וגם הצורה. יפה מאד.

אם זה "לא ממש עוזר", אז גם "נוסח אחר" לא יועיל יותר.

שימשיך לומר כך. הרי אינכם יכולים לכפות עליו מה לדבר.

אני מציע שלא תתערבי במערכת היחסים בין בעלך להורים שלו. 

זה לא חוסר רגישות מצד חמיך אם בעלך לא מרגיש שזה חוסר רגישות.

זה בין חמיך לבעלך. אין סיבה שתכנסי לשם- רק נזק זה יכול לעשות.

בעלך אדם בוגר וכשהוא ירצה הוא יגיד לאבא שלו מה שצריך. הוא יודע איך ומתי נכון להגיד לו להפסיק לשאול.

אתה חושב שהיא לא צריכה להתערב? במיוחד שמדובר בנושא מאוד אישי, ונקודה מאוד רגישה.

עמדתי במקום הזה, וזה ממש ממש לא נעים שמתחקרים את הבעל על נושא כזה זוגי ואינטימי.

(שואלת כדי להבין, ולא מתוך התרסה)

למה אם הוא הבן שלהם אז מותר להם לדעת הכל על הזוגיות שלנו או מה עשינו בדיוק השבוע?

במיוחד אם נניח הם ממש לא מתקשרים עם הכלה, ולא טורחים לדבר איתה או לספר לה דברים על עצמם, למה הם כן צריכים לדעת עליה הכל?

וזה שמשהו לא מרגיש שזה חוסר רגישות כי זה ההורים שלו, זה לא אומר שזה לא חוסר רגישות. זה הרבה פעמים נובע ממשהו שהוא "ילד טוב מידי" של ההורים שלו. והוא לעולם לא יגיד שהם עושים משהו לא בסדר או יעיר להם.

סליחה אם בכל זאת זה נשמע קצת מתלהם, פשוט נקודה רגישה..

זה עניין זוגי לכן אין פה "זה עניין שלו איתם.."

לא מגלה שום דבר שהאשה לא היתה רוצה. אז מה עניינה?..  (מעבר להבנה שלא נעים לה שהאבא שואל. בסדר, גם לא כנראה לא נעים. אז מה פה "עניינה"? שהוא מנומס? לא מתחצף?)

אם זה היה רק מדאגה בנושא הזה, ניחא.

אבל זה בהכל.

תקנו ככה אל תעשו ככה, תגיד לאשתך שתעשה ככה וככה.

וכן, כל שבוע צריך לדווח מה עשינו השבוע.

והבעל מקבל פקודות של מה לעשות ומה לא.

הודעות בסגנון של "אני רוצה שתלך היום לזקנה X לבקר אותה"

"אני רוצה שתתקשר היום ל1,2,3 ותדבר איתם.

תתקשר למשפחת X ותראה מה הבת שלהם מחפשת, אולי תוכל להציע לה מישהו..

נו באמת..

זה בדיוק לחטט. ולהתערב.

מילא הורים שנותנים הרבה לילדים וגם מצפים שיקשיבו להם.לא מצדיקה אבל יכולה להבין. אבל הם לא נותנים כלום (וגם לא רוצה לקבל מהם כלום) אז שלא יתערבו לי בחיים.

ולכל אלה שמתנהגים אליהם יפה, זה לא חכמה לבקר.

מצטערת שפתחתי את זה פה בכלל.

זה מספיק כאוב, ואנשים פה רק זורים מלח.

(וסליחה רפואה שלמה שזה היה בתגובה אליך..)

פשוט היה נראה מהרבה תגובות שזה לגיטימי לשאול שאלה כזו. אז רציתי לעורר גם נקודת מבט אחרת.

אני ממש ממש מזדהה עם מה שכתבת

פשוט עם כלללללל מה שכתבת מילה במילה!

(אולי אנחנו גיסות? ;) )

אולי זה לא המקרה של הפותחת..

אבל מקרה שכן שתבין שזה לא נורמלי וכדאי לעצור את זה עכשיו

תמיד חשוב לשמוע על כל המקרים

זו שאלה סבירה. על מה ידבר איתו? שואל איך ההכנות, הספקתם? יש לחץ?... זה דבר רגיל לגמרי, שכאשר מדברים ביום ו, מתענינים איפה עומדות ההכנות.

לדעתי, ההסתכלות שלך "כאילו בוחנים אותך", זה ממש רק בראש שלך. וחבל שדבר כזה "כ"כ יפריע לך". זה הכל ענין של פרשנות.

הוא פשוט מתקשר ערב שבת, כמקובל (יותר מקובל שהילדים מתקשרים), ומתענין. להערכתי לא עולה בדעתו לבחון, ול אעולה בדעתו שכך את רואה את זה. תשני את המבט, תרגישי טוב יותר...

[לפעמים, דווקא אם "עמדת בסיטואציה דומה", זה לא טוב - כי את מקישה מדבר לדבר]

ראשית, היא לא אמרה ש"מתחקרים", אלא ששואל בסגנון מעודן.

דבר שני, בוודאי שאינה צריכה "להתערב". מה שייך שתתערב? שמה? שיתחצף אליו?

את לוקחת כנראה מעצמך, "אם מותר להם לדעת הכל..מה עשינו השבוע" (וגם, אם לא מתקשרים עם הכלה..)... אבל זה לא מה שיש שם.

בנוסף, מי אמר ש"מתור להם לדעת הכל", או שזה נעים ש"מתחקרים אותו". 

הרי הבעל עצמו אומר שאבא שלו קצת חסר טאקט, לא נותן כל לגיטימציה לזה.

אז מה הבעיה? ש"למרות" שאבא שלו מתענין, הוא עונה בחביבות שאם יהיו חדשות נעדכן ובינתיים בבקשה לא לשאול כל פעם?  הכי יפה. כל הכבוד.

בוודאי שאינה צריכה להתערב בשיחה בין חמיה לבעלה, כל זמן שבעלה אינו מוסר "עליה" שום פרטים אישיים. יכולה רק לקלקל. שתשמח שיש לה בעל כזה. עומד על שלו - ובעל טאקט ומכבד את הוריו.

[ומישהו שהוא - מעתיק ממך - "שהוא "ילד טוב מידי" של ההורים שלו. והוא לעולם לא יגיד שהם עושים משהו לא בסדר או יעיר להם", הו א מקיים בדיוק מה שכתוב בהלכות כיבוד הורים. לא מעיר להם, דן אותם לכף זכות. כל הכבוד!  כל זמן שהוא לא מצדיק בפני האשה התנהלויות לא ראויות כלפיה. וכאן זה ממש לא כך. הוא יודע שזה לא דבר עם טאקט (וגם אם היה חושב שאפשר להבין את הההתענינות, אין בכך שום בעיה), ובסופו של דבר, אינו משתף את אביו בעניינים שבינו לבין אשתו. מעולה]

נחמד לשפוט ולהגיד "מה הקשר"..

וכן הציטוט שהבאת ממני, בדיוק התייחס למקרה שבו ההורים מתיחסים בצורה לא ראויה, והבעל אכן מצדיק את ההתנהגות הזו. זו לא חכמה לדון בכל מקרה לכף זכות!

וכן- לדעתי יש מקרים שצריך להעיר להורים על התנהגות מבזה שלהם כלפי הכלה, ולא לדון אותם כל הזמן לכף זכות. ולצפות מהכלה להכיל אותם כל הזמן.

כמה אפשר?

והכל כמובן בתירוץ של "כיבוד הורים".

מי אמר שהכבוד של ההורים חשוב יותר מהכבוד של האשה?

לא אומרת שלא לדבר יפה, ואני חושבת שחשוב לכבד הורים, אבל למה זה אומר שאסור להגיד להם לא או להעיר להם?

וכן, ילד כזה, הוא ילד טוב מידי של אבא ואמא.

הבעיה שלך היא בינך לבין בעלך. 

זה לא באמת ההורים שלו- זה הוא.

ואת זה צריך לפתור באופן זוגי לא בכעס על ההורים שלו.

כמה שפחות.

לא יודעת אם זה פתרון בכלל

כי כבר כמה זמן זה יכול להחזיק מעמד.

אי אפשר לעד לא ללכת לאירועים שלהם (כרגע הולך לבד)

או לדחות לנצח נסיעה לשבת (מבחינתו כן להיות שם לעיתים תכופות יותר)

עם דגש על הנושא הזה.

חשוב מאוד ששניכם תבינו את הצד השני ומתוך הערכה והבנה תגיעו להחלטות זוגיות

כיצד להתנהל מול ההורים.

ועדיף שמישהו בעל ניסיון ידריך אתכם.

בהצלחה.

ולא אמרתי "מה הקשר".. כאילו בהתרסה, אלא עניינית - לא ברור מה הקשר.

כי יש הבדל לגמרי ברור בין מה שרמזת לגבייך - לבין המקרה שלה.

אדרבה, מזה שכתבתי כך - את יכולה להסיק שבכוונה לא רציתי להקיש לגבייך. כל ענין לגופו.

וכתבתי מפורש, שאינני מדבר על הצדקה בפני האשה התנהגות לא ראויה כלפיה. זה בדיקו מה שאין במקרה שלה.

לעצם הענין, כיבוד הורים זה אכן מאד חשוב. ויש גדרים ברורים איך מותר "להעיר" להם ואיך לא.

וגם כבוד האשה מאד חשוב. הרי לא מדובר - גם במה שאת רומזת כעת לגבייך - שהאיש עצמו לא מתנהג אליה בכבוד.

זה לא שאלה "מה יותר חשוב". כבוד ההורים אינו מתיר להתייחס לא בכבוד אל האשה - וכבוד האשה לא מתיר להתייחס לא בכבוד אליהם.

אלא שאת שואלת על דבר אחר - שהוא באמת מציאות שלצערנו קורית; שהחותנים לא מתייחסים כראוי אל כלתם, והבעל נמצא בן הפטיש לסדן. מאד רגיל לכבד אותם, "ילד טוב" כמו שאת אומרת (שזו מעלה מצד עצמה) - מצד שני, הכלה מרגישה בגלל שבעלה מלמד זכות על הוריו, כאילו הוא לא "בצד שלה", וגם שבעצם אינו מנסה למנוע את היחס השלילי כלפיה.

אני חושב, שבמקרה כזה, אם האשה תוקפת את בעלה על היחס הטוב אל הוריו, זה יוצר ההיפך. כי הוא מתבצר במה שאינו מוכן לנהוג ההיפך - והיא מפסידה את עזרתו.

לכן, לענ"ד, דרך המלך היא שהאשה תגיד לו, שמאד מתפעלת מהיחס שלו אל הוריו ומכיבוד ההורים שלו - אבל בהיות שאינה יכולה לעמוד מול הוריו, כי אינה ביתם, והם מתנהגים אליה בצורה לא יפה (ותדגיש: אני לא מבקשת שבגלל זה תסתכל עליהם שלילי. רק תראה נקודתית שיש פה בעיה ביחס אלי, לא נעים לי) - אז מבקשת אותו שיסביר להם, בדרכי נועם, שהיא מאד סובלת מזה.

מעריך שכך יש יותר סיכוי שיקבל.

מכל מקום, צריך להבדיל במקרה כזה, בין לדון לכף זכות - שזו מידה טובה לבין הכרת הבעיה מצידה; וכמו כן, בין "להגיד להם" לבין להעיר בצורה שאסור לבן לדבר אל הוריו, גם בשביל אשתו.

ואז אכן לדבר איתם, בדרך ארץ.

אנסה ליישם. מקווה שישתפר.

אשמח לעיצות נוספות בנידון אם יש לך..

תודה!

לא אמרתי שאין מקום להגיע להחלטה זוגית בנוגע למה מספרים.

המקום שנכנס לשיפוטיות במערכת היחסים בין הורה לילד הוא לא נכון.

זו אמנם נקודה רגישה, אבל זה לא שהבעל מספר משהו חסוי, אלא אומר "לא, עדיין לא"

ובזה נגמר העניין. האם זה בסדר שהאבא שואל? זה לא משנה, זה כל אחד במערכת היחסים

שלו עם ההורים שלו.

כזוג, צריך לקבוע מה מספרים ומה לא. זכותה של אישה לדעת שבעלה לא מספר דברים שהיא

לא מעוניינת שידעו וכן להפך. הבעיה שאת מתארת היא לא בזה ששואלים, אל במה שהבעל מספר.

זה בינך לבין בעלך. 

אין כאן משהו שהיא לא רוצה שידעו, ולכן היא שונה מהמקרה שאת מדברת עליו.

היא רוצה שיפסיקו לשאול- ופה זה כבר תלוי באדם מה מערכת היחסים שלו עם ההורים

ואיך הוא מרגיש עם זה.

פה אמרתי לה- שעדיף לה לא להיכנס למערכת היחסים ולא לשפוט אותה ולהגדיר "חוסר רגישות",

רק יצור מתח מול החם והחמות ומול הבעל שירגיש שהיא תוקפת את ההורים שלו.

בינה לבין בעלה רצוי וצריך להגדיר מה מספרים ומה לא.

אתה עדיין חושב שזה בגדר מערכת יחסים בין הורים לילד ואין מה להתערב?

כי זה מציק.

בעלי כבר לא משתף אותם אחרי שבקשתי שיפסיק. אבל מצד שני אני רואה שהוא גם לא מסוגל לענות תשובות בסגנון של "אנחנו לא מדברים על זה", הוא תמיד מתפתל בתשובות ומנסה כן להגיד משהו "כדי שלא יפגעו שלא עונים להם" ואני די מרחמת עליו..

אנשים צריכים גם ללמוד להניח, ולא לנסות לתשאל כל הזמן.

שאלת פעם אחת, פעמיים, אתה רואה שלא רוצים לפרט.. למה אתה ממשיך?!

מילא אנשים שמשתפים מה קורה אצלם ורוצים גם לשמוע מאחרים.

אבל הם רק רוצים לדעת..

כל עוד זה לא פוגע בזוגיות של הזוג- אם הבעל רוצה לחיות ככה את החיים שלו מחוץ לזוגיות,

זו בעיה שלו. אישתו יכולה לנסות בעדינות להראות לו שהוא נפגע מזה. אבל לא יותר מכך.

אם זה פוגע בזוגיות- לדוג' כשהוא מקבך פקודה מההורים הוא לא מסוגל לא לבצע גם על חשבון 

הבית והאשה- זה דבר שיש לעבוד עליו באופן זוגי.

להתמודד..

זה ממש לא פתרון!!!

אני אומרת שזה לא הפתרון למרות שזה המצב אצלינו

זה עזרה ראשונה אבל עדיין חייב לטפל בשורש של הבעיה

רק להתרחק זה ממש לא פתרון ורק יהרוס

מה נעשה...

הם באמת "צריכים ללמוד להניח" בדברים שלא רוצים לשתף. יש להם בעיה.

אלא שאתם לא תחנכו אותם כעת מחדש. אולי תצליחו להביא לכך שיחדלו, אם יראו שלא יוצא מזה כלום.

נכון שהיה מקום לענות שאתם מעדיפים להשאיר את הנושא ביניכם, אבל אם הוא לא מסוגל לענות כך, או יודע שזה לא יעזור - אי אפשר בכח. תשאירי את זה ביניהם, העיקר שאת לא צריכה לענות, ושבעלך לא משתף במה שאינכם רוצים.

בכללי, לגבי ביקורים אצלם וכד' - באמת לדעתי אין ברירה, אלא להסביר לבעלך נקודתית מה מפריע, אחרי שתוותרי על מה שלא מהותי, והוא יצטרך בעדינות להסביר להורים, שהיכולת שלכם להגיע יותר, תלויה בכך שגם את תרגישי נעים. ותשמחו אם זה יהיה כך.

(רק דוגמה נוספת, כמה אדם רואה לפי מה שבראש שלו..)

וזה אכן מסביר עוד יותר את דאגת ההורים. כנראה מכירים את ילדיהם ותרבותם, ויודעים שאינם מונעים, אז דואגים להם. לא נורא. זה עדיין לא כ"כ הרבה זמן...

יתכן שההורים הם כאלה, ש"רוצים לעזור". יש הורים שלא ישאלו כלום, עד שלא ישתפו אותם.

יש הורים שמידי פעם יזרקו משהו, כדי שאם הילדים מתביישים לשתף אבל רוצים, יהיה להם פתח לזה.

יש הורים שאכן "ישאלו". לא הכי נעים - כשלא מעוניינים בכך - אבל לא סוף העולם. הצורה שבעלך ענה, בדיוק תואמת את המצב. גם בהומור, שמסביר שאינכם מעוניינים לשתף - נודיע כשיהיו חדשות - וגם בקשה לא לשאול יותר מידי. זה המקסימום. לגיטימי לא לשתף, בפרט אם מכירים שזה לא יסתיים בכך, ענין שלכם. וצרך לקחת את ה"מחיר" הקטן הזה, בחשבון. זה בא מטוב.

"שלא יתערבו"..

וגם לא "זכותם לדעת מה קורה"..

הנושא הזה, הוא ענין שלכם לחלוטין - אם כי אפשר להבין שהורים מתענינים בתסרר ליבם מה קורה עם ילדיהם.

אתם יכולים לענות בנימוס - אם שואלים - שהכל בסדר, ושלא מעוניינים לדבר בנושא. זהו.

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.