אבל באמת לד' הפתרונים וגם העתיד עצמו :ימים יגידו

הרבה תפילות

זה לא בעיה לשמור על קשר עם הצד השני

אבל לתפוס צד זה גרוע ולהעביר בין זה לזה מסרים עוד יותר גרוע

איך לעזור בעתיד?במה שיצטרכו

מקום להיות בו להתארח

הרבה חום ואהבה

יציבות

מה יהיה איתם?להתפלל שיהיה שליחים טובים

ההורים שלי נפרדו בגיל צעיר

לך זה באמת קורה פתאום וזה שובר אבל מן הסתם הם הרבה זמן עם זה

ולפעמים לילד יותר טוב ככה מאשר חים של השפלה ומריבות

קחי לך זמן להתאושש ולעכל את זה.

בהצלחה

ההורים שלי התגרשו כשההיתי בת 3

אז...אני בסדר והכל בסדר

כמובן שיש עליות וירידות בעקבות הנושא

שוב..אני כאן לכל שאלה-ממש בשמחה!!

בינך לבין המשפחה שהתגרשו. זה עוזר לילדים . אני בשלום עם חמותי עם גיסותי. והילדים בשלום עם כולם כי הם רואים שלי טין בעיה איתם. ובשמחות כולם באו זה בסדר. הגרושים עצמם לא רוצים שלילדים יהיה נזק כי בסופו של דבר הם יצטרכו לסבול את הנזקים ותסכולים של הילדים.

פה בישבילך 

רחלה.

אחד הדברים החשובים-מתוך הניסיון שלי- ביחס לילדים,

הוא-לא לנסות למשוך אותם לצד שקרוב ללבכם בשום צורה,

ולנסות לעודדם עד כמה שאפשר לא להיות מעורבים במתיחות בין ההורים וכדומה-

עד כמה שאכן קיימת.

1) לדעתי יותר קל לילדים הגירושים בגיל קטן. (כשההורים שלי התגרשו הקטנים לקחו את זה בקלות יותר.)

2) לא לדבר עם הילדים דברים רעים על האמא או על האבא. (לפני כמה זמן נסעתי באוטובוס וראיתי ילדה קטנה שהביאה מכה לאימה אז האמא אמרה לה מרביצים רק לאבא זה משפט שיהרוס לילד את החיים! מנסיון...)

3) אם את רוצה להמשיך לשמור על קשר עם הבן השני זה לא בעיה הם התגרשו אחד מהשני לא אחד מהחברים של השני.

4) יש נטיה להורים להשתמש בילדים כקלף מיקוח אז צריך לזכור שמדובר בהורים וילדים ולא במחבלים ובני ערובה.

גם אם בנסיבות לא משהו...

קראתי מה שכתבת, איזה מצב נאחס בהחלט, וממש מבאסים שככה הם עשו.

אבל תני לי להגיד לך משהו אישי: במשפחה שלי יש כמה אנשים שלא מדברים ביניהם. זה משהו של שנים, עשורים, ואני כמעט היחידה שמדברת עם שני הצדדים אז תופסת את כל האש והרטינות של כל אחד על השני.

מה שלמדתי מזה זה שלהגיד שזה היה באחריותו וככה למשוך את זה זה הכי קל, הרבה יותר קל מאשר להרים טלפון ולשבור את זה, ובאמת שמגיע לך לכעוס עליהם אבל בסוף תחשבי על זה - את כועסת עליהם כי לא שמרו איתך על קשר ולא היו איתך ברגעים חשובים בחייך, את באמת רוצה להיות עכשיו זו שמוסיפה עוד אבן לחומה הזו ביניכם בכך שתפספסי אירוע גדול כזה בחייו?

קחי זאת כהזדמנות, פתח ביניכם שאת יכולה עכשיו לבחור אם להגדיל או לסתום. במשפחה שלי האנשים האלה כבר פספסו חתונות, בריתות, לידות, נקודות ציון חשובות בחיים...זה פער שקשה לסגור, אצלך זה עוד אפשרי. ואת תהיי בנאדם גדול שעושה את זה! גם אם עוד יהיה בך כעס, זה בסדר לא לכבות את הרגש בבת אחת, זה אנושי ומובן. אולי עם הזמן אפילו תוכלי לפתוח את זה מולם ולדבר על זה בדיעבד ולהבין קצת מה היה שם, אבל בינתיים, אני מציעה, לכי ותשמחי איתם. הם אחים שלך

ועוד דבר - יש לי אחים חורגים שאני בקשר חלקי איתם, ואחותי למשל בקשר הרבה יותר קרוב אליהם, זה עניין של תחזוקה ושל רצון. אבל בהחלט ייתכן שהקשר שלנו לא מאוזן, שמה שאני מרגישה אליהם זה לא כמו שהם מרגישים אליי (חלק גדולים ממני בעשור וחלק קטנים ממני בחצי עשור, ואנחנו בשלבים שונים בחיים אז הגיוני שמתייחסים לזה אחרת). 

פתרת לי הרבה דברים🥰

אחרת זה עוד יותר מוזר...

בטח בהתחלה זה מאולץ, אבל זו הזדמנות לקשר ביניכן (גם אם נראה לך מיותר ליצור איתה קשר וחיבור, שווה לנסות). מקווה שיהיה לך טוב!

טוב שיש לך מקום לפרוק, מקווה שזה עזר לך. ובהחלט לפעמים זה עדיף מאשר לצעוק אליו את כל הדברים שאת רוצה להגיד, במיוחד שבשעות כעס אנחנו אומרים הרבה דברים שאחר כך אולי נתחרט על חלקם...

אז מה המצב הבוקר?