אז השוותם אותנו לקיר? חוצפנים

וחוסר הבנה בסיסית במהות האישה אישה בעיקר רוצה וצריכה שידברו איתה. לכן הבדיחה בכיוון המקורי נכונה יותר כי גברים לא אוהבים לדבר כמו שהאיה שלהם היתה רוצה....

תבדקו אותי, סקר קצר בין חברים.

אני מוחה על כך בתוקף   (בלי החיוך)

בס"ד

מוחה בדבר.

"

 נאמר במדרשים (שמו"ר ב' ב', תנחומא שמות י' ועוד): א"ר חייא "הנה זה עומד אחר כתלנו", זה כותל מערבי, שמעולם לא זזה שכינה ממנו. ובילקוט שמעוני (שה"ש ב') ובזוה"ק (פרשת שמות) נאמר שנשבע הקב"ה שאינו חרב לעולם. ובילקו"ש (מלכים רמז קצ"ה) ובתנחומא (שם) נאמר ש"לעולם אין השכינה זזה מכותל מערבי של בית המקדש"

"

"

חז"ל התנבאו, שלאחר חורבן בית המקדש, השכינה לא תזוז לעולם מהכותל המערבי. מסיבה זו, הכותל לעולם לא יושמד. לכותל ניתנה קדושה נצחית. המשנה (מגילה ג',ג') מסבירה את משמעות הפסוק: "והשימותי את מקדשכם" (דברים כ"ו,ל"א), בכך שקדושתו של המקדש (ושל בתי כנסיות) תישמר גם בחורבנו."

"

או חציבה ממלוכית.. והסיום האותנטי של הקיר הוא לפני או אחרי 

ולכן מיקום מדוייק למזבח ולקודש באופן וודאי אין לנו. 

רק רציתי להבהיר שאין לנו משהו ווודאי.

אם היתה לנו יכולת למדוד ולערוך מחקר אריכיאולוגי הדיבורים לא היו באוויר

הכותל הנוכחי, נהגו בו כל ישראל קדושה מדורי דורות.

והוא כותל הר הבית. אל מול הקודש.

וכל גדולי ישראל, ועמל ישראל, ניגשים אליו בחרדת קודש.

זה לא או הכל או לא כלום.

[אפשר גם לומר באותו זלזול "מקדש הורדוס".. כל חרדת הקדש מתחילה בגלל מה ש"אחר כותלנו". טוב, אין מה לדון]

כמובן, לא התכוונתי מבחינות אלו: גם הבנת דברי חז"ל על הכותל המערבי, האם זה המכונה כך מזה דורות, או בכלל כותל העזרה, היא חשובה.

גם "רמת הקדושה", בוודאי. לא דומה כותל העזרה, לכותל הר הבית. כמו שלא דומה קדושת העזרה לקדושת ההיכל וכו'. מדרגות בקדושה.

חז"ל אומרים, מי שלא ראה בנין הורדוס לא ראה בנין נאה מימיו. הסיבה הפשוטה, לכאורה, היא, שמדובר על האופן של הבנין. זה לא כמו "מקדש שלמה".. ומן הסתם עדיף לא לכנות "מקדש הורדוס", כשהוא כידוע בנה גם, להבדיל, לע"ז..

ביהמ"ק השני, הרי היה לפניו. הוא שיפץ. ויתכן שמה שאתה מזכיר מראב"י, זה מאותה סיבה. צריך לעיין. ומכל מקום, בוודאי שקדושה, אינה מתחילה מהאבנים והבנין, אלא חלה עליהם. כדברי חז"ל, לא מהמקדש אתה ירא אלא ממי ששוכן בתוכו - וממילא זה מביא ממש ל"מורא מקדש", בגלל ששוכן. כלומר, כבר אין ה"אבנים" סתם אבנים. וכפי שהסביר מו"ר הרצי"ה זצ"ל במאמרו הנוקב "כתלנו" ("האבנים הללו - חיים הם לנו"). הכל מתחיל מהנשמה. אם אין נשמה, ותחושת נשמה ושאר רוח, אז בית המקדש, והכותל, "אבנים", והאדם "קובץ תאים", והבית בישראל "סידור טכני".  ובחרת בחיים.

לא הרס לפני בנין.. זה בעצם המשך.

2. הכותל אינו סתם בית כנסת. זו ממש שטות לדבר כך - לעג לכל גדולי ישראל ועם ישראל לדורותיהם, שלא היו מעזים לומר בשוויון נפש "הוא בית כנסת בירושלים"... הוא שריד מקדשנו, ולא משנה אם "רק" סביב הר הבית. אע"פ שאכן הלכתית, רחבת הכותל יש לה דין של ביכ"נ. מי שמדבר באופן כזה, "צליל" כזה, מזיק בעיקר לעצמו, ומרחיק את בנין בית המקדש. כשאין מדרגות, לא מגיעים אל ההר. דבר נלעג היום (ובזה לא מדבר עליך) שלפעמים חבר'ה שעדיין עובדים על הדברים הכי בסיסיים אצל עצמם, כבר "יודעים" לדבר בזלזול על הכותל המערבי, ר"ל (וממילא בזלזול על כל גדולי עולם שלא התייחסו ומתייחסים כך) ומה שמעניין אותם זה כאילו רק "ההר". נתקלתי בדברים מאד קיצוניים בנושא הזה.

[אגב, יש תיאור מהתקופה שאחרי החורבן, של שלטון הרומאים, שיהודים היו משלמים מטבע כדי שיתנו להם בט' באב לבכות ליד הכותל המערבי. מסופקני אם זה לא הכותל של ימינו. קצת קשה להאמין שהיו ניגשים עד קיר העזרה החרב]

להגיד "הכותל הוא ביכ"נ בירושלים וזו חשיבותו", זה הכל; זה ה"לעג" למה שציינתי בתגובה הקודמת.

[לגבי התיאור שהזכרתי אגב הדברים. אינני זוכר כרגע היכן ראיתי, כבר לפני שנים, תיאור של גוי איך היהודים עומדים לשלם מטבע כדי לקבל אישור פעם בשנה לבכות ליד שריד מקדשם. לא הכרעתי אם זה ליד הכותל, אלא שמענין אם לא. אתה אומר אולי ליד כותל המזרח, יתכן. אני לא זוכר אם תואר מיקום, או שנאמר שריד המקדש, וזה הרושם שנשאר אצלי אז בגלל הקונוטציה לכותל המערבי]

ולגבי "ההתייחסות לכותל כמות שהוא", כבר הסברתי למה זה לא "כמות שהוא", כפי שאנחנו רואים שעם ישראל וגדוליו, אינם מתייחסים לכותל כמו "עוד ביכ"נ בירושלים" (וזה לא קשור לשאלת הגדר ההלכתי של הרחבה שם, כפי שציינתי לעיל). ולכן, זה לא זלזול רק בו, כפי שכתבתי לעיל. מי שמאבד את התחושה שיש לעם ישראל אל הכותל - וזו עובדה, יאבד גם את התחושה למקום המקדש עצמו.

הכותל הוא שריד מקום מקדשנו. 

אז התפילה שם, וההימצאות, מלבד שקרובה יותר פיזית למקום המקדש, יש בה יותר הציפיה לישועה, יותר צער בחורבן ושמחת מה שכבר השגנו, יותר המחשת הרצון לתפילה בבית ה'; כבכיול, עוצרים בגבול ההכרחי..

ובהיות שכך אנו רואים שנוהגים ומרגישים גדול-גדולי חכמי ישראל, אז מי ההגדרה ביבשות עוד ביכ"נ בירושלים", יש בה זלזול  בכך.

למה יהודים הולכים להתפלל בכותל? שיתפללו בבית כנסת בירושלים..

ר' צבי הירש מיכל שפירא זצ"ל, רבו הראשון של הרב חרל"פ זצ"ל, היה הולך לכותל בחשאי.. שלא יחשבו אותו ל"בעל מדרגה"..

הרצי"ה זצ"ל, פעם במוצאי שבועות דומנ, ביקש לנסוע לכותל. אח"כ עשה חשבון שה בחינת-תשלומים על "ייראה", מתאימים יותר ליום ולא ללילה. ואז אמר בסוג של כיסופים: עצם המחשבה ללכת לכותל... 

אז כולם "לא הרגישו נכון"?.. החרדת קדש כלפיהם, והלימוד מדקות ועוצמת היחס שלהם, זה גם כן שייך למעין "מורא מקדש"..

[לגבי מה שהבאתי, את התיאור ראיתי בוודאות. גוי שמתאר, איך המונה הרומי צוחק מהיהודים שמשלמים כדי לבכות ליד שריד מקדשם בט' באב. היכן שם בדיוק זה היה? אם אמצא את המקור, בלנ"ד אעדכן]

אלו שמודעים לחשיבות של הכותל, יתכן שאינם מנסים לקדם בפעל בנין ביהמ"ק. לא בגלל שפחות חושב להם - אלא כי חושבים שבניגוד לבנין הארץ, כאן זה מצריך מציאות רוחנית אחרת של עם ישראל, כדי שיתאפשר (וכן אמר הרצי"ה זצ"ל לאנשים, כולל פרופסורים.., שבאו אליו אחרי מלחמת ששת הימים ואמרו שכתע הגיע הזמן לבנות את ביהמ"ק. אמר להם במילים אלו: "מה שאתם אומרים לא נובע מריבוי תורה שבכם אלא ממיעוט תורה שבכם". והסביר שצריך התקדמות לאומית רוחנית כללית קודם לכן).

אז אני גם כן לא נכנס לנושא של מה נכון לנהוג בענין הר הבית כיום. רק מראה ש"זו", לא קושיא.

אבל מי שיזלזל ברגשי הקדש של גדולי-גדולים, גם רצונו לבפעל של הבנין, יהיה בוסרי. זו דעתי.

שעניינו של הכותל, זה "עוד ביכ"נ בירושלים".. שברור שלא כך מתייחסים גדולי עולם, ולב האומה - נשמעת כך.

אם לא לכך הכוונה, אין בעיה.

[לגבי הכותל המדובר - כנ"ל, אם אמצא את המקור, בנל"ד אעדכן. ומכל מקום, גם המזרחי, יש להניח שהמדובר לכותל של הר הבית. אז זה אותו רעיון. דווקא לשם. די מובן למה]

שיהיה ברור

לא עברתי לנשואים טריים

אני לא בוגד

קל לי שבעז"ה שאתחתן אמשיך להיות פה.

אבל זאת רק תחושה, ימים יגידו

געגועים לאנשים שעברתי איתם פה לא מעט

ותמיד לדעת שמי אני בכלל

זה חשוב

אבל זה סופי ב"ה

תודה!

(סתם)

נשמע לי יותר מתאים בשבילו

הייתי בורחת...

בהצלחה!

שזה רעיון כל כך טוב; ואם אחר כך, למרות שהיא צדיקה וצנועה (ואתה בטוח שהיא צדיקה וצנועה כמו שאתה

אוהב ומעריך), יהיו דברים נוספים חשובים שלא תסתדר איתם?

חושבת שכדאי וצריך לברר מה היה עד עכשיו עם פגישות; היו פגישות?  מדוע הסתיימו?

מצידן? מצידך? מה הפריע לך? מה הפריע לה? אולי אתה "תקוע" עם איזו דרישה,

כיוון הסתכלות, ציפיות, ואינך מוכן להתגמש או משהו כזה?

כמובן שלא מכירה אותך בכלל, סתם הצעה.

ועל זה הדרך. 

אבל תגובה יפה

כבר ראיתי את ההחלטה הזו שלו פעם באחד הפורומים הקדומים יותר.

הוא מדגיש צנועה וצדיקה. זה נפלא,  אם זה יושב על מקום אמיתי,

בוגר, שלא מתעלם גם מדברים נוספים חשובים, לו והוא עדיין

פחות מודע להם.

@שמוליק פיין  @אלירז 

זה לא היה בדיוק ככה אבל זה בערך מה שהם מספרים.

עלעלתי קצת, לא בדיוק...

שאלה בתור אחד שחדש פה יחסית.. | ערוץ 7  

כתוב שם בערך

אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..

ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.

א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.

ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה. 

ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?

שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?

מעוניינת לשמוע הצעה?

יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון? 

שיציעו להן קודם

אבל גם אפשר לשאול את אותה הבחורה מה ההעדפה שלה. אי אפשר לדעת מראש.

אבל אני לא אישה.

עקרונית, באלגוריתם גייל ושפלי של שידוכים יש יתרון להיות זה שמציעים לו ראשון.

שידוך יציב – ויקיפדיה

לבקש בכללי את הפרטים.. ולהגיד שיש לך אולי רעיון וכו'..

לא לפתח כ"כ ציפיות, אבל כן להשיג את מה שצריך.

החבר הזה אני מאוד מעריך אותו, וחוושב שהוא מיוחד בשמחה, בקלילות, במידות שלו... והוא גם לומד חינוך ובעה משם בעתיד הוא יתפרנס.. ולפני התואר הוא התפרנס יפה מעבודה בחינוך בלתי פורמלי..

אממה - הוא כרגע עובד כמה חודשים בתור קופאי.. וישלו עוד שנה לפחות עד סיום התואר..

מניח שאני עושה מזה אישו יותר ממנו, אבל אני חוושש שאולי זה ירתיע את הבחורה/בכללי ירתיע בנות אחרות .. זה מתכון מראש לוותר כי אני לא משווק אותו טוב? 

בהנחה שהגיל משנה.

אנחנו יותר קרובים ל30 מאשר ל25.. 

תציע וזהו, אתה לא צריך להתחתן איתו

אבל לדעתי צריך להציג קודם אצל כל הצדדים הטובים והחיוביים כפי שכתבת עליו..

ולציין שכרגע בשל הלימודים עובד כקופאי.

בסוף נשמע שכן יש לו כיוון בחיים, לומד וגם בעבר היה ברצף תעסוקתי.

לענ"ד כל הקטע של שידוכים, זה להאמין במי שאנחנו משתדכים.. אם אתה תעוף עליו, זה יועבר בהתאם למי שמקבלת את ההצעה

זה בעיקר מחמאה. לא חיסרון.

מוטב לו לאדם שיפשוט נבלה בשוק ולא יצטרך לבריות - לא?

יכול להיות שזה ירתיע אותה.

גם יכול להיות שירתיע אותה שהשם שלו מתחיל בא' ולא בי' (אותיות אקראיות).

יש דברים שבידיים שלך, ויש דברים שלא.

תנסה,

ומקסימום יגידו לא.

חבל על האנרגיות ועל המגדלים שאתה בונה כאן באוויר.

אין סיבה לוותר בעיני -

לנסות, ותשאיר להם את הבחירה אם להירתע או לא.

בהצלחה!

– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)

– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)

– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'

– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין

– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך

הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.

אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.

תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"

חחחחח אם הייתי יכול לחשוב באמת מה בחורה הייתה רוצה העולם היה הרבה יותר פשוט(:

ותודה על הרעיונות! הבעיה שאין לה איזה חטיף או משהו שהיא אוהבת יותר מדי..

בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.

זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)

ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.

מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.

יש מי שמצפה לזה,

יש מי שלא.

יש מי שזה ילחיץ אותה,

יש מי שלא.

מכיר "5 שפות של אהבה"?

מתנות זה שפה, ולא כל אחת דוברת אותה.

לדעתי,

יש משהו נחמד ויפה לתת משהו למי שיוצאים איתו.

בשלב מוקדם, כשיש עוד סימן שאלה - דברים מתכלים\בעלות נמוכה (נניח מחזיק מפתחות, ספל).

ככל שהזמן עובר, ובטוחים יותר בקשר, יפה להראות את הבטחון הזה גם במתנות -

אבל כן עם כוכבית: אם הקשר הזה ייגמר, שלא תתחרט על מה שהשקעת בו מבחינה כספית, ותקבל בהבנה אם היא לא תשמור את הדברים אצלה  - יכול להיות שזה ישאיר אצלה משקעים.

אפשר להביא דברים מתכלים 

ואם בוחים להביא משהו אחר אז לכתוב הקדשה בנפרד

זר פרחים - לא יודעת. תלוי. אותי זה היה מביך. (חושב להביא גם אגרטל?....)

אבל פרח אחד, לענ"ד זה מקסים. גם תשומת לב, וגם לא יותר מדי מלחיץ, מעיק, מביך (ואין צורך להביא אגרטל...כוס ח"פ

אפילו של המלון, אם אתם נפגשים שם, יהיה מספיק. וגם אם הפגישה בחוץ, היא יכולה להכניס אותו לתיק ואפילו להחזיק

אותו ביד עד תום הפגישה. אתם יכולים לעשות רוטציה בעניין....לא חושבת שיבול עד הסוף וגם זה לא מאוד חשוב.

(מלבד לפרח...). 

חרצית, מה שקרוי כריזנטמה, הוא פרח עמיד. במיוחד בחורף. אלא שהוא מגיע בענף עם כמה

חברים כמוהו וזה כבר לא נראה כל כך טוב. כמעט כמו זר.  מה עם גארבארה? יש בכל מיני צבעים יפים. אולי תבחר

לבן או צהוב. בקש מהמוכר לכרוך סביב הגבעול חוט ברזל, אחרת ראשו שח על גבעולו. 

גם ורד ארוך גבעול בא בחשבון. 

מה עם חטיף נחמד?  טורטית לך ולה? (זה לא אישי מדי וחושבת שזה נחמד).

כל כך מרגשת אותי השאלה שלך. כל כך יפה. אתה, אין ספק, שתהיה בעל טוב!

לאחר החתונה, תוכל להביא כל שבת, זר פרחים נחמד. רק אל תשכח!

בהצלחה! 

רבה על מה שכתבת בעיקר בסוף! חימם לי את הלב!

בע"ה 

והיא שאלה אותי באגב איזה חטיפים אני אוהב, והאמת לא ייחסתי חשיבות לשאלה כי זה היה תוך כדי משהו, פגישה הבאה היא באה לי עם שקית מלאה כל טוב והתעקשה שאני אקח אותה הביתה, אכן הובכתי לא אשקר אבל זה היה ממש יפה מצידה

נראה לי שדברים כמו ספר עם הקדשה / תמונה / או איזה מתנה(אפילו זולה) שהיא מתקיימת זה פחות מתאים כי אם זה לא יצליח? ובלי קשר דברים כאלו מביאים איתם איזושהי אמירה שבעיניי אחרי חודש וחצי פחות מתאימה, אולי לכם זה מתאים איני יודע, ואולי גם לי זה היה מתאים בקשר הנכון עם המישהי הנכונה, אין לזה כללים זה יותר מה אתם מרגישים-אם מרגיש לך מוגזם, יש סיבה. אם לא-מדהים.

אז יש כאן את כל ההצעות של המצנות הקטנות והמתכלות, שזה בהחלט הכי מומלץ כי זה לא ישאיר משקעים פיזיים אלא רק זיכרון. אם בסוף זה יצליח אז הזיכרון יצטרף למכלול, ואם בסוף כל אחד ימשיך לדרכו אז זה זיכרון שיהיה קל לדפדף אותו הלאה. הרעיון של פרח אחד, כיו שהציעה נחלת, דווקא נשמע לי ממש מתאים. נשמע בדיוק על הגבול שאתה רוצה.

לחילופין, לא חייבים מתנות בכלל כרגע, ואם נוח גם לה אז שווה אולי לשקול "משחקים זוגיות" (חפש את הביטוי בגוגל. זה פרויקט של השאלת כרטיסי שיח מותאם לציבור שלנו).

יש לי חבר שזה השפיע ממש לטובה על הקשר שלהם שהיה טוב ממילא, ובמבט לאחור הוא אמר שזה ממש סייע להם להחליט להתחתן.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.