אבא!!!!!!!!!!

ברור שהוא לא חייב לנו הסברים.

אבל כשלמישהו כואב, הוא פשוט אומר מה שכואב לו....

הוא זועק כי כואב לו.

בוכה כי כואב לו.

ומשהו בתוכו בוער מכאב.

לא הכל רציונלי.

ובמצב כזה (ולא רק..) אז כן, גם מבקש הסברים.

ובכלל, מותר לבקש. זה לא אומר שאני אקבל. אבל לבקש אין בעיה.

זעקה מכאב?

למה זה סותר ניסיון לבירור?

מסכימה שצריך לקבל את הדין, אם מצליחים באהבה מה טוב. לא חושבת שזה סותר כאב ושאלות כאלה.

ובכלל הקב"ה הוא גם אבא, ואת אבא אפשר לשאול כשקשה....

לזעוק מכאב זה הדבר הכי מתבקש בעולם!

אנחנו יכולים לא להסכים, וגם לא להסכים בצורה קיצונית.

אבל מכאן ועד להחליט שמי שלא מסכים איתך נכנס לקטגוריה קיצונית ברמות מפחידות- יש גבול...

וסליחה על החריפות...

גם כמו שאני אדבר לאבא וגם כמו למלך.

ויכול להיות שאני יכולה לדבר אליו גם כמו לחבר/ה. זה לא בדקתי. אבל מאוד הגיוני שגם אם כן, לא לא ממש בכל דבר וצורה.. לא יודעת.

זעקה מכאב היא נטו זעקה לאבא.

כח השאר לא ממש הבנתי את הקשר.

אבל בסדר, אנחנו יכולים לא להסכים

"עורה למה תישן ד'" פסוק מבהיל..

"עד מתי עשנת בתפילת עמך"  "למה לנצח תשכחנו"  "מדוע דרך רשעים צלחה" 

על זה לא מצינו שנענש המתפלל..

מאידך, "והצל לא הצלת את עמך"  וכן באיוב ובמתאוננים וכו' הם כן נענשו או נענו בגערה, וזאת משום.. אני לא ממש יכול להצביע על נקודה. אולי בגלל ששם זה בא מאמונה בד' ואילו כאן זה בא מחיסרון? צ"ע..

איפה מצאת שדוד וירמיה חטאו על שצעקו אל ד' את התפילות הנ"ל? 

וכן, איפה ראית שאברהם עשה שלא כדין?! 

ובכלל, מאיפה מגיעה ההנחה הזו שצריך לקבל הכל מבלי להתפלל ולזעוק לד'?! לא אמרתי להתריס חלילה כלפי שמיא, אלא מאיפה אתה מביא שאסור לכתחילה להתפלל מד' שיסיר את הגזירה? 

הרי אתה חולק על פסוקים, גמרות וכו'.. ההנחה שלך תלויה בשערה.

מישהו נחלץ לעזרתי

זה מעניין באמת החילוק.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...