התלבטות אולפנאנועוש9

בתי בכיתה ח בחטיבה באולפנא שמכתה ט היא עם פנימיה.

היא ממש רוצה להישאר.

אני לא אוהבת בכלל את הרעיון של פנימיה, גם כשלעצמו, ועוד יותר היום, כשלבנות יש סמרטפונים (לה בינתיים יש נוקיה עם ווטסאפ שגם אני לא אוהבת אבל הוא הרע במיעוטו) ואין לי מושג מי יפקח עליהן, גם אם אני אחסום לה  - יהיו חברות מסביב. לא ברור לי מה הרמה הדתית של הבנות (אני מכירה רק את אלו מהיסודי אבל מגיעות מעוד מקומות).

די חוששת מההשפעה של החברות, כי היא לא משתפת הרבה והיא קצת "אנטי" מבחינה דתית (לא תמיד מתפללת בשבתות וחופשים וכו')

הייתי רוצה שתעבור לאולפנא אחרת בלי פנימיה (קצת יותר רחוקה) אבל היא לא רוצה. (כרגע אין באולפנא השניה אף אחת שהיא מכירה, מהכיתה שלה וכד') והיא שדי "מזדהה" עם אחוות היחידה של האולפנא הקיימת.

חלק מהבנות בכיתה שלה כן עוברות לאולפנות אחרות ואני לא יודעת איך לשכנע אותה "בטוב" כי הנושא הזה כבר "שרוף".

(היא כבר סיפרה לחברות שלה שאמא שלה רוצה שהיא תעבור ל X אבל היא לא רוצה)


כל השיח על התגדלות ותיקון המידות וכו' קצת "זר" לה, כלומר, היא צינית בנושא הזה וכו'.

(אגב, היא טוענת שכדאי שתלך לפנימיה כי בבית היא כל הזמן תריב איתנו ועם האחים שלה)

 

אשמח לעצות איך אתן משוחחות עם הבנות על בחירת אולפנא?

..העני ממעש
לא להיות נעול. ולא להיות בלחץ.
יש מישהו שתוכלו להתייעץ??
היא צינית על תיקון המידות- אז לא להתמקד בזה. וניתן לעסוק בכך בעקיפין.
סבלנות, ועין פקוחה
זה מורכבנועוש9

כי זה מחייב "קטלוגים" של רמת דתיות

וזה כאילו אומר שהאולפנא הנוכחית "לא טובה". ואני מכירה בנות שלמדו בה והן בחורות נהדרות.

ואיך בכלל להגדיר רמה דתית? לפי אורך החצאית והשרוול? 

שמעתי כבר שהיום בהרבה מקומות בנות הולכות עם 2 חורים באוזן וגם נשות אברכים עם נזם באף. 

אז קטלוג חיצוני הוא לא כ"כ מהימן.

(אולי זו גם הבעיה שלי לדבר איתה על זה. איך אני באמת יודעת אם החברה שלה "טובה" לה או לא? זה שהיא הולכת עם חצאית מעל הברך זה מה שמגדיר אותה? ואולי היא בעלך חסד מאוד?)

 

היא צינית על הכל

..העני ממעש
לדעתי-
לנסות לראות במשקפיים שלה. ומקס' להעיר- באופן שייכנס לאזניה וללבה.
מסכים עם אורי 8.
הכלה.. אנחנו במציאות של דור מורכב. וכמו שאת רשמת.. להתאמץ, ולראות את ה'בפנים'.
קרירות אפשר לחמםסודית
אבל חושבת שרק אהבה מההורים עוזרת בגיל כזה.

אפשר לתת אהבה גם לילדה בפנימיה אבל זה יותר קשה מאשר אם היא בבית.


לגבי האולפנא אין לי הצעה, אבל אולי לטובה שהיא מתחברת לאולפנא שבה היא לומדת.
היא סופגת שם ערכים חוץ מהאינטרנט..
קשה לפקח על האינטרנט גם בבית.
האמת שבגיל הזה אם אין רצון מצד המתבגר זה ממש קשה.. בכל אופן מה שאת יכולה לחסום תחסמי- זו ההשתדלות שלך.
תצליחי!
לדעתי תתמקדי בזה שהאולפנה הנוכחית עם פנימיה44444אחרונה
ואת לא רוצה פנימיה.
ככה את "שוללת" את האולפנה הנוכחית על עניין טכנית ולא אומרת שהיא לא טובה.
נשמע ממך שזו במילא הסיבה העיקרית.
לדעתי בגיל הזה חשוב שהילדה תהיה באולפנא שהיא מתחברת אליהאורי8
הבסיס לקבל מהאולפנא הוא אהבה למקום, גאוות יחידה כמו שקראת לה, עדיף לדעתי להיות באולפנא הטרוגנית יותר, אם לשם היא מתחברת מאשר באולפנא שטובה בעיניכם אבל לא בעיניה,
. זו יכולה להיות האולפנא הטובה ביותר אבל כשיש לבת אנטי היא לא תקבל את המסרים שיעבירו שם, תהיה צינית, ולא תבנה מהלימודים שם. במקום שאליו היא מתחברת יש סיכוי שהיא תקבל ותבנה את עצמה.
לדעתי כל השיח צריך להיות מכוון למה היא מחפשת באולפנא, מה חשוב לה, לנסות למצוא את מה שמתאים לה.
^^^פאז
צריך לעבור שלב, עם כמה שזה קשה...
הילד כבר מתחיל להיות עצמאי יותר בגיל הזה..
אפשר לומר מה הייתם רוצים אבל לא לכפות.
לכוון יותר לכיוון של שיח בוגר.

אם עד עכשיו אתם הייתם מחליטים בשורה התחתונה על הרבה דברים
האחיזה הולכת ומשתחררת
והתפקיד שלכם הוא יותר לתת גיבוי מהבית, להדריך, לכוון
ולדעת את מקומכם.

זה כבר גיל שבו היא כמעט נערה ורוצה לבחור את המשך חייה.
כן יש מצב להטיל ועו על דברים קיצוניים,
אבל לבחור היטב את המלחמות, ולדעת איפה לשחרר ואיפה להציב גבול.

זה מעבר ממש לא פשוט אבל ממה שראיתי בגילי ורואה גם היום
ככל שמממהרים להפנים ולהסתגל למצב החדש והשונה
ולתפוס עמדה שמאפשרת עצמאות אבל כן דורשת בירור מול נקודות
כך ייטב לילדה ולכם ולקשר ביניכם.


אני בעד לנסות ליצור שיח שהוא יותר חברי
על מה טוב לה באולפנא, מה חשוב לה בכללי שיהיה באולפנא (אוירה חברתית?
רמה לימודית? סגנון כזה או אחר? מגמות?..)
מה האופציות העומדות לרשותה.
ככל שלוחצים פחות, ההתנגדות מהצד השני פוחתת כי אין פה עילה למלחמה אלא בסה"כ החלפת דעות והתעניינות דואגת ובוגרת.

ככל שלוחצים יותר הילד נעמד על נפשו על עצמאותו
על רצונותיו ועל בחירתו (וזה הגיל. וב"ה שכך.
כך טבע בנו ה' כדי שנפתתח ליצורים חושבים, מתקדמים, בעלי רצון ומוטיבציה לחיים)
ואתם הופכים למי שכנגד וחבל..



לענ"ד ניתן להטיל וטו על פנימיה, ושתבחר לה אולפנארפואה שלמה
ללא פנימיה כרצונה.

אישית מתנגדת מאד לפנימיות, ולא מסיבות דתיות.
מהסיבה הפשוטה שבפנימיה אין דרך לדעת מה עובר על הילד שלך.
לגבי מה שהיא חוששת שתריב אתכם בבית, יש מקום לשיחה כנה. איזה חינוך היא תרצה לתת לילדים שלה? איזה בן זוג היא רוצה לעצמה? לא לפחד מהשיחה הזו. הם די מבולבלים בגיל הזה.

גם אם אינה מתחברת לגדלות ולתיקון המידות, אפשר להסביר את חשיבות העברת הלפיד מדור לדור. ההחלטות שלה היום משפיעות הרבה קדימה. גם אם בסוף תחליטו להשאיר אותה באלפנא שלה, לענ"ד כדאי שהיא תשמיע את דעותיה בבית שלה, ולא תשמור בבטן את מה שהיא חושבת.
יש לך ילדים בגיל הזה?ש.א הלוי
אומנם אין לי בגיל אבל אני זוכרת הייטב מזה להיות מתבגרת (אצלי זה לא היה כזה מזמן)
להטיל וטו לא בהכרח יעזור, *לרוב* הוא יגרום לתוצאה הפוכה וגרועה יותר.
א. כןרפואה שלמה
ב. אולי אני לא האדם המתאים כי אני ***נגד*** פנימיה. נגד הרעיון שמישהו אחר יראה את העיניים של הילד כל השבוע במקומי.

ג. ספציפית לשאלה, אני לא יודעת האם כצעקתה, והילדה אנטי דתית, או שהמרחק הוא ס"מ מעל ומתחת למרפק.
אם המרחק הוא ס"מ הייתי מוותרת כדי לא להזיק לקשר המתוח ממילא,
אבל אם יש נדנוד של חשש שהילדה תשכב במיטה עם הסמארטפון בשבת (בפנימיות יש שבתות פנימיה), ותצפה עם חברותיה בסרט- בהסכמת בן הזוג כמובן- וטו.

ד. כדאי לקרוא בהלכות תשובה לרמב"ם מה הרמב"ם כתב על מי שרואה את בנו יוצאים לתרבות רעה ולא ממחה בידו.
והיא לא תעשה "דווקא" בבית אחרי הניתוק מהחברות?סודית
את התשובה לשאלה הזו רק ההורים יודעיםרפואה שלמה
אם תעשה דווקא אז אין טעם בוטו
גם אני נגד פנימיות- לא עזר ליאורי8
קודם כל את מציגה את המציאות של פנימיה בצורה מאוד קיצונית, נדיר מאוד שבפנימיה / אולפנא טובה בת תשכב במיטה עם סמארטפון בשבת.
דבר נוסף- לפעמים אין בררה, הבן שלי רצה ישיבה מסוימת עם פנימיה, אם היתי מתעקשת על הישיבה היחידה באזור שלי שגם בה יש פנימיה חלקית( אין ישיבה אקסטרנית לגמרי אצלנו) היתי רק מפסידה, אדם צריך ללמד תורה במקום שליבו חפץ, במיוחד נער, וברוך ה' כשהוא נמצא במקום שליבו חפץ , עם כל הקושי העצום שלי בנושא הפנימיה, אני רואה שטוב לו והוא לומד ברצינות, מה שלא היה בחטיבה בה היתה שנה שהוא למד במקום שלא אהב.
הדיון אינו על נער שרוצה ללמוד תורהרפואה שלמה
במקום שליבו חפץ
רלוונטי לבת באותה מידהאורי8
יש לי גם בנות מתבגרות, גם בת צריכה ללמד במקום שליבה חפץ, אחרת עלולה לא להתחבר לאולפנא ולא לקבל את מה שנותנים לה שם. מהבחינה הנפשית אין הבדל בנושא זה, גם בת צריכה ללמד תורה במקום שליבה חפץ.
אם ליבה חפץ...רפואה שלמה
ואם תהיה במקום שאינה רוצה בו ..אורי8
כנראה שליבה באמת לא יחפוץ ללמוד תורה - ולקבל את מה שיש לאולפנא לתת. ואז גם אם זו האולפנא התורנית ביותר, לא עשית כלום, אחרי שתסיים , תעשה מה שהיא רוצה וגם עלול להתפתח "אנטי". עדיף לתת לבת ללמד במקום שמתחברת אליו, יש אולפנות שיש בהן אוכלוסיה הטרוגנית ומשקיע הרבה בחינוך, ויתכן שדוקא במקום כזה הבת תבנה יראת שמיים ותהיה מחוברת יותר לתורה( מדברת מהכרות עם כמה אולפנות ובוגרות שלהן, לא רוצה לפרט מחשש לאאוטינג)
הילדה תבין את הטריק. היא רוצה ת'בצפר שלהסודית
כדאי מאד לשתף בהתלבטות את ההורים שלכםרפואה שלמה
סבא וסבתא דו"צ הרבה פעמים רואים טוב יותר מההורים את המצב לאשורו ואת הדרך הטובה יותר.

ידוע לי כי לא מקובל בפורום לשתף את ההורים ב"החלטות זוגיות", אולם, זו החלטה הרת גורל.
לדעתי לא תמיד רלוונטיאורי8
לא מכירה את הסבא וסבתא שלכם, יש לנו סבא וסבתא מקסימים , אבל הם גדלו בדור אחר ומערכת השיקולים שלהם שונה . בדור שלהם היה הרבה פחות חשוב להתחשב בדעת הילד.
ולא תמיד החשיבה שלהם מתאימה לנער שגדל בדור הזה.
"שכל הנוטל עצה מן הזקנים, אינו נכשל"רפואה שלמה
נכון ואמיתי באופן כלליאורי8
אבל יש גם מציאות. אם סבא וסבתא בעצמם לא למדו בישיבות ואולפנות לא תמיד יש להם הבנה בענינים אלו.
ומערכת השיקולים שלהם וסדרי העדיפויות שלהם שונים משלנו.
כל אחד יודע מה מתאים להתייעץ עם הוריו ומה לא. אצלנו בענינים כלכליים ברור שהם כתובת להתייעצות , בענינים חינוכיים לא תמיד.
אצלנו למדו ב"הרפואה שלמה
מזדהה איתך.. כמה מחשבות בפניםירושלמית טרייה
אני מאד נגד פנימיות לבנות.

אבל בלי קשר אני חושבת ששיחות על התגדלות ותיקון המידות הן די מיותרות ועלולות אפילו להרחיק. עדיף לחנך עם דוגמא אישית ועם הקפדה מעשית, לא עם דיבורים באוויר.
הייתי אומרת גם שלא כדאי להקפיד איתה על תפילות, זה משהו שיש לו תקופות טובות יותר ופחות.

אז מה כן?
לנסות לשכנע אותה בכל זאת ללכת לאולפנה השנייה. לספר לה כמה חברות זה דבר שמשתנה, היא תוכל לרכוש חברות חדשות, אולי אפילו תגלה שהיא תהנה איתן יותר.. ואם יש חברה אחת או שתיים רציניות הן יכולות לשמור על קשר גם אם לא תלמדנה יחד. חברות מתחלפות גם בהמשך, הרי בשרות לאומי ובאוניברסיטה היא בוודאי תחליף חברות.. אז חברות אינן סיבה לבחור מקום לימודים.

ואני מאד מזדהה עם החשש שלך מהשפעה חברתית שלילית. זה חשש כבד.
וזה שהיא סיפרה לחברות לא הופך את זה לשרוף. אפשר לומר גם לחברות שהיא שינתה את דעתה, שהשתכנעה מההורים והיא באמת רוצה ללכת למקום השני. החברות יכבדו אותה יותר מאשר אם תלך עם העדר.

בהצלחה רבה!!
תלוי עם מי היא מתחברתl666
אם היא יודעת את הגבולות שלה ומתחברת עם בנות סבירות אז אפשר לזרום אתה לדעתי.
מצד שני אם היא מבנות שהולכות אחרי החזקה והמגניבה לא הייתי שולחת לפנימיה.
לא בטוחה אבל חוסר רצון להתפלל לא אומר כלום על רמה דתית. בחופשים זהמאוד ארוך, הרבה דברים נאמר על אוטמט והאמת בלי עבודה רצינית בעניין זהמאוד משעמם. צריך להגיע לזה.
גם בקשר תיקון המידות , רבי ישראל סלנטר אמר שקל יותר ללמוד את כל התורה מלתקן מידה אחת.
זה קשה, דורש עבודה, נושא מאוד לא פשוט
אני חושבת שזה הגיל שבו כבר מתחילה להיות לה אמירהPumpin blood
אז להציע לה שתשבו ביחד, תגבשו רשימה של קריטריונים מה חשוב באולפנה, היא תציע מה שחשוב, אתם לציין ותעשו מזה רשימה מסודרת. ואז קחו 3 או יותר אולפנות ותבחנו לפי הקריטריונים ברשימה. אפשר ממש לעשות שיטת ניקוד, כמה נקודות מקבל כל סעיף והאולפנה עם הכי הרבה נקודות מנצחת. חשוב להתגמש, לזרום, לעשות את זה באווירה טובה ביחד.
יש גם אפשרות של חצי פנימיה, ואני חושבת שלא כדאי להפוך את זה לאישי- האולפנה שהיא רוצה מול האולפנה שאתם.

בהצלחה!
ועוד משהו לגבי גבולותהעני ממעש
אמנם יש מסגרות נוקשות, בהן אכן כל בת תסמן בפועל 'וי' ליד סעיף זה ואחר.
דעתי- מה שצריך להתפוצץ בסוף אכן יתפוצץ, ועדיף שיהיה בכתה י באולפנה, מאשר במאוחר יותר
יוגה עם פרשת שבוע לילדי מילואיםאיתי פ

אהלן, הכנתי סרטון של יוגה להורים וילדים לפרשת השבוע.

הוא מעולה לילדי מילואים/קבע כי יש בו המון מגע, עיטוף, הענקת ביטחון. ומתאים כמובן לכל משפחה, לא רק מילואים.

תהנו

יצירתי!תהילה 3>אחרונה
בהצלחה
אולפנה או תיכון בירושליםאילת אלישיב

מחפשת בירושלים אולפנה או תיכון דתי לבת שלי, מקום טוב וחם עם רמה לימודית טובה וחינוך טוב.

כן שמאפשר טלפון חכם ולק ג'ל. 

מציעה לך לשאול גם בפורום אמהות. בהצלחה בחיפוש!יעל מהדרום
אולי אולפנת חורב?הרמוניהאחרונה
אירועי תרבות בקהילה- מה הכי אהבתם?טליולה

קיבלתי תפקיד חדש יו"ר ועדת תרבות בקהילה שלנו

התקציב דיי דל 🤧

אשמח להמלצות למפעילים באירועי קהילה שהייתם בהם!


תודה!

מקסיםזיויק
באיזו קהילה?
אני אוהבת ערבי נשים שיש זמן לפטפט ולהכיריעל מהדרום
לק"י


יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

ומציעה לך לשאול בפורומים פעילים יותריעל מהדרום
סיורים בגינות וחורשות קטנות מקומיות עם מדריכים,ירושלמית טרייהאחרונה

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

סעודות שבת - קטסטרופה אבא פגום
עבר עריכה על ידי אבא פגום בתאריך י"ח בחשוון תשפ"ו 16:30

אני סובל בשבתות, פשוט סובל, כל סעודה היא סיוט. יש לנו ב"ה 6 ילדים מגיל 3 עד 17 וכל סעודה היא בעיקר הקנטות בין הגדול לכולם. אני מכין דברי תורה, חידונים, סיפורים (כן, ניסיתי גם את "עושים עניין" של הרב יוני לביא) ופשוט לא מצליח להחזיק יותר מ 20 שניות. אני רק פותח את הפה הגדולים על הספה במקרה הטוב קוראים עלונים, או בחדר, נחים מחוסר עזרה בשישי.. אני מרגיש מועקה גדולה, תחושת כישלון, אפילו הקטנים לא מקשיבים לסיפורים.

יש למישהו עצה מלבד תפילה?

אני עובד עצות..

לצערי מוכר גם ליליפא העגלון

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''


בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

תתרכז אולי בשירים וחוויה.זיויק

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

שיטה טובה, עובדת אצלנו:חירטטתי
להתחיל לשיר שירי עונג שבת, מניסיון זה מושך את אלה שעוד נשאר בהם קצת ניחוח של שבת ואלה שלא, כבר בעיה אחרת
מטורףזיויק
שחרר אותם…רינת 24

זה נשמע מאד מעיק.


למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מבינה אותךשם פשוט

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

א כלהעני ממעש

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

אולי לא צריך ארוחה כל כך ארוכה?משה
יש דרך!!!אוצרי

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

פרסומת?זיויק
לא מתאים לכל הורה, לא מתאים לכל ילד.טויוטה
מגפה כלל יהודיתטויוטה

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

 

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

 

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

 

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

 

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

 

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

 

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

 

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

 

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

 

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

 

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

 

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

 

כמה מוכר...arlan

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

 

משהאחרונה
לא מבין..יהולב

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

כמה דברים:תהילה 3>

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

מחפשת מטפל רגשי מומלץ מנסיוןבננה צהובה

הבן שלי בן 16. מתוק, אבל  עם חרדה חברתית ודימוי עצמי נמוך.
מחפשת מטפל רגשי ממש טוב באיזור פתח תקווה והסביבה.
אשמח להמלצות!
תודה רבה!!

מציעה לך לשאול גם בפורומים נוספים ופעילים יותריעל מהדרום

לק"י


אמהות

הריון ולידה

ועוד

אפשר דרך השרות הפסיכולוגי של פתח תקווהמתיכון ועד מעון

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

עניתי לך בפרטי, אם עדיין רלוונטיחירטטתי
מה טעות?חירטטתיאחרונה
כמה עובדותאריק מהדרום

1. כלכלת ארהב היא כרבע מכלכלת העולם כולו.

2. כלכלת סין היא הבאה בתור עם כ-17% מכלכלת העולם כולו.

3. אחריה כלכלת גרמניה בפער משמעותי של כ4.3% מכלכלת העולם כולו

4. שלוש הכלכלות האלה יחד לבדן מהוות כמחצית מכלכלת העולם כולו

5. כשמונים אחוז מכלכלת העולם מתבצעת במדינות G8 שהן היום G7 בתוספת רוסיה שממודרת כרגע מהמועדון.

6. 86 אחוז מכלכלת העולם מתבצעת במועדון G20 שהם 19 המדינות החזקות כלכלית בעולם והאיחוד האירופי שנחשב לחברה בפני עצמה (כלומר יש נציגות גם למדינות אירופאיות נחשלות באיחוד)

7. כל שאר העולם מתחלק ב14 אחוז הנותרים

8. ישראל איננה חברה בG20.

9 סדר גודל של התלג לנפש בישראל הוא סדר גודל של תלג לנפש של גרמניה

10. אנחנו לא כמו גרמניה כי אין מספיק נפש, לא כי אנחנו לא מוכשרים או חכמים מהם אלא כי אין מספיק נפשות.


מסקנה שלי, הביאו ילדים זה טוב לכלכלה, שאו ברכה.


(זה איננו פוסט כלכלי ולכן לא נכתב בפורום חיסכון השקעה וצריכה, אני יודע שאני משקר ביודעין שקרים לבנים למשל לגבי התלג לנפש של סין ולא אכפת לי ואני לא נכנס לדיון על כח קניה כי זה לא פוסט כלכלי, רק שורת המסקנה חשובה לי פה וכל השאר לא מעניין אותי)

תמיד נהיה עם קטן יחסית לאומות העולם, "כי אתם המעטקעלעברימבאר
מכל העמים". אף פעם לא נהיה 70 מיליון כמו גרמניה, ולא בטוח שיש מספיק מקום בארץ ישראל המורחבת להיות כמו הסינים.


אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.


לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

ישראלאריק מהדרום

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.


בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

מסכים איתך שזה ברכה, פשוטקעלעברימבאראחרונה

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

 

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

קראווניםיוני21

עד כמה ילדים זה מתאים


עם 2 ילדים איך זה?



כמה המחירים היום לקראוון בברוכין?


מערב השומרון



תודה רבה

תלוי בגודל של הקראווןעזריאל ברגראחרונה

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....

הבת שלי שאלה אותי. אבא למה יש לך קוויםאדם פרו+

היא מתכוונת קווים בעור.

אני חושב שאלו קמטים.


מה עונים לה?

אולי יעניין אותך