הבעייה היא שהוא מתלונן על זה

אבל להוציא את זה בשיר זה יותר בעייתי.

דיבור כזה הוא כפירה, שה' חלילה לא רוצה בטובתנו.

מי ששמוע משפטים כאלה זה נכנס לא לראש ולתודעה

ומשפיע לרעה.

מה זה "מי בקש ממך" מי שואל אותו בכלל!!? מה זאת ההתבטאות הזאת? כמובן שידוע שהגמרא הגיע למסקנה "שנוח לו לאדם שלא נברא אבל עכשיו שנברא יפשפש במעשיו" אבל לא צריך להתבטא בחריפות כזאת...

וחוץ מזה אם יש לו משברים שיכנס לחדר בבית שלו לבד עם עיפרון ודף יכתוב את מה שמפריע לו וילך לשאול את הרבנים בישיבה שהוא למד בה בטוח שיהיה להם תשובות, לא כולם צריכים לדעת מה עובר עליו!!

ולא, להטיח דברים כלפי שמיא זו לא עבודת ה' גם אם ר' נחמן יגיד שכן. זה אסור וזה חמור, במיוחד כשזה נעשה ע''מ לפרסם את זה ברבים. וטוב שיהודים מזדעזעים מחילול השם כזה, זה מעיד על חשיבות ודאגה לכבוד ה'.

אם יש שאלה זה על רבי נחמן איך הוא אמר את זה כשחז''ל אמרו ההפך (אם הוא בכלל אמר את זה, צריך להבין למה בדיוק הוא התכוון).

ועיקר הבעיה היא שזה בחוסר כבוד (אפילו להטיח, כלומר להאשים, אפשר בכבוד) ובפרהסיה.

עם כל הכבוד...

זה כלל פשוט בכללי הפסיקה.

אלו ואלו דבאי אלוקים חיים. זה לא חדש. על זה הגבתי שהוא לא במעמד לחלוק. כתבתי כבר לפני ש"אם הוא בכלל אמר את זה, צריך להבין למה בדיוק הוא התכוון".

מבלי לדעת מה הוא אמר, ומה הגמרא אמרה. תביאו את מה שהוא אמר, ואת הגמרא ואז תראו אם בגלל יש סתירה.

ברור שהוא לא יכול. אף אחד לא יכול.

וגם ברור שזה ברור לר' נחמן.

"מי שיורק כלפי השמים, צפוי לקבל יריקה בפרצוף בחזרה, טוביה החולב, שלום עליכם.

משתי סיבות:

א. הצורה - לא ככה מדברים אל הקב''ה. נכון שהיום מושגים של יראה, כבוד וכו' זה פאסה אבל יש גבול. לבוס שלו או אפילו לסתם אדם ברחוב הוא לא היה מדבר ככה. ועוד לפרסם את זה לעיני כל זו חוצפה של ממש.

ב. התוכן (ואני מתייחס לבעיה העיקרית למרות שיש עוד שוליות יותר) - השיר כולו משדר ויתור וזריקת אחריות. זה מתחיל ב''תשמור עליי מפניי'', עובר ב''למה לא תבוא אליי בצהריים'' (מזכיר את הקושיה הטיפשית של שלמה ארצי בשיר 'אלוהיי': "ועניין אחד לא סגור עליו - אם אתה ישנו למה לא בא אלי?"), ממשיך ב"כבר לא יכול ניסיתי די עכשיו תורך" והשיא זה במשפט העיקרי בשיר "מה אתה רוצה ממני, מה? מה? מי ביקש ממך לזרוק בי נשמה?" כלומר: אני לא מחויב אליך כי לא ביקשתי להיות פה, אז אם אתה רוצה אותי תבוא אלי בצהרים/בין ערביים תחבק תביט לי בעיניים.

עכשיו מותר לאדם להיות מבולבל וזה גם בסדר גמור שלאדם יש שאלות, אפילו אין לי בעיה עם אנשים שלא מאמינים שמפרסמים ומציגים את דעתם. כן יש לי בעיה עם מי שמבולבל ומפיץ את הבלבול שלו, זה לא רציני ויש בזה רק נזק בלי שום תועלת. וכשזה נעשה בפרהסיה ועוד בצורה כזו זה חמור שבעתיים.

אבל אני בטוחה שיש כאלה שמאוד יתלהבו מהישירות והכנות,

אישית ממש הרגשתי זלזול בתוכן המילים

זה אפילו פגע בי שככה מדברים לקב"ה...

"אמר רב עפרא לפומיה דאיוב חברותא כלפי שמיא.. אמר רב עפרא לפומיה דאיוב כלום יש עבד שמוכיח את רבו.. אמר רבא עפרא לפומיה דאיוב...  אמר רבא מכאן שכפר איוב בתחיית המתים... אמר רבה איוב בסערה חרף ובסערה השיבוהו..."

אבל זה לא משנה, רואים מה הגמ' אומרת על הטענות שלו.

אין צורך לחזור על אותה טעות (וכנראה שבשביל זה כתבו את איוב) ועוד לפרסם בפומבי.

אני לא שופט את חנן עצמו, רק את השיר.

בתנך גם כתוב על מקרי אונס. ואז?

אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ-עוּץ, אִיּוֹב שְׁמוֹ; וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא, תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים--וְסָר מֵרָע.

וגם בסוף ספר איוב לא נראה בכלל שה' שינה את דעתו.

ועוד פעם,

אני לא מדבר לגופו של אדם אלא על הטענות שהוא (וחנן) העלה

שהגמ' כותבת במפורש שאין להם מקום.

אם היית אומר את זה לאיוב עצמו היית כמו רעי איוב שה' הוכיח דווקא אותם בסוף הספר, למה? כי לא מוכיחים אדם בשעת צערו, בפרט אם הוא צדיק ועוד יותר בפרט אם השאלה היא שאלת "צדיק ורע לו", והגמרא גם לא כתבה שאין לכך מקום, אתה רואה בן אדם שאבד רכושו ומתו עשרת ילדיו אז והוא יושב באבלו ומטיח כלפי שמיא, תגיד שאין לזה מקום?

עצם זה שהוא מטיח כלפי שמיא מראה שהוא מאמין שיש משהו ב"שמיא" הזה וזה מראה על אמונה אדירה, ואגב בעקבות כך איוב גם זוכה להתגלות ה' אליו.

אתה לא יכול לבוא לניצול שואה ולומר לו "תפשפש במעשיך" נכון? טוב למעשה היו כמה שעשו את זה, אפילו רבנים.

באשר לחנן, לא ברור לי כל כך מה נושא השיר.

אני לא שופט אותם!!!!

אני יוצא נגד השיר!!

אם ניצול שואה יכתוב חלילה ספר כפירה יהיה מותר לנו לקרוא אותו?

אם יש לך חוש ביקורתי ורב שאתה יכול לשאול אותו שאלות באמונה.

אגב ספר איוב זה בדיוק זה וזה אפילו נכנס לתנך.

בשביל לשאול שאלות באמונה לא צריך ספר כפירה. הבעיה בספרים שהם גם גורמים לך לחוות את המצב. חשוב מאוד לברר ולבדוק ולשאול, אבל שלא נקרא עכשיו ספרי כפירה!

למה אין שום הדרכה כזאת בחז"ל? בראשונים? באחרונים? שום דבר לא מופיע... קצת מוזר... הייתי מצפה שבנושא כזה בסיסי שיהיה איזה רב גדול שיגיד לכולם שבשביל להתחזק באמונה כדאי ללמוד ספרי כפירה כדי לקבל שאלות. 

אם אתה רוצה את הטלפון או את האימייל של הרב אורי שרקי אתה מוזמן לפנות אלי באישי.

אגב אתה כותב דברים שלא כתבתי.

בספר איוב יש גם תשובות של הקב"ה

זה למה בבגרות בתנך לומדים רק את ההתחלה ואת הסוף של ספר איוב.

כנראה מישהו במשרד החינוך חושב שהתנך הוא ספר לא חינוכי במיוחד שנערים בני 16 לא יכולים להתמודד איתו, למרות שבמשנה כתוב שצריך ללמוד את זה בין גיל 5 לגיל 10.

גם ספר הושע אגב...

לא אמרתי שלא צריך לשאול שאלות. דיברתי ספציפית על ספרי כפירה... זה שאיוב שואל שאלות, וה' עונה לו תשובות, זה מעולה! זה בדיוק הדרך לבדוק (כמובן בכבוד ולא להטיח דברים כלפי שמיה) נושאים כאלה. לא לכולנו יש את הקב"ה שיענה לנו תשובות, אבל תמיד טוב לשאול את הרב. 

ואם אין לך רב אז גם תורה אסור ללמוד.

יכול להיות שמותר. אני מדבר על כדאי. הספרים האלה הם ממש לא הדרך לבדוק. אני חושב שהספר איוב זה ראיה לדברי. בשביל מה הוא נכתב? בשביל שנלמד ממנו. 

הבעיה בספרי כפירה שהם מקררים רוחנית את האדם. וצריך הרבה הכנה והרבה סיבות בשביל ללמוד אותם (כמו בשביל לעזור למישהו שתקוע בהם). 

יש לא מעט כפירה שבאה לעולם רק בגלל שאומרים לתלמידים "הספר הזה אסור לקרוא" למה? כי כתוב בו דברים שהרב לא יודע להתמודד איתם? אז מה זה אומר על הרב?

אגב הגישה הזו של "ספרים שאסור לקרוא" לא יעילה בעידן האינטרנט.

ואדרבה, נכון, ספר איוב נועד שתלמד ממנו ואידך זיל גמור.

באמת להגיד ש"את הספר הזה אסור לקרוא" מבלי להסביר למה, זה באמת בעייתי. הרי כל מי שקצת מברר מבין שבד"כ הטענות שיש בספרי כפירה הם מגוחכות. צריך לומר לתלמידים, שקודם ילמדו את איוב, או את הכוזרי (וגם בזה צריך הכנה, לראות אם התלמיד מחפש את האמת או לעשות חיים). מי שכותב את הספרי כפירה אני מאמין שהוא יודע שהוא טועה, רק הוא מחפש "לעשות חיים" בלי מצפון. 

רק שהחילוני לא מודע לזה. מבחינתו התורה היא אוסף של חוקים מעצבנים, וצריך כמה שיותר לנסות להוכיח שהיא לא אמתית.

גם ברור שהשאלות שהחילונים (של פעם) שאלו היו שאלות אמתיות. אבל כמה מהם חיפשו תשובות באמת? כמה מהם חיפשו את הדבר הנכון? אדם ששואל באמת, בשביל לחפש את ה', אז הוא לא יצא חילוני. השאלה "איפה א-לוקים היא בשואה", היא דוגמה מצוינת לכך שרוב מי ששואל אותה (להוציא בעיקר את הניצולי שואה עצמם) הם אנשים שלא מחפשים אמת. נניח שלא הייתה שואה, כמה מהאנשים שמנפנפים בשאלה הזאת היו חוזרים בתשובה? 

השאלה של איוב, היא בדיוק אותה שאלה של השואה. גם איוב עבר סוג של שואה. אז במקום לבדוק מה הכופרים אומרים על העניין, בא נבדוק מה מלך מלכי המלכים (להבדיל אין סוף הבדלות), אומר על העניין.

אתה שואל "איך תדע מה הם שואלים", קודם כל אין כל כך הרבה שאלות. יש הרבה שאלות שהם בעצם אותה שאלה. שאלות בסיסיות כמו, איך אנחנו יודעים שה' ברא את העולם? מה המטרה שלו? ולמה יש סבל?. אחרי שיש לי תשובות מהתורה, קשה לי להאמין שהם באמת יחדשו לך שאלות שלא חשבת עליהם. 

עוד שאלות לדוגמה: שאלת הגזענות ביהדות, שאלת הלהט"ב, שאלת המסר האוניברסלי של היהדות, שאלת האבולוציה, שאלת תלמידי חכמים שמחללים את שם ה' ועוד.

השאלה של איוב היא שאלה עתיקה: שאלת צדיק ורע לו, וגם שאלת השואה אכן היתה הרחבה ענקית של השאלה הזו.

השאלות "איך יודעים שה' ברא את העולם" היא בדרך כלל לא שאלה רצינית כל כך אלא שאלה של תיכוניסט שמבקש לפרוק עול כי יש לו חברה- בדרך כל, יש גם חבר'ה שזה באמת מציק להם אבל זה די נדיר- אבל לא על זה אני מדבר, אם כי הרבה רבנים מתעקשים משום מה לענות דווקא על השאלות האלה.

כאמור החילונים עד היום שואלים שאלות אמיתיות וכן יש גם הרבה דתל"שים, אתה חושב שחילונים לא מחפשים אמת? זה כנראה כי אתה לא קורא מספיק ספרי כפירה.

קודם כל, הציבור החילוני רובו לא מחפש אמת. כמו כן רוב הדתל"שים. אני ממש לא מזלזל בהם, אני מבין אותם. אבל להציג אותם כאנשים שמחפשים אמת, אני חושב שזו טעות. 

תראה, אני מאמין שכל בן אדם שמחפש את האמת, ימצא אותה. אם אתה מציג אותם בתור אנשים שמחפשים אמת, אתה נכנס לבעיה. כי בעצם יש פה מציאות של אנשים שמחפשים אמת, וה' לא נותן להם להגיע אליה. מה שהוא בכלל לא נכון. ולמה? כי התשובות לשאלות הם בד"כ די פשוטות. שאלת הגזענות, יסודה מהתפיסה שכולנו שווים, מה שבכלל לא נכון, לא כולנו שווים. ה' ברא כל אחד מהקו פתיחה שלו - אחד יהודי, ואחד גוי (כמו שלאף אחד לא מפריע אם נאמר שאנחנו יותר שווים מהחיות, למה פה זה לא גזענות?). אז אם זה כל כך פשוט למה אנשים מסתבכים? כי הם לא מחפשים אמת. האמת מחייבת. 

אני יחזור עוד פעם על העיקרון שכתבתי לך לפני זה. תשאל את הדתל"שים שאתה מכיר, אם (למשל) לא היה גזענות ביהדות, הוא היה חוזר בתשובה?  

יש לי מספיק חברים קרובים שהם כאלה.

אתה יכול לקרוא לשאלות האלה שאלות באמונה, זה לא העניין.

אני לא מזלזל באף אחד, וגם לא שופט אף אחד. אני לא יודע אם הייתי נולד חילוני הייתי חוזר בתשובה. אבל המציאות היא שכיום רוב רובם של החילונים והדתל"שים לא מחפשים אמת. זה פשוט טעות במציאות אחי. אני התווכחתי עם הרבה אנשים, ואתה רואה שהטענות שהם מביאים לך, הם טענות שנועדו לסייע להם לחיות איך שהם רוצים בלי מצפון. 

כתוב בגמרא, שמי שרוצה לכפור - יכפור. תשאל את הדתל"שים שאתה מכיר, אם הם יהיו שמחים לגלות שהם טועים, ובאמת צריך לשמור את כל התורה. להגיד שהדתל"שים מחפשים את האמת יותר מדוסים זה כבר עיוות. אני מסכים שיש דוסים שעושים מצוות בגלל שכולם עושים אותם, ולא באמת מבררים (אגב, בדור כמו שלנו זה הולך ומתמעט, בגלל הקושי שיש בעשיית המצוות יותר מפעם), אבל לפי מה שאתה אומר, בעצם אם רוב מחפשי האמת דתל"שים אז כנראה האמת אצלם. ואם אתה כן מאמין שהאמת אצל הדוסים, אז ככל הנראה רוב מחפשי האמת הם דוסים.

יש דברים שצריך לדבר פנים אל פנים.

יכול להיות שלרב יהיו אחלה תשובות, ובכל זאת התלמיד יכפור.

כי יש באדם דחף רע למצוא סיבות לא לקבל מרות.  

כל מי שקצת יצא לו להתווכח על אמונה יודע

שיש מעט מאד שבאמת מבקשים תשובות

והרוב יתווכחו עד צאת הנשמה, העיקר להוכיח (לעצמם בעיקר) שהם לא באמת חייבים בקיום המצוות.  

לכן מלכתחילה לא קוראים ספרים שיתנו רעיונות חדשים לכפור

יש מספיק שאלות שעולות לבד.

והולכים איתם לרב שיודע, לא צועקים אותם ברחוב

אין צורך וזה אפילו מזיק לחפש בכוח שאלות של כפירה

להגיד שזה עצמו מביא כפירה 

או בגלל שאי אפשר להתמודד

יש הרבה עובדות על שתיים שסותרים את מה שאתה אומר.

אני קורא ספרים ואם עולה בי שאלה אני שואל את הרב שרקי.

קודם כל זה מקשר אותי לרב שרקי ודבר שני אני גם יודע שיש את מי לשאול.

מי שסותם את עיניו ואזניו הוא זה שצריך לדאוג כי הוא לא יודע איך להתמודד ומשב רוח הכי קטן של כפירה מזעזע אותו, הנה תראה מה יצא מאיזה שיר, לא מאוד מוצלח של חנן בן ארי, תראה את התגובות שפה, מי צועק געוואלד ומי מושך בכתפיו, מה תעשה כשתצטרך להתמודד עם רוח סערה של כפירה שתבוא לכאן?

אתה רוצה להביא עובדות? תביא, מקסימום אשאל את הרב שרקי אם לא אדע מה לענות.

כמובן שאתה צודק שהאמונה חייבת להיות מבוססת..

(ככה גם כותב תוס' יום טוב על המילים "דע מה שתשיב"   - שהתשובות לאפירוקס צריכות להיות ברורות לאדם שעונה ולא רק כי הוא שמע ממישהו.)

אבל אחרי הכל אני אומר..

לא כתוב "לך תתווכח עם אפיקורס"  אלא "דע מה שתשיב"

זתומרת, תהיה מוכן למקרה שתיתקל בשאלה. אבל לא לחפש עימותים. 

אנחנו מסכימים? 

נ.ב.

מראות עיני, אנשים פה הזדעזעו מצורת הדיבור, וזה מבורך.

לא שהם זרקו את הכיפה בגלל השיר.

'לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב',

האם איוב דיבר נכונה או לא (מח' מפרשים, וכן בב"ב).

משה רבינו התפלל תתקנ"ו תפילות  בשביל להכנס לארץ - שוב ושוב ושוב.

לא מוזכר שהוא הטיח

שאיוב עבר את מה שעבר - האמירה שלו הגיעה ממקום שונה לחלוטין

זה מצב נפשי הגיוני, שחנן ביטא בכישרון רב, כדרכו.

אם זה עבר את הגבול, זה ממש במעט.

יש כאן אחד שהשיר הזה גרם לו לכפירה??

לא מדברת על כאלה שהזדעזעו מהרעיון, אלא על כאלה ששמעו את השיר ואמרו, "וואלה המילים האלה קיררו את הדרך שלי בעבודת ה'"

אני חושבת שהשיר הזה לא מדבר לכל אחד, צריך להיות במקום מסוים כדי להתחבר לשיר הזה, 

אז אם הוא עושה טוב לחלק מהאנשים, אז למה לא?!

יש הרבה דברים שמשפיעים גם אם לא מרגישים אותם מייד.

תקופות מאוד קשות בחיים שלו, יכול להבין את עומק השיר.

יש תקופות שהשאלה הזאת נשאלת מתוך מצוקה.

זה לא בא בהתרסה, זה בא מכאב מאוד עמוק,

לא מתוך- כיף לי בחיים ואני לא מבין מה אתה רוצה ממני ומי ביקש ממך לתת לי נשמה.

אולי לא צריך לפרסם את זה, כי לא כולם באים מאותו מקום כואב, אז לא כולם מבינים,

אבל אי אפשר לשפוט ומיד להגיד שזהו שיר כפירה.

מדדים להצלחה באופן כללי

בריאות הגוף/ הנפש

איכות השינה

שלוות נפש

בטחון עצמי

אהבה עצמית

ויש ספציפיים לנושא מסוים כמו

מצב תקין בחשבון הבנק / השקעות/ נכסים

לקום לבוא לעבודה בכיף

לנהל תקשורת תקינה (עם ילדים/ אנשים אחרים)

ועוד

מדדים הם פר יעדים

אלה היעדים שלי

אני בינתיים בדרך הנכונה 

שאדם מצליח להזדהות עם דמות או רעיון שמתאימ\ה לו 

ולהצליח ליישם אותה

קבל את זה כמו שזה

דוגמא אישית 

אין לי איך לעזורך

"מי ער" זו שאלה שחוקי לשאול רק אחרי 12 בלילה😜

יש פה מישו בכלל שזוכר את החוק הזה? תגיבו רק כדי שתהיה הוכחה שאני לא ממציאה חחח

מישהו שהיה כותב לפני 12 היו נוזפים בו

זהו, עכשיו את נזופה.

@חתול זמני בטוח מסכים לפחות זמנית, נכון?

היו אנשים שהתחרו מי תופס בדיוק את 00:00

אהבתי את השירשורים הסתמיים האלה

אני הייתי פה

בניק אחר

זה היה הגיל 😉

זה מצמרר אותי.... 

אני לא יכולה לחשוב מה זה... כאילו גם על עצמי, להיות פה ככ הרבה שנים... לעבור כל כך הרבה ולהשתנות כשהפורום בחיים שלי. לא יודעת אין לי מילים להגדיר את זה. (אני פה בפועל 6 שנים וזה מדיי משמעותי)

כתוב שהניק קיים מאז תשע"ז

לא רוצה להגיד לך בת כמה הייתי אז🙈

בגדול הגעתי לכאן בקורונה

הכרטיס שלי נפתח בתשעז כי רציתי להגיב למשהו ובסוף לא הגבתי אותו אפילו. אבל לא הייתי איזו צופה קבועה כאן. לכן הכרטיס פשוט נשכח. אני חושבת שב2020 היתה התגובה הראשונה שלי. 

רק שאני עשיתי הפסקה באמצע

וחזרתי בניק אחר כי קצת פדיחה שהניק מלא בשטויות של נוג"ה

ופתאום את מגיעה לפורום הו"ל חחח

אבל האמת שאני מתגעגעת לשטויות של אז

היו כמה ניקים שהיינו בקשר טוב

הייתי פעילה גם קצת בנסיו"פ

אני חייבת לתייג את הניק הזה אל תשאלו שאלות שלא תשמעו שקרים

@חידוש

אם אתה יודע למה תייגתי אותך תכתוב לי

(מה הסיכוי שהוא באמת יראה את זה)

תפסתי מספר הראשונה

וכן, לצערי עדיין ערה..

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.

ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.

ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...

ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

אני מחפשת! 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

הכי פשוט שאפשר.

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

קשה. 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

תודה!

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

מה לגבי אוגרים סוריים?

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

לחיים!

ארץ ישראל? 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

אבל תודה רבה רבה.

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

תבורכי!

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

• סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
• הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
• הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

• ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
• "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
• שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
• איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

• ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
• תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

• איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
• פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

משתתף בפורומים כולם

אבל את יכולה לפנות אליו ישירות ולספר לו את זה

לא צריך להסתיר

או להתבייש

זה רגש לגיטימי

הרצון לברוח לפעמים

ודווקא אם פונים אליו ומספרים לו

הוא יכול לעזור

פעם ביקשתי דבר כזה, ובאמת נסעתי......עם הילד, לרופא...

מאז אני פוחדת.....

אני ערה

לא ברור איך ולמה

משהו שבטח חשבו אותו אלף פעם אלף אנשים לפניי עדיין זה היה עצוב. מכירים את הגלופה של "חברים לא מתים הם רק מתחתנים"? כמה תמימות הייתה לנו לפני המלחמה... חברים מתים.

למה זה נהיה שגרה?

למה זה מרגיש שאנשים גם לא מבינים כמה הם נותנים וכמה יש משפחה ועוד מעגלי אובדן

זה ממש חורבן

בשידור חי.

היא דיברה על הבחורים המתים. כדאי להקשיב לאיך שהיא מציגה את הדברים.

היא היתה קשורה לר' אושר, זצוק"ל. כדאי להקשיב לה.

לא פשוט בהתחלה, לוקח זמן להבין, אבל כדאי.

כמה מהחברות הכי חכמות, רגישות, אמיתיות ורוחניות

שלי - דובקות בה. בדרך של ר' אושר, למרות שהיו לגמרי

בסגנון אחר.

את מכירה את הרבנית שולמית שחור?

רבנית שמתאים לך להתחבר אליה.

אני התחברתי לגישה החינוכית של אחותה ששכחתי את שמה

אי אפשר להכיל את זה

כל יום זיכרון אני חושב על זה, שאח של סבא שלי נהרג במלחמת השחרור, והיה בחור צעיר שהחיים לפניו.

האחים שלו חיו והקימו משפחות ענקיות. כמה מצער לחשוב שיכל להיות עוד ענף בגוגל בגודל הזה, והכל נגמר בגלל איזה טיל או רימון קטן שבדיוק נזרק על אדם שמסר את נפשו בשבילנו...

פשוט לא יאומן.

חוץ מנושאים פוליטיים

אחזקת בית אני שואל בטמבוריה

חדשות אני בודק מכמה אתרי חדשות בעולם (אני אוהב את החדשות הגרמניות) + מקורות מקומיים

בדברים סתמיים אני שואל את ג'פטו

(בעיניי ai לא טוב להשגת מידע. הוא טוב להנחיות שאפשר לבצע ולבדוק האם הן עובדות - איך לתקן תקלה במחשב, איך להשתמש בתוכנה כלשהי וכד')

אבל הרבה הרבה עם הצ'אט ופשוט מבקשת ממנו קישורים להוכיח את הדברים שלו.

בזכות השרשור תגלי דרכים טובות לבדוק איזה מהדברים שאת שומעת נכון 🥳

מניח שהתכוונת לשאול: מדוע שרשורים חדשים מהיום לא מופיעים מייד בתחילת התצוגה של הפורום?

"שרשור" הוא רצף התגובות לפוסט (להודעה) שנכתבה.   יש שרשורים עם מעט תגובות ויש שרשורים שיכולים להגיע למאות תגובות (שרשורפלצת)

האם סימנת ובחרת לך פורומים מועדפים?

או שאת נכנסת לתפריט הראשי ורק אז מגיעה לפורומים השונים?

אם בחרת פורומים מועדפים- העדכונים החדשים של שרשורים בפורום מועדף, תמיד יופיעו בכניסה לאפשרות "עדכני" בתפריט הפורומים.  'עדכני' מציג את העדכונים בפורומים שמסומנים אצלך כפורומים מועדפים.

אם את מגיעה לקריאה בפורומים דרך שם הפורום, למשל בוחרת בתפריט הפורומים את פורום "צעירים מעל עשרים", השרשור הראשון שיוצג הוא זה שהתעדכן לאחרונה.

אבל ייתכן שהשרשור זה החל לרוץ לפני כמה שבועות וממשיך לקבל תגובות והתייחסויות.  

וכן הלאה. שרשורים מעודכנים יופיעו בזה אחר זה, לפי תאריך העדכון של התגובה האחרונה בהם.  

וזה מביא לכך ששרשור חדש, שההודעה הראשונה בו נכתבה רק היום, יופיע עמוק למטה, אחרי שרשורים שנפתחו קודם לכן אבל קיבלו תגובה לפני זמן קצר יותר, ושרשור שנפתח היום הוא עם תגובה אחרונה ישנה יותר מבחינת הזמנים.   

איך ראית אם לא פתחת?

האלגוריתם פה אמור להיות מתוחכם? כמה באמת מושקע פה? בלי לזלזל סתם מתעניין

ואתה חושב שהאלגוריתם עושה ניטור ברמה כזאת שרושם בנפרד (לא רק מה לא פתחת אלא גם) מה ראית ולא פתחת וזה כדי להקפיץ לך את השרשור ב"עדכני"?

כי לא מעניינים אותי. ורק אם אני פותח אני מצליח להעלים אותם מה -"עדכני"  

סתם שרשורים שלא פתחת? איך הבנת שאלו שראית ולא פתחת מוקפצים באופן שונה מסתם לא פתחת?

אבל איך מסמנים את הפורום המועדף?

אצלי כשאני פותחת את גוגול, מופיע למשל: צעירים מעל 20

                                                                 אנשים רגישים מאוד

  וכו'.

מניחה שב"סימון" הכוונה היא למשהו אחר, נכון?