שונאת את הדרך שבה אני מחייכת ליחס ממך
שונאת את עצמי פתתית כל כך למולך
כשאני בודקת כל דקה עגולה אולי....אולי..
שונאת את התלותיות של המצב רוח שלי
שונאת את ההתאהבות המטופשת הזו שעדיין לא נגמרה
וכבר עברה פאקינג שנה וחצי !
שונאת את ההרגשה הזו
המכווצת, המוחצת, הסוחטת,
שאתה גורם לי בלכתך
הו כמה שאני רוצה לחזור
אבל זה בדיוק כמו לנסות לקלף את השמיים
אנחנו בלתי אפשריים.
אז אני שונאת כל פיסה שבך
שבי
שנאחזת
שמתנערת
ושוב נאחזת ללא מודע
עייפתי
תבין
שעייפי
מכהות
מבהירות
אתה חסר הבנה