בכל הימים האחרונים
יצאתי איתן
עם חברה ועם הבטן שלה
ודיברנו על בחילות
ואמרנו- זה הזוי ממש! איך מתחתנים ובום- הריון! וכמה מרגש ומפתיע, ושיואו! לא נשמתי
והמשכתי לצאת
עם חברה אחרת והתינוקת שלה
והחזקתי אותה ודיברנו על השיער התינוקי החמוד שקופץ לו, ואיך זה להרגיש זרמי הנקה, ומה זה שלקח לה חודשיים מהלידה עד שהיטהרה.
הלכנו לקניון והיא הצביעה על כותנות משי ואמרה לי- ממליצה לך שתקני אחרי שתתארסי.
ואז יצאתי גם איתה
חברתי שנטשה אותי אחרי שהתחתנה לה
ושיחקתי עם שני ילדיה היפים
ושרנו שירים
ואכלנו מעדן של גמדים.
וכמובן כשבעלה התעתד לחזור ברחתי משם.
ויצאתי גם איתן-
שתיים נשואות עם ילדים. והלכנו לבריכה והם הגיעו עם המטפחות היפות שלהן!
והיום התקשרה חברה ואמרה לי: בוא נצא אני את והיא-
אלא מה, היא נפגשת כרגע עם בחור וטוב לה. והשניה כנראה הולכת להתארס בימים הקרובים.
ואני מה?
אני מה???
אני כל כך חסרה
אני בור כרוי
מרגישה כבר לא רלוונטית בגרוש
מסכנה
מכובה
מחזרת במקום להיות מחוזרת.
הלו!
מה קורה פה?
