מי שמחזיק בבית אינטרנט חפשי, לא מסונן, בוגד בילדים שלו, ואולי גם בעצמו, והוא פושע, ממש.

וחרבונה, לא צריך להיות קיצוני.

יש פעמים שזה מסיבות טכניות לחלוטין ולא מסב שום נזק.

כי השימוש שנעשה באינטרנט כשר לחלוטין.

אתה יכול להגיע לאתרים גרועים , אפילו בלי כוונה, ואחרי כן אתה צריך להתמודד עם "יצר הרע" גדול ותובעני. למה לך להיות חשוף לנסיונות שקשה להתגבר עליהן.

לדוג' אני נכנסת רק למועדפים שלי, שכולם בסדר.

ואף פעם לא היה לי "יצר הרע" כזה. לא רציתי אף פעם להכנס לדברים לא ראויים.

ואני חושבת שעדיף חסום. פשוט יש פעמים שזה לא מתאפשר מכל מיני סיבות.

בעזהי"ת.

אבל א"א להיות בטוחים שלא ניפול.
בחיפוש תמים [באמת תמים!!] בגוגל קיבלתי קישורים זוועתיים [במקומות הראשונים].

פשוט דוחה.

מזתומרת "לא מתאפשר מכל מיני סיבות"???
איזה סיבות מאפשרות להכניס את טומאות הגויים מהבית לרחוב?? איזה??

שה' ישמרנו ויצילנו מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה במהרה בימינו אמן!

בס"ד

ברצינות ברצינות לגמרי,
מה התועלת שבשאלה הזו?
מה יועיל לך לדעת שיש פה חבר'ה שגלשו למקומות כאלו?
רוב האנשים שיש להם אינטרנט, גלשו למקומות כאלו, גם בטעות.
ומה זה לך שהם ירשמו את זה?
[אני לא שואלת בתור מתקיפה- אלא ברצינות גמורה לגמרי.]

אענה לך ברצינות לגמרי -

שימי לב מה כתבת: "רוב האנשים שיש להם אינטרנט, גלשו למקומות כאלו, גם בטעות".

זו בדיוק הנקודה הכואבת. אינטרנט ללא סינון עלול להיות אסון רוחני.
 

מה יהיה? זה לא נושא שצריך להדאיג אותנו?

לק"י

אני בדרך כלל נכנס עם רימון...

אבל גם מתי שלא אף פעם ב"ה לא נכנסתי לכאלה אתרים..

תגיע לכל מיני מקומות שלא התכוונת, אם אין לך סנון אתרים.

אל תנסה.

ולפעמים לא לחפש דברים, אלא ללכת לחדר מחשבים בבית ספר, ומשם לגלוש (שם יש חסימה).

זה דורש הרבה יותר מאמץ, אבל זה אפשרי.

צודק, בעקרון אני ממש בעד חסימת אתרים ומנסה לשכנע את ההורים שלי לעשות את זה.
אבל, בלית ברירה, שימוש נכון בגוגל אפשר לחסוך הרבה- גרשיים, פלוס ומינוס..

90% ממי שאין לו חסימה גולש לאתרים לא ראויים ואף יותר מזה. לקח לי הרבה זמן לסחוט את זה ברמיזות בהחבר'ה, אבל זו המציאות..רק שניים שאני מכיר באמת טוענים שהם לא גלשו. מתוכם אני מאמין רק לאחד... 

עוד סקר קובע בוודאות, שאף אחד לא מספיק מטומטם כדי לכתוב את זה בריש גלי בשירשור!!!!

ברוך השם לי יש רימון מוגן בריבוע.

יש אנשים בשבילם לא ראוי זה לגלוש לוואלה סלבריטיס ויש אנשים שזה ממש לא מפריע להם והם לא חושבים שזה בעיה לגלוש לשם...

קיצור, הכול תלוי בהגדרה שלך מה נחשב ל"ממש לא ראוי לגלישה"...

אוף, הסתבכתי בלהביע ת'צמי... מקווה שהבנתם...

כפי שמלאכי טוען, כנראה שהגלישה לאתרים לא ראויים (בלשון המעטה) היא תופעה נפוצה בעייתית מאוד ואכן גם הרב אליקים לבנון הגדיר את זה כ"מכה של דורנו" ( Articles/Article.aspx/8143 ).

השאלה היא: מה יהיה? כיצד מתמודדים עם המכה הזו?

(ואל תגידו:" מתחברים רק דרך סינון אתרים", כי בהרבה מן הבתים אין סינון אתרים והם לא רואים בכך בעיה)

כשלב ראשון.

וגם אני חושבת שבמידה ומישהו רוצה לגלוש לאתרים לא ראויים לא תהיה לו בעיה לעשות זאת.

אבל אין ספק שאינטרנט חסום מונע בדר"כ גלישה בטעות לאתרים כאלו.

א'- לכן ניסחתי את השאלה בצורה שרק מי שלא גלש יגיב, כך שאף אחד לא יהיה נבוך.

ב' - הפואנטה של השאלה היא לעורר את הנושא לדיון כי זה נושא מאוד מאוד (ואפילו עוד "מאוד" אחד) כואב שלא נותנים לא את תשומת הלב הנדרשת.

צריך לשעו תתשובה גם על כוונות לא טובות בלב, לא על המעשה. על זה נאמר "על חטא שחטאנו לפניך בהרהור הלב". פשוט להצטער על הכוונה הרעה, לא על המעשה. ולחשוב שאם הייתי באותה סיטואציה היית ימסגירו למשטרה רק מטעמים טובים. זה נקרא חרטה. לחשוב שהייתי חזר לעבר ועושה אחרת

כי זה היה מוצדק (לא קראתי את הסיפור לפרטים)

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

אם ה' יתברך רואה שכשיש לך זמן אתה כן פותח ספר
ולא סתם מתבטל, ניצחת.

ספר נפלא לעובדי ה', אבל תובעני
זה לא ספר שקוראים בשבת לפני השנ"צ

קשה לקריאה?

או תובעני מבחינת עבודת השם? 

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

בהשראת המכילתא

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

על שלל הלכותיה והרעיונות הפילוסופים שכרוכים בה.

אבל מי יקרא את זה?

בהנחה שהיית רציני , אז כוונתך בין היתר שמצצות מעקה קשורה לנושא ביטחון והשתדלות, השגחה?

אשמח לחידוד..

זה חיבור מאוד מעמיק ושיטתי על מדרש רבה + אגדות ירושלמי. לא כמו עץ יוסף או אפילו יפה מראה אלא יותר סגנון מהרש"א. או טוב יותר, כמו הפירושים הממש ממש ארוכים של מראה הפנים על אגדתות מסוימות.

או: ספר שיאגד את כל אגדתות ירושלמי (קיים כבר) אבל יביא את כל המפרשים הקלאסיים של הירושלמי (קורבן העדה / פני משה / רידב"ז כו'). אולי גם חיבור כזה שמביא רק אגדתות ירושלמי מקוריות שאין להן מקבילות במדרש רבה / בבלי.

ויום אחד הוא נתקל בפירוש 'תפארת ציון' מלפני מאה ומשהו שנה והתרשם ממנו מאוד

(יש בהיברובוקס את הכרך על מדרש רבה אסתר. אני לא מכיר את הפירוש בעצמי)

אכתוב ב"נ בהמשך

שומרת את השרשור

כמו ברכון רק של שחרית מקוצרת ליחיד (יחידה למען הדיוק).

לימים שהזמן דחוק. וגם זה יותר נוח (חוברת קטנטנה במקום סידור שצריך לדפדף).

ותכלס אולי גם למנחה (גם ככה קצר)

ממש בשביל הימים הלחוצים שיוצאים מהבית מוקדם ואין זמן בכלל בכלל.

ובנפרד בשביל הפרקטיות…

אגב, גם ככה יש מלא דברים שנשים לא אומרות, בטח בתפילת יחיד, גם כשזמנן בידן (תפילין, קורבנות…)

הרי יש הלכות על דילוגים ומה המינימום שכן חייב בשחרית וכו. אז כזה. מאוגד במשהו קטן כמו ברכון של כמה דפים (האלו בלי השירים החסידיים, שזה נטו ברכת המזון)

וגם אם אני לא טועה

מנחה, ראש חודש, חגים... 

פרשת השבוע לפי התלמוד הירושלמי

ידעו..

זכור לי במעורפל שיש התעסקות בזה בכתבי

האדמור מפיאסצנה היד..

הרבה מפיאסצנה מביא שם הרבה על עבודה עם דמיון ומסביר למה חשובה התלהבות זה די ארוך ועבודה תהליכית לא משהו שאני עכשיו יכתוב פה בדקה.

בחבד אגב יש הרבה דיבור על התלהבות מתוך התבוננות תוכלי למצוא אצל אדמור הזקן הרבה התבוננויות על זה

אז תחילת פרק כו בתניא מדבר על שמחה ועצבות..

אבל שוב זה קצת שונה..

שווה לעיין שם בכל מקרה😃

על שמחה ועצבות יש מלא!

אבל ספציפית על הנקודה של התהלבות פחות מצאתי..

תודה

ואמנם כבר ידעת, שהנרצה יותר בעבודת הבורא, יתברך שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה. והוא מה שדוד המלך מתהלל בחלקו הטוב ואומר (תהלים מב, ב): כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, צמאה נפשי לאלקים וגו'. (תהלים פד, ג): נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. (תהלים סג, ב): צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. ואולם האדם אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי, עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו, כדי שימשך מזה שתולד בו החמדה בטבע, כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ובודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית.

אך אם ישתמש ממה שבידו, יקנה גם מה שאינו בידו בהמשך, כי תולד בו השמחה הפנימית והחפץ והחמדה מכח מה שהוא מתלהט בתנועתו ברצון. והוא מה שהיה הנביא אומר (הושע ו, ג): ונדעה נרדפה לדעת את ה', וכתוב (הושע יא, י): אחרי ה' ילכו כאריה ישאג.

בהצלחה!

לספור את העומר 49 יום