אהלן אנחנו לומודות באןלפנא ואנחנו בחמישית מצד אחד אנחנו שייא נהננות ועושות ממש כיף אבל קצת מרגישות שאנחנו לא ממצות את הכוחות שלנו לא יכולות לעשות שום דבר כי זה פנימיה והכל פה מסורת, וכבר קיים, וכולם גם ככה על רמה.. אפ אחד כביכול לא צריך אותנו ספציפית כאן.
ואז נזכרנו בשנה שעברה, שהיינו בחוג קרמיקה לדוגמא, וכל הזמן היינו אחת אצל השנייה
מכינות אוכל, עובדות, מתנדבות, בסניף.. קיצר באמתאפילו בדברים הקטנים.. ממש היה מה לעשות. ופתאום אנחנו כאן, וכשעובר יום אנחנו לא מרגישותש וואוו עשינו משו, סיפוקק.. עכשיו באמת שמקבלים כאן מלא, אבל יום רודף יום.. ואתם יודעות! אנחנו קצת מרגישות בזבוז זמן..
שאם הייתי ביישוב היינו יכולות לבנות את עצמינו גם מבחינה רוחנית וגם להשפיע ליזום להתנדב לטייל ללכת למעיינות פשוט הכלל!!!
באולפנית שהיינו בה בז ח היינו הדוסותת.. וממש השפענו שם ויזמנו ובאמת אפשר להרים שם את כל הכיתות ותרמה.
אז אנחנו מתלבטות אם לעזוב, או שזה רק ההתחלהה עדיין.. מה אומרות?
