אף אחד מהצדדים לא "רע" - אלו סגנונות חיים.

יש משפחות/תרבויות שחיים בחמולה, יש כאלה שזה לא שייך אליהם. יש באמצע.

הקשר של בעלך עם אמא שלו אינו טוב "מידי". טוב שיש לו איתה קשר טוב.

אלא שאת צריכה להסביר לו את הצורך שלך יותר בפרטיות, את זה שכמה שתרגישי יותר שיש לך את רשות היחיד שלכם, יהיה לך גם נעים יותר בקשר עם המשפחה, כי לא תרגישי דבר על חשבון דבר. כלומר, שיבין שזה יתרום למה שהוא כנראה רגיל ורוצה. 

כנראה שהפיתרון הוא בכך שבעלך יבין את הכיוון שלך, את הלגיטימיות שלו - ואז יסביר לאמא שלו שאת מאד אוהבת אותה ומשפחת אותה וכו' - אבל שהוא רואה שאת חייבת גם "רשות היחיד". ושהביקורים יום-יום יוצרים לך קונפליקט בין היחס האוהב והמעריך כלפיה, לבין הקושי שאת צריכה ימים שהם אתם לבד.

וכדאי לסכם על מס' ימים שנראה סביר, נניח יומיים בשבוע, ואז לקבל אותה כמו מלכה...

יש מצבים שצריך פשוט לקבל באהבה..

להפסיק להילחם ולקבל את הטוב והרע שהם מכילים..

לפי התיאור שלך הם אנשים טובים.. הבדלי המנטליות לא יצליחו להעביר את המסר באופן שלא יפגע.. הפגיעה תהיה אנושה לאנשים שלא מגיע להם.. וגם עלולה לעלות בשלום בית.. משפחות כאלו לא יבינו את הגבול, הם פשוט יפגעו ולא יבואו יותר, הקשר עם המשפחה יהפוך למאולץ ולמלאכותי..

מכירה המון משפחות שחיות ככה.. והכלות למדו להתרגל ולבלוע את הצפרדע באהבה מכיוון שיש לזה הרבה יתרונות (יותר מחסרונות).. 

אפשר באמת לצאת לחברים.. לסיבוב/לגינה ועוד בכדי להעביר את המסר שצריך להתקשר לפני כי זה לא ברור מאליו שאתם נמצאים..

בעיני, אם המצב הוא בלתי אפשרי בעיניך.. צריך לעבור דירה.. אבל לפגוע באנשים טובים (כמובן בלי כוונה) זה מחיר יקר מדי.. 

כשהתחתנו עברנו לעיר אחרת מכיוון שמשפחתי היא כזאת.. ואני מודה בכל יום על זה.. למרות שזה גרם לקצת ניכור.. שזה מחיר שכואב לי עליו..

אתם צריכים לדבר- את להבין את הצד שלו באופן מלא, מה הוא חושב ומרגיש בקשר לזה,

וגם הוא אותך.

אחרי שכל אחד ירגיש איפה השני נמצא- תצטרכו לבחור דרך פעולה. יש הרבה דרכי פעולה,

כל אחת בעלת יתרונות וחסרונות משלה. את הדרך הטובה ביותר בשבילכם תוכלו למצוא

רק מתוך שיתוף פעולה וחיבור שלכם למקום של השני.

הוא זה שמבין את המשפחה שלו, מה יפגע ומה לא, מה יעבור בקלות ובשמחה ומה יוביל לפיצוץ.

אתם לא יכולים לחיות בצורה שאחד מכם מרגיש שפוגעת בו, אתם צריכים למצוא את הדרך שבה 

נוח לך ויש לך פרטיות, ומצד שני כן נותנים מקום למשפחה.

הציעו פה כבר כמה דרכים-

1. לקבל ולאהוב את הדברים כמו שהם- יש יתרונות ואפשר ללמוד לקבל את הדברים. אנחנו בוחרים 

איך להסתכל ואם להרגיש שנחנקים או שיש המון עזרה ונתינה מהלב. זה לא קשר לא בריא, אלא קשר שונה

ממה שאת רגילה. הם לא אובססיביים, הם לא לוקחים לכם את העצמאות(ממה שזה נשמע מהדברים שכתבת),

אלא רגילים לחיות בצורה שונה. אפשר למצוא דרך לחיות בשלום עם מה שמתרחש ולמצוא דרך לנצל את ההזדמנויות שנוצרות.

2. להתרחק פיזית- זו החלטה מורכבת ובעלת השלכות רבות, אבל זה יבטיח לך מרחק ושקט מסוים.

3. למצוא דרך ליצור איזון איפה שאתם - יש הרבה דרכים ואת צריכה לבדוק מה בדיוק מפריע לך ולטפל בזה נקודתית.

לסיכום, רק מבקש להעלות מחשבה-

האם הנקודה המרכזית היא חוסר הפרטיות או משהו אחר.

את חוסר הפרטיות אפשר לסדר, אבל אם יש שם משהו אחר- 

אם את רוצה שבעלך יהיה מוכן לוותר על המשפחה שלו בשבילך ואת מרגישה שהוא לא,

או שאת מרגישה שהוא יותר מדי עם אמא שלו וזה בא על חשבונך-

לא תהיי מרוצה משום פתרון, חוץ ממשהו שיטפל בשורש הדברים.

שבהתחלה לא כדאי לגור ליד ההורים

לא משנה של מי

כדי לבנות את הזוגיות שלכם ואת הפרטיות שלכם.

נשמע שלהציב גבולות בלי לפגוע זה לא אפשרי

תראי, אם אתם רוצים ומוכנים לעבור זה ודאי נשמע הצעד הכי נכון.

בסופו של דבר את צריכה לבחור - האם להציב גבולות ולפגוע או להמשיך לבלוע עד שתעברו

למרות שאני הכי מבינה אותך בעולם ואני במקומך הייתי מתחרפנת, אני באופן אישי לא רואה דרך שבה את יכולה להעביר מסר בצורה שהיא לא תפגע

אז נראה לי שזה יותר עניין של עבודה פנימית שלך, ללמוד לקבל את זה, לשחרר..

אני מדברת ממקום של הבנה גדולה - 

אולי לנסות למצוא לך אי של פרטיות בתוך הבית למרות שהיא שם. למשל - היא עם הילדים בסלון, תכיני לך קפה ותכנסי לחדר, תסגרי את הדלת, תהיי קצת עם עצמך.

המסקנה היא שאם אי אפשר לשנות את המציאות, אפשר לנסות לשנות את הגישה שלנו למציאות. וככה אפשר לעשות שינוי לטובה בהרגשה.

לנסות למצוא נקודות של אור במצב הזה.

ומאחלת המון הצלחה במציאת מקום טוב לעבור אליו. זה ממש חשוב.

ואנחנו מצמצמים את הביקורים שלך.

בקיצור -לא נעים.

ובאמת כדאי לא להסתכסך עם משפחה קרובה. עדיף קצת לבלוע עד שעוברים דירה.

וביום-יום, תמצאי את הזמנים שלך עם הילדים, צאי איתם לגינה (לפני שיגיע החורף).. שמה הכל פחות מעיק.

באמת חשוב מאד שתעברו משם דירה.

ואת כן יכולה להזמין חברות ולהתייחס אליהן. את בעצם לא צריכה "לארח" אותה כי היא במילא מרגישה בבית. היא לא מצפה שתשבי איתה כל הזמן, נכון?

אז תנסי להעמיד פנים שהיא לא שם ולעשות מה שהיית עושה אם היא לא היתה.

תזכרי שזה לתקופה מוגבלת.

כל זה בהנחה שהחלטת לא לפגוע ולא להגיד

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.