מה דעתך לקחת הפסקה של כמה ימים(שלושה ארבעה ימים) כדי לחשוב על דברים?אני באמת לא חושבת שזה יהיה לעכב את הבחורה כי בתכלס זו הכרעה חשובה,מה גם שעדיף שזה יהיה עכשיו מאשר שדברים יצוצו אחר כך במידה ותתחתנו.

אני הולכת להגיד דברים בנאלים אבל גיליתי שהם מאוד נכונים:במידה ואתה מחליט לקחת הפסקה,תבחן האם אתה מתגעגע אליה,האם אתה מעוניין לראות אותה,האם אתה מדמיין אותה בתור אשתך על כל המשמעויות של הדבר.

לטעמי לא צריך להסתבך מידי בשאלות מורכבות.אלא לשאול את השאלות הפשוטות יחד עם ההבנה שאנחנו עושים השתדלות ומה שקורה הלאה הוא כבר מחוץ לשליטתנו.

פעם שמעתי שיחה שבה הרב אמר שהרבה אנשים חושבים לעצמם:"מה,ואם היא לא הזיווג האמיתי שלי?"הוא המשיך ואמר שמחשבות כאלה ברמה העקרונית- מיותרות.אי אפשר לדעת מה מצד האמת השורשית האלוקית נכון לנו.אפשר לדעת לפי מה שהקב"ה נתן לנו במסגרת יכולתנו הפשוטות כאנשים פשוטים.וזה שאתה איתה כמה זמן וטוען שהיא בחורה מדהימה ושזה קשר טוב,בהנחה שאתה בוודאי לא עושה דברים ללא חשיבה וביקורת זו כבר ראייה למשהו שהכיוון שלו חיובי.לכן נסה להתמקד במה שקיים כרגע אצלך,בהרגשות ובמחשבות האישיות שצצות לך כרגע בקשר ולהצניע מחשבות ששייכות לעמדת כח שלא שלנו.

נסה גם לכתוב מה הדברים שאתה מרגיש ביחס לעצמך שמגבילים אותך(לאו דווקא בקשר הזה,אלא בכלל) ולראות אם יש התאמה בין מה שאתה חושב עליה לבין הרשימה שציינת.במידה ותראה שכן אולי צריך לחשוב האם מה שאתה חושב לא נובע במידה מסוימת מאיזשהן חומות או פחדים שבנית לעצמך ואין היא שייכת לעניין כלל..

אני באמצע לימודים,יש מצב שאמשיך לכתוב בהמשך

בהצלחה גדולה גדולה !

דבר ראשון- קפוץ לחוף ים הקרוב (הנפרד!) עם בקבוק קולה קר..ותנשום.

דבר שני.. האמת....שבפנים בפנים...בא לי להגיד לך שמה...ברור שלא אמורין להיות איזה זיקוקים בשלב כזה, ותמשיך, ויהיה סבבה בע"ה. ותתחתנו, ויהיו לכם ילדים מקסימים.

אבל תכל'ס...זה נשמע כאילו...היא לא מעניינת אותך..

אז, ניראה לי ש..קח פסק זמן...תראה כמה היא חסרה לך, אם אתה מתגעגע?

קשה, אך מועיל לדעתי.

בעניין הגעגוע והחוסר.

כי ברור שזה יורגש-אין ספק שאחרי קשר ארוך אם לא נפגשים עם מישהו
אז מתגעגעים אליו ומרגישים חוסר.

יש צורך לחשוב על דברים אחרים קצת מעבר החוסר והגעגוע
כמו שליטל כתבה אם הוא רואה אותה בתור אישתו, בתור אמא לילדים שלו ועוד..

מה שכן אתה מסבך אותם חבל"ז..

לענ"ד וזה אחרי מעט ניסיון-גם אם פתאום מסתכלים על בת אחרת זה לא סוף העולם!
כן לפעמים בעיקר בהתלבטות יצר הרע גם עושה דברים כאלה.
כשנשואים הרבה יותר קל להשמיד אותו,כרגע זה מורכב ולכן הוא מצליח יותר.

הבעיה לענ"ד שאתה לא מרגיש משהו מעבר,זה בגלל החשיפה הרבה לבנות שקיימת בכלל בציבור שלנו.
לפעמים אין שום שוני בין חברה לידידה חוץ מזה שאיתה חושבים על עתיד..

אני חושבת שאתה פשוט צריך לחשוב עם עצמך,אם היא טובה לך אם היא ממלאה אותך
אם אתה לא תראה אותה כמה ימים ותתגעגע (דרך ביטוי של אהבה..)
אני אגיד משהו מגעיל אבל הכרחי בעיקר כי אני לא מכירה את הנפשות הפועלות
אם אתם לא שומרים נגיעה,תנסה בתקופה הזאת להפסיק כמה שיותר.
הנגיעה לפעמים מטשטשת לנו את הראיה.
שב תירגע,תעשה לך דף תשובון עם תכונות שקיימות באישה שרצית,ותשאל את עצמך אם זה קיים בה.
לדעתי אהבה מתעוררת,כי מטבעה ללכת אחרי השכל ולא להפך.

והדבר שהכי מזיק לקשר ובעיקר לרגש זה קשר ארוך.
אתם נשארים באותו סטטוס אין שום שוני וזה גורם לדברים להיות חלק משגרה
וכבר לא מרגישים את היחודיות שלהם.

 קשלש בהצלחה!!

תנסה להגדיר לעצמך אפילו בכתב מה אתה רוצה באישתך..

 ואז תנסה להשוות..

יכול להיות שהיא תתאים להגדרות,אבל הוא עדיין לא יאהב אותה.

גם הם לרוב מתחתנים בסוף.

הנה, אתמול בשעטו"מ התארב ראובנצ'יק ז"ל (זוכרים אותו?) והוא היה הרבה יותר מסובך..עם עצמו ועם כל העולם

לכל מכסה יש סיר, ומכות יכולות ליישר מכסים עקומים..

תירגע קצת!

רק חזר הבנאדם לפורומנו... (אגב- ברוך שובך...)

וכלו מבולבל ובוכה ואובד -דרך...

קשלש- אולי קצת יותר העזה? קצת יותר "להיות בפנים" וקצת פחות "לחשוב מבחוץ"...

ואז תרגיש- יש מה שהיא ממלאת אותך? יש מה שחסר לך שהיא לא מתאימה למלא? 

אין לי מה לומר יותר מזה.
לי יצא רק רע מהפסקות אז אני לא ממליצה.
וחוצמזה אין לי רעיונות.
אז אני רק מאחלת שאם זו המיועדת שתצליח להרגיש את זה
בהצלחה בכל החלטה!

האם הבעתם רגש בקשר??

אולי זה מה שחוסם את הקשר מלהמשיך... ואולי- זה רק עיניין של החלטה בקשר לנישואין... הכוונה, כמה זמן אתם מתכוונים עוד להישאר בסטאטוס הזה?

אם זה מתאים.. יאללה, לקפוץ למים!

רוב הצלחות וישועות. יהא ה' בעזרך.

וזה נשמע מעניין....

אז תפרטי..

(מה הקשר בין רגש לסטאטוס?)

סורי אם זה מעצבן;)

את יותר נפתחת וגם מרשה לרגש שלך יותר לזרום.

אבל השאלה אם כדאי לסמוך על זה...

ואם הרגש לא נפתח?

זה אומר שבטוח זה לא מתקדם למטרה רצינית?

ותמיד רציתי בשכל- ולראות, אם אני מרגיש קצת משהו..

אם כן- צריך להעביר הילוך....

וסתם בדיחה שהעלתה לי עכשיו... פעם אמר לי בפגישה: "תזהרי... אין לך הילוך ריחוף...."

אז זהו. לא לרחף! אם זה מה שאני מחפש, ללכת על זה וקדימה.

כמובן שעם הרבה תפילות וכמו שכולם אומרים: "כשהוא יבוא, את תרגישי..."

המוני הצלחות!

והילוך הריחוף נכון בכל דבר..

גם בבחירת לימודים

(שכל ראשי נמצא בהתלבטות זו כרגע..)

חתונה זה לא החלטה של רגע...

תקחו הפסקה מהקשר לכמה ימים ותחשוב ברצינות על הדייטים וכו', איך אתה מרגיש איתה?....ותחליט...אל תמשכו את זה יותר מידיי.

ב"הצלחה!

לא לחץ!

אבל לא ריחוף...

שנזכה...

(מרוב הגדרות אני מתחילה להלחץ...;))

יכול להיות שאולי חשיבה רק עם עצמך יכולה לפתוח לפניך פתאום מחשבות חדשות או להאיר משהו.

עצתי לך:

קח קצת חופש משיחות על דברים כאלה עם אנשים אחרים. תהייה בזה רק עם עצמך. יומיים שלושה. תעשה דברים אחרים שלא קשורים. דברים שאתה אוהב.

דבר איתה על כך. ואולי זה ייתן לך משהו.

בס"ד

אתה מ-א-ו-ה-ב!!!!
תן צאנס בנאדם..

ותשמור על העיניים ;)

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,

מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו

אין לנו בתורה סיפור שמתאר את האמונה בהמתנה במציאת הזיווג.
כי באותה תקופה הכל התנהל אחרת וזה לא ממש היה קיים.
אבל יש ויש תיאורים של ציפיות קשות, שאנחנו יכולים ממש ללמוד מהם, לצפיות שלנו
אברהם ושרה ציפו תשעים שנה לילד, וה' מעולם לא שכח אותם. תמיד כשאברהם מתפלל לילד, ה' אומר לו שלא ידאג, אבל עוד לא הגיע הזמן.
גם על יצחק נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה'". מה, פתאום אחרי עשרים שנה, הוא החליט להתפלל? ברור ש'ויעתר' זה על כל התפילות בכל העשרים שנה, וה' היה שם תמיד.
אפשר לדמיין את יוסף בבור אחרי שהאחים מכרו אותו וגם במצרים הוא יורד לשפל תחתית, בחודש הראשון הוא עוד יכל לחשוב, מה ה' רוצה ללמד אותי? מה זה מצמיח אותי? אבל כשעובר עוד חודש ועוד חודש, שתים עשרה שנה בבור! איך אפשר להחזיק את האמונה שה' לא 'שכח' אותו? אבל יוסף, גם במקום הכי שפל שיכול להיות, חדור באמונה בלתי מעורערת, ועונה לפרעה "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה", ולאחים הוא עונה "א-להים חשבה לטובה".
ה' תמיד איתנו ולעולם לא שוכח!


 

עדיין לא יכולות/בשלות להגיע לעולם הזה;

המתיני מעט עד יעבור זעם......

בעז"ה שיהיה בקרוב טוב גלוי ומתוק

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך.

ונשמע לי טריוויאלי שמה שהיא כתבה נאמר בקונטקסט לא רגיש.

וכן, אם אני רווק אני רוצה שיהיו רגישים כלפי.

וכן, בלי קשר לנושא של רווקות אני חושב שרגישות זה דבר שנכון טוב במידה הנכונה.

אז איך שנים? וגם אם היא אמרה  זה סבבה. אין לי בעיה לשמוע ולפרגן. אבל כל עוד זה לא שכל מילה שנייה זה “תראי מה הוא קנה”, “תראי מה הוא הביא לי”, “תראי מה הוא אמר”, “תראי את התמונות של ההריון”...

גם בזה אין לי בעיה כל עוד זה דרך אגב, פשוט כשזה כל הזמן זה כבר חופר קצת. שיחה של שעתיים רק עליה.. מרגיש שהיא שכחה שיש בה עוד רבדים חוץ מזה.

למרות שזה חמוד לפעמים 

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.