אז ב'ה אני משלבת מדרשה עם לימודים וממש זוכה ללמוד תורה לשמה. באמת ב'ה!
מתנדבת במקומות שגורמים לי לסיפוק והבנה שבאנו לכאן כדי לתקן ולשמח אנשים.
לומדת מקצוע שבעז'ה גם גורם לתחושת שליחות.
מנסה לראות בעולם את נפלאות הבורא.ומצליחה!
ויהו כל מעשינו לשם שמיים, מכוון לשם.
ובאמת הכל טוב ושמחה.
ועדין, יש לי קוואטץ בלב, כי כשאני רואה ישיבה או אב ובן ולומדים תורה, או בית מדרש, או הקפות שניות של ישיבה (אני הייתי מהרוקדות ולא מהמביטות😌 אולי קצת )
יש בי מקום שאומר ואוו, אבל אני לא אזכה לזה.
ברור לי לגמרי שלבנים יותר טוב להיות בבית מדרש ולעמול בו יום וליל, או לחילופין לשמור ולהגן על עם ישראל בצבא.
ונכון שלאישה יש את עבודת ה' המיוחדת שלה. וצריך לראות את ה' בדברים הקטנים.
אז איך באמת בסוף מבינים את המקום שלי בעבודת.ה'? אם נניח בעלי יהיה בייניש, אז חלק מעבודת ה' שלי שהוא לומד תורה ויוסיף לבית שלנו? או שהוא נלחם ומגן על עם ישראל?
איך אני יכולה בתור אישה לעשות סוויץ ולהבין שגם בדברים שאני עושה זה עבודת ה' גדולה כמעט כמו של הבנים?
סליחה על האריכות מראש
מתנדבת במקומות שגורמים לי לסיפוק והבנה שבאנו לכאן כדי לתקן ולשמח אנשים.
לומדת מקצוע שבעז'ה גם גורם לתחושת שליחות.
מנסה לראות בעולם את נפלאות הבורא.ומצליחה!
ויהו כל מעשינו לשם שמיים, מכוון לשם.
ובאמת הכל טוב ושמחה.
ועדין, יש לי קוואטץ בלב, כי כשאני רואה ישיבה או אב ובן ולומדים תורה, או בית מדרש, או הקפות שניות של ישיבה (אני הייתי מהרוקדות ולא מהמביטות😌 אולי קצת )
יש בי מקום שאומר ואוו, אבל אני לא אזכה לזה.
ברור לי לגמרי שלבנים יותר טוב להיות בבית מדרש ולעמול בו יום וליל, או לחילופין לשמור ולהגן על עם ישראל בצבא.
ונכון שלאישה יש את עבודת ה' המיוחדת שלה. וצריך לראות את ה' בדברים הקטנים.
אז איך באמת בסוף מבינים את המקום שלי בעבודת.ה'? אם נניח בעלי יהיה בייניש, אז חלק מעבודת ה' שלי שהוא לומד תורה ויוסיף לבית שלנו? או שהוא נלחם ומגן על עם ישראל?
איך אני יכולה בתור אישה לעשות סוויץ ולהבין שגם בדברים שאני עושה זה עבודת ה' גדולה כמעט כמו של הבנים?
סליחה על האריכות מראש
)
