בתי המדהימה בת 3מייחלת לשינוי

בתי בת 3 +.

נגמלה מטיטולים בגיל 2+, אבל רק בצורה חלקית.

היא שולטת ומודעת וגם אין לה פחד מלשבת על האסלה. אך את הצואה היא עושה או בתחתונים או שאני מקדימה ומלבישה לה טיטול והיא עושה בתוכו....

הבטחנו מתנות, ערכנו מבצעים ולשוא...

היא מדברת על העניין, מבטיחה שמחר היא תעשה בשרותים, אבל נראה שהשלימה עם המצב.

הגננת שלה לא מודעת לעניין, כי היא שולטת בעצמה ולא עשתה זאת מתחילת השנה בגן! רק כשחזרה הביתה....

אנא, הבו עצות! אנחנו אובדי עצות ומיואשים!

אני יציין תחום נוסף שהיא מתקשה בו, היא בלי סוף מתעוררת בלילות ומגיעה למיטה שלנו, אני יציין שיש לה אח שגדול ממנה וישן במיטה לידה, כך שהיא לא לבד ולא אמורה לפחד.

לדעתי,ד.

לנסות לשחרר.

 

אל תעשו מזה ענין. עשתה, תחליפי, עניינית, בלי עסק גדול. לא לדבר על זה. ולהמשיך הלאה.

 

מידי פעם תשאלי אותה אם היא צריכה לשירותים, לא תכוף מידי.

 

בזמן שאת חושבת שסביר שתצטרך, תושיבי אותה, אפילו אם בסוף לא תעשה כלום.

 

ובכללי, יחס חם ונעים ונחמד. לחבק, לדבר, לתת תחושת ביטחון ונינוחות. 

 

תנסו כמה חודשים, ותראו אם זה נגמר.

 

ענ"ד.

האם קשה לה היציאה עצמה? כואב לה?מודדת כובעים


לד. ולמודדת כובעים.מייחלת לשינוי

ממש ממש לא!

לכן אנחנו דואגים ואפילו קצת מיואשים.

בתחילה חשבנו שאולי זה חוסר בשלות,

כשהבנו שזה מעבר הקפדנו (אפילו שזה קצת היה קשה לפעמים...) לא להגיב בצורה קשה.

פשוט החלפתי לה בצורה טכנית.

בהמשך כן הבטחנו הבטחות וכו' והבן שלי הגדול כן אמר לה כמה פעמים: את כבר לא תינוקת אז למה את עושה בתחתונים?

היה נראה שהיא נעלבת... אבל גם התגובה שלו וגם שלנו לא גרמו לשום שינוי.

אני כן חושבת לעצמי לפעמים אולי היא כן צריכה לראות שאנחנו כועסים ומאוכזבים. אבל אני לא רציתי לגרום לנזק...

תראי,מודדת כובעים

הרבה ילדים בגילאים האלה "מפספסים בגדול" בתחתונים, ואפילו בקביעות.

 

שאלתי אותך לגבי הקושי ביציאה כי לפעמים ילד מתאפק כי לא נוח לו ללכת לשירותים באמצע משחק וכו, ואז הצואה מתקשה וקשה לו לעשות אותה ואז הוא שוב דוחה את השירותים עד שיוצא לו ללא כוונה בתחתונים.

 

אני מבינה שזה לא המצב, ומסכימה עם ד. 

סבלנות וסבלנות, כמה שזה לא נעים, ואפילו מגעיל כבר בגיל הזה, אין מה לעשות. 

אפשר לעשות מבצעים, אבל סביר שזה לא יחזיק מעמד יותר מידי בגיל כזה.

 

ולגבי זה שהיא באה למיטה של ההורים - גם זה נראה לי נורמלי מאוד. ויעבור בעזרת ה'.

יכול להיות שיש קצת מתחים נורמלים מהגן. אולי יש שינוי משפחתי בזמן האחרון: מעבר דירה, אח חדש, מישהו חלילה חולה וכו. ויכול להיות שלא, וזה גם בסדר.

 

 

 

 

סבלנותתתתתתתתתת. נעבוד על זה בעז"המייחלת לשינוי

תודה רבה מאוד הל התגובות המפורטות.

לא היה שינוי בתקופה האחרונה.

השינוי הוא אצלנו שמפלס החשש והחרדה עלו... אני בהריון. והיינו בטוחים שזה יסתדר עם הזמן....

בקיצור אנחנו נמתין בסבלנות בעז"ה. ונקבל אותה בינתיים כמו שהיא! מתוקה וחכמה! ומפשלת....

חחחחסתם פה

אהבתי את המפשלת

הריון זה גם שינויהודיה60

ילדים מרגישים הכל

 

בעז"ה סבלנות ואהבה. ושיהיה בהצלחה בכל

לגביד.

הלילות. יכול להיות ש"מפלס החחש והחרדה" שלכם, משפיע על הצורך שלה להגיע אליכם.

 

[זה נכון, שיתכן שלב מסוים שילד עושה "סתם", כאילו מה איכפת לו - ואז לפעמים גערה, או היום אי אפשר לצאת לגינה כי נצטרך להתעסק בלנקות את הגדים... יכול לעזור לגמור וזהו.

אבל כשיש ספק - עדיף להמתין עוד קצת]

הבן שלי כבר בן 3.5נועוש9

וגם קבוע עושה יציאות באסלה

כרגע אני הרבה פעמים שמה לו חיתול כשהוא חוזר מהגן כי לא ראיתי שינוי אם לא (סתם יותר מסובך לנקות מהתחתונים)

 

רציתי להתייעץ עם הפסיכולוגית של הגן והשארתי לה הודעה אבל היא לא חזרה אלי עדיין

ולגבי הלילהנועוש9

גם בת ה 7.5 שלי לפעמים באה אלינו למיטה.

אני  חושבת שכל הילדים שלי היו ככה. עבר להם.

זו בעיה בעיני רק אם זה מפריע לך.

 

(אני פשוט הייתי עוברת למיטות שלהם כשנהיה צפוף מידי)

לדעתיסתם פה

זה ממש לא נורא לתת לילדה הרגשה שזה כבר לא נעים לנו להחליף לה אפשר לומר לה שזה עושה לנו לא נעים וכו' וכו' , אם את שמה אותה על האסלה בזמן היא עושה באסלה?

אני חושבת שכן להגיד לה שתעשה בשירותיםl666

שהיא תבין שזה לא בסדר. ולא לשים לה חיתול בבית. 

אני חושבת שכל עוד אתם מראים שזה לא כל כך נורא אז היא לא תעשה בשירותים. אולי גם לשאול למה לא. אולי משעמם לה לשבת שם לבד הרבה זמן ולשבת אתה עד שתעשה , אולי לא נוח לשבת הרבה זמן על אסלה וצריכים ישבנון או סיר?

הצירוף של שני הנושאיםבנחת...

גורם לי לחשוב שהיא ילדה עם אחריות ושליטה גבוהות.

ומרוב שהיא "מחזיקה" חזק ולא משוחררת, גם בתחום השירותים היא מתנהלת באותה דרך, וגם במשך היום צוברת אולי מתחים שרוצים להשתחרר בלילה.

אם מתאים לך כיוון החשיבה הזה, אז הגיוני שכדאי לחשוב מה יעזור לה לשחרר ולקבל את עצמה גם בחולשות שלה, שלא תרגיש צורך להיות מושלמת ובשליטה כל הזמן. גם בשביל שני הנושאים שכתבת ובעיקר בשביל עוד ועוד מקומות שזה ילווה אותה בהמשך חייה.

מנסה לענותאמא ל6 מקסימיםאחרונה
לעשות בשירותים זה דבר מפחיד בהתחלה. הם מרגישים שנופל להם חלק מהגוף. זה נשמע מצחיק אבל זה מה שמפחיד אותם. היא צריכה לעשות פעם אחת או פעמיים, ואז היא תבין שזה לא מפחיד וזה יעבור לה. הרבה עידוד ותמיכה. הייתי מציעה לקנות לה משהו גדול , לא פרס של הכל ב 2, שהיא מאוד רוצה (כשאני נגמלתי ממוצץ בגיל מאוחר, מאוד רציתי אקורדיון, כמו של המנגנת, וקיבלתי.... משהו בסדר גודל הזה אני מתכוונת) להראות לה שזה מחכה לה, וברגע שהיא תעשה בשירותים היא תקבל אותו. זה יעודד אותה להתגבר על הפחד.
בקשר ללילה:
א. לומר לה כשהיא הולכת לישון, שזה מפריע כשהיא באה אליכם בלילה, ושהלילה היא לא יכולה לבוא אליכם.
ב. כשהיא באה, לשאול מה קרה , למה הגעת ? אם לא היה חלום רע, וכד', פשוט לקחת אותה ולהחזיר אותה למיטה, ולומר לה שעכשיו לילה וכל אחד ישן במיטה שלו.
ג. אפשר להסביר שזה מפריע לכם לתפקוד במשך היום כי אתם לא ישנים טוב בלילה.
ד. לעיתים רחוקות קורה שילד חולם חלום מפחיד בלילה, ואז הוא מגיע לחוץ למיטה שלי, גם ילדים גדולים (בני 10), אני מחבקת מרגיעה, אם בא לי אני אומרת להם שהם יכולים להיכנס למיטה שלי, אם אני רוצה לישון טוב, שולחת למיטה של בעלי, כי הוא לא ירגיש בכלל... אבל זה רק לעיתים רחוקות, בשום אופן לא כל לילה.
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי?   הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין. 
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות

אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.

לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...

,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?

אפשר לשתף את הגננתמענין

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה

בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי. 

שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)

לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.

בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו 

שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.

אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)

בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!

אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית

בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.

מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?

הוא יודענהג ותיק

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה


אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית

או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי

בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות

אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות

אולי יעניין אותך