כשאני חושבת על זה
חינוך ילדים זה אתגר לא פשוט ביחד עם אחריות לא קטנה
איזה דוגמה אישית הם יראו?
בשביל זה צריך באמת דמות ראויה לחיקוי? ומה אני?
איך יראו שמחה בקיום מצוות אם אמא שלהם מתקשה? רגל שם וגל פה
מה ילמדו מה יספגו
האופי
מפחיד אותי לחשוב שיהיו לי ילדים שדומים לי באופי
האופי הזה
שאוהב לקבל
שחושב שמגיע לו
שלא מסתדר לבד, לא זז
אם לא מסדרים לו הכל
שונאת אותו
מאיפה הכח הזה לתת ולתת בלי לבקש לך תמורה
לתת משום שאת חייב. כן אתה חייב
אבל רצון לתת ולתת, שתרצה בשמחה ובאהבה
אם זה עובד כנראה זה טבעי, לא ככה
מה לדאוג?
לפעמים קשה לי בדמיונות
ולאט לאט רואים איך שזה במהירות
איך החיים רצים, המהלך חיים הסטטוסים
ואתה נשאר עצמיך, בסך הכל באמת
דיי וחיים רק בשביל לצפות שיגמר
לאסוף מה שמצליחים
לספוג עוד קצת אמונה
אבל בלי לשמוח מהרגע
לשמוח שתקרבים לסוף?
להגיע לשלווה ומנוחה שמה?
זה המטרה?
כמובן יש מטרות יותר מרוממות גבוהות
אין לי את האופי הזה כנראה
