אבל ישמצב נראלי לפי מה שהבנתי שזה לא דווקא עונש אלא תוצאה. הבנאדם לא משלם עלזה שהוא עשה/לא עשה דברים, הבנאדם עשה/לא עשה ככה וככה, ובעקבות זאת, הוא קוטרג. לא בתור עונש, אלא כתוצאה.
[ועדיין אני יותר מסכימה עם מה ששאלת מאשר מה שניסיתי לענות...]

שאלה: יש לאדם בחירה חופשית, אז למה: כשהוא נוסע במהירות 150 קמ"ש בכביש, מתרסק - אז הוא מת? ולמה אם אדם אוכל כולסטרול ומעשן 10 קופסאות ביום, הוא מת?

הוא עשה את זה לעצמו. נכון: יש לו בחירה חופשית - לקחת סמים או לא. שיעשה מה שנראה לו, אבל שידע שהוא יכול למו, ואם הוא יעשה את זה - הוא ימות.

אבל עדיין זה קצת סותר ולא מסתדר.

אלה שאלות שדי אין עליהן תשובה מספקת למוח של אדם (=

אחרי זה סתם יישארו לך ספקות במוח, וזה יכול להזיק במוקדם או במאוחר.

צריך לברר דברים שמציקים עד הסוף, כי אם לא הם יחזרו אליך!!

אם אתה נענש על בחירתך ברע!

אם אני חופשיה לבחור, זכותי לבחור ברע בלי שימנעו זאת ממני, או שיענישו אותי על כך! זה לא חופש בחירה!

יש לי חופש מוחלט  אם לקפוץ מעזריאלי או לא.
עוד משו - יש לי חופש אם לירות באקדח על מישו או לא.
אלא...אם אני אירה - התוצאה תהיה - אני ישב בבית כלא.
תוצאה , עונש - איך שלא תקראי לזה. אבל , אני מרצוני החופשי - עשיתי מה שעשיתי.
זה שהתוצאה מזיקה לי - זה לא מונע ממני לעשות את הפעולה הרעה.
נכון - זה מרתיע אותי. זה ממליץ לי לא לעשות.
כך בדיוק ה' נוהג איתנו -
הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם, אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ--הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה; וּבָחַרְתָּ, בַּחַיִּים--לְמַעַן תִּחְיֶה, אַתָּה וְזַרְעֶךָ.  
הנה - אומר לנו ה'. החיים שלך לפניך. קח , תעשה איתם מה שאתה רוצה.
אבל - אני , מציע לך - תעשה טוב. למה? כי התוצאה של הרע - יהיה שירוע לך.
בדיוק כמו שיש לך אפשרות עכשיו אם ללכת לישון או לא. אמא מציעה לך ללכת לישון.
את? תבחרי. אם תלכי לישון מאוחר - תקומי מאוחר. מוקדם - תקומי מוקדם.
הנה , הכדור בידיים שלך. את הטוב בעינייך עשי. אף אחד לא כופה עלייך.
אלא , דעי לך - אמא , שאוהבת אותך מציעה לך - "בתי האהובה - התוצאה של הרע , תהיה רעה. כך נקבע הועלם.
בכל זאת , הבחירה אצלך. אני מציעה לך - תבחרי בטוב"

מקווה שהובנתי.
בהצלחה!

תנו לי לחשוב עליהן (=

מצד אחד אומרים לנו שיש לנו בחירה חופשית, אבל מצד שני גם אומרים שהקב"ה יודע תמיד מה נעשה , מה עשינו ומה אנו עושים. אם ככה - איפה הבחירה החופשית של האדם , הרי הקב"ה בעצם יודע מה אני יעשה והוא יודע גם מה תיהיה התגובה שלו לכך.
לא מזמן עשינו על כך דיון והרי התוצאות:
לאדם יש בחירה חופשית אבל זה לא סותר  את זה שהקב"ה יודע מה נבחר.
 לדג': אם תשימי מול ילד קטן שוקולד ולחם עם גבינה, ברור לך שהוא יבחר בשוקולד, אבל בכ"ז היתה לו את האפשרות לבחור בלחם עם הגבינה. כך גם אנחנו מול הקב"ה הוא יודע מה נבחר אבל בכ"ז הוא נותן לנו את האפשרות לבחור.

מקווה שזה עזר  

זה גם לא כ"כ קשור. זו שאלה נפרדת בנושא הבחירה החופשית.

בכולופן- חג פסח כשר ושמייח לך!

כל התורה מבוססת על ברית האבות על הארץ. וכל הדר בחו"ל דומה כמי שאין לו אלוה, לפי הגמרא

צריך לשעו תתשובה גם על כוונות לא טובות בלב, לא על המעשה. על זה נאמר "על חטא שחטאנו לפניך בהרהור הלב". פשוט להצטער על הכוונה הרעה, לא על המעשה. ולחשוב שאם הייתי באותה סיטואציה היית ימסגירו למשטרה רק מטעמים טובים. זה נקרא חרטה. לחשוב שהייתי חזר לעבר ועושה אחרת

כי זה היה מוצדק (לא קראתי את הסיפור לפרטים)

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

אם ה' יתברך רואה שכשיש לך זמן אתה כן פותח ספר
ולא סתם מתבטל, ניצחת.

ספר נפלא לעובדי ה', אבל תובעני
זה לא ספר שקוראים בשבת לפני השנ"צ

קשה לקריאה?

או תובעני מבחינת עבודת השם? 

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

בהשראת המכילתא

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

על שלל הלכותיה והרעיונות הפילוסופים שכרוכים בה.

אבל מי יקרא את זה?

בהנחה שהיית רציני , אז כוונתך בין היתר שמצצות מעקה קשורה לנושא ביטחון והשתדלות, השגחה?

אשמח לחידוד..

זה חיבור מאוד מעמיק ושיטתי על מדרש רבה + אגדות ירושלמי. לא כמו עץ יוסף או אפילו יפה מראה אלא יותר סגנון מהרש"א. או טוב יותר, כמו הפירושים הממש ממש ארוכים של מראה הפנים על אגדתות מסוימות.

או: ספר שיאגד את כל אגדתות ירושלמי (קיים כבר) אבל יביא את כל המפרשים הקלאסיים של הירושלמי (קורבן העדה / פני משה / רידב"ז כו'). אולי גם חיבור כזה שמביא רק אגדתות ירושלמי מקוריות שאין להן מקבילות במדרש רבה / בבלי.

ויום אחד הוא נתקל בפירוש 'תפארת ציון' מלפני מאה ומשהו שנה והתרשם ממנו מאוד

(יש בהיברובוקס את הכרך על מדרש רבה אסתר. אני לא מכיר את הפירוש בעצמי)

אכתוב ב"נ בהמשך

שומרת את השרשור

כמו ברכון רק של שחרית מקוצרת ליחיד (יחידה למען הדיוק).

לימים שהזמן דחוק. וגם זה יותר נוח (חוברת קטנטנה במקום סידור שצריך לדפדף).

ותכלס אולי גם למנחה (גם ככה קצר)

ממש בשביל הימים הלחוצים שיוצאים מהבית מוקדם ואין זמן בכלל בכלל.

ובנפרד בשביל הפרקטיות…

אגב, גם ככה יש מלא דברים שנשים לא אומרות, בטח בתפילת יחיד, גם כשזמנן בידן (תפילין, קורבנות…)

הרי יש הלכות על דילוגים ומה המינימום שכן חייב בשחרית וכו. אז כזה. מאוגד במשהו קטן כמו ברכון של כמה דפים (האלו בלי השירים החסידיים, שזה נטו ברכת המזון)

וגם אם אני לא טועה

מנחה, ראש חודש, חגים... 

פרשת השבוע לפי התלמוד הירושלמי

ידעו..

זכור לי במעורפל שיש התעסקות בזה בכתבי

האדמור מפיאסצנה היד..

הרבה מפיאסצנה מביא שם הרבה על עבודה עם דמיון ומסביר למה חשובה התלהבות זה די ארוך ועבודה תהליכית לא משהו שאני עכשיו יכתוב פה בדקה.

בחבד אגב יש הרבה דיבור על התלהבות מתוך התבוננות תוכלי למצוא אצל אדמור הזקן הרבה התבוננויות על זה

אז תחילת פרק כו בתניא מדבר על שמחה ועצבות..

אבל שוב זה קצת שונה..

שווה לעיין שם בכל מקרה😃

על שמחה ועצבות יש מלא!

אבל ספציפית על הנקודה של התהלבות פחות מצאתי..

תודה

ואמנם כבר ידעת, שהנרצה יותר בעבודת הבורא, יתברך שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה. והוא מה שדוד המלך מתהלל בחלקו הטוב ואומר (תהלים מב, ב): כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, צמאה נפשי לאלקים וגו'. (תהלים פד, ג): נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. (תהלים סג, ב): צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. ואולם האדם אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי, עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו, כדי שימשך מזה שתולד בו החמדה בטבע, כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ובודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית.

אך אם ישתמש ממה שבידו, יקנה גם מה שאינו בידו בהמשך, כי תולד בו השמחה הפנימית והחפץ והחמדה מכח מה שהוא מתלהט בתנועתו ברצון. והוא מה שהיה הנביא אומר (הושע ו, ג): ונדעה נרדפה לדעת את ה', וכתוב (הושע יא, י): אחרי ה' ילכו כאריה ישאג.

בהצלחה!