הבנאדם עשה תשובה, זה לא יקרה שוב.

יודע תעלומות העיד, מעיד וימשיך להעיד.

למה להוסיף פרטים מיותרים?!

"באשר הוא שם".

מה זה הטריד?

משהו נוראי לא הפיך? או התנהגות ילדותית?

בכללי, מה שעשה כאשר היה ממש ילד וזה לא איזה דבר "סוף העולם", אני בכלל לא חושב שצריך לדבר על זה.

איך היית מרגישה עם העובדה שהוא לא סיפר לך?

וואו, אם הייתי בחורה והיו מספרים לי את זה הייתי מפחד.

מתאים לי לברר את זה איתו ועם אחרים וללמד זכות,

אבל זה לא בהכרח מחכמה יתירה או מידות אציליות...

מה הייתי עושה כבחורה שהיו מספרים לה את זה.

זה היה עלול להישמע כאילו אני בעל מידות או מלמד זכות,

אז הבהרתי שלא זה הסיפור.

וגם אם כן, אני צריך לאזן אותו אצלי בנפש.

ממש לא.

ילד בן חמש, לא "מבין שמה שהוא עושה פוגע", עוד פחות ממה שמבין שאם אומר משהו מעליב זה פוגע, או מרביץ...

זה פשוט לא קשור.

בדרך כלל, גם לא בדיוק יזכור משהו כזה, אלא אם כן "ישחזר" דברים מהגן. וגם הילדה לא.

אם היו מתחילים כך, היו מגיעים רחוק....

שמה שאת כתבת "תיאורטית", הוא לא מציאוּת.

כי גם ה"מודעות" שלו אינה מודעות ממשית.

אז אם מדברת על פסיכופאט של ממש, מילדוּת... זה לא מה שכאן. ואחד כזה, ר"ל, גם לא היה כותב כאן כך..

ב"נושאים כאלה" צריך לדעת במה מדובר.

אבל כשאנו דנים על ילד בן חמש, לדעתי באמת זה ממש אפס.

אין מה לדבר, אין מה להתעסק. כמובן, כאשר כמו שהציג, לא נשאר מזה כלום לאח"כ.

ולא בגלל מקרים חריגים לחלוטין - שאז גם היו ממשיכים אח"כ - צריך לשנות את הכלל.

לגבי מה שמדובר בשרשור בעיקרו - אינני יודע מה הנושא.

[אם כי לפעמים, מישהו יכול "לפחד" מדברים שניפח בתוך עצמו. באמת אני לא יודע. כבר כתבתי בהתחלה.

ומכל מקום, כשאדם כתב שזה כשהיה ילד, ועשה תשובה, ולגמרי לא שם, אדם אחר לגמרי, עבר זמן רב, לא קרה יותר אף פעם - אני נוטה לדון לכ"ז לגבי היום וה"צורך" לומר על זה משהו. אם ישאל ספציפית, אפשר יהיה להתייחס ספציפית]

והיא תחתוך, הרווחת, כי חסכת לעצמך קשר עם בחורה לא בוגרת.

בנות, אתן רציניות?

ילד בן 7 שמשך בצמה לילדה ששיחק איתה בחצר זה עילה לפסילה?

טוב שלא הגזמתן...

מה ילד יכול לעשות מעבר לזה שבצורה דרסטית ישנה את התמונה.

פגוע...

בד"כ מי שפוגע הוא מי שנפגע ע"י מישהו שנפגע ע"י מישהו שנפגע וחוזר חלילה...

תמיד יש שם איזה נבל/ה אחד שמתחיל את המעגל, אבל בילדים כמעט תמיד זה לא בא להם מעצמם (לא מכיר מקרה שזה מעצמם)...

ההשפעה הפסיכולוגית של חשיפה לתכנים מהסוג הזה משפיעה על הצופה בדומה לפגיעה מהסוג ה"קל".

יש על זה כמה וכמה פרסומים ומחקרים ומאמרים והרצאות.

בס"ד

שנוכל לענות תשובה ברצינות.

בכל מקרה, אני חושבת שבמקרים כאלה צריכים להתייעץ גם עם אנשי מקצוע ו/או רבנים ו/או הורים. (שני הצדדים, גם הבן וגם הבת)

מצטרפת לאלו שחושבות שלפני שמתחתנים לא לספר. חשובה לי הכנות והפתיחות אבל הייתי מפחדת מידי (ואני נחשבת אמיצה) .

 אז ממש מבינה למה אתה מפחד.. זה נושא טעון מידי מכדי שמישהי במצב של בניית אמון לא תפחד מזה עד כדי לפרק הכל.. 

מה שכן, אחרי החתונה וכשהאמון כבר יותר יציב. הייתי מוכנה לשמוע וגם לקבל את זה. 

(כמובן כשזה לא חזר על עצמו, וכשהוא עשה תשובה וטיפל בזה..)

מתחת לזה גם כן כבר לא הייתי  מספרת כי זה סתם מיותר..

לדעתי אין הבנה מספיקה של טוב ורע. אין שיקול דעת כמו שצריך, יש סקרנות מאד גדולה ואין כלים להתמודדות למי שמתבגר מינית לפני הזמן. 

אני עדיין קוראת 'ילד' למי שמתחת לגיל 16.. סתם כי הוא ילד עדיין ולא בוגר בחלק מהדברים.. מקצועית צודקת, הוא נער..

@תפוח יונתן

שיכילו, לא כל אחד מסוגל לעכל את זה. צריך לבחון את זה ביחס לאדם שמולך.

שמעתי הרבה סיפורים כאלה, לא סמרו שערות ראשי מאף אחד מהם.

ילדים הם ילדים, ולצערנו הרבה כאלה שנפגעו עושים את הדברים האלה בלי להבין מה הם עושים.

לא מכיר מקרה יחיד של ילד או ילדה שעשו מעשים כאלה בלי שום סיבה שקשורה בפגיעה כזאת או אחרת שקרתה להם.

גמור ואין שום רושם ושארית של חטא ואין סיבה לספר על זה.

יצאתי עם מישהי שהיה לה סוד "נוראי" שהיא פחדה לספר לי אבל אמרה שהיא חייבת לציין שהוא קיים. כשהיא סיפרה לי הגבתי לה ב"נו ו?!".

אז כן, לא כל אחד יכול להכיל. אבל המפלצת לא כזאת נוראית כמו שאנחנו חושבים.

לבטח אם אתה נקי מכל רושם חטא ב"ה.

בגילאים כאלה

אז בת מיד תחשוב מה זה אומר כלפיה אם חשוב לך כ"כ לספר לה את זה. מבהיל, לא?

עדיין מביך, אבל גיל 9 זה באמת גיל צעיר שלא ממש מודע למעשים שעושים..

הוא חושב שזה עלול לחזור?

שזה יקרה אצל הילדים שלי? 

שיש לי ממה לדאוג? שאי אפשר לסמוך עליו??

כל מיני חששות. לא בטוח שהיא תרגיש בנוח לשתף ולדבר איתו על זה ככה שעדיף לחסוך לשניהם.. 

שאם כמו שאמרת, אתה מרגיש שאין לזה שום שייכות למה שאתה היום - 

שים את זה מאחריך. תיפגש. אל תעלה את זה.

זה שיש לך יסורי מצפון קשים, יתכן ממעלתך. מרגיש שעשית משהו לא בסדר.

אלא מה, שאם זה "מעסיק" אותך, גם אם רק מצד היסורי מצפון - זה לא נושא שכדאי לסחוב.

על כן, אם דיברת עם רב, אולי תדבר גם לגבי מה שהעלית כאן. ועם מישהו ממש עם "כתפיים רחבות", שתוכל לסמוך עליו אם יאמר לך להניח לזה. ואם עוד יהיה צורך אחרי זה, תוסיף לכך טיפול כלשהו שיתן לך "לצאת" בראש שקט.

להשאר ביסורים כל החיים?

בואו נרגע קצת ונזכור מה חז"ל אמרו בשביל לא לסגור את הפתח לבעלי תשובה.

קל וחומר בן בנו של קל וחומר במקרה שזה הרבה לפני גיל מצוות ואין כמעט מציאות של דעת.

היית כל-כך מחמירה במקרה של פגוע/ת נפש או מוח שעשת/ה דבר כזה?

רק להודות לה' שזה לא הניסיון שלך.

והצרה הכי גדולה שלנו היא שאנחנו לא סולחים לעצמנו גם כשה' סלח.

(גם בבן אדם לחברו לפעמים סולחים לנו ואנחנו לא סולחים לעצמנו)

לפעמים הצד השני לא זוכר את זה, ולהציף לו טראומות זה נזק פי כמה וכמה.

העיקר זה שהוא יעשה תשובה, ישמח, ויזכה את כלל עם ישראל בזכויותיו...

אם האדם לא חזר על החטא הזה הוא כבר סיים איתו.

מה הגזמה? "כל ישראל ערבין זה לזה"? לא אני אמרתי.

על ילד בן 9 מסכן שעד היום סובל מזה ומתעכב בהמשך החיים שלו באחת מהמצוות הכי חשובות שיש.

אני מציע להשאיר את האמוציות בצד ולשים לב מה כותבים ולמי...

את מוציאה את הדברים קצת מפרופורציות ושוכחת שעומד כאן מישהו שכואב לו.

אין לך שום מושג מה היה שם, ואם הייתה שם מישהי שבכלל שמה על זה מאז ועד היום. חבל על הגישה הזאת

יש דברים שלא שייך לומר במיוחד כשהם לא תורמים ולא בונים כלום.

זאת גישה מאוד שלילית שאני לא רואה בה שום דבר חוץ מנסיון להוריד מישהו בעבודת ה'.

יש לדברים שאנחנו אומרים השלכות.

וגם על חלישות הדעת שאנחנו גורמים לאחר צריכים לעשות תשובה.

שלא נחפש אותו 10 שנים אחרי ונפתח שרשור באיזה פורום "החלשתי פעם לאיזה בחור מסכן את הדעת, האם אני צריכה לספר לבעלי על זה?!?!"

תפסיקו להיות צדקנים וטרחנים, זה נוראי.

זה כבר סתם מרתיח

ברור שיש לך נגיעה אישית וממש לא נקיה לדבר.

בתור מישהו שחווה דברים הפוכים, אני יכול להגיד שהראיה שלי הרבה יותר אובייקטיבית משלך.

כן, זה לא נעים. אבל זה לא אומר שצריכים להתנשא על מישהו שהיה בצד השני, הפוגע. ובטח לא לנסות לנעול לו את שערי התשובה ולקטרג עליו.

אני ממש מתאפק לא להגיב ביותר חריפות. לכן אפטור את עצמי מהדיון הזה.

ערב טוב!

בתור מישהו שעוסק עם העניין הזה יותר ממה שהוא רוצה אני יכול להגיד לך בוודאות ככה:

א. גם נפגעים וגם נפגעות לא לוקחים דברים שקרו בגיל כזה קטן כל-כך קשה כשזה מעשים ילדותיים (כמו ש"סוסה אדומה" כתבה בתגובה ארוכה).

ב. גם במקרים קצת יותר בעייתיים עם הפרשי גילאים, הרבה פעמים הפגיעות לא עושות רושם כזה גדול.

ג. הפוגעים, בהרבה מאוד מהמקרים, מדמיינים שהפגיעה שלהם חמורה בהרבה ממה שהם חושבים (יצא לי לעודד אנשים ליזום דיון בנושא עם הצד ה"נפגע" במקרים שהיה ברור שהם מפריזים, והם גילו שהצד השני בכלל לא הרגיש נפגע).

אז גם לו יצוייר שהיא הייתה כאן והייתה קשורה לסיפור, השטויות שיוצאות לכן מהמקלדת הן בושה וחרפה.

וכשאין פה שום צד, ואתן נותנות לרגשות שלכן להשתולל על חשבון של אדם שמנסה לעשות תשובה זאת חוצפה גמורה, ועצת היצר.

תשימו לב שותפות של מי אתן בנסיון הזה להחליש אדם בעבודת ה'.

כל טוב.

לדיונים כאלה טעונים... זה יעזור הרבה.

אתן (את ועוד מישהי) מתפרעות פה על חשבון מישהו שמנסה לעשות תשובה. ועוד מצדיקות את זה בטיעונים פסואודו תורניים וציטוטים מחז"ל שהוצאתן מהקשרם.

זאת עבירה הרבה יותר חמורה, אגב.

זכיתן באונאת דברים דאורייתא, בגילוי פנים שלא כהלכה, ועוד... לא ארחיב כדי שהדיון לא יתדרדר לפסים אישיים.

אבל עשו חשבון נפש לפני שאתן רצות להלקות אנשים על מקרים שאין לכן שום מושג מה קרה בהם. זה לא פחות מחוצפה.

"לרחם על אכזרים זה מעוות. אין בזה צדיקות"

בעתיד.

אין שום קשר בין נפגעת סדרתית למקרה שקרה בין ילדים בגיל 9

לא יודעים במה מדובר, וגם לא אמרתי שלא.

אבל, ילד בן 9, זה לא אדם מבוגר.

והנושא כעת לא היה "הצד השני". בוודאי שכואב, בפרט אם מדובר במקרה שהבינה שיש משהו לא טוב.

הנושא כעת, הוא האם יש עכבה כלשהי שהוא יצא ויתחתן, אחרי שאין לו כעת כל שייכות לכך (וזה מובן כדבר סביר לגמרי, לפי הגיל ולפי מה שעולה מהענין).

לכן מה שנראה, לפחות לפי ה"נתונים" שנכתבו, שהוא אכן צריך לשים את זה לגמרי מאחריו, כולל להתייעץ עם ת"ח חשוב, כולל טיפול אם צריך. 

אין סיבה אמיתית, שבגלל משהו שהיה בגיל 9, בפרט עם כל הנתונים שהובאו (מה ששאל, מה שאיתו כעת ומאז, וכו'), בחור יתעכב מלהינשא.

1. היית בן 9, באמת ילד. אתה כעת בן אדם בוגר - אותו בן אדם שהיה ילד .

2. אם זה עדיין מעיק עליך, לא כדאי שתספר לה כי זה יטריד גם אותה. מה שכן כדאי, זה ללכת לאיש מקצוע להבין עד כמה זה מלווה אותך ואיך אפשר לשחרר את המועקה. 

נשמע שיש לך נשמה טהורה ממש אם זה כ"כ מציק לך עד היום עד כדי מחשבה לספר את זה, וכנות גדולה. 

 הרבה הצלחה וסיעתא דשמיא!

שים יד על הדופק ותתקדם ותעלה במעלות התורה בלי חשש לצאת ולהיפגש, בהנחה שיש כאן חזרה בתשובה שלמה.

אישית הייתי יוצא עם בת כזאת אבל כמובן אם זה היה בגיל מוקדם והיא מאוד התפתחה תורנית מאז וחזרה בתשובה..

מרגיש לי ממה שמשתקף פה שאנחנו הרבה יותר ביקורתיים מהדורות הקודמים, מניח שחלק גדול מהבנות ברמה גבוהה היום לא היו יוצאות לא עם רבי עקיבא, ולא עם רבנים עצומים בני זמננו שבעצמם חזרו בתשובה.. 

לי הקטן זאת נראת שאלה ממש לא פשוטה, עמוקה וכואבת

בעצם אתה אומר לנו שאתה רוצה להיות הכלה שלך בשיא הכנות

ואתה מרגיש שזה חלק מן העבר שלך שהוא משמעותי ואי אפשר

להתעלם ממנו.. לכן חשוב לך לשתף בו..

מצד שני אתה מפחד ממה שזה יכול לגרור...

1. זה משהו שאתה חייב לפתור על מנת שזה לא יציק לך כל הזמן ברקע.

2. הצעה קטנה שלי.. לך תשאל תלמיד חכם רציני שאתה סומך עליו באמת 

ואז התשובה שלו תרפא אותך ותתן לך או אומץ לספר אם צריך או יכולת להשתיק

את זה לתמיד..

בהצלחה רבה!

בשורות טובות ומהירות

שבוע טוב

אבל זה לא משנה לשאלה שלו כרגע..

הרי אינך יודעת מה בדיוק היה שם, ואם היא בכלל חשה או לא חשה שמשהו לא בסדר.

וגם אם כן, הרי יכול להיות שכבחורה בוגרת, זה רק יסבך אותה אם מישהו ניגש אליה, מזכיר ו"מבקש סליחה". יביך, יעורר דברים לא טובים. אלו לא דברים שאפשר לדעת כך.

ילד בן 9, זה בהחלט קטן ביחס למה שהוא אח"כ. כלומר, יכול בגיל גדול יותר, לראות דברים שעשה אז כבלתי שייכים טוטאלית ובלתי רלוונטיים לו לחלוטין (מבחינת ראיה כזו, זה נכון אפילו לגיל ההתבגרות, בלי קשר לשאלה ספציפית כזו).

ומי ש"לא היתה יוצאת" עם מישהו בגלל דבר שעשה בגיל 9 (כנראה חד פעמי, לפי הנשמע מדבריו, וגם לא ברמה הכי חמורה, בלי להפחית מחומרת דברים כאלה לשעתם), אני חושב שהבעיה יותר אצלה.

וזו בדיוק סיבה טובה להעיף דבר כזה מהראש, לא לעסוק בו ולא לספר אותו..

את כעסת בהתחלה, בסוף יצא לטובה.

יתכן שלגבי מישהי אחרת זה לא יהיה טוב.

היתה יותר צעירה מ11, הוא היה רק בן 9, אולי לא מדובר במשהו שתפסה את משמעותו. קשה לדעת.

ואז - אולי הוא "ייַצר את זה".

זו בדיוק הבעיה כשמדברת על כך מישהי ש"חוותה". 

שמצד אחד, לצערנו, היא אכן "מבינה" את חומרת הענין (ולכן מן הסתם גם התגובה הכעוסה שלא היתה מתחתנת עם מישהו שעשה משהו בגיל 9. אפשר להבין). מצד שני, קשה לראות אם שייך לדמות למציאות אחרת.

שכח מזה..

אין מה לספר, כי בין כך זה לא היה כל כך מדעתך.   ילדים עושים המון שטויות..

תסתכל על המעלות שלך כיום, כאדם בוגר..

ויאללה... תכבוש ת'עולם!! 

שהוא סתם מריץ סרטים בראש.

כמו שכתבת, אנחנו לא יודעים.

ישבתי עם עצמי עכשיו בשביל להיזכר אם אי פעם חוויתי הטרדות מהסוג הזה והצלחתי להיזכר בארבע בנות שונות בגילאים 5-15 שהטרידו אותי מינית במהלך החיים שלי. אז מה? אני עושה מזה עניין? אלה דברים שקורים לפעמים. הן היו ילדות. בקושי נזכרתי בזה ואני בטוח לא רוצה שהן יסבלו מזה או יותר גרוע - יבואו להתנצל בפניי.

זה קורה מדי פעם בגן, בבית ספר אם זה כיתות מעורבות וכו'

מה, אף פעם לא הטרידו אותך מינית?

נכון שזה מצוי מאוד אצל נשים, כנראה יותר. אבל החברה שלנו מתירה את הדם של הגברים כבר עשרות שנים... אז אין בנמצא אחד שלא סבל מאישה חצופה כזאת או אחרת (בלי להכנס לעניין של גברים שמטרידים גברים)

אישה צריכה להיות נוראית ומופקרת ברמה כדי להטריד מינית גברים.

לא מכירה בסביבתי אפילו אחת שמסוגלת.

נשים חצופות יש.

שאלה: למה אתה קורא הטרדת גברים? מה הנשים עושות?

דוגמאות יעזרו לי.

לי אישית זה קרה כמה וכמה פעמים, ולא רק הטרדות. ונראה לי שדי לעצור כאן עם הנושא הזה. קבלי את האמת ממי שאמרה, וממי שיודע על גברים קצת יותר ממך, כנראה...

(אגב, תתפלאי, גם נשים דתיות עושות דברים כאלה).

דוגמאות לא יהיו כאן, ואוי ואבוי למי שיפתח את הנושא הזה. לא ראוי לדון בזה בפומבי, וגם בפחות פומבי זה לא מי יודע מה ראוי.

מקווה שאף אחד לא ירים את הכפפה לפרט, וצר לי על הרצון להתעסק בעניינים אישיים ועוד מהסוג הזה... נראה לי כמו חטטנות.

זה לא אמור למנוע אותו מלהפגש ולהתחתן כמו כל אחד.. עשה תשובה, חלאס

את חשבון הנפש על חומרת המעשה (אם בכלל) זה רק בינו לקב"ה

בטח לא שייך לבחורה שאיתה הוא נפגש

קודם כל - אם בלבך באמת התחרטת ואתה יודע שלא תחזור על המעשה - אנא, אל תשליך יותר מדי על עצמך ועל מהותך בתור אדם. אתה כנראה אדם טוב שבתור ילד עשה מעשה לא טוב.
Having said that, אני חושבת שלמסקנה הנ"ל אפשר להגיע רק דרך טיפול יסודי שבו תעבד את החוויה שעברת. אם לא עברת טיפול עד עכשיו - לענ"ד כדאי בהקדם לגשת למטפל שמתמחה בתחום, כי ניכר שהעניין יושב עליך, ודברים כאלה בד"כ לא נפתרים מעצמם.

לעניין הצד השני - אני חושבת שיש מקום לנסות לברר אם היא חווה את ההשלכות של ההטרדה דאז, ואם היא מעוניינת בבקשת הסליחה שלך. יש עוד מישהו שיודע על ההטרדה? האם אפשר לברר איכשהו אצל קרובים שלה?
נכון, זו לאו דווקא אשמת האיש שאתה כיום, אבל במידה מסויימת זו כן אשמת הילד שהיית אז (או שלפחות אותו הילד היה הגורם), ואם מצד הנפגעת יש מקום לסליחה (או שאם ח"ו החוויה פגעה בה לטווח ארוך, דבר שהוא לא בלתי סביר לחלוטין) כמובן שיש לבקשה, ואני לא רבנית, אבל לענ"ד זה חלק מהתשובה צריך לעשות.
אני אומרת את זה בעקבות סיפור דומה שאני מכירה, שבו הפוגעת כן ציפתה לבקשת הסליחה של הפוגע, על אף ששניהם היו ילדים.

לעניין דייטים - אני חושבת שרק אחרי שתעבור תהליך השלמה טיפולי עם הנושא הזה, תוכל באמת לבוא בלב שלם לדייטים. אני לא חושבת שכדאי להסתיר דבר כזה ממדוייטת בלי להיוועץ באנשי מקצוע (אולי גם היא חוותה פגיעה? לא הייתם רוצים לגלות דברים כאלה אחד על השני בדיעבד).
מאמינה שבע"ה תימצא הבחורה שתעריך את החרטה שלך ואת התהליך שעברת איתה, ותקבל אותם.

המון הצלחה בע"ה!

לא הבנתי גם למה מחקו..שיהיה..

צריך להבין שמי שמגיב מגיב מתוך העולם שהוא מכיר- על עצמו, החברה שהוא חי בה

וכל התגובות הן לגיטימיות בעיני.

מי שפותח שרשור צריך להבין שכל מגיב מביא את עצמו והגיוני שזוויות המבט יהיו שונות.מי שלא מסוגל להכיל זוויות ראייה שונות שלא יפתח או שלא יגיב כמגיב, אם יש הערהאו הארה- אפשר לעשות את זה בצורה מכבדת.

אני לא מצליחה להבין את התכתשויות האלה,הפגיעות במגיבים, ההקטנה שלהם לשם האדרה עצמית. 

לא תורם לאף אחד פה.

זה קורה כאן כל הזמן.

אם הוא ניק מוכר, ותיק אז הוא יודע טוב מאוד מה דרכו של הפורום.

אם זה מישהו חדש, ניחא.

אדם בוגר שניגש לפלטפורה כזאת צריך להבין מה זה אומר להיוועץ עם אנשים אנונומיים שאף אחד לא יודע מה הרקע שלהם ומה הם עברו וכו' אין דרך אחרת.

א"א לחנך את כל העולם

וגם לא קראתי תגובות של אנשים שאמרו עליו אישית דברים קשים,

היו כאלה שניסו להביא את זווית הנפגעת או כאלה שאמרו ששיתוף כזה יגרום להם לפחד וניתוק קשר או כאלה שחשבו שבגיל מסויים כן בוגרים יותר או פחות וכו'-

כל התגובות האלה לגיטימיות בעיני.

הבעיה כשכל אחד בטוח שהצדק איתו ורק איתו ומי שלא חושב כמותו אבוי.

(לא הבנתי למה מחקו - אבל טוב שראיתי)

לדעתי, שחרר עצמך מזה לחלוטין. 

אל תאכיל את עצמך ב"יסורי מצפון" לגביה, כי סביר לחלוטין שאצלה זה אכן משחק. כמעט תינוקת.

וגם לא לגביך. 

מה שחשוב כעת, אם דבר כזה תופס אותך אחרי שנים - שתלך לטיפול שישחרר אותך לגמרי.

דעתי אחרי שקראתי ספציפית במה מדובר, שאין סיבה שתרגיש כעת כהו-זה.

יופי שהרגשת שזה הגעיל אותך, בסדר. גם למפרע, דברים יכולים להגעיל אותנו בתור ילדים. מראה על חוש מוסרי הגון.

זה שטות מוחלטת, טוטאלית, לדבר על דבר כזה, לספר. מה הקשר?!....

אני מעריך שמה שאתה "סוחב" את זה - זה פשוט כי אתה סוחב את התחושה שהיתה לך בתור ילד. אחרת מזמן לא היית בכלל מתייחס לכך.

צא מזה. אם לא מספיק לך מה שכתוב כאן - קח טיפול קצר ומהיר. צא לשידוכים. אל תרגיש שמץ בעיה או  צורך "לספר". הבל הבלים.

כל טוב, הצלחה רבה, בית נאמן בישראל בקרוב.

אתה בחור טוב.

שסבירות גבוהה (מעל 90%) שזה לא השאיר עליה שום רושם.

תמחק ותשכח מזה.

גש לטיפול או משהו, סבלת מספיק.

בהצלחה!

לא מספיק שאתה "מתחרט", בעבירות שבין אדם לחברו יש גם צד נפגע. 

אי אפשר לעשות מהסיפור הזה כאילו העניין זה רק אתה. 

בדקת מה קרה לילדה שפגעת בה?

יכול להיות שהיא עוברת טיפולים עד היום מהטראומה שזה יצר אצלה?

יכול להיות שאין לה כסף לטיפולים והיא צריכה לעבור כאלה?

פגיעה באדם אחר היא לא עבירה בין אדם למקום שאפשר להתחרט עליה (באמת, אין פה ציניות וזלזול בחרטה) וזהו, נגמר. 

כתוב שפנינה כיעסה את חנה כדי שחנה תתפלל ויהיו לה גם כן ילדים ואעפ"כ נענשה שכיעסה אותה ונהרגו בניה עבירות בין אדם לחברו זה לא צחוק.

השאלה היא גם למה אתה מצטער? כי זה מרגיש לך לא נעים כי זה חטא שקשור למישור המיני (כמו כל דוס טוב)?, או שאתה מבין שפגעת במישהי בצורה איומה?

אם הייתי יודעת שמישהו פגע או הטריד מישהי או מישהו מינית, הייתי רוצה לדעת שאכן הוא עשה הכל כדי לכפר על המעשה שעשה. אם הוא אכן עשה הכל, כולל לממן טיפולים לנפגעת הייתי מוכנה לצאת. אם לא, לא.

ילד בן 9 שעשה משהו (לא מי יודע מה) לילדה בת 3, זה לא "עבירות שבין אדם לחבירו". הוא לא בגיל שחייב בדברים כאלו.

אי אפשר לקחת מההלכה מה שרוצים, הכלה זה לא רק "הרגשה".

ומי אמר לך שפגע "בצורה איומה"?

לדעתי, הלכתית, הצורה שכתבת כאן, בלי לדעת פרטים, היא עבירה בין אדם לחבירו (אונאת דברים), יותר מה"בין אדם לחבירו" שלו בתור ילד שעוד לא בגיל שמחוייב במצוות. ובסברה חזקה שהילדה כלל לא תפסה שיש בעיה.

א. אני עונה על השאלה שהוא שאל. הייתי מוכנה לצאת רק עם מי שעושה הכל לכפר על מה שעשה בלי קשר למחוייבות ההלכתית. זה שקטן לא "חייב" מבחינה הלכתית לא אומר שזה בסדר מה שהוא עושה.

ב. מבחינה מוסרית כדי לקיים חברה בריאה.



ג. לא ידעתי שהוא היה בן 9.

וגם אם כן, הוא יכול לברר מה מצבה מבלי לדבר ישירות איתה.

גם כדי לייצר נורמות ומערכת ערכים בהם מי שפגע לא יכול להתקרבן ולשחק אותה מסכן, גם כדי באמת לכפר על המעשה וגם בתור אחת שאמורה להתחתן איתו, להבין שהוא באמת מבין את החומרה של המעשה ולא נגעל בזה רק ברמה האישית של "אוי איזה מגעיל אני" אלא באמת בקטע של "פגעתי במישהי ואני ממש מתחרט שהיא נפגעה ואעשה הכל כדי לכפר על זה"

בואי נאמר שאני מכירה את הנושא קצת יותר ממך ומה שאני יכולה לומר לך זה ש:

הדחקה היא לא דבר בריא. אף פעם.

אני מניחה בתור מי שמתעסקת בזה לא מעט שאני מכירה יותר ממך. אם אני טועה, אני לוקחת את הדברים חזרה.

גם לי אין מושג מה היה שם.

עברייני מין (במקרים הנדירים שהם כבר מודים במה שעשו) חושבים שהם יבקשו סליחה וזהו והם כיפרו על שנים של טראומות, של טיפולים, של כדורים. 

שלב ראשון בתשובה על עבירות מין זה להבין עכשיו שהמרכז זה הנפגעת ותפקיד הפוגע הוא לעשות הכל כדי לרצות את הנפגע.

ב. אני אומרת מה אני הייתי רוצה שיעשה כדי שאוכל לצאת איתו (תיאורטית, בפועל אני נשואה.)

ג. במקרים של אדם מעל גיל 13 אני בהחלט חושבת שבכדי לכפר על מה שעשה הוא יצטרך הלכתית לרצות את הנפגעת על מה שעשה. כן אני חושבת שמדובר רק בחיוב מוסרי.

רב לא יכול לפתור מאחריות בכל מקרה.

כבר היו מקרים נוראיים שטופלו ע"י רבנים בצורה מזעזעת.

לילה טוב גם לך.

כי כאשר מתייחסים כך למשהו שעשה ילד בן 9, זו זילות של כל המושג. זה "להתקרבן ולשחק אתה מסכן"?.. אז מבינים שזה לא רציני - ואז גם מיטשטשת חומרת הענין בדברים שבהם זה באמת כך.

ילד בן 9, שנהג כמו שהוא נהג, וכותב כעת כמו שכותב, לא אמור עוד "לכפר על המעשה". והוא הבין גם בתור ילד שזו התנהגות מגעילה, גם אם לילדה זה לא עשה כלום.

עברייני מין חוגגים על הטיעון הזה.

לפעמים, דווקא מי ש"מתעסק בתחום" הרבה - שם את המשקל הלא-נכון על משהו כזה.

הרי את עצמך אמרת שלא ידעת שמדובר בילד בן 9 לגבי ילדה בת 3.

אז אולי במקום להטיל טיעונים שנכונים ל"עברייני מין" - כדאי לעשות רברס, ולהבין שיש כאן קצת טעות בכתובת, בהחלת כל התיאוריות האלה על מקרה כזה.

[זה שאנשים לא הגונים משתמשים בטיעונים במקרים לא רלבנטיים, לא הופך את הטיעונים הללו לבלתי נכונים תמיד. פה למשל, זה דווקא נכון לדעתי]

על זה דיברתי.

וכדי לקיים חברה בריאה, כדאי להבחין במי ובמה מדובר. זה גם חלק מהבריאות.

ילד בן 9, ילדה בת 3, ו"כאילו משחק", ולא מי יודע מה. ונגעל ישר אח"כ.

נו... 

[אף אחד לא אמר שזה "בסדר", כמובן]

בד"כ כשאני מדברת בשם ההלכה אני מביאה אותה ישירות.

אני לא יודעת מה זה "לא מי יודע מה" אני לא יודעת מה היה שם אבל בחיים אני לא אקרא להטרדה כשלא עברתי אחת כזאת "לא מי יודע מה" כי זה דבר סובייקטיבי לגבי הנפגעת.

שבזה צריך לרַצות את חבירו. זו משנה במסכת יומא, שמובאת להלכה.

אם לא התכוונת לכך, אלא סתם להסביר לגבי פוגע בחבירו, בסדר...

לגבי "דבר סובייקטיבי לגבי הנפגעת", בכללי זה בוודאי נכון.

וזה לא נכתב בהקשר כזה, אלא בהקשר לגיל שמדובר עליו. ילד בן 9 שנהג כפי שהוא תיאר (ומחקו משום מה), חד פעמית עם ילדה בת 3, לא אמור לחפש אותה כשהוא בן 21 ולרַצות אותה, ולחשוב אולי אין לה כסף לטיפולים שהיא אולי עוברת עד היום.

בעיני, כשאשה מבוגרת כותבת כך, בלי שכמובן יודעת פרטים, זו עבירה יותר חמורה בין אדם לחבירו.

כמובן, יכולה לחלוק.

אני כן הייתי רוצה לחיות שבה אדם מבין שכדי לחזור בתשובה על דברים כאלו זה יהיה הרף.

הוא שאל מה אנחנו היינו עושות והשבתי מה שאני הייתי עושה.

ענית מה היית עושה - אבל לפני כן כתבת הרבה שורות כאילו באופן "אובייקטיבי", מה ראוי לעשות, איך, מה צריך לבדוק.

אני התייחסתי לזה כמובן. לא למה שהיית עושה אישית בשורה האחרונה..

הסברתי מה אני הייתי דורשת.

צר לי אם זה לא מובן.

"שלום, סליחה על ההפרעה, זוכרת שפעם לפני הרבה שנים כשהיית בת 3 היינו שנינו ב... ועשיתי לך ...

אז רציתי להתנצל על זה"

לזה הייתי קורא הטרדה מינית מדרגה ראשונה.

פה אני מסכים איתך שאחרי שהוא יגיד לה את זה הוא יצטרך להתנצל בפניה על חוסר הטאקט המזעזע שלו להעלות את המקרה הזה מהאוב.

מי שם אותך לשפוט אותו??? את יודעת מה הוא עשה ומה הוא לא עשה??

את יודעת מה הניסיון שלו? 

יש לך ילד בן 9 בסביבה?! את מבינה על מה את מדברת??

נכון שזה לא רק הוא, אבל ילדים גמישים יותר ממה שאת חושבת. היגיוני מאד שלהזכיר לה מה קרה בילדות רק יעורר דובים ישנים ויתסבך עוד יותר את המצב. 

אפשר להבין שאם הוא התייעץ עם רב יש לו על מה לסמוך!

ונגמרו בצורה נוראית ואני לא רוצה לתת דוגמאות שכולנו מכירים ולעבור על חוקי הפורום.

אני לא "שופטת" אותו, אני אומרת מה הייתי מצפה ממה שהיה מתעתד להיות בעלי לעתיד.

קל לי שבעז"ה שאתחתן אמשיך להיות פה.

אבל זאת רק תחושה, ימים יגידו

נשמע לי יותר מתאים בשבילו

הייתי בורחת...

בהצלחה!

שזה רעיון כל כך טוב; ואם אחר כך, למרות שהיא צדיקה וצנועה (ואתה בטוח שהיא צדיקה וצנועה כמו שאתה

אוהב ומעריך), יהיו דברים נוספים חשובים שלא תסתדר איתם?

חושבת שכדאי וצריך לברר מה היה עד עכשיו עם פגישות; היו פגישות?  מדוע הסתיימו?

מצידן? מצידך? מה הפריע לך? מה הפריע לה? אולי אתה "תקוע" עם איזו דרישה,

כיוון הסתכלות, ציפיות, ואינך מוכן להתגמש או משהו כזה?

כמובן שלא מכירה אותך בכלל, סתם הצעה.

ועל זה הדרך. 

אבל תגובה יפה

כבר ראיתי את ההחלטה הזו שלו פעם באחד הפורומים הקדומים יותר.

הוא מדגיש צנועה וצדיקה. זה נפלא,  אם זה יושב על מקום אמיתי,

בוגר, שלא מתעלם גם מדברים נוספים חשובים, לו והוא עדיין

פחות מודע להם.

@שמוליק פיין  @אלירז 

זה לא היה בדיוק ככה אבל זה בערך מה שהם מספרים.

עלעלתי קצת, לא בדיוק...

שאלה בתור אחד שחדש פה יחסית.. | ערוץ 7  

כתוב שם בערך

אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..

ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.

א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.

ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה. 

ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?

שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?

מעוניינת לשמוע הצעה?

יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון? 

שיציעו להן קודם

אבל גם אפשר לשאול את אותה הבחורה מה ההעדפה שלה. אי אפשר לדעת מראש.

אבל אני לא אישה.

עקרונית, באלגוריתם גייל ושפלי של שידוכים יש יתרון להיות זה שמציעים לו ראשון.

שידוך יציב – ויקיפדיה

לבקש בכללי את הפרטים.. ולהגיד שיש לך אולי רעיון וכו'..

לא לפתח כ"כ ציפיות, אבל כן להשיג את מה שצריך.

החבר הזה אני מאוד מעריך אותו, וחוושב שהוא מיוחד בשמחה, בקלילות, במידות שלו... והוא גם לומד חינוך ובעה משם בעתיד הוא יתפרנס.. ולפני התואר הוא התפרנס יפה מעבודה בחינוך בלתי פורמלי..

אממה - הוא כרגע עובד כמה חודשים בתור קופאי.. וישלו עוד שנה לפחות עד סיום התואר..

מניח שאני עושה מזה אישו יותר ממנו, אבל אני חוושש שאולי זה ירתיע את הבחורה/בכללי ירתיע בנות אחרות .. זה מתכון מראש לוותר כי אני לא משווק אותו טוב? 

בהנחה שהגיל משנה.

אנחנו יותר קרובים ל30 מאשר ל25.. 

תציע וזהו, אתה לא צריך להתחתן איתו

אבל לדעתי צריך להציג קודם אצל כל הצדדים הטובים והחיוביים כפי שכתבת עליו..

ולציין שכרגע בשל הלימודים עובד כקופאי.

בסוף נשמע שכן יש לו כיוון בחיים, לומד וגם בעבר היה ברצף תעסוקתי.

לענ"ד כל הקטע של שידוכים, זה להאמין במי שאנחנו משתדכים.. אם אתה תעוף עליו, זה יועבר בהתאם למי שמקבלת את ההצעה

זה בעיקר מחמאה. לא חיסרון.

מוטב לו לאדם שיפשוט נבלה בשוק ולא יצטרך לבריות - לא?

יכול להיות שזה ירתיע אותה.

גם יכול להיות שירתיע אותה שהשם שלו מתחיל בא' ולא בי' (אותיות אקראיות).

יש דברים שבידיים שלך, ויש דברים שלא.

תנסה,

ומקסימום יגידו לא.

חבל על האנרגיות ועל המגדלים שאתה בונה כאן באוויר.

אין סיבה לוותר בעיני -

לנסות, ותשאיר להם את הבחירה אם להירתע או לא.

בהצלחה!

– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)

– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)

– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'

– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין

– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך

הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.

אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.

תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"

חחחחח אם הייתי יכול לחשוב באמת מה בחורה הייתה רוצה העולם היה הרבה יותר פשוט(:

ותודה על הרעיונות! הבעיה שאין לה איזה חטיף או משהו שהיא אוהבת יותר מדי..

בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.

זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)

ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.

מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.

יש מי שמצפה לזה,

יש מי שלא.

יש מי שזה ילחיץ אותה,

יש מי שלא.

מכיר "5 שפות של אהבה"?

מתנות זה שפה, ולא כל אחת דוברת אותה.

לדעתי,

יש משהו נחמד ויפה לתת משהו למי שיוצאים איתו.

בשלב מוקדם, כשיש עוד סימן שאלה - דברים מתכלים\בעלות נמוכה (נניח מחזיק מפתחות, ספל).

ככל שהזמן עובר, ובטוחים יותר בקשר, יפה להראות את הבטחון הזה גם במתנות -

אבל כן עם כוכבית: אם הקשר הזה ייגמר, שלא תתחרט על מה שהשקעת בו מבחינה כספית, ותקבל בהבנה אם היא לא תשמור את הדברים אצלה  - יכול להיות שזה ישאיר אצלה משקעים.

אפשר להביא דברים מתכלים 

ואם בוחים להביא משהו אחר אז לכתוב הקדשה בנפרד

זר פרחים - לא יודעת. תלוי. אותי זה היה מביך. (חושב להביא גם אגרטל?....)

אבל פרח אחד, לענ"ד זה מקסים. גם תשומת לב, וגם לא יותר מדי מלחיץ, מעיק, מביך (ואין צורך להביא אגרטל...כוס ח"פ

אפילו של המלון, אם אתם נפגשים שם, יהיה מספיק. וגם אם הפגישה בחוץ, היא יכולה להכניס אותו לתיק ואפילו להחזיק

אותו ביד עד תום הפגישה. אתם יכולים לעשות רוטציה בעניין....לא חושבת שיבול עד הסוף וגם זה לא מאוד חשוב.

(מלבד לפרח...). 

חרצית, מה שקרוי כריזנטמה, הוא פרח עמיד. במיוחד בחורף. אלא שהוא מגיע בענף עם כמה

חברים כמוהו וזה כבר לא נראה כל כך טוב. כמעט כמו זר.  מה עם גארבארה? יש בכל מיני צבעים יפים. אולי תבחר

לבן או צהוב. בקש מהמוכר לכרוך סביב הגבעול חוט ברזל, אחרת ראשו שח על גבעולו. 

גם ורד ארוך גבעול בא בחשבון. 

מה עם חטיף נחמד?  טורטית לך ולה? (זה לא אישי מדי וחושבת שזה נחמד).

כל כך מרגשת אותי השאלה שלך. כל כך יפה. אתה, אין ספק, שתהיה בעל טוב!

לאחר החתונה, תוכל להביא כל שבת, זר פרחים נחמד. רק אל תשכח!

בהצלחה! 

רבה על מה שכתבת בעיקר בסוף! חימם לי את הלב!

בע"ה 

והיא שאלה אותי באגב איזה חטיפים אני אוהב, והאמת לא ייחסתי חשיבות לשאלה כי זה היה תוך כדי משהו, פגישה הבאה היא באה לי עם שקית מלאה כל טוב והתעקשה שאני אקח אותה הביתה, אכן הובכתי לא אשקר אבל זה היה ממש יפה מצידה

נראה לי שדברים כמו ספר עם הקדשה / תמונה / או איזה מתנה(אפילו זולה) שהיא מתקיימת זה פחות מתאים כי אם זה לא יצליח? ובלי קשר דברים כאלו מביאים איתם איזושהי אמירה שבעיניי אחרי חודש וחצי פחות מתאימה, אולי לכם זה מתאים איני יודע, ואולי גם לי זה היה מתאים בקשר הנכון עם המישהי הנכונה, אין לזה כללים זה יותר מה אתם מרגישים-אם מרגיש לך מוגזם, יש סיבה. אם לא-מדהים.

אז יש כאן את כל ההצעות של המצנות הקטנות והמתכלות, שזה בהחלט הכי מומלץ כי זה לא ישאיר משקעים פיזיים אלא רק זיכרון. אם בסוף זה יצליח אז הזיכרון יצטרף למכלול, ואם בסוף כל אחד ימשיך לדרכו אז זה זיכרון שיהיה קל לדפדף אותו הלאה. הרעיון של פרח אחד, כיו שהציעה נחלת, דווקא נשמע לי ממש מתאים. נשמע בדיוק על הגבול שאתה רוצה.

לחילופין, לא חייבים מתנות בכלל כרגע, ואם נוח גם לה אז שווה אולי לשקול "משחקים זוגיות" (חפש את הביטוי בגוגל. זה פרויקט של השאלת כרטיסי שיח מותאם לציבור שלנו).

יש לי חבר שזה השפיע ממש לטובה על הקשר שלהם שהיה טוב ממילא, ובמבט לאחור הוא אמר שזה ממש סייע להם להחליט להתחתן.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.