הי
לקחת בערבון מוגבל את דבריי כי אני לא מכירה אישית את המקרה וחברים לי פרטים.
1. ויסות חושי יכול להיות לשני קצוות- עודף או חוסר. כשבינהם יש סקאלה די גדולה של רמות. לא הכל בעייתי ולא כל נושא חושי מחייב התערבות. כדאי לנסות לעזור לילד אם זה מפריע לו בשגרת חיו, אם זה יוצר בעיות חברתיות, אם בגלל זה הוא מפסיד פעילויות, נמנע נמנע ממצבים, מתוסכל וכו'. אתם חושבים שיש לה תת רגישות חושית ולכן היא מחפשת גירוי בפה? אתם רואים את זה בעוד מקומות בחייה? אתם מזהים אצלה צורך במגע גס? האם היא ילדה שאוהבת להסתחרר במתקני שעשועים, לקפוץ, מחפשת גירויים פיסיים? איך היא בעניין מרקמי מזון?
לפי התשובות אדע להנחות בערך מה כדאי לעשות
2.יש סיכוי שזה נובע מחרדה/לחץ כלשהם , אליהם יש להתייחס.
3. לא להעיר לה יותר מדי כי אז זה עלול ליצור מאבקי כח מיותרים, ודפוס קבוע סביב תשומת לב. לא לעשות מזה עניין. לטפל בשורש ולא בסמפטום. הערות בגל מקרה לא יועילו
4.להציע לה תחליף כגון כדור גומי ביד השניה, למחוץ ("כדור עצבים" זה נקרא). לאו דווקא בשעת הכתיבה, אלא בכלל
5. כמה נורא מה שהיא עושה? אם היא לא נוגסת ברמה שפוגעת בשיניים, וזה מעט מאד, אולי לא צריך להתעכב על זה. לםעמים אלה דברים חולפים. נסו לחדד למה זה מפריע לכם- האם כי זה לא אסטתי? האם כי זה פוגע בבריאות? האם כי אתם דואגים מהסיבה שמאחורי זה?...
תשובות יעזרו לי לנסות לעחזור לכם.