כל מה שאפשר לפתור בטיפול לפני אפשר לפתור בטיפול אחרי, בהנחה שזה מאיזה מחסום ולא כי הוא פשוט מחונך כמו שצריך.

להגיד לאדם שהוא צריך אהבה לפני החתונה, או תאווה, זה בדיוק כמו להגיד לו שהוא לא יכול להתחתן בלי ליפול בשמירת נגיעה כי איך הוא ידע אם הוא לא יגעל מהמגע אח"כ?!?! ה' יעזור!

זה לא מחסום כללי כלפי כל הבנות אלא מחסום כלפי אותה אחת. ואז מה?

אני מכיר מקרה של בחור שלא נמשך לבחורה בגלל שהיא הייתה מושלמת חיצונית בעיניו.

זה איים עליו, והוא לא נמשך אליה בכלל. ואם הקשר שלהם היה רלוונטי והיה ממשיך זה היה עובר לו מן הסתם. ולבחורות שהיו הרבה פחות יפות היה לו נסיון.

אתה מבין את ההבדל בין אי-משיכה לבין דחיה?

לבוא להגיד לבן אדם לעבור עבירות לפני חתונה כדי לדעת איך יהיה לו אחרי זה חילוני לגמרי

וזה ודאי אינו.

האידאל הוא שאדם ימנע מהעבירה (שהיא ההרהורים עצמם) ויעשה הכל כדי לא להגיע אליהם.

לא קטן... אשריו ואשרי חלקו

אלא שחינכו אותנו כל השנים להדחיק את הרצון הזה על מנת להישמר מעבירה.

בהגיע הזמן, כשהאדם מתחתן, במידה והוא רוצה שהאהבה בינו לבין אשתו תתבסס הוא צריך להוציא את הכלי הזה ולהשתמש בו. 

אומנם בזמן הרווקות מדחיקים אותו, אך על כל אחד לשים לב האם יש בו את הכלי הזה , או יותר נכון האם אין לו אותו.

במידה ואין לו אותו, הזוגיות העתידית שלו בבעיה!!!

(בספר "בעצתך תנחני" מובא הסבר זה בהרחבה, ניתן לעיין).

ברור שאדם צריך שיהיה לו הדחף הזה, ובהנחה שהוא שפוי, יש לו אותו.

אם תלמיד חכם גדול נתן לו אישור, משמע שיש לו.

ואף אחד כאן לא יכול לערער על זה.

לא יודע מה זה בעצתך תנחני, מעיון בגוגל אני רואה שיש בעיקר פולמוס סביב הספר

או חינכו אותו כראוי.

למרות שלענ"ד ה"אסקסואל" זאת המצאה מאין כדוגמתה

בשורש שלו, חיבור (שמשיכה היא התוצר לוואי שלו) הוא אחד עם כל דבר בעולם (מדומם עד מדבר).

העובדה שאנשים עיקמו את עצמם ושמו את החיבור שלהם במקומות לא נכונים (בין בגלגול זה, בין בגילגולים אחרים) לא משנה את התורה ולא מבטל את המצוות שהם מחוייבים בהם. זאת ההלכה, ד' אמותיו של הקב"ה בעולם הזה, וכל השאר צריך להתיישר עם האמת הזאת.

[זה שכולם אומרים את זה ואתה נגרר אחריהם מעיד רק על אפקט העדר... לא מרשים כל-כך]

וזה נקרא להיות מושפע מתרבות מערבית שכולה מבוססת על השקר שהוא תרבות יוון.

בפועל, זה לא נכון, זה לא עובד ככה וזה לא משליך כלום על התורה.

גם אדם עם נטיות מחוייב באותם מצוות ואין לו שום דרך להתחמק מזה. אחרי 120 הוא יתן את הדין גם על זה שהוא לא התחתן והביא ילדים.

רוב ככל השאלות שהעלית בתגובה שלך נובעות מחוסר הבנה של מה שאמרתי, אם היית שואלת במקום להטיח הייתי מסביר, אבל לא נראה שאת רוצה להבין. יותר נראה שאת רוצה להצדיק את מה שהתרבות המערבית אומרת.

אני לא צריך לדעת חשבונות שמים, יש לי את האריז"ל.

לא מכיר שום רב משמעותי ש"מכיר בזה".

אין דבר מרתיח מהמדומיינים האלה שאומרים שזה נסיון שאי אפשר לנצח, שהתורה לא מתמודדת עם זה. אין יותר כפירה מזה.

<נכתב בנחמדות למרות שאנשים פה מבינים אחרת>

אם יש משהו שמרתיח זה אנשים שממציאים מחקרים מדעיים בגלל שהם קראו איזו כתבה בעיתון.

איך בדיוק אפשר להוכיח נטיה מינית מדעית?

אם כבר, מה שאני אומר הוכח מדעית. בסריקות MRI גם.

אם מותנך קטן, אל תקטיני את מותנם של אחרים...

זה שתתעקשי שמשהו נכון, לא יעשה אותו נכון.

את יכולה גם לקבל שאת עלולה לטעות לפעמים. אפילו אם העולם חינך אותך שאת צודקת.

עד אז, אם את רוצה דיון ענייני, תביאי ראיות "מדעיות" כמו שאת טוענת, ונדון בזה.

להגיד "הוכח מדעית" בלי שום בסיס לטענה, כשטוענים מנגד בדיוק את ההפך, זה לא בדיוק דרך להתווכח ובטח לא בסיס לטעון שכולם טועים חוץ ממך.

ובכל אופן, בתור אנשים מאמינים, גם לו יצוייר שהמדע היה מוכיח אחרת (למרות שכמובן שהוא לא), זה לא משנה כהוא זה את התורה ועדיין אין לזה שום בסיס ודעת חכמינו (שעליה נסמכים הרבנים שאתם מזלזלים בהם) היא האמת.

אני לא טענתי שאין בכוחך לעסוק בכלום, להבדיל...

על סמך מה אתה קובע שהוא לא מושפע מתרבות המערב?

ואיך זה קשור לעניין?

פתח שרשור אחר ונדון בזה, זה לא רלוונטי כאן.

אם תרצה פנה בפרטיות אסביר לך איך זה בוודאות חלק מתרבות המערב היוונית ואני בטוח שתסכים איתי

זה תוצר של חינוך ותו לא מידי

כך ההלכה בפשטות

אלא מצד מה שהלב נוטה יותר להתאוות..

3 דברים אין אדם ניצל מהם כל יום ואחד מהם זה הרהורי עבירה.. 

ההשוואה לא אמיתית משום צד.

אני לא הבאתי את הדוגמא, להזכירנו.

אין אדם ניצול מהם אבל אע"פ הזוהר אומר שיש. אז?

חברים, תפסיקו עם העצות המוזרות האלה.

יש כמה וכמה גורמים שיכולים לעכב משיכה, רובם ככולם פתירים.

בכל אופן, בלי שום קשר לפותח השרשור, גם אדם עם נטיות ח"ו יכול להיות במדרגת מי שכפאו שד.

תרגעו כבר עם המערביות הזאת.

קודם כל ברור שכל מקרה לגופו ובמקומך הייתי הולך לאיש מקצוע לברר את הענין..

זה הנסיון שלי:

הייתי אצל שלושה אנשי מקצוע שונים (יועצי נישואין) כשיצאתי עם בחורה כמה חודשים והרגשתי סוג של חסימה רגשית אליה שלא ידעתי איך להגדיר אותה.

השאלה הראשונה שהם שואלים בהקשר הזה היא: האם יש בך רצון לגעת? לו יצויר שהיה מותר היית רוצה?

שלושתם דתיים יראי שמיים. אחד מתהדר גם בתואר רב, אחד בן של רב חשוב בציונות הדתית. לשלושתם רבנים ממליצים ללכת.

ובאמת יצאתי לאחרונה עם בחורה שוואו הרצון הזה פשוט היה שם! 

אז נראלי ששווה לך לבדוק את עצמך מול איש מקצוע ולראות מה רמת המשיכה שאתה צריך להרגיש בשביל להתחתן.

(אם מעניין אותך אוכל לפרט יותר באישי)

אם הוא מרגיש בסדר שלא ילך! ממש אין לי עניין להגיד לו מה לעשות

שבדר"כ אני מאד משתדל לא לתת עצות (בחיים האמיתיים כאילו...) פה פחות חשבתי שיש סיכון כי בסך הכל ללכת לאיש מקצוע לפגישה זה לא נורא ואפילו טוב. אם הוא ירגיע אותו הכי טוב, ואם ימצאו בעיה ויטפלו בכלל מצוין.

חזרתי וקראתי את התגובות פה, וזה נוראי.

אנשים חושבים שהאמירה בגמרא "לא יאמר אדם אי איפשי ...אבל (יאמר) איפשי ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי כך" זאת איזה לאו דאורייתא.

יש אנשים שחינכו אותם טוב. וקל לדעת מה ההבדל בינם לבין אלה שלא נמשכים לבנות מסיבות אחרות (וגם הם חייבים להתחתן ולהביא ילדים וכל ההמצאות של ה"רבנים" של הדור שטוענים שלא זה שקר).

אתם כרגע מציעים לו לא להתחתן אלא אם הוא עובר עבירות של הרהורים ותאוות, שתבינו!! מטורף בעיניי.

וזה השורש של מה שאומרים שכל עוד שאין דחיה צריך להמשיך.

אני מקווה מאוד שברור לך שלא להמשך זה טוב, זה אומר שאדם שולט במחשבות שלו וביצרים שלו.

מי שחושב שצריך להמשך לפני החתונה לא שונה מחילוני שחושב שצריך לטעום גם לפני כדי לדעת אם הוא לא יתחרט אח"כ. זה וזה לאו דאורייתא.

אז זה לא מראה על שום גדולה.. הוא פשוט נברא כך..

אם לאדם, לעומת זאת, יש יצר משיכה חזק, ועליו הוא מצליח לשלוט. זה בהחלט גדולה.. 

וחוסר דחייה לא אומר הצלחה בהמשך.. אני מאוד מקווה שבעלי רק "לא יידחה ממני".. מאוד מקווה..

לא מדוייק. כתוב בראשית חכמה, מובאה מהזוהר, שיש נשמות כאלה - לקראת נישואין וזוגיות

בפשטות.

וזה אסור גם הפוך, למקרה שתוהים

אם מדובר על בחור שהצליח להתגבר לגמרי על היצר והוא בחיים לא נכשל בהרהור כלשהו אז סבבה.

אבל רוב האנשים לא הגיעו למדרגה הזאת והם מכירים את היצר.

אדם כזה, שמכיר את היצר, ולפעמים נכשל, אם הוא יוצא עם בחורה ואין לו שום מחשבה בנוגע אליה זה קצת מוזר לא?

זאת נראלי הכוונה של @ילדת המדבר

שלהן אין נסיון. מובא בשער הקדושה לקראת הסוף.

זה תלוי בקדושה של ההורים.

@פצלש לפצלש תרגיש חופשי לעוף על זה

לא גדולה שלו בגלגול הזה.. זה לא משהו שהוא עבד עליו.. 

מי אמר לך שהוא לא עבד על זה?

כולם נשמות בגלגולים, מסתמא הוא הגיע לזה בגלגול קודם שלו

אם זה הגיע כבר לראש זה עבירה ממש שהוא יכול לחזור עליה בתשובה

המוח כולו קודש.

זה מופיע בתניא, לא זוכר אם בליקוטי אמרים או באגרת התשובה.

זה החילוק בין מי שהלב שלו טהור לחלוטין (מדרגת צדיק) לבין מדרגת בינוני (שהיצר מתעורר אבל לא שולט) לבין מדרגת רשע (היצר מתעורר, שולט לפעמים).

זה קצת בעיון שם, וזה גם יוצא מעיון בסוגיה ההלכתית של שמירת המחשבה והעיניים (כל מה שלא בר שליטה הוא כמו שאמרת, מה שבר שליטה כמו שאמרתי).

מסכים איתך שאם המחשבה עלתה והוא דחה ישר זה לא עבירה, בגלל העיקרון של התשובה.

ראיתי את הפרק הזה אתמול בדיוק, ויותר מדוייק להגיד כמו שאתה אומר.

אבל בכל אופן מחשבה של עבירה היא עבירה.

אולי זה דומה לעניין של הסתכלות שאם זה נכנס לך לעין והסחת את דעתך בוודאי אין עבירה בזה.

צריך לחשוב על זה מחדש

אבל אפשר לדקדק ככה ממה שהוא אומר שבינוני זה מדרגת אדם שהיצר הרע מתעורר אצלו והוא לא חוטא לעולם (ולאו דווקא בהרהורי עבירה).

אבל זה לא תואם את העבודה של רוב העולם בכל אופן. אף אחד לא בינוני לפי התניא כמעט.

[מאידך יתכן ששלי לא] בכל אופן,] כשנופלת במחשבה הכוונה שאין בזה התחלה של הרהור.

כלומר ברגע שזה עולה, כגורם חיצוני, הוא נדחה לבחוץ.

כמו שאמרתי: זה לא תואם את העבודה של רוב העולם.

כשעולה לך הרהור רע אתה מצליח מיד לדחות אותו בלי להתעכב אפילו שניה? השניה הראשונה מאז שהוא עלה, זאת שהופכת את המחשבה לשלך, היא כבר עבירה.

הנקודה הסובבת פה היא מה פירוש המילה "נופלת", ואני מבין את זה אליבא דהפוסקים לגבי שמירת העיניים שנלמד מאותו פסוק. ומסתמא הגר"ז לא חולק עליהם (כי לא שמעתי חילוק כזה משמו).

נופלת לו במחשבתו קרי הרהור מגיע לו מהלב (הרהור הלב, משכן היצר הרע, דמים רעים שלא עבד בהם את ה') למוח (מחשבות הן במוח) והוא דוחה אותו

אצל בינוני אין מקום לחטא, אז היצר שולט רק בחלק שלו בלב.

כשההרהור עולה אל המחשבה, הוא דופק על הדלת והמוח לא פותח לו.

אלה "מחשבות" חיצוניות למחשבות העצמיות. בהן אין עבירה. זה מין הרגש שיש לבינוני כשהוא יודע שהצעד הבא זה ליפול בהרהור עבירה. שם אין שום עבירה.

מעבר לזה,  אצל הלא-בינוני (רשע וטוב לו), כשח"ו פותחים את הדלת, זאת כבר בחירה (בדומה להסתכלות מעבר למה שנכנס לך בעל כרחך לזווית העין) ושם יש עבירה ולאחמ"כ תשובה

אדם שיודע שאם הוא יעבור ברחוב מסויים יתעוררו לו רצונות לא טובים זה רוח הקודש?

אז גם בינוני, שהוא בעל מדרגה, מרגיש מתי היצר הרע מתעורר לו (הוא ראה משהו, שמע משהו, נזכר במשהו). זה לא כזה בלתי אפשרי.

תתפלא עד כמה אנשים יהודים כשרים ויקרים מצטערים מדברים שאין בהם בכלל עבירות.

תחשוב עוד כמה אנשים שאתה מכיר, שחוזרים בתשובה מיד אחרי נפילה, ממשיכים להתעצב על זה. זה הגיוני? ודאי שלא, הרי כבר הייתה מחילה.

כך שהשאלה למה בינוני מתעצב היא לא שאלה. כל יהודי כשר רוצה שליבו יהיה חלל בקרבו, ק"ו בינוני.

בנפילה במחשבה יש חילוקים.

קח למשל חתיכת בוץ יבש והשלך אותה למים, בשניה הראשונה שתוציא אותה היא עדיין לא חלק מהמים וגם לא עשתה שם רושם. אם היא תשאר שם היא תתמוסס ותהפוך לחלק מהמים.

ר"ל, נפילה במחשבה אינה עושה את ההרהור כחלק מהמחשבה עצמו, וזה ודאי ברור ומובן. שאם ההרהור היה חלק מהמחשבה, אין שום ספק שזאת הייתה עבירה לכל הדעות (חשוב רוחנית, מה קורה כשנותנים לס"א אחיזה במחשבה שהיא עולם גבוה שאין בו אחיזה לטומאה).

אין היגיון במה שכתבת, האמת היא שהסחת הדעת מהרהור נועדת למנוע את המחשבה, לא את ההרהור עצמו (שמובן מאליו שלא שייך לומר).

אדרבה, מתוך האמירה להסיח את הדעת מההרהור, שבלב, ברור לך שלא מדובר על מחשבה, שהיא במוח.

זה שזה נפל לו במחשבתו לא אומר שההרהור הוא חלק מהמחשבה ובטח לא שזה המחשבה עצמה. מה לא ברור?

זה כתוב במפורש בביטוי "הוא מסיח דעתו".

במשל דלעיל המחשבה היא הים, ההרהור עבירה הוא הבוץ והדעת היא שימת הלב.

הים לא משתנה, שימת הלב נעה לכיוון הנפילה של הבוץ, והאדם בוחר להסיח את דעתו למקום אחר. באותו רקע הוא מסקל את המחשבה מאבן (ל' הפסוק) ומוציא את הבוץ לפני שהוא הופך לחלק מהים (ובעומק הוא לעולם לא הופך לחלק מהים).

זה הקליפה שסביב לאגוז, היא מצד אחד חלק מהאגוז אבל מצד שני לא חלק מהאגוז

אבל החילוק הוא כמו שאמרתי אליבא דאמת, בעיקרון.

למרות שגם לפי החילוק שלי ברגע שהוא נכנס להרהור, עבר עבירה והסיח אותה מדעתו זה ממש תשובה שלמה, וגם רבי נחמן אומר שזה עיקר תיקון פגם היסוד.

זה פשוט שגם דקה לפני החתונה אסור לחתן להרהר בכלה..

עד שהיא לא מותרת לו, אין היתר.. 

ואין שם שום היתר לכלום...

אין חולק עליה.

ו"הרהורים" אינם "משיכה". זה רק מראה שוב עד כמה זו טעות כשבנות מתרגמות דברים שאצלן, ביחס לבנים.

אבל החמור באמת, זו האמירה "כמעט כמו נשואים". וזו בדיוק אחת הבעיות במה שנהיה היום, בסוג ההסברות האלה, של מה שכאילו אמורים להרגיש טרום-נישואין.

מי שלא תופס את השינוי הקריטי בכך שמתחתנים, ומדמיין כאילו הכל זה איזה רגש שמקבל גושפנקא של טקס... אז הוא באמת אימלל את עצמו. בדיוק בשביל זה צריך לטפח את התפיסה, שאמורה להיות טבעית אם לא כל מיני השפעות זרות, איך בן ובת זה משהו "אחר" עד שנישאים, והחיבור מתחיל מהשינוי המציאותי, מהראש, מזה שנהיים איש ואשתו, משפחה. מי שחסר לו את זה, זה הפסד עוד יותר גדול מאשר מי שאינו חש הבדל בין דבר יקר ערך שנמצא בחנות והוא רוצה לקנותו - לבין משהו שהפך להיות רכושו ושלו.

זה לא רק "הלכה". הרבי מלובאוויטש ענה פעם למישהו ששאל אותו על ההבדל בין עם נישואין לבלי - שזה דבר שאפשר להבין "בהתבוננות הכי קלה"..   כלומר, אמור להיות תפיסה טבעית, אצל מי שתופסים נכון מה זה איש ואשה וצניעות בסיסית וכו'.  ההלכה - גם בונה, וגם מבטאת את עומק המציאות האמיתית.

לזה.

כלומר עדיין, האיסור בעינו עומד

על ההבנה של "מדריכות כלות" בהרגשות של גברים. כבר נתקלתי לא פעם בטעויות בכך.

ה"כמיהה" שטוב שתהיה, כלל אינה צריכה להיות באופן הממשי שחבריו אמרו לו, כלפי מי שעדיין אינה אשתו.

ולא רק שטויות - אלא גם שטויות מזיקות.

אדם שמתחנך, ומחנך את עצמו, שעיקר רצונו לאשה טובה, זה בגלל הייחוד של האישיות שלה, הצד של ההשלמה שיש בה אליו בתור אישה ובתור הבחורה הספציפית המתאימה לו, אז עיקר מה שתופס אותו במי שמתאימה לו, זה הצד הזה, העדין, המידותי, האישיותי.

ואדם שמתחנך ש"לגעת" במי שהיא בחורה זרה, זה דבר מגונה - אז זה שאינו פונה כלל לרצון "לגעת" ח"ו במישהי ספציפית שאינה אשתו, גם כשמכיר אותה כדי לבדוק אפשרות של נישואין, אינו חיסרון אלא מעלה.

אם מתוך שיכירו יתברר שמתאימים, אז החיבה והאהבה הפנימיים וקרבת הלב, יורגשו מצד עצמם. מתוך שנשואים, איש ואשתו, יהיו לכך עוד ביטויים.  וגם אז, מי שיחשוב שעיקר הקשר זה "נגיעה" ולא יבנה את העיקריות שבעצם היחס שבלב זה אל זה, האהבה וההערכה וההתענינות והאיכפתיות, עלול למצוא עצמו בפני שוקת שבורה.

בעיקר אהבה עדינה, והערכת אמת. שהלב נמשך אל השני.

נוסף על ה"נתונים" של ההתאמה, המידות הטובות וכו'.

אבל כאילו צריך "להרגיש" מה שחבריו אמרו, אני לא מסכים עם זה (יש גם הבדל מסוים בין המשמעות אצל בנים ובנות).

שתדע למה היא עלולה להיכנס

לא אומרת שיש לך נטיות שונות, אלא בחור בלי יצר..... (אולי קדוש אבל יכול להיות מתסכל ופוגע מאוד באישה שיש לה יצר)

מה הקשר חזיר? נכון שאנחנו לא יודעים מה הטעם

אבל אומרים שמאוד טעים ואנחנו בוחרים שלא לאכול כי אסור

נגיעה אצל זוג זה חלק מהבסיס של הקשר, של הנאה וחיבור בין בני הזוג ולא רק למטרות רבייה

אין כמעט אישה שלא מחפשת את המשיכה של בן הזוג שלה אליה ולהפך 

מה זה "שתדע למה היא נכנסת"?... איזה עיוות מושגים.

אין כל קשר בין אם יש לו יצר או לא, לבין ה"סימפטום" שעליו אמרו לו. ההיפך. מכיר מישהי ברצינות, אז מהכבוד אליה, מהבנת ותחושת הערך הגדול והעדין, נזהר אינטינקטיבית מבפנים לא לדמיין עליה כל מיני דברים. עדיין אינה אשתו. אין לכך שמץ קשר למה שאחרי נישואין.

ובכלל, ההשלכה של בנות מהמשמעות של דברים מסויימים לגביהן (שהם יותר במשמעות "נפשית" אצלן), אל הבנים, היא טעות בעייתית...

כל דבר במקומו ובזמנו ובפרופורציה המתאימה לו.

אבל גם ממה שהחברים ייעצו לו והם מכירים יותר וגם מהלך הדברים שבהם זה נאמר

נשמע שיש משהו בעייתי

הרצון למגע הוא לא דבר רע, שאז כשהוא אומר שאין לו ייצר/רצון כזה זה לא בגלל שהתחנך בקדושה וטהרה

וזה כן נשמע בעייתי.

זה לא בהכרח אומר שיש לו נטיות הפוכות אבל כן קיימים אנשים שאין להם ייצר (א-מיניים) למרות שהכל בסדר אצלם גופנית- אמנם הם מעטים מאוד אבל הם קיימים. ולהגיד למישהו כזה סבבה תתחתן הכל בסדר זה לא דבר נכון. 

וגם נכון שהוא לא כזה פירט מה המצב שלו

ולגבי הרב- נכון שהרב אמר אבל אני תוהה לגבי השיקולים שעמדו לנגד עיניו

מי יודע מה טוב ובטח לא מעיד על זה שהם מבינים איך העולם עובד ואיך שידוכים עובדים.

מסתמא דעת הרב הגדול שהוא פנה אליו גוברת על הכל.

אין שום בעיה אצלו, תפסיקו לחפש מתחת לאדמה...

עד שאת מטילה דופי במניעים של רבנים גדולים, תטילי דופי במקומות יותר ראויים

להומואים תתחתן זה יעבור...

כן אני תוהה

לבוא ולהגיד על רב גדול "אני תוהה"? אני אעצור את הדיון הזה כאן.

איך שאל אותו ומה שאל אותו
עד כמה פירט וכו

זה לא אמור לשנות לך מי הרב ומה הוא וזה לא עניין שנתון לביקורתך.

קצת ענווה, אנשים.

בכל מקרה, הוא כבר כתב שזה רב חשוב וזה רק מחריף את הבעיה

החברים לא "מכירים יותר"... זה לא כמו אצל בנות (גם שם הרבה פעמים זה דמיונות). הם סה"כ אמרו לו על משהו נקודתי. והם טעו. אדרבה.

להגיד "נשמע שיש משהו בעייתי", זה עצמו הכי בעייתי.

ה"רצון" הזה עם מישהי שאינה אשתו, כלל אינו משובח. גם מישהו שמאד אוהב איזה חפץ, להבדיל, שנמצא בחנות - זו לא בעיה שאינו מרגיש רצון ממשי לקחת אותו בלי לשלם. זה לא שלו. כשיקנה אותו, ממש ישמח שזה אצלו.  ואל דאגה, יכול להרגיש דברים גם בלי לרצות כעת כלפיה מה שהם כתבו עליו כאילו זו כביכול "מעלה"...

הניתוחים ה"נטייתיים" שכבר הפלגת בהם, ממש לא שייכים... ובוודאי לא שייכים לכותבם כאן בתור "השערות".. ואם הוא "לא כזה פירט", אלא שאל/העיר על נקודה ספציפית שאמרו לו - אז אכן אין כל ענין להתחיל להיסחף מעבר לכך.

[וכבר הערתי משהו לגבי ההבדלים בין בנים לבנות]

מכיוון שלדעת רוב העולם יש כאן מימד של סיכון - אתה מחוייב ליידע את הבת-זוג לפני התחלת ההכנות לחתונה שכרגע אין לך משיכה!

גם אם בעיניך לא מדובר על סיכון, ואתה מוכן לקחת אחריות שזה (אולי) ישתנה לאחר החתונה.

זכותה המלאה להחליט בעצמה אם יש/אין כאן סיכון, והאם היא מוכנה להתחתן איתך למרות שכרגע אין לך משיכה אליה..

כי אם יתברר לאחר החתונה שזה יותר מסובך ממה שנראה לך עכשיו (אין לי סטטיסטיקות אבל מדובר על סיבוך נפוץ),

לפחות שזה יהיה מבחירה שלה, ולא יתברר שדפקת לה את החיים באמצעות הסתרת מידע שהוא עלול להיות מאד קריטי לזוגיות..

לכן, אסור לך להסתיר ממנה את המידע הזה!!

מקובל עלי שזוג יחליט ביחד החלטות לא שגרתיות, והם אח"כ ישאו ביחד באחריות לתוצאות של החלטות אלו.

אבל הסתרת מידע שהוא קריטי (ואפילו פחות מזה) לזוגיות - זהו מעשה נבלה!

ויכול להיות שאפילו כדאי לבדוק, וזה יתברר כ"מקח טעות"..

דרך ארץ קדמה לתורה!

לא צריך רב בשביל זה..

גם אם זה נובע מצדיקות,

בגלל שמדובר על צדיקות שהיא מיוחדת - אסור להסתיר מהבחורה!

(חוץ מזה, אם זה צדיקות, למה כ"כ קשה לך לדווח לה על זה? הרי זה מצדיקות..)

כשתמצא לי רב שיגיד שבמצב כזה (שלבחור אין משיכה לבחורה) לא צריך ליידע מראש את הבת-זוג - אני אשמח לשמוע..

קשה לי להאמין שתמצא רב כזה, מדובר על משהו שהוא מאד בסיסי לזוגיות..

והביטוי של "משיכה" עדינה, קיים ממילא בתוך ההרגשה של האהבה, אם הוא חש כך אליה. לא מדובר באהבה תיאורטית, שלפי הנתונים נראה לו שאוהב אותה..

מה שחבריו אמרו לו, אינו שייך לזה, וגם אינו נכון.

מה איתך?

נכון שנגיעה אינה עיקר הקשר,

אבל היא חלק משמעותי וקריטי בקשר.

גם התורה מתנגדת לזוגיות אפלטונית,

ובוודאי שדרכה להמנע מזוגיות שעלולה להגיע לכגון זה..

על כן, דבריך אינם יכולים להשמע על כל לב כלל וכלל..

לא שזה לא נכון בבסיסו, אבל מה המקור שלך לזה?

אין דבר כזה "זוגיות שעלולה להגיע למצב כזה" כי גם אדם א-מיני יכול להיות כמי שכפאו שד כמו שמסופר על עמודי התווך של עם ישראל

שאין ביניהם כלום, וטוב להם והם מאושרים ביחד

לשניהם אין שום רצון למשהו מעבר

ומי אמר שייצר המין הוא דבר לא טוב?

היכולת להוליד היא ייצר טוב, רק צריך להשתמש בזה נכון

אף אישה רגילה לא תרצה בן זוג א-מיני שיהיה איתה כמי שכפאו שד

זה מראש להיכנס לנישואים בעייתיים. 

ושם לא מוזכר שום תלונה או תרועמת מצד אשת גדול הדור שהייתה, מסתמא, אישה גדולה בעצמה.

הוא לא שאל פה האם לספר לאישה ואף אחד לא אמר לו כאן שלא יספר. הוא רצה לפרוק את מה שהוא אומר והוא גם צודק.

וברמת העיקרון אני בטוח ב100% שהוא ימשך לאשתו, פשוט בצורה שרובנו לא מכירים כי אותנו לא גידלו בצורה שגידלו אותו.

מי שמגיע לפרישות זה שונה

ובגלל זה זה לא נחלת הכלל

ויותר מזה צריך להיזהר עם הנהגות של פרישות בגלל שלום בית

והפרישות היא לא מטרה בפני עצמה, המטרה היא קדושה

ובקדושה יש חזרה לחיים רק שהכל מתקדש

קדושה היא מדרגה רחוקה מאוד מהדיבורים של רוב היושבים כאן.

לבוא ולהגיד שמישהו בכלל מבין מה זה, זה קצת הוזלה שלך המושג.

זה לא "חזרה לחיים רק שהכל מתקדש", זה גימוד גמור של המושג קדושה.

במצב של קדושה יש הרבה פחות הנאה מהעולם הזה מאשר בפרישות ואפשר להגיד גם על זה ש"עין לא ראתה אל' זולתך".

זה אמור להיות שיש הנאה והיא לשם שמיים

בפרישות כן עוברים כי זאת עוד מדרגה והמטרה היא לא להישאר שם. כמו שנזיר מביא קורבן על הנזירות שלו

כמו שכתוב ששופטים על חוסר ההנאה במה שהאדם יכול להינות ממנו

קדושה זה החיים! אז ברור שצריך לחיות 

(אין לי מקור מדויק- משיעורים של הרב שרקי, מסילת ישרים)

לגבי נזיר זה רק מאן דאמר, ולמרות שקיבלנו אותו בפשטות, מהסוגיה נראה שזה לא שייך בכלל במציאות

מצחיקים אותי שאנשים מדברים על מדרגת הקדושה כאילו שהם מקדשים את החומר ואפילו לא טעמו קמצוץ של פרישות... איך אפשר להגיע לקומה האחרונה בלי לעבור בהתחלה אפילו?

מישהו פה נקי מכל העבירות? זאת ההתחלה במסל"ש

בארץ ישראל אפשר להגיע לקדושה בלי פרישת- (הרב שרקי)

וכמו שאמרת זה דברים שלא במדרגה שלנו

אבל לקדש את הפרישות זה לא יהודי!

על אותו עניין ואאל"ט יש מאן דאמר שזה דאורייתא משום "קדש עצמך" ואכמ"ל

דבר ראשון, אתה יכול להסתכל למשל במסכת ברכות דף סב. במעשה רב כהנא ורב, ולראות שיש גם מעמודי התווך של עמ"י שנהגו ממש לא "כמי שכפאו שד"..

דבר שני, חלק ממצוות עונה, זה גם לרצות את האישה..

רק דעת מיעוט שבמיעוט (נראה לי רק האדמורים מגור ומסלונים),

מפרשים את ריצוי האישה בשונה מהפשט..

אז אם האישה מתרצה ממישהו שלא נמשך אליה - אחלה!

רק חייבים ליידע אותה מראש ולשאול אותה על זה..

דבר שלישי, בנוסף למצוות עונה שהיא על הגבר, יש גם מצווה (יותר בכיוון של לאו) על האישה.

שאם היא מעוניינת בזוגיות אפלטונית בניגוד לרצון הבעל, היא נחשבת אישה מורדת,

זו עילה לגירושין והיא מאבדת את כתובתה..

זה שיש מי שלא עשה כמי שכפאו שד אומר שאסור לאדם להיות כמי שכפאו שד?

מה אתה רוצה? אני מתקשה להבין.

בכל אופן, לענייננו, אין שום קשר בין מה שאתה אומר למה שהוא אמר.

הוא לא אמר שהוא יסתיר ממנה, והוא לא אמר שהוא לא ימשך לאשתו. הוא בסה"כ אמר שנשים זרות לא מושכות אותו. ככה שאין שום סיבה ליידע אותה בזה שהוא לא נמשך לנשים זרות

יש כאן כמה נושאים שאתה קישרת ביניהם ישירות כשאין ביניהם קשר ישיר..

אז אכתוב לך במסודר:

1. פותח השרשור דיבר על זה שלא חייב להיות משיכה לפני החתונה.

    על זה עניתי לו שלהרבה (רוב) הנשים, חשוב להן שתהיה משיכה לאחר החתונה.

    מכיוון שאין לו משיכה לפני, וזה נפוץ שהמשיכה גם לא תגיע אחרי.

    לכן, הוא חייב להודיע על זה לבת-זוג לפני החתונה,

    כדי שהיא תחליט אם היא מעוניינת לקחת את הסיכון הזה.

2. דיברנו על "זוגיות אפלטונית",

    שזה בעצם זוגיות בין איש לאישה שמתנהלת כמו זוגיות בין גבר לגבר או אישה לאישה,

    בזוגיות זו לא מתקיימת מצוות עונה, ואף האישה יכולה להחשב כאישה מורדת.

    לכן, זוהי לא דרכה של תורה.

3. כתבת על עמודי התווך של עמ"י שנהגו "כמי שכפאו שד" (- זו לא זוגיות אפלטונית).

    אז דבר ראשון, הבאתי לך גם עמודי תווך אחרים של עמ"י שנהגו להיפך.

    דבר שני, לפי רוב הפירושים, כן הייתה לו משיכה, רק שהוא החליט לצמצם בתענוג.

    (שזה קצת שונה מהכיוון שאליו רצית לקחת את העניין)

    ואם אתה רוצה להתנהג "כמי שכפאו שד", זו אכן זכותך המלאה.

    אבל גם זכותה המלאה של האישה זה לבעל שלא נוהג בצורה זו.

    ולכן יש לך חובה, וזה ליידע לפני החתונה את הבת-זוג שזה מה שאתה רוצה!

    למה?

    כי חלק ממצוות עונה זה גם לרצות ולפייס את האישה,

    ואם האישה תהיה מרוצה רק ממישהו שמראה את משיכתו אליה (שזה רובא דעלמא),

    אז זכותה לדעת מראש כמה מתוך מצוות העונה בעלה לעתיד מתכוון לקיים..

ולגבי הסוף רק אבהיר, הוא לא אמר שהוא רק לא נמשך לנשים זרות,

הוא אמר שגם ספציפית הוא לא יימשך אליה עד החתונה (אח"כ הוא כבר כנראה לא יכול לדעת).

אין בעיה שהוא יסתיר ממנה שהוא לא נמשך לנשים זרות, אבל יש בעיה אם הוא יסתיר ממנה שהוא עדיין לא נמשך אליה (ואני מדבר לשלב שכבר החליטו להתחתן).

דבר נוסף, אכן הוא לא כתב בפתיחת השרשור שהוא מתכוון להסתיר ממנה מידע זה.

אבל, מכיוון שפותח השרשור לא התייחס לזה,

הרגשתי צורך עז להבהיר את הנקודה שהוא חייב ליידע את הבת-זוג לפני שמתחילים את ההכנות לחתונה.

מי שהתחיל לקרוא תיגר על החיוב ליידע את הבת-זוג אלו אתה וד.

וכמובן שבנקודה הזו אני לא מסכים לדעתכם כלל וכלל!!

נ.ב.

כמובן שיש לי חשד מסויים שאתה הוא בעצם פותח השרשור,

וזה נובע מצורת התנהלות מסויימת בשרשור..

ולא, אני לא פותח השרשור. אל תהיה ליצן.

הלוואי שכן

אני לא אמרתי שכאשר אנשים נשואים, אין גם ביטוי כזה של האהבה ביניהם.

אבל זה כלל לא קשור למה שלפני הנישואין.

כתבתי שלפני נישואין צריך שתהיה אהבה. ובהיות שהמשמעות של זה איננה משהו שבתיאוריה, "לפי הנתונים", נראה לו  שאוהב אותה... אז ממילא הצד של ההימשכות העדינה מבפנים, קיים.

אין לכך כל קשר למה שחבריו אמרו לו, "אם אינו מרגיש רצון לגעת".... לא שייך. אינה שלו, לא מרגיש רצון ממשי "לגעת". בסדר גמור.

[אולי לא הבנת נכון מה שכתבתי בהודעה הקודמת]

אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..

ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.

א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.

ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה. 

ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?

שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?

מעוניינת לשמוע הצעה?

יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון? 

שיציעו להן קודם

אבל גם אפשר לשאול את אותה הבחורה מה ההעדפה שלה. אי אפשר לדעת מראש.

אבל אני לא אישה.

עקרונית, באלגוריתם גייל ושפלי של שידוכים יש יתרון להיות זה שמציעים לו ראשון.

שידוך יציב – ויקיפדיה

לבקש בכללי את הפרטים.. ולהגיד שיש לך אולי רעיון וכו'..

לא לפתח כ"כ ציפיות, אבל כן להשיג את מה שצריך.

החבר הזה אני מאוד מעריך אותו, וחוושב שהוא מיוחד בשמחה, בקלילות, במידות שלו... והוא גם לומד חינוך ובעה משם בעתיד הוא יתפרנס.. ולפני התואר הוא התפרנס יפה מעבודה בחינוך בלתי פורמלי..

אממה - הוא כרגע עובד כמה חודשים בתור קופאי.. וישלו עוד שנה לפחות עד סיום התואר..

מניח שאני עושה מזה אישו יותר ממנו, אבל אני חוושש שאולי זה ירתיע את הבחורה/בכללי ירתיע בנות אחרות .. זה מתכון מראש לוותר כי אני לא משווק אותו טוב? 

בהנחה שהגיל משנה.

אנחנו יותר קרובים ל30 מאשר ל25.. 

תציע וזהו, אתה לא צריך להתחתן איתו

אבל לדעתי צריך להציג קודם אצל כל הצדדים הטובים והחיוביים כפי שכתבת עליו..

ולציין שכרגע בשל הלימודים עובד כקופאי.

בסוף נשמע שכן יש לו כיוון בחיים, לומד וגם בעבר היה ברצף תעסוקתי.

לענ"ד כל הקטע של שידוכים, זה להאמין במי שאנחנו משתדכים.. אם אתה תעוף עליו, זה יועבר בהתאם למי שמקבלת את ההצעה

זה בעיקר מחמאה. לא חיסרון.

מוטב לו לאדם שיפשוט נבלה בשוק ולא יצטרך לבריות - לא?

יכול להיות שזה ירתיע אותה.

גם יכול להיות שירתיע אותה שהשם שלו מתחיל בא' ולא בי' (אותיות אקראיות).

יש דברים שבידיים שלך, ויש דברים שלא.

תנסה,

ומקסימום יגידו לא.

חבל על האנרגיות ועל המגדלים שאתה בונה כאן באוויר.

אין סיבה לוותר בעיני -

לנסות, ותשאיר להם את הבחירה אם להירתע או לא.

בהצלחה!

– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)

– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)

– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'

– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין

– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך

הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.

אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.

תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"

חחחחח אם הייתי יכול לחשוב באמת מה בחורה הייתה רוצה העולם היה הרבה יותר פשוט(:

ותודה על הרעיונות! הבעיה שאין לה איזה חטיף או משהו שהיא אוהבת יותר מדי..

בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.

זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)

ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.

מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.

יש מי שמצפה לזה,

יש מי שלא.

יש מי שזה ילחיץ אותה,

יש מי שלא.

מכיר "5 שפות של אהבה"?

מתנות זה שפה, ולא כל אחת דוברת אותה.

לדעתי,

יש משהו נחמד ויפה לתת משהו למי שיוצאים איתו.

בשלב מוקדם, כשיש עוד סימן שאלה - דברים מתכלים\בעלות נמוכה (נניח מחזיק מפתחות, ספל).

ככל שהזמן עובר, ובטוחים יותר בקשר, יפה להראות את הבטחון הזה גם במתנות -

אבל כן עם כוכבית: אם הקשר הזה ייגמר, שלא תתחרט על מה שהשקעת בו מבחינה כספית, ותקבל בהבנה אם היא לא תשמור את הדברים אצלה  - יכול להיות שזה ישאיר אצלה משקעים.

אפשר להביא דברים מתכלים 

ואם בוחים להביא משהו אחר אז לכתוב הקדשה בנפרד

זר פרחים - לא יודעת. תלוי. אותי זה היה מביך. (חושב להביא גם אגרטל?....)

אבל פרח אחד, לענ"ד זה מקסים. גם תשומת לב, וגם לא יותר מדי מלחיץ, מעיק, מביך (ואין צורך להביא אגרטל...כוס ח"פ

אפילו של המלון, אם אתם נפגשים שם, יהיה מספיק. וגם אם הפגישה בחוץ, היא יכולה להכניס אותו לתיק ואפילו להחזיק

אותו ביד עד תום הפגישה. אתם יכולים לעשות רוטציה בעניין....לא חושבת שיבול עד הסוף וגם זה לא מאוד חשוב.

(מלבד לפרח...). 

חרצית, מה שקרוי כריזנטמה, הוא פרח עמיד. במיוחד בחורף. אלא שהוא מגיע בענף עם כמה

חברים כמוהו וזה כבר לא נראה כל כך טוב. כמעט כמו זר.  מה עם גארבארה? יש בכל מיני צבעים יפים. אולי תבחר

לבן או צהוב. בקש מהמוכר לכרוך סביב הגבעול חוט ברזל, אחרת ראשו שח על גבעולו. 

גם ורד ארוך גבעול בא בחשבון. 

מה עם חטיף נחמד?  טורטית לך ולה? (זה לא אישי מדי וחושבת שזה נחמד).

כל כך מרגשת אותי השאלה שלך. כל כך יפה. אתה, אין ספק, שתהיה בעל טוב!

לאחר החתונה, תוכל להביא כל שבת, זר פרחים נחמד. רק אל תשכח!

בהצלחה! 

רבה על מה שכתבת בעיקר בסוף! חימם לי את הלב!

בע"ה 

נשמע לי יותר מתאים בשבילו

הייתי בורחת...

בהצלחה!

שזה רעיון כל כך טוב; ואם אחר כך, למרות שהיא צדיקה וצנועה (ואתה בטוח שהיא צדיקה וצנועה כמו שאתה

אוהב ומעריך), יהיו דברים נוספים חשובים שלא תסתדר איתם?

חושבת שכדאי וצריך לברר מה היה עד עכשיו עם פגישות; היו פגישות?  מדוע הסתיימו?

מצידן? מצידך? מה הפריע לך? מה הפריע לה? אולי אתה "תקוע" עם איזו דרישה,

כיוון הסתכלות, ציפיות, ואינך מוכן להתגמש או משהו כזה?

כמובן שלא מכירה אותך בכלל, סתם הצעה.

ועל זה הדרך. 

אבל תגובה יפה

כבר ראיתי את ההחלטה הזו שלו פעם באחד הפורומים הקדומים יותר.

הוא מדגיש צנועה וצדיקה. זה נפלא,  אם זה יושב על מקום אמיתי,

בוגר, שלא מתעלם גם מדברים נוספים חשובים, לו והוא עדיין

פחות מודע להם.

@שמוליק פיין  @אלירז 

זה לא היה בדיוק ככה אבל זה בערך מה שהם מספרים.

עלעלתי קצת, לא בדיוק...

שאלה בתור אחד שחדש פה יחסית.. | ערוץ 7  

כתוב שם בערך

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.