שלומי בסדר
חוץ מזה שאני מתוסכלת לגמרי, ולא, אני לא יכולה לשנות את זה
אני מתגעגעת נורא ואני לא יכולה לעשות עם זה כלום חוץ מלבכות. וגם אמא אומרת שלבכות זה בכלל לא עוזר
ואפילו לדבר אני לא מסוגלת כמה קשה זה לא לדבר שתדעו לכם
וכלום לא יעזור ועד 120 אני אמשיך לנשום את הכאב הזה
נמאס לי כבר לגמרי
ואין לי כח
וכשאני נזכרת אני קופאת לרגע וכועסת, ורוצה לזרוק את מה שיש לי באותו רגע ביד לעזאזל אבל בסוף אני רק בורחת מהר הכי רחוק לפעמים גם בוכה קצת
אני גם שןנאת את חנוכה ושונאת שאנשים שוכחים ממני ועושים דברים חסרי טקט. כמו שהיה היום בסניף
עזבו נו מה אתם מבינים בכלל