קמתי ב4.40 אחרי שעת שינה בודדה על מנת להגיע לישיבה בזמן ובנחת, ב5 הגעתי כבר לתחנה ואני רואה שהאוטובוס הראשון יוצא רק ב6.40, אני בתמימותי חשבתי לי שזה מאוחר בטירוף ועד אז בוודאי כבר אהיה בירושלים...
התחלתי לתפוס טרמפים, אחרי כשעה של ניגונים של הרב שלמה עם ליטאים חמודים כאלו היה לי טרמפ לכפר חב"ד, עליתי הגעתי ב6
לרוב מהכירותי עם כפר חב"ד יש שם אחלה טרמפים, התבדתי, 
והיה קפואאאאאאא וכל משאית שנוסעת מעיפה על האף הקפוא שלי עוד אוויר קר וזה היה יסורין של ממש, הרבה תפילות וממש תחושה של הסתר פנים כאילו ה' מסנן אותי. ב7 עליתי על טרמפ שאמר שהוא מקרב אותי, ומסתבר שהוא היה צומת אחת אחרי ששם אין אוטובוסים לירושלים וגם לא טרמפים...
אז עליתי על אוטובוס לרמלה כדי לקחת משם אוטובוס לירושלים, והנהג אמר לי לרדת באיזה צומת ומשם אמור להיות אוטובוסים, השעה כבר 7 וחצי, אני מחפש בתחנה ובכל המיסביב ושואל אנשים ולאף אחד אין מושג איך להגיע לירושלים 
ומה פתאום נגלה לנגד עיני, אוטובוס למקום מוכר!!!! אוטובוס לרמת גן בלית ברירה עליתי, האוטובוס הקיף את כל רמלה ואז את כל לוד בערך ואז נרדמתי, והתעוררתי בשבח לאל בקצה בני ברק, ירדתי והלכתי ברגל לביתי, עכשיו הגעתי, בקיצור ניסיתי להגיע לישיבה
- לקראת נישואין וזוגיות