוזכרים בה מדענים ממכון פסטר (ע"ש לואי פסטר)  שהתנגדו לבחירה באלומיניום כאדג'ובנט בחיסונים והזהירו מפני השימוש בו.

מעורר עניין ביותר. שווה להקדיש את הזמן ולצפות.

שבוע אחר כך עושות חשבון  "לא עשו חשבון" בתחקיר שלהן על הגלולות למניעת הריון.

בתחקיר הזה הן פתאום באו חשבון עם רופאים, "פרופסורים גדולים בעלי תארים וכו' " כלשונך, שמשווקים את הגלולות תמורת רווחים כלכליים אישיים למרות הסיכון, עד כדי מוות, שבהן.

כותרת התחקיר היתה "מה הרופאים לא מספרים לנו על גלולות ההריון: תופעות הלוואי הקשות שמשפיעות על חייהן של נשים רבות ועלולות לגרום אף למוות.."

מילים שלהן.

בתחקיר הזה פתאום הרופאים לא תמיד צודקים,
טובת הציבור לא תמיד לנגד עיניהם,
אינטרסים כלכליים לפעמים מנחים אותם.
ואיך זה יכול להיות שככ הרבה אנשים עושים משהו והוא לא נכון?

פתאום הרופאים היו בעלי אינטרסים שמשפיעים על שיקול הדעת הרפואי האובייקטיבי..

מה ההבדל? ההבדל הוא שכשמדובר בגלולות למניעה ולא בחיסונים. 
גלולות. מותר לגלות למה הן עלולות לגרום...

ידוע שבנושא החיסונים יצרניות החיסונים מממנות את הכתבות ומטילות ווטו על כתבות תחקיר לא אוהדות - קחי לדוגמא את הפרק הראשון של תוכנית התחקירים של פרופ' רפי קרסו שעסק בנזקי החיסונים בצורה אובייקטיבית, ונגנז. מעולם לא שודר, הסידרה התחילה את השידורים מהפרק השני..

האחריות שלנו כהורים שמחסנים ילדים וכנשים בהריון שעומדות לקבל החלטה אם להתחסן או לא היא לקרוא, לצפות, ולהעמיק  את הידיעות שלנו בנושא. כי מסתבר שאף אחד חוץ מאנחנו עצמנו לא יעשה עבורנו את השיקולים הנכונים של נזק לעומת תועלת.

וחיסונים הם טכנולוגיה רפואית בעלת השפעה עצומה וארוכת טווח על הבריאות שלנו, וכמו כל טכנולוגיה רפואית יש לה תופעות לוואי שכל אחת צריכה לשקול אם התועלת שלה עולה על הנזק. 

קודם כל יש מידע אובייקטיבי שמפורסם באתרים הממסדיים עצמם - הCDC, הWHO  - אירגון הבריאות העולמי, שמביאים את המידע הבעייתי ללא כחל וסרק.

ויש עדויות רבות שיש להן משקל רב. כדאי ללמוד מנסיון של אחרים.

אם היית יודעת עד כמה השיקולים והאינטרסים הכלכליים מטים את הכף, שערותייך היו סומרות.

יש כל כך הרבה מידע על התנהלות משרד הבריאות בנושא הזה שאני נמנעת מלהביא כדי לא לעורר פניקה..משתדלת להביא מידע ענייני שתפס את העין שלי כשאני נכנסתי לעובי הקורה בגלל פגיעה מחיסון של הנכד שלי.

ואכן זה בדיוק העניין: לרכוש את הידע, להחכים בנושא. זה לא יכול להיות עניין של אמונה כשמדובר בהתערבות רפואית כל כך מרחיקת לכת.

בכלל.

וזה היה תהליך - את הגדולים חיסנתי, את הבינוניים רק בטטנוס ודיפטריה, בהתייעצות עם רופא קונבנציונלי שהוא גם הומאופת,

ואת הקטנים כבר לא חיסנתי בכלל אחרי לימוד מעמיק.

נתתי רק מנה אחת של פוליו מומת לילדה שבאה במגע בגן עם חברות שלה שהתחסנו בפוליו המוחלש, כשהיתה בהלת הפוליו לפני כמה שנים, כדי לא לסכן אותה בהידבקות מאחרות.

אני לא אומרת להורה אחר לא לחסן. בסופו של דבר כל הורה ישא בתוצאות של ההחלטה שלו בין אם החליט לחסן, בין אם לאו, אבל גם אם מחליטים לחסן, אפשר לפצל, אפשר לדחות, אפשר להחליט מה חיוני ועל מה אפשר לוותר. צריך ללמוד את הנושא.

למשל מה שאת כותבת לגבי הפוליו - שיתוק ילדים, המחלות לא מוגרו בזכות החיסונים.

תראי מה אומר פרופ' שאול דולברג, מנהל טיפול נמרץ יילודים ופגים באיכילוב: 

.....""מקרי הפוליו בעולם מקורם כיום בחיסון. יש כאן אבסורד נוראי שבו הרפואה בעצם משמרת את המחלה. אחת המחשבות היום אצל קובעי המדיניות בתחום הבריאות היא כי יש להוציא את החיסון משגרת החיסונים, שכן בעשרים השנה האחרונות כל מקרי הפוליו מקורם בחיסונים"...

וזו דעתו לגבי החיסון החי מוחלש שכתבתי עליו בתחילת התגובה שלי :

.."מהלך מגמתי זה (לחיסון בלתי רצוני ובלתי מודע של כלל האוכלוסייה) אינו מקובל על פרופ' דולברג, שטוען כי מאז שנות החמישים ניתן בישראל הנגיף המוחלש המסכן את האוכלוסייה: "המחלה נדירה בארץ, אבל הנגיף שכיח מאוד. הפרשות התינוקות מסכנות בעיקר מבוגרים שחוסנו בעבר, אבל חסינותם נחלשה (כמו למשל חולי סרטן) ואחרים שלא חוסנו". לדבריו, אם למקבל החיסון יש בעיה חיסונית, הוא עלול להפריש את החיסון זמן ארוך יותר לאחר קבלתו, וקיימת האפשרות שהנגיף יתרבה במערכת העיכול במשך שנים ויהפוך אלים רק כעבור שנים"."...

מתוך https://www.doctors.co.il/ar/3233/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%95+%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+-+%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%9E%D7%A4%D7%97%D7%93

ותראי גם כאן: יקרה - הריון ולידה תקראי את כל התגובות, יש גם תגובה מפורטת לגבי הפוליו.

ויש באינטרנט הרצאות מעולות גם לגבי הטטנוס.

תביני שמה שאת כותבת לא נכון.

והתשובה הרגילה שעונים למה שכתבת היא שאם את מחסנת, מה זה משנה לך אם יש אחרים שלא מחסנים..

וזו לא הדעה שלי.

כל מה שכתבתי, לא כתבתי מעצמי. אני מצטטת בכירים בתחום הרפואה. והקולות שמחזיקים בדעה זו, אחרי מחקר מקיף, הולכים ומתרבים, כבר מזמן לא מיעוט.

לדעתי תבדקי את המקורות שלך לגבי הודו ופקיסטן, כי ממה שאני יודעת, הודו העיפה את ביל גייטס ופרוייקט החיסונים שלו אחרי עשור שבו הוא העלה את שיעורי הפוליו במדינה.

אם אחרי שקוראים את הקישורים, עדיין הדברים לא  מתיישבים על הלב, זה בסדר גמור.

אני רק מעוררת את המודעות, כמו שכתבתי אני לא אומר להורה אחר לא לחסן. בסופו של דבר כל הורה ישא בתוצאות של ההחלטה שלו בין אם החליט לחסן, בין אם לאו.

סך הכל צריך לדעת שיש שיקולים לכאן ולכאן.

ולא יכולתי שלא להוסיף  על הסופר אפריים קישון והחיסון נגד אבעבועות שחורות

כפי שמספר בנו, דר' רפי קישון (וטרינר במקצועו):

"חוש הציור עזר לו להיות קצת זייף ממולח. כשהייתי בן 13 נסענו לטיול בר מצווה לשוויץ ולגרמניה. לפני כן, אמר לי אבי [אפרים קישון], עלינו לסור למשרד הבריאות כדי לקבל חיסונים נגד אבעבועות שחורות - למרות שהחיסון מיותר ומטופש כי אין אבעבועות. הגענו למשרד הבריאות. 'אל תפצה פה תיצמד אלי', הוא אמר לי. הפקידה נתנה לנו את הפנקס, שמה מדבקות, ואמרה 'לכו שמאלה לד"ר ליבוביץ - הוא יעשה את החיסון ויחתום לכם. אבי יוצא מהחדר שלה - ופונה ללכת הביתה. 'אבא! אבל מה עם החתימה של הד"ר?', אמרתי לו. הוא חיבק אותי בחום ואמר 'בני היקר, קבל שיעור לחיים - הייה בטוח ששוטר הגבולות בגרמניה אינו מכיר את חתימתו של ד"ר ליבוביץ, ושכל קשקוש שאני אקשקש שם יהיה טוב בדיוק כמו החתימה שלו'. ככה חסכנו לנו את החיסון המיותר ותופעות הלוואי. הגענו לשדה התעופה כשלבי הולם כתוף, השוטר הסתכל - ואיחל לנו יום טוב".

לפחות לא כרגע.

גם לאי התחסנות כללית, בבת אחת, יהיו השפעות מרחיקות לכת. מכיוון שרוב המבוגרים לא מחוסנים התחסנות טבעית לכל החיים במחלות שמחסנים נגדן.

ואמהות שלא חלו והתחסנו חסינות טבעית לכל החיים, לא מעבירות נוגדנים של המחלות האלה בהנקה (והנוגדנים מהחיסון לא יעילים מספיק).

תוכנית החיסונים שהלכה והתרחבה התערבה התערבות גסה וחיבלה באקולוגיה הטבעית של התפרצות מחלות הילדות, ולא יהיה פשוט להחזיר את האיזון.

אבל לכל הפחות צריך למעט בחיסונים, ולדרוש מהמימסד שקיפות ויותר מאמץ  במציאת פתרונות טובים יותר.

למשל, אם צפית בסקירה המדעית בנושא האלומיניום שהבאתי בקישור - הרופאים והמדענים שמתראיינים שם אינם מתנגדי חיסונים, הם רק חושבים שבמעט מאמץ, (אבל כנראה כזה שיסב נזק כלכלי שיאלצו לספוג ענקיות הפארמה המייצרות את החיסונים) אפשר להחליף את אדג'ובנט האלומיניום באדג'ובנט שאינו רעלן עצבי.

כמובן שבאופן אמיתי, טוב לחלות, וכך גם ברא הקב"ה את העולם, שנחלה במחלות הילדות ונרוויח ריווח גדול בהתחסנות טבעית, שמחקרים מראים שהוא חשוב בהתמודדות עם מחלות קשות יותר בהמשך החיים.

ואם תנאי התברואה, התזונה ורמת הרפואה הן בין המפותחות בעולם כמו בארץ, אז גם אין מניעה לחלות בלי להסתכן.

וכל אחד צריך לעשות את השיקולים שלו.

האקולוגיה הטבעית היא שהמון אנשים מתים. וכך נשמור על כדור הארץ ירוק יותר ויהיה גם אוכל לכולם.

מערכת החיסונים אכן התערבה התערבות גסה! וכל הרפואה המודרנית.

אבל במקום לחשוב שהקב"ה רוצה שנהיה חולים (??!! פעם היו יוצאים מתים ופגועים לכל החיים מחלק מהמחלות האלה) עדיף לחשוב שהקב"ה נתן לנו את הבינה לקדם את העולם ואת הרשות לרופא לרפא.

נח עזר לאנושות כי המציא את המחרשה וייעל את העבודה.

וואי וואי, כל פעם שאני כבר אומרת - טוב, אז הדיון נגמר במסקנות סבירות לכל הצדדים, את מקצינה עוד..

ה' ישמרנו בבריאות שלמה עד 120.

ואני חושבת שאני מגבה את מה שאני כותבת במקורות אמינים, מה שלא ראיתי מהצד שכנגד..

יש תפקיד למחלות הילדות.

הנסיון לעקוף את המנגנון הטבעי הזה בעזרת התערבות רפואית שאינה נטולת סיכונים לטווח הקרוב ולטווח הרחוק, שגורמת לפגיעות (הקרן לפיצוי נפגעי חיסונים על פי חוק) וגם אינה מוכיחה את עצמה בהרבה מקרים (עייני ערך התפרצויות חוזרות של חזרת באוכלוסיות בוגרות למרות כיסוי חיסוני נרחב),

ולא, לא החיסונים מיגרו מחלות (מספיק להסתכל על גרפים ורשומות אובייקטיביים של רשויות הבריאות שמראים ירידה חדה בשיעורי המחלות לפני שנכנס החיסון)

זה ניסיון שימים יגידו לאן הוא יוביל.

יש רשות לרופאים לרפא. אבל הכלל הוא ראשית אל תזיק!

גם מבחינה כלכלית לא ברור איך העסק יחזיק מעמד. בעוד שנים לא רבות לא ניתן יהיה להחזיק מנגנון שיצטרך להתמודד עם נטל כבד כל כך של חולים במחלות אוטואימוניות, אלרגיות מסכנות חיים ופגיעות נוירולוגיות חמורות ככל שתוכנית החיסונים מתרחבת.

אקולוגיה טבעית של התפרצות מחלות הילדות פירושה מחזוריות מסודרת שבה ילדים נדבקים בדיוק בזמן המתאים (כל מחלה והאקולוגיה שלה), כאשר רוב האוכלוסיה הבוגרת מחוסנת לכל החיים כי אנשים חלו במחלה בילדותם, והתינוקות מחוסנים כי הם מקבלים נוגדנים יעילים בהנקה. 

כתבת בתגובה אחרת "אולי ככל שחשופים ליותר ידע יודעים עד כמה הידע שלנו מוגבל" ואני יכולה לחתום על מה שכתבת,  אבל מהכיוון השני .

משלחת שלימה הגיעה אלי בבית חולים-

אלי למיטה לשכנע אותי לתת  קי בזריקה

והם אחרי שהצליחו לשכנע אותי לתת(לא עמדתי בלחץ

והם גם אמרו לי שזה יותר יעיל ולא כזה כואב בלה בלה)

לא התבישו ולא התגברו ואחת שואלת את השניה בפתח של היציאה

איך הצלחת לשכנע אותה

והיא לעומתה אומרת את רואה.אין עלי!!

עיצבנה אותי קשות וזה היה לא פייר

טיפות עיניים-רק למי שהיה לאמא גי בי אס או חום או משהו.

זה סתם אנטביוטיקה מיותרת

מעדיפים להזריק ולהיות בטוחים שכל החומר נכנס לגוף.

אומרים שבמתן דרך הפה התינוק פולט חלק ולא בטוחים שהוא מקבל את כל הכמות, ולכן חוזרים על הטיפול 3 פעמים.

אבל יש בתי חולים שיש להם את האמפולות ואין להם בעיה עם זה.

אם לטא למה ככה היה כזה לחץ?

לכפות את זה, כי חוששים שהורים שבוחרים במתן דרך הפה לא יזכרו לתת את המנה השניה והשלישית,

וגם אולי מקמצנות - לא יודעת - כנראה שלא לכל בית חולים יש תקציב לחלק אמפולות.

אני מבינה שעדיף.

הקטנים שלי כבר קצת גדלו, אותנו לא שאלו ולא החתימו על טופס אם למרוח טיפות עיניים אם היו שואלים, לא הייתי נותנת.

לא חיסנתי לצהבת B.

שאלו מה אנחנו כמשפחה עושים ועל זה עניתי.

בצהבת B הנגיף מועבר ביחסי מין או ממחטים נגועות.

לא זו ולא זו הן דרכי הדבקה רלוונטיות לתינוק בן יומו. אלא אם כן האמא נשאית של צהבת.

אני מבינה שעושים בדיקת נשאות לצהבת בהריון, אבל בכל זאת ההחלטה היא לחסן את כל היילודים באופן גורף. לא ברור למה.

אם תסתכלי בקישור (באנגלית) שהביאה "כמה טוב שנפגשנו" תראי שכמות האלומיניום בחיסון הזה (Hepatitis B vaccine (Hep B) היא בין 0.225 ל 0.5 מ"ג למנה.

לעומת זאת, המלצת הבטיחות של הFDA לתינוק מגבילה ל 5 מק"ג אלומיניום לקילו ליום.

אם עושים חשבון, תינוק ששוקל 5 קילו אמור להיות חשוף ללא יותר מ 25 מק"ג ליום.

יוצא שתינוק חשוף ל פי 10 פחות או יותר כמות אלומיניום ממה שמנהל התרופות האמריקאי הגביל.

אם זה נצרך כי האמא נשאית - לא משחקים עם זה.

אבל אם זה לא נצרך, למה להעמיס על יילוד כמות כזאת ביום הלידה.

במדינות באירופה למשל, מחסנים לצהבת B רק את מי שנשאית.

זה מה שאני מתכוונת שצריך להחליט על סמך בדיקה של הנושא ולעשות שיקולים ענייניים.

וכמובן כמובן כל הורה אחראי לילדים שלו עצמו בלבד. מה שמתאים לאחד לא מתאים לשני.

ודלקת ריאות גם?

חזרת/חצבת/ אדמת/אבעבועות.

פוליו אינה מחלת ילדות

ההדבקה מתרחשת בעקבות מגע עם צואה נגועה בנגיף או שתיה של נוזלים אשר הנגיף נמצא בהם.

לא נצפו מקרי פוליו בארץ ב 25 השנה האחרונות.

דיפתריה לא מחלת ילדות. החל משנת 1967 לא דווחו מקרי דיפתריה בישראל.

גם טטנוס לא מחלת ילדות.

מחלות ילדות במדינות רווחה לא אמורות להיות מסוכנות לרוב מוחלט של החולים.

והסיבוכים שלהן נמדדו באחוזים בודדים או בפחות מאחוז אחד.

זה לא מה שהתכוונתי.

התכוונתי שמחלות הילדות מתפרצות במחזוריות קבועה בקרב קהילות/מדינות וכו' וככה הן נותנות חסינות לכל האוכלוסיה, לכל החיים.

מחלות ילדות הן מחלות שלא פסחו על אף ילד בעבר.

שאר המחלות הן מחלות שכולם עלולים להידבק בהן.

וההחלטה אם לחסן או לא מושפעת מהרבה גורמים שמשתנים מילד לילד וממשפחה למשפחה תלוי באורח החיים, בהנקה, בזמינות לטיפול אלטרנטיבי, ועוד ועוד.

אפשר להתייעץ עם רופאים קונבנציונלים עם גישה של לחסן לפי הצורך האישי או המשפחתי. 

אני חושבת שסגידה לחיסונים או לכל התערבות רפואית אחרת ללא ביקורת היא סוג של דת.

את הקישור לא אני עשיתי, והוא לחלוטין מגובה במחקר רציני ובעובדות.

ואני חוזרת ומציעה לכל מי שרוצה להעמיק, לבדוק בעצמה ולא להסתמך על מה שאני או אחרים כותבים בפורום.

עד כה אף אחד לא קיבל פיצוי דרכה, מהסיבה שלא הצליחו להוכיח קשר בין פגיעה לחיסון שניתן...

אם כי גם זה לא נכון, משרד הבריאות מפצה תוך חתימה על הסכם סודיות עם ההורים.

ישראלים..

אם את רוצה, אני אשתדל לחפש לך מקור.

בארה"ב הקרן פיצתה עד כה בסכומים של מעל 3 מיליארד דולר על פגיעות מאותם חיסונים כמו אצלנו. אגב, גם מקרים של אוטיזם כתוצאה מחיסון.

את יכולה לערוך את התגובה שלך.

ללחוץ על הריבוע הקטן עם השורות בצד שמאל, בתחתית התגובה שלך, ללחוץ עם העכבר על אופצית "עריכה", לערוך או לתקן, וללחוץ שלח.

אם אף אחת עדיין לא הגיבה לך, אפשר לערוך מחדש .

לא עד כדי כך בקיאה

ולא כתבתי קודם, קראתי בעניין רב את מה שכתבת על חיסון השעלת ואיך שחווית אותו.

תודה ששיתפת.

את כל החלקים

ואז כשאת מרכיבה, תשפריצי אקונומיקה למיכל המים המלוכלכים.

מאז אחרי כל ריקון ושטיפה של המיכל מראש לשים קצת אקונומיקה.

קראתי על הטיפ הזה פה, אבל לא זוכרת מי כתבה..

אני שמה מדולל.

זה ממש שומר אצלנו שלא יהיה ריח.

בנוסף תתני לו לפעול כמה זמן על אותו מקום ואחרי שבעל החלקים עוברים מים חדשים, תבדקי אם המצב משתפר. אולי את מתייאשת מוקדם מדי.

צריך להכיר את המכשיר כדי להבין..

עוצמת השאיבה היא כלפי המיכל של המלוכלכים, לכן שם הריח הדומיננטי שמתפזר בחלל.

לעומת זאת מהמים הנקיים נכנס למכשיר ושם חייב רק חומר ייעודי,

אחרת זה מקציף והורס את המכשיר.

כשהאקונומיקה בכלי של המלוכלכים זה למעשה אחרי השאיבה ולכן זה לא מגיע למנוע.

מספיק להשפריץ קצת, רק לטרל ריחות, לא מעבר.

עם ריח אחר.

לפעמים כשמתרגלים לריח זה נראה שיש ריח לוואי.

של סנו?

או חייב את של דרימי?

איזה כמות את שמה?

לא אהבתי את הנוזל של דרימי, הוא לא מוציא שום ריח טוב

יש לי של ליאור קוקה, עושה את העבודה מעולה

אחרי שאת שוטפת את המברשת שימי עליה, וגם אחרי כל שימוש לפני ניקוי עצמי

לא מרגיש לי שרק זה מה שמסריח, המיכל של המים המלוכלכים נהיה סירחון משהו לא נורמלי

ובכללי כל המערכת להרגשתי

בעלי אומר שאני מגזימה וזה לא כזה גרוע אבל אני לא מסוגלת לנשום ליד זה 🙈

מי שנתן את האחריות עליו

כן זה הסיבה העיקרית שככ התלבטתי אם לקנות

אוף.

אולי יש להם רעיון

ישבתי וסיפרתי להם את השתשלשלות העניינים

לא באמת השאירו לי ברירה

אני עייפה ותשושה פיזית ונפשית 😩

שום דבר פה לא תקין בשום צורה

אני מקווה שיש לך עם מי לדבר בחיים האמיתיים

ולא רק את הפורום 

באמת שאין לי מילים

חיבוק ענק

אולי לבנות אחרות פה יהיה רעיון 

לא הבנתי כלום

בעלך לא העיד לטובתך מול הגורמים הרלוונטיים??

לא הסביר שאמא שלו הוציאה מפרופורציה?

נשמע לי פסיכי מה שאת אומרת מה זה אמא משוגעים…

אבל עדיין הם מנסים לעשות את העבודה שלהם

ואכן בודקים שאני לא מסוכנת

לסביבה והילדים לא מוזנחים כמו שהיא טוענת .. זה שיחות על גבי שיחות שעות של אנרגיה ובירוקרטיה

עדיין זה מעשה מיותר גם אם עומד לצידי וגם אם לא

בתור סבתא לא עושים כזה דבר

אני כועסת על בעלי שבכלל קרא לה

אבל בעיניין אחר - הייתי מעריכה אותה פי אלף אם הייתה אומרת מההתחלה שהיא לא בנויה לעזור מאשר להגיע למצב קיצון שכזה 

לגיטימי בטירוף לצאת לכמה לילות להתאוורר

מי קורא לזה הזנחה?!

ילדים שמחים לאמא שמחה

יואו איזה סאגה…

ממש ממש חשוב שתדאגי לעצמך לתמיכה נפשית משמעותית בתקופה הזו.

אני לא יודעת מה גרם לך להחליט לקחת הפסקה של כמה ימים, אבל מן הסתם גם לפני כן כבר התמודדת עם דברים מורכבים.

קיצור חוזרת לבקשה שלי לדאוג לעצמך למלוא התמיכה האפשרית, ולהתרחק מכל מי ומה שעלול לדרדר את העניינים 

נשמע כל כך מוזר, כאילו תלוש מהחיים הנורמטיביים..
חמותך נשמעת לי אימפולסיבית מאוד. כל בן אדם נורמלי היה נוהג אחרת. להזמין משטרה זה מאוד מאוד חריג. מאוד. 

את צריכה תמיכה. יש לך אותה? תעדכני אותנו איך את מרגישה. במקומך הייתי נפגעת קשות ועמוקות. זה לא נורמטיבי בכלל

הזוי ברמות להרביץ לקלל אותך? להזמין לך משטרה? מה??

מקווה שהסיפור הזה יהיה מאחורייך מהר מהר והכל בסדר את בסדר גמור בעלך היה איתם זה לא שהם היו לבד בימים האלה.. חיבוקק

לפי הסקת המסקנות שלך את צריכה טיפול דחוף

סליחה על הישירות, אבל ניכר שאת במצוקה ואני רוצה שיהיה לך טוב

אישה במצב רגשי תקין בחיים לא הייתה כותבת שחמתה אישה טובה, וגם לא הייתה מוכנה בחיים שהיא תתקרב אליה יותר. גם לא לילדים.

ואת הכי צריכה עזרה בעולם. הכי.

ואם הבעל לא תומך - אז גם אותו דואגת לנער טוב טוב או להעיף לכל הרוחות

לפגוע בך בצורה כזו זה לפגוע גם בילדים שלו

יש ככ הרבה דברים אחרים לעשות שהם לא לתקוף אותך פיזית או להזמין לך משטרה. הםוך אם כבר אותה צריכים לעצור על תקיפה.

בבקשה תדאגי לטיפול טוב

לא הפוגה

לא יום יומיים אצל חברה

טיפול מקצועי טוב

שולחת חיבוק ענק ומקווה שתצאי מזה חזקה יותר♥️

כתבת נכון כל מילה מדויקת.

וגם

את ובעלך מדברים בבית, לא?

הוא לא הבין שזה לא הגיוני להזמין את אמא שלו לאור היחסים בינכן והתפקוד שלה?

(כותבת מבלי לזכור פרקים קודמים) 

שהיא לא רעה. ולא למציאות הנוכחית....

מסכימה עם כל היתר. 

בהרגשה שלי צריך להפוך את חובת ההוכחה עליה. להגיד לרשויות, אותה שמעתם צועקת, היא הזמינה משטרה (מעשה כוחני! גם אם זה משהו שצריך לעשות במקרים מסוימים, ולכן גם אם יש נוהל שבודק אותך כדי לוודא שהילדים בטוחים, צריך במקביל לבדוק עדויות עליה ועל שפיותה כי יש דבר כזה תלונת שוא.)

את ידעת שאת צריכה מנוחה ודאגת למעטפת, היא באה לסייע ותוך כדי פירקה את הבית..

בקיצור, הלואי שטחנות הצדק טוחנות בכיוון הנכון וזה אפשרי, אבל אם לא- חיבוק גדול שאת בסדר ואת שפויה ואת קשובה לצרכים.

ובעניין התקשורת עם הבעל, זה לא נשמע לי בריא הגישה הזו של 'למדתי לא לבקש עזרה'. למרות שזה הכי מקומם שיש, איך שהכל התפתח, ומותר לך לכעוס, ומסתבר שלא היה מספיק ברור לו שזה הזמן לוותר על עבודה לטובת המנוחה שלך..

עדיין, אני כן חושבת שהקשר צריך להיות כזה שדבר ראשון הוא בצד 'שלכם'- רואה איתך עין בעין מה נגרם מהדרך שבה הוא התנהל ולמה ברור שפעם הבאה שתצטרכי מנוחה זה יקרה, *ולא ככה!*.

קשר שבו את מרגישה שאת צריכה לקבור את עצמך ואת רצונותייך במקום עמוק כי הדברים עלולים להתפתח עקום, בעיני דורש טיפול ועבודה על תקשורת, וכדאי להשקיע על זה בטיפול זוגי. סליחה שאני מתפרצת לדלת סגורה בלי שביקשת 🙏

מה שעבר עלייך.

מה שלומך עכשיו? את כבר בבית?

לא מגיע לך.

נורא נורא מעצבן וכואב ומה לא.. אפשר לתלוש את השערות. את יודעת כמה אמהות יש בבתי חולים פסיכיאטריים שפשוט לא יכלו להתמודד עם הלחץ והעומס? וליבי איתן. אבל את כן הרמת דגל אדום ואין בזה שום בעיה להפך.

אולי בעלך הוא הבעיה שבעצמו לא ידע להתמודד עם הילדים ? למה לא בודקים את הבעל??? למה אוטומטית האמא???

סליחה שאני חדה אבל זה נורא מעצבן.

חיבוק על האירוע המורכב.

ממש מחבקת אותך את לא לבד

מקווה שהרוב מול הרשויות מאחוריך.

נשמע לי בכללי להתחיל עם רופאת משפחה לבקש בדיקות להבין מה לא טוב פיזית.

טיפול רגשי חובה כמו שכתבו. אפשר דרך הרווחה או הקופה אם הם כבר בסיפור.

שיחת איפוס לבעל, את או מטפל. את לא אמורה להגיע לקריסה ברמה שצריכה לצאת מהבית כדי לנוח. אתם אמורים להיות יחד באירוע.

ולפחות לתקופה הקרובה לא להתקרב לחמות הזאת. לפחות לא את והילדים. ושזה יהיה ברור גם לבעל.

חיבוק ענק! שולחת כוחות.

אלוקים אדירים!!!!!

זה כ"כ לא תקין בכ"כ הרבה רמות.

ברגע שהכל נגמר הייתי מעיפה אותה מהחיים שלי לצמיתות.

אני בהלם מוחלט

מגיע לך חופש ומגיעה לך הפסקה מתי שאת רוצה וצריכה.

בלי התחשבנות כמה את עושה וכמה את לא עושה.

את ראויה לטוב ולשלווה.

אני פשוט המומה.

🩷

זה יותר נשמע התנהלות לא תקינה שלהם.

משפחה זה עסק מורכב לפעמים,

ממש מחבקת אותך על התחושות האלו זה ממש לא פשוט להיות במקום הזה🤗

מול הגיסה לא הייתי בכלל מנסה לדבר או להגיד משהו,אלא אם כן בעלך יתפוס אותה לשיחה וידבר איתה.

מול הבעל הייתי אומרת מפורש אם אתה לא מסוגל להגן עליי ועל הילדים שאנחנו שם עם כולם אז אולי פשוט עדיף לוותר על זה.

ככה לפחות אני הייתי מגיבה(ככה אני הגבתי).

וזה היה כמובן אחרי המון שיחות איתו שיגן עלינו ושממש לא עזרו לו להבין את המקום שלו.

הילדים שלך ובעלך לא אמורים לשמוע שמדברים עלייך בצורה כזו.בטח אחרי שהגנת על הילד שלך,ואם הוא לא אמר כלום ןעשה כלום הייתי שואלת אותו איך הוא מגן על המשפחה שלו בתור ראש המשפחה.

אצלי בסופו של דבר זה גרם לזה שאנחנו פשוט לא מתראים כמעט אף פעם,וכשכן מתראים זה נהיה ממש מרוחק ומנומס,פחות מרגיש משפחה.

ודבר נוסף הילדים ממש מסתייגים עם מפגש משפחות מהצד של בעלי,וחבל זה יכל להראות אחרת.הילדים לא לנצח יישארו קטנים ומהר מאד יבינו מה קורה סביבם מי שיפגע מזה בסוף של דבר יהיה בעלך אז פשוט עדיף לשקף לו את זה.

לצעוק על ילד אחר, זה גבול אדום.

לפותחת,

אם מתאים לך, מציעה שתראי לבעלך את השרשור הזה, שיבין כמה תגובה כזו היא ממש לא לגיטמית. ואיך כל אישה לא תסכים לשתוק ולהרכין את הראש עד שהגל יעבור

חוויה לא פשוטה בכלל

אם היא אמא של ילד שהוא יכול לריב איתו, אז היא גדולה ממנו בהרבה. הצעקות זה החלק המינורי בסיפור הזה, היא איימה עליו. אני רק חושבת כמה הוא פחד בטח…

(ולא שמצדיקה צעקות… אבל יש לצעוק שיסדרו את המשחקים ויש לצעוק שתפגע בו פיזית בצורה רצינית)

איזו חוויה! חיבוק❤️ תחושות קשות ממש💔.

אני בדעה שאנשים שעושים לי רע אני מוציאה מהחיים שלי כל עוד אפשר. אחרי כזו חוויה לא הייתי מוכנה להיפגש איתה בטח אם הבעל מתקשה להגן עלייך.

לאור הדברים שלך שזו התרבות דיבור שם הייתי מצמצמת מפגשים לאפס ולא מוכנה להגיע לשבתות, אם צריך גם מפרטת למה. אם חשוב להם שתבואי הם מתכבדים לכבד אותך.

ולפתור את הבעיה עם הבעל

מה זאת אומרת שאת צריכה להגיב במקומו מול המשפחה שלו? והוא שותק כשמדברים עלייך לא יפה/ כזמאיימים על הילדים שלך ככה?

ממש לא נעים...

וגמני לא הייתי חוזרת לשבת איתה שם אם היא לא מתנצלת ומיישרים את ההדורים

מרגישה שהוא רואה את הכאב של המשפחה שלו

הוא אומר שמה שיש להם זה סוג של נכות ולכן -אני- צריכה להבין ולרחם עליה

זה לא הזוי????????

היא כתבה לי התנצלות עניתי בסימן עם היד

אבל אני כועסת

מאוד

הולכת לפוצץ את כל החופש הזה והתכנונים איתם 

והאמת שאני חושבת שתני רגע לכעס להירגע. אם היא התנצלה הייתי חושבת שוב איך להתנהל מולה

שפוגעים ואז מתנצלים כדי להשתיק..

אם ההתנצלות נאמרה בכנות באמת כדאי לחשוב מה הלאה, אבל אם זה דפוס שחוזר על עצמו בכלל לא הייתי מתייחסת לזה 

אולי כדאי להגיב לה על ההתנצלות:

אני מעריכה את ההתנצלות שלך, אבל אני עדיין מאוד פגועה ולא יכולה לסלוח כרגע.

לשבור עצמות של מישהו ובמיוחד של ילד

היא לא ממש נורמלית

זה לא אומר שצריך לספוג

זה אומר שצריך להתרחק

גם אם זה אומר לא להתארח שם

הנפש שלך ושל הילדים חשובה הרבה יותר מקשרים עם משפחה

אפשר לרחם עליהם …

בכל מקרה זה רק מחזק את המסקנה להפגש איתם כמה שפחות ובטח שלא שבת שלמה.

זה שאני מעמידה אותם במקום וכן לפעמים גם בוכה מרוב הלם ופגיעה

מבחינתם אני רגישה מדי

להשתלח על ילדים או אנשים זה בסדר. מותר להם.

להעמיד אותם במקום זה אסור

אז היא צרחה אחר כך בצרחות של חולת נפש ושמעתי את זה מרחוק

שהייתי בגינה

והילדים שלי הגדולים סיפרו שהיא אמרה שנמאס לה שאני רגישה ומפריע לי כל דבר

כאילו זה ממש בסדר להתנהג ככה ואני הלא בסדר

הקטע שאם זה היה קורה עם בן של אחותה, זה יכול להגיע לריב פיצוצים ביניהן.

זה כבר קרה

אני במצב שרוצה להתרחק ולהרחיק את הילדים מהם רק שבעלי לא בעניין

כי חושש שזה יפגע באמא שלו..לא מעניין אותי כבר כלום

שתחנך את הבנות שלה

לעצור את זה.

להתייחס לזה.

בפומבי או אח"כ.

אין שום מצב בעולם שילדים שומעים אישה שמבקרת את אמא שלהם, בצורה הזאת, ואבא שלהם שותק.

אני לא מדברת על הזמן שהייתם יחד, כי לפעמים לוקח זמן להגיב.

אבל אחרי שיצאת והגיסה ממשיכה לדבר עלייך,

אבא של הילדים היה צריך לבקש ממנה להפסיק את זה לפחות למטרת חינוך הילדים.

אח"כ בשבילך.

למזלו

אחרת לא הייתי סולחת לו על זה בחיים 

רק שהוא למד להשתבלל ולחכות שהגל יעבור.

אם את מתארת מצב שבו שעל אחיין אחר זה היה גורם לפיצוצים אז במקרה של בעלך הוא נמנע מחזיתות בדיוק כמו שהוא נמנע מלהתמודד מול אמא שלו כי חושש מפגיעה שלה אבל לא חושש מפגיעה של הילדים..

את כרגע נסערת כדאי לחכות לרגיעה ואז לחשוב איך את מתווכת לו את התחושות והגבולות שלך ושל הילדים שלכם

יתכן ויש להם נכות, זה לא אומר שאת צריכה לספוג וגם לא אומר שצריך לחתוך את הקשר אלא חשוב לבנות אסטרטגיה שנכונה לכם כמשפחה

ואם  אין בכוחו של בעלך להתמודד עם התחושות שלך ואין בידו יכולת להגן על בני משפחתו אין סיבה שתיכנסו למקומות מסובכים מידי לקשר המשפחתי שלכם.

גם כי אי אפשר לחנך מבוגרים

וגם כי זה נשמע קצת חולני

עדיף שאמא שלו תפגע מאשר שהנפש שלך ושל הילדים תפגע

אתם קודמים לאנשים אחרים

אם לא תתרחקי כנראה שזה יגבה מחירים גבוהים

ממכם כזוג וגם מהילדים

נזקים שיכולים להיות לטווח ארוך מאד

לא חושבת שבעלך יכול באמת לעשות משהו במצב בעייתי כזה

לא נשמע שיש עם מי לדבר 

איך האמא הגיבה? עוד אחים אם היו?

גם בגיל גדול שאנחנו כבר הורים בעצמנו, חלק מהתפקיד של אמא ואבא זה עדיין לחנך אם צריך ולהרגיע את הרוחות. אצלי במשפחה אמא שלי מתערבת בין האחים כשצריך. אצל בעלי נגיד לא. ולדעתי צריך להתערב..

ועם כל הכבוד לבעלך. אם לא מסוגל להגן עלייך הייתי מתרחקת לגמרי. 

לק"י

אבל כמובן שאתם לא צריכים לסבול מזה.

מצטרפת לאלה שאומרות, לבוא להורים כשהיא לא שם (או שאר האחים ה"בעייתיים").

וחיבוק!

זו חוויה קשה 

לשבתות.

אירועים של ערב או מפגש פעם ב מניחה שזה פחות נפיץ משבת שלמה יחד. 

אני חושבת שלמען הבריאות הנפשית של ילדייך הם לא אמורים להחשף להתנהגות אימפולסיבית ואלימה כזו, גם אם היא לא מופנת כלפיהם.

גם השהייה בסביבה בה השיח הוא פוגעני ורעיל פוגעת בנפש.

חושבת שכדאי שתשקפי את זה לבעלך ואולי אפילו תשאלי אותו, איך זה הרגיש לו? בעבר ובהווה

זה לא סביר לשמוע צרחות כאלו מדודה. 
אם ככה היא רגילה להגיב, זה לא ישתנה... ולצרוח עליה חזרה נשמע שרק יסלים את המצב. והעיקר הוא שהילדים שלך יגדלו עם תחושת ביטחון.
 

כדאי לך לתווך לילדים את הסיטואציה. להסביר להם שהבעיה היא אצלה ושיש דרכים אחרות להביע כעס/ תסכול. שהיא הייתה *חייבת* להתנהג בצורה מכובדת, גם אם היה לה מאוד קשה.
זה ייתן להם גבול חזק והבנה שגם כשמאוד כועסים צריכים לשמור על שליטה עצמית.

מתלבטת מה לעשות עכשיו

יש תכנונים מפה ועד אילת לחופש יחד איתם

ולא פשוט לא בא לי, הודעתי לבעלי שכנראה אבטלה

הוא אמר שהוא לא הולך לבד עם הגדולים שאשכח מזה,הוא ישאר בבית איתי

בקטע של לא מפרידים את המשפחה

אבל אני רואה את זה אחרת לגמרי.... לא מסוגלת לראות אותםםםםםם

הבעיה היא לא שלך, הבעיה היא אינטראקציה עם אנשים בעייתיים. על הילדים שלך זה בסדר שיתפרצו? על בעלך?

באמת עדיף לא להיות איתם בחופש. תתכננו תכניות משלכם בלעדיהם ותפגשו את ההורים שלו לבד

'עוד בא בחשבון

בלינסון

שיבא

מאיר

לניאדו- אבל אין חדרים של 2 ותינוקיה

מעיני-כנ''ל

ירושלים אולייי אם יהיה בלילה ובלי פקקים יש מצב..אז אפשר גם להמליץ

יש עוד משהו במרכז שפספסתי?

תומכים בלידה טבעית ופחות מתערבים

אית הסיבות שחוזרת לשם…

הייתי כבר 4 פעמים ולרוב הצוות היה נעים עד מדהים, כמעט ולא היו מיילדות לא נעימות.

במחלקת אפס הפרדה זה 2 בחדר והבנתי שיש חדרים חדשים פרטיים. האווירה שם מאוד נעימה ותומכת. לא ניסיתי לשים אצלן את התינוק.

במחלקות הרגילות היו 3 בחדר אבל זה היה לפני יותר מעשור, לא יודעת מה קורה היום.

לגבי עומס-תלוי בתקופה נראה לי.. היו פעמים של יותר ושל פחות

עד כה זה מה שעשיתי ואכן היה מעולה

אבל אני חיבת אופציה לישון.. אפילו לקצת

ואם בלי אפס הפרדה זה 3 בחדר אז לא רלוונטי לי גם..

אבל באמת סיקרן אותי לשמוע על עין כרם

לא אמרת איפה ביוש ויוש זה ענק

אבל בגדול לרוב יוש, ירושלים זה במרחק ממש סביר.

ממליצה מאוד על הדסה עין כרם..

אבל מהבתי חולים שרשמת לניאדו הכי מומלץ בפער, בית חולים מעולה. אבל אני לא מכירה מספיק ברמה שאני יודעת לענות על כל השאלות ששאלת

אז עין כרם עונה על הדרישות שלך

למעט העומס, ממש עמוס שם.

אבל יש צוות מדהים, תומכים בלידה טבעית, המחלקה החדשה חדרים פרטיים או זוגיים גדולים ומפנקים ותינוקיה (לא שמתי שם תינוק, אבל יש אפשרות כזאת, גם באפס הפרדה)

בחדר, תלוי בעומס, יכול להיות שתהיי לשני לילות גם לבד.

מאוד שקטה ורגועה.

כשרציתי להתקלח ולא היה מלווה, הבאתי את התינוק לאחיות (אין תינוקיה) וממש לא עשו לי פרצופים. לא יודעת איך יהיה אם תצטרכי לשעתיים שלוש. אולי שווה להתקשר אליהם ולשאול על מקרה כזה אם מאפשרים. זה בטח גם יכול להיות תלוי במי עכשיו במשמרת...

בשעה טובה בבריאות וידיים מלאות!

וואו כמה סיפורים יש לי

אני כל כך מתפוצצת בשבילך

הגאונים האלה

אתם מציעים עזרה? תעזרו

לא? בי לכם

רוצה לשמור על העגלה ליתר ביטחון - תשמור

להטיף מוסר? מי אתה ומה אתה?

נהג אוטובוס שעצר כדי לומר לי שאדאג שהילדים ילכו מאחורי תמיד ולא ירוצו לפני

ואני לא אמרתי לו מילה על הנהיגה שלו, למרות שיש לי טיפים מעולים

ועוד מליון סיפורים מרתיחים

אוףףףףףףףף

כל הנשים הזקנות שעוצרות את הנשימה כשאני עולה לאוטובוס עם בת 4 שמתיישבת לבד כי היא עושה את זה כבר כמעט שנתיים

מנסות לעזור

"תיזהרי" "תחזיקי אותה"

כל פעם מחדש

של אנשים מהרחוב.

מה שהם מרשים לעצמם להגיד זה משהו.

גם אני משתתקת כשזה קורה לי.

ואוף רק החום יכול להתיש בלי להתאמץ על שום דבר.

ועוד עם שני ילדים ברחוב מגיע לך מדליה ושכל השאר ישתקו

ביום חמים למדי יצאתי עם התאומים שלי לטיול, פתאום עוצרת אותי גברת מבוגרת , אומרת לי סליחה גברת, אני: כן?, למה אין להם גרביים??

ועוד סיפור טרי מהיום, עומדת מחכה עם התאומים לאוטובוס, אחד מהם בוכה, אישה מבוגרת אומרת לי אולי תתני לו ופלה, או משהו?

קודם כל, זה כן הגיוני בעיניי לשלם על מעון בלי לשים. אני עשיתי את זה השנה חודשיים ולא מתחרטת בכלל.

זה באמת מאוד מבאס לזרוק את הכסף אבל בעיניי עוד יותר מבאס זה לשים תינוק מוקדם מדי. אצלינו הברירה הייתה שאם אני לא משלמת על החודשיים הראשונים אז לא יהיה מקום ולא היו לי עוד אופציות לאיפה לשלוח.

לגבי סעודת הודיה: לקבוע תאריך, תפריט שמתאים לך ואת טובה בלהכין אותו ( אצלינו היה לחמניות, גבינות, סלטים וקצת פשטידות) וזהו, לעשות... אם יש מקום בבית/ בחצר הכי טוב אם לא אז באמת יותר מסובך...

דרך אגב, אם את מתכננת מפגש ליותר מ4-5 אנשים לא לבחור זמן ש" כולם יוכלו לבוא " כי אין זמן כזה. פשוט לקבוע זמן ממוצע ומי שבא ברוך הבא.

בהצלחה!!

ובפועל הכנסתי כמה חודשים אחכ

לי זה לגמרי הגיוני

בסוף כמו כל דבר זה שיקולי עלות תועלת

את האחרון הכנסתי בחנוכה כשהוא היה בן שנה

שלי זה היה גיל סביר

אם לא הייתי שומרת לו מקום מראש

המחיר היה או להכניס אותו קודם שעבורי זה מחיר יקר

או לחזור לעבוד רק בספטמסר שטחכ שגם זה מחיר יקר

אז העדפתי לשלם...

לק"י

היא לקחה לנו חצי מחיר.

היה לי שווה כדי לדעת שיש לי מקום טוב.

תקבעי זמן שנח לכן

תקני קרקרים גבינות זיתים ..לחמניות..ועוגיות או משהו הכי פשוט ..בעיני חבל לא לעשות בגלל ציפיות גבוהות.. העיקר זה המפגש

אני עשיתי מלאתפעמים משהו כזה

אפשר גם להכין משהו בקטנה איך שנחתלך

לגבי הקטנה לא יודעת מה לומר לך. זה מבאס ממש המציאות הזו של לשים אותם פיציים. החלטות טובות שיהיו.

לגבי החברות נראה לי שעדיף תפריט צנוע שיזרום לך. אפשר לקנות לחמים או קרקרים, ירקות מיני שאז זה רק לשטוף ולא לחתוך. לקנות טחינה, ממרח שמנת, עוגיות שוות כאלה, שוקו ומוקה כאלה שקונים, מים, מיץ. כל זה את רק קונה, מקסימום שוטפת וזה בסיס טוב. על גבי זה את יכולה לשדרג עם משהו כן יותר של הכנה. מה שהכי קל לך. נגיד מבין האופציות- גלילי פיצה (מתכון של ניקי ב טעים וקל), פסטה, מרק, פשטידה, שקשוקה. כלים חד''פ.  

הם היו מתקשרים אלי למה אני לא מביאה קצת בינתיים (וגם הזהירו אותי שלא יהיה לי הנחה על החודשים האלו)

הייתי באה מידי פעם עושה סיבוב וחוזרת הביתה

עד שטיפה יותר גדלו ולא היתה ברירה כי חזרתי לעבודה.. (ודרך אגב לא שילמתי מלא על חודשים אלו.. לא זוכרת איך סידרנו את זה אבל זה מה שהיה בסוף ב"ה)

עוסק פטור בשביל איזה משהו צדדי שאני עושה מידי פעם.. אבל לא סגורה על זה ב100 אחוז

רק אומרת שבוודאות לא היתה איזה קומבינה כי בעלי ממש ממש מקפיד על זה גם בגלל שזה עלול לפגוע ברשיון עו"ד שלו

הנחה ושעדיין זה שווה לי.. זה שהסתדר היה בונוס

אבל אין מחיר לזמן של התינוק איתך..

לשים.. איך הסתדרתם כלכלית?? 

וכן... כולל גם התזמון של מתי עוד ילד...

עוד כשיצאתי עם בעלי הודעתי לו שאני הולכת על חופשות לידה ארוכות... שיערך בהתאם

גם לבוס בראיון עבודה הודעתי שאני קודם כל אמא...

כמו שכל אחת נערכת להוצאות שיש עם עוד ילד

אני נערכת לכשנה של חופשת לידה

תמה, רות, אילת, תמר, אביטל

אם אתם לא סגורים על הכיוון אפשר לפנות לרופא התפתחותי, אם יאשרו בקופה כי הגיל שלו גבולי, ולפעמים אחרי גיל 6 כבר לא מאשרים. אם לא פסיכאטר ילדים יכול לסייע לחשוב מה הכיוון של האבחון

אנחנו מתייעצים עם מדריכת ההורים שלנו (שמומחית לאוטיזם) גם על הילדים שלנו שלא על הרצף, והיא נותנת לנו כיוונים מה לבדוק ולאבחן.

היא פסיכולוגית.

אם יש לכם מישהו כזה - הכי טוב להתייעץ איתו.

אם לא - אז לפנות לרופא הילדים ולבקש הפניה כללית להתפתחות הילד. יכול להיות שתצטרכו למלא כמה שאלונים...

בהצלחה, וחיבוק של הזדהות❤️

כן אנחנו נמצאים בהדרכת הורים, בינתיים לא מרגישה שזה מספיק עוזר.

מה שכן שמתי לב שכשמחמיאים לו זה ממש גורם לו להתנהג יותר יפה אז נשתדל יותר.

זה ממש להדרכת הורים.

במה ההדרכה שאתם נמצאים בה עוסקת?

לא ראיתי משהו חריג לגיל 6

זה גיל שמצריך עדיין הרבה סבלנות ויחס אישי 

עושה לפעמים דברים לא הגיוניים כשהוא עייף/ עצבני

לא שיש לו אחות תינוקת

אבל זו לא סיטואציה קיצונית

הדרכת הורים זה תמיד טוב

אבל לפני זה

צריך התאמה בסיסית של ציפיות

כי ילד בן 6 הוא עדיין קטן בכל מני מובנים

ואם מצפים ממנו ליותר מאשר הוא מסוגל

זה עצמו יוצר את הבעיה

כל אחת מאיתנו כותבת מנקודת המבט שלה, ולכן אנחנו סוברות אחרת. טוב שיש לפותחת כמה נקודות הסתכלות כדי לראות מה הכי נכון לה...

לא נשאר בן 6 לנצח

אבל אפשר ליצור בעיות התנהגות גם לטווח ארוך עם ציפיות לא נכונות ושיפוטיות 

וגם בציבור עם ילודה גבוהה יש לעיתים קרובות ציפיות לא הגיוניות מגיל 6 או גילאים אחרים

כי יש עוד תינוקות מתחת

אבל זה לא עושה את הילד בן 6 יותר בוגר מכפי שהוא מסוגל

זכותה של כל דעה להישמע

אבל

התפיסה הזו

לקחת התנהלות רגילה ממש של בן 6 ולהפוך אותה לבעייתית ואבחון והדרכה וכו

היא אחת הבעיות הגדולות

כמו בעיה שעלתה בשרשור אחר

להתעלם מרצונות ומהתבוננות פנימית

וללכת לטיפול כדי לרצות משהו אחר

משהו השתבש עם השנים

אין סבלנות לתהליכים טבעיים

אין זמן ופניות להתבוננות פנימית

הכל בעיות שצריכות אבחונים וטיפולים

לא שאין כאלה

יש בשפע

אבל לפני שמקטלגים משהו כבעיה

צריך לשאול בקול

האם זו באמת בעיה

או שהבעיה היא בהסתכלות/ בציפיה/ במרוץ החיים שמשבש

מה זה

לאיזה אבחון לקחת

ולא

האם זה משהו שגרתי או בעיה

כאילו זה מובן מאליו שזה בעייתי 

ולא חושבת שזה מאוד חריג ילד בן 6 שמדי פעם יחליט לשבת על אחותו התינוקת. לפחות אצלי בבית יש ילדים כאלה 🤭

כמובן שזה לא סותר שכדאי להתייעץ ולקבל הדרכת הורים

יש כל מיני ילדים בגיל 6 וגם אותו ילד יכול להתנהג ככה בתקופות יותר קשוחות. נגיד אצלי במילואים זה יותר נראה ככה ובשגרה לא..

בעיקר לזהות את הרגע לפני- איך הוא לא יגיע לקצה

וברגעים שהוא בקצה לא צריך להכנס לחינוך יותר מדי אלא לעזור לו באותם רגעים

נגיד סיטואציה שהוא מוריד את הבגדים- אז לבוא אליו בחיוך ולהגיד לו מאמוש בוא אני יעזור לך להתלבש כי אנחנו נשארים עכשיו עם בגדים ולעזור לו. כשאת אומרת לו לא צנוע זה מדליק אותם יותר

וגם לחשוב מה באופן כללי עוזר לו לויסות? האם זאת תקופה שאתם מרגישים שהוא יותר בתסכול? אולי קורים עוד דברים ברקע?

איך הוא מתפקד במסגרת

ולחשוב יחד איתה האם מקור הקושי הוא התנהגותי-גבולות/רגשי/ תקשורתי.

אפשר להתחיל בהדרכת הורים מעמיקה ואח''כ לשקול לאן לפנות. 

לקצה

לדעתי

העניין הוא שצריך לדבר איתו אחרי ולא תוך כדי כי הוא בתוך האירוע. ולנסות להקל עליו

עד כמה שידוע לי זה אבחון אחד וממנו נותנים את האבחנה.

בכל אופן מסכימה עם התגובות שלא בטוח שיש פה מה לאבחן

שילוב של שבת ארוכה שקשה גם למבוגרים לשלוט בעצמם

חופש גדול (שינוי שגרה)

חום שיכול להוציא מהדעת את הטובים ביותר

וגם נולדה לו אחות תינוקת?

כל זה בהחלט יכול להוציא מילדים התנהגויות לא ממש מחושבות.

לשמור שעתיים על שקט בזמן מנוחת צהריים זה לא תואם גיל,

יכול להיות שאת כל מה שעצר בעצמו בשעתיים האלו הוא הוציא אחרי שקמתם?

לגבי הבגדים אחיינים שלי היו יוצאים עם חלוק אמנם אבל פתוח לרווחה מקדימה עד גיל 10 והם חרדים.. ולא התפדחו שאני שם. (ואנחנו לא מתראים הרבה בכלל, זה לא שהם רגילים אלי, פשוט לא מעניין אותם)

זוכרת שהאחיות הגדולות היו שולחות להתלבש והם היו צוחקים.

האמת ההורים לא עשו מזה עניין וזה עבר לבד.

הבן שלי בן 5.5 ובהחלט מסוגל לצאת מהחדר ערום.

יכול להיות שיש לו איסה רגידות תחושתית מסויימת או סתם חם לו כי הוא אוהב לזוז.

בכל אופן נשמע ילד אנרגטי ובריא 😁

לא אומרת ש100% הכל פיקס, אבל גם לא כל התנהגות שמאתגרת זה כי יש משהו מעבר שדורש התערבות חיצונית.

לדעתי מה שיכול להעיד האם צריך אבחון זה לא שבת ארוכה אלא הצטברות של מקרים בבית ומחוץ לבית.

אצל הבן שלי הגדול כשהיה קטן לא יכולתי לחשוב על לשבת על ספסל בגינה, לא להשאיר דקה עם תינוקות, ביקורים במיון, השעיות בכיתה א'

מנגד בגיל 9 הוא ניקה חצי מהבית לפסח. אבל אמיתי נקי מצוחצח מסודר. הכל עומד כמו חיילים. בכיתות גבוהות קטף פרסים על הישגים יוצאי דופן

יש ילדים כאלה..

כל עוד הוא יודע לנתב את הכוחות גם לדברים טובים, לדעתי זה בסדר.

הרבה כוחות והרבה נחת!