בני המתוק בן 6. עם עבר רפואי של כמה ניתוחים מכל מיני "הזדמנויות" שה' שלח לו-לנו
כרגע הוא בטיפול רגשי והמטפלת ממליצה לספר לו ולסדר לו את כל ההיסטוריה הבריאותית שלו.
זה יעזור לו לעשות "סדר" בחיים ובהבנה שלו
כי לא דיברנו על זה כל כך ברור
הניתוח הראשון היה בגיל חצי שנה והוא יודע על זה במעומעם
איך אני פותחת בפניו...
תודה רבה!
שבילדות הוא עבר ניתוחים מסויימים?
לא חייבים לעשות מזה עסק אבל שידע שבהיסטוריה שלו היו דברים כאלה נראה לי די בסיסי.
אם זה קשור למצב בריאותו אז כדאי לדעת אבל אם לא זה סתם יפחיד אותו. בגיל יותר גדול ברור שלספר. הוא לא זוכר כלום מגיל חצי שנה ורב הסיכויים שגם לא מעניין אותו.
כשפתאום בגיל מבוגר שומעים דברים מפתיעים זה עלול להיות דרמתי כזה
ומי החליט שגיל 6 זה קטן או גדול לעניין הזה?
לא התמונות הכי "מפחידות". אפשר יותר מסוף האישפוז נגיד ותמונות של אחרי כשהוא בריא.
ותספרי לו מה קרה בערך.
סתם דוגמא נגיד אם היתה בעיה בלב אז תגידי לו ש-
הנה אתה בבית חולים. כשהיית ממש קטן (כמו X או Y) אז הלב שלך לא עבד טוב.
ובגלל זה היה לך קשה לזחול אז הלכנו לרופא והוא בדק וראה בצילום ככה וככה (אפשר להראות ציור של לב עם הצינורות שלו)
והלכנו לבית חולים ושם עשו לך ניתוח. פתחו את הלב והדביקו את החור שהיה שם, לא הרגשת כלום כי נתנו לך תרופה שתישן חזק חזק,
ואז היינו איתך בבית חולים שבוע שיוכלו להשגיח שהכל בסדר. טיילנו איתך בעגלה ואכלת וכו' ובלילה בכית אז אמא החזיקה אותך. ואז הרגשת טוב יותר ואז חזרנו הביתה והתחלת להרגיש יותר טוב וכו' וכו'
תאלתרי לפי מה שקרה בערך. לא חייבים לתת את כל הפרוט אבל אין צורך לפחד להגיד לו.
תעשי את זה כמו סיפור.
בטח הוא ירצה לשמוע את זה שוב ושוב... לא נורא בסוף ימאס לו.
הכל סתם דוגמא כן תספרי לפי הניתוחים שלו.
נערת טבעהגעתי מהראשי
יודעת שבאמת ממליצים הרבה פעמים לעשות בתור סיפור, אפילו ממש עם ספר של ציורים/תמונות.
כך זה עובר בצורה נעימה, והילד מרגיש מוגן- הוא עכשיו ב"זמן איכות" עם אבא ואמא, וניתן לשאול את כל השאלות שעולות.
(כך גם זה מצטייר להם לא כמשהו מפחיד,מוזר,אלא נתפס כחוויה נעימה סך הכל- כמו שהוא רגיל מהזדמנויות אחרות שמספרים לו סיפורים.)
העיצה הזו אגב נכונה גם לעבר וגם לעתיד- למשל במקרה של ילד שעתיד ליסוע לחו"ל למשל, או שחלילה הוריו מתגרשים, זו תמיד דרך טובה להפגיש/ לטפטף לאט לאט על מציאות שהייתה/שתהיה מעט מורכבת.
כמובן כמו שאמרו כאן לשים לב לתגובות ואם לא טוב לו לשמוע לא בכח.
ומצטרפת להמלצה להתייעץ עם המטפלת ולקבל יותר הנחייה.
נשארת חויה לא נעימה..
יש להניח שבגלל זה הענין נצרך כעת. ואז לא יספיק סתם לצייר את זה כאילו היה משהו נחמד ונעים...
לא התיימרתי חלילה להגיד שהניתוח הוא חוויה נעימה..
כחוויה נעימה - וזה כמובן לא מה שיקרה, אלא צריך לעבור איתו על מה שהיה, ולהסביר.
אז טעיתי בהבנת כוונתך. מתנצל..
אם יצא לכם לעבור ליד בית חולים או לשמוע על מישהו שעבר משהו דומה.
בני עבר ניתוח בגיל 4.5 חודשים אבל הוא במעקב כל שנה מאז אז הוא פשוט "גדל" לתוך זה
בהצלחה!
אתה יודע, ה' עשה לאדם גוף מאד משוכלל. יכול לשמוע, לראות, לחשוב, לאכול..
לפעמים קורה איזה קלקול בגוף, בגלל מחלה, או סתם שנולדים כך - ואז בגלל שה' נתן שכל לרופאים, והם לומדים הרבה זמן את המקצוע שלהם - יכולים לרפא הרבה דברים.
אז אני אספר לך סיפור בהמשכים, איזה דברים "תיקנו" בגוף שלך - זה קורה להרבה ילדים - והיום ב"ה הם במצב מצוין...
ותתחילי מהתחלה: נולד לנו לפני שש שנים תינוק מתוק-מתוק, הכל בסדר, חכם, חמוד, רואה שומע... והיה לו...
איך גילו את זה?.. (תסבירי בקצרה) ואז אמרו שצריך ניתוח. ניתוח זה שמתקנים משהו בתוך הגוף, ובשביל שלא יכאב, גם מרדימים מקודם. נותנים חומר כדי שהאיש או הילד ישנו חזק בזמן הניתוח, ולא ירגישו אף כאב.
תספרי בקצרה מה עשו, מה המטרה, בלי להאריך בפרטים טכניים על הניתוח. אם ישאל, תעני עניינית, כמו שמדברים על נושא מענין שלא קשור אליו.
תספרי כמה זמן לקח לו להתאושש, מה היה בתקופה שעוד הרגיש לא טוב אחרי הניתוח - אם היה - ושאח"כ זה עבר לו וכבר הרגיש טוב.
אח"כ תעברי לפרק שני בסיפור. את יכולה לדחות ליום אחר, כל פעם פרק, או להמשיך אם מאד ירצה.
אותו עיקרון: איך גילו את הבעיה. מה אמרו שצריך לעשות. הרדמה, בקצה מה פעלו בניתוח. איך הרגיש אח"כ (יש להניח שעיקר הנקודות שצריכת טיפול, זה הלפני והאחרי.. כלומר, מאז שראה את הרופאים, קל וחומר אם הרגיש כאב, וגם אחרי שהתעורר - שזו חוויה לא נעימה במיוחד, וכך אם יש כאבים אח"כ).
איפה שהוא זוכר משהו, לתת לו לספר מה זוכר, להשתתף בהרגשה שלו, "ולתקן"... נניח, זוכר שהיו מסביבו כמה רופאים עם מסכות.. "נבהלת"?... תחשוב שמאחורי המסיכה, זה ממש פנים של איש נחמד שרוצה לעזור לך. המסיכה זה רק כדי שאם הוא ישתעל למשל, לא יצא איזה חיידק על המקום של הניתוח. כי רוצים שזה יצליח. אתה זוכר איך הוא היה נראה אז? אז תחשוב שאתה רואה את הפנים שיש בעצם מאחרי המסיכה.. פנים של איש שרוצה לעזור לך).
ככה, לעבור פרק אחרי פרק, מסבירים עניינית, בנחת. נותנים להתבטא, מעדכנים, נותנים לשאול שאלות, עונים ברגיעה.
בסוף אומרים בחיוך, אז בוא נחזור ביחד איזה טיפולים עברת.. ואיך הבראת מכל דבר (חשוב שלא יזהה את עצמו כ"חולה". היה, תיקנו. עבר..).
ומסכמים, זהו, כעת אתה בריא ב"ה...
מבחינת ילד, קורה קלקול במשחק, אז מתקנים. כך גם בגוף.
אצל ילד, "קלקול" זו תקלה שאפשר להתגבר עליה.
כשמדברים אל ילד, צריך לראות מה הוא מבין, לא מה אנחנו היינו חושבים..
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
