חוברת חברה מעורבת לכתחילה, דיון הלכתיהדוכס מירוסלב

https://toravoda.org.il/wp-content/uploads/2015/11/chevra-shlema-website.pdf

הדיון שם מתחיל בעמוד 25

 

@{ר}ציני @אניוהוא @ימ''ל@סתם 1...@ארץ השוקולד

יש שם את דיון לגבי חברה מעורבת, שלטענתם הוא מותר לכתחילה.

מלבד העובדה שצרמה לי לגבי המארחים של המסמך הזה (ה' ירחם), לא ראיתי שם דיון הלכתי כל-כך.

מישהו יודע מה המקור להתיר דבר כזה?

ההתמודדות שלהם בטענה ש"דרך ארץ קדמה לתורה" נראה לי ממש לא הלכתי ולא תורני. המשך המאמר הוא יותר מאמר דעה מאשר פסק הלכה, יש שם המון המון מילים אבל מעט מאוד ראיות הלכתיות אם בכלל. ובטח שלא דעות מהפוסקים עצמם.

 

איך הם מתגברים על הרמב"ם והשו"ע הידועים?

(מעתיק מתגובה ממש לאחרונה במקום אחר)

רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כ"א סעיף ב': "הָעוֹשֶׂה דָּבָר מֵחֻקּוֹת אֵלּוּ הֲרֵי הוּא חָשׁוּד עַל הָעֲרָיוֹת. וְאָסוּר לָאָדָם לִקְרֹץ בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו אוֹ לִרְמֹז בְּעֵינָיו לְאַחַת מִן הָעֲרָיוֹת אוֹ לִשְׂחֹק עִמָּהּ אוֹ לְהָקֵל רֹאשׁ. וַאֲפִלּוּ לְהָרִיחַ בְּשָׂמִים שֶׁעָלֶיהָ אוֹ לְהַבִּיט בְּיָפְיָהּ אָסוּר. וּמַכִּין לַמִּתְכַּוֵּן לְדָבָר זֶה מַכַּת מַרְדּוּת. וְהַמִּסְתַּכֵּל אֲפִלּוּ בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁל אִשָּׁה וְנִתְכַּוֵּן לֵהָנוֹת כְּמִי שֶׁנִּסְתַּכֵּל בִּמְקוֹם הַתֹּרֶף. וַאֲפִלּוּ לִשְׁמֹעַ קוֹל הָעֶרְוָה אוֹ לִרְאוֹת שְׂעָרָהּ אָסוּר".

 

שו"ע אבה"ע סימן כ"א סעיף א' "צָרִיךְ אָדָם לְהִתְרַחֵק מֵהַנָּשִׁים מְאֹד מְאֹד. וְאָסוּר לִקְרֹץ בְּיָדָיו אוֹ בְּרַגְלָיו וְלִרְמֹז בְּעֵינָיו לְאֶחָד מֵהָעֲרָיוֹת".

קודם כלימ''ל

בגלל שהנושא (והנשוא) מועד לפורענות אני מבקש מראש מכל המגיבים לשים לב ולהתבטא בכבוד.

 

לשאלתך "איך הם מתגברים על הרמב"ם והשו"ע הידועים?" - הם ציטטו אותם בתחילת החוברת (עמ' 9) והסבירו.

 

 

והתייחסות כללית לענ''ד לגבי העולה מהחוברת, בלי להיכנס לציטוט כזה או אחר:

אמנם יש בה כמה דברים נכונים - ההבחנה ההלכתית בין מצוות הפרט להנהגה הציבורית (כלומר שצניעות היא מצווה אישית ולא ציבורית), האמירה שנושא כגון צניעות לכתחילה ובהגדרה סובל שינויים מסוימים בדורות השונים (גם ההלכה מכירה בזה, למשל לגבי המושג 'דת יהודית'), ההערה שצניעות הוא לא ערך יחידי וישנם ערכים נוספים שבאים מולו בשיקול (גם אני לא מתחבר למושג 'דרך ארץ' בהקשר הזה אבל האמירה הכללית נכונה). ועוד.

אבל עם כל זה לענ''ד הגישה מוטעית מהיסוד - ראשית, הם לוקחים 'בעיה' מסוימת שקימת לדעתם בכך שהציבור הקצין לכיוון מסוים, ובמקום רק לאזן הם מנסים לחנך לקיצוניות השנייה שגרועה הרבה יותר מהקיצוניות הראשונה.

הטעות היותר גדולה בגישה הזו, ואני מרגיש שזה קיים לא רק בתחום הזה, היא בניתוק מכוון מהמציאות ומכוונת התורה. הרי ידוע שיש משיכה בין המינים, לכן ההלכה נותנת גדרים והרחקות. אז לבוא ולומר 'בא ניצור חברה מעורבת, אבל ניתן לאנשים להתמודד עם האיסורים כמו שההלכה אומרת' זה להתעלם מהמציאות שהיא בבסיס איסורי התורה והרחקות חז''ל, וזה עיוות גדול (כמו משל חז''ל על לתת לנער כיס מעות ולהניח אותו בפתח בית בושת  - אמנם אין בזה איסור, אבל ברור לאיפה זה יוביל. להתעלם מהתוצאה ולומר שהתורה התירה את זה ושהנער יתמודד ועוד לעשות לזה אידיאליזציה זה אבסורד).

יש נקודה קצת יותר עמוקה שמפריעה לי בגישה הזו אבל בכל מקרה חרגתי בהרבה מהאורך הרצוי לתגובה ולכן אכמ''ל.

 

 

אני מרשה לעצמי להוסיף תיוג - @נפתלי הדג.

לא נכוןשפיפון

צניעות זה בעיה???? מאיפה הגעת אתה? תפסיקו לחדש כאן דברים מה זה

העניין הוא, לפי איך שאתה מבין את דעתם, שהם מעולם לא מתייחסיםהדוכס מירוסלב

לסוגיית "דרכא אחרינא". כאילו מבחינתם זה לא קיים ומותר להכניס את עצמך לנסיונות ואדם כזה לא נקרא רשע ח"ו...

 

לגבי ההתייחסות שם לדעת הרמב"ם, היא מגוחכת במקרה הטוב.

לא רק שהם עושים הבדלה שמאן דכר שמה בין ציבור ליחיד, הם גם טוענים שזה איסור אך ורק לגבר.

והרי הרמב"ם אוסר כל אלה מטעם "לא תקרבו", שכל קרבה שעלולה לגרום לעבירה עצמה היא דאורייתא.

וכידוע, לא תקרבו זאת לא מצוות עשה שהזמן גרמא, לכן השווה הכתוב אישה לאיש וכו'.

 

אני ממש לא מבין את הסגנון כתיבה הרטורי הזה, כאילו שזאת כתבה בעיתון. זה ממש חורה לי

 

מאוד מסכים איתך על ההשקפה בגדול.

רוצה להזכיר שפתחתי את השרשור הזה כדי לנסות ולהבין מאיפה הם באים, לפחות כדי שנוכל להכיל את דעתם גם אם נחלוק עליה בכל תוקף. כרגע נראה שזה פשוט רעיון לא רציני.

אולי יבוא גואל עם איזה שו"ת אמיתי מאחד מגדולי ישראל שעושה כאלה מהלכים באיכא דרכא אחרינא.

כי גם אם נביא את דעת הלבוש לגבי ישיבה מעורבת בחתונות, עדיין בדורו אפשר לומר שגסה דעתם. אבל בדורנו שהצניעות בפח והעבירות בשמים, אי אפשר להגיד שיש לזה מקום להתיר...

 

למה אתה סובר שלהניח ילד בפתח בין בושת לא אסור? מה עם נקרא רשע? או שהתכוונת מדאורייתא?

סקרנת אותי לדעת מה הנקודה היותר עמוקה שמפריעה לך בזה

בלת"קסתם 1...
החוברת ארוכה ואין לי זמן לעבור עליה ברצינות שמקנה זכות להגיב עליה.
בכל אופן ערבוב הוא לא ראוי כלל בין המינים.
איך חיו בעבר? באמת שאלה.

המלאכים שביקרו את אברהם לימדו אותנו כיצד על המתארח להתנהג, לדרוש בשלום האשה.

בנות צלפחד לא חששו מדיון בעניינם ולהעלות טענות.

חנה לא התפללה בעזרת נשים כנראה כשעלתה לשילה ועלי בחן אותה וראה אותה כמו שראו את כל העולות הניגשות לכהנים ולהקרבה.

נביאות ונביאות שקר שהיו מכריזות ברחובה של עיר ומקבצות אנשים לחיזוק משנתם לא חסר.

בתלמוד גם כן יש הרבה נידונים כאלו והכלל "אין משתמשים באשה" מוזכר בקידושין כמחלוקת בין שתי תפיסות שונות לחלוטין בין ערים בבבל.

מה שאלו את אימא שלום אשתו של רבי אליעזר במסכת נדרים? מי זה אותם "שאלו"?

יש לא להתערבב ויש לעשות מזה עניין גדול. יש תשובות של הרב פיינשטיין בעניין. ישיבה נפרדת בחתונות וכו'.

יש מצוי ויש רצוי צריך לראות איך ליישם בפועל צורה חיובית כיום.
לא הבנתי את הדוגמאותהדוכס מירוסלב

דרישה בשלום האישה הרי מוזכרת בהלכה וכתוב שם מפורשות מה מותר ומה אסור.

 

בנות צלפחד הלכו לבית דין, אף אחד לא אמר שלאישה אסור ללכת לבית דין. אדרבא, נשים היו באות לתוך בית המדרש אפילו כדי לשאול שאלות הלכתיות, זה מוזכר בכמה מקומות בגמרא.

 

חנה לא הייתה אחרי ה"תיקון הגדול" שעשו בביהמ"ק, ובטח שלא אחרי ההפרדה לעזרת נשים וגברים בבתי הכנסת. אז די ברור שהיא לא תתפלל בעזרת נשים... בעיקר כי לא היה דבר כזה.

 

לא יודע איפה ראית שנביאה הייתה מכריזה דווקא ברחוב (לא יודע אם נביאת שקר זאת דוגמא), אבל גם אם נניח שכן, מה זה שייך לקירוב דעות?

 

אין משתמשים באישה, ואפילו בקטנה. זה לא הבדלי גישות, זאת נזיפה של רב נחמן ברב יהודה בר יחזקאל, שגם קיבל את הנזיפה ולכן האמירה הזאת נפסקה להלכה.

 

לגבי אמא שלום כבר אמרו "תורה היא וללמוד אני צריך".

 

התשובות של הרב פיינשטיין לא מקילות בכלל בעניינים האלה אלא במקום צורך (וגם שם הוא צמצם את זה. למשל יצא נגד אלה שלוחצים יד לאישה כביכול לא לבייש אותה וכתב שאין להם על מה לסמוך).

למשל בגדר חולה, הוא נקט את שיטת הדרבנן באיסורי הסתכלות והרהור כנגד דרכא אחרינא. אין מה להשוות בין תשובה של הרב פיינשטיין לבין החוברת הזאת. שם נקטו לא חולה, אפילו לא דיעבד אלא לכתחילה, ובלי טיעון הלכתי אמיתי רק סברות שמזכירות מסה פילוסופית יותר מתשובה בשו"ת...

הדוגמאות לא הלכתיות אלא מחפשות מה היה בפועל.סתם 1...
הרמבם והשולחן ערוך כתבו מה שכתבו וגם הכירו את המציאות. בעניינים כאלו עדיף, לדעתי, להסתכל בשותים ולא בהלכות.

איך פסקו בפועל. למשל כיסוי ראש לאשה
הבעיה בפסיקה בשו"תים היא ששוכחים לקחת בחשבון את החברההדוכס מירוסלב

אם תאסור על נשים וגברים בארה"ב להתרועע, הם יפנו לגויים שאיתם אין להם ברירה.

זה לא תקף כאן לארץ ישראל ולא שייך.

 

בעיקר תראה הבדל בין פוסקים מאמריקה לשאר הפוסקים, וזאת לא ראיה כי שם חייבים לצרף קולא על גבי קולא.

בכל אופן, עצם פרסום החוברת הזאת מראה מה פוסקים בפועל. הרי היא יצאה כנגד פסק כל הרבנים (גם הדת"לים) שהוא הפוך מדעת החוברת הזאת.

אגב לגבי הסוגיה בקידושין ע, זו אחת הסוגיותסתם 1...
המצחיקות יותר שיש. לא ברור לי כלל שזו נזיפה שהתקבלה. כל הסיפור שם דורש תשומת לב רבה ומעלה הרבה חיוך
כל עוד הוא לא ענה אחרי שננזף, הכלל אומר שהוא קיבל את הדעההדוכס מירוסלב

ולכן פסקו את זה להלכה.

 

זה כללי פסיקה בגמרא, שבד"כ סוגיה נגמרת כשאין טענות מנגד וזוהי ההכרעה. בד"כ רואים מתי יש יוצאי דופן בפוסקים, וכאן כולם נקטו ככה להלכה על הדף.

 

יש הרבה סיפורים שנראים כמו הפגנת כח בגמרא, קשה מאוד להבין מה העניין! אבל מה לנו ולהבין בכלל מה זה כבוד התורה דקדושה, בטח בתקופת חז"ל

תראה שני גדולי הדור נפגשים בגלל אירוע מוזרסתם 1...
וכל מה שיוצא לאחד מהפה ננזף על ידי השני... מעניין.
חחח ומה תאמר על מחלוקת רשב"ג ורבי מאיר?הדוכס מירוסלב

רבי מאיר לא עזב את המחלוקת עד סוף ימיו! זה הסיפור הכי מוזר שראיתי אי פעם בגמרא.

לפחות במקרא של רב נחמן ורב יהודה בר יחזקאל זה נגמר בשלום (למרות שברור שידו של רב נחמן הייתה על העליונה מלכתחילה)

אבל תבין מה קורה בין השורותסתם 1...
יש כאן מאבק, שגם אם הוכרע הוא מעניין, בין שתי תפיסות שונות.
אחד מדבר בלשון גבוהה ומודרנית וננזף על ידי המסורתי יותר.

הוא מגיע עם הלכות פסוקות ומנהגים שלא מתקבלים וכו'. זה מה שמעניין היחס למה שהיה נהוג במקומות שונים.

ככה גם כאן, דיני צניעות זה קלאסי למה שנהוג. כמו לשון מרן "דרכה לכסות" וכו'
אתה מחזק עוד יותר את הניצחון של המסורת על החוברת הזאתהדוכס מירוסלב

שכבר בגמרא ראינו שהמודרנים הפסידו, ומלכתחילה היו בעמדת נחיתות

 

חייב להעיר שלא ראיתי ככה את השיחה הזאת כשלמדתי את זה, זאת נקודת הסתכלות מעניינת ומקורית

לא קראתי אותה אבל ייתכןסתם 1...
אשמח אם תקרא ותשתף בדעתךהדוכס מירוסלב

לא קראתי את כולה, רק את הנקודה שמדברת על הלכתחילה שלהם בעמוד 25, לא בעיון. הכל כתוב שם מאוד שטחי לענ"ד

המלאכים בכוונה שאלו דרך אברהם ולא ישירות מבקש אמונה

ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל... תני משום רבי יוסי למה נקוד על איו שבאליו,

לימדה תורה דרך ארץ שישאל אדם באכסניא שלו

והאמר שמואל אין שואלין בשלום אשה כלל, על ידי בעלה שאני

 

(בבא מציעא פז א)

רק נוסיף את הדיוק שגם ע"י בעלה שואלים בשלומה ולא מוסרים לההדוכס מירוסלב

דרישת שלום שזה דבר איסור

נכון.. תודה על הדיוקמבקש אמונה


יש לזה מקבילותסתם 1...
מה הכוונה מקבילות? ולאילו מקבילות התכוונת?הדוכס מירוסלב

זאת נפסקה להלכה

שזה מופיע בעוד מקומות ועוד חכמים ציטטוסתם 1...
ככה שאין רק גרסה אחת.
למשל רש"י מלמד אותנו מכאן שאדם ישאל את האשה על האיש ואת האיש על האשה.

בראשית רבה למשל זה עוד מקור. באמת קשה המדרש על ההלכה.



לא פוסקים הלכה מהמדרשהדוכס מירוסלב

איך המדרש יכול להקשות על גמרא ערוכה?

 

אבל אני לא רואה את הקושי מהמדרש. אם הוא שיבח את בעלה בפניה כדי להגדיל ביניהם שלום בית ואהבה, מה הבעיה בזה? הרי הוא לא שואל את האישה על שלומה.

רשי לא ידע את הגמרא? הנוסחאות לא לפני שאכריע מה היה לפני רשיסתם 1...
רש"י לא בא לפסוק הלכות בטח לא בפירוש על התורההדוכס מירוסלב

הכלל הנקוט הוא שרש"י בגמרא היה פרשן לא פסקן, למרות שיש חולקים בזה (לא מכיר פוסק בפועל שעם דעת החולקים, אבל בוודאי שמדובר רק כשיש מחלוקת).

אבל ברור שבפירוש על התורה הוא לא בא לפסוק הלכות, רואים את זה בבירור בכמה מקומות

כרגע הוצאתם את כל הניקוד של בעלי המסורה לשוואסתם 1...
נקוד על איו. הם שאלו את אברהם איו?

זו קושית התוספות אגב לא שלי. זה כבר מוקשה בגמרא הרי ברור שהמלאכים דיברו עם שרה. אחר כך חלק מהחכמים נדחקו לומר על ידי בעלה.

בניקוד איה ואיו זה לא נכנס, לא מסתבר ולא פשט כלל.

@מבקש אמונה
קשה לי להבין את השאלה מתחילה. הם היו מלאכים, איפה צד האיסור?הדוכס מירוסלב

בגלל זה פשט הגמרא כמו שנפסק להלכה די ברור. זה רק בא ללמד, לכן מה שעשו בפועל לא כל-כך נפקא מינה להלכה (ועד כמה שאני יודע אין מי שפסק אחרת).

 

אבל בכל מקרה ברור שאין איסור לדבר עם אישה בכלל, אלא להרבות שיחה איתה (כלומר בדברים שאין בהם צורך, מעשה ברבי יוסי הגלילי וברוריה). ובטח שהם לא שאלו אותה לשלומה, אלא שאלו אותה עליו ואותו עליה כדברי רש"י. ככה מתיישב הדבר לכל הצדדים, לא?

יאללה נשים, כיסויי שיער. גם רווקות.אברי
היה על זה דיון, הטעם לכיסוי ראש לגבר ע"פ הרמב"ם הוא צניעותהדוכס מירוסלב

אפשר להשאיר את הליצנות בלנ"ו אם תוכל

אפשר לא להשתמש במונח ליצנות כל הזמןאברי
ואם אין מה לענות - לא לעשות את זה.

ניסיון לבטל את הלגיטמציה שלי על ידי שימוש מוגבר ב"ליצנות" לא מוסיף לך יותר מדי..
אשמח אם לא תהרוס לי את הדיון כאן, המטרה היא לימוד תורההדוכס מירוסלב

ולא קטנוניות. תודה! וערב טוב

אשמח אם תדע לכבד את מי שמולך.אברי
נראה שאתה לא יודע לעשות את זה.

אמרו לי תמיד שאנשים גדולים הם פשוט כאלה, הקטנים זה אלה שמחפשים לדרוך על אחרים כדי להגיע גבוה.

ערב טוב.
כך פסק מרן הרב עובדיה.עברי אנכי

רווקה בתפילה צריכה כיסוי ראש. לאו דווקא מלא אבל צריכה.

 

כיף לעשות צחוק מהלכה? מדיון הלכתי?

מה גם שמפשט הגמרא נראה שצריכות כל הזמן כמו גבריםהדוכס מירוסלב

למרות שהדיון על זה יסיט את עצמו למחוזות אחרים לגמרי, היה איזה דיון עם ארץ השוקולד על זה לא זוכר אם פה או בלנ"ו

מממ.. נכון.. אז תוכל לענות לי אולי בקצרהעברי אנכי

למה אישה יכולה לללכת 4 אמות בלי כיסוי ראש (כמובן לאותן דעות שמחייבות בתפילה) וגבר לא?

השאלה היא מצד מה החיובהדוכס מירוסלבאחרונה

ארבע אמות זה מצד ההכנעה, וזה חיוב שיש רק על גברים מצד המנהג.

לגבי הצניעות, אישה מחוייבת בצניעות כמו שגבר תלמיד חכם מחוייב בד"כ.

הרמב"ם כותב שכיסוי ראש לגברים הוא צניעות שהנהיגו לעצמם תלמידי חכמים.

בגלל שעם השנים זה השתרש בכל העם, זה הפך למנהג שהוא חובה.

 

לכן אישה בכלל לא מחוייבת בכיסוי ראש בהליכה ארבע אמות, אלא משום צניעות שבזה לא נאמר שיעור מרחק הליכה. ולגבר, גם אם לא מצד הצניעות, נוצר חיוב חדש שלא ילך ארבע אמות בלי כיסוי הראש.

 

למה רווקה לא מחוייבת? זה מחלוקת בהבנת פשט דברי הגמרא שאומרת שגם רווקות לא ילכו פרועות ראש (ממש כפשוטו ככה הגמרא אומרת). יש בעדות המזרח כאלה שפסקו כמו פשט הגמרא שם והרווקות היו הולכות בכיסוי ראש כל הזמן. הזכירו פה את התימנים בשרשור ההוא.

ט"ו באבאביעד מילוא

מישהו יודע מתי ואיפה יערוך הרבי מסטוטשין את הטיש של ט"ו באב?

מעולם לא שמעתי עליופתית שלגאחרונה

אבל אתה מכיר את האתר הזה?

https://www.bechatzros.com/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA

קמצא ובר קמצא...סיעתא דשמייא1

....מי שאוהב את האב אי אפשר שלא יאהב את הבן!!!

מי שאוהב את הקדוש ברוך הוא אי אפשר שלא יאהב את בניו כל יהודי באשר הוא יהודי.

גלינו מארצנו רק כדי לחזק קודם כל את אהבת העם.

לא בדיוק.קעלעברימבאר

גלינו מארצינו כדי לא לחטוא בע"ז ש"ד וגילוי עריות.

ואז כשלכ חטאנו באלה,במילא לא היינו להוטים לעשות כת הקצוניות השניה ולחטוא בשנאת חינם.

עיין מהלך האידאות בישראל

הגלות היא ורק היא הרפואה...סיעתא דשמייא1

...לשנאת חינם. כל ההבטים של החסד ביהדות הופיעו רק כשהעם גלה.

לדוגמא רק כאן הבנתי כשזכיתי לעשות ברית לארבעת ילדי שלא שולחים הזמנות לברית מילה.

כל מי שבא ברוך הבא.

כתוב בגמרא שאנשי ביתקעלעברימבאר

שני היו גומלי חסדים.

אלא שהיתה שנאת חינם ביניהם.

שנאת חינם זה לא חוסר בן אדם לחבירו, אלא חוסר אחווה לאומית.

חוסר האחווה הלאומית נבעה כי עבודת ה' הפרטית הרימה ראש בבית שני, וכלאחד חשב שהוא צדיק מחברו והשני טועה.

זה נבע מפוסט טראומה של בית ראשון ורצון לעבוד את ה' בעבודת הפרט ולא הכלל.

ברגע שיש גלות, העם רגוע יותר כי לא מפחד לחזור לטומאת החטאים של בית ראשון, ולכן גם לא שונא חינם.

זה כמו שאם תנסה לעלות במדרון תלול עם הרכב, המנןע ישרף מרוב מאמץ, אז אתה נאלץ לעלות במדרון המתון והארוך.

כך הנסיון לטהר את טומאת חטאי בית ראשון,גרם מרוב מאמץ.לשנאת חינם.

הגלות במילא מדכאת את הגשמיות, ולכן העם יכול להרפות ולא מפחד להגיע לטומאת חטאי בית ראשון, ובמילא לא מאמץ את השרירים שלו ולא נופל לשנאת חינם

אם הבנתי נכון , זה רק מחזק את מה שאמרתיסיעתא דשמייא1

לא קשור לחסד.קעלעברימבאר

הגלות לא חיזקה באופן ידיר את האחווה הלאומית, כי היינו מפוזרים.

אבל מכיוון שכבר לא היינו צריכים להתאמץ לא ליפול לחטאי בית ראשון, אז במילא לא התפתחה קיצוניות דתית חזקה כמו בבית שני שהובילה לשנאת חינם.

כשם שאם לא אתאמץ לרפרף בכנפיים כדי לא ליפול (כי אני לא באוויר) אז לא ייתפסו לי השרירים

אני אוהב כל יהודי...סיעתא דשמייא1
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ט' באב תשפ"ו 19:50

מעשים ודעות זה משהו אחר.

את בני לדוגמא אני אוהב אבל לא את כל מעשיהם.

אחד מעשן, אחד נוסע על אופנוע....

ביום כזה מדובר על שנאת חינם כך שאם אין אהבה לכל הפחות אסור לשנוא.

השורש של תשעה באב הוא חטא המאיסה בארץ חמדההסטורי
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ט' באב תשפ"ו 22:08

שלכן נגזר "להפיץ זרעם בגוים ולזרותם בארצות".

התיקון הוא קודם כל דבקות בארץ.

ועדיין השאלה בעינה יפה, איךקעלעברימבאר

גלות בית שני מתקנת שנאת חינם?

עניתי על זה למעלה.

זה משתמע באופן עקיף ממהלך האידאות

בכל זאת זו שאלה מצויינת שהטרידה אותי כבר לפניקעלעברימבאר

שהוא שאל. ואפשר לפתוח עליה שרשור נפרד

בתי חב"ד בכל העולם….סיעתא דשמייא1

… זה עוד דוגמא לתיקון שנאת חינם. מנסיוני בביקורי בארץ בתי חבד בארץ הרבה פחות פתוחים.

ארוחות שישי כל שבוע לכל יהודי זה חסד גדול שרק קיים בגלות במלא הקפו.

בארץ הכל מצטמצם סביב המשפחה גרעינית באופן כללי. כמובן שפה ושם מארחים אחד או שניים אבל זה לא כמו מה שקורה כאן בגלות.

לא היה צריך 2000 שנה בשביל זהקעלעברימבאר

כנראה שכן. עדין בישראל מחלקים הזמנות…סיעתא דשמייא1

…לארועי ברית מילה. כמו כן עושים ארועי "בריתות" כדי לאסוף צ'קים.

כמו כן עדיין שולחים משולחים לרחבי העולם לאסוף תרומות להכנסת כלה, לישיבות ולכל מיני גמ"חים כאילו אין מספיק עשירים בארץ ישראל.

"על אהבתך אשתה גביעי"נקדימוןאחרונה

על הדיבור ועל השתיקהנקדימון

אני מחפש מקורות לנושא בכותרת. אשמח לכל הפניה, גם אם זה רק לפרק יחיד בתוך ספר.

למחקר או למעשה?טיפות של אור

אם לראשון, יש קטע קלאסי של הרמבם בפירוש המשנה לאבות (פרק א משנה יז). אבל אני נרתע מלתת אותו כהמלצה מעשית - אני חושב שהנפש שלנו צריכה דיבורים של סתם, שיתוף של רגשות, וכו וכו
 

רמב"ם על אבות א יז – ויקיטקסט

למחקרנקדימון
שיביא לידי מעשה

תודה

AI לפניךHakuna.Matata

תודה לGEMINI

שכר השתיקה וזהירות בדיבור ערך השתיקה: במסכת אבות (פרק א', משנה י"ז), רבן שמעון בן גמליאל מעיד על עצמו: "כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה".שתיקה שווה זהב: בתלמוד הבבלי (מסכת מגילה, דף י"ח, עמוד א') מובא הפתגם: "אִם מִלָּה בְּסֶלַע, מַשְׁתּוּקָא בִּתְרֵין" (אם מילה שווה שקל, השתיקה שווה שניים).חכמת השתיקה: במסכת אבות (פרק ג', משנה י"ג) נאמר: "סְיָג לַחָכְמָה – שְׁתִיקָה".

הפסקה על קדושת הדומייה של הרב זצ"לפינג פונג
תודה. איפה זה נמצא?נקדימון
אורות הקדש חלק ב עמוד צזפינג פונג
לא מתחייב שהמקור שנתתי נכון, זה מתוך ציון מקור במאמר מסויים שלמיטב הבנתי מתייחס לפסקה הנ"ל
רבי יצחק הוטנר על כךקעלעברימבאר

שיש תלמיד שלומד מרבו דרך השתיקןת של רבו. לא זוכר איפה

בספר פחד יצחקקעלעברימבאר

(חנוכה מאמר ח; אגרות וכתבים מכתב צו)טיפות של אור

יישר כוח🙂קעלעברימבאר

יש ברשת היכן שהוא?נקדימון

לא מצאתי בהיברובוקס, גם לא בספריא

אוצר החכמה?טיפות של אור

אפשר לצפות בחינם ב-150 עמודים ראשונים מכל ספר אחרי רישום (ללא רכישת מנוי)

(לי הרישום עבד רק מהמחשב או במצב desktop בטלפון)

רחל אימנוילדה של אבא

יש את המדרש שהאבות ביקשו מה' שבזכותם הוא ירחם על עמ"י ולא הסכים ואז קפצה רחל אימנו ואמרה שבזכות שתיקתה שלא לבייש את לאה

ואכן הזכות עמדה והקב"ה ריחם על עמ"י

סליחה שזה בלי המקור המדוייק, אוכל לחפש בהמשך

איכה רבתי פתיחתא כדילדה של אבא

תודה רבה! אסתכל אחרי הצום בעז"הנקדימון

לא ציפיתי לראות ספר של הרב משה צוריאל שם. תודה רבה.

בבקשה. באמת אוצרכולנו הביתהאחרונה

אז מה אתם אומרים, הולך כזכי, או אין הולך קזחי?קעלעברימבאר
מה הסיפור של חצי מנשה?…סיעתא דשמייא1
… הם לא ביקשו להתחשב בעבר הירדן ולא הבטיחו שיהיו חלוצים. האם בגלל שמנשה היה בכור בן בכור הוא קבל עוד נחלה בעבר הירדן? האם הם גם כן יצאו חלוצים לפני המחנה?
זה בגלל שיאיר בן מנשה , הבשן היתה אחוזה שהיה שליטקעלעברימבאר
שלה כשיב במצרים והיה הנכד של יוסף שליט מצרים ששלט גם על כנען
שמעתי בשבת כמה תשובות שמצאו חן בעינייטיפות של אור

א. משה רצה למנוע נתק בין השבטים שבעבר הירדן המזרחי לשבטים שבעבר הירדן המערבי. לכן הוא צירף אליהם חצי משבט מנשה - שהיה אחד השבטים הכי גדולים - כדי שהקשר בין שני חלקי השבט ימנע נתק
 

ב. בסוף הפרשה בני מכיר ויאיר ונבח משבט מנשה כבשו ערים בעבר הירדן המזרחי. אז משה צירף אותם (ולפי זה הפסוקים שם לא לגמרי לפי הסדר)

 

ג. פחות אהבתי - קראתי ביום שישי רעיון, שמשה רצה מראש לפצות את בני מנשה על ההפסד הצפוי מבנות צלפחד. אז הוא הוסיף להם נחלה (אבל לפי זה זה לא סיפק אותם)


 

לפי יהושע פרק א גם חצי שבט המנשה יצאו חלוצים

....אילת השחר
היה לי בזיכרון פירוש שקראתי לפני שנים,שהיה בזה עניין של מידה כנגד מידה של עניין מסויים, והלכתי לחפש כדי להביא בדיוק ומצאתי עוד פירוש לצידו (מעבר לאלו שהוזכרו כבר):

חזקוני במדבר לב לג פרשת מטות – פילוג שבט מנשה הוא עונש


"ולחצי שבט מנשה" – בני מנשה לא שאלו להם נחלה בארץ סיחון ועוג, רק בני ראובן וגד שאלו. אלא שע"י שאביהם גרם להם לשבטים שקרעו בגדיהם במעשה הגביע נתנה לו נחלתו בשני חלקים בשני עברי הירדן.16


פירוש נוסף-


בראשית רבתי עמוד 269 – זכות היא לשבט מנשה


[בן פרת זה] אפרים, בן פרת זה מנשה שנתרבה… בזכות שלא נשא עין למצריות שעלו לראותו… [עלי] שור נתן משה לחצי שבט המנשה בעבר הירדן כל… ס' עיר כלן מוקפות חומה שנאמר ס' עיר וכו' (דברים ג ד). הוי: "צעדה [עלי] שור" – זכה לערים מוקפות שור … זה שבט מנשה שצעד על הירדן, רגלו אחת עמדה מעבר הירדן ורגלו אחת בארץ כנען. שחצי השבט נטל חלקו בעבר הירדן וחצי השבט בארץ, הוי: צעדה עלי שור זה הירדן. ולמה נקרא שור? שנעשה כחומה לפני משה שלא יכול לעברו.17

אני זוכרת שאומרים שמשה השאיר אותם שםמתואמת

כדי שישגיחו על בני גד וראובן וישימו לב שהם נשארים מחוברים לתורה ולעם למרות המרחק. (אף שלפי זה לכאורה היה מתאים לשים עליהם דווקא חצי משבט יששכר, נגיד... אבל אולי גם שבט מנשה נחשב ללמדן ולמחובר לתורה)

הבן שלי העלה שאלה: לאיזה חצי משבט מנשה היו בנות צלופחד שייכות? לכאורה הן לא היו מסכימות לגור בעבר הירדן, אחרי שכל כך התחננו לנחלה בארץ ישראל...

נחלת בנות צלופחד היא בעבר המערביהסטורי
כמו כל משפחת חפר: עמק חפר, תרצה (מצפון מזרח לשכם, בירת ממלכת ישראל עד שזמרי שרף אותה) היא עיר של בת צלופחד.
נכון. תודה על התזכורת!מתואמתאחרונה
מלאכות המשכןילדה של אבא

לט אבות מלאכה שאסורות בשבת נעשו לצורך בניית המשכן.

לשם מה נצטרכו בבניית המשכן למלאכות של הכנת הלחם?

זורע, חורש, קוצר, מעמר, דש, זורה, טוחן, מרקד, לש, אופה?

לחם הפניםנקדימון
זה לא לצורך בניית המשכןילדה של אבא
הכנת הפשתן והצבעיםעזריאל ברגר
איך הכינו את הצבעים עם 'לש' 'מרקד' 'זורה" ?ילדה של אבא
מחלוקת בבלי/ירושלמיהסטורי

@נקדימון כתב את תשובת הירושלמי, לפיו לומדים גם מעבודת המשכן בפועל.

@עזריאל ברגר כתב את תשובת הבבלי, לפיו אמנם המשנה בשביל נוחות הלימוד והזכירה ציינה 'אופה', אבל בעצם זה מבשל, שבישלו את הצבעים.

עניתי להםילדה של אבא
לפי הירושלמי אז כל המלאכות מלמדות גם את מלאכות המשכן בפועל?
זו שאלה נכונה מאודטיפות של אור

(כלומר יש לי עליה תשובה מצויינת )
 

רב האי גאון כתב שזה נלמד מהכנת מנחת התמיד ומנחת כהן גדול שבכל יום ומנחות המילואים. ואילו רשי ותוספות כתבו שהמלאכות האלו היו בהכנת הסממנים לצביעת הבדים והעורות

 

האגלי טל בפתיחה תולה את המחלוקת בשאלה האם לומדים רק ממלאכת בניית המשכן (ואולי גם המשאות), או גם ממלאכת הקורבנות. הוא מביא כמה הוכחות חזקות מהבבלי לצד הראשון, והוכחה יפה מהירושלמי לצד השני, ומסביר איך כל אחד יכול להתמודד בכל זאת עם ההוכחות שנגדו

תודה על הפירוטילדה של אבא
אמסור לת"ח ששאל אותי..
יש הוספה מהמכילתאחוזר תמיד לאשתי

מכילתא דר"י לומד מהמילים "כל מלאכה" שבכלל זה גם המעטפת החיצונית [אוכל, לינה וכו'] שנצרכה לבוני המשכן

מעניין!טיפות של אוראחרונה
אפשר מראה מקום מדוייק? 
בין המצרים!!!אשר ברא
שתפו מקורות להתחזקות וכיסופים לבית המקדש.
מקפיצה.אשר ברא
אמר רבי נתן: המשיח שלי כבר הגיעחוזר תמיד לאשתי

וְהִנֵּה מַה שֶּׁעָבַר אַיִן, כִּי כְּבָר נִשְׂרַף בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ. אַךְ כָּעֵת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְלַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בֵּית־ מִקְדָּשֵׁנוּ, רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיָנוֹ

לא יודע אם תבינו אותי אבלחוזר תמיד לאשתי

בין המצרים זה האירוע הכי דרמטי בתורת רבי נחמן.

הכי שיש ביהדות.

אני מתכוון יותר מכל החגים ואירועי השנהחוזר תמיד לאשתי

בין המצרים זה נקודה מאוד מחוברת ועמוקה בתורותיו

תסביר, נשמח לשמועאשר בראאחרונה
מה המקור?אשר ברא
המלך אחאב נהרג על המרכבהכְּקֶדֶם
זה מסר ליהוא שיציית לחוקי התנועהקעלעברימבאר
כְּקֶדֶםאחרונה

אולי יעניין אותך