בת 6 שלועסת את העפרונות שלהירושלמית חדשה
מה ניתן לעשות?
אולי מדובר בויסות חושי?
למי פונים במקרים כאלו?
ניסינו בינתיים לתת לה תמריצים על מנת שתחדל מלעשות זאת, כמו מבצעים ופרסים וכדו'
נראה שהיא משתדלת אך ברגע של היסח הדעת היא פשוט לועסת אותם בלי סוף.
חשבנו שאולי מדובר בחרדה או לחץ מסויים, בכל זאת המעבר לכיתה א' לא פשוט אך היא נראית סה"כ שמחה ומצליחה בלימודים. גם ניסינו לשאול אם משהו קשה/ מציק לה.
מישהו נתקל בתופעה ויוכל לסייע לי מניסיונו?
למה זה מפריע לך?ספק

אני עד היום לועס את העטים והעפרונות שלי. (כשהיה לי זמן לנגן גם הייתי לועס את המפרטים שלי). 

 

לדעתי, אם זה הכיף שלה, אז שתהנה... 

זה מפריע מאודירושלמית חדשה
כי היא ממש משחיתנ את הציוד שלה.
זה נראה רע ובעיניי גם ממש מסוכן ללעוס את הברזל והעופרת וכו
טובספק

מבחינת עלות - כמה כבר עולה עיפרון? שקל? אבל אין לי כוונה להיכנס לכיס של אף אחד. 

 

כמו כן, אין עופרת בעפרונות - אחרת היו מחייבים כל מי שכותב בעיפרון ללבוש כפפות גומי אטומות כיוון שמדובר במתכת כבדה ומאוד מסוכנת (אם משתמשי בה לאורך זמן). 

בעיפרון יש גרפיט וחרסית שלמיטב ידיעתי, לא נמצא קשר ביניהם לבעיות בריאות מיוחדות ואני גם לא חושב שיש סיכון כלשהו בלעיסת המתכת שמחזיקה את המחק. 

 

בכל מקרה, הפתרון הפשוט לדעתי הוא לקנות לה עיפרון שפיצים ממתכת - הרבה פחות לעיס... 

חח הרבה פחות לעיס!!מירב!!
גם לדעתי זה יהיה פיתרון טוב.עיפרון שפיצים.
תסבירי לה שזה עפרונות של גדולים ושאת סומכת עליה שהיא תשמור עלהם.
זה לא אומר שחסר לה איזה מינרל בגוף? זוכרת ככה מפעם..ירושלמית טרייה

אולי אבץ, סידן, ברזל, לא יודעת מה.

האם בעיית קשב/גירויפרה

תבדקי בעיית גירוי יתר  או בעיית ריכוז, לפעמים אנחנו מתעסקים במשהו כדי להתרכז.

אול תתני לה משהו אחר ביד במקום שתשים עפרון בפה.

אני מסכימה איתך שזה לא נראה בריא מאוד ללעוס את זה (וכמובן לבלוע).

להתייעץ עם מישהו מהתחום הרפואי/ריפוי בעיסוק.

 

בהצלחה

אם נראה לך שזה קשור לויסות חושיבת 30
אז א. האם יש לה עוד ענינים כאלה,? תגיות הגרביים שמציקות לה, סף כאב נמוך, רגישות לכל מיני תחושות אחרות.
ב. אם אכן זה קשור את צריכה לפנות לקופת חולים ולמלא שאלונים של התפתחות הילד, לבקש אבחון תחושתי. לפי האבחון- אפשר לראות מה מצב הילדה ואם צריך טיפול.
ג. הייתי מתייעצת עם רופא ילדים, בתור התחלה, או מנסה קצת לחפור באינטרנט לראות למה זה יכול להיות קשור.
בהצלחה
אם זה התחיל עכשיו יתכן שנובע מהלחץ של המעבראורי8
הבן שלי לעס בכיתה א את השרוולים של כל החולצות הארוכות. והיה ברור לי שזה מהמתחרים שקשור ההסתגלות לכיתה א, גם אם כלפי חוץ נראה שהמעבר חלק. לפעמים היא מגייסת המון כוחות ומצליחה והמתח מתבטא בזה.
אם זה מלחץ, הייתי מרפה, זה יעבור, אולי מנסה לתת לה לפרוק מתח בפעילויות שהיא אוהבת.
אם זה דברים שהיו גם בגן יתכן וכדאי להתייעץ עם מרפאה בעיסוק .
תכנסי לאתר "משל". יש ש חפצים לקניה לבעיות תחושהאמא קטנה

אני קניתי לילדי גומי שמיועד בדיוק לבעיה זו.

מלבישים אותו על העיפרון והוא מחומר שמיועד ללעיסה,לא השחק ונשאר יציב כבר שנה שניה.

יש בכמה סוגי מרקמים.

וזה נוח, מזמינים ומגיע די מהר בדואר.

אבל זה לא פותר את שורש הבעיהבת 30
למה הילדה לועסת?
עצות ממדריכת הורים לגיל הרךנופר לוטוויןאחרונה

הי

לקחת בערבון מוגבל את דבריי כי אני לא מכירה אישית את המקרה וחברים לי פרטים.

 

1. ויסות חושי יכול להיות לשני קצוות- עודף או חוסר. כשבינהם יש סקאלה די גדולה של רמות. לא הכל בעייתי ולא כל נושא חושי מחייב התערבות. כדאי לנסות לעזור לילד אם זה מפריע לו בשגרת חיו, אם זה יוצר בעיות חברתיות, אם בגלל זה הוא מפסיד פעילויות, נמנע נמנע ממצבים, מתוסכל וכו'. אתם חושבים שיש לה תת רגישות חושית ולכן היא מחפשת גירוי בפה? אתם רואים את זה בעוד מקומות בחייה? אתם מזהים אצלה צורך במגע גס? האם היא ילדה שאוהבת להסתחרר במתקני שעשועים, לקפוץ, מחפשת גירויים פיסיים? איך היא בעניין מרקמי מזון?

 לפי התשובות אדע להנחות בערך מה כדאי לעשות

 

2.יש סיכוי שזה נובע מחרדה/לחץ כלשהם , אליהם יש להתייחס. 

 

3. לא להעיר לה יותר מדי כי אז זה עלול ליצור מאבקי כח מיותרים, ודפוס קבוע סביב תשומת לב. לא לעשות מזה עניין. לטפל בשורש ולא בסמפטום. הערות בגל מקרה לא יועילו

 

4.להציע לה תחליף כגון כדור גומי ביד השניה, למחוץ ("כדור עצבים" זה נקרא). לאו דווקא בשעת הכתיבה, אלא בכלל

 

5. כמה נורא מה שהיא עושה? אם היא לא נוגסת ברמה שפוגעת בשיניים, וזה מעט מאד, אולי לא צריך להתעכב על זה. לםעמים אלה דברים חולפים. נסו לחדד למה זה מפריע לכם- האם כי זה לא אסטתי? האם כי זה פוגע בבריאות? האם כי אתם דואגים מהסיבה שמאחורי זה?...

 

תשובות יעזרו לי לנסות לעחזור לכם.

 

מחפשת בכל הארץ בית ספר טוב לבת שלי בכיתה ח'צמאה

הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ

בשביל הבת שלנו

היא בדיכאון

ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה

היא לומדת בכיתת לקויות למידה

והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.

היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר

ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....

לפני שאת רצה לחפש לה מסגרתמשה

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

גם אני אציע לבדוק קודם לעומק מה הילדה צריכהמתואמת

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

מצטרפת לנאמרמתיכון ועד מעון

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

אני רק חיבוק גדול, שולחת כוחות ותפילות ❤️!!!קמה ש.

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

אל תמהרי לקבוע מסמרות. יש לי ניסיון עם זה.די שרוט

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

אנחנו מטופלים גם עם פסיכאטרית וגם פסיכולוגיתצמאה

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

לא קל. מצב מוכר. אנו מתייחסים לזה ככפרת עוונותאורין

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

מה הצוות החינוכי והטיפולי ממליץ?מתיכון ועד מעון

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינויaibrainora

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

מסגרת חדשה מהשנה מעולה בדולב.very emportant

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

תיכון גלvery emportantאחרונה

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונaibrainora

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

עשיתי את הסגולה של רבי מתיא בן חרש ונושעתישאלונת קטנטונת

תודה להקב"ה.

משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕

ואואוריןאחרונה

מה עושים בשמחת תורהוהוא ישמיענו

שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.

רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -

איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?

השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..

תודה מראש!

בטוח נשתמש ברעיונותיכם

תעתיק את השאלה לפורום נשואים טרייםזמירות

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תודה שהגבתוהוא ישמיענואחרונה

מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

שלום

מקווה שזו במה מתאימה..

אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב

)

לבית..

דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'

ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.

תודה רבה לכולם

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

אולי יעניין אותך