גמילה מטיטוליםאנונימי (פותח)
רציתי להתייעץ בעניין שאני כבר ממש חסרת אונים לגביו.
הבן השלישי שלי בן שלוש והתחלנו לגמול אותו לפני כחודש. אך הוא פשוט לא נגמל!
הוא עדיין מרטיס הרבה (מידי פעם אומר לנו שיש לו, אך לאחר שכבר ברח לו קצת והרטיב לו את המכנסיים). ובעניין היציאות...הוא לא מסכים בכלל-לא בסיר ולא בשירותים.
יכול להיות שהוא עדיין לא מוכן? הילד כבר בן שלוש וחודש!
יש לציין שילדתי לפני כארבעה חודשים. אולי זה קשור?
אשמח אם יש למישהו עצות, או מכיר מישהו מקצועי שאפשר להתייעץ איתו.
נסי את שיטת המקל והגזר:יהודית פוגל
כשהוא מצליח עשי מזה עסק גדול בתופים ומחולות, כשהוא מפשל הראי לו שאת כועסת ומאוכזבת. אני חושבת שקצת יותר תקיפות במובן של "לא עושים פה, אלא פה" יראו לו שאת מתכוונת ברצינות ועומדת על שלך. אפשר להדביק גבוה על הדלת של השירותים ממתק קטן וכל פעם שהוא מצליח הוא מקבל את הממתק. לדעתי יש קשר בין הלידה לבין תהליך הגמילה, עם כל זאת אני הייתי נוקטת יותר תקיפות. בהצלחה!
חולקת על הקטע של כועסת ומאוכזבת..חנהלה

אם כי עדיין ללא ניסיון.. בקרוב בע"ה...

זה נשמע לי לא טוב להראות שכועסים על פספוסים. זה לא יגביר את הלחץ של הילד? זה לא אמור להיות משהו אישי נגד הילד-הרי הילד לא מפשל בכוונה להרגיז את האמא..

סתם כמה הרהורים לעניות דעתי..

מהנסיון המר שלי...אודי-ה

כבר כתבתי את זה כמה פעמים, אבל זה עולה שוב ושוב...
אני גם גמלתי את הילדים שלי בסביבות גיל 3. אחד בגיל 2.8 והשני בגיל 3.
זה היה ממש קשה והם נגמלו לגמרי בערך בגיל 3.4.
מכל השיטות שניסינו השיטה הטובה ביותר היתה לא להתייחס, לא לכעוס ולהתעצבן! פשוט להחליף בענייניות!
הילדים מאוד משחקים על עניין ה"צומי" וככל שמתייחסים הם מפספסים יותר.
מה שכן, כדאי להתייחס כאשר הם לא מפספסים (חיזוק חיובי).
אני עושה לוח ניקוד. כל 5 נק' מקבלים הפתעה קטנה (כגון במבה/שוקולד)
וכשמסיימים את הלוח (25 נק') מקבלים הפתעה גדולה (משחק שהילד בוחר)
אם לילד שקשה להחזיק כל היום אפשר להתחיל עם נק' אחרי שהוא לא פספס בגן ואח"כ לתת נק' על כל היום.
בשיטה כזו הם לא מקבלים מיד את ההפתעה ומצד שני גם יש סוף לניקוד. אח"כ ההרגל כבר עושה את שלו.
גם אחרי שמסיימים את הלוח לא כדאי להתייחס אם הוא מפספס מדי פעם.

מצטרף לדעתן של חנהלה ואודי-האבא שמואל
אין תועלת ב"חיזוקים" שליליים. לא לכעוס ולא להתעצבן, וכן לתת חיזוקים חיוביים.

ואין דבר גם אם עד גיל 6 לא יגמל...

בריאות הנפש חשובה יותר, משליטה בסוגרים!
לא כ"כ נדיר להתחיל גמילה בגיל 3בלה
במיוחד אצל בנים
מסכימהאנונימי (פותח)

לי יש תאומים בנים, שנגמלו בסביבות גיל 3 .

הלכתי לפי הקצב שלהם- ובסוג של "אדישות" רוצה טיטול? בבקשה. אם לא ,גם כן בסדר.

בהתחלה ניסיתי בגיל מוקדם יותר והם פשוט שטפו לי את הבית...אז הבנתי ובלי הרבה צלצולים ,החזרתי להם את הטיטול עד שהרגשתי שהם (ואני) מסוגלים להתמודד.

אגב, הם נולדו כשביתי היתה בת 1.10 ,כך שהיו לי שלושה להחליף ובכוונה חיכיתי איתה עד שהיא התרגלה לקיומם.

ב"ה- הם כבר לא זוכרים את הגמילה.

גם לנו אותה בעיהאנונימי (פותח)

הגדולה שלנו כבר בת 4+ ועדיין כשהיא צריכה קקי מבקשת חיתול (פיפי בשירותים) כל המומחים שהתייעצנו איתם אמרו

שבתחום של שליטה על הסוגרים אסור להכנס למאבקי כוח, ולתת לזמן לעשות את שלו. אנחנו מקווים...

זה נראה לי קצת שונהאודי-ה

גם אחי הקטן ככה היה עושה ואני מכירה עוד מקרים.
אבל הבת שלך לא מפספסת וגורמת לך להתעצבן...
זה נראה כאילו קצת קשה לה לעשות בשירותים. בעצם, אולי זה גם "צומי" אבל זה פחות קשה מפספוסים.

אכן מודה.שלה שוב
נכון. היא לעולם לא מפספסת. אבל כשיטה חינוכית אני חושבת שצריך להמנע ממאבקי כוחות באופן כללי עם ילדים: מה שאפשר להשיג בנעימות, בצחוק ובאהבה- אז עדיף.
המקל והגזראנונימי (פותח)אחרונה

אני רואה שהשיטות שלך לא תואמות לרמת הבגרות הנדרשת מבעל עסק ברמה הזאת.

תפסיק להתעסק בתלושי שכר או בטיפולי ספא ותתחיל להתרכז בעיקר

חצי גמילהmp4

ביתי בת ה 2.4 גמלה את עצמה יפה מאוד, היא לובשת רק הפתעה(תחתון)

ולא מפספסת את הסיר.

הבעיה היא- צואה- היא לא מוכנה לא בסיר לא בשרותים ולא בטיטול.

הבטחנו לה גלידה ופרסים לרוב, והיא חכמה מאוד! היא צועקצ לא רוצה גלידה (כאילו תעזבו אותי , לא רוצה ודאי)

היא מתאפקת המון זמן, ופעם ביומיים היא מוציאה, אנחנו מסבירים שזה בריא לעשות ולהוציא את ה"פיכי כיחי" אבל היא לא רוצה.

בפועל היא עשתה פעם באמבטיה, בעפ בתחתון ופעמיים הסכימה לטיטול ואחרי שתי דקות בקשה שיחליפו לה כי היא סיימה. 

למה לכעוס עליו? זה רק יוריד לו את הביטחון?אנונימי (פותח)

מה הוא עשה רע? בגלל שלא הצליח להיות ב-די-יוק לפי טבלת הצמצום של עולם ההשגים שלנו אז הוא לא מוצלח? רע?

מה שחשוב: רק חום  אהבה הדרכה והסבר ברוגע סבלנות ואמון

 

 

סיפור נחמד לסיום:

כשאחייני היה בתהליך הגמילה, הימים היו ימי אלול וראש השנה ובגן הילדים שלו הגננת לימדה שבראש השנה נפתחים שני ספרים:  הצדיקים נכתבים בספר צדיקים והרשעים בספר רשעים... באותו יום ברח לקטן.. הוא אמר לאמו שבטח עכשיו יכתב בספר רשעים...

לכעוס כאשר הילד מפספסיהודית פוגל
ובכן, הכוונה כאן לנצל את הצורך המובנה בכולנו למצוא חן ולקבל פידבקים חיוביים. אנחנו עושים ה-מ-ו-ן בשביל מחמאה ומשקיעים הרבה בכדי שלא לקבל את ההיפך. את המרכיבים הללו ניתן לנצל נפלא בתהליך החינוך לנקיון. אם פניך עצובות/כועסות כשהוא מפספס, הוא מאוד ישתדל להבא לשים לב הרבה יותר כדי לקבל את פניך המאושרות השמחות והמחמיאות.
תופעה של גמילה חלקית ידועה ביותריהודית פוגל
והרבה ילדים מפחדים לעשות את צרכיהם הגדולים. אבל זה רק בהתחלה ואם תשדרי שלווה ותביעי בטחון שבקרוב היא תעשה גם גדולים בסיר או באסלה יש לך את כל הסיכויים שהכל יעבור בשלום.
ללכת עם הילד כדי למנוע עצירות וטחוריםיוקטנה

הגדול שלי ביקש טיטול לקקי במשך חודשים רבים. השניה לא ביקשה ולא עשתה, ואני מתביישת לומר שלא שמתי לב יום אחד בעלי בא לנגב לה בשירותים, ומצא אסלה מלאה בדם ואחר כך כמובן כואב, אז פוחדים יותר, ומתאפקים, ויותר כואב וכן הלאה, ונוצר מעגל קסמים כואב ביותר. לדעתי ומנסיוני לתת לילד להגיע לקקי בשירותים או בסיר כשהוא בשל.

השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי?   הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין. 
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות

אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.

לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...

,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?

אפשר לשתף את הגננתמענין

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה

בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי. 

שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)

לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.

בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו 

שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.

אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)

בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!

אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית

בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.

מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?

הוא יודענהג ותיק

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה


אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית

או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי

בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות

אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות

אולי יעניין אותך