בתורה. לכן המצווה בלימוד האמונה היא מצד הלימוד עצמו.

מה גם שלימוד האמונה מעלה את האדם למדרגות עליונות יותר.

אבל כל זה כשהיסוד הוא פשטות, וגם נקודת הסיום היא פשטות.

אם אי שם בדרך מאבדים את האמונה הפשוטה אפשר להגיע מלימוד כזה דווקא לכפירה.

את הקושיה מהסוגיה לא הבנתי. יכול להביא את לשון הירושלמי שם?

ועליך להבין שיש מחלוקת בדבר הבנת טעמי המצוות.

וחלקו גדולים האם יש לחקור אחר האמונה או לא.

קטנתי.

אך אני חושב שמה שניסה הרב הזה להגיד - זה משהו שכולם יסכימו עליו.

 לדעתי הוא ניסה לדבר על העקרון שהידיעה של טעם המצווה אינה תנאי לקיום מצוות ויותר מזה אינה מוסיפה כי הוא זה לחשיבות המצווה.

זאת אומרת קיום המצוות בפועל אין לו שום קשר עם ידיעת טעמי המצוות.

מי שמקיים מתוך הבנה ומי שלא זה אותו דבר

לדיבורים על אותו רב מסויים שיכולים להיות לשון הרע

.

בס"ד

יש להבדיל בין לימוד "אמונה" , שהיא נשמתא דאורייתא וכלולה בתריג מצוות התורה (ראה הלכות יסודי תורה בספר המדע לרמב"ם) ; וכוללת את מצוות אהבת ה' , ידיעתו וייראתו , שהם חובות הלבבות (עיין בדברי רבנו בחיי על המצוות שהם חובות האיברים ועל מצוות שהם חובות הלבבות).   לבין לימוד טעמי מצוות , שכפי שאמרו   שנויים במחלוקת , אך עם זאת מותרים בהינתן הבסיס הנכון.  כלומר:  מותר ללמוד טעם מצווה , כגון ששמירת שבת היא מנוחה לגוף ולנפש , אך ורק אם אתה מקיים אותה מלכתחילה בקבלת עול,  היינו בגלל שה' אמר ולא בגלל הטעם שמצאת בשכלך.

לעניות דעתי : לימוד האמונה (וחסידות בפרט) הוא אחד מהתרופות לתחלואי הדור הזה,  שבו רבו חכמות הגויים הנושאים בקירבם קליפות רבות, ועלולים להטעות יהודים ללכת בדרכם משום ההגיון השכלי שבהם.  לכן יש צורך בלימוד הגיוני ושכלי שמצד הקדושה ע"י גילוי החכמות האלוקיות שבפנימיות התורה (חסידות) ובכך להיות התנגדות לחכמות הטומנות בתוכם דרכי כפירה בה' ח"ו.

זוהי כמובן עניות דעתי.

מקווה שעזרתי

רואים את זה פה הרבה.

לגבי מדיטציות יש הרבה כאלה ששורשם יהודי, אפשר לראות בספרים של הרב אריה קפלן ז"ל

נגע צרעת של הפילוסופים החילונים של המאות האחרונות, שלענ"ד נובע מבעיות נפשיות שהם סבלו מהן

דווקא בעניינים האלה הפילוסופיה קרובה יותר ליהדות...

הבעיה שם היא לא הכפירה שנובעת מזה, אלא הגאווה הפנימית לומר אני ואפסי עוד בענייני שכל ואז לבטל את כל העולם הרוחני היהודי. ע"ע דרדעים וההזיה שהם יצרו... חלקם בקושי מאמינים שיש עולם הבא ותחיית המתים (יצא לי לדבר עם אחד כזה לפני כמה שנים ולא בחור צעיר)

פשט הגמרא שיש לחשים, יש קמיעות (מסכת שבת) - מי שמתפלסף מתרץ בכל מיני תירוצים למה זה לא פשט הדברים.

פשט הגמרא שיש סגולות וזה סימנא מילתא (מסכת הוריות) - מי שמתפלסף אומר שזה סתם.

פשט הגמרא שיש פתיחה בספר, פסוק לי פסוקך (מסכת חולין) - המתפלסף מנסה להגיד שזה איסור ניחוש כאילו חז"ל לא ידעו הלכה רח"ל.

כנ"ל לגבי שדים, רוחות (פסחים, סנהדרין ועוד) ושאר דברים שפשוט שזה פשט דברי חז"ל...

הדרדעים של המיינסטרים היום פשוט הולכים בדרך היעב"ץ לגבי הזוהר, אבל אלה ה"כבדים", אלה שאוחזים בדעת ההוגה - הם עדיין בנ"ל כמו ה"מחקרים" האירופאיים הכופרים.

והם, כמו שאר הנמשכים אחרי הפילוסופיה, רוצים לעקם את כל הגמרא כדי שתתיישב להם עם השכל הגאוותן שלהם.

חח לא לא אמרתי שפילוסופיה מביאה מחלות נפש, אם כי יש סכנה כזאת. התכוונתי שהם התבוננו בפילוסופיה מתוך עצבות (רובם היו מאוד דכאוניים) בניגוד לפילוסופים הראשונים שלא, ולכן החדשים לא הגיעו לאלוהות וכפרו, והישנים כן.

"אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה" וכו'... זאת סברא שלי, לא ראיתי אותה כתובה איפשהו

כתבתי תגובה ארוכה, אבל בטרולים לא עסקינן. מעדיף לזרוק לפח

ולא בדורנו.

שאיתה שללת את כל מה שאמרתי?

להזכירך החיד"א היה מקובל בעצמו, וכותב על חלק מהדברים האלה גם לזמנו.

הנה התחלנו עם חגיגת הפילוסופים בשקל פה

@סתם 1... רואה?

עושים סלט מטענות חופשי. מערבבים את ה"טבעים נשתנו" עם הסברות על הקמיעות, והרוחניות, והסגולות

והם דבר מחודש שהחל בתקופת הרב קוק ע"י סבא של הרב יוסף קאפח ולא עשה כמעט השפעה בתימן ונכחד מהר מאוד ברוך השם.

לעצם העיניין כשציינתי את החיד"א התכוונתי לגבי "הלחשים" ו"הסגולות למינהם" שנכללים בתור "רפואה" לאנשים, שהחיד"א כותב (לא זוכר המקור המדיוק אך זה מפורסם) - שזה לא שייך בדורתינו כ"א בתקופתם, אבל לא לגבי שאר הדברים שציינת, בקיצור אדרבה אני מצדד בדעתך רק הערתי הערת אגב. 

אבל מנסיוני ברוב הרפואות שמוזכרות בחז"ל ולמדתי המדע מצדיק אותם היום. לגבי הסגולות והלחשים, אשמח לראות את המקור כדי להרחיב את הידיעה. אבל זה לא סותר את השאר בכ"א

לגבי הדרדעים, תתפלא לשמוע שיש לא מעט, ובשנים האחרונות יש להם גם תחיה ועדנה מסויימת אצל הדת"ל בגלל הפילוסופיה המשונה שצצה בציבור שלנו.

ישר כחך על החידוד וההארה

תמהני עליך שהבאת את הראשונים שאמרו שהטעם שם שיוציא לעז.

כבר אז נאמר שמי שבוודאי לא יוציא לעז לא בגדר האיסור הזה (כמדומני שהדעה הזאת מובאת סביב הבחינות של ר' טרפון). בטח אם זה ידוע גם היום.

עד כמה שאני זוכר, ואולי אני טועה, זה בכלל לא חרם קדומים אלא דעת חלק מהפוסקים. אבל לא זוכר בבירור מהמותן.

באסטרונומיה לא ידוע לי על טעויות בגמרא, ההפך.

הנ.ב שלך לא קשור בכלל לדברי. ואין שום קשר לרמב"ם. רבו על העניין הזה הדיונים והדיבורים ורוב ככל גדולי ישראל דחו את דבריו שם ופוק חזי מאי עמא דבר ואכמ"ל.

כבר תירצו את זה בכמה וכמה טעמים ובעיקר שבדורו היהודים היו נגררים אחרי שטויות, הבלים, שרלטנים ואפילו עובדי ע"ז שהיו מלהטטים בפניהם.

אע"פ אין בכך שום קשר לרמב"ם, ואשמח ואודה לך מאוד אם לא תנסה לגרום לי לזלזל בגדולי ישראל.

אין לי בכלל מושג איך הגעת לאן שהגעת. דיברנו על פילוסופיה, על חקר שכלי בדברים רוחניים (השאר הובא כהמחשה לזלזול).

שזה בוודאי שלא שייך לא בגויים ולא ב"תורותיהם". כבר נאמר "תורה בגויים אל תאמין".

ואם יבוא אדם ויוכיח לי דבר מה מהפילוסופים נגד התורה, בוודאי שהוא טועה. וכל מי שיעשה כך הוא מסתמא לא אדם מאמין.

נ.ב משל עצמי, לאחרונה בעלון של הרב קנייבסקי דובר על כך שהעולם השתנה מבחינה רוחנית ולכן דברים דוגמאת הלחשים לא עובדים.

יש בכך כמה וכמה טעמים, עיין בדברי המקובלים אחרי חורבן הבית (כמדומני שהרמח"ל מדבר על זה בדרך ה'). כנ"ל לגבי שמות שמקובלים מזמן, שזה מדרש מפורש בדורו של ירמיה שה' החליף את השמות והמסורת לא עובדת.

לגבי סגולות, מה לך להצר על סגולות מזמנם שכביכול לא עובדות?

הרי הרבה מאוד סגולות בנות ימינו שעובדות לאלפים לא עובדות לחלק מהאנשים. ולמה? פה בדיוק התשובה שלך גם לגבי הלחשים והשדים (שבוודאי קיימים וקל להבין) ואכמ"ל.

בס"ד 

 התכוונתי דווקא לתיאוריות המבוססות כביכול על המדע (אבולוציה וכו')  , ותיאוריות מדעיות הסותרות (כביכול)  את מציאות ה' וכו' , שמופרכות על ידי תיאוריות מדעיות אחרות לא אחת , ולכן אינן יכולות להיקרא מדע מדויק. בנוסף אני מדבר על הפילוסופיות החילוניות העכשוויות , כגון ליברליזם , הומניזם וכו' , שמעורבות בהן גם כן דרכי כפירה (כמובן שלא באופן מוחלט , יש בהן גם הרבה טוב וחסד , והרחיבו על כך הרבה מגדולי הדור האחרונים ,)  בקטגוריה זו אני מכניס גם את הפילוסופיות האומרות שיש צורך לפרק את גבולות העולם ושכל בני האדם יהיו כאחד , שיש בהם גם מהטוב שבקדושה וגם מהרע ומהצד האחר.  כגון מרקסיזם וכו'.

אלא גם על "חלקי האמונה" (גילויים של האלוקות) והם לימוד על כלל ישראל, על התורה, על המצוות וכן על עבודת התפילה והתשובה ועוד ועוד

בין להבין למה שמירת שבת היא טובה לנו כי היא גם הנאה לגוף?

אם תוכל להסביר בבקשה

אלא רק על ידיעה והבנה של יג' עיקרי האמונה, ואמר שאדם שחי את מציאות השם באופן פשוט בלי להבין בדיוק את גדרי מציאות השם על יג' עיקריו כדוגמת ההבנה שהוא ראשון ואחרון, וההבנה שהוא משגיח בהשגחה פרטית על כל בני האדם ושלגבי בע"ח יש מחלוקת בראשונים וכו' וכו', הרי שזה אותו הדבר כמו אדם שהגיע לזה ע"י שבירר את זה באופן שכלי, אך הוא לא שלל לימודי אמונה על שני חלקיהם שהזכרתי לך מקודם.

אם כי לפי דעתי, אותו רב (אשמח לדעת מי הוא?) לא מדייק כלל וכלל, ודבריו לא תואמים את דברי מרן הרב קוק (מאמרי הראיה וכן בתחילת שיחות הרצי"ה על "אמונה") והבעש"ט (מובא בסיפורי צדיקים של שמחה רז) שכתבו שיש להבדיל בין מהות האמונה שהיא מושגת באופן של "כוח החיים" שבאדם (אם תרצה אסביר לך מה הפירוש "כוח החיים"), לעומת גילויי האמונה שהם גם חשובים בכך שמשכללים את מהות האמונה, והם הכרה במציאות השם באופן של "שכל" (הוכחות שהשם שנמצא) ובאופן של "רגש" (לעסוק הרבה בתורה ומוסר עד שמתברר אצלך קשר אל השם ומימלא הרגשה במציאות השם).

בהצלחה

(חוץ מזה שהתעלמת לגמרי מהסבל האיום של תעשיית הבשר בימינו, כשהחיות עוד בחיים)

שלבהמה אין תודעה. הוא רטמז לדקארט שטוען שלבהמה אין תודעה.

רבינו הקדוש נענש כי היה אטום לסבלו של העגל. לא דיברתי על צער בעלי חיים אלא על הריגתם ללא כאב.

זה לא פילפולים אלא אמת וודאית במאה אחוז. להפך, הטענה שה' יגרום לנפש בהמה לכלות אחרי מותה (אם יוצאים מנקןדת הנחה שטוב לה הקיום מאשר חוסר הקיום) היא האכזרית.

הרב קוק התכוון שעצם ההרג של החיות גורם לנו מידת אכזריות, ולכן לעתיד לבוא נהיה צמחוניים, בדיוק כמו שלא נכרות עצי פרי בעתיד. אני דיברתי מצד המוסר בטהרתו שאין בעיה להרוג חיות. עובדה שהרב קוק עצמו אכל בשר.

לגבי הסבל בתעשיית הבשר. אז:

א. הפתרון הוא שכל הצמחונים יתאגדו ויכריזו שהם אוכלים רק "בשר חופש" כמו ביצי חופש. כלומר בשר ללא סבל אצל הבהמה. אמנם הבשר יהיה יקר יותר אבל אם כל הצמחונים יתאגדו אז לחברות יהיה אינטרס למכור בשר כזה. ואפילו צמחוני יעדיף לאכול בשר פעם בשבוע גם ביוקר.

ב. הסבל שנגרם לאנשים מאי אכילת בשר גדול יותר מהסבל של החיות. לחיות יש נפש פשוטה, בעוד שלבני אדם הנפש מורכבת וסובלת הרבה יותר.

וחוץ מזה. יש גם סבל לחיילים בצבא, אז לא נגייס?

יש סבל לאנשים שמעקלים להם את הבית, ולמפוטרים מהעבודה וכו' , אז לא ננהל כלכלה? למה לא רגישים לסבל בני אדם אבל כשזה מגיע לסבל חיות פתאום רגישים? מה עוד שחיות פחות סובלות כי הנפש שלהן פשוטה יותר

א)הפיסקה הראשונה - התבססתי על פירוש הרב לונדין לחזון הצמחונות, מתוך זכרון בעל פה. אני גם זוכר ששמעתי שהרב שרקי אמר שלפי דקארט לבהמה אין תודעה. אבל אולי התבלבלתי עם קאנט.

ב)רבינו הקדוש היה אטום לדמעותיו של העגל. הוא לא נענש על שחיטתו אלא על אטימותו לכך שהעגל בכה. ראה מפורשות בגמרא. השוחט עצמו לא נענש. אגב לפי דבריך כל מי שאוכל בשר צריך להענש כמו רבי.

ג)זה אמת וודאית.

כי מחויב המציאות שמה' מושלם תהיה מציאות מושלמת עם סבל מקסימום זמני אבל לא נצחי.

לכן אחד מהשניים: 1. או שלבהמה לא פחות טוב חוסר קיום מאשר קיום, דבר שאפשרי אבל תמוה.

2. או שנפש הבהמה קיימת לנצח.

בכל מקרה לפי 2 האפשרויות הרג בהמה לא עושה כלום מבחינת הטבה או הרעה לה.

(אגב אם אכן היה כילוי נפש ברצח הבהמה, גם בימינו היינן מתחייבים כרת על רצח בהמה כי בסוף כילינו פה תודעה. וברור שרצח בהמה היה אסור גם היום).

ד)התכוונתי שהרב קוק מעולם לא טען שהבעייתיות המוסרית של הרג הבהמה היא בכילוי נפשה. הוא לא התייחס לעניין. במילא הבעיה היא אחרת

הצמחונות

(בקצרה ממש - א. הרב קוק שלל במפורש שהוא מתכוון רק לפילוסופיה ספציפית. ב. הרב קוק הוכיח מרבי הגדי והעכברים על הרגש הטבעי שצריך להיות נגד לקיחת חיים. ג. ראה כאן. ד. הרב קוק ממש כן כתב שהבעיה היא לקיחת החיים בפני עצמה לכל אורך המאמר, כבר מהפרק הראשון)

הוא לא התכוון ב"פילוסופיות האכזריות" לגישה שאני הבאתי.

הוא כותב "לחנק בקרבו לגמרי את רגש היושר בנוגע לבעלי חיים. אמנם לא הספיקו ולא יספיקו עם כל התחכמותם, לשנות את טבע הצדק הטבעי, אשר נטע יוצר האדם בקרבו". לא דיברתי על יושר בקשר לצער בעלי חיים. או את האינסטינקט הטבעי שלנו לסלידה מהרג חיות. שהוא אכן קיים ולכן בעתיד נהיה צמחוניים.

דיברתי על המוסר בטהרתו שאין בעיה מצד המושכלות להרוג חיה, לא מצד המפורסמות.

ב. ברור שצריך להיות רגש טבעי במפורסמות נגד לקיחת חיים. דיברתי שמצד המושכלות אין בעיה מוסרית. ובשם רגש בלבד אין סיבה לגרום סבל לבני אדם באי אכילת בשר.

ג. עדיין לא קראתי. אתייחס בהמשך

ד. כנ"ל.הבעיה במפורסמות. לא במושכלות. בשל המפורסמות לבד אז בעתיד נהיה צמחוניים. אין סיבה להיות צמחוניים גם כיום בשם המפורסמות. כשם שיש רגש צדק טבעי נגד כריתת עצי סרק. ובכל זאת כיום אנו כורתים עצי סרק ובעתיד לבוא כנראה שלא.

הרב קוק מעולם לא דיבר על כילוי תודעת הבהמה במאמרו. לא נתן לזה אפילו רמז.

וגם אם כן, אז זה מקסימום קיצור חופשה כמו שכתבתי. "לקיחת חיים" היא בדיוק כמו לקיחת חיי אדם ברצח, למרות שנשמתו קיימת בעולם הבא

ואז יוצא שאדם שהורג בהמה לפני זמנה, באמת גרם לה סבל כי עדיין טוב לה בקיום.

בכל זאת אמנם זה קצת רע, אבל זה כמו אדם שקיצר חופשה של אדם אחר בכמה ימים. סך הכל נזק זמני. לא כל כך נורא. (ואז המסקנה שזה בסדר להרוג בהמה זמן קצר לפני מותה מזקנה)

גם בלי כל הפלפול הזה, הטיעון 'מוות לא גורם סבל לכן זה בסדר לשחוט בעלי חיים' נשמע לי תמיד הגיוני. פשוט היום יש המון סבל בתעשייה עצמה)

באופן מעשי יותר מאשר 99 אחוזים מהבשר הנצרך איננו מחיות שקיימות בדרך הטבע, אלא בדרך של גידול חיות משק - מואכלות שלא כדרך טבע, מואבסות ונהרות, ומופרות ומולידות, ומושקות ומתות - הכל במעשה מלאכותי בעיוות דרכי הבריאה והמערכת האמיתית שכגן עדן. רובן ככולן אינן טבע ואינן חלק בן קיימא במעשה הבריאה, אלא הן בדיוק ייצוג של הכוח שניתן בידי אדם "לעובדה ולשומרה" והוא מהרס, מחריב, מפרק ומשבר הכול, עד לאדמה עקרה, עד צחיחות, עד קרקעות שנשטפות במי צואה ומים אפורים ומים מתים, ומוות, מוות, מוות בכול. הטבע מובר, איזונו שבין בעלי חיים וצומח וסביבה וקרקעות ומינרלים ומים נקיים ומחזור משקעים מופר, הכול ארסי ומפעפע ורדיואקטיבי ומוזרק בחלקיקי מולקולות מיקרוסקופיים, החודרים בקני נשימה, בעורם הנושם של דו-חיים (ומכאן מוטציות מזעזעות כגון צפרדעים המפתחות חמש ושש גפיים, מעוותות צלם ומפלצתיות), בדם, בעורקים, בוורידים. מי שאוכל כל דבר ואינו מודע מה הוא עושה וחושב שעתה אכל ושבע ואומר "האח האח", הוא כאוכל פגרים, כצבוע אומלל התוחב אפו לנבלה, או בעצם גרוע בהרבה גם מזה, כי אפילו חיות אלו הן טבע ואיזון ומחזור. אילולי הייתי דתי ויודע שהכל בתורה ובנביאים ובכתובים, אולי זה היה באמת נושא שבו לא הייתי חושב על מקורותינו אלא יונק ממעיין זר, אותו צילום מצב מעיניו של בן שבטי הילידים באמריקה, הנאבאחו, ההופי, הלאקוטה, שזכה לכינוי המפורסם "קוייאאניסקאטסי" וכדומה וכל השאר. אלו שהיו שם אלפי שנים "לפני", כלומר בטרם האירופאים, בטרם ה"תירבות", בטרם "המדע", או ליתר דיוק התיעוש והמיסחור, ומבכים את האור הזר, הרעש, הסיחרור.

אני לא יודע. רק שואל

ברור שאם לו היה מצויר שנפש הבהמה כלה אחרי מותה, מתוך הנחה שעדיף לה להיות קיימת מאשר לא. (אחד מהם כמובן לא ייתכן).

אז ברור שעצם ההריגה היא סבל לחיה, כי משמידים את קיומה. 

וכדברי הרמבם אין עונש גדול יותר מכילוי הנפש

גם בקללות בכי תבוא כתוב "יככה ה' בשחין מצרים" ולא בצרעת.. 

שהמכות מתחלקות לשלוש קבוצות - מכות שממחישות למצרים את הגרות, מכות שממחישות את העבדות ומכות שממחישות את העינוי (כל הדברים שהיוו את השעבוד של ישראל).

שחין נכללת במכות העינוי - אלה היו פצעים מגרדים וכואבים מאוד, לפי התיאור...

אבל הסטורי ענה תשובה בסגנון מאוד שונה, ואני לא ממש בטוחה למה כיוונת בדבריך.

של הרב אליהו בלומצוייג. רעיונות עמוקים בשפה פשוטה.

"תורה מאירה" התלהבתי על החומש הזה(:

משתדלת לשמוע שיעורים... כל מיני רבנים, מגוון  

הרבה פעמים כשמחפשת משהו קצר- את הרב אליהו עמר על "הזרע שמעון" לפרשת השבוע.

ספרים בעבר יצא לי ללמוד מ"בקרבך קדוש" של הרב יהושוע שפירא

ו "אהבת חיים" חכם מנחם מנשה

ספרים יפים! 

ביוטיוב

הרב אייל ורד, הרב שניאור אשכנזי, הרב יואב אקריש, סיון רהב מאיר, הרבנית רחל בזק, הרב ינון קלזן. (לא את כולם כל שבוע, ולפעמים מגוונת ברבנים נוספים)

קוראת בשבת שיעורים של נשים (הרבנית ימימה מזרחי, הרבנית יעל כורסיה) וגם את מדרש ישראלי של הרב חיים וייסמן. ולאחרונה לומדת גם את פירושו של הרש"ר הירש על הסדר - מומלץ בחום!