כתבה של יוסי גורביץ באתר כלכליסט:
פורום ריק ומוסתר
בהנהלת: מבולבלת מאדדדד
מכתב פתיחה
תראו מה הרב פייסבוק בעצמו טוען:זית שמן ודבש
..זית שמן ודבש
אז ניצלתי את זה
..זית שמן ודבשאחרונה
וזה מגיע להם
..זית שמן ודבש
הוא ראוי
..זית שמן ודבשאחרונה
וזה צפוי
..זית שמן ודבש
אני כאן- אבל לא בטוח לתמיד.
..דף תלוש
מה כבר רציתי
להרגיש בטוחה בבית שאני גרה בו
עמדתיxmasterx
הבוקר בתור למוסד הקפאין כמו איזה עלוב חסר אופי
לפניי בתור עומד מישהו עם חולצה שכתוב עליה בענק "ואהבת לרעך כמוך זו לא רק סיסמה זו דרך חיים"
שתי דקות מאוחר יותר כשהבריסטה החמודה התבלבלה במשהו עם הקפה שלו הוא לא הפסיק להשתולל עליה, עצבני
פתח במונולוג שהרעיד את המקום עם כל האיומים הקבועים שלא התעמקתי בהם.
אני אספתי את הקפה שלי ולא יודע למה עלה לי המשפט של ניטשה על הנוצרי היחיד מת על הצלב.
כל השאר הם סתם סמרטוטים שמנסים לאמץ אידיאל חיים נשגב כשבפועל כלום לא קורה.
כל זה בלי קשר לדת, העוקץ יהיה מובן תמיד.
החיים לא משעממים לרגע כצופה מהצד אז בטח כמשתתף
לפחות נהנה מהם בקטע מהותי
היום שהבנתי את האבסורדxmasterx
כשהגעתי בוקר אחד לעבודה. בכניסה לחניה בדרך כלל יש זיהוי ופתיחה של השער לפי הרכב.
אותו בוקר לא קרה כלום. אני עומד שם עם הרכב וכלום. מאחורי מתחילות להגיע עוד מכוניות ומתחיל להיות עצבני, מתח באוויר.
אין שומר
אין נציג
אין כפתור לשוחח עם אף אחד
כלום
מתחילים לצפור מאחורה כל המניאקים והמכונה בלאקוניות מודיעה שאין זיהוי.
לזה בדיוק היתה הכוונה באבסורד של הקיום כאן
כשכולם צפרו והתעצבנו וכבר ניגשו אני חייכתי קצת מחוסר האונים הקולקטיבי מול האדישות של היקום.
למה בסך הכל ציפינו? להגיון פשוט
רק להיכנס לעבוד
רק להחנות
להגיע למלא את חובתי הגברית בפרנסת הבית והמשפחה
ומולי יש שתיקה
אפילו לא התנגדות אקטיבית רק אדישות ושתיקה
אטימות
מספיק זה בשביל למלא את הלב והראש
המערכת תמיד תיתקע התגובה שלנו זה כבר משהו אחר
אבל לפני שאיהפך למטיף דביק ומורם מעם אציין שכמובן קיללתי את המכונה המ*#%&ת ודי נהרס הבוקר
יש לדמיין את סיזיפוס מאושר
כל פעםxmasterx
שאני נכנס בבוקר למשרד
הריטואל הקבוע של הנחיתה, לאט, לפני הכניסה לעבודה
גולל קצת
חושב
כותב לפעמים או קורא
ואז פותח את המחשב
מסך בית של נופים ציוריים בצפון פרובאנס, טאצ' של AI שרק מעצים את החוויה.
השלווה והרגש
רצון לפתוח בחיים חדשים, חלומות ממלאים את הראש
ההכרה חולמת ומתפרעת עם הדמיון באיזו עיירה רחוקה
שקטה
עם איזו מקומית חמודה ומשפחה כפרית
מקצוע מקומי
טכנולוגיה ממש בקטנה אם בכלל
קמים לזריחה ישנים בשקיעה
בית קטן
חצר גדולה
הכל בטבע
גינת ירקות
ובכלל הכל כמו בסיפור שהצילום מספר באלף מילים או יותר.
הראש ממשיך לטייל לבנות עולמות ולהחריב
ושוב
ואז בבת אחת בלי הכנה מוקדמת העכבר זז
הכניסה למחשב מבוצעת
ואני מוצא את עצמי מול טבלאות אקסל
מספרים
במציאות אפורה שהיא בעצם המציאות של כולם.
גם של ההיא מהכפר הרחוק בסקוטלנד או לא יודע
שרוצה לעבור לעיר
לחיים נוחים
למשהו אחר
שפותחת את המחשב שלה או מה שמצית לה את הדמיון למציאות אחרת
טכנולוגי יותר או משהו אחר
זה תמיד שם
מזל שיש הרבה עבודה אחרת הראש באמת היה משתולל לי כשהוא לא עסוק
תכבד העבודה
איזה זמניםxmasterxאחרונה
הכל מבולגן
ואינטנסיבי
להוסיף לזה תקופת בחירות וסיר הלחץ הזה יהפוך לפצצת מימן שלא נבראה
לדעתי צריך להוציא את המזגנים מחוץ לחוק או שחבורת לודיטים יורידו את החשמל הכללי
עם החום הזה נראה מי חזק מנטלית
מוסרית
שולט בעצמו ובכלל
אבולוציה של החזק שורד רק בהיבט קצת אחר
נשמע כמו סיפור שהיה שם בצל את 1984
קקוטופיה כזאת שתוביל לאפוקליפסה
ואז המשיח בטח יגיע
יש משהו באוויר
מריחים
רק שיהיה טוב
עד מתיאוי טאטע!
תתזית שמן ודבשאחרונה
רק ותיקים יכולים להגיד את זה.
..דף תלוש
Seriously WTF
..זית שמן ודבש
עבר עריכה על ידי זית שמן ודבש בתאריך כ"ד באב תשפ"ו 11:17
אולי בקרוב. ואולי בככל לא.
ומעניין אותי אם זה יקרה ומתי.