שלא נדע יש גם "קול חתן וקול קללה"..

תני לי לשעשע את עצמי.. 

"נישואין  חד פעמיים וידידותיים לסביבה" - חומר מתכלה...

או שנאמר שזה בבחינת "הארון נושא את נושאיו"  ובעצם כולם עפים..

שהופך את הדבר היפה הזה למגושם.

בעיני אלו מילים שהופכים את הדבר היפה הזה ל "עול" ומעמיסים לדבר המדהים הזה "מעמס יתר" באמצעות מילים והגדרות סמנטיות... כאילו שיש אדם לפני חתונה ויש אדם אחרי חתונה - וחתונה היא איזה מאורע דרמטי, ונישואין מתפרש לי כמו איזה סטטוס מעולם אחר - כאילו כמו בסרטים של מדע בדיוני הם נכנסים לעולם אחר עם שפה אחרת כללים אחרים של תקשורת אנושית - מין "עולם של נשואים" וכ'ו... 

אז אני יותר מתחבר להגדרות כמו מיסוד קשר מאשר נישואין וחתונה. יש כאן קשר - והוא הופך להיות ממוסד.

ולכן לדעתי הן לא יזכו במקום הראשון על התואר ההגדרה המדויקת ל "איש ואשה הבוחרים לחיות ביחד חיים משותפים"

שוב... זה בעיני...

זה בדיוק הענין - ממש ההיפך ממה שכתבת.

יש אכן אדם לפני חתונה ואדם אחרי; אבל בעיקר, יש השניים לפני חתונה ואחרי - שזה ממש שינוי גמור במהות, יצירה חדשה, נשמה חדשה, מציאות חדשה.

אחד הקלקולים הכי קשים, מכאיבים, מזיקים, מאמללים, שיצרה תרבות-הפריצות בת-זמננו, היא טשטוש ההבדל הגמור והמוחלט בין לפני נישואין, לכשנשואים, נהיים משפחה.

מי שלא תופס את ההבדל המוחלט, בין "קשר" בלי להתחתן, מישהו אחר (אפילו אם זה לצורך בירור, שלא לדבר "סתם כך"), לבין כשנהיים זוג נשוי (שזה דרמטי גם בביטוי ההלכתי. מאותו רגע היא אשת איש, והלוקחה חייב מיתה), מפסיד תחושה מאד מאד בסיסית ונפלאה. לא "עול". אושר גדול.

חס ושלום "קשר והוא הופך להיות ממוסד". זה ה"סרט הבידיוני" והדמיוני. כאילו אפשרי "קשר" כזה בלי זה, החתונה משהו שולי. זה איבוד הבושה בין איש לאשה, איבוד תחושת השונות, שרק מתוכה אפשר לחבר ע"י חופה וקידושין. רק כשהיא נהיית "שלו".

ועיקר הבוגדנות, פירוק המשפחות-אינסטנט, איבוד תחושת העומק שבנישואין, שרואים לצערנו בזמננו - בא מהאשליה הקשה הזו.

"כי יקח" של התורה, זה קידושין. מתחתנים. ולא העלתה בדעתה מציאות של "קשר" לפני כן בלי נישואין, שמחליטים אחרי כך וכך זמן רק "למַסדו" רשמית... וכל מי שרואה איך התחתנו אבותינו, רואה שבקושי הכירו זה את זה קודם. הכל התחיל מנישואין.

דבר שני, מה שאמרתי הוא בדיוק אכן כך, כמו שכתבתי. מי שלא מבין וחש את ההבדל התהומי בין נישואין ללא נישואין, איבד הכל, חבל עליו. מוטב שייַדע קודם את מי שאמורה להתחתן איתו..

אתה בהודעתך הקודמת, לא דיברת בשם "מקורות תורניים", ואני הגבתי בצורה הכי פשוטה שאמורה להיות מובנת ומופנמת. אז אל תכתוב "הופכים.. למונחים הלכתיים".. הסברתי באופן הכי הסברי ומובן כמה חשוב וקריטי הוא שינוי המעמד ע"י נישואין. שינוי טואטלי של כל מציאות השְנַיים. מי שרוצה "לקרוא" מה שלא נכתב - יואיל להגיב לעצמו.

ומכל מקום, מכיוון שבאנו למידה זו, אכן כל מה שכתבתי - מלבד שזו אמת פשוטה, מוסרית ומציאותית - מעוגן כולו במקורות תורניים (ומקורות תורניים - כוללים את כל חלקי התורה לא רק מה שמתחשק לברור מתוכם). בדברי הרמב"ם שהובאו אין כל סתירה לכך, ומי שמעמיק בהם, וגם רואה מה הובא בתור טעם לתחילת הנהגות מסויימות עפ"י התורה, יכול לראות גם שם בדיוק את השורש למה שכתבתי, וגם למה שהתפתח כתודעה עמוקה במהלך דורות ישראל. וגם חומרת שינוי המעמד לאשת-איש, מורה על אותם דברים. מצוות התורה, מעידות על מציאות פנימית רוחנית, נשמתית.

אם לך "קשה" עם המושגים הללו, זה כמובן ענין שלך. אני חושב שצריך להיות עוד יותר קשה לאדם, עם הנסיון להציג כאילו סתם קשר בין בחור לבחורה, אינו שונה מהותית מנישואין, ח"ו. זו אי הבנה בסיסית של מה זה נישואין, זו תפיסה חסרת בושה, זה מפתח להריסת האפשרות להתחתן בצורה נורמלית, לשמוח באמת בנישואין; ומפתח לפריצות, וגם לבגידות ר"ל.

ובאופן מעשי, אין לכך כל קשר לאוטופיות ביחס לנישואין - וזה לא מוליד שום אכזבות. בדיוק ההיפך. כשאיש ואשה לא איבדו את התחושה הכי בסיסית הזו של משמעות נישואין, המשמעות הקריטית של להתחתן כנגד "בלי זה" (כלשונו של הרבי מלובאוויטש זצ"ל בענין זה: אפשר להבין את זה בהתבוננות הכי קלה..) - כמו, להבדיל, שלא איבדו תחושה מה בין לגנוב מחנות רכב שאינו שלך, לבין לרכוש רכב שהופך להיות שלך ועוד הרבה-הרבה למעלה מזה - הרי שהתחושה הטבעית הזו, של היחוד הזה שאין דומה לו, של היותם למשפחה, זה נותן להם מוטיווציה גדולה לבנות ביחד, עומק אחר לגמרי של הרגשה.

כן, אדרבה, שאדם ידמיין לו איך לפני כן היא היתה מישהי "אחרת", זרה, לא היה מעז להתקרב אליה - וכעת היא אשתו, נאמנות ומחוייבות מוחלטת, קשר פנימי מוחלט, המשך המסורת של כל הדורות של מהות "איש ואשתו". מזה באה גם המוטיווציה לעבודה של התקשרות במציאות החיים היום-יומית.

אנחנו גם אומרים, נשמה שנתת בי טהורה היא, וזה לא סותר אצלנו את הידיעה שצריך לעבוד להוציא את זה לפעל. וכך גם הם, שלפני כן היו כלשון הזוהר הקדוש "פלג גוף", וע"י הנישואין, רק על ידם, התחברו. וכעת צריך לעבוד להוציא את זה לפעל. טוב שיש בסיס מוחלט מבפנים מקודם.

[אגב, אינני יודע מה נסיונך. מניח שטרם התחתנת. אבל גם במציאות המעשית - אכן נישואין זו מציאות אחרת לגמרי. ממש לגמרי. זו הגדרת המציאות באמת. ומה ש"יוליד אכזבות", זה דווקא אצל מי שיגש כמו שהצעת. הוא לא יחוש את היחוד, כי הוא חוסם עצמו לזה, מרוב פחדים שמא יתאכזב.. לדעתי, רוב הגירושין כיום, זה בגלל גישה כזו, שהמציאות הפריצותית תומכתה, שאיבדה במידה רבה את תחושת היחוד שבנישואין ואת הבנתה. לכן גם נקל לפרק את מה שלא חשו באמיתתו מעולם, וגם "דאגו" מראש שלא יהיה ייחודי, ר"ל]

ולגבי הצד ה"אנושי" - אדרבה, בדיוק ההיפך. לא רק שמבחינה הלכתית אסורה סתם קרבה לנשים בנושא זה שלא לצורך בירור לנישואין  - אלא שגם מבחינה "אנשוית" פשוטה, בנוסף למה שהברתי כאן ובהודעה הקודמת - כל מי שהתחתן בצורה נורמלית, יודע שאחרי הנישואין לפעמים פשוט "שוכחים" את התקופה שמקודם. מציאות חדשה. כנ"ל, מי שינסה להרוס לעצמו את זה מהפחד שמא יתאכזב, כבר יכול להתאכזב מראש..

מכל מקום, לצערי, בהיות שדומני שזיהיתי את הסגנון - שמופיע כל פעם בניק אחר - והצד השווה, ש"קופץ" מתורה שבכתב אל הרמב"ם, כאילו אין עוד תורה שבע"פ, נגלה ונסתר; וגם כותב בסגונון שיש בו צד "אלים" ("המצאה שלך" "סיסמאות") - אין אני מעונין להמשיך לדון מולך. מצטער.

לא כתבתי בשביל לנהל דיון איתך בדווקא, אלא בשביל אחרים, שלא יטעו אחר דבריך ויאבדו טובה הרבה שאי אפשר אח"כ להחזירה ח"ו.

אני מניח - מהנסיון - שלא תוכל שלא לומר מילה אחרונה.. אז בכבוד.. אני לא מתכווין להתייחס עוד. יש מספיק אנשים כאן שאני מניח שאם יקראו מה שכתבתי, יבינו שזה לא נכתב "מהאויר".

כל טוב.

באמת חשוב למי שקורא מהצד, עושה סדר בדברים.

מבחינה לשונית הפועל להתחתן הוא לא על בני הזוג אלא על יצירת קשר הנישואין בין המשפחות

יאללה הבנות האלה, תמיד מחפשות בלאגן 

חיתון מלשון חתונה, כמדומני. לא מלשון חתן.

החתן על שם החתונה. ואולי צריך לשנות לכלה את השם לחתנה.

נתינה היא גם לשון של מכירה, וזה לא אמור להיות ככה. זכרו את הביקורת של אמותינו הקדושות על לבן הארמי כשמכר אותן רח"ל במקום לתת להן מתנות

שיורד ממדרגתו ונושא אישה

השאלה היא , למה הוא יורד?

שוטו

תתחתן עם אשה במעמד פחות משלך,

כלומר תרד במעמד, בדרגה, ושא אשה.

סיבה - "לא תקח אשה חשובה ממך, שמא לא תתקבל עליה" (רש"י).

עד כאן פשט הגמ' ורש"י (יבמות ס"ג), ללא דעה אישית.

זה כמו לדבר על 'נשים דעתן קלה',

בלי לדעת שפשט הגמ' היא שהן מגיעות לגיל מצוות שנה קודם,

כלומר קל להן יותר להגיע לכלל דעת (תוס' הרא"ש בנדה, ואין פשט אחר).

אחרי שאתם יודעים את כל זה (ורק אחרי) -

דברו על הבדלים בין דעת לבינה,

על הירידה שאחרי החתונה,

על השפעה וקבלה ועל שאר הוורטים,

שאין לי שום בעיה איתם,

רק צריך לדעת מה הפשט, מה הרמז ומה הסוד.

לא מכיר את הגמ' בנידה, אבל בשבת הפשט אחר:

"כל יומא הוה מייתי להו דביתהו ריפתא וכוזא דמיא וכרכי כי תקיף גזירתא א"ל לבריה נשים דעתן קלה עליהן דילמא מצערי לה ומגליא לן" (הסיפור על רשב"י ובנו במערה)

יש גם הרבה גברים שהיו נשברים בעינויים.

כמובן שהאימרה של רשב"י היא על רוב הגברים מול רוב הנשים.

אלא לעובדה שדעתן של כל הנשים קלות (עם יוצאי דופן, כמו שצויין פה), אבל זה יכול להתבטא בכמה וכמה דברים.

יש גם גברים קלי דעת. יש גם גברים עם בינה יתירה.

מה שאמרתי נכון לגבי 'בינה יתירה' (נדה מה),

שמגיעה לאשה שנה לפני האיש.

לגבי הגמ' בשבת אתה צודק במאה אחוז.

כנראה תיקנתי אחרים עם יותר מדי גאווה...

שיהיה ברור

לא עברתי לנשואים טריים

אני לא בוגד

קל לי שבעז"ה שאתחתן אמשיך להיות פה.

אבל זאת רק תחושה, ימים יגידו

געגועים לאנשים שעברתי איתם פה לא מעט

ותמיד לדעת שמי אני בכלל

זה חשוב

נשמע לי יותר מתאים בשבילו

הייתי בורחת...

בהצלחה!

שזה רעיון כל כך טוב; ואם אחר כך, למרות שהיא צדיקה וצנועה (ואתה בטוח שהיא צדיקה וצנועה כמו שאתה

אוהב ומעריך), יהיו דברים נוספים חשובים שלא תסתדר איתם?

חושבת שכדאי וצריך לברר מה היה עד עכשיו עם פגישות; היו פגישות?  מדוע הסתיימו?

מצידן? מצידך? מה הפריע לך? מה הפריע לה? אולי אתה "תקוע" עם איזו דרישה,

כיוון הסתכלות, ציפיות, ואינך מוכן להתגמש או משהו כזה?

כמובן שלא מכירה אותך בכלל, סתם הצעה.

ועל זה הדרך. 

אבל תגובה יפה

כבר ראיתי את ההחלטה הזו שלו פעם באחד הפורומים הקדומים יותר.

הוא מדגיש צנועה וצדיקה. זה נפלא,  אם זה יושב על מקום אמיתי,

בוגר, שלא מתעלם גם מדברים נוספים חשובים, לו והוא עדיין

פחות מודע להם.

@שמוליק פיין  @אלירז 

זה לא היה בדיוק ככה אבל זה בערך מה שהם מספרים.

עלעלתי קצת, לא בדיוק...

שאלה בתור אחד שחדש פה יחסית.. | ערוץ 7  

כתוב שם בערך

אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..

ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.

א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.

ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה. 

ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?

שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?

מעוניינת לשמוע הצעה?

יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון? 

שיציעו להן קודם

אבל גם אפשר לשאול את אותה הבחורה מה ההעדפה שלה. אי אפשר לדעת מראש.

אבל אני לא אישה.

עקרונית, באלגוריתם גייל ושפלי של שידוכים יש יתרון להיות זה שמציעים לו ראשון.

שידוך יציב – ויקיפדיה

לבקש בכללי את הפרטים.. ולהגיד שיש לך אולי רעיון וכו'..

לא לפתח כ"כ ציפיות, אבל כן להשיג את מה שצריך.

החבר הזה אני מאוד מעריך אותו, וחוושב שהוא מיוחד בשמחה, בקלילות, במידות שלו... והוא גם לומד חינוך ובעה משם בעתיד הוא יתפרנס.. ולפני התואר הוא התפרנס יפה מעבודה בחינוך בלתי פורמלי..

אממה - הוא כרגע עובד כמה חודשים בתור קופאי.. וישלו עוד שנה לפחות עד סיום התואר..

מניח שאני עושה מזה אישו יותר ממנו, אבל אני חוושש שאולי זה ירתיע את הבחורה/בכללי ירתיע בנות אחרות .. זה מתכון מראש לוותר כי אני לא משווק אותו טוב? 

בהנחה שהגיל משנה.

אנחנו יותר קרובים ל30 מאשר ל25.. 

תציע וזהו, אתה לא צריך להתחתן איתו

אבל לדעתי צריך להציג קודם אצל כל הצדדים הטובים והחיוביים כפי שכתבת עליו..

ולציין שכרגע בשל הלימודים עובד כקופאי.

בסוף נשמע שכן יש לו כיוון בחיים, לומד וגם בעבר היה ברצף תעסוקתי.

לענ"ד כל הקטע של שידוכים, זה להאמין במי שאנחנו משתדכים.. אם אתה תעוף עליו, זה יועבר בהתאם למי שמקבלת את ההצעה

זה בעיקר מחמאה. לא חיסרון.

מוטב לו לאדם שיפשוט נבלה בשוק ולא יצטרך לבריות - לא?

יכול להיות שזה ירתיע אותה.

גם יכול להיות שירתיע אותה שהשם שלו מתחיל בא' ולא בי' (אותיות אקראיות).

יש דברים שבידיים שלך, ויש דברים שלא.

תנסה,

ומקסימום יגידו לא.

חבל על האנרגיות ועל המגדלים שאתה בונה כאן באוויר.

אין סיבה לוותר בעיני -

לנסות, ותשאיר להם את הבחירה אם להירתע או לא.

בהצלחה!

– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)

– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)

– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'

– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין

– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך

הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.

אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.

תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"

חחחחח אם הייתי יכול לחשוב באמת מה בחורה הייתה רוצה העולם היה הרבה יותר פשוט(:

ותודה על הרעיונות! הבעיה שאין לה איזה חטיף או משהו שהיא אוהבת יותר מדי..

בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.

זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)

ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.

מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.

יש מי שמצפה לזה,

יש מי שלא.

יש מי שזה ילחיץ אותה,

יש מי שלא.

מכיר "5 שפות של אהבה"?

מתנות זה שפה, ולא כל אחת דוברת אותה.

לדעתי,

יש משהו נחמד ויפה לתת משהו למי שיוצאים איתו.

בשלב מוקדם, כשיש עוד סימן שאלה - דברים מתכלים\בעלות נמוכה (נניח מחזיק מפתחות, ספל).

ככל שהזמן עובר, ובטוחים יותר בקשר, יפה להראות את הבטחון הזה גם במתנות -

אבל כן עם כוכבית: אם הקשר הזה ייגמר, שלא תתחרט על מה שהשקעת בו מבחינה כספית, ותקבל בהבנה אם היא לא תשמור את הדברים אצלה  - יכול להיות שזה ישאיר אצלה משקעים.

אפשר להביא דברים מתכלים 

ואם בוחים להביא משהו אחר אז לכתוב הקדשה בנפרד

זר פרחים - לא יודעת. תלוי. אותי זה היה מביך. (חושב להביא גם אגרטל?....)

אבל פרח אחד, לענ"ד זה מקסים. גם תשומת לב, וגם לא יותר מדי מלחיץ, מעיק, מביך (ואין צורך להביא אגרטל...כוס ח"פ

אפילו של המלון, אם אתם נפגשים שם, יהיה מספיק. וגם אם הפגישה בחוץ, היא יכולה להכניס אותו לתיק ואפילו להחזיק

אותו ביד עד תום הפגישה. אתם יכולים לעשות רוטציה בעניין....לא חושבת שיבול עד הסוף וגם זה לא מאוד חשוב.

(מלבד לפרח...). 

חרצית, מה שקרוי כריזנטמה, הוא פרח עמיד. במיוחד בחורף. אלא שהוא מגיע בענף עם כמה

חברים כמוהו וזה כבר לא נראה כל כך טוב. כמעט כמו זר.  מה עם גארבארה? יש בכל מיני צבעים יפים. אולי תבחר

לבן או צהוב. בקש מהמוכר לכרוך סביב הגבעול חוט ברזל, אחרת ראשו שח על גבעולו. 

גם ורד ארוך גבעול בא בחשבון. 

מה עם חטיף נחמד?  טורטית לך ולה? (זה לא אישי מדי וחושבת שזה נחמד).

כל כך מרגשת אותי השאלה שלך. כל כך יפה. אתה, אין ספק, שתהיה בעל טוב!

לאחר החתונה, תוכל להביא כל שבת, זר פרחים נחמד. רק אל תשכח!

בהצלחה! 

רבה על מה שכתבת בעיקר בסוף! חימם לי את הלב!

בע"ה 

והיא שאלה אותי באגב איזה חטיפים אני אוהב, והאמת לא ייחסתי חשיבות לשאלה כי זה היה תוך כדי משהו, פגישה הבאה היא באה לי עם שקית מלאה כל טוב והתעקשה שאני אקח אותה הביתה, אכן הובכתי לא אשקר אבל זה היה ממש יפה מצידה

נראה לי שדברים כמו ספר עם הקדשה / תמונה / או איזה מתנה(אפילו זולה) שהיא מתקיימת זה פחות מתאים כי אם זה לא יצליח? ובלי קשר דברים כאלו מביאים איתם איזושהי אמירה שבעיניי אחרי חודש וחצי פחות מתאימה, אולי לכם זה מתאים איני יודע, ואולי גם לי זה היה מתאים בקשר הנכון עם המישהי הנכונה, אין לזה כללים זה יותר מה אתם מרגישים-אם מרגיש לך מוגזם, יש סיבה. אם לא-מדהים.

אז יש כאן את כל ההצעות של המצנות הקטנות והמתכלות, שזה בהחלט הכי מומלץ כי זה לא ישאיר משקעים פיזיים אלא רק זיכרון. אם בסוף זה יצליח אז הזיכרון יצטרף למכלול, ואם בסוף כל אחד ימשיך לדרכו אז זה זיכרון שיהיה קל לדפדף אותו הלאה. הרעיון של פרח אחד, כיו שהציעה נחלת, דווקא נשמע לי ממש מתאים. נשמע בדיוק על הגבול שאתה רוצה.

לחילופין, לא חייבים מתנות בכלל כרגע, ואם נוח גם לה אז שווה אולי לשקול "משחקים זוגיות" (חפש את הביטוי בגוגל. זה פרויקט של השאלת כרטיסי שיח מותאם לציבור שלנו).

יש לי חבר שזה השפיע ממש לטובה על הקשר שלהם שהיה טוב ממילא, ובמבט לאחור הוא אמר שזה ממש סייע להם להחליט להתחתן.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.