זה לא סביר כלכך לפייס ימים שלמים על דברים כאלו.
אבל - התקופה של האירוסין היא תקופה לא פשוטה.
כמו שאתה שואל את עצמך על כל דבר "מה יהיה עם זה בעתיד" - גם היא שואלת.
שיקרת לה, גם אם מכוונה טובה. זה יכול מאוד להלחיץ.
 

תקשורת זוגית טובה היא תקשורת שנבנית. מהצורה שבה אתה מתאר את השיח שלכם עוד

לא רכשתם את הכלים לתקשורת כזו, זה בסדר ולגיטימי אבל זה נותן לכם טעימה של עם מה אתם הולכים להתמודד. חשוב לא להיכנס למקום של "זה יהיה כל החיים שלי" כי בד"כ זה לא נכון וזה סתם מלחיץ מעבר

לפרופורציה.

זו לא דרך להתנהל זוגית כך שכל פעם שהיא לא מרוצה\נפגעת היא נאטמת וצריך חיזור מאסיבי כדי לשחרר אותה. זה בהחלט קו התנהגותי שיצטרך להשתנות על מנת לאפשר תקשורת זוגית טובה.
החלק שלך בזה זה שאתה מאפשר את זה. אל תחזר באופן מאסיבי כשהיא ננעלת, תגיד לה בפשטות שאתה מתנצל ותשמח לדבר איתה כשהיא תרגיש שהיא יכולה לדבר על זה.
כשאדם פגוע או כועס, אל תנסה להסביר לו את עצמך. תבקש ממנה להסביר לך ממה היא נפגעה, ככה תוכל

להבין אותה יותר טוב וגם להימנע מזה פעם הבאה. כאשר היא מרגישה יותר רגועה תחליפו תפקידים- אתה מסביר איך הדברים נראו מהצד שלך בלי שיפוטיות שלה.
זו הדרך להכיר ולמצוא דרכים לגשר מעל הפערים שקיימים ביניכם. וזה בסדר שיש ביניכם פערים, זה הכי טבעי בעולם. אתם פשוט צריכים להחליט שלא משנה מה יקרה, אתם תוכלו לדבר על זה. 

הוא נשאר בישוב שלה ולא סיפר לה

לדעתי זה מאוד מאוד פוגע לשמוע שחתנה נמצא בישוב שלה  בלי ידיעתה.

זה כאילו לדאוג לה שלא תדאג, אבל מצד שני זה לפגוע בה.

אני מנסה לחשוב עכשיו בתור נשואה, אם פתאום חברה תתקשר אלי ותספר לי שראתה את בעלי באיזה עיר מרוחקת ואני לא יודעת על כך.

אני ברור אהיה המומה וגם אפגע ואעכס והכל ,איך בעלי נסע למקום מסוים ,כשהוא אמור להיות נגיד בבוקר בעיר שלנו.

איזה סיבה יכולה להיות שהוא לא יגיד לי? גם אם נגיד שזה ח"ו רופא מיוחד מסוים שמקבל רק בעיר אחרת והוא לא רצה להדאיג אותי, בכל אופן זה ממש יהיה מוזר לי אם אשמע זאת.

דבר שני אני רואה שהוא כתב במפורש שהוא כן אמר לה שהוא ישן באיזו ישיבה.

לפי מה שהבנתי הפריע לה שהוא נתן לה להבין שהוא ישן על מיטה נורמלית בפנימיה כשלמעשה הוא ישן רק על ספסל בבית מדרש.

בפרט שזו חלק מתופעה חוזרת.

הוא לא "בעלה".. לא צריך לחפש מתחת לאדמה מה לא בסדר בזה.

הם מאורסים, אמר שישן באיזו ישיבה, והתברר שישן בבימ"ד. הרי זה דבר שכלל לא נוגע אליה. מה זה משנה אם ישן בעיר הזו בישיבה או בבימ"ד....

בפרט אחרי שהסביר שלא רצה להדאיג אותה. יפה מאד.

על זה צריך "להסביר כמה שעות"?.. "לבקש סליחה"?.. איפה אתם חיים?...

אבל גם יכול להיות אחרת.

אחרי הכל, תלוי גם באיזה נושאים מדובר.

יתכן שגם יש מקום לבדוק האם "היפגעויות יתרות", זו תופעה שגם חברותיה/משפחתה מכירים.

זה לכאורה נושא שצריך לדעת מה משמעותו. לא להסתפק בכך שיתכן שזה כמו הכיוון שאת אומרת (הלוואי).

אתה חייב לבדוק את הנקודה הזו לפני הנישואין.

ואם אתה מחליט להתחתן איתה, תצטרך להתמודד עם זה כל החיים.

אז מה תעשה?

אמנם כמו שאמרו, יכול להיות שכרגע היא במצב-רוח לא יציב או שההורמונים משפיעים עליה.

אבל בהנחה שזה קריטי לך, ממש לא הייתי מסתמך על 'יכול להיות',

הייתי מוודא אם במצב"ר נורמלי שלה היא פחות 'עושה סרטים'..

ולשאלותיך, זה אכן נורמלי שמדי פעם יש אי-הבנות ובעקבותיהם גם עלולה להיות פגיעה.

אבל המקרה שאתה מתאר נשמע לי קצת מוגזם ולא כ"כ נורמלי (בייחוד שלא נראה שהיא הייתה אמורה להיפגע מזה כלל),

כך שאם זה מפריע לך, הייתי מתייחס לזה בכובד ראש..

מה דעתך לפתוח איתה את הנושא ולדבר איתה על זה ישירות?

אתה אמרת שאתה ישן באיזו ישיבה - וישנת בבימ"ד.

הרי זה כלל לא ענין שלה, אין לה מזה שמץ השלכה, בפרט שהסברת שאמרת לה כדי שלא תדאג..

נו, אמורה לומר, איזה בחור טוב אתה.

לא אמורה להיות היפגעות כזו, שאתה צריך לפייס ו"לבקש סליחה" (?...).

איננ יודע מה בדיוק אתם אמורים לעשות הלאה; אבל מה שברור, שזה הרגל שאסור שיימשך. אם אתה על כל דבר שלא עשית "תבקש סליחה, פרחים וכו'..", אז יש סיכוי סביר, ככל דבר שמקבל "חיזוקים", שה"היפגעויות" רק תתגברנה....

מה פוגע בך? האם זה דבר שחוזר על עצמו -דפוס מסוים שלך? או שזה מלא דברים

אם זה משהוא מסוים כמו אמון-אז תשנה את זה .

כי אחרי החתונה זה יכול להיות מיליון מקרים גם, אל תחשוב שאם אתה לא מדייק זה מה שיגן עליה מדאגה להפך.

ואם זה מלא דברים, אז אכן זה בעיה

בכל מקרה להבהיר לה- שברוגז זה לא משהוא שבא בחשבון !!!!.זה לא דרך חיים נורמלית שלא מדברים

א. מסכים דעת הרוב - לא תקין.

כדאי להתייעץ. ותדע - אף פעם, אבל אף פעם לא מאוחר להתייעץ.

ב. נסה לדבר איתה ברוח טובה, גם כמו שנאמר כאן - ממה נפגעת? למה זה גרם לך להיעלב, חשוב לי להבין.

אני הייתי נוראית בתקופה של האירוסין. הייתי נורא מבולבלת רגשית והארוס שלי היה ממש מסכן בגלל זה. ונראה לי היום אני בת זוג די נחמדה

לפעמים פגועים זמן ארוך כי יש עוד משהו שמפריע ורוצים לומר אבל מתביישים. יכול להיות שזה משהו כזה?

תהיה כן איתה, תסביר כמה אתה אוהב אותה ורוצה שיהיה לה טוב ונעים וקשה לך כשזה המצב (שלא יישמע ממך שההתנהלות שלה היא בעייתית (גם אם זה נכון), רק שלך קשה ככה מאוד)

ותעודד אותה להיות פתוחה וכנה איתך וליישר את ההדורים לפני שהם הופכים להיות הרים גבוהים...

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?

אשמח לעוד תגובות

(לא הייתי שם, רק ראיתי פרסומים)

אנחנו כנראה יותר מידי עירוניים בשביל זה, אין ברכה פרטית, וגם לא נראה שיש אופציות מה לעשות באזור מסביב.

אבל תודה, אשמח לעוד תגובות. 

הנה הקישור: נוף החאן, צימר בכפר אוריה | Weekend

היינו אומנם עם שלושת הילדים ולא רק זוג, אבל גם לזוג זה שווה בהחלט לדעתי.

אני זוכרת שהמחיר היה נמוך יחסית למקומות אחרים ויכול להיות שדווקא כן יתקרב לתקציב (לא יודעת לגבי אוגוסט).

הבעלים של הצימר מקסימים.

יש שם בריכה שווה שפרטית בשעות מסוימות שאתם שם (בעל הצימר מסביר הכל כאשר מגיעים. בגדול כאשר זוג או משפחה רוצים להיות בבריכה ויש במתחם עוד זוגות אחרים אז או מחלקים מראש שעות ואז יש לכם שעות רק שלכם.

או נכנסים בלי לקבוע כאשר פנוי ואז סוגרים את הדלת של הבריכה עם הווילון וכך זה סימן לאחרים שתפוס ולא נכנסים )

יש גם ג'קוזי גדול בנוסף. גם בחלק מהצימרים בפנים וגם ליד הבריכה עם מפתח ודלת וכנ"ל כאשר זה מתחלק לזמנים שהם רק שלכם).

זה באיזור צרעה ואשתאול, נוף מדהים, הרבה מסלולים. יש גם סניף איקאה קרוב אם שייך

ומרכז של חנויות אוכל וכו' באיזור (לא בכפר אוריה עצמו אבל קרוב).

לא יודעת לגבי תחב"צ.

אנחנו נהנינו מאוד וממליצה

תהנו המון

איזה כיף ❤️

700 ללילה

נראה מאד יפה

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

לכן עכשיו הלוביסטים של הליסינג נלחמים בתוכנית של מירי רכב (לא שגיאת כתיב) להפחית את כמות הטסטים למכוניות יחסית חדשות מפעם בשנה לפעם בשנתיים. בסוף ה"לחם והחלב" שלהם זה  אנשים ששונאי תחזוקה של מכונית.

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.