טוובעברי אנכי

קראתי לפני כמה דקות משהו.. אני אחס:

 

"שמור את יום השבת לקדשו כשאר ציווך ה אלוקיך"

למרות ששבת זה גם מנוחת הגוף ורוגע ושינה וכו אתה שומר שבת בגלל שה' ציווה.

 

והרב הביא בדרשה את הירושלמי בע"ז על ר' אבהו שהוא קיבל שכר (משול ל13 אפרסמונים) ואז הוא אומר שכל טרחו הייתה לשוא.

והמפרשים שם שואלים איך הוא יכול לומר דבר כזה על עסק בתורה?! הרי ה נותן שכר!! איך אתה יכול לומר שבזבזת את הזמן שלך!!

 

הרב עונה (לאיודע אם הוא אומר את זה ע"פ מפרש שם בגמרא או שהוא מקשר את זה לדרשה שלו ש) יג האפרסמונים המדמים את השכר הם כנגד יג עיקרים לרמבם. והוא אומר שמי שבדק חקר ועשה עבודה קשה בעייני האמונה, ואז קיים את זה המצוות עפ השכל והבנה - זה בדיוק כמו שאדם עשה את זה מתוך אמונה פשוטה בה' שזה המצווה. שצריך לשמור שבת "כשאר ציווך ה אלוקיך"

ברור לי שלא הבנתי פה משהו, אבל לכאורה לפי זה  לימודי אמונה זה מיותר.. הרי אני מאמין אמונה פשוטה.. ומקיים לפיה את המצוות.. סו..? למה לי ללמוד אמונה?

לימוד אמונה אינו נועד לאמת את האמונה, הוא מקצוע בפני עצמוהדוכס מירוסלב

בתורה. לכן המצווה בלימוד האמונה היא מצד הלימוד עצמו.

מה גם שלימוד האמונה מעלה את האדם למדרגות עליונות יותר.

אבל כל זה כשהיסוד הוא פשטות, וגם נקודת הסיום היא פשטות.

 

אם אי שם בדרך מאבדים את האמונה הפשוטה אפשר להגיע מלימוד כזה דווקא לכפירה.

 

את הקושיה מהסוגיה לא הבנתי. יכול להביא את לשון הירושלמי שם?

יש אמת בדבריך.me.

ועליך להבין שיש מחלוקת בדבר הבנת טעמי המצוות.

 

וחלקו גדולים האם יש לחקור אחר האמונה או לא.

 

קטנתי.

אך אני חושב שמה שניסה הרב הזה להגיד - זה משהו שכולם יסכימו עליו.

 לדעתי הוא ניסה לדבר על העקרון שהידיעה של טעם המצווה אינה תנאי לקיום מצוות ויותר מזה אינה מוסיפה כי הוא זה לחשיבות המצווה.

זאת אומרת קיום המצוות בפועל אין לו שום קשר עם ידיעת טעמי המצוות.

 

אבל לכאורה לפי מה שהוא אמרעברי אנכי

מי שמקיים מתוך הבנה ומי שלא זה אותו דבר

זה מה שכתבתי..me.
זה מה שהוא הסביר לפי דבריך.

מה הבעיה שאתה רואה בזה?
זה שונה מה שאני מכירעברי אנכי


מה אתה מכיר?.me.
מה המקור לכך?
לימודי אמונה זה דבר חשוב. בסיס לנפש.עברי אנכי


ואיך זה סותר את דברי הרב הנל?.me.
אני לא אתייחס לנכונות של ההקדמה שלךאיש באמונתו
כי היא מיותרת והפירוש הוא מגמתי (ולדעתי לא נכון)..
אני אתייחס רק לשאלה שלך..

יש 2 דברים שנמצאים בתוך בית המדרש הדתי לאומי (בשונה מהחרדי שיש בו רק דבר אחד.. )

1. לימוד מחשבת ישראל
2. לימוד הספרות התורנית הלכתית

1. בלימוד מחשבת ישראל אני מתכוון לתנ"ך, הגות חז"ל בצורה שיטתית, הגות ימי הבניים ואחריהם עד הגות העת החדשה.. (אגב אתה לא חייב ללמוד את מחשבת ישראל כדי להיות דתי.. עובדה שאלפי חרדים בורים בנושא מחשבת ישראל, והם נחשבים דתיים..)

2. לימוד הספרות התורנית ההלכתית - בשתי בתי המדרשות גם החרדי וגם הדתי לאומי מלמדים.

אחת מהטעויות הנפוצות בימינו זה שאנשים מחליפים את לימודי המשבת ישראל - במושג לימודי אמונה - לימודי אמונה זהו מושג אחר לגמרי, שלא נכנס עדיין לבית המדרש (והשם הטוב יכפר בעד) .

לימודי אמונה זה לימוד וביסוס האמונה בכלים שכליים ולוגים - מתוך עיון במדע ובהגות התקופה. לימודי אמונה אמורים להיות אותם לימודים שמאופיינים במשנה כ "דע מה שתשיב לאפיקורוס" - ביסוס האמונה בצורה שכלית ומדעית לאור הממצאים והעובדות שבתקופתינו.
מאיפה הבאת את שתי הפסקאות האחרנות?הרש


מי הרב הזה?הרש


לא משנה. אולי יכול לגרום פה בערוץעברי אנכי

לדיבורים על אותו רב מסויים שיכולים להיות לשון הרע

צריך ללמוד חסידות חבדפעם הייתי...
יש להבדילאלי--

בס"ד

 

יש להבדיל בין לימוד "אמונה" , שהיא נשמתא דאורייתא וכלולה בתריג מצוות התורה (ראה הלכות יסודי תורה בספר המדע לרמב"ם) ; וכוללת את מצוות אהבת ה' , ידיעתו וייראתו , שהם חובות הלבבות (עיין בדברי רבנו בחיי על המצוות שהם חובות האיברים ועל מצוות שהם חובות הלבבות).   לבין לימוד טעמי מצוות , שכפי שאמרו   שנויים במחלוקת , אך עם זאת מותרים בהינתן הבסיס הנכון.  כלומר:  מותר ללמוד טעם מצווה , כגון ששמירת שבת היא מנוחה לגוף ולנפש , אך ורק אם אתה מקיים אותה מלכתחילה בקבלת עול,  היינו בגלל שה' אמר ולא בגלל הטעם שמצאת בשכלך.

 

לעניות דעתי : לימוד האמונה (וחסידות בפרט) הוא אחד מהתרופות לתחלואי הדור הזה,  שבו רבו חכמות הגויים הנושאים בקירבם קליפות רבות, ועלולים להטעות יהודים ללכת בדרכם משום ההגיון השכלי שבהם.  לכן יש צורך בלימוד הגיוני ושכלי שמצד הקדושה ע"י גילוי החכמות האלוקיות שבפנימיות התורה (חסידות) ובכך להיות התנגדות לחכמות הטומנות בתוכם דרכי כפירה בה' ח"ו.

זוהי כמובן עניות דעתי.

 

מקווה שעזרתי

איפה אתה מוצא בדור הזה ריבוי לימודסתם 1...
חכמות גויים?
דווקא נראה שכיום יותר מתמקדים במדע מדויק ועובדות מאשר כל מיני תיאוריות למיניהן, לא?

אלא אם כן אתה מתכוון לכל מיני מדיטציות, אבל כתבת שיש בהן היגיון שכלי.
יש מלא ישיבשערים בציבור שלנו שחכמת יוון שגורה על לשונםהדוכס מירוסלב

רואים את זה פה הרבה.

 

לגבי מדיטציות יש הרבה כאלה ששורשם יהודי, אפשר לראות בספרים של הרב אריה קפלן ז"ל

אבל הן כבר הופרכו ברובן לא?סתם 1...
מישהו לומד היום אריסטו או אפלטון ומגיע מתוך זה לכפירה?

נראה לי שהכפירה כיום היא לתיאבון בלבד ולא מתוך עיונים שכליים, אולי אני טועה
ההפרכה שהן הופרכו דווקא נובעת מתוך כפירההדוכס מירוסלב

נגע צרעת של הפילוסופים החילונים של המאות האחרונות, שלענ"ד נובע מבעיות נפשיות שהם סבלו מהן

 

דווקא בעניינים האלה הפילוסופיה קרובה יותר ליהדות...

 

הבעיה שם היא לא הכפירה שנובעת מזה, אלא הגאווה הפנימית לומר אני ואפסי עוד בענייני שכל ואז לבטל את כל העולם הרוחני היהודי. ע"ע דרדעים וההזיה שהם יצרו... חלקם בקושי מאמינים שיש עולם הבא ותחיית המתים (יצא לי לדבר עם אחד כזה לפני כמה שנים ולא בחור צעיר)

בנוגע לדרדעים נראה לי שזה שונהסתם 1...
ולא נובע משכליות יתר אלא מתוצאה ושילוב של כמה גורמים במחלוקות הפנימיות בדת.

הגאווה של אני ואפסי עוד היא באמת בעיה השאלה אם הפילוסופיה לוקחת לשם ואם זה מה שנפוץ כיום.

נראה לי שזה נפוץ אבל כמו שאמרתי מתוך כפירה לתיאבון ולא עיון שכלי. אדם רוצה להינות מתוך התחשבות בנעימות הפרטית והנמוכה שלו בלבד. (מה שאגב פילוסופים בזו לו)

אתה טוען שפילוסופיה מביאה לבעיות נפש?
זה לא ממש שונה, אתה תראה מגמה משונה לעוות את דברי חז"להדוכס מירוסלב

פשט הגמרא שיש לחשים, יש קמיעות (מסכת שבת) - מי שמתפלסף מתרץ בכל מיני תירוצים למה זה לא פשט הדברים.

פשט הגמרא שיש סגולות וזה סימנא מילתא (מסכת הוריות) - מי שמתפלסף אומר שזה סתם.

פשט הגמרא שיש פתיחה בספר, פסוק לי פסוקך (מסכת חולין) - המתפלסף מנסה להגיד שזה איסור ניחוש כאילו חז"ל לא ידעו הלכה רח"ל.

כנ"ל לגבי שדים, רוחות (פסחים, סנהדרין ועוד) ושאר דברים שפשוט שזה פשט דברי חז"ל...

 

הדרדעים של המיינסטרים היום פשוט הולכים בדרך היעב"ץ לגבי הזוהר, אבל אלה ה"כבדים", אלה שאוחזים בדעת ההוגה - הם עדיין בנ"ל כמו ה"מחקרים" האירופאיים הכופרים.

 

והם, כמו שאר הנמשכים אחרי הפילוסופיה, רוצים לעקם את כל הגמרא כדי שתתיישב להם עם השכל הגאוותן שלהם.

 

חח לא לא אמרתי שפילוסופיה מביאה מחלות נפש, אם כי יש סכנה כזאת. התכוונתי שהם התבוננו בפילוסופיה מתוך עצבות (רובם היו מאוד דכאוניים) בניגוד לפילוסופים הראשונים שלא, ולכן החדשים לא הגיעו לאלוהות וכפרו, והישנים כן.

"אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה" וכו'... זאת סברא שלי, לא ראיתי אותה כתובה איפשהו

קצת דיוק...איש באמונתו
א. אני ממש לא חושב שאדם שלומד מדע ופילוסופיה הוא גאוותן. אם אתה נכנס לתוויות של גאווה -- אז שתדע שבית החרושת הגדול ביותר לניפוח האגו לרמות שאין להם שיעור, תוך כדי בערות גדולה בכל מילה שיוצאת מפיהם - נמצא בבית המדרש החרדי. אני ואפסי עוד - דעתי נכונה וכל הפילוסופים והמחקרים לא מבינים כלום. (וגם על זה אני מתפלל מעומק הלב - שהשם הטוב והרחום יכפר בעד - אמן!)

ב. אני לא מקובל ואני גם ממש לא מסכים עם שלילת הקבלה בצורה לא עניינית. אבל מה שונה הטענה שלך מהטענה שהגרא גאוותן כי הוא שלל את החסידות באותה צורה, והרב שך גאוותן כי הוא שלל את חבד באותה צורה.. שלילות קיצוניות של שיטות על ידי הוגי דעות ביהדות לא בהכרח מעיד על גאווה והזייה.

ג.. אוקיי - אני רוצה שתכתוב כאן תשובה ברורה ועניינית!! מה הבעיה שאדם אומר שיש פשט גמרא שיש לחשים וקמעות וכ'ו ואני סובר אחרת וחושב שאין.
ממתי חז"ל הם המצפן שלנו למושג "חכמה" "מדע" ו"מציאות"?? תראה לי בבקשה את המקור הזה שאתה ראית ואני לא.. שאנחנו מחוייבים לקבל את חז"ל בתלמוד גם בדברים שלא קשורים לפסיקת הלכה מדין סנהדרין אחרון...

איך אתה יכול לדייק עם הניק הזה? הדוכס מירוסלב

כתבתי תגובה ארוכה, אבל בטרולים לא עסקינן. מעדיף לזרוק לפח

מה הקשר טרולים?? אתה רדוד..איש באמונתו
אני עדיין מצפה לתגובה..
אם תחליט שאתה חוזר בך וכותב תגובה אני אברך אותך על ההחלטה..


מסכים - אני רדוד. בזה מיצינו את הדיון? הדוכס מירוסלב


אתה אמרת..איש באמונתו
כבר אמר החיד"א שדברי הגמ' היו שייכים רק בתקופתםעף על עצמו

ולא בדורנו.

"כבר אמר החיד"א"? יש לך מקור לקביעה הזאת?הדוכס מירוסלב

שאיתה שללת את כל מה שאמרתי?

להזכירך החיד"א היה מקובל בעצמו, וכותב על חלק מהדברים האלה גם לזמנו.

 

הנה התחלנו עם חגיגת הפילוסופים בשקל פה

@סתם 1... רואה?

עושים סלט מטענות חופשי. מערבבים את ה"טבעים נשתנו" עם הסברות על הקמיעות, והרוחניות, והסגולות

קודם כל בתור תימני אני אומר לך שהדרדעים זה כבר "פסה" מהעולם.עף על עצמו

והם דבר מחודש שהחל בתקופת הרב קוק ע"י סבא של הרב יוסף קאפח ולא עשה כמעט השפעה בתימן ונכחד מהר מאוד ברוך השם.

 

לעצם העיניין כשציינתי את החיד"א התכוונתי לגבי "הלחשים" ו"הסגולות למינהם" שנכללים בתור "רפואה" לאנשים, שהחיד"א כותב (לא זוכר המקור המדיוק אך זה מפורסם) - שזה לא שייך בדורתינו כ"א בתקופתם, אבל לא לגבי שאר הדברים שציינת, בקיצור אדרבה אני מצדד בדעתך רק הערתי הערת אגב

בוודאי שנשתנו טבעים בכמה וכמה ענייניםהדוכס מירוסלב

אבל מנסיוני ברוב הרפואות שמוזכרות בחז"ל ולמדתי המדע מצדיק אותם היום. לגבי הסגולות והלחשים, אשמח לראות את המקור כדי להרחיב את הידיעה. אבל זה לא סותר את השאר בכ"א

 

לגבי הדרדעים, תתפלא לשמוע שיש לא מעט, ובשנים האחרונות יש להם גם תחיה ועדנה מסויימת אצל הדת"ל בגלל הפילוסופיה המשונה שצצה בציבור שלנו.

 

ישר כחך על החידוד וההארה

יש חרם קדמונים על שימוש ברפואות חזלנחשון מהרחברון
מובא ברשל ובמהריל. מכיווון שלא עובד ויביא להלעיז על חזל-אסור לנסות.
רבי אברהם בן הרמבם כתב באיגרת שזה שחזל היו חכמים בתורה אין מכך סיבה לשמוע להם ברפואה כי כל מה שאמרו הוא עפ המדע בדורם.
המג'א מביא למשל על בשר ודגים שאולי כבר לא שייך היום כי הגויים עושים ואנו רואים שלא מסתכנים.

רפואות ומדע בחזל זה דבר אחד.

כנל אסטרונומיה. (כולל שמואל שנהירין לו שבילי דרקיע כשבילי נהרדעא.)

אבל בעניינים רוחניים אכן לחזל יש איזה 'מילה' בנושא. להגיד שזה תורה משמיים? לא. להגיד שאולי הכירו מציאות אחרת? הגיוני.

ניסית פעם לחש מהגמרא? עבד לך? לי לא.
אז בגדול נכון שמשמע מהגמרא שיש דברים שעובדים. כך האמינו.

נ.ב. הרמבם לא ידע גמרא שמדברת על שדים ומכשפים? הרי הוא כותב בפירוש שאין כזה דבר קסם וכישוף והכל אחיזת עיניים,... הוא גאוותן? מעקם פשט גמרא שתתאים לעיוות שלו? תמהני עליך
אתה בדכ מדבר דברי טעם. הגזמת עכשיו
חרם קדמונים יאסור רפואות חז"ל שברור ע"פ מדע שהן עובדות?הדוכס מירוסלבאחרונה

תמהני עליך שהבאת את הראשונים שאמרו שהטעם שם שיוציא לעז.

כבר אז נאמר שמי שבוודאי לא יוציא לעז לא בגדר האיסור הזה (כמדומני שהדעה הזאת מובאת סביב הבחינות של ר' טרפון). בטח אם זה ידוע גם היום.

עד כמה שאני זוכר, ואולי אני טועה, זה בכלל לא חרם קדומים אלא דעת חלק מהפוסקים. אבל לא זוכר בבירור מהמותן.

 

באסטרונומיה לא ידוע לי על טעויות בגמרא, ההפך.

 

הנ.ב שלך לא קשור בכלל לדברי. ואין שום קשר לרמב"ם. רבו על העניין הזה הדיונים והדיבורים ורוב ככל גדולי ישראל דחו את דבריו שם ופוק חזי מאי עמא דבר ואכמ"ל.

כבר תירצו את זה בכמה וכמה טעמים ובעיקר שבדורו היהודים היו נגררים אחרי שטויות, הבלים, שרלטנים ואפילו עובדי ע"ז שהיו מלהטטים בפניהם.

אע"פ אין בכך שום קשר לרמב"ם, ואשמח ואודה לך מאוד אם לא תנסה לגרום לי לזלזל בגדולי ישראל.

 

אין לי בכלל מושג איך הגעת לאן שהגעת. דיברנו על פילוסופיה, על חקר שכלי בדברים רוחניים (השאר הובא כהמחשה לזלזול).

שזה בוודאי שלא שייך לא בגויים ולא ב"תורותיהם". כבר נאמר "תורה בגויים אל תאמין".

ואם יבוא אדם ויוכיח לי דבר מה מהפילוסופים נגד התורה, בוודאי שהוא טועה. וכל מי שיעשה כך הוא מסתמא לא אדם מאמין.

 

נ.ב משל עצמי, לאחרונה בעלון של הרב קנייבסקי דובר על כך שהעולם השתנה מבחינה רוחנית ולכן דברים דוגמאת הלחשים לא עובדים.

יש בכך כמה וכמה טעמים, עיין בדברי המקובלים אחרי חורבן הבית (כמדומני שהרמח"ל מדבר על זה בדרך ה'). כנ"ל לגבי שמות שמקובלים מזמן, שזה מדרש מפורש בדורו של ירמיה שה' החליף את השמות והמסורת לא עובדת.

לגבי סגולות, מה לך להצר על סגולות מזמנם שכביכול לא עובדות?

הרי הרבה מאוד סגולות בנות ימינו שעובדות לאלפים לא עובדות לחלק מהאנשים. ולמה? פה בדיוק התשובה שלך גם לגבי הלחשים והשדים (שבוודאי קיימים וקל להבין) ואכמ"ל.

 

"שגורה על לשונם" זה קצת הגזמהעף על עצמו


עזוב, אין לי עסק בטרוליםהדוכס מירוסלב


אסביראלי--

בס"ד 

 התכוונתי דווקא לתיאוריות המבוססות כביכול על המדע (אבולוציה וכו')  , ותיאוריות מדעיות הסותרות (כביכול)  את מציאות ה' וכו' , שמופרכות על ידי תיאוריות מדעיות אחרות לא אחת , ולכן אינן יכולות להיקרא מדע מדויק. בנוסף אני מדבר על הפילוסופיות החילוניות העכשוויות , כגון ליברליזם , הומניזם וכו' , שמעורבות בהן גם כן דרכי כפירה (כמובן שלא באופן מוחלט , יש בהן גם הרבה טוב וחסד , והרחיבו על כך הרבה מגדולי הדור האחרונים ,)  בקטגוריה זו אני מכניס גם את הפילוסופיות האומרות שיש צורך לפרק את גבולות העולם ושכל בני האדם יהיו כאחד , שיש בהם גם מהטוב שבקדושה וגם מהרע ומהצד האחר.  כגון מרקסיזם וכו'.

לימוד אמונה - זה לא רק על "עצם האמונה" (הכרה במציאות השם)עף על עצמו

אלא גם על "חלקי האמונה" (גילויים של האלוקות) והם לימוד על כלל ישראל, על התורה, על המצוות וכן על עבודת התפילה והתשובה ועוד ועוד

אוקי. אז מה ההבדל בין מה שאתה מתארעברי אנכי

בין להבין למה שמירת שבת היא טובה לנו כי היא גם הנאה לגוף?

 

אם תוכל להסביר בבקשה

לא הבנתי את שאלתך, בבקשה תסביר יותרעף על עצמו


יש פה סתירה? בין זה שצריך ללמוד אמונה לבין מה שאותו רב אמר?עברי אנכי


לא אין סתירה, כי אותו רב לא דיבר על "למודי אמונה באופן כללי"עף על עצמו

אלא רק על ידיעה והבנה של יג' עיקרי האמונה, ואמר שאדם שחי את מציאות השם באופן פשוט בלי להבין בדיוק את גדרי מציאות השם על יג' עיקריו כדוגמת ההבנה שהוא ראשון ואחרון, וההבנה שהוא משגיח בהשגחה פרטית על כל בני האדם ושלגבי בע"ח יש מחלוקת בראשונים וכו' וכו', הרי שזה אותו הדבר כמו אדם שהגיע לזה ע"י שבירר את זה באופן שכלי, אך הוא לא שלל לימודי אמונה על שני חלקיהם שהזכרתי לך מקודם.

אם כי לפי דעתי, אותו רב (אשמח לדעת מי הוא?) לא מדייק כלל וכלל, ודבריו לא תואמים את דברי מרן הרב קוק (מאמרי הראיה וכן בתחילת שיחות הרצי"ה על "אמונה") והבעש"ט (מובא בסיפורי צדיקים של שמחה רז) שכתבו שיש להבדיל בין מהות האמונה שהיא מושגת באופן של "כוח החיים" שבאדם (אם תרצה אסביר לך מה הפירוש "כוח החיים"), לעומת גילויי האמונה שהם גם חשובים בכך שמשכללים את מהות האמונה, והם הכרה במציאות השם באופן של "שכל" (הוכחות שהשם שנמצא) ובאופן של "רגש" (לעסוק הרבה בתורה ומוסר עד שמתברר אצלך קשר אל השם ומימלא הרגשה במציאות השם).

בהצלחה

בהקשר לדיון על צמחונות. הצמחונות העתידית לא קשורהקעלעברימבאר

לימינו.

 

לעתיד לבוא לרצוח בהמה זה יהיה כמו לעקור עץ פרי רק פי מיליון פגימה יותר במציאות. הרס של חיים.


 

אבל מצד המוסר הטהור עצמו, אין שום דבר לא מוסרי בלהרוג בהמה, ולכן כיום אין מה להיות צמחוניים.


 

הרי אם עדיף לבהמה להיות קיימת מאשר לא, אז לא ייתכן שה' שהוא מושלם ייצור חסרון נצחי בעולם, כי מאל מושלם לא יכול להווצר מצב רע לנצח אלא רק זמני. לכן לא ייתכן שה' יגרום לנפש הבהמה לכלות לנצח אחרי מותה (אם אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שלבהמה יש תודעה, מה שאכן די בטוח). אם כן בהכרח נפש הבהמה חיה אחרי מותה או מתגלגלת מחדש בבהמה אחרת. אם כן רצח בהמה לא גורם לה שום סבל כי היא ממשיכה להיות קיימת במצב אחר. (ואם נדחק מאוד עדיין ונאמר שנפש הבהמה כלה אחרי מותה, סימן שהקיום לבהמה לא עדיף לה מאשר חוסר הקיום. ואז במילא אין פה שום נזק  לבהמה בלרצוח אותה).


 

לכן אין שום סיבה כיום להיות צמחוני. אלא אם כן זה גורם לאדם רגש שמח יותר בנפש משום מה. אבל לא מצד המוסר. בייחוד שבשר חשוב לבריאות , ואולי גם מוח האדם רגיל לאכילת בשר וללא בשר אנשים יחוו תסכול ועצבנות (לא יודע,צריך לשאול פסיכולוגים).


 

לעתיד לבוא נצליח לרפא את תלות הגוף והמוח באכילת בשר אז זה לא תהיה בעיה.


 

כמובן כל זה לא שייך לאיסור רצח אדם. כי חיי אדם יש להם משמעות וקדושה מצד עצמם, בניגוד לחיי בהמה

על פלפולים כאלה כתב הרב קוקטיפות של אור
"הפילוספיות האכזריות... החליקו לאדם, כל אחד על פי דרכו, לחנק בקרבו לגמרי את רגש היושר בנוגע לבעלי חיים. אמנם לא הספיקו ולא יספיקו עם כל התחכמותם, לשנות את טבע הצדק הטבעי, אשר נטע יוצר האדם בקרבו... וחז"ל לא התחכמו כאותה ההתחכמות הפילוסופית, ויספרו לנו שרבינו הקדוש נענש ביסורין, מפני שאמר לעגלא המובל לבי טבחא דערק תותי כנפיה: זיל לכך נוצרת"


(חוץ מזה שהתעלמת לגמרי מהסבל האיום של תעשיית הבשר בימינו, כשהחיות עוד בחיים)

לא נכון. הרב קוק כתב שהפילוסופיות האכזריות אומרותקעלעברימבאר

שלבהמה אין תודעה. הוא רטמז לדקארט שטוען שלבהמה אין תודעה.


 

רבינו הקדוש נענש כי היה אטום לסבלו של העגל. לא דיברתי על צער בעלי חיים אלא על הריגתם ללא כאב.


 

זה לא פילפולים אלא אמת וודאית במאה אחוז. להפך, הטענה שה' יגרום לנפש בהמה לכלות אחרי מותה (אם יוצאים מנקןדת הנחה שטוב לה הקיום מאשר חוסר הקיום) היא האכזרית.


 

הרב קוק התכוון שעצם ההרג של החיות גורם לנו מידת אכזריות, ולכן לעתיד לבוא נהיה צמחוניים, בדיוק כמו שלא נכרות עצי פרי בעתיד. אני דיברתי מצד המוסר בטהרתו שאין בעיה להרוג חיות. עובדה שהרב קוק עצמו אכל בשר.


 

לגבי הסבל בתעשיית הבשר. אז:


 

א. הפתרון הוא שכל הצמחונים יתאגדו ויכריזו שהם אוכלים רק "בשר חופש" כמו ביצי חופש. כלומר בשר ללא סבל אצל הבהמה. אמנם הבשר יהיה יקר יותר אבל אם כל הצמחונים יתאגדו אז לחברות יהיה אינטרס למכור בשר כזה. ואפילו צמחוני יעדיף לאכול בשר פעם בשבוע גם ביוקר.

ב. הסבל שנגרם לאנשים מאי אכילת בשר גדול יותר מהסבל של החיות. לחיות יש נפש פשוטה, בעוד שלבני אדם הנפש מורכבת וסובלת הרבה יותר.

וחוץ מזה. יש גם סבל לחיילים בצבא, אז לא נגייס?

יש סבל לאנשים שמעקלים להם את הבית, ולמפוטרים מהעבודה וכו' , אז לא ננהל כלכלה? למה לא רגישים לסבל בני אדם אבל כשזה מגיע לסבל חיות פתאום רגישים? מה עוד שחיות פחות סובלות כי הנפש שלהן פשוטה יותר

כל ארבעת הפיסקאות הראשונות שגויות עובדתיתטיפות של אור
לגביקעלעברימבאר

א)הפיסקה הראשונה - התבססתי על פירוש הרב לונדין לחזון הצמחונות, מתוך זכרון בעל פה. אני גם זוכר ששמעתי שהרב שרקי אמר שלפי דקארט לבהמה אין תודעה. אבל אולי התבלבלתי עם קאנט.


ב)רבינו הקדוש היה אטום לדמעותיו של העגל. הוא לא נענש על שחיטתו אלא על אטימותו לכך שהעגל בכה. ראה מפורשות בגמרא. השוחט עצמו לא נענש. אגב לפי דבריך כל מי שאוכל בשר צריך להענש כמו רבי.


ג)זה אמת וודאית.

כי מחויב המציאות שמה' מושלם תהיה מציאות מושלמת עם סבל מקסימום זמני אבל לא נצחי.

לכן אחד מהשניים: 1. או שלבהמה לא פחות טוב חוסר קיום מאשר קיום, דבר שאפשרי אבל תמוה.

2. או שנפש הבהמה קיימת לנצח.

בכל מקרה לפי 2 האפשרויות הרג בהמה לא עושה כלום מבחינת הטבה או הרעה לה.

(אגב אם אכן היה כילוי נפש ברצח הבהמה, גם בימינו היינן מתחייבים כרת על רצח בהמה כי בסוף כילינו פה תודעה. וברור שרצח בהמה היה אסור גם היום).


ד)התכוונתי שהרב קוק מעולם לא טען שהבעייתיות המוסרית של הרג הבהמה היא בכילוי נפשה. הוא לא התייחס לעניין. במילא הבעיה היא אחרת


כאמור, זה לא נכון, צריך פשוט לקרוא את חזוןטיפות של אור

הצמחונות

 

(בקצרה ממש - א. הרב קוק שלל במפורש שהוא מתכוון רק לפילוסופיה ספציפית. ב. הרב קוק הוכיח מרבי הגדי והעכברים על הרגש הטבעי שצריך להיות נגד לקיחת חיים. ג. ראה כאן. ד. הרב קוק ממש כן כתב שהבעיה היא לקיחת החיים בפני עצמה לכל אורך המאמר, כבר מהפרק הראשון)

זה לא משנה, בכל מקרהקעלעברימבאר

הוא לא התכוון ב"פילוסופיות האכזריות" לגישה שאני הבאתי.


 

הוא כותב "לחנק בקרבו לגמרי את רגש היושר בנוגע לבעלי חיים. אמנם לא הספיקו ולא יספיקו עם כל התחכמותם, לשנות את טבע הצדק הטבעי, אשר נטע יוצר האדם בקרבו". לא דיברתי על יושר בקשר לצער בעלי חיים. או את האינסטינקט הטבעי שלנו לסלידה מהרג חיות. שהוא אכן קיים ולכן בעתיד נהיה צמחוניים.

דיברתי על המוסר בטהרתו שאין בעיה מצד המושכלות להרוג חיה, לא מצד המפורסמות.


 

ב. ברור שצריך להיות רגש טבעי במפורסמות נגד לקיחת חיים. דיברתי שמצד המושכלות אין בעיה מוסרית. ובשם רגש בלבד אין סיבה לגרום סבל לבני אדם באי אכילת בשר.


 

ג. עדיין לא קראתי. אתייחס בהמשך


 

ד. כנ"ל.הבעיה במפורסמות. לא במושכלות. בשל המפורסמות לבד אז בעתיד נהיה צמחוניים. אין סיבה להיות צמחוניים גם כיום בשם המפורסמות. כשם שיש רגש צדק טבעי נגד כריתת עצי סרק. ובכל זאת כיום אנו כורתים עצי סרק ובעתיד לבוא כנראה שלא.

 

הרב קוק מעולם לא דיבר על כילוי תודעת הבהמה במאמרו. לא נתן לזה אפילו רמז.

וגם אם כן, אז זה מקסימום קיצור חופשה כמו שכתבתי. "לקיחת חיים" היא בדיוק כמו לקיחת חיי אדם ברצח, למרות שנשמתו קיימת בעולם הבא


 

 

נובמתטיפות של אוראחרונה
לא מתכוון להמשיך את הדיון, תהנה
ועוד תוספת:קעלעברימבאר
אתה יכול להדחק ולטעון שטוב לבהמה להיות קיימת באופן זמני, עד שלב מסוים שבו כבר נמאס לה מהקיום. שכמובן זו אמירה תמוהה מאוד.


ואז יוצא שאדם שהורג בהמה לפני זמנה, באמת גרם לה סבל כי עדיין טוב לה בקיום.


בכל זאת אמנם זה קצת רע, אבל זה כמו אדם שקיצר חופשה של אדם אחר בכמה ימים. סך הכל נזק זמני. לא כל כך נורא. (ואז המסקנה שזה בסדר להרוג בהמה זמן קצר לפני מותה מזקנה)

(אבל לעצם הענייןטיפות של אור

גם בלי כל הפלפול הזה, הטיעון 'מוות לא גורם סבל לכן זה בסדר לשחוט בעלי חיים' נשמע לי תמיד הגיוני. פשוט היום יש המון סבל בתעשייה עצמה)

מכל מקום הדיון המעשי הוא כמובן בקנה מידה אחר לגמרימי האיש? הח"ח!

באופן מעשי יותר מאשר 99 אחוזים מהבשר הנצרך איננו מחיות שקיימות בדרך הטבע, אלא בדרך של גידול חיות משק - מואכלות שלא כדרך טבע, מואבסות ונהרות, ומופרות ומולידות, ומושקות ומתות - הכל במעשה מלאכותי בעיוות דרכי הבריאה והמערכת האמיתית שכגן עדן. רובן ככולן אינן טבע ואינן חלק בן קיימא במעשה הבריאה, אלא הן בדיוק ייצוג של הכוח שניתן בידי אדם "לעובדה ולשומרה" והוא מהרס, מחריב, מפרק ומשבר הכול, עד לאדמה עקרה, עד צחיחות, עד קרקעות שנשטפות במי צואה ומים אפורים ומים מתים, ומוות, מוות, מוות בכול. הטבע מובר, איזונו שבין בעלי חיים וצומח וסביבה וקרקעות ומינרלים ומים נקיים ומחזור משקעים מופר, הכול ארסי ומפעפע ורדיואקטיבי ומוזרק בחלקיקי מולקולות מיקרוסקופיים, החודרים בקני נשימה, בעורם הנושם של דו-חיים (ומכאן מוטציות מזעזעות כגון צפרדעים המפתחות חמש ושש גפיים, מעוותות צלם ומפלצתיות), בדם, בעורקים, בוורידים. מי שאוכל כל דבר ואינו מודע מה הוא עושה וחושב שעתה אכל ושבע ואומר "האח האח", הוא כאוכל פגרים, כצבוע אומלל התוחב אפו לנבלה, או בעצם גרוע בהרבה גם מזה, כי אפילו חיות אלו הן טבע ואיזון ומחזור. אילולי הייתי דתי ויודע שהכל בתורה ובנביאים ובכתובים, אולי זה היה באמת נושא שבו לא הייתי חושב על מקורותינו אלא יונק ממעיין זר, אותו צילום מצב מעיניו של בן שבטי הילידים באמריקה, הנאבאחו, ההופי, הלאקוטה, שזכה לכינוי המפורסם "קוייאאניסקאטסי" וכדומה וכל השאר. אלו שהיו שם אלפי שנים "לפני", כלומר בטרם האירופאים, בטרם ה"תירבות", בטרם "המדע", או ליתר דיוק התיעוש והמיסחור, ומבכים את האור הזר, הרעש, הסיחרור.

האם עודף החקלאות כתוצאה מצמחונות לאקעלעברימבאר
גורם נזק סביבתי גדול יותר? (דשנים כימיים, בירוא יערות וכדומה)


אני לא יודע. רק שואל

זה לא פלפול אלא מסקנה מחויבת המציאות.קעלעברימבאר

ברור שאם לו היה מצויר שנפש הבהמה כלה אחרי מותה, מתוך הנחה שעדיף לה להיות קיימת מאשר לא. (אחד מהם כמובן לא ייתכן).

 

אז ברור שעצם ההריגה היא סבל לחיה, כי משמידים את קיומה. 

 

וכדברי הרמבם אין עונש גדול יותר מכילוי הנפש

 

מישהו יכול להבהיר את ענין הקורבנות לעתיד לבוא?סיעתא דשמייא1
בפועל אין הרבה הבדל ביןקעלעברימבאר

ביטול עשה לשב ואל תעשה.

 

בפועל משניהם יוצא שסנהדרין יכולים לומר לנו לא לקיים מצוות עשה דאוריתא (נראה לי הנפקא מינא היא שאי אפשר לא לשטית רב חסדא לבטל עשה שהוא בשב ואל תעשה ולומר לנו לעשות את ביטול העשה בקום עשה. למשל סנהדרין לא יכולים לומר לנו להשאיר חמץ ברשותינו אחרי חצות בערב פסח ולבטל עשה של תשביתו, או אי אפשר שסנהדרין יאמרו לנו לאכול ביום כיפור ולבטל עשה של "ועיניתם את נפשותיכם" (לא סגור אם זה עשה או לא תעשה) וכנ"ל כל עשה שמנוסח בתורה בלשון "שב ואל תעשה" הסנהדרין לא יכולים לומר לנו לקום לעשות ולעבור עליו. כי בעצם הסנהדרין יאמרו לנו "קום עשה!" ולא "שב ואל תעשה!"

 

ולרב חסדא לזכרוני, אפשר גם לומר סנהדרין לנו לקום לעשות משהו כמו מותר לאכול חלב, מותר לאכול בשר וחלב. אבל לא סגור על זה.

 

כי כמו שהתורה מחלוקת למצוות עשה ואל תעשה, לפי סגנון הציווי אם התורה אמרה לעשות או אסרה ואמרה "לא" "השמר לך" וכדומה. כך יש חלוקה אחרת של "קום עשה" ו"שב ואל תעשה" שם החלוקה לא לפי סגנון הציווי בכתוב, אלא לפי המעשה בפועל , האם אנחנו צריכים לעשות משהו או להמנע.

 

בדרך כלל כל עשה הוא קום עשה וכל לאו הוא בשב ואל תעשה.

אבל יש חריגים: עשה של "תשביתו" למשל אומר לנו לא להשאיר חמץ וזה שב ואל תעשה.

לא תעשה של "לא תותירו ממנו" אומר לנו לאכול בקום עשה את הקרבן עד הבוקר.

יש לכם המלצה לשיעורים מוקלטים על ישעיהו?מתואמת

כלומר, לימוד על פי הסדר של הספר.

ראיתי שיש לרב עוזי ביננפלד (שעוד שיעוריו בנביאים ראשונים כבר שמעתי), אבל נראה שהלימוד בספר לא הושלם...

ראיתי שיש גם לרב אורי שרקי, אבל הסגנון שלו קצת פחות מדבר אליי.

אם יש רב שהסגנון שלו דומה לשל הרב עוזי ביננפלד - אשמח לשמוע עליו.

כמובן, שיעורים שאפשר לשמוע ברשת בקצב שלי.

תודה!

למה המכה השישית היא שחין ולא צרעת?קעלעברימבאר

הרי מכות 5 ו6 מראות שה' שולט גם על המלאכים והכוחות הנסתרים של המציאות, כהכנה לברד שבו נאמר "למען תדע כי לה' הארץ". שהרי בניגוד למות הדגים בדם או מות הבהמות בברד, אין לדבר ולשחין גורם נראה לעין. ולכן תמיד מגפה או צרעת(ושאר נגעי עור. ובשר כי יהיה בעורו שחין ונרפא והנה בעור הבשר נגע צרעת) משמשים כעונש סמלי בתנ"ך. ולכן גם "כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך בדבר ותכחד מן הארץ".

 

אז אם כבר נגע עור. למה שחין ולא צרעת?

צרעת תנכית כואבת?טיפות של אור

גם בקללות בכי תבוא כתוב "יככה ה' בשחין מצרים" ולא בצרעת.. 

נכון. לא חשבתי על זהקעלעברימבאר
בדיוק קראתי אצל הרש"ר הירשמתואמתאחרונה

שהמכות מתחלקות לשלוש קבוצות - מכות שממחישות למצרים את הגרות, מכות שממחישות את העבדות ומכות שממחישות את העינוי (כל הדברים שהיוו את השעבוד של ישראל).

שחין נכללת במכות העינוי - אלה היו פצעים מגרדים וכואבים מאוד, לפי התיאור...

מילבעשתה"שקעלעברימבאר
דהובואכחתה"שקעלעברימבאר
דמשכזמ"אימח שם עראפת
סדהנאהאיואמשכזכה"אקעלעברימבאר
יהודי בכל יום מברך על הגז"ל. ואומר כדרלעמ"ר תמידקעלעברימבאראחרונה
איבעיא לי,ימח שם עראפת
האם גוי צריך למסור את נפשו במידה והוא מאויים בידי יהודי? אמנם מצילים יהודי בנפש הגוי, אבל האם במצב שהיהודי מאיים על הגוי נאמר שחל עליו איסור להתגונן, או דילמא שרי, ונאמר שכרודף (דהיהודי רודף) ינסה להציל נפשו של נרדף(דהיינו את עצמו) בפגיעה באיבר מאבריו של היהודי, היינו ניטרול, ואם לא מתאפשר לו, שמא נתיר לו להרוג את היהודי?


(עכ"פ, דעתי על הערבי שדרס את היהודי שמכיוון שהוא ערבי והם כקולקטיב אויב, יש להתייחס אליו בהתאם)

נכון מאדימח שם עראפת
למי יש סיכומים לספר אורות לראי"ה קוק זצ"ל?מכון דרכי אבות

אם למישהו יש קובץ סיכום(או בכמה קבצים) על ספר אורות לרב קוק או על חלק גדול מהספר או קישר לזה מאיזה מקום, אשמח בבקשה שישלח למספר 050-220-3441 לוואטסאפ או לכתובת מייל toharyger@gmail.com

פ"ש בהנחה שזה לא אאוטינג..צע

איזה רב אתם שומעים או איזה ספר אתם לומדים על פרשת שבוע?

תודה!.

חוץ מאונקלוס ורש"י, משתדל מאוד רשב"םהסטורי
אם יש זמן - עוד ראשונים.
אוהבת את "שיג ושיח" של הרב זקסריבוזום

אבל הסטורי ענה תשובה בסגנון מאוד שונה, ואני לא ממש בטוחה למה כיוונת בדבריך.

הרב ראובן ששון והרב דוד אמיתיברגוע
והתהלכתי בתוככםadvfb

של הרב אליהו בלומצוייג. רעיונות עמוקים בשפה פשוטה.

לצערי בקושיפצל"פ
לפעמים הרב דוד אמיתי
הרב יצחק דוד גרוסמן (רדיו קול חי) מתכנית הרדיו.נפש חיה.
מאז שגיליתי אתהרמוניה

"תורה מאירה" התלהבתי על החומש הזה(:

 

משתדלת לשמוע שיעורים... כל מיני רבנים, מגוון  

הרבה פעמים כשמחפשת משהו קצר- את הרב אליהו עמר על "הזרע שמעון" לפרשת השבוע.

ספרים בעבר יצא לי ללמוד מ"בקרבך קדוש" של הרב יהושוע שפירא

ו "אהבת חיים" חכם מנחם מנשה

זרע שמשון*, איפה את שומעת אותו?נפש חיה.
וגם לי יצא מהספר אהבת חיים.


ספרים יפים! 

נכון נכון טעות כתיבהרמוניה

ביוטיוב

שכחתי ספר חשוב ממש- ילקוט מעם לועזהרמוניהאחרונה
שומעת שיעורים של:מתואמת

הרב אייל ורד, הרב שניאור אשכנזי, הרב יואב אקריש, סיון רהב מאיר, הרבנית רחל בזק, הרב ינון קלזן. (לא את כולם כל שבוע, ולפעמים מגוונת ברבנים נוספים)

קוראת בשבת שיעורים של נשים (הרבנית ימימה מזרחי, הרבנית יעל כורסיה) וגם את מדרש ישראלי של הרב חיים וייסמן. ולאחרונה לומדת גם את פירושו של הרש"ר הירש על הסדר - מומלץ בחום!

אולי יעניין אותך