לפני כמה זמן הייתה לי הצעת שידוך.
דיברנו בפלאפון , ממש התלהבתי כי הייתה זרימה בשיחה, היה מצחיק, זורם. כמו שאני אוהבת.
לשנינו הייתה הרגשה שיש מצב זה יעבוד.
בקיצור, היה מפגש. וכמו בשיחת טלפון, הפגישה גם זרמה מאוד. אבל הרגשתי שזה פחות מתאים מבחינה אחרת.
סיכמנו שנדבר לגבי איך שהיה.
הבחור הוא בחור ברסלבר שמקפיד על התבודדויות.
בשיחה הוא אמר שהוא התבודד על זה, ושימו לב, "עדיין לא קיבל תשובה" ושבד"כ הוא מקבל תשובה. לכן הוא לא יודע מה להגיד לי...
דיברנו עוד קצת ואז הוא בפשטות אומר כזה "טוב, אני אתבודד עוד קצת ואחזור אלייך, בסדר?"
ואני כאילו, מרוגשת מהפשטות והאמונה הטהורה הזאת.. אז בטח, דבר עם ה' ותחזור אליי..
אחרי שעתיים (לא יודעת אם ההתבודדות הייתה שעתיים, אבל זה היה הזמן שהוא חזר אליי) הוא אמר שיש לו תשובה ולדעתו זה לא מתאים...
אז עזבו את התשובה, כי גם לדעתי משהו שם לא התאים מבחינה שיכלית יותר..
אבל הדרך שבה זה נעשה, זה ממש חיזק אותי בכל מה שקשור להתבודדות ודיבור קרוב עם ה'...
קרה לכם שהמדוייט שלכם חיזק אתכם באיזה עניין?


