החלטתי לתת לזה כמה ימים ובחרתי כן להיפגש והייתה פשוט הרגשה נכונה לגמרי ועמוקה של טוב, שזה הולך ומתאים והכל..עכשיו הנושא עלה לי שוב, יכול להיות שפשוט הציפיות שלי גבוהות מדי? יכול להיות שאני סתם היסטרית?
כלומר, לא אפגש עם מישהו ששונה ממני בתכלית ואני לא מתכוונת להתפשר על רמה דתית בשום אופן אבל אולי זה פשוט תהליכיות של אדם לרדת ולעלות וליפול ולקום..? והציפיות שלי קצת מובילות אותי למכונת תורה והתבודדות (שכנראה יהיה לי לא קל לחיות איתה?) הוא הרי היה שם פעם ומקווה ורוצה לחזור לשם בעתיד, והוא בחור רציני וכן מחפש להפגש..(חייבת לציין שהוא כן מקפיד על הדברים העיקריים שחשובים ובעל אמונה גדולה) מישהי אולי הייתה בסיטואציה דומה? או לבנים יש משהו להוסיף לי שאולי לא ראיתי? תודה לכם מראש...אשרינו..