מינימום-כאשר זממה
מינימום-כאשר זממה
הציבור ששם על דיגלו את כל נושא ההפרדה, צניעות, קדושה שבינו לבינה, שמירת עיניים ונגיעה פתאום יוצא להגנתם של כל מיני אנשים ששכבו עם נשים בטענה שהם "שכבו בהסכמה אז הכל בסדר".
זה לדעתי תהליך של חילון מסויים בציבור. פתאום לשכב עם נשים שלא במסגרת הנישואין נהיה "בסדר" כל עוד זה לא אונס.
עד לשבועיים שלושה האחרונים, איכשהו כל האנסים וכל המטרידנים היו אנשי ימין.
אחרי ינון מגל ושות' נמאס לנו לגלות שהקדושה והצניעות משמשת כאמצעי חיסול, אז הכל נפל.
אבל אף ירא שמיים (או לפחות רוצה להיות) לא אומר שזה דבר טוב.

וזה רק מה שמצולם.
הפשע היותר גדול שהיא לא שילמה על זה. מבחינתי היא גרועה ופושעת בדיוק כמו אנס


מעלות את הבנים המוטרדים גם כן לרמה של אחד מתוך אחד.
או במילים אחרות,
אם כל דבר נחשב הטרדה, זה מעקר את המושג ומטשטש אותו וחבל.
"טענו חיטין והודה לו בשעורין"
זה גם לא מעניין אותי כל עוד אני יודע שאני עצמי לא מטרידן.
רק אמרתי שבאותה המידה שאחת מתוך כל אחת מוטרדת,
אז גם גברים מוטרדים אחד מתוך כל אחד.
לכן לפי מה שמישהי=) העלתה, מקור עלום שטוען שכל מעשה או שריקה ברחוב או אפילו תחושה עצמית נחשב כהטרדה - זה בכלל לא עניין של גברים "מטרידים" מול נשים "מוטרדות" אלא כולם מוטרדים כאחד.
אהבו: 764
גודל גופן:
א א
הרשמה שתף שלח לחבר שמור למועדפים
ערב אחד, נועם נסע הביתה אחרי יום עבודה ארוך וציפה בכליון עיניים לראות את אשתו ובתו. לפתע אשתו הכועסת התקשרה אליו והחלה לצעוק: "איפה אתה? הבת שלך מחכה לך! אתה עומד לפספס את יום ההולדת שלה!" לפתע נזכר נועם שזה אכן יום הולדתה של בתו, אך הוא לא קנה לה שום מתנה! מיד הוא שינה את המסלול שלו ונסע לקניון, החנה את האוטו ורץ לחנות הצעצועים.
אהבתי
בחנות הוא שאל את המוכרת "כמה עולה בובת הברבי שעל המדף?" המוכרת אמרה לו בטון מתנשא, "איזו ברבי? יש ברבי מתעמלת ב-100 שקלים, יש ברבי רופאה ב-100 שקלים, יש ברבי דוגמנית ב-100 שקלים, יש ברבי גרושה ב-500 שקלים, יש ברבי בחופשה ב-100 שקל..."
"רגע רגע," עצר אותה נועם ושאל, "למה הברבי הגרושה כל כך יקרה בעוד שכל שאר בובות הברבי עולות אותו דבר?"
"אהה זה ברור," אמרה המוכרת. "כי הברבי הגרושה מגיעה עם הבית של קן, המכונית של קן, היאכטה של קן, הרהיטים של קן..."
אגב, זה השורש של אותה מגמה-
שתמיד מצדיקה את הפלסטינים-היות והם מסכנים...
בקיצור- החלש תמיד צודק...
ואני לא מדבר על מקרים אפורים שבו הן מעודדות את זה אם הבחור מוצא חן בעיניהן, וכשהוא לא הוא מטריד.
"נתת דבריך לשיעורים"- זה בדיוק זה.
אפשר בהחלט לקבוע גדרים. גדרים של מעשה שנחשב חוקית להטרדה על פי אמירה אמפירית,
שניתן להוכיח אותה בדרכים קבילות משפטית.
נכון- יהיו בנות שיחוו הטרדה. אבל אי אפשר לפתור הכול.
באמת כתבתי כבר שצריך לחזור לגדרי ההלכה. ולבנות חברה שמחונכת לצניעות.
אבל כרגע זה לא המצב. וכשזה לא המצב צריך להגדיר דברים אחרים כדי להגן מצד אחד
על קורבנות ומצד שני על קורבנות של עלילות שוא.
אם אתה מציע לפרוץ את כל הגדרות אתה בוחר להיות קורבן של עלילת שווא.
כי לך תוכיח שלא הסתכלת.
כמו במקרה שהובא שהנהג לא עשה כלום מטריד. היא הייתה מוכנה להרוס לו את החיים.
וגם אם זה אחד מאלף(וזה לא)- אי אפשר לאפשר מצב כזה שאדם חף מפשע נפגע.
החברה המערבית תצטרך לבחור בין שני העקרונות הללו.
כמו אנשים שגונבים אבל לא לפי החוק, או רוצחים אבל לא לפי החוק. לכל חוק יש פגמים שאנשים
יכולים לנצל, ע"י חוק לא ניתן לשנות בני אדם, רק לשנות את הדרך בה הם עושים.
על מנת למנוע רצח יש לחנך, על מנת למנוע גניבות יש לחנך,על מנת למנוע הטרדה- יש לחנך.
חוק הוא מעין אמירה חינוכית. אבל הוא לא מספק.
כדי לפתור את המצב באמת יש צורך בחינוך אמיתי לצניעות וחיים מכבדים בין המינים, חיים שיכולים
להתהוות רק במסגרת ההלכה.
כל עוד החברה תנסה להפעיל כוח נגד החינוך העצמי שלה, היא תפגע באנשים חפים מפשע.
המציאות של תלונות שווא זה 1 לעשר. לא אחד לאלף. הבעיה היא שיש פורומים אלימים תקשורתית
ופיזית שמפעילים טרור על מנת שהנתונים ישקפו את מטרתם הפוליטית.
פורומים שהופכים את המאבק הנכון והראוי להגנה על נפגעים ומניעת פגיעה למלחמה בגברים באשר
הם. אלו שמתעלמים שהתאבדויות של גברים בהליכי גירושים, אלו שמסבירים ברדיו שזה מגיע לגברים
על שנות "דיכוי נשים", אז עכשיו מותר לפגוע בגברים, ולכל אישה מותר להרוס את חייו של כל גבר בהינף אמירה ש"לך תוכיח".
אין צביעות גדולה מזו.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/902/733.html
פוסט נהדר וממצה, לטעמי ^
כאילו ההודעה ריקה..
לא ממש קשור לפורום..
בעברי (המפוקפק) עבדתי ביסודי והייתי חברת הסתדרות. ממש נהניתי מההטבות, ההורים שלי חברי הסתדרות וככה זה היה וזהו. השנה חוזרת לחינוך, והפעם בחטיבה עומדת בפני אפשרות בחירה.
מה אומרים, הסתדרות או ארגון? ולמה זה ולמה זה?
תודה תודה
ברכת השם על ראשיכם
פשוט.
כן יש סיכון של שיווק. אבל זה נכון בכל מקצוע.
ברוך השם קניתי מקפיא אז לפחות יש מקום עכשיו.
אנחנו לא יכולים לאכול הרבה סויה או דברים מעובדים מדי (בעיות עיכול) אז אי אפשר שניצלים קפואים וכו'.
בעלי לא ממש אוהב עוף (גדל צמחוני), הוא מוכן לאכול אבל הרבה פעמים מגעיל אותו שיש עצמות וכו'.
ניסיתי להכין פרגיות מראש, להקפיא ולחמם, לדעתי יצא מעולה, בעלי לא אהב...
בשר טחון - אפשר להכין ולהקפיא, אבל זה קצת יקר וגם כמה מגוון אפשר, נמאס שהכל אותו הדבר.
וצריך חלבון...
אין לי כח להכין חדש בכל פעם, אני רוצה משהו שיהיה קל להכין הרבה מראש או פשוט להוציא מהמקפיא ולאכול
אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.
מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.
אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.
אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.
לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).
אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?
המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.
אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.
פרגית במחבת
חזה עוף במחבת
שניצל
קציצות בקר
קציצות הודו
לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון
נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)
המבורגר מבשר טחון
קבב מבשר טחון
צלי בשר
זה בגזרת הבשרי
אפשר גם דגים
דג מטוגן
דג ברוטב
דג בתנור
סלמון
קציצות דג
טונה
קציצות טונה
ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות
מגדרה
חומוס ביתי
קוסקוס עם חומוס
מרק אפונה
מרק שעועית
גם במוצרי חלב יש חלבון.
זה מה שעלה לי לראש כרגע.
מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים
ככה שיש מבחר
רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)
השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר
מאד קל לבשל ומאד טעים.
פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.
לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.
כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:
נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.
דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני
תודה
הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)
להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.
(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')
חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק
בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.
פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.
מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות
אפשר גם פשטידות שזה אחלה.
יש למישהו?
לא קשור לפורום **
מחפש אומים לג'אנטים
משהו נדיר
מתקשה למצוא במוסכים ובפנצ'ריות
אם מישהו מכיר אשמח לשמוע
וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס
אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.
מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.
חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.
אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד
אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב
הי שלום לכולם!
נשואה שנתיים לבעל מתוק, התחתנו בגיל מאוחר..
העניין שהוא שבעלי מאוד מקובע בנוגע לסדר יום שלו,
ההתמודדות באה לידי ביטוי בשבתות שאנחנו אצל ההורים שלי.
הוא רגיל לאכול מייד כשחוזרים מבית הכנסת, בשעה 10:30 סעודת שבת. כשאנחנו בביתנו ככה אנחנו נוהגים.
אצל ההורים שלי הכל יותר בנחת, התפילה נגמרת מאוחר יותר, אחר כך יושבים קצת בסלון ומדברים וכל האחיות נפגשות, והאחיינים, בקיצור, שמח. יוצא שיושבים לאכול לא לפני 11 וחצי או 12.
בעלי בזמן הזה נהיה כועס ועצבני, ואני במתח בלתי נסבל כל הזמן הזה כי אני יודעת שרגע השבירה מתקרב...
הוא עם פרצוף כועס, לא מדבר עם אף אחד, יושב עם פרצוף בתוך הספר שהוא לומד (פרשת שבוע או משהו).
אני מתביישת בטירוף בהתנהגות שלו מהמשפחה שלי, ובסטרס מטורף ממה שעומד לקרות (לא קורה יותר ממה שתיארתי אבל בשבילי זה בלתי נסבל).
לאחר מכן אני לא מדברת איתו כל השבת מרוב כעס על זה שהוא פעם בחודש וחצי לא מסוגל להיות קצת בביטול ולתת לי להנות עם משפחתי שאני כלכל אוהבת וגרה רחוק מהם (אנחנו גרים במושב שלו...)
מה מציעים לי לעשות? לדבר על זה זה קשה כי אני כלכל טעונה בנושא שאני אומרת מילים ממש קשות...
והוא גם תמיד מתנצל ומתייסר אבל נופל שוב.
האם כדאי לי לקנות מכשיר כזה? המטרה היא לנקות את הפינות של הבית שכרגע מאוד מלוכלכות ואת הרובה בין המרצפות (יחסית עשו לי רובה מאוד עבה). מה דעתכם? מכירות/ים? יכולים להמליץ? תודה
גם לנקיון באופן כללי.
לשמוע פרטים נוספים. תודה!
ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.
אחלה מכשיר. מרוצה.
אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות
ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת
אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה
ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.
האם שווה את המחיר
ואיפה מפלגות גוש הקואליציה? למה אין מצע?
שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.
הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.
מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.
מה הניקוד ולמה.
הכל מפורט לפרטי פרטים.
מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.
אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.
איך החלטתם על איזה כשרות להקפיד?
אני מדברת על בני אדם פשוטים שלא בקיאים בכל פרטי ההלכה ודקדוקיה.
אחרי שהתבחבשנו שנים רבות החלטנו לאחרונה לנסות ללכת לפי כושרות, אבל מודה שלא מצליחים במאה אחוז, בעיקר שמתארחים בחוץ, וקיים גם קושי למצוא אוכל קנוי (לא קורה הרבה אבל כן לפעמים כשנוסיים מחוץ לעיר ולא מתחשק לקחת איתנו את כל הבית).
נקודה נוספת שמציקה לי, אחת המשפחות שלנו לא דתיים, רצה הקב"ה אותה משפחה אוהבת להכין אוכל ובכמויות, לא מתארחים שם המון, אבל כשכן יוצאים עם שקיות מלאות כל טוב, רק לשלוף מהמקפיא ולבשל. מדובר באמת בהשקעה גדולה של כסף וזמן.
כשהתחתנו ניסינו לעשות איפוס ולהגדיר כללים, אבל אני בתור מי שמבשלת ומתמצאת בענייני המטבח רואה שלא תמיד הכל לפי הכללים.
לא כל המוצרים תמיד הכשרות שביקשנו, לא משרים ירקות של חסלט, הם אומרים שיש הפרדה בין הסכום של בשרי וחלבי (אלה שמגיעים איתם, אלה שבשולחן זה כן סט שונה), ועוד ניואנסים קטנים הגדולים שמי שלא שומר כשרות לא יכול להכיל.
עשינו עוד כמה שיחות, וכשיש משהו ספציפי מאירים, אבל בהרגשה שלי כל כך חשוב להם האוכל שלפעמים הם מעגלים פינות.
התייעצתי בעבר עם רב שמכיר את המשפחה, והוא נתן תשובה שדי שיחררה אותי מהעול של זה, אבל עדיין מרגישה שהרבה מהאחריות עליי כי בעלי לא שם לב מטבע היותו גבר.
לא לקחת אוכל או להתארח שם יפגע בהם בצורה קשה מאוד.
מה הייתם מייעצים?