יאבאלה כמה סבלנות ואומץ.

איזה מטורףף!!! מהמם!
רק למה רשמת את השם של הציור כל כך הרבה פעמים ולמה זה נקרא ציור נאיבי?

בגלל השימוש בצבעוניות יתרה שלא מאוד ריאליסטית. כלומר - ציור שרואה את העולם בעיניים תמימות .

אבל זו השערה, כמובן.

באמת ציור מיוחד!

 

זה ציור תמים. דמויות שטוחות, צבעים טהורים ופחות מעורבבים (אדום זה אדום ירוק זה ירוק וכאלה) בלי התחשבות לפרספקטיבה ופרופורציות נכונות ומדויקות. דברים שחוזרים על עצמם בציור
שי אזולאי יש לו אמנות כזאת
ברוך נחשון

הקטע של הצבעים הזוהרים בחושך מדליקקק

פחות הסגנון שלי הציור עצמו

אהבתי שזה ממש ציבעוני 

רפי הי,

 

הציורים הנאיביים שלך מרשימים ודומים מאוד לאומנות הנאיבית מדרום אמריקה ומרכז אמריקה שמוצגים בעיקר בגלריה ג'ינה בתל אביב.

אני מאוד מעוניין ללמוד ציור ורישום עם התמקדות בסגנון הנאיבי.

יש לך המלצה על בית ספר בארץ/מורה 

אייל 777 לא ידוע לי על מקום שמלמדים בסגנון הזה 

הכי מומלץ זה לפנות לאמנים שמציירים בסגנון  ( אני עסוק ולא נותן שעורים )

 

 

סלט לשאלתך מה זה אמנות נאיבית ... מצרף הגדרה כפי שמוצגת בויקפידה 

 

המאפיינים של אמנות נאיבית:

• מספרים סיפור פשוט לקליטה מחיי יום יום, לרוב עם בני אדם.
• מיצגים אידיאליזציה של הצייר את המציאות - מיפים את המציאות.
• אי שמירת פרספקטיבה- בעיקר פירוט גם בפרטים מרוחקים.
• שימוש רב בתבניות חוזרות - ריבוי פרטים.
• צבעים חמים ועזים.
• לפעמים דגש על קווי מתאר.
• לרוב הדמויות שטוחות, חסרות נפח אם כי לא תמיד.
• אין עניין במרקם, בהבעה, בפרופורציות נכונות ובאנטומיה.
• אין שימוש רב באור וצל אבל חלק נותנים אפקטי תלת מימד.
• לעיתים קרובות אין עניין בקומפוזיציה.

 

 

 

ואהבתי שרק הפרחים עם צבע והשאר שחור לבן!