חוברת חברה מעורבת לכתחילה, דיון הלכתיהדוכס מירוסלב

https://toravoda.org.il/wp-content/uploads/2015/11/chevra-shlema-website.pdf

הדיון שם מתחיל בעמוד 25

 

@{ר}ציני @אניוהוא @ימ''ל@סתם 1...@ארץ השוקולד

יש שם את דיון לגבי חברה מעורבת, שלטענתם הוא מותר לכתחילה.

מלבד העובדה שצרמה לי לגבי המארחים של המסמך הזה (ה' ירחם), לא ראיתי שם דיון הלכתי כל-כך.

מישהו יודע מה המקור להתיר דבר כזה?

ההתמודדות שלהם בטענה ש"דרך ארץ קדמה לתורה" נראה לי ממש לא הלכתי ולא תורני. המשך המאמר הוא יותר מאמר דעה מאשר פסק הלכה, יש שם המון המון מילים אבל מעט מאוד ראיות הלכתיות אם בכלל. ובטח שלא דעות מהפוסקים עצמם.

 

איך הם מתגברים על הרמב"ם והשו"ע הידועים?

(מעתיק מתגובה ממש לאחרונה במקום אחר)

רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כ"א סעיף ב': "הָעוֹשֶׂה דָּבָר מֵחֻקּוֹת אֵלּוּ הֲרֵי הוּא חָשׁוּד עַל הָעֲרָיוֹת. וְאָסוּר לָאָדָם לִקְרֹץ בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו אוֹ לִרְמֹז בְּעֵינָיו לְאַחַת מִן הָעֲרָיוֹת אוֹ לִשְׂחֹק עִמָּהּ אוֹ לְהָקֵל רֹאשׁ. וַאֲפִלּוּ לְהָרִיחַ בְּשָׂמִים שֶׁעָלֶיהָ אוֹ לְהַבִּיט בְּיָפְיָהּ אָסוּר. וּמַכִּין לַמִּתְכַּוֵּן לְדָבָר זֶה מַכַּת מַרְדּוּת. וְהַמִּסְתַּכֵּל אֲפִלּוּ בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁל אִשָּׁה וְנִתְכַּוֵּן לֵהָנוֹת כְּמִי שֶׁנִּסְתַּכֵּל בִּמְקוֹם הַתֹּרֶף. וַאֲפִלּוּ לִשְׁמֹעַ קוֹל הָעֶרְוָה אוֹ לִרְאוֹת שְׂעָרָהּ אָסוּר".

 

שו"ע אבה"ע סימן כ"א סעיף א' "צָרִיךְ אָדָם לְהִתְרַחֵק מֵהַנָּשִׁים מְאֹד מְאֹד. וְאָסוּר לִקְרֹץ בְּיָדָיו אוֹ בְּרַגְלָיו וְלִרְמֹז בְּעֵינָיו לְאֶחָד מֵהָעֲרָיוֹת".

קודם כלימ''ל

בגלל שהנושא (והנשוא) מועד לפורענות אני מבקש מראש מכל המגיבים לשים לב ולהתבטא בכבוד.

 

לשאלתך "איך הם מתגברים על הרמב"ם והשו"ע הידועים?" - הם ציטטו אותם בתחילת החוברת (עמ' 9) והסבירו.

 

 

והתייחסות כללית לענ''ד לגבי העולה מהחוברת, בלי להיכנס לציטוט כזה או אחר:

אמנם יש בה כמה דברים נכונים - ההבחנה ההלכתית בין מצוות הפרט להנהגה הציבורית (כלומר שצניעות היא מצווה אישית ולא ציבורית), האמירה שנושא כגון צניעות לכתחילה ובהגדרה סובל שינויים מסוימים בדורות השונים (גם ההלכה מכירה בזה, למשל לגבי המושג 'דת יהודית'), ההערה שצניעות הוא לא ערך יחידי וישנם ערכים נוספים שבאים מולו בשיקול (גם אני לא מתחבר למושג 'דרך ארץ' בהקשר הזה אבל האמירה הכללית נכונה). ועוד.

אבל עם כל זה לענ''ד הגישה מוטעית מהיסוד - ראשית, הם לוקחים 'בעיה' מסוימת שקימת לדעתם בכך שהציבור הקצין לכיוון מסוים, ובמקום רק לאזן הם מנסים לחנך לקיצוניות השנייה שגרועה הרבה יותר מהקיצוניות הראשונה.

הטעות היותר גדולה בגישה הזו, ואני מרגיש שזה קיים לא רק בתחום הזה, היא בניתוק מכוון מהמציאות ומכוונת התורה. הרי ידוע שיש משיכה בין המינים, לכן ההלכה נותנת גדרים והרחקות. אז לבוא ולומר 'בא ניצור חברה מעורבת, אבל ניתן לאנשים להתמודד עם האיסורים כמו שההלכה אומרת' זה להתעלם מהמציאות שהיא בבסיס איסורי התורה והרחקות חז''ל, וזה עיוות גדול (כמו משל חז''ל על לתת לנער כיס מעות ולהניח אותו בפתח בית בושת  - אמנם אין בזה איסור, אבל ברור לאיפה זה יוביל. להתעלם מהתוצאה ולומר שהתורה התירה את זה ושהנער יתמודד ועוד לעשות לזה אידיאליזציה זה אבסורד).

יש נקודה קצת יותר עמוקה שמפריעה לי בגישה הזו אבל בכל מקרה חרגתי בהרבה מהאורך הרצוי לתגובה ולכן אכמ''ל.

 

 

אני מרשה לעצמי להוסיף תיוג - @נפתלי הדג.

לא נכוןשפיפון

צניעות זה בעיה???? מאיפה הגעת אתה? תפסיקו לחדש כאן דברים מה זה

העניין הוא, לפי איך שאתה מבין את דעתם, שהם מעולם לא מתייחסיםהדוכס מירוסלב

לסוגיית "דרכא אחרינא". כאילו מבחינתם זה לא קיים ומותר להכניס את עצמך לנסיונות ואדם כזה לא נקרא רשע ח"ו...

 

לגבי ההתייחסות שם לדעת הרמב"ם, היא מגוחכת במקרה הטוב.

לא רק שהם עושים הבדלה שמאן דכר שמה בין ציבור ליחיד, הם גם טוענים שזה איסור אך ורק לגבר.

והרי הרמב"ם אוסר כל אלה מטעם "לא תקרבו", שכל קרבה שעלולה לגרום לעבירה עצמה היא דאורייתא.

וכידוע, לא תקרבו זאת לא מצוות עשה שהזמן גרמא, לכן השווה הכתוב אישה לאיש וכו'.

 

אני ממש לא מבין את הסגנון כתיבה הרטורי הזה, כאילו שזאת כתבה בעיתון. זה ממש חורה לי

 

מאוד מסכים איתך על ההשקפה בגדול.

רוצה להזכיר שפתחתי את השרשור הזה כדי לנסות ולהבין מאיפה הם באים, לפחות כדי שנוכל להכיל את דעתם גם אם נחלוק עליה בכל תוקף. כרגע נראה שזה פשוט רעיון לא רציני.

אולי יבוא גואל עם איזה שו"ת אמיתי מאחד מגדולי ישראל שעושה כאלה מהלכים באיכא דרכא אחרינא.

כי גם אם נביא את דעת הלבוש לגבי ישיבה מעורבת בחתונות, עדיין בדורו אפשר לומר שגסה דעתם. אבל בדורנו שהצניעות בפח והעבירות בשמים, אי אפשר להגיד שיש לזה מקום להתיר...

 

למה אתה סובר שלהניח ילד בפתח בין בושת לא אסור? מה עם נקרא רשע? או שהתכוונת מדאורייתא?

סקרנת אותי לדעת מה הנקודה היותר עמוקה שמפריעה לך בזה

בלת"קסתם 1...
החוברת ארוכה ואין לי זמן לעבור עליה ברצינות שמקנה זכות להגיב עליה.
בכל אופן ערבוב הוא לא ראוי כלל בין המינים.
איך חיו בעבר? באמת שאלה.

המלאכים שביקרו את אברהם לימדו אותנו כיצד על המתארח להתנהג, לדרוש בשלום האשה.

בנות צלפחד לא חששו מדיון בעניינם ולהעלות טענות.

חנה לא התפללה בעזרת נשים כנראה כשעלתה לשילה ועלי בחן אותה וראה אותה כמו שראו את כל העולות הניגשות לכהנים ולהקרבה.

נביאות ונביאות שקר שהיו מכריזות ברחובה של עיר ומקבצות אנשים לחיזוק משנתם לא חסר.

בתלמוד גם כן יש הרבה נידונים כאלו והכלל "אין משתמשים באשה" מוזכר בקידושין כמחלוקת בין שתי תפיסות שונות לחלוטין בין ערים בבבל.

מה שאלו את אימא שלום אשתו של רבי אליעזר במסכת נדרים? מי זה אותם "שאלו"?

יש לא להתערבב ויש לעשות מזה עניין גדול. יש תשובות של הרב פיינשטיין בעניין. ישיבה נפרדת בחתונות וכו'.

יש מצוי ויש רצוי צריך לראות איך ליישם בפועל צורה חיובית כיום.
לא הבנתי את הדוגמאותהדוכס מירוסלב

דרישה בשלום האישה הרי מוזכרת בהלכה וכתוב שם מפורשות מה מותר ומה אסור.

 

בנות צלפחד הלכו לבית דין, אף אחד לא אמר שלאישה אסור ללכת לבית דין. אדרבא, נשים היו באות לתוך בית המדרש אפילו כדי לשאול שאלות הלכתיות, זה מוזכר בכמה מקומות בגמרא.

 

חנה לא הייתה אחרי ה"תיקון הגדול" שעשו בביהמ"ק, ובטח שלא אחרי ההפרדה לעזרת נשים וגברים בבתי הכנסת. אז די ברור שהיא לא תתפלל בעזרת נשים... בעיקר כי לא היה דבר כזה.

 

לא יודע איפה ראית שנביאה הייתה מכריזה דווקא ברחוב (לא יודע אם נביאת שקר זאת דוגמא), אבל גם אם נניח שכן, מה זה שייך לקירוב דעות?

 

אין משתמשים באישה, ואפילו בקטנה. זה לא הבדלי גישות, זאת נזיפה של רב נחמן ברב יהודה בר יחזקאל, שגם קיבל את הנזיפה ולכן האמירה הזאת נפסקה להלכה.

 

לגבי אמא שלום כבר אמרו "תורה היא וללמוד אני צריך".

 

התשובות של הרב פיינשטיין לא מקילות בכלל בעניינים האלה אלא במקום צורך (וגם שם הוא צמצם את זה. למשל יצא נגד אלה שלוחצים יד לאישה כביכול לא לבייש אותה וכתב שאין להם על מה לסמוך).

למשל בגדר חולה, הוא נקט את שיטת הדרבנן באיסורי הסתכלות והרהור כנגד דרכא אחרינא. אין מה להשוות בין תשובה של הרב פיינשטיין לבין החוברת הזאת. שם נקטו לא חולה, אפילו לא דיעבד אלא לכתחילה, ובלי טיעון הלכתי אמיתי רק סברות שמזכירות מסה פילוסופית יותר מתשובה בשו"ת...

הדוגמאות לא הלכתיות אלא מחפשות מה היה בפועל.סתם 1...
הרמבם והשולחן ערוך כתבו מה שכתבו וגם הכירו את המציאות. בעניינים כאלו עדיף, לדעתי, להסתכל בשותים ולא בהלכות.

איך פסקו בפועל. למשל כיסוי ראש לאשה
הבעיה בפסיקה בשו"תים היא ששוכחים לקחת בחשבון את החברההדוכס מירוסלב

אם תאסור על נשים וגברים בארה"ב להתרועע, הם יפנו לגויים שאיתם אין להם ברירה.

זה לא תקף כאן לארץ ישראל ולא שייך.

 

בעיקר תראה הבדל בין פוסקים מאמריקה לשאר הפוסקים, וזאת לא ראיה כי שם חייבים לצרף קולא על גבי קולא.

בכל אופן, עצם פרסום החוברת הזאת מראה מה פוסקים בפועל. הרי היא יצאה כנגד פסק כל הרבנים (גם הדת"לים) שהוא הפוך מדעת החוברת הזאת.

אגב לגבי הסוגיה בקידושין ע, זו אחת הסוגיותסתם 1...
המצחיקות יותר שיש. לא ברור לי כלל שזו נזיפה שהתקבלה. כל הסיפור שם דורש תשומת לב רבה ומעלה הרבה חיוך
כל עוד הוא לא ענה אחרי שננזף, הכלל אומר שהוא קיבל את הדעההדוכס מירוסלב

ולכן פסקו את זה להלכה.

 

זה כללי פסיקה בגמרא, שבד"כ סוגיה נגמרת כשאין טענות מנגד וזוהי ההכרעה. בד"כ רואים מתי יש יוצאי דופן בפוסקים, וכאן כולם נקטו ככה להלכה על הדף.

 

יש הרבה סיפורים שנראים כמו הפגנת כח בגמרא, קשה מאוד להבין מה העניין! אבל מה לנו ולהבין בכלל מה זה כבוד התורה דקדושה, בטח בתקופת חז"ל

תראה שני גדולי הדור נפגשים בגלל אירוע מוזרסתם 1...
וכל מה שיוצא לאחד מהפה ננזף על ידי השני... מעניין.
חחח ומה תאמר על מחלוקת רשב"ג ורבי מאיר?הדוכס מירוסלב

רבי מאיר לא עזב את המחלוקת עד סוף ימיו! זה הסיפור הכי מוזר שראיתי אי פעם בגמרא.

לפחות במקרא של רב נחמן ורב יהודה בר יחזקאל זה נגמר בשלום (למרות שברור שידו של רב נחמן הייתה על העליונה מלכתחילה)

אבל תבין מה קורה בין השורותסתם 1...
יש כאן מאבק, שגם אם הוכרע הוא מעניין, בין שתי תפיסות שונות.
אחד מדבר בלשון גבוהה ומודרנית וננזף על ידי המסורתי יותר.

הוא מגיע עם הלכות פסוקות ומנהגים שלא מתקבלים וכו'. זה מה שמעניין היחס למה שהיה נהוג במקומות שונים.

ככה גם כאן, דיני צניעות זה קלאסי למה שנהוג. כמו לשון מרן "דרכה לכסות" וכו'
אתה מחזק עוד יותר את הניצחון של המסורת על החוברת הזאתהדוכס מירוסלב

שכבר בגמרא ראינו שהמודרנים הפסידו, ומלכתחילה היו בעמדת נחיתות

 

חייב להעיר שלא ראיתי ככה את השיחה הזאת כשלמדתי את זה, זאת נקודת הסתכלות מעניינת ומקורית

לא קראתי אותה אבל ייתכןסתם 1...
אשמח אם תקרא ותשתף בדעתךהדוכס מירוסלב

לא קראתי את כולה, רק את הנקודה שמדברת על הלכתחילה שלהם בעמוד 25, לא בעיון. הכל כתוב שם מאוד שטחי לענ"ד

המלאכים בכוונה שאלו דרך אברהם ולא ישירות מבקש אמונה

ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל... תני משום רבי יוסי למה נקוד על איו שבאליו,

לימדה תורה דרך ארץ שישאל אדם באכסניא שלו

והאמר שמואל אין שואלין בשלום אשה כלל, על ידי בעלה שאני

 

(בבא מציעא פז א)

רק נוסיף את הדיוק שגם ע"י בעלה שואלים בשלומה ולא מוסרים לההדוכס מירוסלב

דרישת שלום שזה דבר איסור

נכון.. תודה על הדיוקמבקש אמונה


יש לזה מקבילותסתם 1...
מה הכוונה מקבילות? ולאילו מקבילות התכוונת?הדוכס מירוסלב

זאת נפסקה להלכה

שזה מופיע בעוד מקומות ועוד חכמים ציטטוסתם 1...
ככה שאין רק גרסה אחת.
למשל רש"י מלמד אותנו מכאן שאדם ישאל את האשה על האיש ואת האיש על האשה.

בראשית רבה למשל זה עוד מקור. באמת קשה המדרש על ההלכה.



לא פוסקים הלכה מהמדרשהדוכס מירוסלב

איך המדרש יכול להקשות על גמרא ערוכה?

 

אבל אני לא רואה את הקושי מהמדרש. אם הוא שיבח את בעלה בפניה כדי להגדיל ביניהם שלום בית ואהבה, מה הבעיה בזה? הרי הוא לא שואל את האישה על שלומה.

רשי לא ידע את הגמרא? הנוסחאות לא לפני שאכריע מה היה לפני רשיסתם 1...
רש"י לא בא לפסוק הלכות בטח לא בפירוש על התורההדוכס מירוסלב

הכלל הנקוט הוא שרש"י בגמרא היה פרשן לא פסקן, למרות שיש חולקים בזה (לא מכיר פוסק בפועל שעם דעת החולקים, אבל בוודאי שמדובר רק כשיש מחלוקת).

אבל ברור שבפירוש על התורה הוא לא בא לפסוק הלכות, רואים את זה בבירור בכמה מקומות

כרגע הוצאתם את כל הניקוד של בעלי המסורה לשוואסתם 1...
נקוד על איו. הם שאלו את אברהם איו?

זו קושית התוספות אגב לא שלי. זה כבר מוקשה בגמרא הרי ברור שהמלאכים דיברו עם שרה. אחר כך חלק מהחכמים נדחקו לומר על ידי בעלה.

בניקוד איה ואיו זה לא נכנס, לא מסתבר ולא פשט כלל.

@מבקש אמונה
קשה לי להבין את השאלה מתחילה. הם היו מלאכים, איפה צד האיסור?הדוכס מירוסלב

בגלל זה פשט הגמרא כמו שנפסק להלכה די ברור. זה רק בא ללמד, לכן מה שעשו בפועל לא כל-כך נפקא מינה להלכה (ועד כמה שאני יודע אין מי שפסק אחרת).

 

אבל בכל מקרה ברור שאין איסור לדבר עם אישה בכלל, אלא להרבות שיחה איתה (כלומר בדברים שאין בהם צורך, מעשה ברבי יוסי הגלילי וברוריה). ובטח שהם לא שאלו אותה לשלומה, אלא שאלו אותה עליו ואותו עליה כדברי רש"י. ככה מתיישב הדבר לכל הצדדים, לא?

יאללה נשים, כיסויי שיער. גם רווקות.אברי
היה על זה דיון, הטעם לכיסוי ראש לגבר ע"פ הרמב"ם הוא צניעותהדוכס מירוסלב

אפשר להשאיר את הליצנות בלנ"ו אם תוכל

אפשר לא להשתמש במונח ליצנות כל הזמןאברי
ואם אין מה לענות - לא לעשות את זה.

ניסיון לבטל את הלגיטמציה שלי על ידי שימוש מוגבר ב"ליצנות" לא מוסיף לך יותר מדי..
אשמח אם לא תהרוס לי את הדיון כאן, המטרה היא לימוד תורההדוכס מירוסלב

ולא קטנוניות. תודה! וערב טוב

אשמח אם תדע לכבד את מי שמולך.אברי
נראה שאתה לא יודע לעשות את זה.

אמרו לי תמיד שאנשים גדולים הם פשוט כאלה, הקטנים זה אלה שמחפשים לדרוך על אחרים כדי להגיע גבוה.

ערב טוב.
כך פסק מרן הרב עובדיה.עברי אנכי

רווקה בתפילה צריכה כיסוי ראש. לאו דווקא מלא אבל צריכה.

 

כיף לעשות צחוק מהלכה? מדיון הלכתי?

מה גם שמפשט הגמרא נראה שצריכות כל הזמן כמו גבריםהדוכס מירוסלב

למרות שהדיון על זה יסיט את עצמו למחוזות אחרים לגמרי, היה איזה דיון עם ארץ השוקולד על זה לא זוכר אם פה או בלנ"ו

מממ.. נכון.. אז תוכל לענות לי אולי בקצרהעברי אנכי

למה אישה יכולה לללכת 4 אמות בלי כיסוי ראש (כמובן לאותן דעות שמחייבות בתפילה) וגבר לא?

השאלה היא מצד מה החיובהדוכס מירוסלבאחרונה

ארבע אמות זה מצד ההכנעה, וזה חיוב שיש רק על גברים מצד המנהג.

לגבי הצניעות, אישה מחוייבת בצניעות כמו שגבר תלמיד חכם מחוייב בד"כ.

הרמב"ם כותב שכיסוי ראש לגברים הוא צניעות שהנהיגו לעצמם תלמידי חכמים.

בגלל שעם השנים זה השתרש בכל העם, זה הפך למנהג שהוא חובה.

 

לכן אישה בכלל לא מחוייבת בכיסוי ראש בהליכה ארבע אמות, אלא משום צניעות שבזה לא נאמר שיעור מרחק הליכה. ולגבר, גם אם לא מצד הצניעות, נוצר חיוב חדש שלא ילך ארבע אמות בלי כיסוי הראש.

 

למה רווקה לא מחוייבת? זה מחלוקת בהבנת פשט דברי הגמרא שאומרת שגם רווקות לא ילכו פרועות ראש (ממש כפשוטו ככה הגמרא אומרת). יש בעדות המזרח כאלה שפסקו כמו פשט הגמרא שם והרווקות היו הולכות בכיסוי ראש כל הזמן. הזכירו פה את התימנים בשרשור ההוא.

בהקשר לדיון על צמחונות. הצמחונות העתידית לא קשורהקעלעברימבאר

לימינו.

 

לעתיד לבוא לרצוח בהמה זה יהיה כמו לעקור עץ פרי רק פי מיליון פגימה יותר במציאות. הרס של חיים.


 

אבל מצד המוסר הטהור עצמו, אין שום דבר לא מוסרי בלהרוג בהמה, ולכן כיום אין מה להיות צמחוניים.


 

הרי אם עדיף לבהמה להיות קיימת מאשר לא, אז לא ייתכן שה' שהוא מושלם ייצור חסרון נצחי בעולם, כי מאל מושלם לא יכול להווצר מצב רע לנצח אלא רק זמני. לכן לא ייתכן שה' יגרום לנפש הבהמה לכלות לנצח אחרי מותה (אם אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שלבהמה יש תודעה, מה שאכן די בטוח). אם כן בהכרח נפש הבהמה חיה אחרי מותה או מתגלגלת מחדש בבהמה אחרת. אם כן רצח בהמה לא גורם לה שום סבל כי היא ממשיכה להיות קיימת במצב אחר. (ואם נדחק מאוד עדיין ונאמר שנפש הבהמה כלה אחרי מותה, סימן שהקיום לבהמה לא עדיף לה מאשר חוסר הקיום. ואז במילא אין פה שום נזק  לבהמה בלרצוח אותה).


 

לכן אין שום סיבה כיום להיות צמחוני. אלא אם כן זה גורם לאדם רגש שמח יותר בנפש משום מה. אבל לא מצד המוסר. בייחוד שבשר חשוב לבריאות , ואולי גם מוח האדם רגיל לאכילת בשר וללא בשר אנשים יחוו תסכול ועצבנות (לא יודע,צריך לשאול פסיכולוגים).


 

לעתיד לבוא נצליח לרפא את תלות הגוף והמוח באכילת בשר אז זה לא תהיה בעיה.


 

כמובן כל זה לא שייך לאיסור רצח אדם. כי חיי אדם יש להם משמעות וקדושה מצד עצמם, בניגוד לחיי בהמה

על פלפולים כאלה כתב הרב קוקטיפות של אור
"הפילוספיות האכזריות... החליקו לאדם, כל אחד על פי דרכו, לחנק בקרבו לגמרי את רגש היושר בנוגע לבעלי חיים. אמנם לא הספיקו ולא יספיקו עם כל התחכמותם, לשנות את טבע הצדק הטבעי, אשר נטע יוצר האדם בקרבו... וחז"ל לא התחכמו כאותה ההתחכמות הפילוסופית, ויספרו לנו שרבינו הקדוש נענש ביסורין, מפני שאמר לעגלא המובל לבי טבחא דערק תותי כנפיה: זיל לכך נוצרת"


(חוץ מזה שהתעלמת לגמרי מהסבל האיום של תעשיית הבשר בימינו, כשהחיות עוד בחיים)

לא נכון. הרב קוק כתב שהפילוסופיות האכזריות אומרותקעלעברימבאר

שלבהמה אין תודעה. הוא רטמז לדקארט שטוען שלבהמה אין תודעה.


 

רבינו הקדוש נענש כי היה אטום לסבלו של העגל. לא דיברתי על צער בעלי חיים אלא על הריגתם ללא כאב.


 

זה לא פילפולים אלא אמת וודאית במאה אחוז. להפך, הטענה שה' יגרום לנפש בהמה לכלות אחרי מותה (אם יוצאים מנקןדת הנחה שטוב לה הקיום מאשר חוסר הקיום) היא האכזרית.


 

הרב קוק התכוון שעצם ההרג של החיות גורם לנו מידת אכזריות, ולכן לעתיד לבוא נהיה צמחוניים, בדיוק כמו שלא נכרות עצי פרי בעתיד. אני דיברתי מצד המוסר בטהרתו שאין בעיה להרוג חיות. עובדה שהרב קוק עצמו אכל בשר.


 

לגבי הסבל בתעשיית הבשר. אז:


 

א. הפתרון הוא שכל הצמחונים יתאגדו ויכריזו שהם אוכלים רק "בשר חופש" כמו ביצי חופש. כלומר בשר ללא סבל אצל הבהמה. אמנם הבשר יהיה יקר יותר אבל אם כל הצמחונים יתאגדו אז לחברות יהיה אינטרס למכור בשר כזה. ואפילו צמחוני יעדיף לאכול בשר פעם בשבוע גם ביוקר.

ב. הסבל שנגרם לאנשים מאי אכילת בשר גדול יותר מהסבל של החיות. לחיות יש נפש פשוטה, בעוד שלבני אדם הנפש מורכבת וסובלת הרבה יותר.

וחוץ מזה. יש גם סבל לחיילים בצבא, אז לא נגייס?

יש סבל לאנשים שמעקלים להם את הבית, ולמפוטרים מהעבודה וכו' , אז לא ננהל כלכלה? למה לא רגישים לסבל בני אדם אבל כשזה מגיע לסבל חיות פתאום רגישים? מה עוד שחיות פחות סובלות כי הנפש שלהן פשוטה יותר

כל ארבעת הפיסקאות הראשונות שגויות עובדתיתטיפות של אור
לגביקעלעברימבאר

א)הפיסקה הראשונה - התבססתי על פירוש הרב לונדין לחזון הצמחונות, מתוך זכרון בעל פה. אני גם זוכר ששמעתי שהרב שרקי אמר שלפי דקארט לבהמה אין תודעה. אבל אולי התבלבלתי עם קאנט.


ב)רבינו הקדוש היה אטום לדמעותיו של העגל. הוא לא נענש על שחיטתו אלא על אטימותו לכך שהעגל בכה. ראה מפורשות בגמרא. השוחט עצמו לא נענש. אגב לפי דבריך כל מי שאוכל בשר צריך להענש כמו רבי.


ג)זה אמת וודאית.

כי מחויב המציאות שמה' מושלם תהיה מציאות מושלמת עם סבל מקסימום זמני אבל לא נצחי.

לכן אחד מהשניים: 1. או שלבהמה לא פחות טוב חוסר קיום מאשר קיום, דבר שאפשרי אבל תמוה.

2. או שנפש הבהמה קיימת לנצח.

בכל מקרה לפי 2 האפשרויות הרג בהמה לא עושה כלום מבחינת הטבה או הרעה לה.

(אגב אם אכן היה כילוי נפש ברצח הבהמה, גם בימינו היינן מתחייבים כרת על רצח בהמה כי בסוף כילינו פה תודעה. וברור שרצח בהמה היה אסור גם היום).


ד)התכוונתי שהרב קוק מעולם לא טען שהבעייתיות המוסרית של הרג הבהמה היא בכילוי נפשה. הוא לא התייחס לעניין. במילא הבעיה היא אחרת


כאמור, זה לא נכון, צריך פשוט לקרוא את חזוןטיפות של אור

הצמחונות

 

(בקצרה ממש - א. הרב קוק שלל במפורש שהוא מתכוון רק לפילוסופיה ספציפית. ב. הרב קוק הוכיח מרבי הגדי והעכברים על הרגש הטבעי שצריך להיות נגד לקיחת חיים. ג. ראה כאן. ד. הרב קוק ממש כן כתב שהבעיה היא לקיחת החיים בפני עצמה לכל אורך המאמר, כבר מהפרק הראשון)

זה לא משנה, בכל מקרהקעלעברימבאר

הוא לא התכוון ב"פילוסופיות האכזריות" לגישה שאני הבאתי.


 

הוא כותב "לחנק בקרבו לגמרי את רגש היושר בנוגע לבעלי חיים. אמנם לא הספיקו ולא יספיקו עם כל התחכמותם, לשנות את טבע הצדק הטבעי, אשר נטע יוצר האדם בקרבו". לא דיברתי על יושר בקשר לצער בעלי חיים. או את האינסטינקט הטבעי שלנו לסלידה מהרג חיות. שהוא אכן קיים ולכן בעתיד נהיה צמחוניים.

דיברתי על המוסר בטהרתו שאין בעיה מצד המושכלות להרוג חיה, לא מצד המפורסמות.


 

ב. ברור שצריך להיות רגש טבעי במפורסמות נגד לקיחת חיים. דיברתי שמצד המושכלות אין בעיה מוסרית. ובשם רגש בלבד אין סיבה לגרום סבל לבני אדם באי אכילת בשר.


 

ג. עדיין לא קראתי. אתייחס בהמשך


 

ד. כנ"ל.הבעיה במפורסמות. לא במושכלות. בשל המפורסמות לבד אז בעתיד נהיה צמחוניים. אין סיבה להיות צמחוניים גם כיום בשם המפורסמות. כשם שיש רגש צדק טבעי נגד כריתת עצי סרק. ובכל זאת כיום אנו כורתים עצי סרק ובעתיד לבוא כנראה שלא.

 

הרב קוק מעולם לא דיבר על כילוי תודעת הבהמה במאמרו. לא נתן לזה אפילו רמז.

וגם אם כן, אז זה מקסימום קיצור חופשה כמו שכתבתי. "לקיחת חיים" היא בדיוק כמו לקיחת חיי אדם ברצח, למרות שנשמתו קיימת בעולם הבא


 

 

נובמתטיפות של אור
לא מתכוון להמשיך את הדיון, תהנה
הרב קוק מעולם לא התייחס לשאלה הפילוסופיתקעלעברימבאר

של האם תודעת הבהמה כלה אחרי מותה או לא.

 

הוא התייחס במאמר למפורסמות, לא למושכלות. שרע רגשית להרוג יצור חי


 

גם רצח אדם מתואר בתור "נטילת חייו" למרות שנשמתו ממשיכה להיות קיימת.

 

בדיוק כמו שבמפורסמות זה רע ללכת בלי בגדים. לא במושכלות (מניח שאתה מכיר את החיחוק של הרמבם בין המושכלות למפורסמות)

כותב בשביל המשתמשים האחרים. כיקעלעברימבאר

מכבד את בקשתך לא להמשיך בדיון אבל מגיב על תגובתך.

 

עברתי כעת על כל מאמר חזון הצמחונות.


 

לא היה שם רמז להתייחסות לשאלת כליון נפש הבהמה אחרי מותה. אבל אולי פספסתי.


 

להפך, מהרב קוק משמע שכל בעיית הרג חיות היא מצד המפורסמות, לא מצד המושכלות "מפני שאי אפשר כלל לצייר שאדון כל המעשים...ישים חוק נצחי...שאי אפשר יהיה למין האנושי להתקיים כי אם *בעכרו את רגש מוסרו על ידי שפיכת דם*".

 

"כי חסרון מוסרי כללי הוא במין האנושי, במה שלא יקיים את *הרגש הטוב והנעלה* , לבלתי קחת חיי כל חי".

 

"קחת חיי כל חי" זה כמו לומר "ראובן נטל את חייו של שמעון" למרות שברור שנשמת שמעון קיימת אחרי מותו.

 

כמובן לא משתמע מה הרב קוק סובר בעניין שאלת קיום הנפש לבהמה אחרי מותה, אבל אין שום רמז לכילויה במאמר


 

 

ועוד ראיה:קעלעברימבאר
בפסקה לב הרב קוק מדבר שלעתיד החיות יתעלו למדרגת אדם , אבל הוא לא מציין אף לו ברמז שתודעת החיות תעבור בעתיד לבוא מ"ברת כליון" ל"נצחית" . אולי משמע מכאן, למרות שלא בטוח, שהרב קוק סובר,שכבר עכשיו נפשם נצחית
האם כשהרב קוק הזדעזעקעלעברימבאר

כשהרב אריה לוין קטף עלה מהעץ, בטענה שהוא הורג את החיוניות האלוקית בבריאה, האם זה אומר שהרב קוק טען שמי שכורת עץ משמיד תודעה של צמח?

לא.

כנ"ל לא מחייב ש"נטילת חיים של בהמה" הכוונה השמדת תודעתה (לא מאחר שאין לה תודעה כמו צמח, אלא מאחר שכנראה תודעתה מתקיימת אחרי מותה)

תגובה ל"ראה כאן":קעלעברימבאר

 

לפי רס"ג שהבאת משמע שיש חיי נצח לבהמה, צער המיתה יכול להיות צער הכאב עצמו בשחיטה, או לחלופין הצער שלה בעת שהיא גוססת שהאינסטינקט שלה הוא לחיות, או לחלופין הצער שלה במעבר מעולם הזה לעולם הבא שנשמע מרס"ג שזה צער מועט ביותר (וגם מה כל כך נורא בלעבור לעולם הבא), וגם בזה הוא מסתפק אם קיים צער. כנ"ל הגאונים.

 

בכל מקרה על צער מועט שכזה אין מה להיות צמחוני בימינו מלבד אנשי מעלה כרב הנזיר.


 

לגבי הרמב"ם. הרמבם גם כותב שיש אנשים שנפשם כלה אחרי מותם כעונש. וכבר הכריעו כל המקובלים נגד הרמבם בעניין בני אדם שתמיד נשמת אדם היא נצחית. וכן משמע מדורשי רשומות בפרק חלק.

אז מהרמבם לבהמות אין ראיה

ואגב, גם לשיטת הרמבםקעלעברימבאר

הרמבם לא כותב בשום מקום לזכרוני שהקיום לנפש הבהמה טוב לה יותר מאשר אי הקיום שלה.

 

רק על כליון נפש האדם הוא כותב שזה "העונש והנקמה הגדולים ביותר" לא על כיליון נפש הבהמה

ועוד תוספת:קעלעברימבאר
אתה יכול להדחק ולטעון שטוב לבהמה להיות קיימת באופן זמני, עד שלב מסוים שבו כבר נמאס לה מהקיום. שכמובן זו אמירה תמוהה מאוד.


ואז יוצא שאדם שהורג בהמה לפני זמנה, באמת גרם לה סבל כי עדיין טוב לה בקיום.


בכל זאת אמנם זה קצת רע, אבל זה כמו אדם שקיצר חופשה של אדם אחר בכמה ימים. סך הכל נזק זמני. לא כל כך נורא. (ואז המסקנה שזה בסדר להרוג בהמה זמן קצר לפני מותה מזקנה)

ראיתי עכשיו אתקעלעברימבאר
פירוש הרב לונדין שטוען שדקארט וקאנט טענו שלחיות אין תודעה. אבל הוא חא הביא מקור מלבד ציטוט של קאנט מתוך"הנחת יסוד למטפיסיקה" ש"לאדם לא יכולה להיות שום חובה מוסרית לישויות שאינן אדם".


הרב לונדין כותב ש"ייתכן שהכוונה בדברי הרב קוק לתםיסות קאנט ודקארט, שטענו שלבעלי חיים אין תודעה"

(אבל לעצם הענייןטיפות של אור

גם בלי כל הפלפול הזה, הטיעון 'מוות לא גורם סבל לכן זה בסדר לשחוט בעלי חיים' נשמע לי תמיד הגיוני. פשוט היום יש המון סבל בתעשייה עצמה)

מכל מקום הדיון המעשי הוא כמובן בקנה מידה אחר לגמרימי האיש? הח"ח!

באופן מעשי יותר מאשר 99 אחוזים מהבשר הנצרך איננו מחיות שקיימות בדרך הטבע, אלא בדרך של גידול חיות משק - מואכלות שלא כדרך טבע, מואבסות ונהרות, ומופרות ומולידות, ומושקות ומתות - הכל במעשה מלאכותי בעיוות דרכי הבריאה והמערכת האמיתית שכגן עדן. רובן ככולן אינן טבע ואינן חלק בן קיימא במעשה הבריאה, אלא הן בדיוק ייצוג של הכוח שניתן בידי אדם "לעובדה ולשומרה" והוא מהרס, מחריב, מפרק ומשבר הכול, עד לאדמה עקרה, עד צחיחות, עד קרקעות שנשטפות במי צואה ומים אפורים ומים מתים, ומוות, מוות, מוות בכול. הטבע מובר, איזונו שבין בעלי חיים וצומח וסביבה וקרקעות ומינרלים ומים נקיים ומחזור משקעים מופר, הכול ארסי ומפעפע ורדיואקטיבי ומוזרק בחלקיקי מולקולות מיקרוסקופיים, החודרים בקני נשימה, בעורם הנושם של דו-חיים (ומכאן מוטציות מזעזעות כגון צפרדעים המפתחות חמש ושש גפיים, מעוותות צלם ומפלצתיות), בדם, בעורקים, בוורידים. מי שאוכל כל דבר ואינו מודע מה הוא עושה וחושב שעתה אכל ושבע ואומר "האח האח", הוא כאוכל פגרים, כצבוע אומלל התוחב אפו לנבלה, או בעצם גרוע בהרבה גם מזה, כי אפילו חיות אלו הן טבע ואיזון ומחזור. אילולי הייתי דתי ויודע שהכל בתורה ובנביאים ובכתובים, אולי זה היה באמת נושא שבו לא הייתי חושב על מקורותינו אלא יונק ממעיין זר, אותו צילום מצב מעיניו של בן שבטי הילידים באמריקה, הנאבאחו, ההופי, הלאקוטה, שזכה לכינוי המפורסם "קוייאאניסקאטסי" וכדומה וכל השאר. אלו שהיו שם אלפי שנים "לפני", כלומר בטרם האירופאים, בטרם ה"תירבות", בטרם "המדע", או ליתר דיוק התיעוש והמיסחור, ומבכים את האור הזר, הרעש, הסיחרור.

האם עודף החקלאות כתוצאה מצמחונות לאקעלעברימבאר
גורם נזק סביבתי גדול יותר? (דשנים כימיים, בירוא יערות וכדומה)


אני לא יודע. רק שואל

ככל הידוע לי גידול חיות משק למאכלמי האיש? הח"ח!

בקנה המידה המתקיים בעולם נכון לימינו, הוא נזק סביבתי גדול לאין שיעור מאשר אילו עברה אוכלוסיית האדם לצריכת מזון צמחי ואולי רק בשר בן קיימא במקרים מצומצמים ביותר.

אז מעבר לצריכתקעלעברימבאר

בשר בר קיימא לא תהיה על ידי צמחונות, אלא על ידי שכל הצמחונים יצרכו רק "בשר חופש" בר קיימא, ויאכלו בשר פחות מהרגיל.

 

אבל כרגע חברות הבשר יודעות שרק קרניבורים שלא מעניין אותם בשר בר קיימא צורכות את הבשר, ואין לחברות שום אינטרס לעבור לתעשיה סביבתית. כך שתופעת הצמחונות רק מגדילה את המפגע הסביבתי של תעשיית הבשר.

 

 

מה הלוגיקה העקומה שלך?מי האיש? הח"ח!

אין ולא יכול להיות בשר בר קיימא בכמות שקשורה בכלל לדרישה האנושית לבשר.
שוב דיברת דברי הבל.
אין לי עניין לנהל דיון עם מי שמעקם את המציאות והמוח.

נגיד ש10 אחוז מהאנושות יהיו צמחוניים.קעלעברימבאר

זה יפחית רק בעשר אחוז את צריכת הבשר.

 

אבל אם כל הצמחונים יתאגדו ויידרשו מהחברות בשר בר קיימא וייקנו זאת גם במחיר יקר יותר, לחברות יהיה אינטרס ליצר זאת. ואז עוד הרבה קרניבורים יצטרפו לדרישה הזאת לפי האופנה שתגדל.


 

כיום תופעת הצמחונות רק משמרת את תעשיית הבשר באותם דפוסים ישנים. כי הצמחונים במילא לא צרכנים שלה.

 

לגבי כמות האנושות - הפתרון הוא כמובן בבשר מהונדס. אבל זה לא קשור למצב בימינו אלא רק כשהפתרון יצא לפועל. עם או בלי הצמחונים

לוגיקה מטורללת על כל המוח.מי האיש? הח"ח!

אין דבר כזה בנמצא בשר לצריכה חופשית שהוא בר קיימא, אתה מדבר על הר זהב דמיוני ומעוות מציאות בהפצת שקרים הזויים.
האמת היא שאו שהאנושות תהיה צמחונית, או שיהיה משק חי מעשה אדם, וכל השאלה היא מה האינטרס הקיומי מבחינת תוצרים וזיהום ועתיד אנושי נעים ולא דיסטופי. האם משק חי מעשה אדם הוא זיהום קטסטרופי או תוצר הניתן לניהול בר קיימא. הבהרתי שלמיטב הבנתי לא, מטעמי הכלכלה החופשית ואף מרקנטיליזם אלמנטרי. אפילו אילו היה בנמצא פי 100 "בשר בר קיימא" לצריכה חופשית ממה שיש עכשיו, זה לא היה מדגדג את דרישת הבשר האנושית.
משאיר לקורא לשפוט.

בשר מהונדסנקדימון

הגאולה לא צריכה להיות רגרסיה של צורת החיים האנושית, וגם לא צריכה להיות פגיעה בעולם.

היא פשוט "וכבשוה": שימוש בשכל האנושי כדי להשתמש באופן הטוב ביותר בעולם.


בשר מהונדס נשמע כמו פיתרון נאה. אמנם הוא עוד בחיתוליו, אבל נשמע מבטיח. וגם אם לא לנו ברמה ההלכתית (אין לדעת מה ההלכה תוכל לומר בנדון), הרי שלמעט עם ישראל כל היתר יוכלו לעבור לבשר מתורבת.

הגיוני שבעתיד עם התפתחות ההנדסה הגנטית,קעלעברימבאראחרונה

שאולי אפילו תפרוץ את המגבלה בשימוש ב4 הנוקלאוטודים המוכרים בדנ"א ותוכל ליצור רצפים כימיים אחרים בדנ"א יחד עם שינוי מהותי באורגניזמים ואולי אף גילוי חלקיקי יסודחדשים בפיסיקה שתוכל ליצור כמיה חדשה,

 

אולי אפילו נוכל לייצר עצים (או אורגניזם פותוסינטזי אוטוטרופי אחר) שמצמיחים עליהם בשר. לא מספיק מבין בזה, אבל זה כנראה יהיה הרבה יותר יעיל אנרגטית מייצור בשר על ידי ריבוי תאים. מאחר שלא צריך לתחזק עלות של אספקת סוכרים נוטריינטים ואחזקה שוטפת של התהליך שמצריך ריבוי תאים מתועש.


 

ואולי "עתידה ארץ ישראל שתמציח לחמניות וכלי מילת" יהיה כפשוטו בעזרת המדע

מה שאתה מציע לא ראלי, שכל האנושות תוךקעלעברימבאר

50 שנה תהיה צמחונית. הגיוני יותר שיצליחו לייצר בשר מהונדס בכמויות אדירות עוד לפני שהאנושות תהיה צמחונית.


 

מה שדיברתי זה מה לעשות בדורינו כדי לתקן כמה שיותר את תעשיית הבשר.

מה שצריך לעשות זה התאגדות של הצמחונים שיידרשו "בשר חופש" כמו ביצי חופש. לא עוד תוספת צמחונים, שבמילא תגרום לרוב האנשים להשאר קרניבורים.


 

 

 

זה לא פלפול אלא מסקנה מחויבת המציאות.קעלעברימבאר

ברור שאם לו היה מצויר שנפש הבהמה כלה אחרי מותה, מתוך הנחה שעדיף לה להיות קיימת מאשר לא. (אחד מהם כמובן לא ייתכן).

 

אז ברור שעצם ההריגה היא סבל לחיה, כי משמידים את קיומה. 

 

וכדברי הרמבם אין עונש גדול יותר מכילוי הנפש

 

יש לכם המלצה לשיעורים מוקלטים על ישעיהו?מתואמת

כלומר, לימוד על פי הסדר של הספר.

ראיתי שיש לרב עוזי ביננפלד (שעוד שיעוריו בנביאים ראשונים כבר שמעתי), אבל נראה שהלימוד בספר לא הושלם...

ראיתי שיש גם לרב אורי שרקי, אבל הסגנון שלו קצת פחות מדבר אליי.

אם יש רב שהסגנון שלו דומה לשל הרב עוזי ביננפלד - אשמח לשמוע עליו.

כמובן, שיעורים שאפשר לשמוע ברשת בקצב שלי.

תודה!

הרב מוטי פרנקועזריאל ברגר

אינני מכיר את הסגנונות של הרבנים שכתבת, אבל אני ממליץ בחום על שיעורי הרב פרנקו.

זכיתי ללמוד מהם את הנ"ך כשלש פעמים, ואני ממשיך שוב ושוב (בקצב של שני פרקים ליום, כך שכל שנה מסיימים את כל הנ"ך).

אני שומע את השיעורים הקצרים - 7-10 דקות לפרק - ומאוד נהנה.

יש לו גם שיעורים ארוכים - כשעה לפרק - אבל לא על כל התנ"ך.

 

חפשו בגוגל "הרב מוטי פרנקו", או באתר של ישיבת הגולן.

יש גם בספוטיפיי וכדו'.

 

או אם תרצו - תיקיית דרייב עם כל הסדרה:

התנ"ך היומי - הרב מוטי פרנקו, ישיבת הגולן – Google Drive

(יש רק חיסרון אחד בתיקיה הזאת - שהקבצים הם MP4 במקום MP3. אם מישהו ירים את הכפפה להמיר את הכל ולהעלות לדרייב - תבוא עליו ברכה)

תודה רבה!מתואמתאחרונה
מישהו יכול להבהיר את ענין הקורבנות לעתיד לבוא?סיעתא דשמייא1
בפועל אין הרבה הבדל ביןקעלעברימבאר

ביטול עשה לשב ואל תעשה.

 

בפועל משניהם יוצא שסנהדרין יכולים לומר לנו לא לקיים מצוות עשה דאוריתא (נראה לי הנפקא מינא היא שאי אפשר לא לשטית רב חסדא לבטל עשה שהוא בשב ואל תעשה ולומר לנו לעשות את ביטול העשה בקום עשה. למשל סנהדרין לא יכולים לומר לנו להשאיר חמץ ברשותינו אחרי חצות בערב פסח ולבטל עשה של תשביתו, או אי אפשר שסנהדרין יאמרו לנו לאכול ביום כיפור ולבטל עשה של "ועיניתם את נפשותיכם" (לא סגור אם זה עשה או לא תעשה) וכנ"ל כל עשה שמנוסח בתורה בלשון "שב ואל תעשה" הסנהדרין לא יכולים לומר לנו לקום לעשות ולעבור עליו. כי בעצם הסנהדרין יאמרו לנו "קום עשה!" ולא "שב ואל תעשה!"

 

ולרב חסדא לזכרוני, אפשר גם לומר סנהדרין לנו לקום לעשות משהו כמו מותר לאכול חלב, מותר לאכול בשר וחלב. אבל לא סגור על זה.

 

כי כמו שהתורה מחלוקת למצוות עשה ואל תעשה, לפי סגנון הציווי אם התורה אמרה לעשות או אסרה ואמרה "לא" "השמר לך" וכדומה. כך יש חלוקה אחרת של "קום עשה" ו"שב ואל תעשה" שם החלוקה לא לפי סגנון הציווי בכתוב, אלא לפי המעשה בפועל , האם אנחנו צריכים לעשות משהו או להמנע.

 

בדרך כלל כל עשה הוא קום עשה וכל לאו הוא בשב ואל תעשה.

אבל יש חריגים: עשה של "תשביתו" למשל אומר לנו לא להשאיר חמץ וזה שב ואל תעשה.

לא תעשה של "לא תותירו ממנו" אומר לנו לאכול בקום עשה את הקרבן עד הבוקר.

למה המכה השישית היא שחין ולא צרעת?קעלעברימבאר

הרי מכות 5 ו6 מראות שה' שולט גם על המלאכים והכוחות הנסתרים של המציאות, כהכנה לברד שבו נאמר "למען תדע כי לה' הארץ". שהרי בניגוד למות הדגים בדם או מות הבהמות בברד, אין לדבר ולשחין גורם נראה לעין. ולכן תמיד מגפה או צרעת(ושאר נגעי עור. ובשר כי יהיה בעורו שחין ונרפא והנה בעור הבשר נגע צרעת) משמשים כעונש סמלי בתנ"ך. ולכן גם "כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך בדבר ותכחד מן הארץ".

 

אז אם כבר נגע עור. למה שחין ולא צרעת?

צרעת תנכית כואבת?טיפות של אור

גם בקללות בכי תבוא כתוב "יככה ה' בשחין מצרים" ולא בצרעת.. 

נכון. לא חשבתי על זהקעלעברימבאר
בדיוק קראתי אצל הרש"ר הירשמתואמתאחרונה

שהמכות מתחלקות לשלוש קבוצות - מכות שממחישות למצרים את הגרות, מכות שממחישות את העבדות ומכות שממחישות את העינוי (כל הדברים שהיוו את השעבוד של ישראל).

שחין נכללת במכות העינוי - אלה היו פצעים מגרדים וכואבים מאוד, לפי התיאור...

מילבעשתה"שקעלעברימבאר
דהובואכחתה"שקעלעברימבאר
דמשכזמ"אימח שם עראפת
סדהנאהאיואמשכזכה"אקעלעברימבאר
יהודי בכל יום מברך על הגז"ל. ואומר כדרלעמ"ר תמידקעלעברימבאראחרונה
איבעיא לי,ימח שם עראפת
האם גוי צריך למסור את נפשו במידה והוא מאויים בידי יהודי? אמנם מצילים יהודי בנפש הגוי, אבל האם במצב שהיהודי מאיים על הגוי נאמר שחל עליו איסור להתגונן, או דילמא שרי, ונאמר שכרודף (דהיהודי רודף) ינסה להציל נפשו של נרדף(דהיינו את עצמו) בפגיעה באיבר מאבריו של היהודי, היינו ניטרול, ואם לא מתאפשר לו, שמא נתיר לו להרוג את היהודי?


(עכ"פ, דעתי על הערבי שדרס את היהודי שמכיוון שהוא ערבי והם כקולקטיב אויב, יש להתייחס אליו בהתאם)

נכון מאדימח שם עראפת
למי יש סיכומים לספר אורות לראי"ה קוק זצ"ל?מכון דרכי אבות

אם למישהו יש קובץ סיכום(או בכמה קבצים) על ספר אורות לרב קוק או על חלק גדול מהספר או קישר לזה מאיזה מקום, אשמח בבקשה שישלח למספר 050-220-3441 לוואטסאפ או לכתובת מייל toharyger@gmail.com

פ"ש בהנחה שזה לא אאוטינג..צע

איזה רב אתם שומעים או איזה ספר אתם לומדים על פרשת שבוע?

תודה!.

חוץ מאונקלוס ורש"י, משתדל מאוד רשב"םהסטורי
אם יש זמן - עוד ראשונים.
אוהבת את "שיג ושיח" של הרב זקסריבוזום

אבל הסטורי ענה תשובה בסגנון מאוד שונה, ואני לא ממש בטוחה למה כיוונת בדבריך.

הרב ראובן ששון והרב דוד אמיתיברגוע
והתהלכתי בתוככםadvfb

של הרב אליהו בלומצוייג. רעיונות עמוקים בשפה פשוטה.

לצערי בקושיפצל"פ
לפעמים הרב דוד אמיתי
הרב יצחק דוד גרוסמן (רדיו קול חי) מתכנית הרדיו.נפש חיה.
מאז שגיליתי אתהרמוניה

"תורה מאירה" התלהבתי על החומש הזה(:

 

משתדלת לשמוע שיעורים... כל מיני רבנים, מגוון  

הרבה פעמים כשמחפשת משהו קצר- את הרב אליהו עמר על "הזרע שמעון" לפרשת השבוע.

ספרים בעבר יצא לי ללמוד מ"בקרבך קדוש" של הרב יהושוע שפירא

ו "אהבת חיים" חכם מנחם מנשה

זרע שמשון*, איפה את שומעת אותו?נפש חיה.
וגם לי יצא מהספר אהבת חיים.


ספרים יפים! 

נכון נכון טעות כתיבהרמוניה

ביוטיוב

שכחתי ספר חשוב ממש- ילקוט מעם לועזהרמוניהאחרונה
שומעת שיעורים של:מתואמת

הרב אייל ורד, הרב שניאור אשכנזי, הרב יואב אקריש, סיון רהב מאיר, הרבנית רחל בזק, הרב ינון קלזן. (לא את כולם כל שבוע, ולפעמים מגוונת ברבנים נוספים)

קוראת בשבת שיעורים של נשים (הרבנית ימימה מזרחי, הרבנית יעל כורסיה) וגם את מדרש ישראלי של הרב חיים וייסמן. ולאחרונה לומדת גם את פירושו של הרש"ר הירש על הסדר - מומלץ בחום!

אולי יעניין אותך