לפני כמה שנים הוצע להגדיר בחוק העגנת אשה כפשע נגד המדינה, מה שיאפשר להוציא צו מעצר בינלאומי נגד המעגנים שברחו לחוץ לארץ, והסגרתם. המציעים משכו את הצעתם לאור התנגדות עקרונית של ארגוני נשים, אשר חששו לסתימת גולל על מאבקם בעד נישואים אזרחיים. אליבא ארגוני הנשים, כל עגונה נוספת הוא "וי" נוסף, שמקדם אל המטרה האידיאולוגית הנכספת. בינתיים נשים סובלות סבל רב, אז מה, אף אחת מראשי ארגוני הנשים לא משלמת על כך מחיר אישי.
בפלשתין משלחים אנשים להתאבד תמורת הבטחות בגן עדן, ובתוך כך המשלחים עצמם ספונים בכורסאותיהם. כנגדם ארגוני הנשים לא מבטיחים לעגונות שום טובת הנאה אישית.
בחייאת, שמישהו יערוך את התגובה שלו או משהו כזה...
מה הקשר לכתוב כזאת תגובה למישהי בסבל???
מול ההצעה שלו לא באה שום הצעה שכנגד, זולת המשך מגמה לשים מקלות בגלגלים משיקולים פוליטיים. כתבתי במפורש שנשים סובלות סבל רב, ולא נראה שזה הולך להגמר. אוסיף שמחובתן של המפלגות הדתיות שמנהלות משאים ומתנים קואליציוניים, להיות יוזמות ולהציע פתרונות יצירתיים לבעיות כואבות, שסוגיית העגונות היא רק אחת מהן. פתאום מגיע אחד ליברמן ומפתיע בדרישה לנישואים אזרחיים ותיקונים בהלכות גיור, וכולם שוברים את הראש איך נכנסים לקואליציה ולסיר הבשר, ואיך יוצאים מהפלונטר הרעיוני.
ולעצם הדברים שכתבת, ורד, עריכת התגובה שלי או מחיקתה לא תפתור את הסוגייה העקרונית הכאובה, ועל אחת כמה וכמה שלא תפתור את הבעיה האישית של האשה המסכנה הזו. אם יש לך הצעה אחרת במקום צו מעצר בינלאומי נגד פושעי משפחה, אז תעלי אותה לכאן ואנו נדון בה בכובד ראש. אופציה נוספת היא להפקיע את הנישואים באמצעות צו מינהלי או באמצעות החלטת בית משפט אזרחי, תוך הרמת יד בדת משה. האם לאחת מאלו התכוונת?
בתי הדין עושים את מירב המאמצים כדי לאתר סרבני גט, עד כדי שליחת בלשים לחו"ל ופרסום תמונותיהם של המעגנים.
תמיד אפשר, כמובן, לשכור חוקר פרטי, אבל אם את שואלת לגבי ארגונים שעוסקים בזה- אין.
חשוב להדגיש שזה נושא סבוך ומורכב לא רק הלכתית אלא גם משפטית אזרחית ופרקטית. לא ציינת במה דברים אמורים, האם נפתח הליך או לא ואיפה עומדים הדברים, חבל על כל רגע. קודם כל יש לפנות למחלקת עגונות ומסורבות גט בבתי הדין הרבניים לבירור פרטים, צריך יעוץ משפטי, וש גם ארגוני נשים שעוסקים בענין הקדוש הזה.
אשמח לסייע ככל שביכולתי - מספר טלפון במסר אישי
תקציבים לאיתור סרבני גט.
למדתי מהאתר של בתי הדין הרבניים משהו מדהים. ארגוני נשים יודעים לספר על למעלה מעשרת אלפים עגונות במדינת ישראל, והנה באתר שבעה מעגנים בלבד. מישהו כאן מקשקש וזורה חול בעיני הציבור, וזה לא הממסדר הרבני. אם יש בידי ארגוני הנשים נתונים אחרים אז בבקשה, נא לחשוף. חס וחלילה, לא נמעיט מצערן הרב של העגונות "המועטות", אז מה עושים.
בנוסף לצעדים הנדרשים לצורך התרת העגונות, יש לנקוט בפעולות מלחמתיות נגד המתיוונות ונגד ארגוני הנשים חסרי המצפון והלב. הניצוח על מלחמה זו צריך להיות בידיהם של אנשים חכמים ונבונים. בינתיים הם אינם בנמצא.
מה שאכתוב כאן מבוסס על רשמיי מקריאת פרוטוקולים ומאמרים מספרי תחומין, כמו גם מאתרים של ארגוני נשים שונים. אשמח אם תתקנו אותי במידת הצורך.
יש מחלוקת בין בתי הדין הרבניים ובין ארגוני הנשים מהי ההגדרה המדוייקת של מסורבת גט, ובזה נעוץ ההבדל.
לדעת בית הדין מעוגנת נחשבת מי שבעלה ברח ולא יודעים היכן הוא, או שהוא נמצא בחו"ל ואין דרך לאלץ אותו לתת גט. סרבן גט פירושו מי שלא מוכן לתת גט למרות שבית הדין פסק שאין תקווה לחיי הנישואים שלו ועל הצדדים להתגרש. (הערה: הסנקציות המפורסמות בעליבותן בהם נוקטים בתי הדין נגד נוולות כאלה מופעלות לרוב רק אחרי כ4 שנים מפסיקת בית הדין! בושה וחרפה.)
לעומ זאת, לסברת ארגוני הנשים ודומיהן, גבר שנמנע מלתת גט כמעט אוטומאטית נחשב סרבן גט.
לכן ההפרש בין המספרים כה גדול.
נתונה לבתי דין רבניים בלבד, ולכאורה רק נתונים שהם מפרסמים באים בחשבון, ועליהם אנחנו נסמוך. בל נשלה את עצמנו ולא כל הנוצץ במערכת היוקרתית שנקראת בתי דין רבניים הוא בהכרח זהב.
ארגוני הנשים נמצאים במאבק מתמיד מול בתי דין רבניים, ושנאה רבה מפרידה ביניהם. להערכתי אין מנוס מהתערבותם של גורמים פוליטיים, אבל בתוך עמינו אנו יושבים וגורמים פוליטיים עלולים לקלקל עוד יותר.
לא הייתי נסחף להכריז בושה וחרפה! במקום זאת הייתי מנסה להציע נוסחאות לתיקון המצב הקשה.
לא ממש קשור לפורום..
בעברי (המפוקפק) עבדתי ביסודי והייתי חברת הסתדרות. ממש נהניתי מההטבות, ההורים שלי חברי הסתדרות וככה זה היה וזהו. השנה חוזרת לחינוך, והפעם בחטיבה עומדת בפני אפשרות בחירה.
מה אומרים, הסתדרות או ארגון? ולמה זה ולמה זה?
תודה תודה
ברכת השם על ראשיכם
פשוט.
כן יש סיכון של שיווק. אבל זה נכון בכל מקצוע.
ברוך השם קניתי מקפיא אז לפחות יש מקום עכשיו.
אנחנו לא יכולים לאכול הרבה סויה או דברים מעובדים מדי (בעיות עיכול) אז אי אפשר שניצלים קפואים וכו'.
בעלי לא ממש אוהב עוף (גדל צמחוני), הוא מוכן לאכול אבל הרבה פעמים מגעיל אותו שיש עצמות וכו'.
ניסיתי להכין פרגיות מראש, להקפיא ולחמם, לדעתי יצא מעולה, בעלי לא אהב...
בשר טחון - אפשר להכין ולהקפיא, אבל זה קצת יקר וגם כמה מגוון אפשר, נמאס שהכל אותו הדבר.
וצריך חלבון...
אין לי כח להכין חדש בכל פעם, אני רוצה משהו שיהיה קל להכין הרבה מראש או פשוט להוציא מהמקפיא ולאכול
אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.
מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.
אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.
אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.
לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).
אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?
המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.
אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.
פרגית במחבת
חזה עוף במחבת
שניצל
קציצות בקר
קציצות הודו
לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון
נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)
המבורגר מבשר טחון
קבב מבשר טחון
צלי בשר
זה בגזרת הבשרי
אפשר גם דגים
דג מטוגן
דג ברוטב
דג בתנור
סלמון
קציצות דג
טונה
קציצות טונה
ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות
מגדרה
חומוס ביתי
קוסקוס עם חומוס
מרק אפונה
מרק שעועית
גם במוצרי חלב יש חלבון.
זה מה שעלה לי לראש כרגע.
מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים
ככה שיש מבחר
רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)
השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר
מאד קל לבשל ומאד טעים.
פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.
לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.
כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:
נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.
דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני
תודה
הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)
להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.
(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')
חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק
בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.
פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.
מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות
אפשר גם פשטידות שזה אחלה.
יש למישהו?
לא קשור לפורום **
מחפש אומים לג'אנטים
משהו נדיר
מתקשה למצוא במוסכים ובפנצ'ריות
אם מישהו מכיר אשמח לשמוע
וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס
אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.
מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.
חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.
אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד
אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב
הי שלום לכולם!
נשואה שנתיים לבעל מתוק, התחתנו בגיל מאוחר..
העניין שהוא שבעלי מאוד מקובע בנוגע לסדר יום שלו,
ההתמודדות באה לידי ביטוי בשבתות שאנחנו אצל ההורים שלי.
הוא רגיל לאכול מייד כשחוזרים מבית הכנסת, בשעה 10:30 סעודת שבת. כשאנחנו בביתנו ככה אנחנו נוהגים.
אצל ההורים שלי הכל יותר בנחת, התפילה נגמרת מאוחר יותר, אחר כך יושבים קצת בסלון ומדברים וכל האחיות נפגשות, והאחיינים, בקיצור, שמח. יוצא שיושבים לאכול לא לפני 11 וחצי או 12.
בעלי בזמן הזה נהיה כועס ועצבני, ואני במתח בלתי נסבל כל הזמן הזה כי אני יודעת שרגע השבירה מתקרב...
הוא עם פרצוף כועס, לא מדבר עם אף אחד, יושב עם פרצוף בתוך הספר שהוא לומד (פרשת שבוע או משהו).
אני מתביישת בטירוף בהתנהגות שלו מהמשפחה שלי, ובסטרס מטורף ממה שעומד לקרות (לא קורה יותר ממה שתיארתי אבל בשבילי זה בלתי נסבל).
לאחר מכן אני לא מדברת איתו כל השבת מרוב כעס על זה שהוא פעם בחודש וחצי לא מסוגל להיות קצת בביטול ולתת לי להנות עם משפחתי שאני כלכל אוהבת וגרה רחוק מהם (אנחנו גרים במושב שלו...)
מה מציעים לי לעשות? לדבר על זה זה קשה כי אני כלכל טעונה בנושא שאני אומרת מילים ממש קשות...
והוא גם תמיד מתנצל ומתייסר אבל נופל שוב.
האם כדאי לי לקנות מכשיר כזה? המטרה היא לנקות את הפינות של הבית שכרגע מאוד מלוכלכות ואת הרובה בין המרצפות (יחסית עשו לי רובה מאוד עבה). מה דעתכם? מכירות/ים? יכולים להמליץ? תודה
גם לנקיון באופן כללי.
לשמוע פרטים נוספים. תודה!
ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.
אחלה מכשיר. מרוצה.
אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות
ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת
אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה
ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.
האם שווה את המחיר
ואיפה מפלגות גוש הקואליציה? למה אין מצע?
שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.
הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.
מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.
מה הניקוד ולמה.
הכל מפורט לפרטי פרטים.
מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.
אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.
איך החלטתם על איזה כשרות להקפיד?
אני מדברת על בני אדם פשוטים שלא בקיאים בכל פרטי ההלכה ודקדוקיה.
אחרי שהתבחבשנו שנים רבות החלטנו לאחרונה לנסות ללכת לפי כושרות, אבל מודה שלא מצליחים במאה אחוז, בעיקר שמתארחים בחוץ, וקיים גם קושי למצוא אוכל קנוי (לא קורה הרבה אבל כן לפעמים כשנוסיים מחוץ לעיר ולא מתחשק לקחת איתנו את כל הבית).
נקודה נוספת שמציקה לי, אחת המשפחות שלנו לא דתיים, רצה הקב"ה אותה משפחה אוהבת להכין אוכל ובכמויות, לא מתארחים שם המון, אבל כשכן יוצאים עם שקיות מלאות כל טוב, רק לשלוף מהמקפיא ולבשל. מדובר באמת בהשקעה גדולה של כסף וזמן.
כשהתחתנו ניסינו לעשות איפוס ולהגדיר כללים, אבל אני בתור מי שמבשלת ומתמצאת בענייני המטבח רואה שלא תמיד הכל לפי הכללים.
לא כל המוצרים תמיד הכשרות שביקשנו, לא משרים ירקות של חסלט, הם אומרים שיש הפרדה בין הסכום של בשרי וחלבי (אלה שמגיעים איתם, אלה שבשולחן זה כן סט שונה), ועוד ניואנסים קטנים הגדולים שמי שלא שומר כשרות לא יכול להכיל.
עשינו עוד כמה שיחות, וכשיש משהו ספציפי מאירים, אבל בהרגשה שלי כל כך חשוב להם האוכל שלפעמים הם מעגלים פינות.
התייעצתי בעבר עם רב שמכיר את המשפחה, והוא נתן תשובה שדי שיחררה אותי מהעול של זה, אבל עדיין מרגישה שהרבה מהאחריות עליי כי בעלי לא שם לב מטבע היותו גבר.
לא לקחת אוכל או להתארח שם יפגע בהם בצורה קשה מאוד.
מה הייתם מייעצים?
