שמי שעובד בחינם פחות מקדיש מעצמו לעבודה, ופחות אכפת לו מהתוצאה. יש עוד כמה זוויות להסבר של זה.

אבל, לגבי מה שאמרת שמי שמקבל תמורה מתחייב לשם שיצא לו, דהיינו, מי שעובד בחינם פחות חושש למוניטין שלו, זה לא נראה לי הסבר מתאים כאן. גם מי שעובד בחינם יחשוש למוניטין שלו.

בסמוך נאמר בגמרא "ואי אמר מייתינא לך אסיא רחיקא אמר ליה אסיא רחיקא עינא עוירא", כלומר שאם החובל מציע להביא רופא מרוחק אז גם לזה יכול הנחבל להתנגד בטענה ש"אסיא רחיקא עינא עוירא" (רופא רחוק, עין עיוורת) וביחס לזה מפרש רש"י למשל את ההסבר שאתה מציע לפיו רופא מרחוק לא חושש למוניטין שלו, וגם אם יעוור את עינו של הנחבל, הוא יחזור למקומו ולא ממש אכפת לו. 

של רופא שבאופן כללי עובד בחינם, אבל זה לא בהכרח המצב כאן. יכול להיות שזה רופא ידוע ומפורסם שבד"כ לוקח כסף והרבה אבל ספציפית כאן, החובל יכול לגייס אותו בחינם. ואם יפשל יפגע הדבר במוניטין שלו. נראה לי שהפתרון הוא פשוט שהוא בהחלט חושש למוניטין שלו, אבל חוסר המוטיבציה של הכסף היא גורם חזק יותר. 

ובכל אופן יש נראה לי עוד כמה הסברים לעקרון הזה.

הגמרא מביאה את הטיעון הזה של "אסיא במגן מגן שוויא" כנימוק מספיק חזק מצד הנחבל לכך שהחובל יוציא כסף מכיסו. מקובל שמשלמים וראוי, זה אכן מקובל וראוי, אבל זה לא טיעון מספיק חזק כדי לחייב את החובל להוציא כסף מכיסו.

וגם בלי ההקשר של הגמרא. נניח שיש רופא שרק רוצה לעזור לחולים ומסרב (!) באופן עקרוני לקחת כסף. אי אפשר לומר במקרה הזה את מה שאת אומרת, ובכל זאת לפי העקרון של הגמרא עדיף לא להזדקק לרופא הזה.

עוד סיבה פשוטה שיכולה להיות. רופא שעובד בחינם זה מחשיד - למה בחינם, אם יכול לבקש תמורה? אולי הוא לא מספיק מומחה? כמו שאנשים מניחים שסחורה יקרה יותר גם איכותית יותר כי יש סיבה לזה שדורשים יותר כסף / שאנשים מוכנים לשלם יותר כסף.

במקרה שהבאת כדוגמא, שהרופא קרוב משפחה, ייתכן שמדובר ברופא שידוע שהוא מומחה אבל באופן מיוחד לא ייקח תמורה כספית, ואז הרעיון שלי אינו מתאים. אבל אולי אפשר לומר שככל שרופא רגיל לקבל תמורה גבוהה יותר, יותר קשה יהיה לשכנע אותו לעבוד בחינם.

עריכה: עכשיו קראתי קצת יותר וראיתי שכן דנתם במה המקרה בדיוק, ושהזכרתם את הרעיון הזה בתור דעת הרמב״ם...

אם הרופא לא מספיק מעריך את העבודה שלו כדי לקחת עליה כסף, אז כנראה שהיא שווה בהתאם.

אבל זה מתאים לפירוש האמרה הזאת במנותק מההקשר בגמרא.

עד עכשיו ההסברים היו רק ביחס לרופא, אבל אני חושב שגם לצד של החולה יש כאן חלק.

אפשר לומר שכאשר חולה משלם כסף על הטיפול הרפואי הוא מתייחס אליו יותר ברצינות ומרגיש יותר מחוייבות 

למלא אחר הוראות הרופא, מאשר ביחס לטיפול שניתן לו בחינם גם אם זה ע"י רופא מעולה. ככה זה, כשנאלצים לשלם היחס משתנה.

אני חושב שזה הסבר נכון לאמירה בכללותה ש"רופא חינם שווה חינם", אבל ברור לי שזה לא תופס ביחס להקשר בגמרא, שם ממילא לא הנחבל הוא זה שמוציא את הכסף מכיסו.

אבל יותר מזה, וזאת הסיבה שפתחתי את השרשור הזה, אני חושב שיש הסבר נוסף ביחס לחולה שכן תופס בהקשר של הגמרא. חשבתי עליו כשקראתי בספר "לא רציונלי ולא במקרה" של דן אריאלי, זה ספר שמתאר כל מיני ניסויים בפסיכולוגיה בתחום שנקרא "כלכלה התנהגותית". הפרק שקראתי נקרא "כוחו של המחיר - למה אספירין בעשרה סנט לא עוזר".

בגדול הפרק עוסק בתופעת אפקט הפלצבו, אבל הוא מתמקד בשאלת תפקיד המחיר בהשפעה על אפקט הפלצבו, האם תרופה יקרה גורמת לנו להרגיש טוב יותר מאשר תרופה זולה ? האם היא מסוגלת באופן מוחשי לשנות את מצבנו הפיזי יותר טוב ? והתשובה שלו היא שכן. שאנשים מטעמים פסיכולוגיים מגיבים טוב יותר לתרופות וטיפולים יקרים. הוא מתאר שם ניסוי מעניין שאנשים הגיבו טוב יותר למשכך כאבים (שלמעשה לא היה כלל משכך כאבים אלא סתם ויטמין) כאשר המחיר שלו היה יותר יקר, והגיבו פחות טוב כאשר המחיר שלו היה די ברצפה. 

וכשקראתי את זה חשבתי על כך שזה הסבר שמתאים גם לנידון דידן. כאשר הנחבל מקבל טיפול בחינם הוא מעריך אותו פחות, נותן בו פחות אמון, והיחס הפסיכולוגי הזה מצידו לטיפול גורם באופן מוחשי לחלוטין לכך שהטיפול יהיה פחות אפקטיבי, גם אם באופן אובייקטיבי זאת תרופה מעולה או רופא מעולה וכו'. וכל זה בגלל הקשר ההדוק בין הנפש לגוף, שמגולם באפקט הפלצבו. 

נשאלת השאלה אם כן, האם בגלל "דפקטים פסיכולוגיים" של הנחבל נחייב את החובל להוציא אלפי שקלים מכיסו כאשר הוא יכול להשיג בחינם רופא מעולה ? אז כנראה שכן. שההיבט הפסיכולוגי הזה מספיק חשוב לדעת חז"ל כדי לאלץ את החובל לשלם, ואני חושב שזה לא המקום היחיד שבו רואים שחז"ל התייחסו באופן רציני לחלוטין להשפעה של הפסיכולוגיה על האדם (דוגמא נוספת על קצה המזלג: "איסור זוגות" שהוא פסיכולוגי לחלוטין). 

"דקפיד קפדי בהדיה ודלא קפיד לא קפדי בהדיה ומיהו למיחש מיבעי" זה נטו פסיכולוגיה, והטעם של למיחש מיבעי זה בגלל הכוח של הפסיכולוגיה על האדם.

אם אתה לא מאמין בשדים אז אתה מניח שחז"ל אמרו את זה מתוך מחשבה של פסיכולוגיה,

אבל אם אתה מאמין בשדים אז יכול להיות שהם מקפידים דווקא עם מי שמקפיד, כלומר שהם מנצלים את החשש כדי לפגוע, ומי שלא חושש הם לא מצליחים לנצל אותו (כמו שמי שמרגישים שיש לו דימוי עצמי נמוך אז באמת אנשים רעים נטפלים אליו יותר)

אמנם אני באמת הולך לפי שיטת בני מערבא בנושאים האלה. אבל בוא נלך לשיטתך.

אילו ההסבר היה כמו שאתה מנסה לטעון בגלל טעם של שדים ולא בגלל טעם של פסיכולוגיה, אז זה היה עובר מהתחום של איסורא לתחום של סכנתא, וידוע שחמירא סכנתא מאיסורא, ובוודאי שלא היו אומרים ביחס לזה שמי שלא מקפיד לא מקפידים איתו, ורק כדאי לחוש. אלא היו מחמירים הרבה יותר.

שנית חמירא סכנתא מאיסורא זה לא כלל עם גדרים ברורים, ולכן יכול להיות מקום אחד שמחמירים במידה כזאת ומקום אחר שמחמירים במידה אחרת

שהם ייחסו לדברים האלה הרבה הרבה פחות משמעות מאשר בני בבל. המשקל של הנושאים ה"מיסטיים" האלה בתלמוד הירושלמי הוא זניח ביחס לתלמוד הבבלי.

והמוציא מחברו עליו הראיה, אם אתה רוצה לטעון שהטעם הוא בגלל שדים ולא פסיכולוגיה, תצטרך להתאמץ יותר כדי לנמק מאיפה הבאת את זה שחמירא סכנתא מאיסורא זה כלל משתנה כל כך, ולמה כאן באמת לא מחמירים.

הגמרא מביאה את זה לעניין סוגים מסויימים של ספיקות אם מחמירים בספק או לא, מעבר לזה אין שום סיבה לחשוב בעניינים אחרים שבסכנתא מחמירים יותר. לגבי פיקוח נפש יש גדרים מה נקרא פיקוח נפש. לגבי סתם חשש נזק מי שרוצה שיחמיר אבל זה עניין אישי שלו, זה בדיוק כמו לחשוש מלעשות בנהיגה בכביש איזה דבר כזה או אחר של הקפדה קצת פחות מהמקסימום, אי אפשר להקפיד בהכל לפנים משורת הדין, כל אחד עושה לעצמו שיקולים, אבל בסופו של דבר אין "כלל" שאומר שלכל המשמעויות ההלכתיות אומרים את הכלל של "חמירא סכנתא מאיסורא". 

כי לפי הזוהר היינו מחייבים את החובל להוציא כסף מכיסו כדי שיתכפר לו, אבל לפי הגמרא משמע שאם הנחבל יסכים לרופא בחינם הרשות בידו, ואם עושה כך הרי פוגע לפי הזוהר בכפרת החובל.

לגבי מה שכתבתי, לא רק שלא קצת קשה להכניס את זה להקשר של הגמרא, אלא שזה נכנס יופי. ולמה ? כי אפקט הפלצבו הולך הרבה יותר רחוק מסתם לשכך כאבים ודברים שתלויים ברגש, אלא עד כדי רפואה מוחשית ממש.

אתן דוגמא, בתחילת הפרק שם מסופר על כך שבשנות החמישים של המאה העשרים הטיפול הרפואי כנגד כאבים בחזה ("אנגינה פקטוריס") היה פרוצדורה שבמסגרתה המטופל הורדם, המנתח ביצע חיתוך מתחת לעצם בית החזה והעורק השמאלי נקשר. כתוצאה מכך לחץ הדם שבעורקים שליד הסרעפת היה עולה, זרימת הדם לשריר הלב היתה משתפרת, והחולה היה חוזר הביתה שמח ומאושר. הניתוח הזה היה נראה מאוד מוצלח ונמשך במשך שני עשורים בערך. 

אממה ? יום אחד קרדיולוג בסיאטל בשם לאונרד קוב החל לחשוד באמיתות היעילות של הפרוצדורה הזאת, וערך ניסוי שבמסגרתו בחצי מהמטופלים הוא ערך את הפרוצדורה האמורה ובחצי השני ערך פרוצדורה מדומה, כאשר באחרונים הוא רק עשה להם כמה חתכים בעור, בלי שידעו על כך שהם לא טופלו בטיפול המקובל. 

והתוצאה ? שתי הקבוצות בניסוי דיווחו על הקלה בכאבי החזה שלהם !! 

אקיצר, זאת תופעה די מדהימה, וממה שהבנתי גם המדע כיום לא ממש יודע איך לאכול אותה לגמרי, אבל בכל אופן זה ממש לא כטענתך.

איפה בדיוק טענתי שמרפאים פצעים מדקירות סכין שברים או סדקים בגולגולת רק בפסיכולוגיה ?

כן טענתי שלהיבט הפסיכולוגי יש רכיב משמעותי בתהליך הריפוי של האדם, ואם אתה רוצה שאדייק, אז כן, גם בפרוצדורות כאלה. ובנוסף, הטענה היתה שזה היבט מספיק משמעותי כדי להקשיב לנחבל ולחייב את החובל בהוצאות כספיות.

וראיה חזקה לדבר: בסמוך לפני בגמרא נאמר "ואי א"ל אסיא אנא א"ל דמית עלי כאריא ארבא", כלומר נניח שהחובל הוא הרופא מספר 1 בתחום, בוודאי הטעם של התרשלות בעקבות אי קבלת תשלום לא שייך כאן, שהרי אם יתרשל יאלץ להוציא כסף מכיסו עבור רופא אחר, ויש לו אינטרס ברור לדאוג לריפויו של הנחבל. ואם כטענתך שמדובר ברפואה נטו ללא היבט פסיכולוגי איזה מין טיעון זה ש"איני רוצה להתרפאות על ידך", מה זה גן ילדים כאן ? לא רוצה לא צריך, סע הביתה. אלא כמו שטענתי, זה טיעון פסיכולוגי נטו. כיוון שאינו רוצה להתרפאות על ידו, אז הריפוי שלו יהיה פחות אפקטיבי, בגלל ההיבט הפסיכולוגי.

אבל שים לב לתוספת שערכתי אחרי זה.

שישנם פרוצדורות רפואיות שההיבט הפסיכולוגי בהם לא קיים, אז למה שבית דין יקשיב לחשש הזה של הנחבל ? אם מדובר ברפואה חיצונית נטו בלי שום היבט פסיכולוגי למה שלא נכריח את הנחבל להתרפא על ידו, ואם החובל ינצל את ההזדמנות עוד פעם לפגוע בו ניתן לו בראש ?  

תשתוק ותתרפא, אם תהיה בעיה בעתיד נפתור אותה. 

לא סביר שהגמרא עוסקת רק באיזשהוא צד עקיף של היות הטיפול בחינם

הרבה יותר סביר שהגמרא עוסקת בכך שעצם הטיפול יש חשש שלא יינתן כראוי

שסתם רופא יטפל יותר טוב אם יקבל כסף.... שהוא צריך גם את ה"שלא לשמה".. (גם היום, אע"פ שבוודאי הרבה רופאים משתדלים כמיטב יכולתם ברגיל - והם לא "בחינם" כי יש להם משכורת מהעבודה - אע"פ כן, כשלוקחים פרטי, דומני שרואים לא פעם שיש לרופא יותר אינטרס להוכיח את עצמו).

הרצי"ה היה מספר שבתור ילד, היה איזה רופא שטיפל באביו, הראי"ה קוק זצ"ל - וסירב לקחת תשלום. הרב זצ"ל, רצה לשלם לו. אז הרצי"ה, כילד ב"חדר", רצה לסייע לאביו, אמר לרופא שלמדו בגמרא ב"ק, ש"אסיא דמגנא - מגנא שוויא"..

ענה לו הרופא: אני לא מרפא אותו בחינם. שומר את השכר לעוה"ב...

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

זה הנושא

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת