רועי בלומנקרכץ פשוט אמר לא לכל הצעה. לא כי הייתה לו מישהי, כי הוא פחד.
ובכל ישיבת צוות שבועית חיים אילוז המ"פ היה פותח בבדיחה קטנה על הרווקות המאוחרת של רועי בלומנקרכץ ורוני גד המפק"צ היה שואל אותו אחרי כל תפילת ראש חודש מה קורה איתו מבחינת דייטים. בכל פעם כזאת רועי בלומנקרכץ היה ממלמל משהו ומתכנס לתוך עצמו בעצבות של לב שבור.
וכשהציעו לרועי בלומנקרכץ את הודיה הס הוא דמיין איך שהם יצאו בטח לגן הוורדים או משהו בסגנון ואחרי הדייט הראשון שניהם יעלו לאוטובוס מחוייכים מעט, תוצאה של ניצוץ קטן שנדלק להם בלב. והם יסתמסו באותו ערב וכבר יקבעו דייט נוסף, ומפה לשם הם יתאהבו אבל לא יגידו את זה אחד לשניה כי הם דוסים והמערכת יחסים בניהם תפרח ותצמח... ואז בגלל משהו מטופש הכל יגמר כמו שהיה עם שיראל צוף או עם עדי שמואל, ובכנות כבר נמאס לו.
אז אם לכאוב, לפחות לכאוב את הלבד ולא להידקר מרסיסים של לב שבור.




