חנוכיה ליד כל בית
נרות דולקים בשמן זית
השמש כבר לא בשמיים
משעת בין הערביים.
ואני,
הולכת לי,
ברחוב.
ואני,
שותקת לי,
עוד.
ואני,
ממשיכה לי,
רומזת.
נצנוץ קטן של אור
והנה מתפשט לו שחור
הנר נמוג, מותירני בדד
באפלה כהה שתשרור לעד.
ואני,
הולכת לי,
ברחוב.
ואני,
שומעת לי,
עוד.
ואני,
מבקשת לי,
אור.

אולי השנה
באמת תישאר
אולי השנה
השמן לא יגמר

אולי השנה
תהיה פה תקווה
אולי השמה
תהיה פה אורה.

ואני,
הולכת לי,
ברחוב.
ואני,
מבקשת לי,
עוד.
ואני,
חפצה,
ומשיגה,
מעט אור.
ואני
אני,
אני דממה.