אני לא יודעת כלום.
ואתם יודעים מה יש מחר?
קמים בבוקר (בע"ה!) (*אסור לי לעשות שוב לילה לבן!*)
ואז....
טוב, יש תור
ואז יוצאים מתישהו
פספורט
לקנות סוללות לשעון מעורר
להסתבך עם התיקים
ירושלים
וה' וידע מה עוד.
וטלפון!!! הלוואי שמחר נצליח לדבר.
כל הזמן חתול ועכבר.
זה מחרפן מתישהו.
אוף.
אה, ושכחתי את הכנס.
נראה אם יהיה לי כוח
ובע"ה יהיה בסדר.
והטלפון.
הלוואי שבאמת יצא לפוע מחר.
אולי בכלל נלך לבר=קר אותה השבוע? גם ככה אני באיזור.
אבל וואלה לא זורם לי להגיע לאולפנה.
בעצם תלוי מתי.
אעע
באלי יחס.
לוידעת מה באלי מעצמי.
ובכלל אני באמצע לארגן תיק.
ואינלי כוח. וצריך לכבות את המזגן.
ולקוות שלא יתעוררו כאן...
אעע
טאטע
הזוי לי.