מתי אלמד לבחור נכון.. להאמין ..... בלי להביט שוב לאחור..תהום שמימי
שיר קצת מיואשבבושקה
כנראה שאף פעם כנראה לא נגיע לממש זה. אבל לפעמים זה קורה לנו. ואנחנו שמחים בבחירות נכונות שעשינו בחיים.. לא כן?
אני רק צריך..תהום שמימי
שחודשיים האלו יעברו בצורה טובה..

רק אחרי זה אני יוכל להחליט אם היה שווה לי לא להסתכל לאחור.. ולסמוך על הבחירות שלי.. ועל האינטואיציה..
בע"ה אני אצליח..
זה קשוח לחיות באי ודאות הזו




זה ממש קשה להחליט נכוןארץ השוקולד
ולא תמיד אנו צודקים בכולם.
לא מזמן ראיתי סרטון אודות תפיסה שניתן לחשב כל החלטה באמצעים מתמטיים, אבל כמובן שלכולנו זה נשמע מופרך, כי בכל זאת אנו בני אדם וחלק מהמרכיבים בהחלטות הם משתנים ולא מוחלטים, אז זה בסדר שטועים.
אבל גם תקופות קשות נותנות לנו משהו, אז יש משהו טוב בכך שזה לוקח זמן.

ומשהו אחר מקהלת:
"וראיתי אני, שיש יתרון לחכמה מן-הסכלות--כיתרון האור, מן-החושך. החכם עיניו בראשו, והכסיל בחושך הולך; וידעתי גם-אני, שמקרה אחד יקרה את-כולם." (קהלת פרק ב פסוקים יג-יד)
בסוף אנחנו מגיעים ליעד, השאלה הוא רק בקושי ובבהירות עד היעד...
ואין מה לעשות, לא תמיד אנחנו חכמים

ולגבי הבטה אחורה, זה קשה תמיד לא להסתכל אחורה, אשת לוט הסתכלה אחורה למרות שהיא ידעה שזה מסוכן.

אם תרצה מוזמן לאישי בשמחה

בהצלחה רבה
אתה צודק ..תהום שמימי
אני חושב שהקושי נובע מהפרפקציוניזם - שהכל וודאי, שהכל מושלם שהכל בטוח..

ברגע שאדם מכיל את הכאוס, את הנעלם, את החוסר וודאות, את האולי, ברגע שהוא מכיל שהעולם שהוא נמצא בו כרגע לא בטוח במאה אחוז כמו שהוא רוצה - אז יותר קל לו..

זה משחק של הכלות.. אבל זה משחק קשה..
אני משתדל להכיל..

לפעמים יש רגעים של קטנות שבהם אני מעל הגבעה רואה את הנוף ואת השבילים.. מביט אחורה ויודע שהתברברתי קצת בדרך..

@ארץ השוקולד
כתבת יפהארץ השוקולד
ולכולנו המשחק הזה קשה

אבל ככל שמתקדמים, ההרים הקודמים נראים קטנים
שיר יפהכשמש וכירח .
נכון שאי אפשר להיות שלמים עם כל ההחלטות שלנו. תמיד כשנחליט ונגלה שאולי זה לא לטובתנו נחשוב שיכולנו לבחור אחרת. אבל האמת, שבאותה נק' זמן זו הייתה הבחירה היחידה. נכון שהיו עוד הרבה אפשרויות אבל אם כבר בחרת, תדע ותאמין שה' גרם לך לבחור בהחלטה הזאת. שה' הנחה אותך בדרך הזאת גם אם נראה לך שהייתה יכולה להיות דרך אחרת.

גם אני לפעמים חושבת מה היה קורה אם הייתי עושה ככה או אחרת אבל אחרי זה אני מתאפסת על עצמי ויודעת שזה מצד היצר..כל הספקות.
וכנראה שזה ניסיון קטן שאני צריכה לעבור. אחרת אם הייתי מאמינה באמונה שלמה ואמיתית שהכול מאת ה', אז לא הייתי חושבת ככה.

ונכון שיש לאדם את היכולת לבחור, אבל צריך לדעת שאנחנו לא יודעים הכול ויש מקום גם ל"טעויות".

לפני כל החלטה, לא משנה כמה חשובה היא, אני מנסה להבין מאיזה מקום אני מחליטה. אם זה מתוך מקום שכלי שאני יודעת שהדבר הזה כרגע נכון לי, והבחירה מגיעה ממקום נקי, אז אני בוחרת בו (ברור שצריך גם רגש אבל לא יותר מדי..).

אם אני בוחרת במשהו כי באיזשהו מקום נוח לי לבחור אותו והוא יותר קל לי כביכול, אז אני אנסה למצוא את הבחירה היותר טובה. כי מתוך נוחות לא מגיעים להחלטות נכונות. לפחות לא ברוב המקרים.

בהצלחה בכל דבר שתעשה
מעניין מה שכתבתארץ השוקולד
חומר למחשבה
וואי קשה לי עם מה שכתבת בהתחלה...תהום שמימי
זה או שיש בחירה - ואם אני מחזיר את הגלגל אחורה אז אני יכולתי לעשות y במקום x.

או שיש דטרמניזם - ואם אני מחזיר את הגלגל אחורה היתי עדיין בוחר בx. ולא יכולתי לבחור בy.

אם הבחירה שלי היא קבועה מראש על ידי ה' - וככה הוא ניתב לי את החיים - אז זה אשליה שאני בוחר, זה דטרמיניזם טהור.


ולגבי כל השאר כבבת ממש יפה!
תודה!
זה נושא מורכבכשמש וכירח .
אתה צודק במה שאתה אומר. שקשה לקבל את זה..עסקו ועדיין עוסקים בשאלה הזו.

זה באמת משהו שקשה להבין. מצד אחד, אם יש בחירה ויכולתי לחזור בזמן אז גם יכולתי לבחור אחרת. ולהיות היום במקום אחר. ואז אולי כן להרשות לעצמי "להתייסר" על הבחירה השגויה.

מצד שני, אם אין בחירה ונקבע בשבילי שאלך בדרך x במקום בדרך y - אין לי סיבה לחשוב על זה יותר מדי. כי זה מה שנקבע לי.
אבל בעצם כשחושבים על זה, זה מבטל את כל הרעיון של שכר ועונש. והאם בכלל על כל מעשה שלי, רע או טוב, אני צריך לקבל שכר ועונש? הרי זה לא בשליטתי ולא הייתה לי בחירה על זה..

התשובה היא שכן יש לנו בחירה על חלק מהדברים ("הכול בידי שמיים חוץ מיראת שמיים..") אבל יחד עם זאת, ה' מנחה אותנו. מזמן לנו מאורעות בחיים שישפיעו עלינו ועל הבחירות שלנו, וה' יודע מה המסלול שנצטרך לעבור ואת כל הנקודות בחיים שנגיע אליהן. כן קיימת לנו דרך אחת שאותה נעבור. בחירות מסוימות שנבחר אם נרצה או לא.
ברור שצריך לעשות את כל ההשתדלות כדי להגיע לבחירה הנכונה, ולהיבנות מזה. ועכשיו השאלה שעולה - למה לעשות השתדלות אם הבחירה ידועה מראש? התשובה היא שלנו היא לא ידועה. ואנחנו פועלים בעולם הזה בשביל להתעלות ולהיבנות ולתקן. ולעבוד על עצמנו ועל המידות. כל בחירה שלנו, מציבה מולנו אין-ספור התלבטויות.. וגורמת לנו להגיע לחקירה פנימית והבנה של מה נכון ומה לא נכון.
היא מעלה אצלנו שאלות "האם הבחירה הזו תקרב אותי לאמת שלי. למקום אליו אני רוצה להגיע או תרחיק אותי ממנו". כאן בעצם העבודה שלנו, להבין האם אנחנו רוצים לבחור במה שנכון ולהתעלות. או לבחור במה שנוח וקל ולהישאר באותן המקום.

נכון שה' יודע מה נבחר, ומוביל אותנו לבחירות כאלה ואחרות, אבל עדיין הדרך שבה אנחנו רואים את הדברים, ההתמודדות והראיה על הבחירה תלויה בנו. זה משהו שקשה להבין והרבה מזה גם מחוץ להשגה שלנו.


ואם כבר נכנסים לנושא הזה. אפשר גם להגיד מהסתכלות שטחית, שהרבה מהבחירות שלנו הן לא באמת בחירות 'שלנו'. הרבה אנשים בוחרים במקום עבודה לדוגמא, או ברמת חיים מסוימת, לא מתוך בחירה אמיתית ורצון פנימי, אלא מתוך כורח המציאות או השפעות חיצוניות ותרבותיות.

העבודה שלנו היא להגיע למקום העמוק והאמיתי ולהבין למה אני בוחר בx ולא בy ולאן אני רוצה להגיע בעקבות הבחירה.

והאמת, שלפעמים האמונה הפשוטה היא הפיתרון. מבלי להסתבך יותר מדי, פשוט להאמין שהבחירות שעשיתי היו מכוונות מלמעלה והיו לטובתי. כי בסופו של דבר זו האמת.

יצא לי די ארוך וכנראה קצת מבולגן. מקווה שהבנת בגדול..
את מזכירה לי את שיטת ר' חסדאי קשרקשתהום שמימי
אחד מהוגי הדעות המקוריים והחשובים ביותר.. אם לא ההוגה דעות החשוב ביותר בימי הבניים.

אין לי שום בעיה עם דטרמיניזם (למרות שאני לא דטרמיניסט) - אבל משהו בתגובה שלך קופץ מבחירה לאי שליטה, מהתערבות אלוהית לבחירה אנושית.

יש כאן רק בעיה אחת... מבחינה לוגית, אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלימה -

או שה' יודע מה נבחר - והכל כבר ידוע מראש, אנחנו רק שחקנים במשחק מכור..

או שאנחנו בוחרים בחירה חופשית.
ולגבי השאלה האם ה' יודע.. אנחנו נענה בשני אופנים..
1. אין לי מושג מהי ידיעת ה' ולכן השאלה לא נכונה. (רמב"ם)
2. ה' לא יודע כדי לתת לנו בחירה מושלמת (השל"ה)
לא התעמקתי בשיטתו אם להגיד את האמתכשמש וכירח .
ולמדתי את זה ממקורות אחרים.
אם היה לי זמן הייתי מרחיבה קצת יותר אבל אתה יכול להתעמק בזה ולהגיע למסקנה הבלתי נמנעת שלא הכול אפשר להבין.

אין מושג של 'אפשרי מבחינה לוגית' אצל הקב"ה. ה' בוחן כליות ולב, משמע גם אם יש את המקום של הבחירה שלנו, זה לא אומר שהקב"ה לא יודע מה נבחר. ואיך נגיע לבחירה הזו ומה יהיו כל ההתלבטויות שלנו בדרך אליה.

להגיד שאי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה זה במובנים שלנו. מבחינת ה' אין כזה דבר בכלל. אמרתי גם בתגובה הקודמת שיש דברים שהם מעבר להשגה שלנו וזה אחד מהם.

האם המחשבה שהכול ידוע מראש או לא משפיעה עליי? לא. אין לי מה לעשות עם הידיעה או אי הידיעה הזאת.
בפועל ביום-יום שלי אני משתדלת לעשות את הכי טוב שלי ולבחור במה שנראה לי הכי נכון. ויחד עם זאת אני יודעת שה' הוא זה שמכוון אותי ומוביל אותי בדרך שהכי טובה לי.
אם לדוג' נקבע לי להיות במקום x, אז אני אהיה בו. גם אם בחרתי אחרת.

ואם ניקח את ההתלבטות שלך, אז אפשר להסתכל על זה מנק' מבט אחרת. שה' שלח לך את כל העומס הזמני כדי שתצטרך לסרב. ואז ממילא הבחירה לא הייתה נתונה לך כל כך.. אבל קטונתי מלהיכנס לכל הנושא הזה. ובכלל מלדעת חשבונות שמיים. אני רק מראה לך הסתכלות אחרת.

ואם כבר ההתלבטות שהעלית, אני חושבת שכדאי לצאת כשאין מיליון ואחד דברים על הראש וכשנמצאים במקום שמרגישים מוכנים. לצאת כי אולי פתאום יהיה משהו טוב וחבל לפספס זה לא כל כך נכון.. לפחות מניסיון אישי שלי. אולי לאחרים זה כן עבד. גם אמרת שזאת תקופה קצרה ככה שזה ממש לא נורא. בכל מקרה שיהיה בהצלחה !
קודם כל ממש תודה רבה לגבי מה שכתבת בסוף!!תהום שמימיאחרונה
עוזר מאוד!!

לגבי בחירה חופשית וידיעת ה'.. - בגלל שזה נושא שאני מאוד אוהב אני אומר 2 מילים.


אכן את מעלה את שיטת הרמב"ם. (שר' חסדאי קרשקש התנגד לה)
לדעת הרמב"ם באמת ההתעסקות בהאם ה' יודע לא נכונה כי אין לנו מושג בהשגת ה' ובמהות ואופן ידיעתו, ולכן השאלה והדיון על ידיעתו לא רלוונטית לבני אדם. על פי הרמב"ם לאדם יש בחירה חופשית ולגבי השאלה על ידיעת ה' התשובה היא אין לי יכולת לדעת ולהבין.


אני לא סובר כהרמב"ם. אני סובר כהשל"ה שטוען שה' לא יודע מה נבחר כדי לתת לנו בחירה מושלמת.
אני אומר משהו שהוא קצת ישמע הזוי בקריאה ראשונה אבל כשקוראים את זה כמה פעמים מבינים.

ה' לא מוגבל לחוקי הטבע.
אבל הוא מוגבל לחוקי הלוגיקה.

האם ה' יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים אותה? התשובה היא - לא.
למה?
כי הוא מוגבל לחוק הלוגיקה - ולחוק הסתירה שאומר שלא יכול להיות קיים דבר והיפוכו.
ה' לא יכול לברוא דלת פתוחה סגורה.. לא כי הוא מוגבל לחוקי הטבע, אלא כי הוא מוגבל לחוקי הלוגיקה.

ולכן יש שתי אפשרויות שסותרות אחת את השניה - או שה' יודע, או שלא. אי אפשר לומר שהוא יודע ושיש לי בחירה בו זמנית, (זו גם אחת הקושיות של ר' חסדאי), אז או שאנחנו מניחים שהוא יודע הכל והבחירה היא אשלייה כמו ר' חסדאי, וכל המיקוד של השכר ועונש הוא על הכוונה של האדם ולא על הבחירה. או שאנחנו סוברים כמו פשט התורה והשכל הישר - שיש לאדם בחירה חופשית וה' לא יודע.
תאמין בעצמךEdenaviad
אתה תבחר נכון ברגע שתרש לעצמך להיפתח ולא לחשוש להבין ולקבל שיש עוד חיים ולהשאיר את העבר לעבר, ורק אז תוכל לקבל ולהיות שלם עם זוגיות חדשה. עד אז ממליצה לך להעלות את רמת הביטחון שלך והמצב רוח שלך ולהאמין שמגיע לך להיות אהוב.. בהצלחה.
זה קשור בקשר עקיף לזוגיות..תהום שמימי
יש לי 101 דברים שאני חייב לעשות והם במישורים שונים, בזמן כ"כ קצר, ולתמרן את הכל, ובהכל להשיג 100% שלי, ואין לי וודאות שהתוכנית שלי נכונה - כי יש דברים שלא תלויים בי..

והתוכנית הלא וודאית והמסוכנת והעמוסה הזו באה על חשבון בחירה לסרב להכרויות פוטנציאליות כמה פעמים..
אל תמהרEdenaviad
קודם כל תעשה עבודה עם עצמך תתחיל לעשות דברים שאתה רוצה תתבסס קצת כמה זמן שזה יקח אפילו שנה שנתיים.
אחרי שאתה תרגיש מספיק בשל עם עצמך רק אז תנסה להכיר, כשיגיע הזמן הוא יגיע אין טעם לנסות בכוח לצאת ל הכרויות, חבל על הזמן שלך ושלהן.
תודה על התגובה!תהום שמימי
הדבר הכי קשה בעולםהפי

סתם הגזמתי, זה לא הדבר הכי קשה בעולם... אבל כן יש בזה מן התסכול

לסיים קשר רציני עם בחור שהוא באמת זהב טהור, ואז למצוא את עצמך שוב בעולם של הרווקים והרווקות... איך עושים את זה בכלל??

פתאום מרגיש לי שכל הגברים לא ברמה שלו.

לא באופי לא בנראות לא באצילות

יש בזה משהו שקצת מלחיץ אותי.

לא יודעת אם זה תקין, אבל יש בי קצת געגוע אליו, למרות שבתוך הלב אני כבר מרגישה שזה היה או חתונה או ביי וטוב שזה ביי

וזה הופך את זה ליותר מסובך שהוא עדיין רוצה

באמת שלא סתם צחקו אשכרה קריעת ים סוף

דמט אני לא בנויה לשטויות האלה

כאילו מציעים לי ובראש שלי עובר.. למה לנסות בכלל

הכי תקין בעולם!!advfb

סימן שהלב פועם ומרגיש,

גם זה בסדר אם יש געגעוע, השאלה האם זה מנהל אותך

דהיינו - שאתה מקבל הצעה והמחשבה "וואו זה לא יהיה כמוהו" עוברת בראש זה סבבה, השאלה עד כמה את מאמינה לאותה מחשבה ועד כמה היא תופסת מקום בלב שלך. אם זה רק עובר אבל את יודעת שאת רוצה להתקדם וזה, אז הכל טוב.

אם את רוצה שכרגע זה תופס מקום בלב, גם הכל טוב, תחכי קצת זמן ותראי אם זה נרגע..

רווקות אם יכולתן לקבל דבר אחד בתקופה הזאת מה היה?ראומה1

בתקופת חיפוש הזוגיות.

קריזה לא?בנות רבות עלי

פניתי לרווקותראומה1

אהה חח... כן... סליחה. לא התכוונתי להפריע. כמובן.בנות רבות עלי

מקפיצה♡♥︎♡♥︎ראומה1

תשובת הצ'אט - רווקבחור עצוב

  • שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

  • חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

  • חכם, אבל שלא יתקן אותי.

  • עשיר, אבל שיהיה עניו.

  • תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

  • קליל, אבל רציני.

  • מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

  • רגיש, אבל גברי.

  • גברי, אבל מחובר לרגשות.

  • ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

  • כריזמטי, אבל צנוע.

  • מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

  • אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

  • ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

  • בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

  • חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

  • שיהיה לו תואר.

  • רצוי שניים.

  • ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

  • שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

  • אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

  • שיאהב ילדים.

  • אבל שלא ייתן להם מסכים.

  • שידע לבשל.

  • ושלא יעשה מזה עניין.

  • שיקום מוקדם לתפילה.

  • אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

  • שילמד דף יומי.

  • וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

  • שיהיה מחובר לרב.

  • אבל שיחשוב בעצמו.

  • שידע לרקוד.

  • אבל לא יותר טוב ממני.

  • שיאהב מוזיקה.

  • אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

  • שיהיה כריש במשא ומתן.

  • אבל עדין איתי.

  • שיזכור כל תאריך חשוב.

  • בלי שאני אזכיר.

  • שידע להחליף גלגל.

  • לתקן ברז.

  • להרכיב איקאה.

  • להבין במשכנתאות.

  • להשקיע בבורסה.

  • ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

  • שיהיה עמוק.

  • אבל גם זורם.

  • שידע להכיל.

  • אבל גם להציב גבולות.

  • שיכבד את ההורים שלי.

  • ויאהב את האחים שלי.

  • ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

  • שיהיה בן 29.

  • עם ניסיון החיים של בן 45.

  • והאנרגיות של בן 23.

  • בלי מטענים.

  • בלי אקסיות.

  • בלי דרמות.

  • ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

  • וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

עכשיו אותו דבר לגבריםחושבת בקופסא
עבר עריכה על ידי חושבת בקופסא בתאריך י"ד באב תשפ"ו 20:19

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

חחח שיתחתן עם עצמו או עם עץראומה1

ארץ השוקולד

יש שיר כזה

שיתקצר(:אני:)))))

אמונההפי

אגב זו תשובה לכל אתגר

חחחחחהפי

חתן מתוק מדבש*

היי אני עדיין צעירימח שם עראפת

כולנו צעיריםאביעד מילוא

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

לא אתה זקןימח שם עראפת

שיעור ד' זה לא צעיר

אם אני זקןאביעד מילוא

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

לכאורה כןימח שם עראפת

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

נע אני סך הכל בן 20.5אביעד מילוא

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

לתומי סברתי שאתה שיעור ד'ימח שם עראפת

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

היית קרובאביעד מילוא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

אכןאביעד מילואאחרונה

בירור בצניעותחצלה

היי אשמח ממש לשמוע מנסיונכם מה הייתם עושים.

ביררתי הצעה ממש מעולה, נשמע שבחורה תורנית מבית תורני, החברה בטלפון אמרה לי כן היא דוסה, צנועה וכו וכו.

אני מגיע לדייט וקולט שהיא עם שרוול מעל המרפק, לא קצר קיצוני אבל מעל. לא שופט ולא שום דבר, מדבר רק מהנקודה שלי.

חשוב לי שאישתי תהיה צנועה עפ ההלכה, בזה אני בטוח. ואני לא יודע כל כך מה לעשות עם המצב עכשיו. לדבר איתה על זה ולהגיד שזה מפריע לי ? נראלי יכול לפגוע בה.לפסול על זה בלי להבין מה עומד מאחורי זה? נראלי חבל.

מה אתם הייתם עושים?

בנות - זה בסדר שידברו איתכן על זה? ואם כן, איך?

ההגדרה לא ממש משנה. הבקשה יכולה להיות מעודדת ופשוטאורין

מבקשת להוסיף תורה בבית כי זו ברכה בבית. המשקל של האשה זה הרבה יותר פרטי .

האמת שלדעתי הדוגמה שלההרזיה לא דומה לחלוטין, כיוון שדימוי גוף זה הרבה יותר רגיש. גם לא חושבת שלגיטימי לבקש מבעל להוריד את הכרס (אלא אם כן הדיון הוא על בריאות ואז שוב, לדעתי, יש מקום לבקש ולעודד).

אני נאלץ לבשר משהו לא כ"כ טוב ( בקטע קליל כן ?)מוקי_2020

אם עכשיו קשה לכם והמון סימני שאלה וכל האונליין והוואצאפ והרשתות החברתיות

אז קחו בחשבון שעוד 30 שנה, לכל אחד יהיה חבר רובוט עם בינה מלאכותית, ששום בן או בת זוג בעולם יוכלו לנהל שיחה אפילו קצת קרובה לרמה שלו.

תחשבו על השיחה המושלמת. הכל מדוייק, גם האי דיוק יהיה מדוייק.

לדבר הזה יהיו השלכות עצומות על התא המשפחתי..

איך למה וכמה ? אין לי מושג.

אבל העוצמה תהיה גבוהה מאוד. השינוי יהיה גדול מאוד.

אני לא בטוח שאנשים מפנימים את השינויים שבדרך.

לכן....אההמ אההמ...

אני מבקש מכולם, להזדרז ולהקים תאים משפחתיים כמה שיותר מהר,

אני פונה בעיקר לנודניקים שיכולים להקים את זה כבר מחר בבוקר ואין להם שום מגבלות אמיתיות. כלום. הכל בראש אצלם.

מאלה אני הכי מאוכזב. לא רוצה להלחיץ אבל זה על גבול חיל_ _ ה _ _ . זה לא בסדר.

בכל מקרה ברגע שגברים (שהם למעשה ילדים) יתקלו ברובוטיות של 2035, המצב יהיה הרבה הרבה יותר מורכב.

תקימו כבר השבוע תא משפחתי. תגמרו עם זה וזהו. די. מספיק.

אני מבקש שתקחו את ההתראה ברצינות,

כמו התראה על טיל בליסטי איראני שבדרך אליכם ואתם באמצע שום מקום ואין לכם מה לעשות,אז אתה ממשיכים ללכת ולהאזין למוסיקה באייפון

כי אתם יודעים שהשם איתכם והוא ורק הוא מחליט מתי הסרט מסתיים וזה לא הגיוני שזה יהיה בגלל טיל בליסטי,

בטח כאשר אתם נותנים מעשר כל חודש לנזקקים באמת ולא מחליפים מעשרות בין חברים כדי לסמן וי.

תודה על תשומת הלב, למרות שאני מודה שהייתי עוצר כבר בכותרת ולא נכנס לתוכן,

אבל אתם עשיתם את זה. כל הכבוד.

לדעתי ברור שאדם עדיף על רובוטארץ השוקולד

לא הייתי חושש מזה לשניה

אני חוששת אפילו לתת לו משהו לעשותנחלתאחרונה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

לא מטריד אותי,חתול זמני

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

פלוטרכוסנקדימון

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

מסכימה.נחלת

כוחה של מילה טובהמוקי_2020

(מיועד לכל המינים, רשום מנקודת מבט זיכרית, כי אני זכר )

מה תעדיפו יותר מתוך 2 אפשרויות.

אפשרות 1 :

בת זוג שתעגל פינות כשהיא תביע את דעתה בחיוך ונועם לגבי דברים שהיא מספרת לך, כדי לא תפגע, לא תכעס או לא תתעצבן

( גם דברים שלא קשורים אלייך אלא גם אליה או לאחרים)

אפשרות 2 :

בת זוג שתגיד הכל דוגרי, אמת טהורה, בצורה הכי ישירה. בלי לעגל. בלי לטאטא. כשאתה הולך לישון אתה יודע בדיוק מה היא חושבת באמת.אין משחקים. אין הפתעות.

עכשיו אני כבר מכיר את המגיב בתגובה השלישית שירצה מישהי שהיא גם וגם

והיא תדע מתי להיות ככה ומתי להיות ככה כאילו היא AI מהלך עם הוראות הפעלה.

אז זהו שבשאלה הזו אין כזה פטנט.

לכן, צריך לבחור מבין 2 האפשרויות כדי להבין מה תעדיפו יותר 1 או 2 .

תדמיינו שתקבלו 100% כזו לכל החיים ואז תענו.

גן עדן רוחני עוד בחייכם, לעונים

לא הבנתי למה אי אפשר גם וגםהפי

ברור שאפשרות 1חושבת בקופסא

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

לכל דבר יש מחיר והשלכות (עונה לאלפי המגיבים)מוקי_2020

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

חושבת שישיר. זה מעורר אמון. הכן זה כן והלא זה לא.נחלתאחרונה

אני בחור. זה חשבון של אמא שלי. הצעות שהיו תפוסות -יעל11

האם שייך לגבי הצעות שאמרו לי שלא פנויות כרגע, או שבדיוק קיבלו הצעה אחרת, לשאול לאחר זמן מה את המשדך מה קורה ואם פנויה? או שלא שייך?

לענ"ד שייךאשר ברא

גם לדעתי שייךגב'

לברר אף פעם לא מזיקאביעד מילוא

אם אמרו שלא פנויות או קיבלו הצעה אחרתארץ השוקולד

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לאחר זמן כןברוקוליאחרונה

החברה של אחותי, הפספוס שלי, והלב שעדיין צובטיאיר45

הי, לא יודע אם מתאים לשתף כאן אבל בכל זאת...

אני גר בישוב מאוד קטן אי שם... היתה לאחותי חברה טובה שגדלה אצלנו ממש, ותמיד הדיבור היה היא לי ואני לה... [גם ממנה גם ממני]

בסופו של דבר כל אחד פנה לדרכו... ובאמת שכחתי ממנה עד שגענו לגיל היא לא הייתה הראשונה, אבל אני כן אגיד שלפני שנה ניסינו להציע אבל היא הייתה בוף תקופת מבחנים, מיד אח"F יצאה עם מישהו והתחתנה..

וואלה עבר לי יצאתי עם עוד, עדיין לא מצאתי...

אבל פתאום זה חזר לי בברומנג, לא יודע כל פעם שאני רואה אותה עם בעלה (נולד להם בן)... זה כן עושה משהו בלב...

ובשבוע האחרון פתאום יוצא לי לחושב עליה, ואני בלחץ מזה... מה הקשר שאני חושבב, זה כבר עבר לי.

וגם אני כאילו אומר מה אני ימצא...

בקיצור אני אוכל תסביכים...

אני חושבת שמה שאתה מרגיש הוא די אנושיהפי

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

ואוו נכון מאודיאיר45

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

בהצלחה(:הפי

צודקת לחלוטין.נחלתאחרונה

אישית, אני מעדיף קסם אישי על יופי.בנות רבות עלי

יש בנות שהן לא יפות, הן פשוט לא. אבל מהדרך שהן מתבטאות, וזה כולל את כל הדרכים האפשרויות (כן, התנא שנה דרך, מצחיק) במיוחד אלו שבטוחות בעצמן. או שאני בכלל מנסה להגדיר משהו שאני נמשך אליו ספציפית ולא יודע להגדיר אותו זו גם אפשרות. אולי, נראות צעירות לגילן אבל מתנהגות כבוגרות? אולי. למעשה אני די נוטה לחשוב שזה אכן זה.

נתקלתי במישהי כזו אתמול והיא עדין תקועה לי במחשבה וזה מוזר. אז בקיצור אם היית אתמול בפתח תקווה בהיפר מור תכתבי לי. סתם.

יפה. התבגרת, החכמת,למדת להסתכל לעומק ולא בחיצוניתפ.א.

ואי לגמרי אחי.בנות רבות עלי

עכשיו מה הקטע?בנות רבות עלי

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

אתם אומריםבנות רבות עלי

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

תלוי בהומור שלהארץ השוקולד

חד משמעיתהפי

יש מי שיתפסו דבר כזה כהטרדה, או בתחום האפורנקדימוןאחרונה

קשה לדעת.

אולי יעניין אותך