הרבה נחת מהקטנה

איזה מרגש!

ילדת בלידה רגילה? (את אחרי ניתוח בלידה הקודמת, נכון?)

התאוששות קלה והרבה שמחה ואושר

הרבה נחת והתאוששות קלה...

הרבה נחת, שפע של חלב טוב (לה ולך), ולילות רגועים!

הגיבה בשרשור סיפור הלידה שלי

ועכשיו את

והלב שלי קופץ

מה הן ילדו ולא ידעתי

ויאללה שרשורי איזה טוב ד' מחכים לך

רציתי לפתוח אבל אמרתי לא אוהבת את הניסוח הזה...

כאילו ד' צריך את התארים שלנו

או שרשור "חסדי ה'"

אולי נשמע קצת יותר טוב..

"אמבטיית שמש" הכוונה לחשוף לשמש - זהירות על העינים. להשאיר אותה רק עם טיטול, ליד חלון עם שמש. אם מזג האויר קריר אז לחמם את החדר שלא תתקרר ולשים את התינוקת בשמש. להקפיד שלא תהיה לה שמש ישירה עם העיניים. להפוך מצד לצד מדי פעם.

כמה שיותר שמש יותר טוב. שעה שעתיים ביום ואפילו יותר.

שמעתי שמוהלים מומחים ממליצים על זה כדי להוריד צהבת לפני ברית.

להניק כמה שיותר, לעתים תכופות, ולא להילחץ מזה. צהבת זו לא מחלה, ואם היא לא מגיעה לרמות נורא גבוהות - אין בה בעיה. אמורה לרדת בתהליך הדרגתי.

אולי זה ירד ואולי זה יעלה יותר, את לא יכולה לדעת

יש תינוקים שזה עולה מאד ועולה מהר. ואם לא תופסים את זה בזמן זה יכול להיות גם מסוכן

עושים כל יום בדיקה ורואים מגמת עליה, בזה לא נתקלת?

לפעמים יש עליה ואפילו עליה מהירה.

רופא לא ידריך אותך בעצות סבתא וטיפולים ביתיים. רופא ישלח אותך לבי"ח לטיפול באור אם הצהבת מעל רמה מסוימת.

אבל אם תתפסי את זה בזמן ותעשי "אמבטיות שמש" לפני שהבילרובין מתקרב לרמה הגבולית את יכולה לחסוך את הסאגה. בטיפול ביתי ופשוט.

עם הקפדה על נהלי הבטיחות - להקפיד שלא יהיה לתינוק קר, שהעינים לא יהיו מול השמש ולעשות את זה שעתיים ביום, לא כל היום.

זה טיפול שמומלץ ע"י מוהלים. 

מי שלא רוצה להסתמך על עצות אלמוניות בפורום (כך ראוי) יכולה לשאול על זה מוהל מומחה. בשביל העצה, גם אם מדובר בתינוקת בת.

12.5 זה לא כל כך גבוה. יש מוהלים שמוכנים למול ככה אפילו.

אבל אם זה מגיע ל 18 זה כבר אשפוז וטיפול באור שהוא לא עדיף על טיפול בשמש מבחינה בריאותית אז כבר תעשי טיפול בשמש בבית ותחסכי את האשפוז..

אני קיבלתי המלצה לעשות את זה אבל מקסימום 10 דקות על הגב ועל הבטן פעמיים ביום לא יותר..

הם עלולים לחטוף כוויה

אני לא לוקחת אחריות. זה מה שאנחנו עשינו ולנו זה היה דחוף בגלל ברית.

אבל שתיתי המון מים בעצמי כדי שהחלב יהיה רווי בנוזלים והנקתי כל הזמן. ואם אני זוכרת נכון גם נתנו קצת מים רתוחים בנוסף להנקה. לא סגורה על זה.

והעיקר - נגעתי בו להרגיש שהוא לא חם מדי. והפכתי כל כמה דקות לצד אחר שלא יהיה אזור אחד בגוף שחשוף לשמש הרבה זמן ברצף.

הרבה נחת! והחלמה קלה!

ואיזה כיף זה ללדת במוצ"ש, אה?

לגבי הכאבים.. פשוט לנוח!! בשכיבה

לי זה הדבר היחיד שעזר..

ועור לעור הכי טוב

אנחנו עשינו שעתיים ויותר ביום. ואז הצהבת ירדה באופן משמעותי. עד אז היא רק עלתה.

אבל לא לוקחת אחריות לגבי הזמנים. אולי תשאלו מוהל מומחה.

כאן יש קישור שמצאתי ברשת - 

http://www.dulot.co.il/liatdorcohen/show.asp?art=3&t=l

מכאןwww.lehanik.com

מה אתם יכולים לעשות:

הנקה הנקה הנקה! חשוב להגביר את פינוי הבילירובין מהגוף על האכלה רבה ככל הניתן. בילוי זמן עם התינוק במגע עור לעור עם אמא יעודד אותו לרצות לינוק יותר. אם התינוק מאוד ישנוני נסו לסחוט לו קולוסטרום או חלב אם ולתת לו בכפית או במזרק בהאכלת אצבע (מכניסים את הזרת לפי התינוק כשהכרית כלפי מעלה עד שהיא נוגעת בחיך העליון שלו, כשהוא מתחיל למצוץ את הזרת מזריקים לו את החלב מזווית הפה, חשוב להקפיד להזריק רק כשהוא מבצע פעולת יניקה). לעיתים אחרי 5-10 מ"ל התינוק יתעורר ויהיה מעוניין להתחבר לשד.

אמבטיות שמש: החשיפה לאור השמש עוזרת להוריד את רמות הבילירובין. אם הצהבת ממשיכה אחרי השחרור מבית החולים תוכלו לחשוף את התינוק לשמש באופן מבוקר (לא יותר מרבע שעה, לא בעיניים) כשהוא לבוש בחיתול בלבד.

שתיית מיץ לימון: יש אומרים ששתיית מיץ לימון על ידי האם המניקה עוזרת לפירוק הבילירובין.

לחכות- צהבת פיזיולוגית וצהבת הנקה עוברות עם הזמן.

מה הצוות הרפואי יעשה:

כל עוד רמת הבילירובין לא עולה מעל הרמה המסוכנת לתינוק הצוות הרפואי רק יעקוב ולא יתערב כלל. 

במקרים שרמת הבילירובין עולה מעבר לרמה שנחשבת לבלתי מזיקה, התינוק יקבל טיפול באור (פוטותראפיה). משכיבים את התינוק כשהוא לבוש בחיתול בלבד עם כיסוי עיניים מתחת למנורת אולטרא סגול. התינוק עוזב את האור רק כדי לינוק.

במקרים נדירים שהטיפול באור לא עובד ורמת הבילירובין ממשיכה לעלות עושים החלפת דם לתינוק.

ברוב המקרים הצהבת היא פיזיולוגית עם רמות בילירובין שנחשבות ללא מסוכנות והתינוק ישוחרר לביתו ויערך מעקב על ידי רופא הילדים כל כמה ימים.  

בעבר היה נהוג להמליץ על הפסקת הנקה ל48 שעות. כיום ידוע שלשיטה זו יותר חסרונות מיתרונות משום שבמקרים רבים היא פגעה בהנקה ואף הביאה להפסקתה המוחלטת. היום ברור שהפתרון הוא דווקא להגביר את ההנקה.

לק"י

ואז כבר עברתי בחנות בגדים באחת הפעמים.

אבל זה לא היה בילוי לשעות.

כן יצא לנו לנסוע לשבת או ללכת לארוחה אצל שכנים בגיל כמה ימים ובגיל שבוע וחצי- שבועיים.

היה קר ולא רציתי להוציא אותו, אבל באיזשהו שלב כבר הייתי חייבת לצאת מהבית ולא היה איך להשאיר אותו

גיליתי שזה דווקא לא נורא

מלבישים טוב ויוצאים

מגיל שבוע טיילתי בשכונה

מהר מאוד התחלתי ללכת איתו לנקות את הראש לשתות קפה בקניון לקנות שטויות

פעם הייתי באירוע עם תינוק בגיל ארבעה ימים  שאלו איך קוראים לו ואמרנו שעוד לא הייתה הברית.

ספגתי מבטי הלם.

לא אכפת לי

מבחינתי זה היה צורך נפשי ועשה לי טוב הרבה יותר מלהיות במיטה או בבית. אחרי תשעה חודשים של אשפוזים - אני מטיילת עם התינוקות מגיל יומיים.

לכולם שלום.  

שניה אחרי לידה...

אני העזתי לצאת שבוע אחרי לקניון וכמעט נפלתי שם, ראיתי שחור...

קיצור לא מומלץ 

אבל אני גם לא ממש בכוחות..

כן יצאתי לראשונה בגיל חודש לכך מיני מקומות..השתדלתי שיהיה בעגלה או במנשא עם בד מעל , כמובן בזהירות שינשום אבל שלא יהיה ממש חשוף ..

היה לי בגיל 4 ימים לטרם

בגיל שבועיים וחצי לברית של אחיין מרחק שעתיים נסיעה

בגיל שלושה שבועות מרחק כנל.

זה מה שאני זוכרת...

אהה נזכרתי גם

בגיל שבוע וחצי הלכתי לשחרר את אחותי (שילדה שבוע אחרי) מהבי"ח,

הסתובבנו בעיר, נענו לבקר את הסבתות שלהם וכו' יום שלם

זה היה יום שנגמרתי בו בסוף.

אותי אישית זה מאוד מעייף ומתיש, לא הייתי עושה את זה אחרי לידה אלא אם כן משהו דחוף כמו שאוטוטו פסח וצריך בגדים לילדים. 

אבל גם יש הבדל בין לצאת לקפה או לצאת לערוך סידורים 

שאני בבית אז אני יכולה לשבת לנוח, בקניון רק הולכים

לסידורים אני משתדלת להימנע כמה שאני יכולה לדחות, לביקורים בקרב משפחה קרובה שאפשר לרבוץ גם בגיל כמה ימים.

נראה לי הכי מוקדם היה בגיל 10 ימים לברית של אחיין אחר, כמובן לא כולל יציאות לטיפת חלב, מעקב צהבת וכו

הייתי מאד מסוחררת. וככל שזזתי הדימום התגבר...

אבל יש נשים שחייבות לצאת בשביל לחזור לעצמן.

מבחינת הבייבי-

אני באופן אישי מעדיפה לא להוציא תינוק עד גיל חודש מהבית

לא יודעת להסביר למה, ככה מקובלני מבית אמא....

גם יש כ"כ הרבה מחלות שמסתובבות, נכון שנעים עכשיו אבל עדיין חורף ופחות מאוורר וכו'

אבל שוב- אם לך זה טוב, תצאי!

לא משנה מה טוב ונכון בעיני האחרת

ומזל טוב יקרה

גידול קל בבריאות ובשמחה

כזו

אם הבעל לא עושה ואת מתמרמרת, את יכולה להקל על עצמך

את לא חייבת לעשות הכל לבד

תיעזרי באופציות שיקלו עלייך ותורידי סטנדרטים

חוץ מזה שלדעתי, המרמור נוגע בשורש של חוסר שותפות ותחושה שלא רואים אותך ומתבטא בחוסר עזרה בבית אבל הוא לרוב עמוק יותר, ולדעתי משם צריך להתחיל, במקביל למה שכתבתי למעלה

הערת אגב - לדעתי לא נכון לשתף את אמא במה שקורה בזוגיות. חכמה וניטרלית ככל שתהיה, היא עדיין אמא שלך ונגועה בדבר

חיבוק♥️

היא שזה לא באמת הכלים או המקלחות של הילדים. זה רק טריגר/ סיבה חיצונית למרמור שלך

אישה שמרגישה שלבעלה אכפת ממנה ורואה אותה, לא תישבר מדבר כזה. זה יכול להפריע אבל לא להיות גורם עיקרי לתסכול כי יש הרבה פתרונות טכניים לכל מיני עניינים כאלה

הנכון הוא להסתכל על הזוגיות כמכלול. האם במכלול - את מרגישה שבעלך רואה אותך? אכפת לו ממך? את חשובה לו?

חשיבות לא מגיעה רק בעזרה בבית. כלומר גם, אבל לא רק. זה גישה כללית לזוגיות והתייחסות לפרטים קטנים.

לפעמים מה שיכול לשנות את התמונה זה התבוננות שלך בפרטים קטנים, ולפעמים באמת יש בעיה בדינמיקה הזוגיות שצריך לטפל בה

ורוצה להתחיל טיפול מקצועי.

אבל ספציפית לשאלה שלך זו מורכבות, כי אני כן מרגישה שהוא רואה אותי ואכפתי אלי, לא ב100 אחוז, אבל בדרך שלו..

ובכל זאת החוסר עזרה בבית אפילו שלפעמים אני מבינה שזה לא ביכולתו ואנחנו אנשים שונים עם יכולות שונות מציקה לי מאד.

בתור נשואה לגבר עם קש"ר - שההתיחסות אל אדם כבעל מוגבלות, מקבעת את המוגבלות שלו

אני לא חושבת שצריך לכעוס ולצעוק עליו שהוא יכול, כן? אבל הרבה פעמים הטייטל הוא תירוץ לחוסר התמודדות, והביקורת שלנו גורמת לכך שהוא מרגיש שמה שהוא לא יעשה זה לא יהיה טוב, ובעצם נוצר דפוס של הימנעות

ולכן, אל תצפי מ0 ל100 אבל כן תבקשי עזרה במה שאת צריכה ותני לו לעשות כמו שהוא יודע (ולא כמו שאת יודעת) ותשחררי

אצלי זה עבד ובעלי עושה היום המון דברים שבעבר הייתי יכולה רק לחלום עליהם

תחושת המסוגלות שלו נבנתה מהצלחות קטנות ומזה שלא עשיתי לו הנחות ושחררתי המון דברים

מנסיון

שיכולות קשב מאד מושפעות מהמצב הרגשי והאוירה הכללית.

אדם מאותגר קשב שחווה ביקורת על התפקוד שלו, גם אם היא לא נאמרת אלא רק נמאת ברקע - זה מחמיר מאד את תסמיני הקשב, גלגל קסמים שכזה.

יעשה לכם ממש טוב...

חבל לחיות ככה אתן יכולים להנות מעצמכם ומהחיים הרבה יותר..

אם את רוצה המלצה יכולה לתת לך בשמחה!

כי היא מתארת מצב שחור לבן

או לקבל או לא

אפשר לא לקבל אבל גם לא להיפרד

לא שזה מצב טוב

אבל גם לקבל/ להיפרד

לא אומר מצב טוב

כולנו אנשים פגומים

לכל בן זוג יהיו תכונות בלתי נסבלות

הקושי תמיד יהיה שם

ההבדל הוא בדינמיקה הכוללת

אם היא בוויב חיובי

אם התועלת מהזוגיות עולה על העלות

הזוגיות תהיה יותר טובה

בעלי עושה המון בבית

יותר ממני

זה לא הופך את החיים שלי למאושרים

יש דברים הרבה יותר חשובים מעשייה בבית

לא שזה לא חשוב

זה חשוב

ומובן הבאסה שלך

לא חושבת שיש לזה פתרון באמת

זה המורכבות של החיים

לחיות כל הזמן במרמור? באשמות? בציפיות שלא מתממשות? אני חיה ככה כבר הרבה זמן זה פוגע גם בי וגם בו ואין לנו באמת זוגיות שמחה בגלל זה.

אפשר לא לקבל

אבל להפחית ציפיות/ מרמור/ האשמות

לא כל דבר אפשר לקבל

גם אם רוצים

גם אם מאמינים שמקבלים

זה יכול להמשיך להציק

אפשר להבין שזה מציק/ כואב

ולהניח לזה

למצוא דרכים עוקפות

זה לא ימחק את הכאב

אולי יקהה אותו

ואולי לא

לפני כמה שנים חמי עליו השלום התארח אצלנו. בשיחת ווידאו חמותי נתנה לו הרבה עצות מועילות . הוא הקשיב בעניין , רשם הכל על הדף. בשניה ששיחת ווידאו הסתיימה , הוא שם את הדף הזה לפח. בשביל מה אני כותבת את זה ? כי אנחנו לא יכולות לחנך בן אדם בוגר שאולי אפילו בוגר מאיתנו. זה לא יקרה.

כן , בעלי בגיל 45 יודע לעשות הרבה דברים שלא ידע בגיל 25 אבל זה תהליך התבגרות טבעי. בגדול הוא נשאר אותו בן אדם כמו שהוא היה בגיל 25...

מה הוא עושה ביומיום?

מה הוא כן נותן לך ולזוגיות?

מה הוא נותן לילדים כאבא?

האם הוא עושה קניות/ תיקונים?

לפעמים קשה לראות אם היש,

צריך לחפש אותו ומשם להמשיך למקומות האחרים.

לדעתי להתגרש בגלל כלים בכיור או מי מקךח את הילדים זה ממש חבל,

כי בסוף הילדים גדלים והם מתקלחים לבד,

כלים אפשר לשים במדיח

ואפשר להביא מנקה.

מבינה שאם את עם שלושה קטנים זה שיא הקושי והעומס שלך בבית, אבל זו לא סיבה לעזוב.

כדאי להתחיל ייעוץ זוגי.

לפעמים להגיד את אותו דבר באותו אופן לא מביא תוצאות, אבל גישה שונה יכולה לעשות פלאים.

וחושבת שלא כדאי לשתף את אמא שלך בדברים כאלו, תלכו לטיפול מקצועי.

בהצלחה!

שלכל אחד מאיתנו יש מטלות שהוא עיוור אליהן, פשוט כי הוא לא מודע אליהם

יש מטלות שבן הזוג עושה ואנחנו לא שמות לב, זה יכול להיות קניות, או טסט לרכב, מילוי דלק, חשבונות או מין העבר השני מקלחות, ארוחות ערב ועוד ועוד...

יכול להיות שהוא עושה דברים שאת אפילו לא רואה?

ואשאל עוד, מה את רואה בו שטוב? למה התחתנת? מה הוא כן נותן לך?

שנית - שאלה:

הדבר שקשה לך הוא שהוא לא שותף בבית. אם תיפרדי ממנו - גם לא יהיה לך שותף בבית, נכון? אז בעצם מה תרוויחי?

אז דבר ראשון נראה לי שכדאי שתערכי שתי רשימות: אחת - מה את כן מרוויחה ממנו במצב הנוכחי (כלומר, איזה טוב יש בו ואיזה טוב הוא נותן לך או לילדים), והשנייה - מה תרוויחי אם תיפרדו.

אולי זה קצת יעשה לך סדר...❤️

שהתכוונה שכבר אין לה מחזור?

לא יודעת בת כמה אמא שלך

זה שאין לה מחזור זה מובן מאליו (עברה את ה-70...).

זה היה לגמרי ספציפית על טבילה בזמן שאישה טהורה לבעלה, לקראת עלייה להר הבית.

אבל בהחלט יכול להיות שאישות זה דבר שכבר פחות קיים גם אצל זוגות שחוו יחסים אינטימיים טובים בגילאים מוקדמים יותר

אין לי מושג איך זה בגיל הזה

ותהיתי לפעמים באמת

עד איזה גיל זוגות יכולים לקיים יחסים?

גם מבחינת הגבר נראה לי שבאיזשהו שלב זה כבר לא עובד להם..

גברים מייצרים זרע מגיל ההתבגרות ועד… המוות.

זה נכון שיש עם הגיל יותר קושי בלהגיע לעוררות פיזית אבל יש לזה פתרונות מאוד נגישים (למשל ויאגרה).

ודווקא יש נשים שאומרות נגיד שעם הגיל זה משתפר. נניח שבגיל 50-60 הן גילו עולם וחוו אישות הרבה יותר טובה מבגיל 30.

ואפשר גם בגילים מבוגרים יותר. 70+. (אל תשאלו אותי איך אני יודעת. אולי כי סבתא מדברת על זה. אבל מכחישה חחחח)

זה היה מאוד מאוד ספציפי על טבילה בעקבות יחסי אישות, משהו שאי אפשר היה לפרש אחרת.

ההורים שלי גם לא בקשר הכי טוב והרבה מחלוקות. הרבה פעמים היו בריב שאמרו שהם מתגרשים?ובסוף לא. הם ישנים בחדרים נפרדים כבר המון שנים. בהתחלה היה לי קשה עם זה אבל עם השנים למדתי להוציא את עצמי מהסיטואציה.. זה שלהם ואין מה לעשות עם זה..

כשקראתי את התגובה שלך גם אני הבנתי כמו הבנות מעלי שהתכוונה לזה שאין לה כבר וסת אז אין לה למה לטבול.. אולי באמת התכוונה לזה? בכל מקרה זה שלה לגמרי ואל תקחי את זה אישית❤️ אם זה קשה לך אז תנסי לא לדבר על נושאים כאלה איתה.. 

יש רבנים ספרדים שמתירים 2 אצבעות

(הרב עובדיה אם אני לא טועה)

לא מצאתי רק אשכנזי שמתיר

אבל קודם כל ממה שזכור לי כבר בגמרא אומרים שמותר להוציא מעט שערות מקדימה (ברמת ה"שוונצים", עדיין משתמשים במילה הזאת?), חוץ מזה מכירה דעה שמותר 2 אצבעות מקדימה, ועוד דעה (אולי הרב פיינשטיין?) שמותר סהכ בכל השיער טפח על טפח גלוי, מקדימה או מאחורה או ביחד. טפח זה בין 8-10 סמ, אז טפח על טפח זה די הרבה.

מכירה גם דעות יותר מתירניות או פחות אבל מבינה שזה לא מה שאת מחפשת 

לא יודעת לבגיד בשם מי

מה שכן זה מוזר לי קצת מה שאת אומרת על הטפח על טפח

כי זה בערך השטח של כל הראש..

אשמח אם תוכלי לכתוב מקור כי זה מעניין אותי (אם תמצאי כמובן וזה לא בטירחה גדולה)

לא זוכרת מקורות

מודה שאני מצד אחד לא מוציאה הרבה יחסית

מצד שני לא מודדת ולא מדקדקת כי זה גדול עלי

אז ממה שמוצאת

זה בכיוונים של מה שכבר אמרו פה

הרב עובדיה (ילקוט יוסף אוצר דינים עמ' שס"ח) 2 אצבעות: "נשים הנוהגות לגלות אצבע או שתיים משערות ראשן כלפי פנים, אין למחות בידן, שכן מנהגינו"

והרב פיינשטיין זה ארוך יותר לצטט, תחפשי אם זה מעניין אותך (אגרות משה אבן העזר נ"ח): "אבל הוא רק ערך ב' אצבעות בגובה שהפנים הוא ערך אורך ב' טפחים ויהיה בצרוף פחות מטפח ויותר אסורה"

תודה לקלסרים מהמדרשה שהביאוני עד הלום 😅

ומרפרוף קל מגוגל נראה שתוכלי למצוא גם שם הפניות.

הורמונלית..

צ'ט ג'יפיטי גם אמר לי את זה, אבל דווקא שמעתי על הרבה נשים שנכנסו מייד להריון - מה שאומר שהמערכת ההומונלית מייד מתחילה לעבוד.

כמה זמן את אחרי לידה?

והאם הנקת?

ואני 4 וחצי שנים אחרי לידה. הנקתי במשך בערך חצי שנה אחרי הלידה, כבר שעבר די הרבה זמן מאז.

כבר 4 פעמים ברצף

זאת אומרת שיום אחרי המקווה התחיל מחזור, והפעם ביום השביעי לטהרה כתם שאוסר.

ועוד פעם שפשוט התחבר

סיוט🥲

וכתמים בלי סוף

גם אני אחרי הוצאת מירנה

כי הבעיה בעצם היא שההתקן החליף את היצור של הפרוגסטרון ועכשיו הגוף לומד באיטיות לייצר בעצמו

ושיח אבהרם אמור לעזור ביצור שלו

מקווה שיעבוד אולי יעזור גם לך

נשמע סיוטטט.
איזה גיבורים אתם!
 

דיברת עם רופא נשים או משהו?
למרות שהתגובות פה אומרות על זה שזה תקין שיהיו שיבושים, עדיין נשמע לי לא תקין מה שאת מתארת.
ממש מוזר שלא שמעתי כלום על זה שיש גם דימומים והסתגלות אחרי ההוצאה.

אחרי לידה ואז שימוש במניעה הורמונלית, הגוף עבר כמה טלטלות הורמונליות... ככה שזה לא ממש משנה מה היה לפני ההריון...

הגוף שלך עכשיו בתהליך התאזנות... זה טבעי שזה יקח לו זמן...

ויחד עם זה, חיבוק על ההפתעה.... 

שליה קדמית

התחלתי להרגיש בשבוע 16

בהריון הקודם הרגשתי ב19

את הגלים האלה אני מחכה כלכך להרגיש תנועות בעזרת השם

הייתי בטוחה שבשני ארגיש מוקדם כי הכל קורה מוקדם יותר כזה

זה מתגבר ונהיה ברור ומוחשי ותכוף

לא התמודד בקלות עם הכתמים שיש על הרצפה שלנו, היה כבד מדי בעיניי ובעיקר עשה רעש שלא יכולתי לסבול.

נראה לי שזמן העבודה שלו כן היה ארוך. לא בדקתי אותו מספיק בשביל להיות בטוחה.

אני אישית משתמשת במגב שפריצר (יש הרבה סוגים), זה זול והכי נוח לי. על כתמים קשים אני שופכת מים לפני כן ולא מסתפקת בשפריץ מי הסבון מהמיכל, אבל בעצם גם עם הטינקו הייתי צריכה לעשות את זה, והוא התמודד פחות טוב עם שאיבת המים המלוכלכים...

סליחה אם ביאסתי

אבל זה כן הרגיש לי מאמץ בגב וגם בעיקר מרח..היתי צריכה לאאטא יותר מדי טוב לפני אחרת מרח לכלוך..ולאט לאט הפסקתי להשתמש..

הוא היה נחמד אבל רציתי משהו שעושה עבודה יותר טובה ופחות במאמץ

הטובים הם ממש יקרים ולכן הבעיה

אני לא מכירה אותו

אבל קניתי לאמא שלי את הדרימי 14 בערך ב1,000

והוא עושה את העבודה

בית עם תינוקות וילדים

אז השואב שוטף לא יהיה במקום שטיפה לגמרי

זה עוזר לתחזוקה של הניקיון

אבל אחרי כמה ימים צריך שטיפה רגילה

זה מנסיון אישי ולא חושבת שזה קשור לדגם השואב שוטף.

לכן אני דווקא חושבת שלא צריך דגם יקר ולשלם עליו כמה אלפים.

אני קניתי לא יקר

נותן לי את המענה הנ"ל וזהו.. גם לא מצפה מעבר.

בית עם ילדים צריך שטיפה מידי פעם ולא נוכל לברוח מזה..

אין לי כרגע ידיים םנויות או זמן לשטיפות באמצע ..גם לא כח במילא הכל מתלכלך תוך רגע

ולכן כל מה שקשור לדלי וסמרטוט לא בלקסיקון

אבל כן מבאס כי באמת המטבח מלוכלך מאוד

אם באמת הטינקו הזה עושה עבודה גם אם לא מושלמת אבל רן עושה נעים יותר אולי זה כן שווה

אבל אם יתקלקל אחרי שנתיים אז כבר לא שווה לי

הוא באמת עוזר לשמר נקיון

ובטח כשהאופציה השניה זה לא לנקות ולא לשטוף בכלל

הבית שלי מאוד מתלכלך ב"ה סיבות טובות

ויש לי קצת נטיה לפדנטיות שלא באה לידי ביטוי בפועל כי למדתי לשחרר

לכן אני יודעת להגיד שזה מנקה ועוזר

אבל אף פעם זה לא תחליף לשטיפה

הוא יכול להיות תחליף לשטיפה במצבים שלא חשוב נקיון 100 אחוז. או כשאין אופציה אחרת או זה או כלום

לא שוטפת רצפה כמעט בכלל, פעם ב..כזה שיש זמן

ברגע שעושים עם זה כל יום-יומיים לא מגיעים לכתמים קשים והבית נשאר נקי תמיד

מה שכן כל הניקיון של המכשיר קצת מבאס אבל עדיין זה עוזר לי מאוד  ממש שינה לנו את החיים

היתה תקופה שהפסקתי להשתמש בגלל זה

הפריע לי מאוד הריח

שופכים לאסלה

ומעבירים צחצוח באמבטיה

לא הרגיש לי מורכב מידי

אולי זה משתנה בין אחת לשנייה

החומר בערבוב הלכלוך מסריח מאוד

ואת המיכל של המים המלוכלכים צריך לשטוף מידי פעם

לא מספיק רק לרוקן

ומידי פעם צריך לנקות את החלק של המברשת

בחורים מהמברשת למיכל מצטבר שם לכלוך מידי פעם, זה מגיע עם מברשת ייעודית ארוכה וצרה לנקות שם אבל זה מגעיל..

זה משהו שאין לך בדלי מים סמרטוט ומגב..

אני מסכימה שזה דבר שעוזר ומיקל בחיים

אבל צריך גם להגי את האמת

לפחות בעיני זה לא מושלם כמו שמצטייר מהתגובות פה

צריך לנקות את הסמרטוט כל חדר

וזה גם לא תענוג גדול

סמרטוט

משפשפת עם מטאטא את הרצפה וגורפת ואז מעבירה סמרטוט. זה לא לוקח לי הרבה זמן בכלל

מעדיפה את זה על פני תחזוק מכשיר ייעודי

לרוב המכשול הוא פינוי הרצפה. אבל כשהיא פנויה זה לא הרבה זמן 

זה מנקה את הרצפה הרבה יותר טוב ככה.

אבל המכשיר באמת עוזר במצבים כמו למשל לחץ של בוקר ונשפך שוקו או קורנפלקס

מיד מביאה את השואב וסיימנו את הסיפור.

מבחינתי זה הייעוד שלו 

כאילו, זה מה שאני עושה

יותר מהר מלהביא שואב ולהפעיל אותו נראה לי

וואו אני מרגישה שליחות לספר את זה לכל מי שרוצה לקנות.

התחזוקה ממש לא כיפית

הרגשתי שזה כמו לטפל בעוד ילד 😂

ואם כמה ימים לא שטפתי זה התנקם בי והסריח ממש.

אנחנו קיבלנו את דרימי מחברים (שמנקה את עצמו) והחזרנו להם אותו אחר כבוד.

מבאס שהאושיות שמפרסמות לא מספרות על זה, למרות שברור לי למה...

בעיני אם האופציה השניה זה לא לשטוף/לנקות בכלל את הרצפה אז בוודאי שזה שווה

כי זה עדיף מכלום וגם תרגישי וואו איזה נקי.

בתור אחת שחשוב לי הניקיון ושמה לב לפרטים אני מעירה על הנקודות הפחות נחמדות של המכשיר ואומרת את האמת.

תודה רבה. אולי באמת אני אקנה את הטינקו s5+

כי רוצה לקנות את זה עם שובר שקיבלנו אז מוקבלת לאתר מסוים וזה מה יש..ויוצא לי שמשלמת עליו רק 400שח..וזה בטוח שווה את ה400

הדרימי 14 עולה שם איזה 2000+ לכן לא רלוונטי לי

שווה אפילו כדי לראות איך זה משתלב לך בבית

אם תהיי אולי בעתיד תשקלי לקנות דגם יותר משוכלל.

אגב רוב הדגמים היותר יקרים הם לאו דווקא יותר טובים בביצועים. בדקתי את זה

זה פשוט כל מיני פונקציות נוספות שאפשר לוותר עליהם.

מה שחשוב לדעתי זה

אורך חיי סוללה

עוצמת שאיבה

גודל מיכל

ופונקציית שטיפה וייבוש עצמי

כל הדברים האחרים אפשר לוותר לדעתי

איך הדגם הזה? מישהי מכירה?

מתנה מהעבודה, השאלה אם מומלץ