במידה ומתחילים ללמוד ישר אחרי י"ב, נשאר נגיד שנה אחת לגמור תואר, זה בהחלט שונה אם כל הלימודים עוד לפניך...

ובהרבה כתובות שאני מכירה הבעל הוא על תקן הלומד תורה והאישה העובדת...

בסוף שנת השירות, בעלי למד בישיבה  וכרגע 6 שנים אחרי עם שלושה ילדיםפ ב"ה אני יכולה לומר : זה אפשרי ועוד איך. אלא מה? צריך לדעת להסתדר : בתור זוג צעיר עזבנו את הגרעין היקר בו גרנו למושב נחמד עם שכירות נמוכה מאוד ( וחברים נחמדים) מלגת הכולל הייתה גבוהה יותר ולבית לא נכנסו מעדנים, קורנפלקס, עוגיות וכו' וכו'- עוף רק בשבת וכאלה- וככה הסתדרנו- בלי אוברדראפט. וגם כיום, כשאני כבר סיימתי את התואר והתחלתי לעבוד ובעלי רק סיים את התואר שלו ומצא עבודנ רק לפני שבועיים אני רוצה לומר: אפשרי לגדל משפחה כסטודנטים או כזוג אברכים. פשוט: אין פינוקים ומנצלים כל הזדמנות להרוויח כסף.

חשוב ללמוד לכלכ את עצמכם כראוי- ואת זה צריך לדעת לעשות גם כשיש משכורת טובה ומרקיעת שחקים...

בהצלחה!

בגיל צעיר, שאינן קשורות לפרנסה והן: בגיל מאוד צעיר אתה מוצא/ת את עצמך בעל אחריות גדולה בלי שהספקת לעשות חיים כמו יתר בני גילך. וזה אולי השיקול היחידי שהיה יכול להיות לי נגד נישואין בגיל צעיר.

אמנם, השמחה בגידול משפחה ובזוגיות טובה היא גדולה , אך כשיש קשיים בדברים אלו עולות המחשבות ש: יו אני רק בת 25 , מתי אספיק לעשות קצת חיים?!

אבל זה עובר.

ושוב: בהצלחה!

הגבתי לליאורה שכתבה: "בלי שהספקת לעשות חיים". אילו היתה כותבת בלי שהספקת לכייף, אולי הייתי מגיב אחרת, או כלל לא הייתי מגיב.

אבל בגלל שהיא השתמשה בביטוי "לעשות חיים" תרגום מילול:create life ולא סתם, אלא באותה נשימה עם למה לא להתחתן, הגבתי את מה שהגבתי.

 אכן אני מבין את כוונתה שפיספסה את נעוריה. ועם זאת איני מסכים איתה.

גם ילד בן 4 מכייף, האם הייתי רוצה להשאר בן 4 למשך  30 שנה? ברור שככל שאתה מבוגר יותר כך גם ה"כיף" שלך יותר "כייפי". ולכן לא נכון שפספסת משהו שלא עשית בגיל צעיר אם בזמן הזה היית עסוקה בלהתבגר.

.

כיף לחיות עם החבר הכי טוב שלי. כיף לאהוב ולגעת- בשמחה, בקדושה ובטהרה. כיף להתחיל לבנות את עצמי מאפס. בחיים לא היו לי כל כך הרבה בגדים ותכשיטים כמו אחרי החתונה,מי פינק אותי ככה קודם?(3 רגלים...). כיף שיש לי למי לדאוג. כיף שיש מישהו שאני כל עולמו וכיף ללדת מלאת מרץ וכוחות לגדל. כיף ללמוד בגיל צעיר את בן/בת הזוג, כיף להיות שייכת לעצמי ולו בלי להסתובב בעולם ולחפש מי אני....ולמי אני רוצה להיות שייכת.

זוגיות זו עבודה קשה עם שכר מהמם בצידה, כיף להתחיל מוקדם את החיים האמיתיים.

מה כן קשה בכל זאת?

בעיני מה שיותר משמעותי כדי להקל הוא לעשות רווחים בין הלידות... לא למצוא את עצמינו  תוך שנתיים וחצי עם שלושה ילדים- זה תובעני בצורה מטורפת ומאוד לא פשוט לשלום בית... כבר לא זוכרים איך בן הזוג נראה וההוצאות עצומות בבת אחת. זה מותר הלכתית וחבל שלא מלמדים את זה מספיק. לאגור כוחות בין לידה ללידה ולחזור להיות זוג לפני שקופצים שוב לבחילות, זה נכון לכל גיל אבל כשמתחתנים צעירים אין שום בעיה לנשום קצת בין הנסיך הקטן לנסיכה הבאה בכיף. כשמתחתנים בגיל 28 מה לעשות כבר השיקולים אחרים.... אז כבר סופרים את השנים של הפוריות ומרביצים קצב שקשה לעמוד בו. וגם ככה אז הזוגיות יותר מסובכת כי כל אחד כלכך מעוצב כבר... רק מוקדם!!!

שרות ,היה עדיף שתתחילי מיד בלימודים?

אם את רצית להתחתן צעירה, לפחות שתהיה לך רבע תעודה ביד. לא חבל על שנת השירות?

התרומה הכי גדולה למדינה זה שהקמת משפחה ואת בונה את דור העתיד.

שנת שירות היא דבר אידיאולוגי וחשוב כל כך, כאשר הוא נעשה באופן נכון!

לא נראה לי שעדיך ללמוד ישר אחרי י"ב, ולוותר על שנת שירות.

ובנוסף- זאת תרומה למדינה- ולעצמך!

עובדה שהמדינהה לא מעונינת בזה ולא רוצה לאשר לזה תקציבים..

אם בת הולכת לזה בשביל לתרום לעצמה,תפדל.  אבל יש המון דרכים אחרות לתרום לעצמך בלי להשתמש בשביל זה בשנה שלמה וכל כך קריטית בחיים..

בכל מקרה, בהלכה עצמה אומרים לא להתחתן לפני שיש מקור פרנסה ובית וכו'.. לא? (או משו בסגנון)

ופינוקים מידי פעם יכול להיות נורא מתסכל.

לכל אחד יש "ראפ" שלו, אבל איך שאת מתארת את זה זה נשמע קשה...

זה לא מה שהורס את חשבון הבנק.

כשהדברים היקרים האלו הם חלק קבוע מסל הקניות- קשה מאוד לעמוד בזה כזוג צעיר העוסקים בלימודים ולא בעבודה.

החשוב הוא לחשוב ולהבין שאסור להיכנס למינוס ומשתמשים רק במה שיש. וזה אומר לצמצם בכל מה שאפשר ולקפוץ על כל עבודה.

באותו מקום שבו גרנו הייתה לי חברה, גם אברכית, שלא הרשתה לעצמה לקנות נעליים למרות שהישנות היו קרועות והעדיפה לאכול כל יום מעדנים, מיצים ממותקים ושאר פינוקים.

כל העניין זה סדרי עדיפיות ויכולת לחשיבה כלכלית וחישוב כלכלי נכון.

וחוץ מזה, עוד משו-

אם קשה כלכלית וצריך להישען על ההורים וכלך מיני דברים מזיקים שכאלה, רצוי שהבעל יצא לעבוד או האישה אם זה אפשרי.

בקיצור- אפשר להתחתן צעירים, רק להיות חכמים.

קשה לי לוותר על בגדים ונעליים..אבל נראה לי שאפשר להסתדר.

ומדובר רק בשנים הראשונות שלאחר החתונה..

בהצלחה לכולן..!

ואני חושבת שהזוג הזה קצת הגזים ..

צריך להתחשב גם בהורים.

חוץ מזה נראה לי לומדים להסתדר, ההורים יכולים לעזור כשצריך אבל לא בקביעות.

והבעל/ האישה צריכים לעבוד בעבודות מזדמנות,כדי שלא יהיה קשה..

זאת דעתי.(אלא אם כן להורים יש אפשרות לתת בקביעות).

הקשיים שמגיעים אלינו

ומי אמר שאם מתחתנים מאוחר יצליח הצד הכלכלי? ומי אמר שאז היא תבנה זוגיות טובה יותר ומשפחה מוצלחת יותר?

ומי אמר שקושי כלכלי הוא הקושי ( בהא הידיעה) בחיים?

היא מעדיפה קשים אחרים כי היא חושבת שהדשא של השכן ירוק יותר.

קשיי בריאות בגוף או בנפש עדיפים מי קובע?

להתחתן זו מצוה וזכות ולא מתחתנים בשביל הכיף והסבבה, בוודאי שאלה תוספות רצויות ונחמדות, אבל מי שמחפש סבבבה בחיים יגלה מהר מאוד שקשים תמיד יש ולכולם השאלה איך בוחרים להתייחס אליהם.

טיפשי להפיל את הקושי על הגיל וזאת למה, הרי היא כבר נשואה + ילד ולהפיל זאת על הגיל פירושו להרים ידיים ולהרגיש חסרי אונים, מה שהמציאות אינה כך, קשה אך יש דרכים לפתור

בחיים צריך להסתכל קדימה ולהרים ראש מעל הצרות, נכוןם לפעמים מרגישים שעומדים לטבוע וזה הזמן לחפש תמיכה וייעוץ

הציעי לה במקום להיעצב על הבלתי ניתן לשינוי לשתף ולראות איך אפשר להסתדר

לגבי הלימודים מי אמר ששניהם חייבים ביחד ללמוד

אחד ילמד שני יעבוד ואח"כ יתחלפו, עבודה ללא תואר אמנם מכניסה פחות אבל זה הרבה הרבה יותר מאשר שניים לומדים ואף אחד לא מכניס.

שיהיה להם הרבה בשורות טובות

ישועת ה' כהרף עין.

אני ממש לא מסכימה!!!!!

חיילים מתים כתרומה למדינה ואת לא יכולה להשקיע שנה או שנתיים בתרומה למדינה?

מה, אם את דתייה ורוצה להתחתן בגיל 20, זה הופך אותך לעשויה מזכוכית?!

אם זה כל כך קשה לך להתחתן לפני שסיימת ללמוד, אז אל תתחתני מוקדם, אבל לא לתרום למדינה?

חוץ מזה שאפשר להסתדר, בהצלחה!!!!!

שירות לאומי זאת מסגרת שמוציאה ממך את כל הטוב (ב"עה) או כוחות שיש בך.

וחוץ מזהצריך לנוח קצת אחרי 12 שנות לימודים. לקפוץ שוב ללימודים זה לא נראה לי שפוי.

צריך קצת הפסקה. ושירות לאומי זאת אופציה מצויינת כי נמצאים בחברה של בנות באותו גיל, עסוקים בד"כ עד מעל הראש, לומדים אחריות מהי נהנים וגם תורמים.

ואגב- לפי דעתי דווקא מי שרוצה להתחתן מוקדם כדאי לה לאפשר לעצמה את שנת השירות כדי פשוט לפוש מבחינה מנטלית תוך תרומה ומיצוי כוחות בשדה הפרטי והחברתי.

ובכך אני מתחברת מעט לדברים של ליאורהלה שקבלה על כך שלא זכתה קצת "לעשות חיים"

ואמנם בעיניים של בחורה צעירה שמאוד רוצה לךהגשים עצמה בבניית בית יהודי, הכל נראה ורוד ויפה (ובאמת הקטעים הורודים נרחבים ביותר)  אך בכל זאת, כפי שכבר נאמר פה, יש הרבה אחריות בבניית בית, אז רצוי גם להנות שנה אחת וגם להתאמצן על אחריות....

ואם הגעתם עד לפה אז-

אשריכם בלאפה!

איך פספסתי אותך בשניה?

העם איתך!

את האף למי שעשתה או לא עשתה שירות!

כל אחד והסיבות שלו ואני מקבלת... (לפחות מנסה=) )

אבל-

לעזור לאשה בודדת וכל רשימת החסדים שרשמת שהם דברים מדהימים ואשרי מי שזוכה לעשות אותם (!!!)

את משווה ל-40 שעות בשבוע? ויותר- כי זה לא נטו 40 שעות יש גם להישאר אחרי.. (תלוי באיזה תפקיד את..)

עזבי את זה שמי שעושה שירות לאומי לא יכולה לעבוד או ללמוד תוך כדי ( מבחינת הזמן... ולא סגורה על זה אם זה גם "חוק" לרובם... אאלא אם כן יש לך סיבה מוצדקת ומביאים לך אישור- אבל אני לא בטוחה...)

היא נותנת שנה או שנתיים מעצמה.

אני לא יגיד למדינה כי לא לכולם זה נוגע.

אני לא יגיד תתרמו כמו מי שעושה צבא כי לא יודעת אם זה קשור בכלל למרות שיש בזה משהוא.

אבל מה שאני כן יגיד שמי שלא עושה שירות לאומי היא זו שמפספסת כאן- ובגדול!

כמו שחשוב לזחול לפני שהולכים..

כך חשוב לעשות שירות לעניות דעתי..

זה שלב בחיים שצריך לעבור אותו.

וללדת ילדים זה ה- תרומה שיכולה להיות מכל הבחינות.

תעשי שירות- ו- תלדי ילדים... (בעזרת ה'..)

זה לא קשור.

בהצלחה לכולם

תסלחו לי, אבל רובן לא תורמות כמעט כלום.

חוץ מלהיות בבית ספר שעות ע"ג שעות בבטלה, או בעבודות מזדמנות כמו לעטוף ספרי ספריה,לסדר את חדר מורים או לעשות אבחונים לילדי א' במקום מורתן.

לא אחת שאלתי אותן, למה אתן פה? לא חבל על השנה הזו? לפחות לכנה תלמדנה מקצוע.

יתכן ויש בנות שיש להן תפקידים תורמים יותר.לא יודעת.

אף אחת לא נעשתה יותר חכמה ויותר צדיקה ויותר פטריוטית כתוצאה משרות לאומי, והגיע הזמן לבחינה מחודשת של השרות הלאומי מעיקרו. ואם כבר, אז התנדבות בתוך הקהילה פנימה, בלי לתת יד למחללי שבת ואוכלי שרצים להכעיס.

לעזור לאשה שנמצאת בשמירת הריון או מטופלת בילדים קטנים, שווה ומוסרי פי אלף ופי מיליון יותר מאשר להתברבר בתחנת מגן דוד אדום עם פושטקים. השתקת העובדות הכואבות עלתה לנו בהרבה קרבנות, ואחריתו מי ישורנו.

מניסיון אישי שלי,בתור מי ששירתה במוסד של ילדים עיוורים, אני יודעת שתרמתי ונתרמתי המון!! ומחברות שלי,אני יודעת שאני לא היחידה. אולי יש כאלה שבאמת עושות עבודות שהתרומה בהן היא לא מי-יודע-מה, אבל מכאן ועד להכליל ולומר כאלה דברים,שהשרות הלאומי לא שווה כלום-הדרך ארוכה.

קצת ענווה.

באחריות את אומרת??

יש כאלה שהשנה הזאת ממש קידמה אותן וגרמה להן להיות צדיקות ממש.

זה עדיין לא אמר שזה כזה פשוט.

ולמי שאמרה שאין קשר בין ללדת ילדים לבין ש"ל זה לא לגמרי נכון. כי מלא פעמים השנה הזאת באה ע"ח לימודי מקצוע.

אז תלדי ילדים ותפרנסי אותם בעזרת מי?!

התחתנתי בגיל 19 מרצון ובשמחה באמצע שנת שירות והמשכתי כרגיל עד סוף השנה {גרתי בדירה ליד החברות שלי} התחלתי ללמוד לתואר באחת המכללות הכי קשות בארץ לבנות {בגלל הקרבה לבית- סתם שטות}, ילדתי בתחילת שנה א' ובאמצע שנה ג' והיום אני עומדת בסיום הסטאז' בעזרתו יתברך.

בעלי גם היה סטודנט בחלק מהזמן אך עבד בכל מה שהזדמן וגם למד בישיבה בשנה הראשונה {במסגרת הצבא}

אנחנו לא מכניסים שטויות הביתה ברוך ד' מצליחים לחסוך אך לחיות טוב וללא בושה. {מצליחים להחזיק רכב כדי לעבוד בעבודות שמאפשרות יותר}

{עם יד על הדופק הכל אפשרי}

חיים פשוטים ובריאים. בהצלחה לכולנו והלוואי ונצליח לעבוד את ד' בשמחה תמיד

שירות לאומי זאת מסגרת שמוציאה ממך את כל הטוב (ב"עה) או כוחות שיש בך.

וחוץ מזהצריך לנוח קצת אחרי 12 שנות לימודים. לקפוץ שוב ללימודים זה לא נראה לי שפוי.

צריך קצת הפסקה. ושירות לאומי זאת אופציה מצויינת כי נמצאים בחברה של בנות באותו גיל, עסוקים בד"כ עד מעל הראש, לומדים אחריות מהי נהנים וגם תורמים.

ואגב- לפי דעתי דווקא מי שרוצה להתחתן מוקדם כדאי לה לאפשר לעצמה את שנת השירות כדי פשוט לפוש מבחינה מנטלית תוך תרומה ומיצוי כוחות בשדה הפרטי והחברתי.

ובכך אני מתחברת מעט לדברים של ליאורהלה שקבלה על כך שלא זכתה קצת "לעשות חיים"

ואמנם בעיניים של בחורה צעירה שמאוד רוצה לךהגשים עצמה בבניית בית יהודי, הכל נראה ורוד ויפה (ובאמת הקטעים הורודים נרחבים ביותר)  אך בכל זאת, כפי שכבר נאמר פה, יש הרבה אחריות בבניית בית, אז רצוי גם להנות שנה אחת וגם להתאמצן על אחריות....

ואם הגעתם עד לפה אז-

אשריכם בלאפה!

נורא מרגיע לקרוא את זה...

שמעתי איפהשהוא [אולי פה?!] שעד החתונה הבת דואגת כל הזמן מה יהיה ואיך יחיו, והבן מבסוט... ואחרי החתונה הוא לחוץ על הפרנסה, והאישה--> יש לה על מי לסמוך...

אני התחתנתי בגיל 18וחודשיים(!) וממש לא מצטערת.. היום אני בת 26+ עם שלושה ילדים מתוקים.

חבר'ה אלה החיים! אם הייתי מחכה שאהיה מסודרת כלכלית ורק אז הייתי מתחתנת שום דבר לא היה מובטח לי.

מה עדיף להיות כמו כמה חברות שלי בנות 28+ שמסודרות מצוין כלכית ויש להם עבודה מכובדת אבל עד עכשיו לא מצאו את האחד....! כי כשמתבגרים יש כבר יותר דרישות שהבן זוג יהיה כמוני וכו'.. ואז קשה יותר להתפשר. מה שלא קורה כשצעירים..

אז נכון שהיו תקופות קשות יותר מבחינה כלכלית.. אבל בסופו של דבר ועם הרבה תפילות זה מסתדר.

אני לא אשקר ואגיד שזה בקלות. הבעל לומד לתואר ועובד והנטל נופל עלי.. אבל בלב שלם מודה לה' שהתחתנתי צעירה

ולא ח"ו הייתי מוצאת את עצמי מחפשת עוד בגיל זה כמו הרבה שאני מכירה.

ולכן זה לא קשור לגיל, יש כאלה שמתחתנים מאוחר ויש להם קשיים אחרים. צריך לשמוח שמתחתנים צעירים כי יש בזה משהו יפה יותר-גדלים ביחד, לומדים להסתדר ביחד ודוקא מתוך הקשיים החיבור גדול יותר..בהצלחה!

את האחריות ויש כאלה שלא..

וחוץ מזה איך מסתדרים אחרי החתונה בלימוד מקצוע?זה לא קשה?

לא שאני פוסלת חתונה מוקדמת אני ממש בעד אבל יש לשקול טוב לפני שמחליטים.

בע"ה בעיתו ובזמנו לכולן/ם!

אני ובעלי  היינו חברים כבר כמה שנים, הכרנו בתנועת נוער אז זה כבר היה ברור שזה זה ולא היה למה למשוך..

אבל כל אחת והמקרה שלה.

אני עשיתי שירות לאומי תוך כדי. ונכון זה בא על חשבון זה שלא עשיתי בדיוק את השירות שרציתי ותכננתי לעשות..

למדתי מקצוע ולא תואר. בעז"ה כשבעלי יסיים ללמוד אני מתכונת ללמוד לתואר. לא יהיה קל במיוחד עם שלושה ילדים

אבל מי אמר שבאנו 'לכייף' בעולם הזה.. פעם משהי אמרה לי:"אדם לעמל יולד"- וזה ממש שינה לי את כל התפיסה של החיים!!! ב"ה שיש לי קשיים כאלה ולא קשיים של זוגות שמתפללים שיהיה להם ילדים.. אז מי אני שאומר:קשה!

אני מודה כל יום לה' על מה שנתן לי. צריך להסתכל בפרופורציות הנכונות על החיים!

מנצלת את השרשור כדי לפרסם הצעת קליטה של המאחז שלנו, אל מתן

(במילים אחרות: רבע שעה מכפר סבא )

בס"ד

אין ויכוח שחתונה בגיל צעיר וילודה זו הציונות האמיתית והתרומה הכי גדולה לעם ישראל תלמדו מהמוסלמים

יולדים ילדים בשביל להאדיר את שם ה' בעולם. לא בשביל להילחם עם המוסלמים...

מחבל עזתי מעמיד שתי נשים בקו החזית והוא מסתתר מאחוריהן, בידיו רובה קלאצ'ניקוב שהקנה שלו בין מתני שתי הנשים.

הוא יורה.

צה"ל מחזיר אש לעבר מקור הירי, והנשים נפגעות ברחמן. המחבל העזתי הרויח את חייו, והבוסים שלו הרויחו עוד תמונה איכותית ב-CNN.

ואיפה הפמיניסטיות שלנו, ולמה הן לא מגינות בגופן בשדרות ובעוטף עזה.

רגע, אני בפורום הנכון?

כל אדם נשוי בעל משפחה יודע את מורכבותם של החיים. אז איך אפשר לדבר בסיסמאות שכתובות פה? "להילחם עם הרחם" "חתונה וילדים זאת התרומה הגדולה למדינה" וכו'

הסיסמאות האלו הן בגדר סיסמאות. חשוב לזכור: משפחה זה דבר רציני. ילדים זקוקים להשקעה, לתשומת לב , לנתינה מצד ההורים. אנחנו לא יכולים ( לדעתי) להביא ילדים כחלק ממלחמה. כל ילד הוא פרח שצריך להשקות ולגדל.

ואולי לא כל כך מובן מדברי מה לא נראה לי בסיסמאות האלו, אבל לפחות שפכתי את זה...

תהיו בריאים

בכל גיל יש את הקשיים שלו. אבל אם מתחילים בגיל מוקדם כמו 20 נבנים ביחד, לא צריכים מידי הרבה לעמוד מול פיתויים יש זמן גם לפוריות למרות שאני התחתנתי בגיל 20 וכיום אני כמעט בת 40 זכיתי לשני ילדים מקסימים אבל כל החיים אני בריצות אצל רופאים. טוב שהיו לי מספיק שנים לדאוג גם לזה. אבל ס"ה הנישואים הם דבר מקסים אם משקיעים בו כראויץף הכוחות מושקעים ביחד הבעל עוזר ונותן והאשה נותנת ומקבלת.

בהצלחה לכולם

אני חושבת שגיל 20 זה ממש טוב להתחתן,

אבל כל אחד מתי שמתאים לו.

היי,אנימבית שמש...

אני לא ממש חושבת שצריך ללכת על זה בגישה הזו...

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.