כל מה שאפשר לפתור בטיפול לפני אפשר לפתור בטיפול אחרי, בהנחה שזה מאיזה מחסום ולא כי הוא פשוט מחונך כמו שצריך.

להגיד לאדם שהוא צריך אהבה לפני החתונה, או תאווה, זה בדיוק כמו להגיד לו שהוא לא יכול להתחתן בלי ליפול בשמירת נגיעה כי איך הוא ידע אם הוא לא יגעל מהמגע אח"כ?!?! ה' יעזור!

זה לא מחסום כללי כלפי כל הבנות אלא מחסום כלפי אותה אחת. ואז מה?

אני מכיר מקרה של בחור שלא נמשך לבחורה בגלל שהיא הייתה מושלמת חיצונית בעיניו.

זה איים עליו, והוא לא נמשך אליה בכלל. ואם הקשר שלהם היה רלוונטי והיה ממשיך זה היה עובר לו מן הסתם. ולבחורות שהיו הרבה פחות יפות היה לו נסיון.

אתה מבין את ההבדל בין אי-משיכה לבין דחיה?

לבוא להגיד לבן אדם לעבור עבירות לפני חתונה כדי לדעת איך יהיה לו אחרי זה חילוני לגמרי

וזה ודאי אינו.

האידאל הוא שאדם ימנע מהעבירה (שהיא ההרהורים עצמם) ויעשה הכל כדי לא להגיע אליהם.

לא קטן... אשריו ואשרי חלקו

אלא שחינכו אותנו כל השנים להדחיק את הרצון הזה על מנת להישמר מעבירה.

בהגיע הזמן, כשהאדם מתחתן, במידה והוא רוצה שהאהבה בינו לבין אשתו תתבסס הוא צריך להוציא את הכלי הזה ולהשתמש בו. 

אומנם בזמן הרווקות מדחיקים אותו, אך על כל אחד לשים לב האם יש בו את הכלי הזה , או יותר נכון האם אין לו אותו.

במידה ואין לו אותו, הזוגיות העתידית שלו בבעיה!!!

(בספר "בעצתך תנחני" מובא הסבר זה בהרחבה, ניתן לעיין).

ברור שאדם צריך שיהיה לו הדחף הזה, ובהנחה שהוא שפוי, יש לו אותו.

אם תלמיד חכם גדול נתן לו אישור, משמע שיש לו.

ואף אחד כאן לא יכול לערער על זה.

לא יודע מה זה בעצתך תנחני, מעיון בגוגל אני רואה שיש בעיקר פולמוס סביב הספר

או חינכו אותו כראוי.

למרות שלענ"ד ה"אסקסואל" זאת המצאה מאין כדוגמתה

בשורש שלו, חיבור (שמשיכה היא התוצר לוואי שלו) הוא אחד עם כל דבר בעולם (מדומם עד מדבר).

העובדה שאנשים עיקמו את עצמם ושמו את החיבור שלהם במקומות לא נכונים (בין בגלגול זה, בין בגילגולים אחרים) לא משנה את התורה ולא מבטל את המצוות שהם מחוייבים בהם. זאת ההלכה, ד' אמותיו של הקב"ה בעולם הזה, וכל השאר צריך להתיישר עם האמת הזאת.

[זה שכולם אומרים את זה ואתה נגרר אחריהם מעיד רק על אפקט העדר... לא מרשים כל-כך]

וזה נקרא להיות מושפע מתרבות מערבית שכולה מבוססת על השקר שהוא תרבות יוון.

בפועל, זה לא נכון, זה לא עובד ככה וזה לא משליך כלום על התורה.

גם אדם עם נטיות מחוייב באותם מצוות ואין לו שום דרך להתחמק מזה. אחרי 120 הוא יתן את הדין גם על זה שהוא לא התחתן והביא ילדים.

רוב ככל השאלות שהעלית בתגובה שלך נובעות מחוסר הבנה של מה שאמרתי, אם היית שואלת במקום להטיח הייתי מסביר, אבל לא נראה שאת רוצה להבין. יותר נראה שאת רוצה להצדיק את מה שהתרבות המערבית אומרת.

אני לא צריך לדעת חשבונות שמים, יש לי את האריז"ל.

לא מכיר שום רב משמעותי ש"מכיר בזה".

אין דבר מרתיח מהמדומיינים האלה שאומרים שזה נסיון שאי אפשר לנצח, שהתורה לא מתמודדת עם זה. אין יותר כפירה מזה.

<נכתב בנחמדות למרות שאנשים פה מבינים אחרת>

אם יש משהו שמרתיח זה אנשים שממציאים מחקרים מדעיים בגלל שהם קראו איזו כתבה בעיתון.

איך בדיוק אפשר להוכיח נטיה מינית מדעית?

אם כבר, מה שאני אומר הוכח מדעית. בסריקות MRI גם.

אם מותנך קטן, אל תקטיני את מותנם של אחרים...

זה שתתעקשי שמשהו נכון, לא יעשה אותו נכון.

את יכולה גם לקבל שאת עלולה לטעות לפעמים. אפילו אם העולם חינך אותך שאת צודקת.

עד אז, אם את רוצה דיון ענייני, תביאי ראיות "מדעיות" כמו שאת טוענת, ונדון בזה.

להגיד "הוכח מדעית" בלי שום בסיס לטענה, כשטוענים מנגד בדיוק את ההפך, זה לא בדיוק דרך להתווכח ובטח לא בסיס לטעון שכולם טועים חוץ ממך.

ובכל אופן, בתור אנשים מאמינים, גם לו יצוייר שהמדע היה מוכיח אחרת (למרות שכמובן שהוא לא), זה לא משנה כהוא זה את התורה ועדיין אין לזה שום בסיס ודעת חכמינו (שעליה נסמכים הרבנים שאתם מזלזלים בהם) היא האמת.

אני לא טענתי שאין בכוחך לעסוק בכלום, להבדיל...

על סמך מה אתה קובע שהוא לא מושפע מתרבות המערב?

ואיך זה קשור לעניין?

פתח שרשור אחר ונדון בזה, זה לא רלוונטי כאן.

אם תרצה פנה בפרטיות אסביר לך איך זה בוודאות חלק מתרבות המערב היוונית ואני בטוח שתסכים איתי

זה תוצר של חינוך ותו לא מידי

כך ההלכה בפשטות

אלא מצד מה שהלב נוטה יותר להתאוות..

3 דברים אין אדם ניצל מהם כל יום ואחד מהם זה הרהורי עבירה.. 

ההשוואה לא אמיתית משום צד.

אני לא הבאתי את הדוגמא, להזכירנו.

אין אדם ניצול מהם אבל אע"פ הזוהר אומר שיש. אז?

חברים, תפסיקו עם העצות המוזרות האלה.

יש כמה וכמה גורמים שיכולים לעכב משיכה, רובם ככולם פתירים.

בכל אופן, בלי שום קשר לפותח השרשור, גם אדם עם נטיות ח"ו יכול להיות במדרגת מי שכפאו שד.

תרגעו כבר עם המערביות הזאת.

קודם כל ברור שכל מקרה לגופו ובמקומך הייתי הולך לאיש מקצוע לברר את הענין..

זה הנסיון שלי:

הייתי אצל שלושה אנשי מקצוע שונים (יועצי נישואין) כשיצאתי עם בחורה כמה חודשים והרגשתי סוג של חסימה רגשית אליה שלא ידעתי איך להגדיר אותה.

השאלה הראשונה שהם שואלים בהקשר הזה היא: האם יש בך רצון לגעת? לו יצויר שהיה מותר היית רוצה?

שלושתם דתיים יראי שמיים. אחד מתהדר גם בתואר רב, אחד בן של רב חשוב בציונות הדתית. לשלושתם רבנים ממליצים ללכת.

ובאמת יצאתי לאחרונה עם בחורה שוואו הרצון הזה פשוט היה שם! 

אז נראלי ששווה לך לבדוק את עצמך מול איש מקצוע ולראות מה רמת המשיכה שאתה צריך להרגיש בשביל להתחתן.

(אם מעניין אותך אוכל לפרט יותר באישי)

אם הוא מרגיש בסדר שלא ילך! ממש אין לי עניין להגיד לו מה לעשות

שבדר"כ אני מאד משתדל לא לתת עצות (בחיים האמיתיים כאילו...) פה פחות חשבתי שיש סיכון כי בסך הכל ללכת לאיש מקצוע לפגישה זה לא נורא ואפילו טוב. אם הוא ירגיע אותו הכי טוב, ואם ימצאו בעיה ויטפלו בכלל מצוין.

חזרתי וקראתי את התגובות פה, וזה נוראי.

אנשים חושבים שהאמירה בגמרא "לא יאמר אדם אי איפשי ...אבל (יאמר) איפשי ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי כך" זאת איזה לאו דאורייתא.

יש אנשים שחינכו אותם טוב. וקל לדעת מה ההבדל בינם לבין אלה שלא נמשכים לבנות מסיבות אחרות (וגם הם חייבים להתחתן ולהביא ילדים וכל ההמצאות של ה"רבנים" של הדור שטוענים שלא זה שקר).

אתם כרגע מציעים לו לא להתחתן אלא אם הוא עובר עבירות של הרהורים ותאוות, שתבינו!! מטורף בעיניי.

וזה השורש של מה שאומרים שכל עוד שאין דחיה צריך להמשיך.

אני מקווה מאוד שברור לך שלא להמשך זה טוב, זה אומר שאדם שולט במחשבות שלו וביצרים שלו.

מי שחושב שצריך להמשך לפני החתונה לא שונה מחילוני שחושב שצריך לטעום גם לפני כדי לדעת אם הוא לא יתחרט אח"כ. זה וזה לאו דאורייתא.

אז זה לא מראה על שום גדולה.. הוא פשוט נברא כך..

אם לאדם, לעומת זאת, יש יצר משיכה חזק, ועליו הוא מצליח לשלוט. זה בהחלט גדולה.. 

וחוסר דחייה לא אומר הצלחה בהמשך.. אני מאוד מקווה שבעלי רק "לא יידחה ממני".. מאוד מקווה..

לא מדוייק. כתוב בראשית חכמה, מובאה מהזוהר, שיש נשמות כאלה - לקראת נישואין וזוגיות

בפשטות.

וזה אסור גם הפוך, למקרה שתוהים

אם מדובר על בחור שהצליח להתגבר לגמרי על היצר והוא בחיים לא נכשל בהרהור כלשהו אז סבבה.

אבל רוב האנשים לא הגיעו למדרגה הזאת והם מכירים את היצר.

אדם כזה, שמכיר את היצר, ולפעמים נכשל, אם הוא יוצא עם בחורה ואין לו שום מחשבה בנוגע אליה זה קצת מוזר לא?

זאת נראלי הכוונה של @ילדת המדבר

שלהן אין נסיון. מובא בשער הקדושה לקראת הסוף.

זה תלוי בקדושה של ההורים.

@פצלש לפצלש תרגיש חופשי לעוף על זה

לא גדולה שלו בגלגול הזה.. זה לא משהו שהוא עבד עליו.. 

מי אמר לך שהוא לא עבד על זה?

כולם נשמות בגלגולים, מסתמא הוא הגיע לזה בגלגול קודם שלו

אם זה הגיע כבר לראש זה עבירה ממש שהוא יכול לחזור עליה בתשובה

המוח כולו קודש.

זה מופיע בתניא, לא זוכר אם בליקוטי אמרים או באגרת התשובה.

זה החילוק בין מי שהלב שלו טהור לחלוטין (מדרגת צדיק) לבין מדרגת בינוני (שהיצר מתעורר אבל לא שולט) לבין מדרגת רשע (היצר מתעורר, שולט לפעמים).

זה קצת בעיון שם, וזה גם יוצא מעיון בסוגיה ההלכתית של שמירת המחשבה והעיניים (כל מה שלא בר שליטה הוא כמו שאמרת, מה שבר שליטה כמו שאמרתי).

מסכים איתך שאם המחשבה עלתה והוא דחה ישר זה לא עבירה, בגלל העיקרון של התשובה.

ראיתי את הפרק הזה אתמול בדיוק, ויותר מדוייק להגיד כמו שאתה אומר.

אבל בכל אופן מחשבה של עבירה היא עבירה.

אולי זה דומה לעניין של הסתכלות שאם זה נכנס לך לעין והסחת את דעתך בוודאי אין עבירה בזה.

צריך לחשוב על זה מחדש

אבל אפשר לדקדק ככה ממה שהוא אומר שבינוני זה מדרגת אדם שהיצר הרע מתעורר אצלו והוא לא חוטא לעולם (ולאו דווקא בהרהורי עבירה).

אבל זה לא תואם את העבודה של רוב העולם בכל אופן. אף אחד לא בינוני לפי התניא כמעט.

[מאידך יתכן ששלי לא] בכל אופן,] כשנופלת במחשבה הכוונה שאין בזה התחלה של הרהור.

כלומר ברגע שזה עולה, כגורם חיצוני, הוא נדחה לבחוץ.

כמו שאמרתי: זה לא תואם את העבודה של רוב העולם.

כשעולה לך הרהור רע אתה מצליח מיד לדחות אותו בלי להתעכב אפילו שניה? השניה הראשונה מאז שהוא עלה, זאת שהופכת את המחשבה לשלך, היא כבר עבירה.

הנקודה הסובבת פה היא מה פירוש המילה "נופלת", ואני מבין את זה אליבא דהפוסקים לגבי שמירת העיניים שנלמד מאותו פסוק. ומסתמא הגר"ז לא חולק עליהם (כי לא שמעתי חילוק כזה משמו).

נופלת לו במחשבתו קרי הרהור מגיע לו מהלב (הרהור הלב, משכן היצר הרע, דמים רעים שלא עבד בהם את ה') למוח (מחשבות הן במוח) והוא דוחה אותו

אצל בינוני אין מקום לחטא, אז היצר שולט רק בחלק שלו בלב.

כשההרהור עולה אל המחשבה, הוא דופק על הדלת והמוח לא פותח לו.

אלה "מחשבות" חיצוניות למחשבות העצמיות. בהן אין עבירה. זה מין הרגש שיש לבינוני כשהוא יודע שהצעד הבא זה ליפול בהרהור עבירה. שם אין שום עבירה.

מעבר לזה,  אצל הלא-בינוני (רשע וטוב לו), כשח"ו פותחים את הדלת, זאת כבר בחירה (בדומה להסתכלות מעבר למה שנכנס לך בעל כרחך לזווית העין) ושם יש עבירה ולאחמ"כ תשובה

אדם שיודע שאם הוא יעבור ברחוב מסויים יתעוררו לו רצונות לא טובים זה רוח הקודש?

אז גם בינוני, שהוא בעל מדרגה, מרגיש מתי היצר הרע מתעורר לו (הוא ראה משהו, שמע משהו, נזכר במשהו). זה לא כזה בלתי אפשרי.

תתפלא עד כמה אנשים יהודים כשרים ויקרים מצטערים מדברים שאין בהם בכלל עבירות.

תחשוב עוד כמה אנשים שאתה מכיר, שחוזרים בתשובה מיד אחרי נפילה, ממשיכים להתעצב על זה. זה הגיוני? ודאי שלא, הרי כבר הייתה מחילה.

כך שהשאלה למה בינוני מתעצב היא לא שאלה. כל יהודי כשר רוצה שליבו יהיה חלל בקרבו, ק"ו בינוני.

בנפילה במחשבה יש חילוקים.

קח למשל חתיכת בוץ יבש והשלך אותה למים, בשניה הראשונה שתוציא אותה היא עדיין לא חלק מהמים וגם לא עשתה שם רושם. אם היא תשאר שם היא תתמוסס ותהפוך לחלק מהמים.

ר"ל, נפילה במחשבה אינה עושה את ההרהור כחלק מהמחשבה עצמו, וזה ודאי ברור ומובן. שאם ההרהור היה חלק מהמחשבה, אין שום ספק שזאת הייתה עבירה לכל הדעות (חשוב רוחנית, מה קורה כשנותנים לס"א אחיזה במחשבה שהיא עולם גבוה שאין בו אחיזה לטומאה).

אין היגיון במה שכתבת, האמת היא שהסחת הדעת מהרהור נועדת למנוע את המחשבה, לא את ההרהור עצמו (שמובן מאליו שלא שייך לומר).

אדרבה, מתוך האמירה להסיח את הדעת מההרהור, שבלב, ברור לך שלא מדובר על מחשבה, שהיא במוח.

זה שזה נפל לו במחשבתו לא אומר שההרהור הוא חלק מהמחשבה ובטח לא שזה המחשבה עצמה. מה לא ברור?

זה כתוב במפורש בביטוי "הוא מסיח דעתו".

במשל דלעיל המחשבה היא הים, ההרהור עבירה הוא הבוץ והדעת היא שימת הלב.

הים לא משתנה, שימת הלב נעה לכיוון הנפילה של הבוץ, והאדם בוחר להסיח את דעתו למקום אחר. באותו רקע הוא מסקל את המחשבה מאבן (ל' הפסוק) ומוציא את הבוץ לפני שהוא הופך לחלק מהים (ובעומק הוא לעולם לא הופך לחלק מהים).

זה הקליפה שסביב לאגוז, היא מצד אחד חלק מהאגוז אבל מצד שני לא חלק מהאגוז

אבל החילוק הוא כמו שאמרתי אליבא דאמת, בעיקרון.

למרות שגם לפי החילוק שלי ברגע שהוא נכנס להרהור, עבר עבירה והסיח אותה מדעתו זה ממש תשובה שלמה, וגם רבי נחמן אומר שזה עיקר תיקון פגם היסוד.

זה פשוט שגם דקה לפני החתונה אסור לחתן להרהר בכלה..

עד שהיא לא מותרת לו, אין היתר.. 

ואין שם שום היתר לכלום...

אין חולק עליה.

ו"הרהורים" אינם "משיכה". זה רק מראה שוב עד כמה זו טעות כשבנות מתרגמות דברים שאצלן, ביחס לבנים.

אבל החמור באמת, זו האמירה "כמעט כמו נשואים". וזו בדיוק אחת הבעיות במה שנהיה היום, בסוג ההסברות האלה, של מה שכאילו אמורים להרגיש טרום-נישואין.

מי שלא תופס את השינוי הקריטי בכך שמתחתנים, ומדמיין כאילו הכל זה איזה רגש שמקבל גושפנקא של טקס... אז הוא באמת אימלל את עצמו. בדיוק בשביל זה צריך לטפח את התפיסה, שאמורה להיות טבעית אם לא כל מיני השפעות זרות, איך בן ובת זה משהו "אחר" עד שנישאים, והחיבור מתחיל מהשינוי המציאותי, מהראש, מזה שנהיים איש ואשתו, משפחה. מי שחסר לו את זה, זה הפסד עוד יותר גדול מאשר מי שאינו חש הבדל בין דבר יקר ערך שנמצא בחנות והוא רוצה לקנותו - לבין משהו שהפך להיות רכושו ושלו.

זה לא רק "הלכה". הרבי מלובאוויטש ענה פעם למישהו ששאל אותו על ההבדל בין עם נישואין לבלי - שזה דבר שאפשר להבין "בהתבוננות הכי קלה"..   כלומר, אמור להיות תפיסה טבעית, אצל מי שתופסים נכון מה זה איש ואשה וצניעות בסיסית וכו'.  ההלכה - גם בונה, וגם מבטאת את עומק המציאות האמיתית.

לזה.

כלומר עדיין, האיסור בעינו עומד

על ההבנה של "מדריכות כלות" בהרגשות של גברים. כבר נתקלתי לא פעם בטעויות בכך.

ה"כמיהה" שטוב שתהיה, כלל אינה צריכה להיות באופן הממשי שחבריו אמרו לו, כלפי מי שעדיין אינה אשתו.

ולא רק שטויות - אלא גם שטויות מזיקות.

אדם שמתחנך, ומחנך את עצמו, שעיקר רצונו לאשה טובה, זה בגלל הייחוד של האישיות שלה, הצד של ההשלמה שיש בה אליו בתור אישה ובתור הבחורה הספציפית המתאימה לו, אז עיקר מה שתופס אותו במי שמתאימה לו, זה הצד הזה, העדין, המידותי, האישיותי.

ואדם שמתחנך ש"לגעת" במי שהיא בחורה זרה, זה דבר מגונה - אז זה שאינו פונה כלל לרצון "לגעת" ח"ו במישהי ספציפית שאינה אשתו, גם כשמכיר אותה כדי לבדוק אפשרות של נישואין, אינו חיסרון אלא מעלה.

אם מתוך שיכירו יתברר שמתאימים, אז החיבה והאהבה הפנימיים וקרבת הלב, יורגשו מצד עצמם. מתוך שנשואים, איש ואשתו, יהיו לכך עוד ביטויים.  וגם אז, מי שיחשוב שעיקר הקשר זה "נגיעה" ולא יבנה את העיקריות שבעצם היחס שבלב זה אל זה, האהבה וההערכה וההתענינות והאיכפתיות, עלול למצוא עצמו בפני שוקת שבורה.

בעיקר אהבה עדינה, והערכת אמת. שהלב נמשך אל השני.

נוסף על ה"נתונים" של ההתאמה, המידות הטובות וכו'.

אבל כאילו צריך "להרגיש" מה שחבריו אמרו, אני לא מסכים עם זה (יש גם הבדל מסוים בין המשמעות אצל בנים ובנות).

שתדע למה היא עלולה להיכנס

לא אומרת שיש לך נטיות שונות, אלא בחור בלי יצר..... (אולי קדוש אבל יכול להיות מתסכל ופוגע מאוד באישה שיש לה יצר)

מה הקשר חזיר? נכון שאנחנו לא יודעים מה הטעם

אבל אומרים שמאוד טעים ואנחנו בוחרים שלא לאכול כי אסור

נגיעה אצל זוג זה חלק מהבסיס של הקשר, של הנאה וחיבור בין בני הזוג ולא רק למטרות רבייה

אין כמעט אישה שלא מחפשת את המשיכה של בן הזוג שלה אליה ולהפך 

מה זה "שתדע למה היא נכנסת"?... איזה עיוות מושגים.

אין כל קשר בין אם יש לו יצר או לא, לבין ה"סימפטום" שעליו אמרו לו. ההיפך. מכיר מישהי ברצינות, אז מהכבוד אליה, מהבנת ותחושת הערך הגדול והעדין, נזהר אינטינקטיבית מבפנים לא לדמיין עליה כל מיני דברים. עדיין אינה אשתו. אין לכך שמץ קשר למה שאחרי נישואין.

ובכלל, ההשלכה של בנות מהמשמעות של דברים מסויימים לגביהן (שהם יותר במשמעות "נפשית" אצלן), אל הבנים, היא טעות בעייתית...

כל דבר במקומו ובזמנו ובפרופורציה המתאימה לו.

אבל גם ממה שהחברים ייעצו לו והם מכירים יותר וגם מהלך הדברים שבהם זה נאמר

נשמע שיש משהו בעייתי

הרצון למגע הוא לא דבר רע, שאז כשהוא אומר שאין לו ייצר/רצון כזה זה לא בגלל שהתחנך בקדושה וטהרה

וזה כן נשמע בעייתי.

זה לא בהכרח אומר שיש לו נטיות הפוכות אבל כן קיימים אנשים שאין להם ייצר (א-מיניים) למרות שהכל בסדר אצלם גופנית- אמנם הם מעטים מאוד אבל הם קיימים. ולהגיד למישהו כזה סבבה תתחתן הכל בסדר זה לא דבר נכון. 

וגם נכון שהוא לא כזה פירט מה המצב שלו

ולגבי הרב- נכון שהרב אמר אבל אני תוהה לגבי השיקולים שעמדו לנגד עיניו

מי יודע מה טוב ובטח לא מעיד על זה שהם מבינים איך העולם עובד ואיך שידוכים עובדים.

מסתמא דעת הרב הגדול שהוא פנה אליו גוברת על הכל.

אין שום בעיה אצלו, תפסיקו לחפש מתחת לאדמה...

עד שאת מטילה דופי במניעים של רבנים גדולים, תטילי דופי במקומות יותר ראויים

להומואים תתחתן זה יעבור...

כן אני תוהה

לבוא ולהגיד על רב גדול "אני תוהה"? אני אעצור את הדיון הזה כאן.

איך שאל אותו ומה שאל אותו
עד כמה פירט וכו

זה לא אמור לשנות לך מי הרב ומה הוא וזה לא עניין שנתון לביקורתך.

קצת ענווה, אנשים.

בכל מקרה, הוא כבר כתב שזה רב חשוב וזה רק מחריף את הבעיה

החברים לא "מכירים יותר"... זה לא כמו אצל בנות (גם שם הרבה פעמים זה דמיונות). הם סה"כ אמרו לו על משהו נקודתי. והם טעו. אדרבה.

להגיד "נשמע שיש משהו בעייתי", זה עצמו הכי בעייתי.

ה"רצון" הזה עם מישהי שאינה אשתו, כלל אינו משובח. גם מישהו שמאד אוהב איזה חפץ, להבדיל, שנמצא בחנות - זו לא בעיה שאינו מרגיש רצון ממשי לקחת אותו בלי לשלם. זה לא שלו. כשיקנה אותו, ממש ישמח שזה אצלו.  ואל דאגה, יכול להרגיש דברים גם בלי לרצות כעת כלפיה מה שהם כתבו עליו כאילו זו כביכול "מעלה"...

הניתוחים ה"נטייתיים" שכבר הפלגת בהם, ממש לא שייכים... ובוודאי לא שייכים לכותבם כאן בתור "השערות".. ואם הוא "לא כזה פירט", אלא שאל/העיר על נקודה ספציפית שאמרו לו - אז אכן אין כל ענין להתחיל להיסחף מעבר לכך.

[וכבר הערתי משהו לגבי ההבדלים בין בנים לבנות]

מכיוון שלדעת רוב העולם יש כאן מימד של סיכון - אתה מחוייב ליידע את הבת-זוג לפני התחלת ההכנות לחתונה שכרגע אין לך משיכה!

גם אם בעיניך לא מדובר על סיכון, ואתה מוכן לקחת אחריות שזה (אולי) ישתנה לאחר החתונה.

זכותה המלאה להחליט בעצמה אם יש/אין כאן סיכון, והאם היא מוכנה להתחתן איתך למרות שכרגע אין לך משיכה אליה..

כי אם יתברר לאחר החתונה שזה יותר מסובך ממה שנראה לך עכשיו (אין לי סטטיסטיקות אבל מדובר על סיבוך נפוץ),

לפחות שזה יהיה מבחירה שלה, ולא יתברר שדפקת לה את החיים באמצעות הסתרת מידע שהוא עלול להיות מאד קריטי לזוגיות..

לכן, אסור לך להסתיר ממנה את המידע הזה!!

מקובל עלי שזוג יחליט ביחד החלטות לא שגרתיות, והם אח"כ ישאו ביחד באחריות לתוצאות של החלטות אלו.

אבל הסתרת מידע שהוא קריטי (ואפילו פחות מזה) לזוגיות - זהו מעשה נבלה!

ויכול להיות שאפילו כדאי לבדוק, וזה יתברר כ"מקח טעות"..

דרך ארץ קדמה לתורה!

לא צריך רב בשביל זה..

גם אם זה נובע מצדיקות,

בגלל שמדובר על צדיקות שהיא מיוחדת - אסור להסתיר מהבחורה!

(חוץ מזה, אם זה צדיקות, למה כ"כ קשה לך לדווח לה על זה? הרי זה מצדיקות..)

כשתמצא לי רב שיגיד שבמצב כזה (שלבחור אין משיכה לבחורה) לא צריך ליידע מראש את הבת-זוג - אני אשמח לשמוע..

קשה לי להאמין שתמצא רב כזה, מדובר על משהו שהוא מאד בסיסי לזוגיות..

והביטוי של "משיכה" עדינה, קיים ממילא בתוך ההרגשה של האהבה, אם הוא חש כך אליה. לא מדובר באהבה תיאורטית, שלפי הנתונים נראה לו שאוהב אותה..

מה שחבריו אמרו לו, אינו שייך לזה, וגם אינו נכון.

מה איתך?

נכון שנגיעה אינה עיקר הקשר,

אבל היא חלק משמעותי וקריטי בקשר.

גם התורה מתנגדת לזוגיות אפלטונית,

ובוודאי שדרכה להמנע מזוגיות שעלולה להגיע לכגון זה..

על כן, דבריך אינם יכולים להשמע על כל לב כלל וכלל..

לא שזה לא נכון בבסיסו, אבל מה המקור שלך לזה?

אין דבר כזה "זוגיות שעלולה להגיע למצב כזה" כי גם אדם א-מיני יכול להיות כמי שכפאו שד כמו שמסופר על עמודי התווך של עם ישראל

שאין ביניהם כלום, וטוב להם והם מאושרים ביחד

לשניהם אין שום רצון למשהו מעבר

ומי אמר שייצר המין הוא דבר לא טוב?

היכולת להוליד היא ייצר טוב, רק צריך להשתמש בזה נכון

אף אישה רגילה לא תרצה בן זוג א-מיני שיהיה איתה כמי שכפאו שד

זה מראש להיכנס לנישואים בעייתיים. 

ושם לא מוזכר שום תלונה או תרועמת מצד אשת גדול הדור שהייתה, מסתמא, אישה גדולה בעצמה.

הוא לא שאל פה האם לספר לאישה ואף אחד לא אמר לו כאן שלא יספר. הוא רצה לפרוק את מה שהוא אומר והוא גם צודק.

וברמת העיקרון אני בטוח ב100% שהוא ימשך לאשתו, פשוט בצורה שרובנו לא מכירים כי אותנו לא גידלו בצורה שגידלו אותו.

מי שמגיע לפרישות זה שונה

ובגלל זה זה לא נחלת הכלל

ויותר מזה צריך להיזהר עם הנהגות של פרישות בגלל שלום בית

והפרישות היא לא מטרה בפני עצמה, המטרה היא קדושה

ובקדושה יש חזרה לחיים רק שהכל מתקדש

קדושה היא מדרגה רחוקה מאוד מהדיבורים של רוב היושבים כאן.

לבוא ולהגיד שמישהו בכלל מבין מה זה, זה קצת הוזלה שלך המושג.

זה לא "חזרה לחיים רק שהכל מתקדש", זה גימוד גמור של המושג קדושה.

במצב של קדושה יש הרבה פחות הנאה מהעולם הזה מאשר בפרישות ואפשר להגיד גם על זה ש"עין לא ראתה אל' זולתך".

זה אמור להיות שיש הנאה והיא לשם שמיים

בפרישות כן עוברים כי זאת עוד מדרגה והמטרה היא לא להישאר שם. כמו שנזיר מביא קורבן על הנזירות שלו

כמו שכתוב ששופטים על חוסר ההנאה במה שהאדם יכול להינות ממנו

קדושה זה החיים! אז ברור שצריך לחיות 

(אין לי מקור מדויק- משיעורים של הרב שרקי, מסילת ישרים)

לגבי נזיר זה רק מאן דאמר, ולמרות שקיבלנו אותו בפשטות, מהסוגיה נראה שזה לא שייך בכלל במציאות

מצחיקים אותי שאנשים מדברים על מדרגת הקדושה כאילו שהם מקדשים את החומר ואפילו לא טעמו קמצוץ של פרישות... איך אפשר להגיע לקומה האחרונה בלי לעבור בהתחלה אפילו?

מישהו פה נקי מכל העבירות? זאת ההתחלה במסל"ש

בארץ ישראל אפשר להגיע לקדושה בלי פרישת- (הרב שרקי)

וכמו שאמרת זה דברים שלא במדרגה שלנו

אבל לקדש את הפרישות זה לא יהודי!

על אותו עניין ואאל"ט יש מאן דאמר שזה דאורייתא משום "קדש עצמך" ואכמ"ל

דבר ראשון, אתה יכול להסתכל למשל במסכת ברכות דף סב. במעשה רב כהנא ורב, ולראות שיש גם מעמודי התווך של עמ"י שנהגו ממש לא "כמי שכפאו שד"..

דבר שני, חלק ממצוות עונה, זה גם לרצות את האישה..

רק דעת מיעוט שבמיעוט (נראה לי רק האדמורים מגור ומסלונים),

מפרשים את ריצוי האישה בשונה מהפשט..

אז אם האישה מתרצה ממישהו שלא נמשך אליה - אחלה!

רק חייבים ליידע אותה מראש ולשאול אותה על זה..

דבר שלישי, בנוסף למצוות עונה שהיא על הגבר, יש גם מצווה (יותר בכיוון של לאו) על האישה.

שאם היא מעוניינת בזוגיות אפלטונית בניגוד לרצון הבעל, היא נחשבת אישה מורדת,

זו עילה לגירושין והיא מאבדת את כתובתה..

זה שיש מי שלא עשה כמי שכפאו שד אומר שאסור לאדם להיות כמי שכפאו שד?

מה אתה רוצה? אני מתקשה להבין.

בכל אופן, לענייננו, אין שום קשר בין מה שאתה אומר למה שהוא אמר.

הוא לא אמר שהוא יסתיר ממנה, והוא לא אמר שהוא לא ימשך לאשתו. הוא בסה"כ אמר שנשים זרות לא מושכות אותו. ככה שאין שום סיבה ליידע אותה בזה שהוא לא נמשך לנשים זרות

יש כאן כמה נושאים שאתה קישרת ביניהם ישירות כשאין ביניהם קשר ישיר..

אז אכתוב לך במסודר:

1. פותח השרשור דיבר על זה שלא חייב להיות משיכה לפני החתונה.

    על זה עניתי לו שלהרבה (רוב) הנשים, חשוב להן שתהיה משיכה לאחר החתונה.

    מכיוון שאין לו משיכה לפני, וזה נפוץ שהמשיכה גם לא תגיע אחרי.

    לכן, הוא חייב להודיע על זה לבת-זוג לפני החתונה,

    כדי שהיא תחליט אם היא מעוניינת לקחת את הסיכון הזה.

2. דיברנו על "זוגיות אפלטונית",

    שזה בעצם זוגיות בין איש לאישה שמתנהלת כמו זוגיות בין גבר לגבר או אישה לאישה,

    בזוגיות זו לא מתקיימת מצוות עונה, ואף האישה יכולה להחשב כאישה מורדת.

    לכן, זוהי לא דרכה של תורה.

3. כתבת על עמודי התווך של עמ"י שנהגו "כמי שכפאו שד" (- זו לא זוגיות אפלטונית).

    אז דבר ראשון, הבאתי לך גם עמודי תווך אחרים של עמ"י שנהגו להיפך.

    דבר שני, לפי רוב הפירושים, כן הייתה לו משיכה, רק שהוא החליט לצמצם בתענוג.

    (שזה קצת שונה מהכיוון שאליו רצית לקחת את העניין)

    ואם אתה רוצה להתנהג "כמי שכפאו שד", זו אכן זכותך המלאה.

    אבל גם זכותה המלאה של האישה זה לבעל שלא נוהג בצורה זו.

    ולכן יש לך חובה, וזה ליידע לפני החתונה את הבת-זוג שזה מה שאתה רוצה!

    למה?

    כי חלק ממצוות עונה זה גם לרצות ולפייס את האישה,

    ואם האישה תהיה מרוצה רק ממישהו שמראה את משיכתו אליה (שזה רובא דעלמא),

    אז זכותה לדעת מראש כמה מתוך מצוות העונה בעלה לעתיד מתכוון לקיים..

ולגבי הסוף רק אבהיר, הוא לא אמר שהוא רק לא נמשך לנשים זרות,

הוא אמר שגם ספציפית הוא לא יימשך אליה עד החתונה (אח"כ הוא כבר כנראה לא יכול לדעת).

אין בעיה שהוא יסתיר ממנה שהוא לא נמשך לנשים זרות, אבל יש בעיה אם הוא יסתיר ממנה שהוא עדיין לא נמשך אליה (ואני מדבר לשלב שכבר החליטו להתחתן).

דבר נוסף, אכן הוא לא כתב בפתיחת השרשור שהוא מתכוון להסתיר ממנה מידע זה.

אבל, מכיוון שפותח השרשור לא התייחס לזה,

הרגשתי צורך עז להבהיר את הנקודה שהוא חייב ליידע את הבת-זוג לפני שמתחילים את ההכנות לחתונה.

מי שהתחיל לקרוא תיגר על החיוב ליידע את הבת-זוג אלו אתה וד.

וכמובן שבנקודה הזו אני לא מסכים לדעתכם כלל וכלל!!

נ.ב.

כמובן שיש לי חשד מסויים שאתה הוא בעצם פותח השרשור,

וזה נובע מצורת התנהלות מסויימת בשרשור..

ולא, אני לא פותח השרשור. אל תהיה ליצן.

הלוואי שכן

אני לא אמרתי שכאשר אנשים נשואים, אין גם ביטוי כזה של האהבה ביניהם.

אבל זה כלל לא קשור למה שלפני הנישואין.

כתבתי שלפני נישואין צריך שתהיה אהבה. ובהיות שהמשמעות של זה איננה משהו שבתיאוריה, "לפי הנתונים", נראה לו  שאוהב אותה... אז ממילא הצד של ההימשכות העדינה מבפנים, קיים.

אין לכך כל קשר למה שחבריו אמרו לו, "אם אינו מרגיש רצון לגעת".... לא שייך. אינה שלו, לא מרגיש רצון ממשי "לגעת". בסדר גמור.

[אולי לא הבנת נכון מה שכתבתי בהודעה הקודמת]

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה