חוברת חברה מעורבת לכתחילה, דיון הלכתיהדוכס מירוסלב

https://toravoda.org.il/wp-content/uploads/2015/11/chevra-shlema-website.pdf

הדיון שם מתחיל בעמוד 25

 

@{ר}ציני @אניוהוא @ימ''ל@סתם 1...@ארץ השוקולד

יש שם את דיון לגבי חברה מעורבת, שלטענתם הוא מותר לכתחילה.

מלבד העובדה שצרמה לי לגבי המארחים של המסמך הזה (ה' ירחם), לא ראיתי שם דיון הלכתי כל-כך.

מישהו יודע מה המקור להתיר דבר כזה?

ההתמודדות שלהם בטענה ש"דרך ארץ קדמה לתורה" נראה לי ממש לא הלכתי ולא תורני. המשך המאמר הוא יותר מאמר דעה מאשר פסק הלכה, יש שם המון המון מילים אבל מעט מאוד ראיות הלכתיות אם בכלל. ובטח שלא דעות מהפוסקים עצמם.

 

איך הם מתגברים על הרמב"ם והשו"ע הידועים?

(מעתיק מתגובה ממש לאחרונה במקום אחר)

רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כ"א סעיף ב': "הָעוֹשֶׂה דָּבָר מֵחֻקּוֹת אֵלּוּ הֲרֵי הוּא חָשׁוּד עַל הָעֲרָיוֹת. וְאָסוּר לָאָדָם לִקְרֹץ בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו אוֹ לִרְמֹז בְּעֵינָיו לְאַחַת מִן הָעֲרָיוֹת אוֹ לִשְׂחֹק עִמָּהּ אוֹ לְהָקֵל רֹאשׁ. וַאֲפִלּוּ לְהָרִיחַ בְּשָׂמִים שֶׁעָלֶיהָ אוֹ לְהַבִּיט בְּיָפְיָהּ אָסוּר. וּמַכִּין לַמִּתְכַּוֵּן לְדָבָר זֶה מַכַּת מַרְדּוּת. וְהַמִּסְתַּכֵּל אֲפִלּוּ בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁל אִשָּׁה וְנִתְכַּוֵּן לֵהָנוֹת כְּמִי שֶׁנִּסְתַּכֵּל בִּמְקוֹם הַתֹּרֶף. וַאֲפִלּוּ לִשְׁמֹעַ קוֹל הָעֶרְוָה אוֹ לִרְאוֹת שְׂעָרָהּ אָסוּר".

 

שו"ע אבה"ע סימן כ"א סעיף א' "צָרִיךְ אָדָם לְהִתְרַחֵק מֵהַנָּשִׁים מְאֹד מְאֹד. וְאָסוּר לִקְרֹץ בְּיָדָיו אוֹ בְּרַגְלָיו וְלִרְמֹז בְּעֵינָיו לְאֶחָד מֵהָעֲרָיוֹת".

קודם כלימ''ל

בגלל שהנושא (והנשוא) מועד לפורענות אני מבקש מראש מכל המגיבים לשים לב ולהתבטא בכבוד.

 

לשאלתך "איך הם מתגברים על הרמב"ם והשו"ע הידועים?" - הם ציטטו אותם בתחילת החוברת (עמ' 9) והסבירו.

 

 

והתייחסות כללית לענ''ד לגבי העולה מהחוברת, בלי להיכנס לציטוט כזה או אחר:

אמנם יש בה כמה דברים נכונים - ההבחנה ההלכתית בין מצוות הפרט להנהגה הציבורית (כלומר שצניעות היא מצווה אישית ולא ציבורית), האמירה שנושא כגון צניעות לכתחילה ובהגדרה סובל שינויים מסוימים בדורות השונים (גם ההלכה מכירה בזה, למשל לגבי המושג 'דת יהודית'), ההערה שצניעות הוא לא ערך יחידי וישנם ערכים נוספים שבאים מולו בשיקול (גם אני לא מתחבר למושג 'דרך ארץ' בהקשר הזה אבל האמירה הכללית נכונה). ועוד.

אבל עם כל זה לענ''ד הגישה מוטעית מהיסוד - ראשית, הם לוקחים 'בעיה' מסוימת שקימת לדעתם בכך שהציבור הקצין לכיוון מסוים, ובמקום רק לאזן הם מנסים לחנך לקיצוניות השנייה שגרועה הרבה יותר מהקיצוניות הראשונה.

הטעות היותר גדולה בגישה הזו, ואני מרגיש שזה קיים לא רק בתחום הזה, היא בניתוק מכוון מהמציאות ומכוונת התורה. הרי ידוע שיש משיכה בין המינים, לכן ההלכה נותנת גדרים והרחקות. אז לבוא ולומר 'בא ניצור חברה מעורבת, אבל ניתן לאנשים להתמודד עם האיסורים כמו שההלכה אומרת' זה להתעלם מהמציאות שהיא בבסיס איסורי התורה והרחקות חז''ל, וזה עיוות גדול (כמו משל חז''ל על לתת לנער כיס מעות ולהניח אותו בפתח בית בושת  - אמנם אין בזה איסור, אבל ברור לאיפה זה יוביל. להתעלם מהתוצאה ולומר שהתורה התירה את זה ושהנער יתמודד ועוד לעשות לזה אידיאליזציה זה אבסורד).

יש נקודה קצת יותר עמוקה שמפריעה לי בגישה הזו אבל בכל מקרה חרגתי בהרבה מהאורך הרצוי לתגובה ולכן אכמ''ל.

 

 

אני מרשה לעצמי להוסיף תיוג - @נפתלי הדג.

לא נכוןשפיפון

צניעות זה בעיה???? מאיפה הגעת אתה? תפסיקו לחדש כאן דברים מה זה

העניין הוא, לפי איך שאתה מבין את דעתם, שהם מעולם לא מתייחסיםהדוכס מירוסלב

לסוגיית "דרכא אחרינא". כאילו מבחינתם זה לא קיים ומותר להכניס את עצמך לנסיונות ואדם כזה לא נקרא רשע ח"ו...

 

לגבי ההתייחסות שם לדעת הרמב"ם, היא מגוחכת במקרה הטוב.

לא רק שהם עושים הבדלה שמאן דכר שמה בין ציבור ליחיד, הם גם טוענים שזה איסור אך ורק לגבר.

והרי הרמב"ם אוסר כל אלה מטעם "לא תקרבו", שכל קרבה שעלולה לגרום לעבירה עצמה היא דאורייתא.

וכידוע, לא תקרבו זאת לא מצוות עשה שהזמן גרמא, לכן השווה הכתוב אישה לאיש וכו'.

 

אני ממש לא מבין את הסגנון כתיבה הרטורי הזה, כאילו שזאת כתבה בעיתון. זה ממש חורה לי

 

מאוד מסכים איתך על ההשקפה בגדול.

רוצה להזכיר שפתחתי את השרשור הזה כדי לנסות ולהבין מאיפה הם באים, לפחות כדי שנוכל להכיל את דעתם גם אם נחלוק עליה בכל תוקף. כרגע נראה שזה פשוט רעיון לא רציני.

אולי יבוא גואל עם איזה שו"ת אמיתי מאחד מגדולי ישראל שעושה כאלה מהלכים באיכא דרכא אחרינא.

כי גם אם נביא את דעת הלבוש לגבי ישיבה מעורבת בחתונות, עדיין בדורו אפשר לומר שגסה דעתם. אבל בדורנו שהצניעות בפח והעבירות בשמים, אי אפשר להגיד שיש לזה מקום להתיר...

 

למה אתה סובר שלהניח ילד בפתח בין בושת לא אסור? מה עם נקרא רשע? או שהתכוונת מדאורייתא?

סקרנת אותי לדעת מה הנקודה היותר עמוקה שמפריעה לך בזה

בלת"קסתם 1...
החוברת ארוכה ואין לי זמן לעבור עליה ברצינות שמקנה זכות להגיב עליה.
בכל אופן ערבוב הוא לא ראוי כלל בין המינים.
איך חיו בעבר? באמת שאלה.

המלאכים שביקרו את אברהם לימדו אותנו כיצד על המתארח להתנהג, לדרוש בשלום האשה.

בנות צלפחד לא חששו מדיון בעניינם ולהעלות טענות.

חנה לא התפללה בעזרת נשים כנראה כשעלתה לשילה ועלי בחן אותה וראה אותה כמו שראו את כל העולות הניגשות לכהנים ולהקרבה.

נביאות ונביאות שקר שהיו מכריזות ברחובה של עיר ומקבצות אנשים לחיזוק משנתם לא חסר.

בתלמוד גם כן יש הרבה נידונים כאלו והכלל "אין משתמשים באשה" מוזכר בקידושין כמחלוקת בין שתי תפיסות שונות לחלוטין בין ערים בבבל.

מה שאלו את אימא שלום אשתו של רבי אליעזר במסכת נדרים? מי זה אותם "שאלו"?

יש לא להתערבב ויש לעשות מזה עניין גדול. יש תשובות של הרב פיינשטיין בעניין. ישיבה נפרדת בחתונות וכו'.

יש מצוי ויש רצוי צריך לראות איך ליישם בפועל צורה חיובית כיום.
לא הבנתי את הדוגמאותהדוכס מירוסלב

דרישה בשלום האישה הרי מוזכרת בהלכה וכתוב שם מפורשות מה מותר ומה אסור.

 

בנות צלפחד הלכו לבית דין, אף אחד לא אמר שלאישה אסור ללכת לבית דין. אדרבא, נשים היו באות לתוך בית המדרש אפילו כדי לשאול שאלות הלכתיות, זה מוזכר בכמה מקומות בגמרא.

 

חנה לא הייתה אחרי ה"תיקון הגדול" שעשו בביהמ"ק, ובטח שלא אחרי ההפרדה לעזרת נשים וגברים בבתי הכנסת. אז די ברור שהיא לא תתפלל בעזרת נשים... בעיקר כי לא היה דבר כזה.

 

לא יודע איפה ראית שנביאה הייתה מכריזה דווקא ברחוב (לא יודע אם נביאת שקר זאת דוגמא), אבל גם אם נניח שכן, מה זה שייך לקירוב דעות?

 

אין משתמשים באישה, ואפילו בקטנה. זה לא הבדלי גישות, זאת נזיפה של רב נחמן ברב יהודה בר יחזקאל, שגם קיבל את הנזיפה ולכן האמירה הזאת נפסקה להלכה.

 

לגבי אמא שלום כבר אמרו "תורה היא וללמוד אני צריך".

 

התשובות של הרב פיינשטיין לא מקילות בכלל בעניינים האלה אלא במקום צורך (וגם שם הוא צמצם את זה. למשל יצא נגד אלה שלוחצים יד לאישה כביכול לא לבייש אותה וכתב שאין להם על מה לסמוך).

למשל בגדר חולה, הוא נקט את שיטת הדרבנן באיסורי הסתכלות והרהור כנגד דרכא אחרינא. אין מה להשוות בין תשובה של הרב פיינשטיין לבין החוברת הזאת. שם נקטו לא חולה, אפילו לא דיעבד אלא לכתחילה, ובלי טיעון הלכתי אמיתי רק סברות שמזכירות מסה פילוסופית יותר מתשובה בשו"ת...

הדוגמאות לא הלכתיות אלא מחפשות מה היה בפועל.סתם 1...
הרמבם והשולחן ערוך כתבו מה שכתבו וגם הכירו את המציאות. בעניינים כאלו עדיף, לדעתי, להסתכל בשותים ולא בהלכות.

איך פסקו בפועל. למשל כיסוי ראש לאשה
הבעיה בפסיקה בשו"תים היא ששוכחים לקחת בחשבון את החברההדוכס מירוסלב

אם תאסור על נשים וגברים בארה"ב להתרועע, הם יפנו לגויים שאיתם אין להם ברירה.

זה לא תקף כאן לארץ ישראל ולא שייך.

 

בעיקר תראה הבדל בין פוסקים מאמריקה לשאר הפוסקים, וזאת לא ראיה כי שם חייבים לצרף קולא על גבי קולא.

בכל אופן, עצם פרסום החוברת הזאת מראה מה פוסקים בפועל. הרי היא יצאה כנגד פסק כל הרבנים (גם הדת"לים) שהוא הפוך מדעת החוברת הזאת.

אגב לגבי הסוגיה בקידושין ע, זו אחת הסוגיותסתם 1...
המצחיקות יותר שיש. לא ברור לי כלל שזו נזיפה שהתקבלה. כל הסיפור שם דורש תשומת לב רבה ומעלה הרבה חיוך
כל עוד הוא לא ענה אחרי שננזף, הכלל אומר שהוא קיבל את הדעההדוכס מירוסלב

ולכן פסקו את זה להלכה.

 

זה כללי פסיקה בגמרא, שבד"כ סוגיה נגמרת כשאין טענות מנגד וזוהי ההכרעה. בד"כ רואים מתי יש יוצאי דופן בפוסקים, וכאן כולם נקטו ככה להלכה על הדף.

 

יש הרבה סיפורים שנראים כמו הפגנת כח בגמרא, קשה מאוד להבין מה העניין! אבל מה לנו ולהבין בכלל מה זה כבוד התורה דקדושה, בטח בתקופת חז"ל

תראה שני גדולי הדור נפגשים בגלל אירוע מוזרסתם 1...
וכל מה שיוצא לאחד מהפה ננזף על ידי השני... מעניין.
חחח ומה תאמר על מחלוקת רשב"ג ורבי מאיר?הדוכס מירוסלב

רבי מאיר לא עזב את המחלוקת עד סוף ימיו! זה הסיפור הכי מוזר שראיתי אי פעם בגמרא.

לפחות במקרא של רב נחמן ורב יהודה בר יחזקאל זה נגמר בשלום (למרות שברור שידו של רב נחמן הייתה על העליונה מלכתחילה)

אבל תבין מה קורה בין השורותסתם 1...
יש כאן מאבק, שגם אם הוכרע הוא מעניין, בין שתי תפיסות שונות.
אחד מדבר בלשון גבוהה ומודרנית וננזף על ידי המסורתי יותר.

הוא מגיע עם הלכות פסוקות ומנהגים שלא מתקבלים וכו'. זה מה שמעניין היחס למה שהיה נהוג במקומות שונים.

ככה גם כאן, דיני צניעות זה קלאסי למה שנהוג. כמו לשון מרן "דרכה לכסות" וכו'
אתה מחזק עוד יותר את הניצחון של המסורת על החוברת הזאתהדוכס מירוסלב

שכבר בגמרא ראינו שהמודרנים הפסידו, ומלכתחילה היו בעמדת נחיתות

 

חייב להעיר שלא ראיתי ככה את השיחה הזאת כשלמדתי את זה, זאת נקודת הסתכלות מעניינת ומקורית

לא קראתי אותה אבל ייתכןסתם 1...
אשמח אם תקרא ותשתף בדעתךהדוכס מירוסלב

לא קראתי את כולה, רק את הנקודה שמדברת על הלכתחילה שלהם בעמוד 25, לא בעיון. הכל כתוב שם מאוד שטחי לענ"ד

המלאכים בכוונה שאלו דרך אברהם ולא ישירות מבקש אמונה

ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל... תני משום רבי יוסי למה נקוד על איו שבאליו,

לימדה תורה דרך ארץ שישאל אדם באכסניא שלו

והאמר שמואל אין שואלין בשלום אשה כלל, על ידי בעלה שאני

 

(בבא מציעא פז א)

רק נוסיף את הדיוק שגם ע"י בעלה שואלים בשלומה ולא מוסרים לההדוכס מירוסלב

דרישת שלום שזה דבר איסור

נכון.. תודה על הדיוקמבקש אמונה


יש לזה מקבילותסתם 1...
מה הכוונה מקבילות? ולאילו מקבילות התכוונת?הדוכס מירוסלב

זאת נפסקה להלכה

שזה מופיע בעוד מקומות ועוד חכמים ציטטוסתם 1...
ככה שאין רק גרסה אחת.
למשל רש"י מלמד אותנו מכאן שאדם ישאל את האשה על האיש ואת האיש על האשה.

בראשית רבה למשל זה עוד מקור. באמת קשה המדרש על ההלכה.



לא פוסקים הלכה מהמדרשהדוכס מירוסלב

איך המדרש יכול להקשות על גמרא ערוכה?

 

אבל אני לא רואה את הקושי מהמדרש. אם הוא שיבח את בעלה בפניה כדי להגדיל ביניהם שלום בית ואהבה, מה הבעיה בזה? הרי הוא לא שואל את האישה על שלומה.

רשי לא ידע את הגמרא? הנוסחאות לא לפני שאכריע מה היה לפני רשיסתם 1...
רש"י לא בא לפסוק הלכות בטח לא בפירוש על התורההדוכס מירוסלב

הכלל הנקוט הוא שרש"י בגמרא היה פרשן לא פסקן, למרות שיש חולקים בזה (לא מכיר פוסק בפועל שעם דעת החולקים, אבל בוודאי שמדובר רק כשיש מחלוקת).

אבל ברור שבפירוש על התורה הוא לא בא לפסוק הלכות, רואים את זה בבירור בכמה מקומות

כרגע הוצאתם את כל הניקוד של בעלי המסורה לשוואסתם 1...
נקוד על איו. הם שאלו את אברהם איו?

זו קושית התוספות אגב לא שלי. זה כבר מוקשה בגמרא הרי ברור שהמלאכים דיברו עם שרה. אחר כך חלק מהחכמים נדחקו לומר על ידי בעלה.

בניקוד איה ואיו זה לא נכנס, לא מסתבר ולא פשט כלל.

@מבקש אמונה
קשה לי להבין את השאלה מתחילה. הם היו מלאכים, איפה צד האיסור?הדוכס מירוסלב

בגלל זה פשט הגמרא כמו שנפסק להלכה די ברור. זה רק בא ללמד, לכן מה שעשו בפועל לא כל-כך נפקא מינה להלכה (ועד כמה שאני יודע אין מי שפסק אחרת).

 

אבל בכל מקרה ברור שאין איסור לדבר עם אישה בכלל, אלא להרבות שיחה איתה (כלומר בדברים שאין בהם צורך, מעשה ברבי יוסי הגלילי וברוריה). ובטח שהם לא שאלו אותה לשלומה, אלא שאלו אותה עליו ואותו עליה כדברי רש"י. ככה מתיישב הדבר לכל הצדדים, לא?

יאללה נשים, כיסויי שיער. גם רווקות.אברי
היה על זה דיון, הטעם לכיסוי ראש לגבר ע"פ הרמב"ם הוא צניעותהדוכס מירוסלב

אפשר להשאיר את הליצנות בלנ"ו אם תוכל

אפשר לא להשתמש במונח ליצנות כל הזמןאברי
ואם אין מה לענות - לא לעשות את זה.

ניסיון לבטל את הלגיטמציה שלי על ידי שימוש מוגבר ב"ליצנות" לא מוסיף לך יותר מדי..
אשמח אם לא תהרוס לי את הדיון כאן, המטרה היא לימוד תורההדוכס מירוסלב

ולא קטנוניות. תודה! וערב טוב

אשמח אם תדע לכבד את מי שמולך.אברי
נראה שאתה לא יודע לעשות את זה.

אמרו לי תמיד שאנשים גדולים הם פשוט כאלה, הקטנים זה אלה שמחפשים לדרוך על אחרים כדי להגיע גבוה.

ערב טוב.
כך פסק מרן הרב עובדיה.עברי אנכי

רווקה בתפילה צריכה כיסוי ראש. לאו דווקא מלא אבל צריכה.

 

כיף לעשות צחוק מהלכה? מדיון הלכתי?

מה גם שמפשט הגמרא נראה שצריכות כל הזמן כמו גבריםהדוכס מירוסלב

למרות שהדיון על זה יסיט את עצמו למחוזות אחרים לגמרי, היה איזה דיון עם ארץ השוקולד על זה לא זוכר אם פה או בלנ"ו

מממ.. נכון.. אז תוכל לענות לי אולי בקצרהעברי אנכי

למה אישה יכולה לללכת 4 אמות בלי כיסוי ראש (כמובן לאותן דעות שמחייבות בתפילה) וגבר לא?

השאלה היא מצד מה החיובהדוכס מירוסלבאחרונה

ארבע אמות זה מצד ההכנעה, וזה חיוב שיש רק על גברים מצד המנהג.

לגבי הצניעות, אישה מחוייבת בצניעות כמו שגבר תלמיד חכם מחוייב בד"כ.

הרמב"ם כותב שכיסוי ראש לגברים הוא צניעות שהנהיגו לעצמם תלמידי חכמים.

בגלל שעם השנים זה השתרש בכל העם, זה הפך למנהג שהוא חובה.

 

לכן אישה בכלל לא מחוייבת בכיסוי ראש בהליכה ארבע אמות, אלא משום צניעות שבזה לא נאמר שיעור מרחק הליכה. ולגבר, גם אם לא מצד הצניעות, נוצר חיוב חדש שלא ילך ארבע אמות בלי כיסוי הראש.

 

למה רווקה לא מחוייבת? זה מחלוקת בהבנת פשט דברי הגמרא שאומרת שגם רווקות לא ילכו פרועות ראש (ממש כפשוטו ככה הגמרא אומרת). יש בעדות המזרח כאלה שפסקו כמו פשט הגמרא שם והרווקות היו הולכות בכיסוי ראש כל הזמן. הזכירו פה את התימנים בשרשור ההוא.

תשובה על סחיטהפשוט אני..

נניח אתם יודעים על אדם כלשהו, שהוא מתכוון לעשות מעשה חמור מאוד. 

למשל לשדוד בנק.

 

 

אתם מאיימים עליו שאם הוא לא ייתן לכם חלק מהשלל, אתם תדווחו עליו למשטרה.

הוא לא מוכן לשלם, ואתם מדווחים למשטרה כמו שאיימתם.

 

 

אני חושב שאין חולק על כך שהאיום הוא מעשה חמור מאוד, ויש לעשות עליו תשובה. כלפי האדם וכלי המקום.

 

אך מה לגבי מימוש האיום, כלומר זה שבסוף סיפרתם למשטרה? האם צריך לעשות על זה תשובה? האם זה מעשה רע?

 

מצד אחד, עשיתם את זה מתוך טעמים אגואיסטיים, מתוך חמדנות ונקמנות וכו'. הנפש שלכם הושחתה, אין לי ספק.

מצד שני, סוף סוף המשטרה עצרה בזכותכם אדם מסוכן ומנעה ממנו להוציא לפועל את זממו, ואולי בזכותכם חייהם של אנשים ניצלו (של השודד עצמו ושל עובדי הבנק).

 

מה דעתכם? צריך לעשות תשובה על ההלשנה? אם כן, איך?

מתוך שלא לשמה יבוא לשמה אבלקעלעברימבאר

צריך לשעו תתשובה גם על כוונות לא טובות בלב, לא על המעשה. על זה נאמר "על חטא שחטאנו לפניך בהרהור הלב". פשוט להצטער על הכוונה הרעה, לא על המעשה. ולחשוב שאם הייתי באותה סיטואציה היית ימסגירו למשטרה רק מטעמים טובים. זה נקרא חרטה. לחשוב שהייתי חזר לעבר ועושה אחרת

כלומר מול אותו אדם לא היית מבקש סליחה?פשוט אני..
בפן המעשי - לא עשית לו משהו רע,קעלעברימבאר

כי זה היה מוצדק (לא קראתי את הסיפור לפרטים)

אולי לבקש סליחה על הצער שצעירנו לפני התלונה למשטרהקעלעברימבאראחרונה
כיוון ש-"לא בשמים היא", אלא כל אחד לפי ההשקפהפ.א.

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

אם אתה ציני אני אתך.סיעתא דשמייא1
אם הם רבותיך אז כןנקדימוןאחרונה
פורים שני
לא מוצא זמן ללמודאבא פגום

אשמח לעצה, לא מצליח ללמוד תורה.

אני קם כל בוקר בחמש כדי להגיע לעבודה מוקדם, לעשות את ה 9 שעותןלחזור מספיק מוקדם למשפחה ולהיות עם הילדים.

אני מגיע בערך ב 17:00 ואז קצת עם הילדים, סידורים וכבר מגיע זמן השכבות שלוקח שעה ואני מוצא את עצמי פנוי רק ב 21:30 במקרה הטוב (אם אין קניות באותו יום) וזה לפני שישבתי לדבר עם אשתי. רוצה ללמוד אבל כבר אין כוח. ניסיתי בעבר ללכת לשיעור דף יומי ב 22:00 אבל המוח כבר לא מתפקד בשעות האלה ולא מצאתי שזה ממלא אותי. מנצל את הנסיעות ל/מהעבודה לשתיים מקרא ושיעורים באוזניות אבל מרגיש שזה ממש לא זה. אשמח לעצות, תודה

שבת זה המאני טייםחתול זמני
בחן את עצמךשפוי

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

אשמח לעוד עצות ☺️אבא פגום
אתה נבחן כשיש לך פנאיאלעדאחרונה

אם ה' יתברך רואה שכשיש לך זמן אתה כן פותח ספר
ולא סתם מתבטל, ניצחת.

המלצות לספר בים דרכך וסדרת אש החסידותאבא פגום

אין לי כמעט זמן ללמוד תורה, לומד קצת הלכה, מחפש להעמיק ושמעתי על הספרים בים דרכך וסדרת אש החסידות, יצא למישהו ללמוד אותם? יש המלצות? למי מתאים? האם שווה לכל נפש או כתוב בשפה גבוהה מידי?

תודה🙏

אש החסידות חזק מאודאחד איש
בשפה פשוטה. זה חסידי ממש אם אתה בעניין אז זה מאוד טוב.  בים דרכך גם טוב זה עיבוד כזה של הרב מורגנשטרן
עוד מישהו מכיר? המלצות?אבא פגום
לפני זמן מה סיימת את בים דרכךאלעד

ספר נפלא לעובדי ה', אבל תובעני
זה לא ספר שקוראים בשבת לפני השנ"צ

מה הכוונה תובעני?אבא פגוםאחרונה

קשה לקריאה?

או תובעני מבחינת עבודת השם? 

מה המקור למשפט "הרבה שלוחים למקום"?מתואמת

מסתבר שזה לא ציטוט מדויק מחז"ל...

גוגל וג'מיני לא עזרו לי מספיק, אז אני פונה לעזרת החוכמה האנושית...

אז מה המקור לכך? (מן הסתם זהו שיבוש כלשהו של משפט אחר בחז"ל...)

בחז"ל זה "הרבה הורגים למקום" תענית דף י"ח עמוד ב'הסטורי
אבל נכון שהרבה מקורות במפרשים שציטטו את זה, הביאו בנוסח של "הרבה שלוחים למקום" והמשמעות בהקשר שם, היא אותה משמעות.
תודה רבה!מתואמת
אז איך קרה שהציטוט השתנה לשלוחים?
אני לא יודעהסטורי
אבל כפי שכתבתי, במקור המשמעות היא שאם טריינוס לא יהרוג אותם, יש הרבה שליחים להרוג - דובים, אריות וכו'.

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

תודה רבה!מתואמת
הרבה פעמים ברשי (בכמה וריאציות)טיפות של אור
שמות טז לב, איוב לז ח, יומא פז עמוד א, שמות כג ז, דברים לב לה, שמות ד יג
אולי הוא שינה מלשון הגמרא בתענית שהזכירוטיפות של אור

בהשראת המכילתא

 

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

 

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

תודה רבה! עוזר לי מאוד.מתואמת
בשמחה 😊טיפות של אוראחרונה
איזה ספרי קודש אתם רוצים..אנונימי 14

א. שייכתבו כמותם ולא מספיק נכתבו?

ב. שלמיטב ידיעתכם טרם נכתב כזה?

(תכלס לא חייב להצמד ל2 הקטגוריות.. תכתבו חופשי)

(אולי גם הודות לשרשור נחשף לספרות שלא ידענו שיש..)

אפשר תשובות כלליות אפשר תשובות מיוחדות..


אני אתחיל.

א.  קלאסי-  ספר שינסה לפרט ולבאר יותר את הלכות בין אדם לחברו וכן ספר שינסה לפרט להסביר ולבאר את נושא אהבת ה' ויראת ה' כפי שמעורר על זה הרמחל (שוב, לא פירוש למסלש אלא חיבור עיוני ומעשי על שני ענפים גדולים אלו.).


ב. הייתי רוצה ספר על הלכות שבת שלא יכתב על סדר השוע, אלא פשוט יחשוב על איך נראה יום חול שגרתי אצל רוב האנשים וביחס לכל פעולה ופרטיה ירשום מה דינה בשבת..

הייתי רוצה לכתוב ספר כולו על מצוות "מעקה"אריק מהדרום

על שלל הלכותיה והרעיונות הפילוסופים שכרוכים בה.

אבל מי יקרא את זה?

א. בהצלחה בעבודה החדשה. (קפץ לי מצמע)אנונימי 14

בהנחה שהיית רציני , אז כוונתך בין היתר שמצצות מעקה קשורה לנושא ביטחון והשתדלות, השגחה?

אשמח לחידוד..

שאלות חזקות!אשר ברא
מה שאני רוצהחתול זמני

זה חיבור מאוד מעמיק ושיטתי על מדרש רבה + אגדות ירושלמי. לא כמו עץ יוסף או אפילו יפה מראה אלא יותר סגנון מהרש"א. או טוב יותר, כמו הפירושים הממש ממש ארוכים של מראה הפנים על אגדתות מסוימות.

 

או: ספר שיאגד את כל אגדתות ירושלמי (קיים כבר) אבל יביא את כל המפרשים הקלאסיים של הירושלמי (קורבן העדה / פני משה / רידב"ז כו'). אולי גם חיבור כזה שמביא רק אגדתות ירושלמי מקוריות שאין להן מקבילות במדרש רבה / בבלי.

יש לי חבר שמחבב את מדרש רבהטיפות של אוראחרונה

ויום אחד הוא נתקל בפירוש 'תפארת ציון' מלפני מאה ומשהו שנה והתרשם ממנו מאוד

 

(יש בהיברובוקס את הכרך על מדרש רבה אסתר. אני לא מכיר את הפירוש בעצמי)

אההה , שאלה מעולה!אני:)))))

אכתוב ב"נ בהמשך

שומרת את השרשור

הוא לא המריא (; לא נורא..אנונימי 14
לא בדיוק ספר, ואולי קיים כזה (תספרו לי אם כן!)מרגול

כמו ברכון רק של שחרית מקוצרת ליחיד (יחידה למען הדיוק).

לימים שהזמן דחוק. וגם זה יותר נוח (חוברת קטנטנה במקום סידור שצריך לדפדף).

ותכלס אולי גם למנחה (גם ככה קצר)

כאילו סידור לאשה , אבל רק שחרית ומנחה ליוםאנונימי 14
חול, וגם שם לא כל התפילה אלא המינמום שנשים צריכות לומר?
כן, ואפילו בנפרדמרגול

ממש בשביל הימים הלחוצים שיוצאים מהבית מוקדם ואין זמן בכלל בכלל.

ובנפרד בשביל הפרקטיות…


אגב, גם ככה יש מלא דברים שנשים לא אומרות, בטח בתפילת יחיד, גם כשזמנן בידן (תפילין, קורבנות…)


הרי יש הלכות על דילוגים ומה המינימום שכן חייב בשחרית וכו. אז כזה. מאוגד במשהו קטן כמו ברכון של כמה דפים (האלו בלי השירים החסידיים, שזה נטו ברכת המזון)

יש כזה! עם מסלולים לפי הזמן שיש לךנפש חיה.
כן! נקרא "תהילת נשים" , אני יודעת שיש שם שחריתנפש חיה.


וגם אם אני לא טועה

מנחה, ראש חודש, חגים... 

פרשת השבוע לפי התלמוד הירושלמישירהבו
מחפשת מקורות/ שיעוריםאשר ברא

בנושא של 'התלהבות', איך לקיים דברים ביותר אש פנימית.. דבקות וכו'..

ה' ישמח אתכם, תודה

אני לא מכיר מספיק את כתביו אבל אולי אחריםאנונימי 14

ידעו..

זכור לי במעורפל שיש התעסקות בזה בכתבי

האדמור מפיאסצנה היד..

אכן.אחד איש
הכשרת האברכים עסוק בזה
תוכל לפרט?אשר ברא
...אחד איש

הרבה מפיאסצנה מביא שם הרבה על עבודה עם דמיון ומסביר למה חשובה התלהבות זה די ארוך ועבודה תהליכית לא משהו שאני עכשיו יכתוב פה בדקה.

בחבד אגב יש הרבה דיבור על התלהבות מתוך התבוננות תוכלי למצוא אצל אדמור הזקן הרבה התבוננויות על זה

וזה לא בדיוק מה שביקשת אבל על הצד שאולי כןאנונימי 14

אז תחילת פרק כו בתניא מדבר על שמחה ועצבות..

אבל שוב זה קצת שונה..

שווה לעיין שם בכל מקרה😃

זהו..אשר ברא

על שמחה ועצבות יש מלא!

אבל ספציפית על הנקודה של התהלבות פחות מצאתי..

תודה

צריך לדעתאחד איש
הרבה פעמים קושי בהתעוררות הלב והתלהבות תלוי לפעמים במצב נפשי שצריך לעבוד עליו או באיזה תפיסה מסוימת על ה' או על עבודת ה' שצריך לשפץ ועוד עניינים שלאו דווקא הפתרון שלהם זה להוסיף התחזקות על עניין ההתלהבות בעצמו אלא העניין הוא המסביב. להבין מה מונע מהלב להיפתח מה יושב עליו
^^ יפה מאוד שכויחאנונימי 14
נכוןאשר ברא
אבל אני מדברת על השלב של אחרי, שהבן אדם נמצא כבר בשמחה ורוצה להגביר התלהבות (:
אז לדעתי הכשרת האברכים יכול להיות טובאחד איש
מניח שיש כל מיני ספרים חדשים של הדור הזה וכל מיני שיעורים בנושא לא מכיר מספיק אבל מן הסתם אפשר למצוא
לא מכירה🙈אשר ברא
תוכל לפרט?
מסילת ישרים פרק זפצל"פ
ואמנם, התבונן עוד, שכמו שהזריזות הוא תולדת ההתלהטות הפנימי, כן מן הזריזות יולד ההתלהטות. והיינו, כי מי שמרגיש עצמו במעשה המצוה כמו שהוא ממהר תנועתו החיצונה, כן הנה הוא גורם שתבער בו תנועתו הפנימית כמו כן, והחשק והחפץ יתגבר בו וילך. אך אם יתנהג בכבדות בתנועת איבריו, גם תנועת רוחו תשקע ותכבה. וזה דבר שהנסיון יעידהו.

ואמנם כבר ידעת, שהנרצה יותר בעבודת הבורא, יתברך שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה. והוא מה שדוד המלך מתהלל בחלקו הטוב ואומר (תהלים מב, ב): כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, צמאה נפשי לאלקים וגו'. (תהלים פד, ג): נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. (תהלים סג, ב): צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. ואולם האדם אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי, עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו, כדי שימשך מזה שתולד בו החמדה בטבע, כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ובודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית.


אך אם ישתמש ממה שבידו, יקנה גם מה שאינו בידו בהמשך, כי תולד בו השמחה הפנימית והחפץ והחמדה מכח מה שהוא מתלהט בתנועתו ברצון. והוא מה שהיה הנביא אומר (הושע ו, ג): ונדעה נרדפה לדעת את ה', וכתוב (הושע יא, י): אחרי ה' ילכו כאריה ישאג.

השיעור הכי טוב לנושא הזה הוא בליבנו פנימהמחפש אהבהאחרונה

בהצלחה!

שבועות!!אשר ברא
שתפו בהכנה שלכם לחג.. וגם אשמח למקורות מומלצים..
מבין שהתחלת הלילה את התיקוןזיויק
וברצינות: מהרל תפארת ישראלזיויק
ההכנה הכי גדולה:קעלעברימבאר

לספור את העומר 49 יום

לכן קוראים לחג שבועותקעלעברימבאראחרונה

אולי יעניין אותך