אחרי כמה בירורים מצידי הבנתי שהבחור המגודל רוצה שאני אחתום על עצומה למען שנוותר על יו"ש לפלשתינאים וככה יהיה לנו טוב. פערתי עיניים נדהמות. אני באמת כמעט חתמתי. מה פתאום? יש פתרונות יותר טובים ממה שהצעת(או לספח אותם אלינו ואז יהיה רוב ערבי, או שתי מדינות לשני עמים פחח) שילכו לסוריה לירדן ולערב. יש להם מספיק מדינות. הוא שאל אותי כמו אבא גדול, מה? לגרש אותם? כמו שהיה לנו גירןש ספרד? כן. זה הארץ שלנו. אמרתי לו והראתי את החולצה שלי-אני בוער לא"י השלמה- ככה היה כתוב שם. אני מאמין בארץ ישראל השלימה. שילכו הערבים לאן שירצו. הוא התווכח איתי קצת. ניסיתי להביא לו הוכחות שהוא טועה. נאדה. יום טוב שיהיה לך, אמרתי לצעיר המסכן.
תכלס, למה שלא יחשוב ככה? אין לו דת. אין לו תורה קדושה.
אשרינו שזכינו.
אהה ובסוף פספסתי את האוטובוס.


הם לא רצו לתת אז לקחנו הכל

- לקראת נישואין וזוגיות