בכלל. השאלות שציינת כקטנוניות הן כלל לא קטנוניות בעיני וחייבות להישאל. וברור שהן ישאלו בשלב הפגישות ולא בשלב הבירורים כי מן הסתם הן לא יעלו לפני שפגשנו את בן הזוג השני. השאלות שציינת שצריכים להישאל הן יפות והכל אך תאורתיות וחוץ מזה שהן שאלות כלליות שהאדם צריך לשאול את עצמו כדי לבחון האם הוא בכלל בשל לנישואין, ובלי קשר האם הבחור\ה שמולי מתאים לי כבן זוג. אלמלא כך כל הבחורים שיצאתי איתם עונים בחיוב על שאלות אלה.

כל אחד יכול להתאים לכל אחד. רק שאנחנו לא רוצים להתאמץ מספיק

ראייה לא נכונה לטעמי. אנחנו לא צריכים להתאמץ בכוח להתאים למישהוא- אם זה כך, זה פשוט אומר שאנחנו לא מתאימים.

לא אמרתי שצריך להתאמץ בכח.

נהפוך הוא - 

יש לברר עד הפרט האחרון. 

אבל בשלב הפגישות זה לא הזמן לשנות את השני ובטח לא בשמן הנישואין.

יש לראות את עצמנו כשליטים על עצמינו בלבד ולא על בן הזוג. אין לנו לא דריסת רגל ולא זרת בתכונותיו של השני. ובאופיו של השני. ובהרגליו. 

לכן אין לצפות לשינוי. שום שינוי לא יהיה. ולא יקרה.

ואם כן, הוא מקרי ולא בונים עליו.

בהודעת הפתיחה כתבת שפגישות הן לא זמן לבירורים,

מה שכנראה לא כ"כ מתקבל על רוב ככל תושבי הפורום

מה שכתבת כאן שונה לחלוטין.

לא לצפות שהצד השני ישתנה-

הגיוני מאד מאד.

ולא סותר, ואפילו מחזק את זה שצריך לבדוק טוב בשלב הפגישות *מול* מי אני עומד, והאם *אני* יכול ורוצה להתמודד מולו

דעות כאלה מוכיחות שאנחנו רווקים,

כלומר בהכרח זו אמורה להיות דעתינו.

אז אולי חבל לבזבז זמן בלנסות לשכנע אותנו שאנחנו טועים.

יום אחד אנחנו נתחתן בעז"ה ונבין את האמת.

עד אז אנחנו מקרה אבוד.

להיפך - מה שמבררים, זה כי מקבלים שהוא כמו שהוא. בוקדים אם מתאים.

הטענה שכל אחד יכול להתאים לכל אחת, היא לא נכונה לדעתי. ומכל מקום, זה לא מציאותי כיום. וחבל לדון תיאורטית אם "מתאמצים" מספיק כדי שזה יקרה או לא.

ולגבי הראיה שהבאת מ"נשואים טריים", אינה ראיה. יש מה שבודקים לפני שנישאים, כדי שתהיה מקסימום התאמה ורצון בנתונים הקיימים. יש דברים שחשובים אח"כ.

ולפעמים, שימת לב להתאמה מראש - חוסכת צורך לשאול אחרי הנישואין כמה דברים. אם כי אחרי שהתחתנו, צריך להתייחס כמתברר למפרע שכך צריך להיות - ולעבוד על מה שצריך, כמידת האפשר.

וכדי שיהיה רצון חייבים חייבים כמה דברים בסיסיים כמו- כימיה (כימיה, כימיה, כימיה), התאמה, משיכה, נשיאת חן, הערכה, תחומי עניין משותפים ועוד. 

וזה לא דברים קטנוניים. זה דבר ענק. פגישות אמורות לבדוק האם יש רצון משותף לעבוד על הקשר. כי עבודה בטוח תהיה, השאלה אם יהיה מי שירצה לעשות את העבודה.

ואם ניקח את הדוגמאות שהבאת- אז כן, חשוב לבחור לברר האם היא משקיעה בעצמה, כי אם לא, אז אולי הוא יפתח נגדה דחייה? אבל אולי לא? אולי אם הוא הולך לקולנוע זה ישפיע על מידת ההערכה שלה כלפיו? ואולי לא?

מבררים לפני כן מה שאפשר.

בכללי, אינני חושב שרוב מה שאנשים עושים בפגישות זה "לברר", אלא מדברים, מכירים יותר - ומנסים לראות אם יש נשיאת חן, דיבור, תדר משותף, אם יש אפשרות להיווצרות יחס קרוב. 

ואם עולות שאלות קונקרטיות, שואלים.

אין כל הבדל מהותי לגבי לפני כן.

הם עדיין לא איש ואשתו - והם לא אמורים עדיין "לקבל" את השני כמו שהוא ורק לעבוד על עצמם..

הלו,

פגישות אינן זוגיות. ממש לא!!

אתה צודק שבזוגיות מקבלים את השני.

ויש איזשהי נקודה, לא תמיד רשמית, שבה קשר הופך לזוגיות,

אבל--

פגישות, בודאי בתחילת הקשר- מטרתן לברר ולבדוק התאמה לזוגיות.

הן לאלאלאלא זוגיות,

ואוי ואבוי אם נגיע לפגישות בגישה של-

לקבל את השני, ומה שהוא עושה זה טוב.

אוי ואבוי אם לא נעשה שם את התפקיד שלנו ונבדוק.

מבחינתי, לקבל את בן הזוג כמו שהוא, זו גישה מצוינת ממש-

אבל-

מהיום שבו קבלתי החלטה סופית לגבי בחור מסוים.

כל עוד אני רווקה- אני רווקה.

ורווקות זה ההיפך של זוגיות.

ואף שאלה אינה קטנונית אם היא גורמת למישהו לא להיות שלם מול מי שמולו.

(והאמת שחוץ מענין הגובה ל הבנתי מה קטנוני בדוגמאות שהצגת)

והאמת שהשאלות שהצגת כחשובות-

הן בהחלט חשובות,

אבל לא הבנתי איך הן עוזרות לי לקבל החלטה לגבי הקשר *שלי* עם בחור *ספציפי*.

(סתם אגב, חלק מהשאלות שהצגת נשאלו כאן בפורום בשלב בירורים ולא בשלב פגישות. וגם לפי גישתך אני מבינה שבשלב הזה זה כן לגיטימי לשאול. אז סתם, לתשומת ליבך)

את השני - אנשים שואלים מראש לגבי דברים שלא מוצאים חן בעיניהם, עד כמה הם משמעותיים.

[בכלל, הביטוי "זוגיות" הוא המצאה חדשה. לא מאד מוצחת לטעמי, גם כשהיא מדברת על אחרי הנישואין. בוודאי שלפני כן אין דבר כזה]

זה בדיוק השלב של ה"בירורים". שאלות ששואלים מי שמציע, לפני שמכירים; וגם דברים שעולים אחרי שקצת מכירים. ממתי אדם צריך "לקבל את השני ולשנות את עצמו" טרם שהחליטו להתחתן? 

כמובן, חשוב ובסיסי, גם הבנת ערך המשפחה, גם הנכונות לעבודה עצמית. גם את זה צריך לבחון, גם אצל עצמו וגם אצל הזולת.

איש שלי

אהוב אחד

זה יום העצמאות

מצאתי לי פינת טבע פה

לכאורה, זה מה שחיפשתי בדיוק.

חורשה, שקט, אוויר נעים.

ועדיין, משהו בי לא מוצא מנוחה.

אני רוצה אותך, ובו זמנית אני מלאת פחדים מההליכה לקראתך.

אני יודעת שיש בי הרבה. יש בי מה לתת, יש בי אור. אני בטוחה בזה.

רק שבכלי העולם הזה, עוד לא למדתי ככ איך להנביע אותו, את האור הזה.

והבוץ דבק במעיינותיי, והסחף גובר עליי.

אני במערבולת פנימית, מרגישה שאין לי קרקע בטוחה להישען עליה.

לא מרגישה שאני יודעת,  לא מרגישה אולי כמעט בכלל..

אני לא יודעת מה יש שם, ברגש, שאני רוקדת איתו במין ריקוד של רצוא ושוב..

אני רוצה להרגיש, אני רצה אחרי ההרגש, מחפשת את הקו הדק הזה של רגש אמיתי שינבוט בי, ובו זמנית אני ככ בורחת ממנו. ככ מפחדת להתמסר אליו באמת.

אני רוצה אותי.

אני רוצה אותי בגדלות.

אני לא רוצה להיות נחסרת ככ בחסרונך..

אני לא רוצה להגיע אליך מתוך הריק,  מתוך הכלום, מתוך האין..

אני רוצה להלך בעולם בקומה זקופה, להיות עושה לי בית בתוכי. פינה של מלכות.

אני רוצה לזכור שיש בי.

אני לא חסרה. אני לא שבורה, אני לא אבודה.

אני רוצה ללמוד לאהוב את עצמי גם ככה. על כל חלקיי.

אני רוצה להצליח להתקלף... להגיע על הגרעין ההוא, שהוא אני, לחבק אותו שם ולשאוב ממנו כח.

ושם, בקודש הקודשים, חתום בחותמו של כהן גדול

מונח, הרצון שלי.

קראתי. אין לי מילים מעבר

ואתם לא מעמיקים את הקשר בכך שכל פגישה שלכם זה צחוקים וכיף ונמנעים מלהעמיק את הקשר. לא ברור אם החלטת שאתה רוצה להתחתן, בטח שלא ברור אם החלטת להתחתן איתה, ומתוך כך אתה חוזר לתירוץ הגובה ששמרת לך מראש, שלא השתנה מאז שהתחלתם להיפגש.

הייתי שמח לנסות לסייע לך אם תענה איפה אתה עומד ביחס לכל מה שאמרתי, אולי הכל הבל, רק אתה יודע.

החלטתי שאני רוצה להתחתן- כן. אני רוצה את זה מאוד, צמא לזוגיות ואהבה. אבל, לא יודע מה זה כי בחיים לא הייתי בדבר כזה.

לגבי להתחתן איתה, כמו שאמרתי המון דברים מתאימים לי, כיף ונחמד לי איתה אבל אין רגש.

ועניין הגובה, מההתחלה זה היה קשה לי זה נכון. לפעמים מפריע יותר ולפעמים פחות. עכשיו נראלי שזה פחות, אבל מפחד שבשכל שלי זה עדיין נתפס כמשהו פחות מושך אולי.

(היא דרך אגב סבבה עם הפרשי הגבהים ממה שאני שומע ממנה)

למה אתה רוצה להתחתן?

למה אתה צמא לזוגיות ואהבה?

אם אתה לא יודע מה זה אז למה אתה רוצה את זה? ולמה אתה רוצה משהו שאתה לא יודע?

מה זה אומר שאין רגש?

למה זה מפריע לך שהיא גבוהה ממך?

למה אתה מפחד ממה שאולי יש לך בשכל? ולמה שלא תבדוק בשכל שלך ותעדכן אותי?

קשה שרגש יווצר, שינסה למצוא דרך להיפגש בתדירות גבוהה יותר.

אם נפגשים רק אחת לתקופה ויש כיף, כדאי לנסות להעביר שלב ולהיפגש יותר, אחרת, חבל לדעתי על הקשר כי יהיה קשה לבנות אותו.

(אני הפסקתי קשר על דבר כזה אחרי שהבנתי לאחר מספר חודשים שאם עדיין נפגשים רק אחת לשבוע ולא יותר רגש כבר לא יבוא ולא נוכל לבנות משהו יחד כי כל פעם זה להיזכר מה קורה אצל האחר.)

ויש מצב שהקשר שלהם פשוט משעמם.. 

הראשון, להיפרד. לא מתאים.

השני - לעשות דברים ביחד.  ללכת לקניות. לעשות הליכה. ללכת לבנות משהו ביחד (להתנדב ווטאבר). לא עוד "דייט".

זה מאוד פשוט כן או לא

( אצל גברים זה שונה מנשים גברים עד דייט 3 יכולים להגיד אם יש משיכה או לא אבל נשים זה שונה מאוד)

ובייחוד לא קולה!!!

שעדיף להימנע ממשחות שיניים מלבינות. ייתכן שהן מלבינות אבל הן משפשפות את האימייל (במיוחד פחם וכיו"ב).

פרדונטקס טוב לחניכיים אם יש בעיות חניכיים / חניכיים רגישות וכיו"ב.

סנסודיין repair (אם מכיל NOVAMIN) טוב לשיניים רגישות ה־NOVAMIN ממלא סדקים מיקרוסקופיים באופן דומה לאימייל או משהו כזה. מומלץ בחום זה גם נותן תחושה חלקה לשיניים.

חוץ מזה כמעט כולם אותו דבר. זה שיש מיליון סוגים בסוף כמעט כולם אותו דבר וכמעט אותם מרכיבים, זה confusion marketing. גם למשל בסנסודיין: יש כמה משחות עם כל־מיני כיתובים שונים אבל אם להסתכל על הרכיבים, זה בדיוק אותו דבר (ומחירים שונים...)

מומלץ להשתמש במברשות רכות. היעילות היא אותה יעילות אלא שהרכות פחות פוגעות בחניכיים / משפשפות את האימייל. אני אישית ממליץ על curaprox, ה־ultrasoft מדהים וגם די עמיד בהשוואה להרבה מתחרים.

ובאו לפגישה.

אבל אפשר לשנות את זה אחרי האירוסין. תזמין אותה לשיננית או הלבנה.

שיהיה ברור

לא עברתי לנשואים טריים

אני לא בוגד

באמת

שמע המקום הזה בלב שלי אין מה לעשות

קל לי שבעז"ה שאתחתן אמשיך להיות פה.

אבל זאת רק תחושה, ימים יגידו

געגועים לאנשים שעברתי איתם פה לא מעט

ותמיד לדעת שמי אני בכלל

זה חשוב

אצלינו נוהגים אחרי 4 שנים

עם המקלחת של סוף תשעת הימים

אברך כמו שחלמתי שנים

שמח בחלקי הטוב

מה איתך אח?

זה זכות מעל הטבע

אני אין לי מעצמי כלום על זה

אבל זה סופי ב"ה

תודה!

(סתם)

וזה בכלל לא מעניין אותו

הוא אמר מזמן שזה יהיה הדבר האחרון שיעניין אותו באשתו...

היא יודעת שהוא שרוף עליה...

אחים לא בהכרח דומים

את אמורה לפרגן ולהרים, : כן בטח!!! מהממממת!!!!! 🥰😍

משו כזה

חחח אבל אם גם הוא בראש כזה אז הכל טוב

היא מהממת באופי שלה והכל טפו חמסה וב"ה

ולפני שהכיר אותה הוא בכלל לא היה בעניין של בנות או חתונה

והוא רוצה ואוהב אותה מלכתחילה אז אני לא רואה בזה בעיה לומר שהיא לא הכי יפה בעולם...(גם לא יפה באופן כללי, חביבה עם חן יהודי)

תאמת שיש לי הערכה לזה,

ברור שצריך משיכה חיצונית גם,

אבל הפנימית זה הדבר שבסוף הכי מחבר. (לענ"ד)

בסוף זה גם עניין של אופי ומאד אינדיבידואלי לכל אחד

כאילו, את יכולה להגיד לנו ולאנשים אחרים אבל לא לאחיך

אבל אני גאה לספר לכם שאני נותנת צ'אנס ויוצאת גם עם הבחורים שהם לגמרי קלאסיים מבחינה חיצונית

תעשי רק דברים שאת שלמה איתם(:

וחשוב לו מישהי שנראית נורמלי ולא מכוערת.

ואין לו עניין דווקא בבחורה "חתיכה".

אני עושה דברים שיש להם פוטנציאל שאהיה שלימה איתם😉

בעיניו היא יפה, אל תגידי לו שהיא לא.

כאילו, זה לא נחמד, והוא עלול בסוף להאמין לך.

לא יודעת אם "יפה" בהגדרת הוליווד

ברור שלא אגיד לו, אני אחות טובה אחרי הכל

נכון, יפה

תסנני מה שמתאים לך..

בהצלחה!

נשמע לי יותר מתאים בשבילו

הייתי בורחת...

בהצלחה!

שזה רעיון כל כך טוב; ואם אחר כך, למרות שהיא צדיקה וצנועה (ואתה בטוח שהיא צדיקה וצנועה כמו שאתה

אוהב ומעריך), יהיו דברים נוספים חשובים שלא תסתדר איתם?

חושבת שכדאי וצריך לברר מה היה עד עכשיו עם פגישות; היו פגישות?  מדוע הסתיימו?

מצידן? מצידך? מה הפריע לך? מה הפריע לה? אולי אתה "תקוע" עם איזו דרישה,

כיוון הסתכלות, ציפיות, ואינך מוכן להתגמש או משהו כזה?

כמובן שלא מכירה אותך בכלל, סתם הצעה.

ועל זה הדרך. 

אבל תגובה יפה

כבר ראיתי את ההחלטה הזו שלו פעם באחד הפורומים הקדומים יותר.

הוא מדגיש צנועה וצדיקה. זה נפלא,  אם זה יושב על מקום אמיתי,

בוגר, שלא מתעלם גם מדברים נוספים חשובים, לו והוא עדיין

פחות מודע להם.

@שמוליק פיין  @אלירז 

זה לא היה בדיוק ככה אבל זה בערך מה שהם מספרים.

עלעלתי קצת, לא בדיוק...

שאלה בתור אחד שחדש פה יחסית.. | ערוץ 7  

כתוב שם בערך

אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..

ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.

א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.

ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה. 

ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?

שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?

מעוניינת לשמוע הצעה?

יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון? 

שיציעו להן קודם

אבל גם אפשר לשאול את אותה הבחורה מה ההעדפה שלה. אי אפשר לדעת מראש.

אבל אני לא אישה.

עקרונית, באלגוריתם גייל ושפלי של שידוכים יש יתרון להיות זה שמציעים לו ראשון.

שידוך יציב – ויקיפדיה

לבקש בכללי את הפרטים.. ולהגיד שיש לך אולי רעיון וכו'..

לא לפתח כ"כ ציפיות, אבל כן להשיג את מה שצריך.

החבר הזה אני מאוד מעריך אותו, וחוושב שהוא מיוחד בשמחה, בקלילות, במידות שלו... והוא גם לומד חינוך ובעה משם בעתיד הוא יתפרנס.. ולפני התואר הוא התפרנס יפה מעבודה בחינוך בלתי פורמלי..

אממה - הוא כרגע עובד כמה חודשים בתור קופאי.. וישלו עוד שנה לפחות עד סיום התואר..

מניח שאני עושה מזה אישו יותר ממנו, אבל אני חוושש שאולי זה ירתיע את הבחורה/בכללי ירתיע בנות אחרות .. זה מתכון מראש לוותר כי אני לא משווק אותו טוב? 

בהנחה שהגיל משנה.

אנחנו יותר קרובים ל30 מאשר ל25.. 

תציע וזהו, אתה לא צריך להתחתן איתו

אבל לדעתי צריך להציג קודם אצל כל הצדדים הטובים והחיוביים כפי שכתבת עליו..

ולציין שכרגע בשל הלימודים עובד כקופאי.

בסוף נשמע שכן יש לו כיוון בחיים, לומד וגם בעבר היה ברצף תעסוקתי.

לענ"ד כל הקטע של שידוכים, זה להאמין במי שאנחנו משתדכים.. אם אתה תעוף עליו, זה יועבר בהתאם למי שמקבלת את ההצעה

זה בעיקר מחמאה. לא חיסרון.

מוטב לו לאדם שיפשוט נבלה בשוק ולא יצטרך לבריות - לא?

יכול להיות שזה ירתיע אותה.

גם יכול להיות שירתיע אותה שהשם שלו מתחיל בא' ולא בי' (אותיות אקראיות).

יש דברים שבידיים שלך, ויש דברים שלא.

תנסה,

ומקסימום יגידו לא.

חבל על האנרגיות ועל המגדלים שאתה בונה כאן באוויר.

אין סיבה לוותר בעיני -

לנסות, ותשאיר להם את הבחירה אם להירתע או לא.

בהצלחה!