אני לא מתכוון שהיא תתחייב להשתנות בדווקא אבל כן חשוב לי שתדע שזה חשוב לי ושאני גם רוצה לחנך לזה ...
שאלותיי הם:
א. האם מבחינה צניעות נראה לכם מתאים לדבר על זה? (אנחנו "דוסים")
ב. מה הדרך הכי נכונה להעלות את זה בצורה שהיא לא תיפגע?
קח בחשבון שהיא לא משתנה מאיפה שהיא נמצאת.
אתה מסוגל לקבל אותה כפי שהיא? היא גם דוגמא לילדים\ות וגם אישתך- וזה חשוב שתוכל לקבל אותה כפי שהיא בכל מקרה.
א. חשוב והכרחי לדבר על זה. אם זו נקודה שמטרידה אותך זה חשוב שזה יעלה.
ב. לדעתי- לא לדבר ישירות עליה. לדבר על חינוך ילדים באופו כללי וחינוך לצניעות ומתוך זה להגיע למה הם הגדרים ולמה רוצים לחנך.
קח בחשבון שהיא גם יכולה לא להסכים איתך.
איך שהיא מתלבשת בפגישות איתך- ככה היא מתלבשת ביום יום..
אי אפשר לכפות עליה לשנות את ההרגלים שלה רק בשבילך.. ברור שהכי טוב וחשוב שזה יבוא ממנה והיא תרצה להתחזק בצניעות, אבל לא נראה לי שמתאים שאתה תעלה את הסוגיה..
יכול להיות שהיא באמת לא שלמה עם זה, אבל אתה רוצה שהיא תעשה את זה מבחירה ולא כדי לרצות אותך. כנראה שאם היא מתלבשת ככה לפגישות, היא מרגישה נוח באורך החצאיות שלה/חוסר הגרביים,ותצא מנקודת הנחה שכרגע היא לא מתכוונת לשנות את זה.
אני אישית מגדירה את עצמי ממש דוסית ואני לא הולכת עם גרביים (וכן עם חצאיות צנועות)/, וכנראה גם לא אלך בזמן הקרוב. מי שזה קריטי לו- מצטערת, שיתפשר או שפשוט יחתוך, אני לא אשתנה רק בשביל משהו חיצוני . אם אחליט לשים גרביים זה יהיה רק לכבוד הקב"ה.
אני גם לא חושבת שראוי שהיא תתחיל לספר לה על הקשיים שלה בצניעות. לא יודעת. זו דעתי
(ולא בטוחה שתסכימי איתי..)
יש את הפרקטיקה של איך מעירים וכו, ששם אני מאד מסכימה שנכון שכל אחד יכיל את השני ולא יתערב וכו.
ויש מישור עקרוני, שבו אחרי החתונה שני בני הזוג הם "נשמה אחת בגופות מחולקים", עם "חשבון משותף" בענייני עבודת ה' (ובכל עניין). הצניעות של בן הזוג שלי היא הכי העניין שלי!!! וברור שזה שיקול חשוב בעיני בהחלטה אם להכנס לקשר נישואין כזה.
(ושוב - ממש לא אומר שאם אני רואה את זה כמשהו שחשוב לי אז בהכרח אפעל בדרך מסויימת. יכול להיות שלגמרי אכיל ואשתוק. אבל מעורבות עקרונית - יש כאן.)
ולשאלה הראשית - גם אני לא מצליחה לדמיין איך שיחה כזו יכולה להיות בצניעות בין שניים לא נשואים. למרות שבעקרון מסכימה שנכון לברר ולדבר.
בחור רוצה לדעת אם הבית שהוא יקים עם הבחורה הזאת יהיה בית שישמח אותו, מה רע בזה? והכול ועל הכול חייבים לדבר לפני החתונה.גם את לא רוצה חתול בשק.רוצה להתחתן עם בחור שאחרי החתונה יגיד לך לא רוצה לאכול כשר.לא הגעתי לרמה של טהרת המשפחה? מה זה? לא להגיד לה מה מפריע לו? הכול צריך להיות ברור ולבדוק ,אם יש התאמה בכול השקפת החיים.
בנושא של צניעות (בלי שעקבתי אחר הדיון שאליו הגבת, אלא עניינית) -
גם מצד הסברא, וגם מצד דרכה של תורה -
ברור שזה לגמרי נוגע לאיש, ואי אפשר לומר שזה "בין אדם למקום" שלה בלבד...
[רק לדוגמה, מצד הדין המקורי - אשה שעוברת על "דת יהודית", זו עילה לגירושין ולא אומרים שזה "ענין בינה לבין ה' " - בלי להתייחס להנהגה ההלכתית כיום]
אלא שכאשר מדובר לפני שהתחתנו - אז יש באמת מקום לבירור אם יש ספק לגבי ראיית הדברים עין-בעין. בדיוק כדי שלא תתעוררנה בעיות אח"כ. ואז, יודעים על דעת מה הסכימו מראש.
על אף שכמו שכתבת, במצב מתוקן, אנשים נשואים משתדלים ללכת זה לקראת זה במה שחשוב לזולת.
[בחור גם יכול "להתנות" שדווקא כך יתחתן איתה... רק שיביא בחשבון שתגיד שלא..]
לא הייתי כותב את זה טוב יותר.
יש דברים שעושים סתם ככה ולא אכפת לשנות ויש דברים שעושים ככה ולא אחרת כי זה עקרוני לנו
הכי פשוט לשאול ולברר את זה בעדינות ובצורה גלויה ונעימה.
אם זה לא עקרוני לה זה הכי פשוט ואם זה עקרוני לה אז הוא יצטרך לחשוב עם עצמו מה לעשות עם זה
את בהחלט לא הבנת מה שהבחור הזה כתב ונראה לי שאת תוקפת לחינם. הוא ככ עדין חשוב לו הצניעות והוא לא רוצה לפגוע בה,איך פונים? זאת השאלה.לך זה ברור לבחור העדין הזה קצת קשה,הוא רוצה לעשות את הדבר הנכון כי, הוא רואה בה בחורה לטעמו שיש קצת מן הלקוי ....כמו שכתבתי כנ"ל ,אם הוא רואה פוטנציל מצידה להבין את גודל החשיבות של הצניעות אולי כדאי לדבר על זה ואם היא מתעקשת ונפגעת אוי לנשואים האילו.....
הכל תלוי באיזה שלב אתם נמצאים.
אם זה שלב מתקדם (ושניכם רוצים וכו) וזה פרט יחיד שמפריע, חשוב מאוד שתתאמו ציפיות.
לגבי שיטת חינוך וכו..
לא צריך לפתוח את העניין של הקושי, אבל כן שתדע מה היית שמח שיקרה
אני ממש חושבת שמותר לדבר על שינוי, ולעשות שינויים בחיים! וביייחוד בתקופה הזו שיש לזה השפעות והשלכות חשובות..
במידה והיא לא תרצה או תהיה ממש נגד, אפשרי לפתור דברים על יידי פשרות
חבל שזה מה שישבור..
ואחכ אפשר ללמוד על זה ולנסות להסביר למה כדאי וכו.
הגיוני שגם דעתך בעניין תשתנה בעקבות השייח איתה.. והכל בסיידר
בסופו של דבר מי שעומד בראש השיקולים זה האחר.. (אם הילדים והחינוך או האישה)
אין מקום לשיקולים אינטרסנטים.. כולם רוצים להיטיב
בהצלחה(:
לומר לה אגב הדיבור, שאתה יודע שאיך שהיא הולכת, יש לה פוסקים לסמוך עליהם - אבל שאתה הייתה רוצה לחנך בנות ללכת ארוך או עם גרביים, ורצית לשמוע את דעתה.. (כך מדברים על ה"חינוך", לא עליה ישירות..).
מסתבר שהיא תאמר מה שחושבת על זה, וגם משהו לגבי עצמה -
ותגיד, תודה רבה. היה חשוב לי לשמוע את דעתך. וזהו.
ותחזרו לשיחה נעימה בעניינים אחרים.
מתוך הבנה שאצלך זה לא דבר שאתה רוצה בגללו להפסיק - גם אם היא לא תשנה אצל עצמה (כך הובן ממה שכתבת) - אז זה יספיק כדי שהיא תדע שזה חשוב לך, וגם את מחשבותיך החינוכיות, וגם תוכל לשמוע את דעתה (אגב, לא שייך כנראה לחנך ילדות ללכת ארוך או עם גרביים, כשאימן לא הולכת כך..).
לא נראה לי שיש עם זה איזושהי בעיית צניעות.
אדרבה, אם זה נושא שחשוב לך שהיא תדע את דעתך, ללא מחוייבות, אז זה לכאורה הזמן. שתדעו את העמדות ההדדיות, וההחלטה עלך ההמשך לא תהיה מתוך עמימות בנושא שלגביך יש בו משמעות.
זו ענ"ד.
לפעמים בנות בפגישות מתלבשות כך כדי למצוא חן בעני הבחור, שלא יחשוב שהיא כזאת דוסית. בבית היא יכולה להיות מאד צנועה. דבר איתה מה היא חושבת על הנושא צניעות?
האם היא עושה רק מה שההלכה מתירה כלומר יותר מודרני ופחות מחמיר?
חשוב לדעת באיזה רמה היא נמצאת.
אם היא מרגישה שאתה צנוע באישיות שלך, אולי היא תהיה יותר רגישה לרצון שלך ותרצה לעשות את רצונך.
אם היא מאד חברותית ומאד מכירה את העולם האופנתי המודרני (אני בספק אם היא תרצה להשתנות) תהיה אמתי עם עצמך, האם אתה רוצה אותה בגלל אישיותה או גורם חצוני מושך אותך.
הכל בשורה התחתונה עומד על האמת שבתוכך.
בהצלחה!

לא צריך להיות הרב של האשה (למרות שזה רעיון לא כל כך רע, למה עדיף רב חיצוני??), אבל כן צריך להיות בן זוג על כל המשתמע מכך.
נראה לי שאשה לא אוהבת הערות על צניעות מאף אחד, אבל אולי עדיף מבעלה מאשר מישהו אחר...
מותר להעיר, אבל לחבר שלה, כלומר לבן הזוג אסור. אלא אם כן למישהו יש איזה התנגדות לגברים בצורה גורפת. במקרה כזה סתם יש בעיה להתחתן.
כמו שאישה לא אמורה להעיר לבעלה על ביטל תורה
במיוחד כשמדובר על ערכים בסיסיים בבית היהודי כמו לימוד תורה (שלו) או צניעות (שלה) יש מקום ללבן ביחד, להבין אחד את עמדת השני, להבין האם יש הבדלים ברמת החשיבות של הדבר בעינינו או אם יש הבדלים בקווים האדומים שלנו, לראות עד כמה עקרוני לכל אחד העמדה שלו או שמוכן לבוא לקראת השני
יש הרבה מצבים שאנחנו עושות משהו כי ככה התרגלנו ולא הקדשנו לזה הרבה מאד מחשבה ויש מצבים שאנחנו עושות דברים אחרי שחשבנו על הנושא ויש לנו בו עמדה מגובשת. יש בנושאים שבהם אנחנו ניטרליים ולא נעולים על העמדה שלנו ואפשר לרצות להתגמש (הדגש הוא שהצד המתגמש מעונין בכך, לא שהצד השני דורש או מצפה לזה)
אחרי שיש בירור ומבינים אחד את עמדת השני באמת אין מקום להעיר כי לכל אחד עבודת ה' שלו והנסיונות שלו
אבל בכל זאת חייבת לציין שבחיי נישואין כשיש קשר של כבוד הדדי ותקשורת תקינה ופתוחה אפשר לדבר גם על דברים שקשה לי אצל השני - לא בצורה של להעיר, בצורה של שיחה/דיון וכו
והוא שאל על להעיר
מה זה אלו שמבקשות
קשה לפספס את זה..
זכותך לצפות שהגבר שלך יכבד את זה. בהחלט. (ברצינות, לא בציניות)
באופן אישי אם הצניעות שלי לא מספיקה לבחור הייתי מעדיפה שיחתוך מאשר שיצפה שאשתנה.
מצא חן בעיני הייתי מעדיפה שיעלה את הנושא ונלבן אותו ואני אראה אם מתאים לי הכיוון שהוא מעונין בו מאשר לפספס אותו בגלל כזה דבר שלא בטוח שהוא בדוקא עקרוני לי כל כך (הוא הרי לא שאל ולא יודע אם זה עקרוני לה או לא) מה גם שיכול להיות שאם הנושא יעלה לדיון גם אני אצליח להסביר לו דברים בדרכים שהוא לא חשב עליהם ואז גם לו זה אולי כבר פחות יפריע
לפעמים יש דברים שגבר חושב שהם לא צנועים כי הוא לא מכיר ובחורה שיודעת שזה דבר מקובל וכו יכולה להסביר לו שזה לא כמו שהוא חושב.
אבל אפשר להביע את הדעה שלך בצורה מכבדת ומקבלת. גם האשה יכולה להשפיע ככה על בעלה (לאשתי זה עובד לא רע).
שיש הבדל בין מישהו שמכיר את ההתמודדות למי שלא, אבל מצד שני יש פלוס דוקא במישהו שרואה את הדברים מבחוץ בלי נגיעות (וכמובן רק עם טאקט!).
הדחף להתערב למישהו עשוי לנבוע ממקומות חיוביים, כגון אכפתיות וערבות הדדית (כל ישראל ערבים וכאלה), ובמיוחד שמדברים על בני זוג שזה לא אמור להיות "מישהו אחר".
גם כאלה שצועקים "שאבססססס" עושים זאת (או לפחות כך אני מקוה) ממקום חיובי של אכפתיות. אני חולק עליהם על הדרך והטקטיקה, אבל עצם העובדה שאכפת להם גם מאחרים (שוב כך אני מקוה, אבל אין אחריות), זה דבר חיובי.
חלק מעבודת ה' של האדם כוללת את רעיתו וילדיו, וכן את כל כלל ישראל, וכמובן היא כוללת גם הרבה רגישות וטאקט.
ברור שאם מישהו מסרב לשמוע מהקרובים לו מה דעתם בנושאים חשובים, אין ענין לומר לו. אני יוצא מנקודת הנחה שלמרות שלפעמים זה לא נעים ועשוי להשמע כביקורת, יש רצון ותועלת לשמוע גם מאחרים.
סליחה על זה...
קצת התפזרנו. הנושא הוא (לפחות כך נראה לי, קצת איבדתי כיוון), האם יש מקום לגבר בן זוג או שעתיד להיות כזה להביע את דעתו ושאיפותיו בנושא עדין אך חשוב מעין כמוהו- צניעות.
נראה שיש לך ררגישות לנושא (אולי בגלל אותו רב אבי הממזרים שהזכרת).
בסך הכל נראה לי שהוטו שהטלת על גברים מלעסוק או להזכיר את הנושא לנשים הוא קצת מחמיר.
צניעות האשה הוא נושא ששייך לשניהם בדיוק כמו שכל התנהגות, ובעיקר התנהגות בעלת השלכות רוחניות, שייכת לשניהם.
נכון שנושא זה במיוחד הוא רגיש יותר מאחרים (מעניין למה? זה כבר נושא לדיון אחר..), ולכן שומה לגשת אליו בעדינות ובשכל. אין בכך כי לבטל את העיקרון שיש מקום לבן זוג לחלוק את דעותיו והשקפותיו עפ בת זוגו גם בנושאים שבעיקר נוגעים אליה.

1) לא נכון לברר חלומות ביחד?
2) לא נכון לתאם רצונות , חלומות ובעיקר צפיות חינוכיות? אפילו אםם זה כדי לתאם ולפסול את הקשר, אבל כשהרצון הוא לא לפסול אלא אם כן באמת מגלים שזה לא אופציה..


אני מרשה לך...

כי המקומות לא חופפים בדיוק.
גם הרב קוק רצה להתקדם, אז אנחנו באותו מעמד?
היית יוצאת איתו?;)

אבל אני לא ממש מרגיש 'באותו מקום' כמוהו.
אורח כלשהואחרונה
ואני בוכה מהתרגשותתת
כמה שזה היה צפוי אני פשוט מאושרת
אבא תודה
משהי מעבודה נראית לי מתאימה לחבר שלי.
הבעיה:
אני לא מספיק יודע לספר לו עליה..
אני צריך מס' של חברה שלה שהיא תוכל לספר לו עליה..
אבל אם אבקש ממנה מספא שך חברה היא כמובן תבין שיש לי הצעה, ואם לא אחזור אליה עם ההצעה היא תבין שנפל..
מלעשות??
אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..
ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.
א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.
ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה.
ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?
שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?
מעוניינת לשמוע הצעה?
יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון?
שיציעו להן קודם
אבל גם אפשר לשאול את אותה הבחורה מה ההעדפה שלה. אי אפשר לדעת מראש.
אבל אני לא אישה.
עקרונית, באלגוריתם גייל ושפלי של שידוכים יש יתרון להיות זה שמציעים לו ראשון.
לבקש בכללי את הפרטים.. ולהגיד שיש לך אולי רעיון וכו'..
לא לפתח כ"כ ציפיות, אבל כן להשיג את מה שצריך.
החבר הזה אני מאוד מעריך אותו, וחוושב שהוא מיוחד בשמחה, בקלילות, במידות שלו... והוא גם לומד חינוך ובעה משם בעתיד הוא יתפרנס.. ולפני התואר הוא התפרנס יפה מעבודה בחינוך בלתי פורמלי..
אממה - הוא כרגע עובד כמה חודשים בתור קופאי.. וישלו עוד שנה לפחות עד סיום התואר..
מניח שאני עושה מזה אישו יותר ממנו, אבל אני חוושש שאולי זה ירתיע את הבחורה/בכללי ירתיע בנות אחרות .. זה מתכון מראש לוותר כי אני לא משווק אותו טוב?
בהנחה שהגיל משנה.
אנחנו יותר קרובים ל30 מאשר ל25..
תציע וזהו, אתה לא צריך להתחתן איתו
אבל לדעתי צריך להציג קודם אצל כל הצדדים הטובים והחיוביים כפי שכתבת עליו..
ולציין שכרגע בשל הלימודים עובד כקופאי.
בסוף נשמע שכן יש לו כיוון בחיים, לומד וגם בעבר היה ברצף תעסוקתי.
לענ"ד כל הקטע של שידוכים, זה להאמין במי שאנחנו משתדכים.. אם אתה תעוף עליו, זה יועבר בהתאם למי שמקבלת את ההצעה
זה בעיקר מחמאה. לא חיסרון.
מוטב לו לאדם שיפשוט נבלה בשוק ולא יצטרך לבריות - לא?
יכול להיות שזה ירתיע אותה.
גם יכול להיות שירתיע אותה שהשם שלו מתחיל בא' ולא בי' (אותיות אקראיות).
יש דברים שבידיים שלך, ויש דברים שלא.
תנסה,
ומקסימום יגידו לא.
חבל על האנרגיות ועל המגדלים שאתה בונה כאן באוויר.
אין סיבה לוותר בעיני -
לנסות, ותשאיר להם את הבחירה אם להירתע או לא.
בהצלחה!
אני יוצא עם מישהי משהו כמו חודש וחצי, והולך ממש טוב ב"ה. נחמד לשנינו בקשר וסהכ ממשיכים להתקדם בנחת.
העניין הוא שבא לי לעשות לה איזה משהו נחמד שיחבר ביננו עוד. לדוג חשבתי להביא לה משהו קטן סימלי, כמו פרח או איזה ספר עם הקדשה (או רעיונות אחרים שאני ממש ממש אשמח לקבל) ואני קצת מתלבט האם זה ילחיץ אותה. ובנוסף זה אולי קצת מוזר חחחח, אבל פרקטית, איך זה יהיה לה נוח לקבל זר פרחים ולהיתקע איתו כל הדייט?😂
קיצר, מתי לדעתכם מקובל/מצופה לתת מתנות בדייטים? האם לדעתכם הבנות מצפות לזה? זה מלחיץ?
ואם כן - מה הדברים שהייתם מביאים כדי לעשות שמח על הלב לצד השני?(:
– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)
– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)
– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'
– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין
– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך
הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.
אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.
תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"
חחחחח אם הייתי יכול לחשוב באמת מה בחורה הייתה רוצה העולם היה הרבה יותר פשוט(:
ותודה על הרעיונות! הבעיה שאין לה איזה חטיף או משהו שהיא אוהבת יותר מדי..
בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.
זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)
ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.
מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.
יש מי שמצפה לזה,
יש מי שלא.
יש מי שזה ילחיץ אותה,
יש מי שלא.
מכיר "5 שפות של אהבה"?
מתנות זה שפה, ולא כל אחת דוברת אותה.
לדעתי,
יש משהו נחמד ויפה לתת משהו למי שיוצאים איתו.
בשלב מוקדם, כשיש עוד סימן שאלה - דברים מתכלים\בעלות נמוכה (נניח מחזיק מפתחות, ספל).
ככל שהזמן עובר, ובטוחים יותר בקשר, יפה להראות את הבטחון הזה גם במתנות -
אבל כן עם כוכבית: אם הקשר הזה ייגמר, שלא תתחרט על מה שהשקעת בו מבחינה כספית, ותקבל בהבנה אם היא לא תשמור את הדברים אצלה - יכול להיות שזה ישאיר אצלה משקעים.
אפשר להביא דברים מתכלים
ואם בוחים להביא משהו אחר אז לכתוב הקדשה בנפרד
זר פרחים - לא יודעת. תלוי. אותי זה היה מביך. (חושב להביא גם אגרטל?....)
אבל פרח אחד, לענ"ד זה מקסים. גם תשומת לב, וגם לא יותר מדי מלחיץ, מעיק, מביך (ואין צורך להביא אגרטל...כוס ח"פ
אפילו של המלון, אם אתם נפגשים שם, יהיה מספיק. וגם אם הפגישה בחוץ, היא יכולה להכניס אותו לתיק ואפילו להחזיק
אותו ביד עד תום הפגישה. אתם יכולים לעשות רוטציה בעניין....לא חושבת שיבול עד הסוף וגם זה לא מאוד חשוב.
(מלבד לפרח...).
חרצית, מה שקרוי כריזנטמה, הוא פרח עמיד. במיוחד בחורף. אלא שהוא מגיע בענף עם כמה
חברים כמוהו וזה כבר לא נראה כל כך טוב. כמעט כמו זר. מה עם גארבארה? יש בכל מיני צבעים יפים. אולי תבחר
לבן או צהוב. בקש מהמוכר לכרוך סביב הגבעול חוט ברזל, אחרת ראשו שח על גבעולו.
גם ורד ארוך גבעול בא בחשבון.
מה עם חטיף נחמד? טורטית לך ולה? (זה לא אישי מדי וחושבת שזה נחמד).
כל כך מרגשת אותי השאלה שלך. כל כך יפה. אתה, אין ספק, שתהיה בעל טוב!
לאחר החתונה, תוכל להביא כל שבת, זר פרחים נחמד. רק אל תשכח!
בהצלחה!
רבה על מה שכתבת בעיקר בסוף! חימם לי את הלב!
בע"ה
נשמע לי יותר מתאים בשבילו
הייתי בורחת...
בהצלחה!
שזה רעיון כל כך טוב; ואם אחר כך, למרות שהיא צדיקה וצנועה (ואתה בטוח שהיא צדיקה וצנועה כמו שאתה
אוהב ומעריך), יהיו דברים נוספים חשובים שלא תסתדר איתם?
חושבת שכדאי וצריך לברר מה היה עד עכשיו עם פגישות; היו פגישות? מדוע הסתיימו?
מצידן? מצידך? מה הפריע לך? מה הפריע לה? אולי אתה "תקוע" עם איזו דרישה,
כיוון הסתכלות, ציפיות, ואינך מוכן להתגמש או משהו כזה?
כמובן שלא מכירה אותך בכלל, סתם הצעה.
ועל זה הדרך.
אבל תגובה יפה
כבר ראיתי את ההחלטה הזו שלו פעם באחד הפורומים הקדומים יותר.
הוא מדגיש צנועה וצדיקה. זה נפלא, אם זה יושב על מקום אמיתי,
בוגר, שלא מתעלם גם מדברים נוספים חשובים, לו והוא עדיין
פחות מודע להם.
זה לא היה בדיוק ככה אבל זה בערך מה שהם מספרים.
בשעות הערב אז אמור להיות יחסית סבבה
לא דייט ראשון אבל גם לא קשר יותר מדי מתקדם
רעיונות?
הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים
מזל טוב 🥳
(סורי הייתי חייבת)
אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי
פעם ברווקים הבררנים😊
ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,
מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏
לא חתול זמני😸
סתם, אני לא ממש בשל.
@חתול זמני פספס את אהבת חייו
לא בכל שרשור זה מתאים.
או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.
אני נשבע לך שאתה מספיק טוב
כן, אתה מספיק טוב
המציאות זו לא האמת
אתה מספיק טוב, אני נשבע שאתה מספיק טוב.
גם שאף אחת לא רואה את זה בך, אני רואה.
גם שאתה בעצמך לא רואה, אני רואה.
גם אם במציאות אף אחת לא רוצה אותך, זה לא אומר כלום.
אני אומר לך, א ת ה מ ס פ י ק ט ו ב.
אני נשבע.
גם אם אתה בטוח שהקב"ה לא זוכר אותך.
אתה מספיק טוב.
וואי כמה הוא לא זוכר.
שחכת אותי ריבנו של עולם.
אני גם פה
ואני כבר מספיק טוב
א נ י. מ ס פ י ק טוב.
אני כבר לא מסוגל להתפלל אליך, אני מרוסק מצפייה
ואני מספיק טוב, אתה יודע את זה.
אני ראוי, גם שאני רוצה יותר מדי,
אני לא מסוגל להמשיך לבקש ממך את זה, כי אני כל כך מאמין בך, שאני ממש מתאכז
וזה כואב לי האכזבה, כואב,
זה כואב וקשה, באמת.
אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.
נשמע שאתה שם.
אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?
והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.
ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.
אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.
ואתה ראוי. וודאי.
הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.
אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.
זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.
בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.
בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.
קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר
בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.
ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.
אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.
והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי.
גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו.
נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.
בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..
אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.
נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום.
יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר..
אתה טוב ומגיע לך הכל דוד
ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל
את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,
הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת.
ולא הוסיף יותר.
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
1. היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.
2. זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.
3 הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!
ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)
אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.
וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.
לפי ענ"ד.
אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.