קח בחשבון שהיא לא משתנה מאיפה שהיא נמצאת.
אתה מסוגל לקבל אותה כפי שהיא? היא גם דוגמא לילדים\ות וגם אישתך- וזה חשוב שתוכל לקבל אותה כפי שהיא בכל מקרה.

א. חשוב והכרחי לדבר על זה. אם זו נקודה שמטרידה אותך זה חשוב שזה יעלה.

ב. לדעתי- לא לדבר ישירות עליה. לדבר על חינוך ילדים באופו כללי וחינוך לצניעות ומתוך זה להגיע למה הם הגדרים ולמה רוצים לחנך. 

קח בחשבון שהיא גם יכולה לא להסכים איתך.

איך שהיא מתלבשת בפגישות איתך- ככה היא מתלבשת ביום יום..

אי אפשר לכפות עליה לשנות את ההרגלים שלה רק בשבילך.. ברור שהכי טוב וחשוב שזה יבוא ממנה והיא תרצה להתחזק בצניעות, אבל לא נראה לי שמתאים שאתה תעלה את הסוגיה.. 

יכול להיות שהיא באמת לא שלמה עם זה, אבל אתה רוצה שהיא תעשה את זה מבחירה ולא כדי לרצות אותך. כנראה שאם היא מתלבשת ככה לפגישות, היא מרגישה נוח באורך החצאיות שלה/חוסר הגרביים,ותצא מנקודת הנחה שכרגע היא לא מתכוונת לשנות את זה.

אני אישית מגדירה את עצמי ממש דוסית ואני לא הולכת עם גרביים (וכן עם חצאיות צנועות)/, וכנראה גם לא אלך בזמן הקרוב. מי שזה קריטי לו- מצטערת, שיתפשר או שפשוט יחתוך, אני לא אשתנה רק בשביל משהו חיצוני . אם אחליט לשים גרביים זה יהיה רק לכבוד הקב"ה. 

אני גם לא חושבת שראוי שהיא תתחיל לספר לה על הקשיים שלה בצניעות. לא יודעת. זו דעתי 

(ולא בטוחה שתסכימי איתי..)

יש את הפרקטיקה של איך מעירים וכו, ששם אני מאד מסכימה שנכון שכל אחד יכיל את השני ולא יתערב וכו.

ויש מישור עקרוני, שבו אחרי החתונה שני בני הזוג הם "נשמה אחת בגופות מחולקים", עם "חשבון משותף" בענייני עבודת ה' (ובכל עניין). הצניעות של בן הזוג שלי היא הכי העניין שלי!!! וברור שזה שיקול חשוב בעיני בהחלטה אם להכנס לקשר נישואין כזה.

(ושוב - ממש לא אומר שאם אני רואה את זה כמשהו שחשוב לי אז בהכרח אפעל בדרך מסויימת. יכול להיות שלגמרי אכיל ואשתוק. אבל מעורבות עקרונית - יש כאן.)

ולשאלה הראשית - גם אני לא מצליחה לדמיין איך שיחה כזו יכולה להיות בצניעות בין שניים לא נשואים. למרות שבעקרון מסכימה שנכון לברר ולדבר.

בחור רוצה לדעת אם הבית שהוא יקים עם הבחורה הזאת יהיה בית שישמח אותו, מה רע בזה? והכול ועל הכול חייבים לדבר לפני החתונה.גם את לא רוצה חתול בשק.רוצה להתחתן עם בחור שאחרי החתונה יגיד לך לא רוצה לאכול כשר.לא הגעתי לרמה של טהרת המשפחה? מה זה? לא להגיד לה מה מפריע לו? הכול צריך להיות ברור ולבדוק ,אם יש התאמה בכול השקפת החיים.

בנושא של צניעות (בלי  שעקבתי אחר הדיון שאליו הגבת, אלא עניינית) - 

גם מצד הסברא, וגם מצד דרכה של תורה - 

ברור שזה לגמרי נוגע לאיש, ואי אפשר לומר שזה "בין אדם למקום" שלה בלבד...

[רק לדוגמה, מצד הדין המקורי - אשה שעוברת על "דת יהודית", זו עילה לגירושין ולא אומרים שזה "ענין בינה לבין ה' " - בלי להתייחס להנהגה ההלכתית כיום]

אלא שכאשר מדובר לפני שהתחתנו - אז יש באמת מקום לבירור אם יש ספק לגבי ראיית הדברים עין-בעין. בדיוק כדי שלא תתעוררנה בעיות אח"כ. ואז, יודעים על דעת מה הסכימו מראש.

על אף שכמו שכתבת, במצב מתוקן, אנשים נשואים משתדלים ללכת זה לקראת זה במה שחשוב לזולת.

[בחור גם יכול "להתנות" שדווקא כך יתחתן איתה... רק שיביא בחשבון שתגיד שלא..]

לא הייתי כותב את זה טוב יותר.

יש דברים שעושים סתם ככה ולא אכפת לשנות ויש דברים שעושים ככה ולא אחרת כי זה עקרוני לנו

הכי פשוט לשאול ולברר את זה בעדינות ובצורה גלויה ונעימה. 

אם זה לא עקרוני לה זה הכי פשוט ואם זה עקרוני לה אז הוא יצטרך לחשוב עם עצמו מה לעשות עם זה

את בהחלט לא הבנת מה שהבחור הזה כתב ונראה לי שאת תוקפת לחינם. הוא ככ עדין חשוב לו הצניעות והוא לא רוצה לפגוע בה,איך פונים? זאת השאלה.לך זה ברור לבחור העדין הזה קצת קשה,הוא רוצה לעשות את הדבר הנכון כי, הוא רואה בה בחורה לטעמו שיש קצת מן הלקוי ....כמו שכתבתי כנ"ל ,אם הוא רואה פוטנציל מצידה להבין את גודל החשיבות של הצניעות אולי כדאי לדבר על זה ואם היא מתעקשת ונפגעת אוי לנשואים האילו.....

הכל תלוי באיזה שלב אתם נמצאים.

אם זה שלב מתקדם (ושניכם רוצים וכו) וזה פרט יחיד שמפריע, חשוב מאוד שתתאמו ציפיות.

לגבי שיטת חינוך וכו..

לא צריך לפתוח את העניין של הקושי, אבל כן שתדע מה היית שמח שיקרה

אני ממש חושבת שמותר לדבר על שינוי, ולעשות שינויים בחיים! וביייחוד בתקופה הזו שיש לזה השפעות והשלכות חשובות..

במידה והיא לא תרצה או תהיה ממש נגד, אפשרי לפתור דברים על יידי פשרות

חבל שזה מה שישבור..

ואחכ אפשר ללמוד על זה ולנסות להסביר למה כדאי וכו.

הגיוני שגם דעתך בעניין תשתנה בעקבות השייח איתה.. והכל בסיידר

בסופו של דבר מי שעומד בראש השיקולים זה האחר.. (אם הילדים והחינוך או האישה)

אין מקום לשיקולים אינטרסנטים.. כולם רוצים להיטיב

בהצלחה(:

לומר לה אגב הדיבור, שאתה יודע שאיך שהיא הולכת, יש לה פוסקים לסמוך עליהם - אבל שאתה הייתה רוצה לחנך בנות ללכת ארוך או עם גרביים, ורצית לשמוע את דעתה.. (כך מדברים על ה"חינוך", לא עליה ישירות..).

מסתבר שהיא תאמר מה שחושבת על זה, וגם משהו לגבי עצמה - 

ותגיד, תודה רבה. היה חשוב לי לשמוע את דעתך. וזהו.

ותחזרו לשיחה נעימה בעניינים אחרים.

מתוך הבנה שאצלך זה לא דבר שאתה רוצה בגללו להפסיק - גם אם היא לא תשנה אצל עצמה (כך הובן ממה שכתבת) - אז זה יספיק כדי שהיא תדע שזה חשוב לך, וגם את מחשבותיך החינוכיות, וגם תוכל לשמוע את דעתה (אגב, לא שייך כנראה לחנך ילדות ללכת ארוך או עם גרביים, כשאימן לא הולכת כך..).

לא נראה לי שיש עם זה איזושהי בעיית צניעות.

אדרבה, אם זה נושא שחשוב לך שהיא תדע את דעתך, ללא מחוייבות, אז זה לכאורה הזמן. שתדעו את העמדות ההדדיות, וההחלטה עלך ההמשך לא תהיה מתוך עמימות בנושא שלגביך יש בו משמעות.

זו ענ"ד.

לפעמים בנות בפגישות מתלבשות כך כדי למצוא חן בעני הבחור, שלא יחשוב שהיא כזאת דוסית. בבית היא יכולה להיות מאד צנועה. דבר איתה מה היא חושבת על הנושא צניעות?

האם היא עושה רק מה שההלכה מתירה כלומר יותר מודרני ופחות מחמיר?

 חשוב לדעת באיזה רמה היא נמצאת.

אם היא מרגישה שאתה צנוע באישיות שלך, אולי היא תהיה יותר רגישה לרצון שלך ותרצה לעשות את רצונך.

אם היא מאד חברותית ומאד מכירה את העולם האופנתי המודרני (אני בספק אם היא תרצה להשתנות) תהיה אמתי עם עצמך, האם אתה רוצה אותה בגלל אישיותה או גורם חצוני מושך אותך.

הכל בשורה התחתונה עומד על האמת שבתוכך.

בהצלחה!

לא צריך להיות הרב של האשה (למרות שזה רעיון לא כל כך רע, למה עדיף רב חיצוני??), אבל כן צריך להיות בן זוג על כל המשתמע מכך.

נראה לי שאשה לא אוהבת הערות על צניעות מאף אחד, אבל אולי עדיף מבעלה מאשר מישהו אחר...

מותר להעיר, אבל לחבר שלה, כלומר לבן הזוג אסור. אלא אם כן למישהו יש איזה התנגדות לגברים בצורה גורפת. במקרה כזה סתם יש בעיה להתחתן.

כמו שאישה לא אמורה להעיר לבעלה על ביטל תורה

במיוחד כשמדובר על ערכים בסיסיים בבית היהודי כמו לימוד תורה (שלו) או צניעות (שלה) יש מקום ללבן ביחד, להבין אחד את עמדת השני, להבין האם יש הבדלים ברמת החשיבות של הדבר בעינינו או אם יש הבדלים בקווים האדומים שלנו, לראות עד כמה עקרוני לכל אחד העמדה שלו או שמוכן לבוא לקראת השני

יש הרבה מצבים שאנחנו עושות משהו כי ככה התרגלנו ולא הקדשנו לזה הרבה מאד מחשבה ויש מצבים שאנחנו עושות דברים אחרי שחשבנו על הנושא ויש לנו בו עמדה מגובשת. יש בנושאים שבהם אנחנו ניטרליים ולא נעולים על העמדה שלנו ואפשר לרצות להתגמש (הדגש הוא שהצד המתגמש מעונין בכך, לא שהצד השני דורש או מצפה לזה)

אחרי שיש בירור ומבינים אחד את עמדת השני באמת אין מקום להעיר כי לכל אחד עבודת ה' שלו והנסיונות שלו

אבל בכל זאת חייבת לציין שבחיי נישואין כשיש קשר של כבוד הדדי ותקשורת תקינה ופתוחה אפשר לדבר גם על דברים שקשה לי אצל השני - לא בצורה של להעיר, בצורה של שיחה/דיון וכו

והוא שאל על להעיר

מה זה אלו שמבקשות

קשה לפספס את זה..

זכותך לצפות שהגבר שלך יכבד את זה. בהחלט. (ברצינות, לא בציניות)

באופן אישי אם הצניעות שלי לא מספיקה לבחור הייתי מעדיפה שיחתוך מאשר שיצפה שאשתנה.

מצא חן בעיני הייתי מעדיפה שיעלה את הנושא ונלבן אותו ואני אראה אם מתאים לי הכיוון שהוא מעונין בו מאשר לפספס אותו בגלל כזה דבר שלא בטוח שהוא בדוקא עקרוני לי כל כך  (הוא הרי לא שאל ולא יודע אם זה עקרוני לה או לא) מה גם שיכול להיות שאם הנושא יעלה לדיון גם אני אצליח להסביר לו דברים בדרכים שהוא לא חשב עליהם ואז גם לו זה אולי כבר פחות יפריע 

לפעמים יש דברים שגבר חושב שהם לא צנועים כי הוא לא מכיר ובחורה שיודעת שזה דבר מקובל וכו יכולה להסביר לו שזה לא כמו שהוא חושב. 

אבל אפשר להביע את הדעה שלך בצורה מכבדת ומקבלת. גם האשה יכולה להשפיע ככה על בעלה (לאשתי זה עובד לא רע).

שיש הבדל בין מישהו שמכיר את ההתמודדות למי שלא, אבל מצד שני יש פלוס דוקא במישהו שרואה את הדברים מבחוץ בלי נגיעות (וכמובן רק עם טאקט!).

הדחף להתערב למישהו עשוי לנבוע ממקומות חיוביים, כגון אכפתיות וערבות הדדית (כל ישראל ערבים וכאלה), ובמיוחד שמדברים על בני זוג שזה לא אמור להיות "מישהו אחר".

גם כאלה שצועקים "שאבססססס" עושים זאת (או לפחות כך אני מקוה) ממקום חיובי של אכפתיות. אני חולק עליהם על הדרך והטקטיקה, אבל עצם העובדה שאכפת להם גם מאחרים (שוב כך אני מקוה, אבל אין אחריות), זה דבר חיובי.

חלק מעבודת ה' של האדם כוללת את רעיתו וילדיו, וכן את כל כלל ישראל, וכמובן היא כוללת גם הרבה רגישות וטאקט.

ברור שאם מישהו מסרב לשמוע מהקרובים לו מה דעתם בנושאים חשובים, אין ענין לומר לו. אני יוצא מנקודת הנחה שלמרות שלפעמים זה לא נעים ועשוי להשמע כביקורת, יש רצון ותועלת לשמוע גם מאחרים.

קצת התפזרנו. הנושא הוא (לפחות כך נראה לי, קצת איבדתי כיוון), האם יש מקום לגבר בן זוג או שעתיד להיות כזה להביע את דעתו ושאיפותיו בנושא עדין אך חשוב מעין כמוהו- צניעות.

נראה שיש לך ררגישות לנושא (אולי בגלל אותו רב אבי הממזרים שהזכרת).

בסך הכל נראה לי שהוטו שהטלת על גברים מלעסוק או להזכיר את הנושא לנשים הוא קצת מחמיר.

צניעות האשה הוא נושא ששייך לשניהם בדיוק כמו שכל התנהגות, ובעיקר התנהגות בעלת השלכות רוחניות, שייכת לשניהם.

נכון שנושא זה במיוחד הוא רגיש יותר מאחרים (מעניין למה? זה כבר נושא לדיון אחר..), ולכן שומה לגשת אליו בעדינות ובשכל. אין בכך כי לבטל את העיקרון שיש מקום לבן זוג לחלוק את דעותיו והשקפותיו עפ בת זוגו גם בנושאים שבעיקר נוגעים אליה.

1) לא נכון לברר חלומות ביחד?

2) לא נכון לתאם רצונות , חלומות ובעיקר צפיות חינוכיות? אפילו אםם זה כדי לתאם ולפסול את הקשר, אבל כשהרצון הוא לא לפסול אלא אם כן באמת מגלים שזה לא אופציה..

כי המקומות לא חופפים בדיוק.

גם הרב קוק רצה להתקדם, אז אנחנו באותו מעמד?
היית יוצאת איתו?;)

אבל אני לא ממש מרגיש 'באותו מקום' כמוהו.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.