הרבה נחת מהקטנה

איזה מרגש!

ילדת בלידה רגילה? (את אחרי ניתוח בלידה הקודמת, נכון?)

התאוששות קלה והרבה שמחה ואושר

הרבה נחת והתאוששות קלה...

הרבה נחת, שפע של חלב טוב (לה ולך), ולילות רגועים!

הגיבה בשרשור סיפור הלידה שלי

ועכשיו את

והלב שלי קופץ

מה הן ילדו ולא ידעתי

ויאללה שרשורי איזה טוב ד' מחכים לך

רציתי לפתוח אבל אמרתי לא אוהבת את הניסוח הזה...

כאילו ד' צריך את התארים שלנו

או שרשור "חסדי ה'"

אולי נשמע קצת יותר טוב..

"אמבטיית שמש" הכוונה לחשוף לשמש - זהירות על העינים. להשאיר אותה רק עם טיטול, ליד חלון עם שמש. אם מזג האויר קריר אז לחמם את החדר שלא תתקרר ולשים את התינוקת בשמש. להקפיד שלא תהיה לה שמש ישירה עם העיניים. להפוך מצד לצד מדי פעם.

כמה שיותר שמש יותר טוב. שעה שעתיים ביום ואפילו יותר.

שמעתי שמוהלים מומחים ממליצים על זה כדי להוריד צהבת לפני ברית.

להניק כמה שיותר, לעתים תכופות, ולא להילחץ מזה. צהבת זו לא מחלה, ואם היא לא מגיעה לרמות נורא גבוהות - אין בה בעיה. אמורה לרדת בתהליך הדרגתי.

אולי זה ירד ואולי זה יעלה יותר, את לא יכולה לדעת

יש תינוקים שזה עולה מאד ועולה מהר. ואם לא תופסים את זה בזמן זה יכול להיות גם מסוכן

עושים כל יום בדיקה ורואים מגמת עליה, בזה לא נתקלת?

לפעמים יש עליה ואפילו עליה מהירה.

רופא לא ידריך אותך בעצות סבתא וטיפולים ביתיים. רופא ישלח אותך לבי"ח לטיפול באור אם הצהבת מעל רמה מסוימת.

אבל אם תתפסי את זה בזמן ותעשי "אמבטיות שמש" לפני שהבילרובין מתקרב לרמה הגבולית את יכולה לחסוך את הסאגה. בטיפול ביתי ופשוט.

עם הקפדה על נהלי הבטיחות - להקפיד שלא יהיה לתינוק קר, שהעינים לא יהיו מול השמש ולעשות את זה שעתיים ביום, לא כל היום.

זה טיפול שמומלץ ע"י מוהלים. 

מי שלא רוצה להסתמך על עצות אלמוניות בפורום (כך ראוי) יכולה לשאול על זה מוהל מומחה. בשביל העצה, גם אם מדובר בתינוקת בת.

12.5 זה לא כל כך גבוה. יש מוהלים שמוכנים למול ככה אפילו.

אבל אם זה מגיע ל 18 זה כבר אשפוז וטיפול באור שהוא לא עדיף על טיפול בשמש מבחינה בריאותית אז כבר תעשי טיפול בשמש בבית ותחסכי את האשפוז..

אני קיבלתי המלצה לעשות את זה אבל מקסימום 10 דקות על הגב ועל הבטן פעמיים ביום לא יותר..

הם עלולים לחטוף כוויה

אני לא לוקחת אחריות. זה מה שאנחנו עשינו ולנו זה היה דחוף בגלל ברית.

אבל שתיתי המון מים בעצמי כדי שהחלב יהיה רווי בנוזלים והנקתי כל הזמן. ואם אני זוכרת נכון גם נתנו קצת מים רתוחים בנוסף להנקה. לא סגורה על זה.

והעיקר - נגעתי בו להרגיש שהוא לא חם מדי. והפכתי כל כמה דקות לצד אחר שלא יהיה אזור אחד בגוף שחשוף לשמש הרבה זמן ברצף.

הרבה נחת! והחלמה קלה!

ואיזה כיף זה ללדת במוצ"ש, אה?

לגבי הכאבים.. פשוט לנוח!! בשכיבה

לי זה הדבר היחיד שעזר..

ועור לעור הכי טוב

אנחנו עשינו שעתיים ויותר ביום. ואז הצהבת ירדה באופן משמעותי. עד אז היא רק עלתה.

אבל לא לוקחת אחריות לגבי הזמנים. אולי תשאלו מוהל מומחה.

כאן יש קישור שמצאתי ברשת - 

http://www.dulot.co.il/liatdorcohen/show.asp?art=3&t=l

מכאןwww.lehanik.com

מה אתם יכולים לעשות:

הנקה הנקה הנקה! חשוב להגביר את פינוי הבילירובין מהגוף על האכלה רבה ככל הניתן. בילוי זמן עם התינוק במגע עור לעור עם אמא יעודד אותו לרצות לינוק יותר. אם התינוק מאוד ישנוני נסו לסחוט לו קולוסטרום או חלב אם ולתת לו בכפית או במזרק בהאכלת אצבע (מכניסים את הזרת לפי התינוק כשהכרית כלפי מעלה עד שהיא נוגעת בחיך העליון שלו, כשהוא מתחיל למצוץ את הזרת מזריקים לו את החלב מזווית הפה, חשוב להקפיד להזריק רק כשהוא מבצע פעולת יניקה). לעיתים אחרי 5-10 מ"ל התינוק יתעורר ויהיה מעוניין להתחבר לשד.

אמבטיות שמש: החשיפה לאור השמש עוזרת להוריד את רמות הבילירובין. אם הצהבת ממשיכה אחרי השחרור מבית החולים תוכלו לחשוף את התינוק לשמש באופן מבוקר (לא יותר מרבע שעה, לא בעיניים) כשהוא לבוש בחיתול בלבד.

שתיית מיץ לימון: יש אומרים ששתיית מיץ לימון על ידי האם המניקה עוזרת לפירוק הבילירובין.

לחכות- צהבת פיזיולוגית וצהבת הנקה עוברות עם הזמן.

מה הצוות הרפואי יעשה:

כל עוד רמת הבילירובין לא עולה מעל הרמה המסוכנת לתינוק הצוות הרפואי רק יעקוב ולא יתערב כלל. 

במקרים שרמת הבילירובין עולה מעבר לרמה שנחשבת לבלתי מזיקה, התינוק יקבל טיפול באור (פוטותראפיה). משכיבים את התינוק כשהוא לבוש בחיתול בלבד עם כיסוי עיניים מתחת למנורת אולטרא סגול. התינוק עוזב את האור רק כדי לינוק.

במקרים נדירים שהטיפול באור לא עובד ורמת הבילירובין ממשיכה לעלות עושים החלפת דם לתינוק.

ברוב המקרים הצהבת היא פיזיולוגית עם רמות בילירובין שנחשבות ללא מסוכנות והתינוק ישוחרר לביתו ויערך מעקב על ידי רופא הילדים כל כמה ימים.  

בעבר היה נהוג להמליץ על הפסקת הנקה ל48 שעות. כיום ידוע שלשיטה זו יותר חסרונות מיתרונות משום שבמקרים רבים היא פגעה בהנקה ואף הביאה להפסקתה המוחלטת. היום ברור שהפתרון הוא דווקא להגביר את ההנקה.

וחיבוק לך

אני חושבת שמה שרב התיר זה בטוח בסדר (ואם היו לו עוד שאלות/בירורים זה תפקידו)., ואולי העבודה שלך  היא לקבל את זה שזה בסדר.

יכולה להגיד בנימה אישית שגם לי התירו כל מיני דברים שלפעמים הרגישו לי הזויים, והיתה לי עבודה פנימית שם לשחרר.

ואם עדיין זה לא משוחרר לך, את יכולה לחזור אליו עם התיאור של התחושה הזו ודיוק של כל מה שהיה, אולי זה ירגיע..

קודם כל התאוששות קלה מהלידה והסתגלות בכיף למצב המשפחתי החדש.

מה שתיארת זה נפוץ מאד

לפני לידות, במחזורים סדירים בלי הכתמות הורמונליות, בלי הנקה, הכל מאד מסודר, ווסת, הפסק, נקיים, אין כתמים ועניינים.

בפועל, העולם של הנשים בעולם של לידות הנקות יףומניעה, מלא בכתמים

ולצורך זה בדיוק יש הלכה ,שקובעת מה כן אוסר ומה לא.

מכירה את הסיפור על תנורו של עכנאי?

זה ממש זה.

ההלכה נקבעת לפי מה שקובעים פה בארץ. וזה רצון ה'

..

לגבי אם לא תיארת לרב מספיק וכזה,,זה האחריות של הרב, לשאול על כל הפרטים כדי לפסוק, תסמכי עליו...

ורק אוסיף עוד משהן,

לפני ההריון של הבכור שלנו, היצה בדיקה באמצע 7 נקיים ממש בגוון בורדו

אני כבר חשבתי לפסול הכל,

אבל בעלי הציע שנשאל רב.

גרנו אז ליד רב גדול וחשוב מאד, לא מזכירה את שמו בקטע של אאוטינג.

ושאלנו. והוא התיר.

והיה לי קשה לקבל שהגוון הזה בסדר. ממש עבודה של אמונת חכמים.

טבלתי לפי הפסק של הרב, ב"ה זכינו בהריון

והבן שנולד, שהוא כבר בחור, ילד כזה צדיק וקשור לתלמידי חכמים ב"ה, ואני תמיד מרגישה שזה קשור, ילד שנולד באמונת חכמים

..ורק עוד משהו. אנינבפעמים האלה אומרת לקב"ה, אני רוצה באמת להיוצ טהורה כרצונך... תעזור לי. ובדרך שאדם רוצה לילך, מוליכין אותו...אם זה לא היה טהור, הקב"ה היה מסובב שתאסרו... 

וזה תקף גם למניעה… אם את רוצה למנוע, אל תסמכי אל הנקה❤️

אבל בהחלט לא סומכת על זה בתור מניעה..

תודה רבה על התגובה וההרגעה❤️

מה שמחזק אותי זה שאם ה' רוצה שאני לא אהיה טהורה אז אני לא אהיה טהורה

כי קרה לי אחרי שהתחלתי לקחת מניעה שהיו לי כתמים וממש נזהרתי ואז הייתה לי פשלה שגרמה לי להיטמא (פשלה שהיה פדיחה לשאול את הרב ועדיין שאלנו בתקווה שהוא יתיר)

בכלל בנושא הזה יש המון מקום של אמונת חכמים 

מה שעוזר לי הוא לזכור שבימי המקדש היה דם טהור ודם טמא.

כלומר טומאה וטהרה הן לא עניין של מה שאני רואה בעיניים.

הבלנית הכריזה "כשר"

זהו את טהורה

לא פסקת על דעת עצמך

רב פסק לך על כל השאלות

תשחררי ותסמכי על הקב"ה

הוא נתן לרב את הסמכות להכריע לך במצב הזה

קורה לי גם לא פעם ולא פעמיים.

לפעמים אפילו הרגשה כזו של 'כבר עדיף להיאסר על-בטוח מלהיות טהורה 'בכאילו'.

עזר לי לדבר עם נשמת. יש שם יועצות הלכה מקסימום שממש הרגיעו אותי יפה.

אחרי הלידה השניה שלי היו לי כתמים בלתי פוסקים (בדיעבד שאריות שלייה) וכשהגעתי לקרוב לחודשיים אחרי הלידה הרב ממש חיפש דרכים כדי לעזור לי לטבול, ובואי נגיד שאפילו לא עשיתי בדיקה רגילה ביום השביעי.

וגם לי הייתה ממש קשה המחשבה שאיך זה שאני הולכת לטבול עכשיו בכלל אני כאילו "מרמה" ואז בעלי (שבעצמו מוסמך לרבנות) ממש הרגיע אותי והסביר לי קצת את ההשתלשלות של ההלכה ואיך מלכתחילה הכתמים האלה בכלל לא היו אמורים לאסור, היינו אמורים להאסר רק מדם נידה וזהו. ואז רק חז"ל אסרו כל דם שיוצא מהרחם, וקבעו את הכללים שאנחנו מכירות (על בגד לבן, גריס וכו')

בקיצור, לא זוכרת כבר את כל ההסבר ולא רוצה חלילה להטעות פה אבל בגדול, אותה הלכה שאסרה את הכתמים האלה, היא גם ההלכה שקבעה איך להמנע מלהאסר מהכתמים האלה וזה שאני לובשת צבעוני או לא מסתכלת בניגוב זה לא לעבוד על ההלכה אלא להשתמש בכלים שהיא נתנה לי כדי לא להאסר או כדי להטהר לבעלי.

וממש מצטרפת למי שהזכירה פה את הסיפור של תנורו של עכנאי. ברגע שפה בארץ פסקו על משהו שהוא טהור, זהו. טהור. גפ בשמיים טיהרו אותו.

והכי חשוב זה לזכור שטהור לא שווה נקי.

הכי נוח לעבור את 7 נקיים בלי שום צורך לשאול ושהם באמת נקיים. אבל באמת הם לא צריכים להיות 7 נקיים, אלא 7 טהורים. ואפ הרב פסק- אז זה טהור. נקודה. 

גרמתן לי להרגיש בסדר עם עצמי, מעריכה ממש!!!

ובכלל תודה לכן על הפורום הזה שנותן כל כך הרבה מרחב של כוח והעצמה נשית😘

לק"י

אצלינו מחלקים גם סתם של ירידי חסד לפעמים.

אני בכללי חושבת שאנחנו צריכים ללמוד להתמודד עם רצונות לא ממומשים של ילדים.

אבל כמובן שקל לדבר.... ובפועל אני מעדיפה לפעמים שלא ידעו מראש.

שיש סיכוי שרק ההורים יראו, ולא הילדים.

איך הפרסומת מגיעה לתוך הגן?

לא מאמינה שזה חוקי אלא אם אתם בגן חבד.

בכל אופן אצלנו שמים שלטים למלא דברים ממש מול הגן. בעיני הזדמנות לדבר עם הילדים על בחירות ואחריות וגם על פרסומות אמת/שקר וכד.

נגיד קניתי לילדים חבילת וופלים שעל וופל עטוף בעטיפה עם צבע שונה. עשינו משחק מבחן טעמים וכד'.

בגיל יסודי מלמדת אותם גם על מיני טריקים.

תחשבי מה היית עושה אם הייתה פרסומת להפנינג שלא תואם לאורחות חייך איך היית מגיבה.

אותו דבר גם פה.

אפשר כמו שאמרת לקנות להם ארטיקים מהמכולת בלי ללכת לפעילות הזו.

אצלנו מחלקים להם פרסומות של חוגים, והם כמובן מתלהבים,

אבל מצד שני זו הזדמנות בשבילי ללמד אותם סדר עדיפויות וחינוך כלכלי, וגם כשיש דברים שמתחשק ללכת לא תמיד זה מתאים לנו.

אבל לא הבנתי למה פרסומת צבעונית היא סוג של שקר.

כולם יודעים שזו פרסומת, ואם יש הגרלה אז כתוב הגרלה, בד"כ מה שכתוב נכון ולא רמאות. על הפרסומות של החוגים כתוב כמה זה עולה כל חודש. ותהלוכות של חב"ד בכלל לא עולות כסף, רק השתתפות בהגרלה, וזה כיף לילדים גם בלי הגרלה (אני בכלל לא אוהבת להשתתף בהגרלות כי מעדיפה שלא יצפו ולא יתאכזבו, אבל הילדים אוהבים את זה בכל זאת).

הם רואים פרסומת צבעונית עם תמונות של פרסים.

אבל הם גם לא יודעים לקרוא איפה יש את הפרסים האלו... אלא אם כן הגננת מספרת להם שזה תמונה של תהלוכה של חב"ד.

בכל מקרה אצלנו מחלקים מלא פרסומות ואני צריכה להסביר וללמד אותם מתי פרסומת מתאימה לנו ומתי לא.

כולנו צורכים פרסומות בכל מיני פלטפורמות.

אבל לחלק פיזית לילדים (ילדים! גן! יסודי!) פרסומות זו חוצפה ממדרגה ראשונה, וגם ממש לא סבבה בעיניי.

רוצים לפרסם? תביאו לגננת/מורה והיא תשלח להורים.

הם קטינים וגם עם שיקול דעת שלא בדיוק שקול, ובעיקר- תחת אחריות ההורים, כשההורים הם גם אלו שמחליטים בנושא חינוך.

אז לפרסם בתוך המסגרות/מחוץ לשער ישירות לילדים? גם לרוב מי שמביא זה אנשים זרים, אז בכלל. ובלי ידיעת ההורים. זה פשוט… חוצפה ומסוכן.

זוכרת את זה כילדה, אבל רק עכשיו מבינה כמה זה בעייתי. אז היה לי נורמטיבי מאוד. 

וגם הסניף שכל פעם המדריכים מגיעים ומפרסמים ומלהיבים ותבואו וזה לפעמים הפנינג בעלות לא סבירה והילדים ממש רוצים לצאת, ואני מתוסכלת.

מזל טוב! 

אבל אני השארתי בבית. בחתונה של אחות. עם בייביסיטר.

ופעם אחרת היתה לי אפשרות להגיע להתחלה, חופה, ואז לקחתי אותם הביתה, השכבתי, השארתי בייביסיטר וחזרתי לחתונה

1. לא לקחת אותם בכלל ולהשאיר עם בייביסיטר

2. אם חשוב לך שיהיו בהתחלה לתמונות וכו, למצוא בייביסיטר/מישהו מהצד של בעלך שיוכל לקחת אולם הביתה לפני/אחרי החופה ולהשכיב בבית. ובכל מקרה לזמן שהם כן בחתונה כדאי שאותו אחד גם יהיה כדי לדאוג להם.

זה באמת פחות כיף שיישארו איתך, לך ולהם...

לגבי זה שהם לא רגילים לבייביסיטר, אפשר להביא אותה פעם או פעמיים אליכם אחה"צ כדי שיכירו אותה וישחקו איתה. 

אנחנו עשינו את אופציה 2 וגם אחיות שלי בחתונות קודמות וזה היה ממש הצלה

אנחנו מבקשים מההורים שהם בעצם מחותנים להיות הביביסיטר

ובאמצע החתונה - לקחת אותם הביתה

או שמשקיעה במישהי שהם כן מכירים וסוחבת לערב שלם

אני בחתונה אחת הבאתי את הילד לדודים שלי (החתונה היתה מהצד של בעלי)

הוא היה בחופה ואז הלך לדודים שלי, אומנם לא הכיר אותם אבל הם פינקו אותו וזה עבר ממש בסדר.

בחתונה אחרת, הזמנתי בייביסיטר לבית של חמותי.

החתונה נערכה קרוב אליהם ולמרות שהחתונה הייתה של הבן שלה זה לא הפריע לה.

הבת שלי הייתה איתנו עד אחרי החופה ואז הבאתי לבייביסיטר.

גם אז, למרות שלא הכירה אותה זה היה בסדר.

כן מתישהו בכתה לה הרבה אז באמצע החתונה קפצתי לבית כדי להניק אותה ואז היא נרדמה.

גם גיל 3 השארתי....

תנסי למצוא כזו אופציה, מישהו שהם מכירים

מטפלת/דודה מהצד השני וכד'.

פשוט להביא לפני החתונה ולבוא לקחת בלילה.

אני גם אמא שמאוד קשה לה לשחרר.

הילדים שלי לא יודעים מה זה בייביסיטר עדיין... וממש לא יכלתי בפעם הראשונה בחתונה להשתמש בזה. הם לא היו זורמים בכלל.

חמותי וגיסתי באו לתונה, גיסתי הביאה איתה חברה, הם שמרו עליהם חלק מהזמן, זה היה ממש נוח.

דאגנו שיהיו לנו 2 עגלות, הגדול שלי עוד מסוגל לנוח בעגלה..

בריקודים השניים גיסתי וחברה שלה יצאו לסיבוב עם שניהם בעגלות ושניהם נרדמו.

הם חיכו איתם בחוץ עד שנגמרה המוזיקה הרועשת ואז הכנסנו את הגלות פנימה לאולם עד סוף החתונה.

הילדים היו ככ עייפים שנשארו ישנים ב"ה.

אני נורא פחדתי שזה יהיה אינטנסיבי וקשה. אבל ב"ה היה ממש מוצלח.

מזל טוב!

זה רעיון מעולה.

חמך וחמותך לא מוזמנים? או שהם פחות הסגנון שירוצו אחרי הקטנים...? 

לא היו לי ילדים בני שנה וחצי אבל כן בני שנתיים ושלוש.

אצלנו הם שמחו ונהנו מהאווירה של החתונה, בכלל לא היו שפוכים.

תינוק קטן זה קשוח בחתונה, למרות שגם זה היה לי פעמיים, דווקא הילדים יותר זרמו עם האווירה והיה מוצלח, לקראת הסוף הלבשתי פיג'מה והם נרדמו על הכיסא או הרצפה.

בעיני ברור שהאחיינים מגיעים לחתונה של הדוד, אבל זו כמובן דעתי

למיטב הבנתי היא העדיפה את זה מהאופציות האחרות.

אנחנו בתור הורים העדפנו לצאת מחתונות של אחים מוקדם יחסית כדי להרדים את הילדים בבית. אז היינו בחופה ומנה ראשונה, חיכינו שיצאו מחדר ייחוד, צילומים והביתה... 

ההורים שלי היו באים ולוקחים את הקטנים באמצע החתונה הביתה שלהם (לרוב היינו כבר נשארים לישון אצלם). פעם אחת כשההורום שלי לא הגיעו בגלל אבל, החתונה הייתה יחסית קרובה לאחותי אז היא נזעה מיוחד לקחת אותם. השאירה את הבית פתוח ואספנו אותם באמצע הלילה. הם היו ככ עייפים שלא התעוררו למרות אינספור ההעברות...🤭

בחתונות מהצד שלי היה יותר מורכב כי חמי וחמותי לא נוהגים. הם לרוב היו שומרים עליהם בריקודים. והיינו מביאים מזרון, שמיכות ופשוט משכיבים בקצה האולם...

אני אהיה עם ניו בורן ותינוקת בת שנה ו9

מקווה שאחותי תוכל לבוא לעזור לי

להרדים ברכב נשמע לי רעיון טוב

אולי נאמץ גם

לפעמים פעילות מעיים מרגישה דומה...

חברה שלי לאחרונה התעקשה ממש בשבוע 11 או 12 שהיא מרגישה תנועות..

וזה כבר הריון מספר 3 והיא מכירה את התחושה והכל..

בשבוע 13 היא הגיעה לUS שיגרתי וגילתה שהדופק פסק בשבוע 9.

כך שתנועות זה בטוח לא היה...

נהוג לומר שפעילות מעיים מרגישה מאוד דומה לתנועות

וכשאנחנו מחפשות להרגיש תנועות, אנחנו פתאום מרגישות את הפעילות מעיים ויותר מודעות..

בשעה טובה!

כששכבתי על הבטן ושאבתי אותה פנימה.. בלי ספק זה היה תנועות

אבל אחרי הלידה הרגשתי מלא תנועות...

מה שגרם לי להבין שחלק מהתנועות שהיו לפני לא היו בכלל😂

כנראה זה היה אצלי תנועות מעיים

עליי גם כולם צוחקים אבל לא מתייחסת

התחלתי להרגיש משהו סביב שבוע 9

פרפורים קלים כאלה

בד"כ לא יודעים את זה...
אבל לי רופאה הסבירה שבגלל שיש לי רחם- אחורי אני מרגישה תנועות מוקדם. 
לא ממש בעיטות, אלא כמו דגים בבטן. יואו שלב מרגש, תהני!!!
אגב, ועל זה מעניין מה יגידו, אני בשלבים אחרונים גם שמעתי את מי השפיר זזים. אמיתי
העובר היה זז ובלילה כשממש שקט ואני שוכבת במיטה, הייתי שומעת כמו מים.
אני בטוחה בזה, וחושבת שזה בגלל שהיה לי עובר במצג op ולכן שמעתי.
אל תצחקו עליי רק...חחח

ואף אחד לא יכול להגיד לנו "זה לא יכול להיות"

כי זאת את וזה הגוף שלך ואת יודעת מה את מרגישה!

🫶

ולמען האמת אין לזה גם שום נפקא מינא אם מישהי הרגישה או שהיא דמיינה.

אין לזה משמעות לכלום, אז אם מישהי הרגישה תנועות שתהנה, זה ממש לא משנה אם זה אמיתי או לא...

אין שום קשר בין זה שהעובר op לכמה תשמעי את המים זזים או משהו כזה. Op אומר בסהכ שהראש שלו פונה כלפי מעלה ולא כלפי מטה וזה משהו שמשתנה כל הזמן, גם תוך כדי הלידה. הop רלוונטי רק לשלב יציאת התינוק.

זה לא סותר את זה ששמעת את המים, וזה גם לא מופרך זה פשוט לא קשור 

והייתי רזה אז ברמות, נראה לי קשור

לגבי הסיבות של המרפאה, אפשר לבדוק, יכול להיות שאלו הנחיות שמיועדות כדי לא לגרום לך נזק.

ולגבי לידות תאומים, ממליצה לקרוא ברשת על הסיכונים בהריון תאומים. (פגות יכולה לגרום לסיבוכים שישארו לכל החיים) 

לא בונה על תאומים בונה שיצליח לפחות אחד

ולא ימשכו אותי עוד פעם על כל עובר 4 5 חודש..

חוק לא ברור .. כי מגיל 35 מותר 2 עוברים אז בעצם בגיל 35 אין חשש לפגות ונכות ? התעייפתי מההנחיות של משרד הבריאות במלחמה מבטלים טיפולים אבל כל הקניונים פתוחים😪 מה יש לצפות

והרבה רופאים מפחדים מתאומים

הוא מבצע את הפעולות .

קשה מאוד עם חוסר אנושיות ותשובות של "אני מחליטה" וזהו זה

יש להם מעבדה מצוינת. וספציפית על פרופסור אוריאל ויסמן (מקבל דרך מכבי)

לחכות ככ הרבה זמן לפעולה.

ממליצה על אסותא או מדיקל סנטר שעובדים עם רוםא פרטי.

אם תכתבי קופת חולים נוכל להמליץ לך על רופאים בקופה שלך

חמישה חודשים בשביל להחזיר עובר אחד .. אז מה בשביל השניים הנותרים אני אחכה שנה!??!?!

מבחינתם זה נורמלי והכל בסדר והם מאוד מקצועיים .. שוכחים שמאחורי ה"מקצועיות" שלהם יש בני אדם 

ואני גם לא מתכוונת לוותר אני הולכת למנהל המחלקה והוא גם יקבל ממני שטיפה רצינית גם על כל מה שקרה לי הכניסו אותי לסכנת חיים מטורפת עם הדימום הפנימי משהו שלא אמור לקרות וקורה אחת לכמה אלפים טובים יכלתי להגיע לסכנת חיים ממש אם לא הייתי חוזרת למיון.. ועד עכשיו שתקתי גם אחרי מה שקרה לי . אבל יש גבול!!!

כמובן אם לא היה משהו מיוחד או שרציתי הפסקה..

דרך אגב- עברתי שאיבה בזמן מבצע שומר החומות,ב"ה לא הייתה לנו אזעקה בזמן השאיבה ולא יודעת מה היה קורה אם כן היה

אני ביום הראשון של המלחמה הלכתי לתומי לעשות בדיקות היחידה בכבישים הריקים.. ואז בצהריים מתקשרת אליי האחות דרך הקופה ואומרת לי לא דיברו איתך מהביח ?? הכל סגור .. למה שיעדכנו??!?!

על זה העצבים שלי שפשוט מרגיש לי שמושכים אותי כמו מסטיק .

גם בהתחלה דרשו את כל הבדיקות מחדש כי חלק היו "פגי תוקף" משום מה הכירורגית שד הפנתה אותי גם לאולטרסאונד .. אני מנסה לקבוע בכל אזור חיפה כולל הביח שאני מטופלת בו נותנים לי תורים ל4 חודשים קדימה .. בעלי הסביר להם שאני מטופלת אצלהם בivf שום דבר לא עניין אותם. לכי תחפשי . בסוף ברוך ה מצאתי ביטול במכון בעכו ונסעתי לשם

נשמע שה5 חודשים זה בגלל עיכובים שהיו אצלך, כדי לשמור על בריאותך, יחד עם המלחמה שעיכבה, מקווה ומתפללת עליך שעכשיו לא יהיו עיכובים , וזה יהיה מהיר יותר

החזרה של 2 עוברים זה משהו שלא עושים כי זה מסכן אותך ואת ההיריון. רק אחרי 3 כשלונות יכולים להחזיר 2 עוברים. זה ככה בכל מקום שתעברי אליו.

החזרה עם רירית דקה יכולה לא להצליח ולכן טוב שביטלו לך.

בדיקות צריך לחדש פעם בשנה וזה ככה בכל מקום. עם הזמן לומדים להיות על זה ולחדש לפני שפג התוקף.

אם סתם מורחים אותך 5 חודשים בין טיפולים זה לא תקין. וגם אני חושבת.שכדאי לך לבקש הסברים ויכול להיות שהרבה מהשאלות ייפתרו.

אני ממליצה על רופא של כללית שנקרא דורון גולדברג ונשמע שהוא יכול להתאים לך. תצטרכי לשלם לו בפרטי אז זה שיקול שלך אם את רוצה.. אפשר גם ללכת רק לייעוץ אצל עו"ד רופא כדי לדעת אם מה שמפריע לך הוא באמת חריג או שככה זה. 

מכירה את הבית חולים מקרוב

הם ממש משתדלים להפוך עולמות בתחום הילודה..

וזה גם יחסית בצפון

יש פה רופאים מעולים

והם לגמרי מעיזים לקחת פה סיכונים שלא מעיזים במקומות אחריך

והלכתי לבני ציון ועשיתי טעות

מרגישה שהם חסרי מקצועיות ברמות!!!

דיברתי גם עם רופאה מהממת מלניאדו דר אביה רוזנטל והיא גם אמרה שבעייתי החזרה של 2 עוברים בגיל וגם פחות מומלץ לשנע אותם.. אם זה ביח אחר סבבה אבל בואו אתם רואים את כל ההיסטוריה שלי מהחצי שנה האחרונה איתכם , כמה אני חיכיתי בשביל שיחזירו עובר אחד בטוחה שבכל כלל יש יוצא מן הכלל ואפשר להתגמש גם לטובת המטופלת ביחוד אחרי כל ההמתנה שלי והדימום הפנימי שעברתי ולא שהרופאה המטפלת שלי אומרת לי אני מחליטה וזהו ולא יקרה

ועד עכשיו הייתי ילדה טובה כל מה שאמרו עשיתי בלי ויכוח , אחרי כל מה שקרה לי שהייתי מאושפזת הרופאות הגיעו אליי לא פציתי פה! וגם בהחזרה הראשונה לא ביקשתי 2 עוברים .. אבל כן אני רוצה לקדם תהליכים ולא להימרח עודד

ההמתנה להחזרת עוברים שזה לא בהכרח חוסר מקצועיות...

זה מאוד מעצבן ומתסכל, אבל להחזיר עובר עם רירית דקה למשל זה חוסר מקצועיות כי אין לו כמעט סיכוי להחזיר וזה סתם בזבוז...

לא יודעת את כל הסיבות, ואולי חלק באמת היו שטותיות, ואולי יש באמת בעיה שלא קיבלת הסברים על מה קורה, אבל בסוף זה משמעותי שיהיה שיקול דעת מקצועי מתי נכון להחזיר...

אבל חודש אחרי חודש יש בעיה זה קצת הזוי.. ורמת התסכול גם של מטופלת עולה בהתאם . לכן ביקשתי יפה מהרופאה שבפעם הבאה שתתאפשר החזרה (שלא תהיה מלחמה והרירית תהיה יפה והציסטה לא תחליט לחזור) בתזכורת של כל מה שעברתי  שיחזירו לי את השני עוברים הנותרים וזה נגמר ב"לא יקרה אני המחליטה" . ודרך אגב לגבי הרירית היא לא הייתה מאוד דקה הייתה גבולית ולא רצו שיתבזבז עובר אבל הנה עבר עוד חודש..

נשמע סופר קשוח!!

בנוגע לשניים, האמת שזו הנחיה של משרד הבריאות.

בנוגע לכל היתר, אני לא חושבת שהייתי מעבירה. נשמע לי לסבך וזה בעצם שתי החזרות. הייתי עושה אותן איפה שהעוברים. בע''ה בע''ה שזה פשוט יצליח וזהו. אם לא אז את השאיבה הבאה הייתי עושה במקום אחר.

את בעיקר צריכה רופא זמין. זה נשמע שאת מטופלת של היחידה ולא של רופא ספציפי?

תכנסי לקבוצות פוריות בפייסבוק ותחפשי המלצות באזורך דרך הקופה שלך (אפשר פרטי אבל זה הון. אני העדפתי רופא דרך הקופה, את הפעולות עשיתי בהרצליה מדיקל, בעצם שאלתי אותם מי הרופאים מהקופה שלי שעובדים דרכם ואז חיפשתי המלצות ומה נח). גם לי היו בלאגנים עם להתחנן לתורים בקופה כשלא היו וכאלה. אבל בסוף לרוב הצלחתי טלפוני. והיו לי דחיות אבל פחות ממה שאת מתארת.

בהצלחה ענקית! 

את השאיבה למשל עשתה לי רופאה אחרת שהייתה באותו היום.

כן כנראה אשאיר שם ואם ח"ו לא יצליח אעבור למקום נורמלי

ה-מומחה לקרישה בירושלים, מקבל בעין כרם.

יש לו גם מרפאה לקרישיות בהריון בהר הצופים פעם בכמה זמן

את יודעת איך קובעים אליו תור?

בזימון תורים של עין כרם אמרו לי שהוא מקבל רק בציבורי.

אפשר לקבוע תור ספציפית אליו?

ומתי הוא נמצא בהר הצופים? זה עדיף לי מעין כרם.

אם אין תור בטווח סביר תבקשי בזימון תורים את המייל של מרפאת קרישה, לפעמים יש למזכירה שלו איך לעזור.

לגבי הר הצופים אין לי הרבה פרטים אבל שווה לשאול גם כן במייל של המרפאת קרישה...

אמרו לי לשלוח למרפאת קרישה את ההפניה במייל.

לא מבינה למה אין פשוט את המייל באתר, במקום שאני אצטרך להתקשר בשביל לקבל את המייל.

כרגע אני מחכה לתשובה.

לרוב יש סוכנות שמספקת שירות למקום העבודה בתיווך ביניך לבין חברת הביטוח הרלוונטית.

תשאלי מה הזכויות שלך בכלל בנושא (כמה התייעצויות בשנה, האם מוגבל לרופאים ספציפיים, עד איזה אחוז מהייעוץ מחזירים ועד איזה מחיר, וכו).

יכולה גם לשאול מה קורה אם הקופה מחזירה לך חלקית, אם הם יכולים להחזיר את השאר.

רופאים פרטיים שעובדים עם הקופה- תתקשרי ותשאלי ספציפית את המזכירה אם צריך הפניה, למי משלמים, לוודא שאכן את מקבלת את המחיר אחרי ההנחה.

אם יש לך עוד שאלות על רופאים מהקופה- הכי כדאי לדבר עם המזכירה של המרפאה שלך, כי זה נגיש ונחמד יותר וסביר שהיא תדע להסביר. מקסימום תשלח אותך לשירות לקוחות הכללי בטלפון. 

מי שקונה בית היום בישראל הגיוני מאד שיהיה לו קשה כלכלית.

המצב באמת ממש קשה,

בטח כשקונים בית חלומות.

הענין הוא שלרוב זה בחירה שעושים בצורה מודעת ואז יודעים שגם יצטרכו לעבוד קשה כדי לשרוד את זה.

עשיתם את זה במודע?

לגבי הוצאות של סופר - לדעתי זה לעשות חישוב פעם אחת כמה מוציאים על כל תחום ולוודא שיש את זה בהכנסה החודשיץ,

אם לא - לחפש הגדלת הכנסה כלשהי או לוותר על משהו, נגיד אחד הרכבים או כזה.

ואחרי זה פיזית לחלק את הכסף אחרי העשירי מה מיועד למה. ולא להתפזר מעבר לזה.

לא קל, אבל פתרון טכני..

בהצלחה!!!

לק"י

לא יודעת כמה אתם, ומה זה כמה אלפים.

אבל זה נראה לי ההוצאות הזניחות (אפשר לחפש סופר זול יותר, לראות מה אפשר לא לקנות או לקנות בזמנים מיוחדים, בלי להרגיש חנק).

2 רכבים ומשכנתא גבוהה כנראה משפיעים יותר....

ניסיתם להתייעץ עם פעמונים/ מקימי?

לעשות סדר בחשבון הבנק

לצערינו עם יוקר המחיה בישראל זה מצב של לא מעט זוגות

מצד שני כיום רבים לא מצליחים לקנות בית ולחיות עם 2 רכבים

לכל דבר יש מחיר

לפעמים גורם שמבין בתחום יכול לעזור להביא להתייעלות בתחום.

לא פשוט ממש!

לעבוד קשה ועדיין להרגיש שאתם במרדף

בהצלחה!

וממליצה כמו שכתבו פה לשבת לראות על מה הולך הכסף

יש הוצאות ברזל, ויש הוצאות שהן לא כורח המציאות.. אולי אפשר לפרוס את המשכנתא ליותר שנים/ למחזר וזה יוריד קצת את ההחזר החודשי 

שההומאות העיקריות זה 2 רכבים ומשכנתא גדולה

ושכבר רגילים לזה קשה לרדת מזה.

אולי לפרוס את

המשכנתא ליותר? או להתייעץ עם עמותה שמבינים?

דיי איתך בסירה

אמנם לא משכנתא מטורפת ו2 רכבים, אבל הרעיון שאין מאיפה להוריד

אני כל כמה זמן עושה ממש רשימה של כללל ההוצאות שלנו, הוצאות קבועות, משתנות. רואה כמה ממוצע מוציאים בחודש על כל דבר ואם זה הכרחי או שהתפזרנו

זה חשוב מאוד בעיניי

ארגון ללא מטרות רווח

יושבים שם אנשים שמבינים ונותנים סיוע

אתם צריכים להביא לפגישה מסמכולוגיה של עוש וכרטיסי אשראי ויושבים לנהל תקציב

יש להם איזה אפליקציה וכל מיני דברים טובים שיכולים לעזור.  

אין סיבה שבאופן תדיר תוציאו מחסכונות. ממש ממש לא.

נשמע שאתם מרוויחים אחלה, והבעיה היא יותר בהתנהלות של ההוצאות. ובדיוק בשביל זה פעמונים הכי מתאים.

מקווה שיעזרו לכם.

בכל מקרה, סופר למשפחה גדולה- לגמרי הגיוני שיצא כמה אלפים. כמובן שכדאי סופר גדול זול בשביל הרוב המוחלט (אושר עד, רמי לוי וכו).

רכב זה מאודדדד יקר ברמה החודשית. אז ברור ש2 זה משפיע מאוד.

ומשכנתא- מה זה גבוהה מבחינתך? אבל לחלוטין יכול לחנוק. 

יכולים לעזור לכם ממש משמעותי

בכללי ישראל מדינה יקרה והכל עולה יקר.

אבל אם כל חודש אתם אוכלים חסכונות, מתישהו החסכונות ייגמרו ואתם תיכנסו למינוס

או לחילופין תיאלצו לרדת ברמת חיים או להגדיל הכנסות. אז עדיף לשקול לעשות את זה עכשיו ולא אחרי שייגמרו החסכונות.

בקיצור בשורה התחתונה, אתם חייבים לעשות סדר.

משפחה לא יכולה באופן קבוע ולאורך זמן להוציא יותר מההכנסות.

אבל כמה דברים שעלו לי

קניות- לבדוק שאתם קונים במקום זול, לבדוק שאתם קונים מה שצריך ולא זורקים אוכל, לבדוק אם קונים מותרות או פינוקים שלא חייבים כגון ממתקים, מעדנים, בשרים יקרים, גבינות יקרות ועוד...

בנוסף, הרבה פעמים גם אם עושים קניות במקום זול עושים השלמות במקום יקר ושם מתחבא הרבה כסף

חוגים- בעיני זה מותרות ולא חובה, בעיקר שנכנסים למינוס, אני הייתי מקצצת בזה

גם מעשרות- אני לא רב, אבל אם יש מינוס אולי אפשר לתת סכום נמוך יותר

משכנתא- לא מבינה בזה אבל שומעת לא פעם על מחזור משכנתא

מה שאני מציעה לעשות רישום מדוייק של כל שקל שאתם מוציאים בחודש, הכל ממש, ולחלק לחייב, צריך, רוצה ולראות במה אפשר לקצץ.

בהצלחה רבה