ממליץ על זכו שכינה בניהם של הרב הנזיר בדברי רב(מוזכר גם גם ר' חיא.)

זו קריאה קצת שטחית וגסה של חז"ל, אולי רדודה.הרב הנזיר מתיחס לזה שם ומפנה הלאה. לא שמה שאמרת לא קיים בחז"ל, אבל זה לא הכל.
בכל אופן- החברה שלי, החברה הכי טובה שלי, גם בין בנים וגם בין בנות. קשר של אמון מוחלט שאין שני לו. שבלעדיה אני חצי, חסר לי משהו, למרות שאני שלם. 
זה 1+1 שיוצרים 1 גדול יותר ושלם יותר, אולי כמעט אחר.

אבל התחברתי מאוד ל " 1+1 שיוצרים 1 גדול יותר ושלם יותר, אולי כמעט אחר"

לגבי חז"ל.. אני הבאתי ממש שתי דגימות.. יש עוד מלא כאלו.. ואתה מוזמן להעלות לכן פירושים לא רדודים ועמוקים

וסליחה, לא התכונתי לפגוע. 
שוב, יש לי הפניה, לא זוכר מה בדיוק הפירוש. מה שכן חשוב לי זה להדגיש את האמונה בחז"ל שהם לא סתם גסים וברברים ואנחנו יותר טובים מהם, וסביר להניח שאם אתה פה אתה לא חושב שהם כאלו.

סליחה שאני קשה- פשוט האמירות הנ"ל מהגמרא, לא?

למשל הלכה שמי שעובד בעבודות מסוימות מגרש לבקשת אשתו בלי תירוץ.נגיד כי הוא מסריח מהעבודה..
 

לא להסתכל על פשוטם של דברים אלא להבין את עומק דברי חז"ל ולהתפעם מעומק ההבנה לנבכי נפש האדם, לצרכים השונים של הגבר והאישה, למבנה הנפשי והרגשי השונה שלהם.

ולבנות זוגיות של "יהיה בעיניה כמו שר או מלך" ומתוך כך גם האישה ניהיית "מלכה"

כי למי שלא יודע - האישה של המלך היא לא שפחה, לא סמרטוט ולא נספח, היא מלכה.

דיברתי.

יש מאמרים של חז"ל בנושא שהם מעבר לתרבות - והם עמוקים וחודרים למעמקי הנפש וכ'ו

אבל למשל בדוגמאות שהבאתי לא תוכלי לפרש יותר מדאי...

אם את חושבת שכן.. את מוזמנת. 

אדם שמתחתן {אני כל כך לא מתחבר בלשון המעטה למילה הזו} ואין לו מוטיבציה של השלמת חוסר  - אז בנתינה שלו יש פנומן אגואיסטי??? למה יש קשר בין השניים? {אני כתבתי בהמשך הסבר מפורט לשאלה}

ולא הבנתי כל כך, מה את מתכוונת כשאת מדברת על תחושת חובה?

--------------------- ------------------

שימי לב..

יש 2 מקרים..

מקרה אחד, "מנטליות של חוסר ושל לקבל" - בו גבר או אשה מרגישים תחושת חוסר עמוקה, מה שגורם לתלותיות. כי אם היא או הוא ילכו ויעזבו  - אני לא אקבל ואשלים את החוסר שיש בי, או במידה והבן\בת הזוג לא משלימים את הצורך שלי הם לא שווים. רב האנשים פועלים מתוך מנטליות של חוסר בחיים, רוב האנשים פועלים ממנטליות של לקבל.

מקרה שני "מנטליות של שלמות ונתינה" - בו גבר או אשה מרגישים תחושת שלימות במי שהם, וזוגיות זה לא מערכת של השלמת צרכים וחוסרים, אלא של נתינה הכלה ואהבה. היא מערכת של 2 שלמים שמתחברת למשהו גדול מאוד. זה כמו שאמר @אורח כלשהו - משהו ממש יפה שהתחברתי אליו - זה "1+1 שיוצרים 1 גדול יותר ושלם יותר, אולי כמעט אחר". זה מנטליות של שלימות ונתינה.

לאיזה מנטליות את יותר מתחברת?

אני לא רואה סיבה לומר שיש הבדל בנתינה בין אדם שנותן מתוך פחד תלותיות וחוסר שמא היא או הוא יעזבו והוא לא יהיה שלם.. לבין אדם שנותן מתוך שלמות ועצמאות. גם אני לא רואה סיבה לומר שהאדם עם תחושת החוסר יצא מאיזור הנוחות שלו יותר מהשלם. 

אפילו להיפך -  ההכלה והיציאה מאזור הנוחות של אדם שפועל ממנטליות של לקבל - פחותה משמעותית - מאדם שפועל ממנטליות של לתת -

הרצון והצורך לקבל - ומילוי החוסר - לא תמיד גובר את הקשיים שיכולים לצוץ בדרך - ויכול להיות שהקשר יעמוד "במבחן קיום" במצבי משבר, ברגעים קשים, וב"כאב ראש הזה". - במנטליות של לתת זה סטטי תמיד כי זה לא תוצאה של צורך - זה תוצאה של דברים הרבה הרבה יותר חזקים. {נתינה הבנה הכלה בין היתר} וזה קשר הרבה יותר בטוח. 

---------------    -------------------------

למה להתחתן אם אין לי תחושת חוסר בעצמי שמצריך אותי להתחתן? 

זו אחת מהשאלות הקשות שאין לי עליה תשובה.

אני חושב שאני כופר בשאלה - ולכן אני גם לא נותן עליה תשובה..

כפרפרזה לביטוי "כשאידיאליסט שואל את ה"למה" הוא לא אידיאליסט"

כשאני שואל את הלמה להיות בזוגיות ולהתמסד, ומה זה נותן לי - אני הופך אוטומטית למנטליות של לקבל.

אני מתייחס לזה כמו אל אקסיומה - משהו ברור מתוכנן ואינטואיטיבי ומובנה באדם, שלא נמצא בשליטתי. {וברמה הפיזית והרדודה בכל יצור חי - יש חיות שהם יותר רדודות ויש כאלו עם קשר לכל החיים}.

לכן השאלה שאני שואל את עצמי היא לא למה להיות בקשר ממוסד..

אלא איך.. ובאיזו מנטליות..

-------------- ----------------- --------

עבודת מידות {אגב: זאת סיסמא} תמיד תהיה ותמיד היתה בין לרווקים בין לנשואים - נכון שלנשואים זה הרבה יותר אינטנסיבי ויומיומי אבל זה לא אומר שיש חוסר ברווקות.

אם את מדברת מהמבט של בניית עולם בתור משפחה וכ'ו בזה אני מסכים. אבל זה לא חוסר זה נתינה.

גם נשוי הוא חסר כי הוא רוצה ילדים

וגם הורה הוא חסר כי הוא רוצה נכדים

וגם סבא הוא חסר כי הוא נינים

וגם סבא רבא חסר כי הוא רוצה לחזור להיות רווק

אבל מה שבטוח שאותי זה קצת מעצבן. או אולי המילה היותר נכונה- מעליב. במיוחד כי האמירה שלך היא כנשואה. ובזה שאת אומרת לרווקים שהם חסרים וממילא שאת שלימה יותר מאיתנו, יש בזה משהו שבי הוא פוגע. 

איזהו עשיר השמח בחלקו- אם ה' הועיד לי עכשיו תפקיד של רווקות, ותאמיני לי שאני מנסה להילחם במציאות הזאת, ולא מצליח לי כל מה שאני מנסה, אז זה בדיוק בדיוק המצב השלם שלי. 

ולהפך, אני לא רואה ברווקות/ים מבוגרות/ים אנשים חסרים, כי אם אנשים כאלו שלמים וגדולים שה' החליט שהם ורק הם יכולים לעמוד בכזה ניסיון לא פשוט לנפש. הם שומרים על רצון ה' ולכן אין להם זוגיות מחוץ למסגרת נישואין, ואין להם קשר אינטימי, ובעיני זו שלימות כזאת נשגבת של כניעה מול רצון ה'. 

אבל שימי לב שאת לא מסבירה את עצמך. את רק אומרת שנישואין=מצב של שלימות.

ואני רואה את העולם כרולטה של חוסרים והשלמות. אנחנו תמיד חסרים כי אם לא נהיה, לא יהיה לנו שאיפות ורצונות שיניעו אותנו לפעול ולמלא את החסרים. לכן התכוונתי מאד ברצינות כשכתבתי את מה שכתבתי מקודם על כך שאחרי הנישואין כמהים לילד וכו'. אנחנו תמיד חסרים.

ונישואין לא משלימים אותי. נכון, הם גורמים לאושר גדול, הם מעניקים תחושות ביטחון ושלווה וסיפוק ועוד מיליון ואחת דברים. ולכן אנחנו רוצים להגיע לשם. ומצד שני הם גם ממלאים אותי באותו זמן בדיוק בהמון חסרים חדשים של-

-מתי כבר יוולדו הילדים? ומתי הם כבר יגדלו? ומתי אני אראה אם החיים שלהם טובים? ואחרי שהם נולדים ויש המון דרישות אז- מתי יהיה לי זמן לעצמי, מתי משהו יכין לי אוכל וידאג לי?

-תחושות של 'האם בן הזוג שלי אוהב אותי/מעריך אותי/רואה אותי'

-האם המשפחה שלו אוהבת אותי?

-שחיקה שצריכה רענון

-קנאה בזוגות אחרים שהמצב שלהם נראה מרנין יותר

וכו וכו 

אמנם נכון, כל אחד מבני הזוג הוא אישיות בפני עצמה,

אבל עדיין רק מי שנשוי התורה קוראת לו אדם שלם כשתתחתנו תבינו...

אפילו אני שהייתי נשואה רק חודש והיה על הפנים

הרגשתי שטוב שהרווקים לא יודעים באיזה מצב הם.

לא, לא בשביל שתרגישו גרוע עם עצמכם

כי אנחנו לא בוחרים את החיים בכלל .

אנחנו מקבלים תפקיד ומשימה אותו אנו אמורים למלא.

ואנחנו לא באמת יודעים מה טוב ומה רע, אנחנו יודעים שהשם נותן רק טוב וחסד

ועכשיו התפקיד שלנו הוא לא להיות נשואים וזה הכי מושלם שלנו.

אבל אסור לנו להרגיש "סבבה" לנו ככה, בשביל מה להתחתן

צריך וכדאי להמשיך לקוות ולהתפלל שנמצא את הזיווג הראוי לנו (לאו דווקא משורש הנשמה, אלא מי שראוי לנו במעשים) ולזכות להקים דור המשך לעם ישראל.

כי ע"י הנישואין האדם נהיה אדם שלם.

כך טבע בורא עולם את הבריאה

זה ממש לא אומר שאתה צריך להרגיש "לא מתוקן" או נואש בתור רווק. 

זה הודאה על היצירה של האדם - ולא הוראה על חוסר כשהוא לבד.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.