ענת, ראבק עוד שניה נגמרים לי החיים. את מבינה ענת? כאילו לא שאני מרגיש זקן. פחח זקן? אני? מה פתאום. אני עוד עושה שטויות של ילד בן ששעשרה ונראה כאילו הרגע השתחררתי מצה"ל. צעיר מת. אבל מה לא סחי.
אתמול חזרתי מהמזרח. לא אתמול אתמול יש אתמול של לפני חודשיים. יווו איזה נופים. את מתה. קסם של הרים. לא קונה את השטויות האלה של אני לא יוצא מן הארץ כי ארץ ישראל בלה בלה בלה, למה מי ברא את שאר העולם? ישו?
איך מתחילים סשן אצל פסיכולוג לעזאזל? טוב, אז אני כבר שנתיים חושב שאני בן שלושים, כזה מגיל עשרים ושבע. פתאום התחלתי לשתות את הקפה בלי סוכר. קפה שחור. שוקלד מריר במקום חלב. סודה . כן סודה . נשבע לך זה טעים. ובכלל לא ידעתי שאני אוהב את הגועל הזה. בורקס תרד מחליף בורקס פטריות ולא ניסיתי אבל יש מצב שאני כבר אוהב עוגת פרג. רק המחשבה על זה גורמת לי להקיא. טוב שלא אמרתי רגל קורשה. מה נשמע איתי באמת.
אין לי חברה ענת. את יודעת את זה מהטלפון שעשיתי לך. בגלל זה גם נפאל. כאילו מה אני אטוס שאני בקשר עם מישהי? מה פתאום . נשבע לך שאם היא לא הייתה אומרת לי 'אני לא בפניות על זה' הייתי נשאר וקונה לה טבעת אצל מלצר בהלני המלכה. אני אדם של פזיזות. את יודעת. בעקרון אחרי דייט אחד אני נשוי. פשוט צריך את האשה הנכונה. היא הייתה הנכונה. אהבתי אותה כמו שנצ'י נצ' אומר בשיר שלו -כמו שלא אהבתי בחיים שלי.
אז נפאל. לנקות את הראש והלב. וכל צעד שאני צועד בנופים האלו אני קולט שאין סיכוי שאני מצליח לשחרר מרותם, ומה שקורה לי זה בדיוק להפך. אני מוצא את עצמי אוצר רגעים בשביל רותם. נופים לרותם. דמעות לרותם. כשאחזור אני מדמיין את עצמי מרים לרותם צלצול ואומר לה שתבוא תיקח אותי כי אני שק מלא חוויות שהכל כולו נתמלא בשבילה. ובעצם אם היא תסתכל כמו שאני יודע שהיא מסתכלת, היא תביט עלי ותוכל לראות את עצמה מרוב שכל כולי זה היא. כל מקום שהלכתי וראיתי, וכל אוויר שנשמתי, וכל דמעה שטיפטפתי. הכל זה את וזה שלך. רק קחי אותי.
רותם לא לקחה.
צלצלתי . יומים אחרי שנחתתי. היא חזרה לאיזה אקס מפעם. שיחקתי אותה ננונשלנט [בכיתי] ואמרתי לה וואלה איזה יופי [נורא ואיום] אני ממש שמח בשבילך [אני לא] ובהצלחה שיהיה לכם [הלוואי שימות]. ואני עדיין לבד. מפחד לגמור את החיים ככה. כאיל מה הסיכוי שתהיה מישהי שארצה ככה בטרוף מהשנייה הראשונה שאני רואה את האור של שמש נשבר לה על השער כמו שאני רוצה את רותם? אהבת את האלגוריה? קראת רומן גארי עפיפונים? הוא אומר שם, שמה שמאפיין את אהבה זה התנועה והוא מתכוון על הבחורה שם שמזיזה את השער מהפרצוף. זה יפה, שלא תביני, גם איך שרותם עושה בתנועה עם השער זה יפה . אבל האור מאפיין אותה יותר כי היא מקור האור. את מבינה . היא קצת כמו השמש.
ואז יש את הלא קשורים. האלו שאין להם שמץ של מושג מי אתה, מה עובר עלי, איך אני מתמודד עם כל הלבד הזה ואם העובדה שעד שמצאתי סוף סוף את רותם היא נמצאת ברגע זה עם מישהו אחר. יש את האלה שמאשימים אותי במצבי ויש את היותר גרועים מאלו, האלו שמנסים לעזור, כביכול, והם מכירים לי בנות רק כי "אתה רווק והיא רווקה" אז למה לא? נראה לי שנה הבאה זה כבר עובר ל: "לך יש דופק ולה גם יש דופק" - כמה סתום אפשר להיות? מלנתאלפים מסתבר. הנה היום התקשר מישהו שראה אותי בבית כנסת בשבת וחשב להכיר לי איזה מישהי 'רווקה' כהגדרתו. לתת לי עליה לתורה בבית כנסת הזה לא נותנים, למה עשיתי עגיל לפני איזה שנה, נראה לי חושבים שאני כופר, זה בסך הכל קישוט תנוחו, אני עדיין עובד ה יותר מחצי מהאנשים שם. אבל ברוך ה' אני 'רווק' והיא 'רווקה' אז למה לא לעשות שליש גן עדן על זה ? אז ברור לך ענת שאני משקר חצי מהזמן ואומר שאני תפוס . למרות שאני לא. למה מה אני צריך לשמוע את הסבל הזה שיוצא להם מהפה?

