ממליץ על זכו שכינה בניהם של הרב הנזיר בדברי רב(מוזכר גם גם ר' חיא.)

זו קריאה קצת שטחית וגסה של חז"ל, אולי רדודה.הרב הנזיר מתיחס לזה שם ומפנה הלאה. לא שמה שאמרת לא קיים בחז"ל, אבל זה לא הכל.
בכל אופן- החברה שלי, החברה הכי טובה שלי, גם בין בנים וגם בין בנות. קשר של אמון מוחלט שאין שני לו. שבלעדיה אני חצי, חסר לי משהו, למרות שאני שלם. 
זה 1+1 שיוצרים 1 גדול יותר ושלם יותר, אולי כמעט אחר.

אבל התחברתי מאוד ל " 1+1 שיוצרים 1 גדול יותר ושלם יותר, אולי כמעט אחר"

לגבי חז"ל.. אני הבאתי ממש שתי דגימות.. יש עוד מלא כאלו.. ואתה מוזמן להעלות לכן פירושים לא רדודים ועמוקים

וסליחה, לא התכונתי לפגוע. 
שוב, יש לי הפניה, לא זוכר מה בדיוק הפירוש. מה שכן חשוב לי זה להדגיש את האמונה בחז"ל שהם לא סתם גסים וברברים ואנחנו יותר טובים מהם, וסביר להניח שאם אתה פה אתה לא חושב שהם כאלו.

סליחה שאני קשה- פשוט האמירות הנ"ל מהגמרא, לא?

למשל הלכה שמי שעובד בעבודות מסוימות מגרש לבקשת אשתו בלי תירוץ.נגיד כי הוא מסריח מהעבודה..
 

לא להסתכל על פשוטם של דברים אלא להבין את עומק דברי חז"ל ולהתפעם מעומק ההבנה לנבכי נפש האדם, לצרכים השונים של הגבר והאישה, למבנה הנפשי והרגשי השונה שלהם.

ולבנות זוגיות של "יהיה בעיניה כמו שר או מלך" ומתוך כך גם האישה ניהיית "מלכה"

כי למי שלא יודע - האישה של המלך היא לא שפחה, לא סמרטוט ולא נספח, היא מלכה.

דיברתי.

יש מאמרים של חז"ל בנושא שהם מעבר לתרבות - והם עמוקים וחודרים למעמקי הנפש וכ'ו

אבל למשל בדוגמאות שהבאתי לא תוכלי לפרש יותר מדאי...

אם את חושבת שכן.. את מוזמנת. 

אדם שמתחתן {אני כל כך לא מתחבר בלשון המעטה למילה הזו} ואין לו מוטיבציה של השלמת חוסר  - אז בנתינה שלו יש פנומן אגואיסטי??? למה יש קשר בין השניים? {אני כתבתי בהמשך הסבר מפורט לשאלה}

ולא הבנתי כל כך, מה את מתכוונת כשאת מדברת על תחושת חובה?

--------------------- ------------------

שימי לב..

יש 2 מקרים..

מקרה אחד, "מנטליות של חוסר ושל לקבל" - בו גבר או אשה מרגישים תחושת חוסר עמוקה, מה שגורם לתלותיות. כי אם היא או הוא ילכו ויעזבו  - אני לא אקבל ואשלים את החוסר שיש בי, או במידה והבן\בת הזוג לא משלימים את הצורך שלי הם לא שווים. רב האנשים פועלים מתוך מנטליות של חוסר בחיים, רוב האנשים פועלים ממנטליות של לקבל.

מקרה שני "מנטליות של שלמות ונתינה" - בו גבר או אשה מרגישים תחושת שלימות במי שהם, וזוגיות זה לא מערכת של השלמת צרכים וחוסרים, אלא של נתינה הכלה ואהבה. היא מערכת של 2 שלמים שמתחברת למשהו גדול מאוד. זה כמו שאמר @אורח כלשהו - משהו ממש יפה שהתחברתי אליו - זה "1+1 שיוצרים 1 גדול יותר ושלם יותר, אולי כמעט אחר". זה מנטליות של שלימות ונתינה.

לאיזה מנטליות את יותר מתחברת?

אני לא רואה סיבה לומר שיש הבדל בנתינה בין אדם שנותן מתוך פחד תלותיות וחוסר שמא היא או הוא יעזבו והוא לא יהיה שלם.. לבין אדם שנותן מתוך שלמות ועצמאות. גם אני לא רואה סיבה לומר שהאדם עם תחושת החוסר יצא מאיזור הנוחות שלו יותר מהשלם. 

אפילו להיפך -  ההכלה והיציאה מאזור הנוחות של אדם שפועל ממנטליות של לקבל - פחותה משמעותית - מאדם שפועל ממנטליות של לתת -

הרצון והצורך לקבל - ומילוי החוסר - לא תמיד גובר את הקשיים שיכולים לצוץ בדרך - ויכול להיות שהקשר יעמוד "במבחן קיום" במצבי משבר, ברגעים קשים, וב"כאב ראש הזה". - במנטליות של לתת זה סטטי תמיד כי זה לא תוצאה של צורך - זה תוצאה של דברים הרבה הרבה יותר חזקים. {נתינה הבנה הכלה בין היתר} וזה קשר הרבה יותר בטוח. 

---------------    -------------------------

למה להתחתן אם אין לי תחושת חוסר בעצמי שמצריך אותי להתחתן? 

זו אחת מהשאלות הקשות שאין לי עליה תשובה.

אני חושב שאני כופר בשאלה - ולכן אני גם לא נותן עליה תשובה..

כפרפרזה לביטוי "כשאידיאליסט שואל את ה"למה" הוא לא אידיאליסט"

כשאני שואל את הלמה להיות בזוגיות ולהתמסד, ומה זה נותן לי - אני הופך אוטומטית למנטליות של לקבל.

אני מתייחס לזה כמו אל אקסיומה - משהו ברור מתוכנן ואינטואיטיבי ומובנה באדם, שלא נמצא בשליטתי. {וברמה הפיזית והרדודה בכל יצור חי - יש חיות שהם יותר רדודות ויש כאלו עם קשר לכל החיים}.

לכן השאלה שאני שואל את עצמי היא לא למה להיות בקשר ממוסד..

אלא איך.. ובאיזו מנטליות..

-------------- ----------------- --------

עבודת מידות {אגב: זאת סיסמא} תמיד תהיה ותמיד היתה בין לרווקים בין לנשואים - נכון שלנשואים זה הרבה יותר אינטנסיבי ויומיומי אבל זה לא אומר שיש חוסר ברווקות.

אם את מדברת מהמבט של בניית עולם בתור משפחה וכ'ו בזה אני מסכים. אבל זה לא חוסר זה נתינה.

גם נשוי הוא חסר כי הוא רוצה ילדים

וגם הורה הוא חסר כי הוא רוצה נכדים

וגם סבא הוא חסר כי הוא נינים

וגם סבא רבא חסר כי הוא רוצה לחזור להיות רווק

אבל מה שבטוח שאותי זה קצת מעצבן. או אולי המילה היותר נכונה- מעליב. במיוחד כי האמירה שלך היא כנשואה. ובזה שאת אומרת לרווקים שהם חסרים וממילא שאת שלימה יותר מאיתנו, יש בזה משהו שבי הוא פוגע. 

איזהו עשיר השמח בחלקו- אם ה' הועיד לי עכשיו תפקיד של רווקות, ותאמיני לי שאני מנסה להילחם במציאות הזאת, ולא מצליח לי כל מה שאני מנסה, אז זה בדיוק בדיוק המצב השלם שלי. 

ולהפך, אני לא רואה ברווקות/ים מבוגרות/ים אנשים חסרים, כי אם אנשים כאלו שלמים וגדולים שה' החליט שהם ורק הם יכולים לעמוד בכזה ניסיון לא פשוט לנפש. הם שומרים על רצון ה' ולכן אין להם זוגיות מחוץ למסגרת נישואין, ואין להם קשר אינטימי, ובעיני זו שלימות כזאת נשגבת של כניעה מול רצון ה'. 

אבל שימי לב שאת לא מסבירה את עצמך. את רק אומרת שנישואין=מצב של שלימות.

ואני רואה את העולם כרולטה של חוסרים והשלמות. אנחנו תמיד חסרים כי אם לא נהיה, לא יהיה לנו שאיפות ורצונות שיניעו אותנו לפעול ולמלא את החסרים. לכן התכוונתי מאד ברצינות כשכתבתי את מה שכתבתי מקודם על כך שאחרי הנישואין כמהים לילד וכו'. אנחנו תמיד חסרים.

ונישואין לא משלימים אותי. נכון, הם גורמים לאושר גדול, הם מעניקים תחושות ביטחון ושלווה וסיפוק ועוד מיליון ואחת דברים. ולכן אנחנו רוצים להגיע לשם. ומצד שני הם גם ממלאים אותי באותו זמן בדיוק בהמון חסרים חדשים של-

-מתי כבר יוולדו הילדים? ומתי הם כבר יגדלו? ומתי אני אראה אם החיים שלהם טובים? ואחרי שהם נולדים ויש המון דרישות אז- מתי יהיה לי זמן לעצמי, מתי משהו יכין לי אוכל וידאג לי?

-תחושות של 'האם בן הזוג שלי אוהב אותי/מעריך אותי/רואה אותי'

-האם המשפחה שלו אוהבת אותי?

-שחיקה שצריכה רענון

-קנאה בזוגות אחרים שהמצב שלהם נראה מרנין יותר

וכו וכו 

אמנם נכון, כל אחד מבני הזוג הוא אישיות בפני עצמה,

אבל עדיין רק מי שנשוי התורה קוראת לו אדם שלם כשתתחתנו תבינו...

אפילו אני שהייתי נשואה רק חודש והיה על הפנים

הרגשתי שטוב שהרווקים לא יודעים באיזה מצב הם.

לא, לא בשביל שתרגישו גרוע עם עצמכם

כי אנחנו לא בוחרים את החיים בכלל .

אנחנו מקבלים תפקיד ומשימה אותו אנו אמורים למלא.

ואנחנו לא באמת יודעים מה טוב ומה רע, אנחנו יודעים שהשם נותן רק טוב וחסד

ועכשיו התפקיד שלנו הוא לא להיות נשואים וזה הכי מושלם שלנו.

אבל אסור לנו להרגיש "סבבה" לנו ככה, בשביל מה להתחתן

צריך וכדאי להמשיך לקוות ולהתפלל שנמצא את הזיווג הראוי לנו (לאו דווקא משורש הנשמה, אלא מי שראוי לנו במעשים) ולזכות להקים דור המשך לעם ישראל.

כי ע"י הנישואין האדם נהיה אדם שלם.

כך טבע בורא עולם את הבריאה

זה ממש לא אומר שאתה צריך להרגיש "לא מתוקן" או נואש בתור רווק. 

זה הודאה על היצירה של האדם - ולא הוראה על חוסר כשהוא לבד.

שיהיה ברור

לא עברתי לנשואים טריים

אני לא בוגד

קל לי שבעז"ה שאתחתן אמשיך להיות פה.

אבל זאת רק תחושה, ימים יגידו

געגועים לאנשים שעברתי איתם פה לא מעט

ותמיד לדעת שמי אני בכלל

זה חשוב

אבל זה סופי ב"ה

תודה!

(סתם)

נשמע לי יותר מתאים בשבילו

הייתי בורחת...

בהצלחה!

שזה רעיון כל כך טוב; ואם אחר כך, למרות שהיא צדיקה וצנועה (ואתה בטוח שהיא צדיקה וצנועה כמו שאתה

אוהב ומעריך), יהיו דברים נוספים חשובים שלא תסתדר איתם?

חושבת שכדאי וצריך לברר מה היה עד עכשיו עם פגישות; היו פגישות?  מדוע הסתיימו?

מצידן? מצידך? מה הפריע לך? מה הפריע לה? אולי אתה "תקוע" עם איזו דרישה,

כיוון הסתכלות, ציפיות, ואינך מוכן להתגמש או משהו כזה?

כמובן שלא מכירה אותך בכלל, סתם הצעה.

ועל זה הדרך. 

אבל תגובה יפה

כבר ראיתי את ההחלטה הזו שלו פעם באחד הפורומים הקדומים יותר.

הוא מדגיש צנועה וצדיקה. זה נפלא,  אם זה יושב על מקום אמיתי,

בוגר, שלא מתעלם גם מדברים נוספים חשובים, לו והוא עדיין

פחות מודע להם.

@שמוליק פיין  @אלירז 

זה לא היה בדיוק ככה אבל זה בערך מה שהם מספרים.

עלעלתי קצת, לא בדיוק...

שאלה בתור אחד שחדש פה יחסית.. | ערוץ 7  

כתוב שם בערך

אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..

ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.

א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.

ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה. 

ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?

שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?

מעוניינת לשמוע הצעה?

יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון? 

שיציעו להן קודם

אבל גם אפשר לשאול את אותה הבחורה מה ההעדפה שלה. אי אפשר לדעת מראש.

אבל אני לא אישה.

עקרונית, באלגוריתם גייל ושפלי של שידוכים יש יתרון להיות זה שמציעים לו ראשון.

שידוך יציב – ויקיפדיה

לבקש בכללי את הפרטים.. ולהגיד שיש לך אולי רעיון וכו'..

לא לפתח כ"כ ציפיות, אבל כן להשיג את מה שצריך.

החבר הזה אני מאוד מעריך אותו, וחוושב שהוא מיוחד בשמחה, בקלילות, במידות שלו... והוא גם לומד חינוך ובעה משם בעתיד הוא יתפרנס.. ולפני התואר הוא התפרנס יפה מעבודה בחינוך בלתי פורמלי..

אממה - הוא כרגע עובד כמה חודשים בתור קופאי.. וישלו עוד שנה לפחות עד סיום התואר..

מניח שאני עושה מזה אישו יותר ממנו, אבל אני חוושש שאולי זה ירתיע את הבחורה/בכללי ירתיע בנות אחרות .. זה מתכון מראש לוותר כי אני לא משווק אותו טוב? 

בהנחה שהגיל משנה.

אנחנו יותר קרובים ל30 מאשר ל25.. 

תציע וזהו, אתה לא צריך להתחתן איתו

אבל לדעתי צריך להציג קודם אצל כל הצדדים הטובים והחיוביים כפי שכתבת עליו..

ולציין שכרגע בשל הלימודים עובד כקופאי.

בסוף נשמע שכן יש לו כיוון בחיים, לומד וגם בעבר היה ברצף תעסוקתי.

לענ"ד כל הקטע של שידוכים, זה להאמין במי שאנחנו משתדכים.. אם אתה תעוף עליו, זה יועבר בהתאם למי שמקבלת את ההצעה

זה בעיקר מחמאה. לא חיסרון.

מוטב לו לאדם שיפשוט נבלה בשוק ולא יצטרך לבריות - לא?

יכול להיות שזה ירתיע אותה.

גם יכול להיות שירתיע אותה שהשם שלו מתחיל בא' ולא בי' (אותיות אקראיות).

יש דברים שבידיים שלך, ויש דברים שלא.

תנסה,

ומקסימום יגידו לא.

חבל על האנרגיות ועל המגדלים שאתה בונה כאן באוויר.

אין סיבה לוותר בעיני -

לנסות, ותשאיר להם את הבחירה אם להירתע או לא.

בהצלחה!

– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)

– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)

– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'

– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין

– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך

הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.

אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.

תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"

חחחחח אם הייתי יכול לחשוב באמת מה בחורה הייתה רוצה העולם היה הרבה יותר פשוט(:

ותודה על הרעיונות! הבעיה שאין לה איזה חטיף או משהו שהיא אוהבת יותר מדי..

בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.

זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)

ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.

מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.

יש מי שמצפה לזה,

יש מי שלא.

יש מי שזה ילחיץ אותה,

יש מי שלא.

מכיר "5 שפות של אהבה"?

מתנות זה שפה, ולא כל אחת דוברת אותה.

לדעתי,

יש משהו נחמד ויפה לתת משהו למי שיוצאים איתו.

בשלב מוקדם, כשיש עוד סימן שאלה - דברים מתכלים\בעלות נמוכה (נניח מחזיק מפתחות, ספל).

ככל שהזמן עובר, ובטוחים יותר בקשר, יפה להראות את הבטחון הזה גם במתנות -

אבל כן עם כוכבית: אם הקשר הזה ייגמר, שלא תתחרט על מה שהשקעת בו מבחינה כספית, ותקבל בהבנה אם היא לא תשמור את הדברים אצלה  - יכול להיות שזה ישאיר אצלה משקעים.

אפשר להביא דברים מתכלים 

ואם בוחים להביא משהו אחר אז לכתוב הקדשה בנפרד

זר פרחים - לא יודעת. תלוי. אותי זה היה מביך. (חושב להביא גם אגרטל?....)

אבל פרח אחד, לענ"ד זה מקסים. גם תשומת לב, וגם לא יותר מדי מלחיץ, מעיק, מביך (ואין צורך להביא אגרטל...כוס ח"פ

אפילו של המלון, אם אתם נפגשים שם, יהיה מספיק. וגם אם הפגישה בחוץ, היא יכולה להכניס אותו לתיק ואפילו להחזיק

אותו ביד עד תום הפגישה. אתם יכולים לעשות רוטציה בעניין....לא חושבת שיבול עד הסוף וגם זה לא מאוד חשוב.

(מלבד לפרח...). 

חרצית, מה שקרוי כריזנטמה, הוא פרח עמיד. במיוחד בחורף. אלא שהוא מגיע בענף עם כמה

חברים כמוהו וזה כבר לא נראה כל כך טוב. כמעט כמו זר.  מה עם גארבארה? יש בכל מיני צבעים יפים. אולי תבחר

לבן או צהוב. בקש מהמוכר לכרוך סביב הגבעול חוט ברזל, אחרת ראשו שח על גבעולו. 

גם ורד ארוך גבעול בא בחשבון. 

מה עם חטיף נחמד?  טורטית לך ולה? (זה לא אישי מדי וחושבת שזה נחמד).

כל כך מרגשת אותי השאלה שלך. כל כך יפה. אתה, אין ספק, שתהיה בעל טוב!

לאחר החתונה, תוכל להביא כל שבת, זר פרחים נחמד. רק אל תשכח!

בהצלחה! 

רבה על מה שכתבת בעיקר בסוף! חימם לי את הלב!

בע"ה 

והיא שאלה אותי באגב איזה חטיפים אני אוהב, והאמת לא ייחסתי חשיבות לשאלה כי זה היה תוך כדי משהו, פגישה הבאה היא באה לי עם שקית מלאה כל טוב והתעקשה שאני אקח אותה הביתה, אכן הובכתי לא אשקר אבל זה היה ממש יפה מצידה

נראה לי שדברים כמו ספר עם הקדשה / תמונה / או איזה מתנה(אפילו זולה) שהיא מתקיימת זה פחות מתאים כי אם זה לא יצליח? ובלי קשר דברים כאלו מביאים איתם איזושהי אמירה שבעיניי אחרי חודש וחצי פחות מתאימה, אולי לכם זה מתאים איני יודע, ואולי גם לי זה היה מתאים בקשר הנכון עם המישהי הנכונה, אין לזה כללים זה יותר מה אתם מרגישים-אם מרגיש לך מוגזם, יש סיבה. אם לא-מדהים.

אז יש כאן את כל ההצעות של המצנות הקטנות והמתכלות, שזה בהחלט הכי מומלץ כי זה לא ישאיר משקעים פיזיים אלא רק זיכרון. אם בסוף זה יצליח אז הזיכרון יצטרף למכלול, ואם בסוף כל אחד ימשיך לדרכו אז זה זיכרון שיהיה קל לדפדף אותו הלאה. הרעיון של פרח אחד, כיו שהציעה נחלת, דווקא נשמע לי ממש מתאים. נשמע בדיוק על הגבול שאתה רוצה.

לחילופין, לא חייבים מתנות בכלל כרגע, ואם נוח גם לה אז שווה אולי לשקול "משחקים זוגיות" (חפש את הביטוי בגוגל. זה פרויקט של השאלת כרטיסי שיח מותאם לציבור שלנו).

יש לי חבר שזה השפיע ממש לטובה על הקשר שלהם שהיה טוב ממילא, ובמבט לאחור הוא אמר שזה ממש סייע להם להחליט להתחתן.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.