בס"ד

קצת על אביו של הנער הפצוע

לפני 7 שנים בערך (2002) נתפסו 4 יהודים 3 מהם מהישוב בת עין שבגוש עציון בחשד לניסיון לפיגוע לבית ספר לבנות ערביות  במזרח ירושלים.

שלומי דביר, עופר גמליאל ודוד (ירדן) מורג נשפטו ל- 15 (!) שנות מאסר.

)ויקיפדיה)

ב- 21.2.2008 החליט בית המשפט העליון כי עופר גמליאל לא יצא לחופשות בעקבות הגדרתו כ"אסיר ביטחוני", כמו כן עופר לא יכל לשלוח ולקבל מכתבים, משפחתו לא יכלה לבקרו והוא לא יכל ליצור איתם קשר. הקשר היחיד שהיה לו עם משפחתו היה דרך פוליטיקאים ואנשי ציבור שבאו לבקר אותו. )קישור (

 ובעקבות כך עופר פתח בשביתת רעב בי"ד אלול עופר מחה גם על שחרורם של מאות המחבלים המסוכנים שרצחו ממש, מול התנאים המחפירים אותם הוא מקבל (למרות שהוא נתפס לפני שהוא בכלל ביצע משהו!!!) )קישור)

לאחר ארבעה ימים נכנס עופר לצינוק, בעקבות לחץ של השב"כ על השב"ס )קישור)

באותו זמן הוקם אוהל מחאה והזדהות בירושלים מול ישיבת מרכז הרב (סרט מאוהל המחאה) ועופר הועבר לכלא באר שבע (קישור).

עמותת חוננו, הקשר היהודי, משפחות האסירים ועוד מספר ארגונים, ארגנו תפילה המונית לשחרורם של 27 האסירים היהודים הלאומיים ובפרט של עופר גמליאל (קישור)

ועצרת מחאה מול בית הנשיא  מול שחרורם של מאות המחבלים הערביים עם דם על הידים (קישור)

 לאחר שלושה חודשים שבהם עופר שבת רעב הידרדר מצבו הרפואי ביותר ועופר הפסיק את השביתה (קישור).

אתמול בשעות הצהריים מחבל חדר לישוב בת-עין בו מתגוררת משפחת גמליאל ופצע בינוני את בנו של עופר- יאיר.
 
השב"ס התיר לעופר לבקר את בנו הפצוע בבית החולים, לאחר 7 שנים שבהם עופר לא יצא לחופשות (!!!), במדי אסיר בלבד ובאזיקים קישור. עופר התעקש והוא יצא לבקרו היום כשהוא ללא אזיקים ובבגדים אזרחיים. קישור

הציבור מתבקש להתפלל לרפואת הילד יאיר בן עופר
ולשחרורם והצלתם של:
שלומי בן נורית בריינדל (דביר)
 

 ,
דוד (ירדן) בן דליה (מורג)

 ועופר בן נעמי (גמליאל)

בתוך שאר האסירים היהודים הלאומיים:

נוסח המי שברך לאסירים היהודיים הלאומיים:
20090403000337.doc