פמיניזם דתי זאת תנועה שרואה את היהדות כדת מאוד גברית ולא שוויונית שמפלה את המין הנשי..

ומבקשת לשלב ערכים פמיניסטים בתוך העולם היהודי דתי...

ופמיניזם בכללי זאת תנועה שפועלת ליצור שוויון זכויות בין גברים לנשים 

(ואיך שאני רואה את זה הם דיי מחטיאים את המטרה)

מספיק טוב? 

אני פשוט רואה שלנשים (בעיקר) וגברים דתיים יש הרבה בלבול וקונפליקטים בנושא הזה ..

לי יש דעה די מוצקה בעניין הזה אבל מאוד  מעניין אותי לשמוע  מה אנשים אחרים חושבים בעניין..

(תבדקו בעצמכם ותראו שזה הגימטריא)

(ויש לי עוד גימטריא לממתק פמניסטי, אבל את זה אני מגלה רק לאנשים מיוחדים....)

או אהה 

לא יודעת איפה אפשר לתקוע את הדתי לדעתי זה לא משתלב.

היהדות לא פמינסטית! היא מה שהיא, אי אפשר לקחת  את היהדות ולהפוך אותה למשהו אחר .

 אני פמינסטית במקביל, בדיוק כמו שאני יכולה להיות צמחונית\ ימנית\ שמאלנית\ ליברלית\ שמרנית....

מקווה שלא קוממתי אתכם יתר על המידה.

לא בעד פמינזם קיצוני אלא בעד שיווין במעמדות. לדעתי אין צורך שבת תהיה בנאית ושגבר יהיה גננת כדי להוכיח פמינזם. [אלא אם כן הם רוצים ומה שמגביל אותם זה השיוך המגדרי] 

העולם [מבחינתי] יכול להשאר כמו שהוא תוך שיויון בנעלות, בהיררכיה, אין מין שעולה על המין האחר.

מרגיש לך סותר? (אני שואל מתוך סקרנות לא מתוך קנטור או משהו)

כי למשל כמה  מהדוגמאות שהבאת כן סוג של סותרות את היהדות במובן שליהדות יש מה להגיד באותם נושאים..

ואני עוד בשלב של חיפוש [מחפשת^].

מעדיפה את זה ולא לשקר לעצמי. בהחלט מחפשת את השביל שלי.

אגב, מענין אותי מה אתה חושב כסותר.

לי סותר כי כל הרעיון של פמניזם זה להגיד שנשים הם שוות לגברים בכל התחומים. ולהבנה שנשים לא פחות מגברים.. וזה בעצם  מבטה רצון של אדם להיות שווה כמו כולם, ואישה שיוצאת מתוך אותו הבנה ורצון מן הסתם שהיא תנסה להשליך את את אותו רצון לדת שלה ולאמונה שלה.

כי לכאורה הדת היא מאוד גברית וכו (אני מניח שמובן למה).. וזה מן הסתם יכניס אותה לקונפליקטים וסתירות...

רק שנראה לי לשנות את הדת כדי שזה יתאים  לאג'נדות שלך נראה לי ממש מצחיק, כי אז זה כבר לא  הדת..זאת אומרת שאם זה אמת אז זה אמת עד הסוף, כאילו ברגע שאתה מחליט מה נכון ומה לא נכון  אז זה  כבר דת שלך, שאתה המצאת,  לא דת של אלוקים.

אני מרגיש שהרבה בנות שהרבנים אומרים להם שהיהדות לא מפלא אותם אלא הפוך , מרגישות  שמסבנים אותם, אבל נראה לי שזה פשוט האמת זה מה שהיהדות חושבת..

תקראי שוב..חח

זה נשים הגיעו לרמה שיכלו לעבוד בעבודות שעד אז הוגדרו כ"גבריים", או זכות הבחירה שניתנה להן, שיוויון במשק, בכלכלה, עצמאות נשית ועוד ועוד- כל אלה יצרו מהפכה באמת טובה.

היום המטרה הגדולה מחטיאה את עצמה. הרצון לגרום לשוויון בין גברים לנשים פשוט מפלה את הנשים.

אני באופן אישי מסכימה עם הרעיון של הפמיניזם אבל מתוך ידיעה שיש הבדלים בין גברים לנשים שאני לא ממש מנסה ומתכוונת לטשטש אותם.

ופמיניזם דתי? זה לא באמת קיים כי הדת היהודית לא שוויונית

רציתי לשאול למה את חושבת שזה מפלה את הנשים?

חושבת שהרצון לגרום לשוויון בסופו של דבר מפלה את הנשים?

היית רוצה שפמיניזם דתי יהיה קיים?

כי בסופו של דבר למשל, דורשים מאישה לטחון 9 שעות עבודה ביום כמו גברים אבל לא מאפשרים לה תנאים בסיסיים של אמהות. או האובר התלהבות לשלב נשים בתפקידי לחימה, זה דופק אותן- גופנית ונפשית.

ועוד הרבה דוגמאות מעצבנות...

ובאיזשהו מקום, כן. הייתי רוצה שיהיה פמיניזם דתי עד גבול מסויים. יש הלכות בדת שמאוד מפלות את הנשים וקשה לי עם זה. הבעיה היא שברגע שיש פמיניזם דתי- הוא בד"כ כבר לא בגבולות ההלכה, ואז הוא לא ממש דתי /:

בכללי, הייתי שמחה שישנו מצוות מסוימות.

עונה גם לך על הדרך (: @מחפשת^

שאלות או משהו , (זה פשוט באמת מעניין אותי) ניסית לברר וללמוד את הנושא כדי  לקבל תשובות?  

לא חושב שהיהדות מנמיכה את האישה או שהאישה נמצאת בה במקום פחות או משהו.

אני באמת חושב שהתורה זה דבר עמוק, ואנשים נופלים בזה כל הזמן שהם רואים איזה קטע שנראה להם לא מתאים וחושבים שהם הבינו, זה דבר כל כך מורכב שבעניי המסתכל מהצד זה  יכול להראות תמוה..

הנקודה שנראה לי שהסוגיא הזאת לא באמת מבוררת ורק רבנים באמת גדולים ומעמיקים יכולים לענות..

כי תכלס זאת סוגיה שצצה רק בדור האחרון..

לפעמים בנות אולפנא וכו קצת תמימות ורואות את הרבנים באולפנא שהם אמורים לדעת כל דבר או משו (אני ממש לא מזלזל חלילה אני לא מגיע לציפורן של אותם רבנים) ואז שהם לא מקבלות תשובה שמספקת הם פשוט  חיות עם המצב הזה...

נראה לי שפשוט צריך לדעת את מי לשאול..(חייב להיות תשובה)

ברוב הדברים די שיחררתי וקיבלתי את זה שככה זה.

מצד אחד היהדות מנמיכה קצת את האישה בדברים מסויימים, ובדברים אחרים היא מעלה ומרוממת.

יש הלכות ספציפיות שלא הגיוניות לי בעליל וקשה לי איתן, ובהן היהדות מבחינתי מקשה מאוד על האישה!

צריך לומר ביושר - למחשבה שנשים נחותות מבחינה רוחנית, שיכולתן השכלית דלה ושכשרונותיהן מוגבלים, יש בהחלט על מה להסתמך בספרות חז"ל. למען האמת, הדעה הזו שכיחה ביותר, שלא לומר המיינסטרים, בקרב קדמונינו - מ"נשים דעתן קלה" ועד "שלא עשני אישה", מ"אל תרבה שיחה עם האישה" עד "יישרפו דברי תורה ואל יימסרו לנשים". הטיעון האפולוגטי הנפוץ, לפיו הדברים נאמרו דווקא מתוך הערכה ל"מעלתה המיוחדת של האישה", לא מחזיק מים ומתנפץ בקול גיחוך גדול על סלעי ההקלטה שפורסמה אתמול. 
בזה אגב אינם שונים חכמינו מכל חכמי העולם הקדום שהחזיקו בתפיסות די דומות. למען האמת, חלק מהם עדיין מחזיקים...
השאלה היא - כיצד ינהג האדם המודרני, החי בעולם שבו התודעה התהפכה מקצה לקצה, נוכח דברי חז"ל הללו? כיצד יתייחס לדברי חכמים אדם הרואה ביחס משפיל כלפי נשים עוולה מוסרית?
אפשרות אחת היא לזרוק הכל. לומר "אם הגמרא אומרת כך, אין לי חלק בה".
אפשרות שניה היא לאמץ הכל. לומר "אם הגמרא אומרת כך, סימן שזו האמת".
שתי הדעות הללו כה שונות אך כה דומות. שתיהן מתייחסות לדברי חכמים באופן שבלוני ופשטני, מתעלמות מהרקע התרבותי ומההקשר ההיסטורי, מהעומק הרוחני ומהמסר הסמוי. שתיהן מבזות את התורה ביזיון שאין כמותו, והופכות את היהדות כולה לעלובה ונבובה. שתיהן מוותרות לעצמן - הראשונה על המסורת, השניה על המוסר. שתי מילים כה דומות במצלול. 
לא רוצה בלי מסורת, לא רוצה בלי מוסר.
שלושה מפתחות מסורים בידינו כדי לסלול דרך שלישית בין שתי הדרכים הרעות הללו. דרך שמבקשת לדבוק במסורת קדמונינו בלי לאבד את המצפון -
א. לעבור מ"חז"ל" ל"חכמים" - עבור רבים מאיתנו כדי להיחשב "ח" עליך להיות "ז"ל". תנועת ההתבטלות המוחלטת כלפי כל חכמי הדורות הקודמים, גוררת זלזול סמוי בחכמה האדירה האצורה בחידושים של חכמי (וחכמות) דורנו.
ב. לא להפוך את התורה שבעל פה לתורה שבכתב - הדבקות הקראית שהתפתחה בחוגים רבים בדברי חכמים, גורמת לאובדן היסוד הדינמי של התורה שבעל פה. זה שאמון על החיבור המתמיד שבין האמת האלוהית הנצחית למציאות האנושית המשתנה ללא הרף.
ג. החשוב מכולם - לא לוותר על שיקול הדעת ולא להשתיק את האינסטינקט המוסרי. וכדברי האבן עזרא -
"כי לא ניתנה תורה לאשר אין דעת לו,
והמלאך בין אדם ובין אלוהיו הוא שכלו"

התורה חס וחלילה מוחלפת.

התורה היא נצחית. אבל עם זאת, אפשר לראות איך חזל במהלך כל הדורות תיקנו וגדרו בהתאם למציאות.

למשל, איסור על אישה נוספת. איסור על עבדים ועוד. התורה היא האמת המוחלטת. ועבד ואשת יפת תואר תאם את המציאות בזמנו. 

פעם שמעתי בשיעור שלפי הזוהר העולם נברא שמעמד הגבר הוא מעל האשה, ובשלב מסויים יכול שיוויון, ולעתיד לבוא מעמד האשה יעלה על הגבר.

לגבי המדרש. בגמרא כתוב שאם יש שבויים, בן ובת, ויש אפשרות להציל רק אחד, מצילים את הבן. הפוסקים כותבים שאם האישה עולה על הבן, מצילים אותה.

יש באמת מקורות בחזל, שקשה להבין אותם בנושא הזה. אבל מנגד יש גם הרבה מקורות על הגדולה של הנשים. והמון ציווים על הגבר לדאוג ולשמח את אשתו כמה שיותר. וגם שלכאורה הדרכות חזל הם שהגבר מחליט, למשל, זה ממש לא במובן שהוא מחליט בהתאם לרצונו בלבד. אלא מחליט בהתאם לרצון של אשתו ושלו.

אין ספק, שיש גברים לוקחים את דברי חזל ומהוותים אותם. אפשר לראות הרבה זוגות שחיים חיים תורניים למהדרין והמעמדות זהות לגמרי.

ה – התהליך ההיסטורי | פניני הלכה

אלא שהבנות מרגישות שהרבנים מסבנים אותם מה שכמובן לא נכון..

והאם הפרדה מגדרית בחינוך מסייעת.

הביאו שם מומחים למוח. והם חלקו האם יש דבר כזה מוח מגדרי. 

למרות המחלוקת, הם הסכימו שהמוח הגברי והנשי יכול להגיע להישגים זהים ברוב המקרים

אתה יודע שהיא חריגה בתפיסה המגדרית שלה (שלא לומר אג'נדה), נכון? האימפקט שלה הוא רק בגלל שהיא מתריסה שמתאימה כמו כפפה ליד התרבותית המערבית.

באותה מטבע: ראה ד"ר לואן בריזנדיין.

"מתריסה דעה" וכו'.

על פמיניזם דתי בפרט...

האם אתם מסכימים עם האידאולוגיה של התנועות האלה?

מעניין אותי מה אתם חושבים...

צריך להסתכל על התמונה בגדול ולא מתוך אינטרס צר

המטרה היא להרבות את כבוד ה' בעולם, והקב"ה נתן לכל אחד את התפקיד שלו,

ואם הוא יעשה אותו כמו שצריך הוא רק ירוויח, והוא יקבל את שכרו משלם. 

הבעיה מתחילה כשאדם מתחיל לחפש "איפה הכבוד שלי כאן", משם מתחילים כל הרעיונות המוזרים

וכמובן שאני לא מדבר רק על נשים אלא בכללי, כי זה תופס את כולם רק במקומות שונים.

אני אצרף את מה שכותב ר' נחמן מברסלב  (ל"מ יב תנינא)

כְּשֶׁאָדָם הוֹלֵך אַחַר שִׂכְלוֹ וְחָכְמָתוֹ יוּכַל לִפּל בְּטָעוּתִים וּמִכְשׁוֹלוֹת רַבִּים וְלָבוֹא לִידֵי רָעוֹת גְּדוֹלוֹת, חַס וְשָׁלוֹם וְיֵשׁ שֶׁקִּלְקְלוּ הַרְבֵּה כְּגוֹן הָרְשָׁעִים הַגְּדוֹלִים מְאד הַמְפֻרְסָמִים, שֶׁהִטְעוּ אֶת הָעוֹלָם וְהַכּל הָיָה עַל יְדֵי חָכְמָתָם וְשִׂכְלָם וְעִקָּר הַיַּהֲדוּת הוּא רַק לֵילֵך בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת

וּלְהִסְתַּכֵּל בְּכָל דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה, שֶׁיִּהְיֶה שָׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַך וְלִבְלִי לְהַשְׁגִּיחַ כְּלָל עַל כְּבוֹד עַצְמוֹ רַק אִם יֵשׁ בָּזֶה כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַך יַעֲשֶׂה, וְאִם לָאו, לָאו. וַאֲזַי בְּוַדַּאי לא יִכָּשֵׁל לְעוֹלָם 

שאני מאמין שיש מצבים שבהם משנים דברים, ויש גם מצבים שדווקא נשים הן המובילות

הרי היו נביאות, והיו נשים ששפטו את ישראל..

קראתי לדוגמא, שזאת שהקימה את בית יעקב הלכה לאחד האדמורים שקצת חשש מהעניין, ואמרה לו דברים של טעם למה גם הנשים צריכות ללמוד, והוא הסכים איתה.

או שר' נחמן אמר לחסידים שלו: "למה אתם לא עושים גם את הנשים שלכם חסידות?" 

לא אמרו "יאללה מה זה משנה הנשים, שישארו במטבח"

רק העניין הוא, שצריך באמת להתבונן שזה לא סטיה מהתורה, וזה באמת בשביל כבוד ה' ולא כבוד עצמינו

נקבה תסובב גבר

הסהנדרין יכולה להכריע בדברים מסויימים.

מצוות עשה שהזמן גרמן זה לא המצאה של תנא. זה חלק מהתורה שבע"פ. ע"י 13 מידות שהתורה נדרשת בהן. יש למצוות אלה תוקף דאורייתא.

שכל ורגש.

שכלית: מבין את הטענות, לפחות את חלקן, חושב שהן צודקות. אין סיבה שהן תישלחנה אוטומטית לבשל, לאפות, לגדל ילדים ולתפור צעיפים

רגשית: אין מצב. לא רוצה אישה שתרגיש שהיא הגבר בבית, ומעדיף לא לעבוד אף פעם מתחת אישה...

(בוטה, בוטה, אבל שאלת!)

רוצה להגיד שמאד עניין אותי לקרוא ולשמוע את הדיון כאן ותודה על השאלה.

זה נושא שבכללי מעסיק אותי ובזמן האחרון עוד יותר מתמיד, והדיונים כאן הוסיפו נקודות וחומר למחשבה!

קצת מרחם על מי שחושב שחכמינו ז"ל שזרת קטנה שלהם עבה ממותנינו הושפעו מ"רוח הזמן" שהייתה נפוצה אז בעולם ועל כן היהדות היא דת מאוד גברית.

מי שחושב כך פשוט כורת את הענף עליו הוא יושב ומייצר דת חדשה

כשלא מבינים את התרבות של חז"ל, לא מבינים מה הם התכוונו בכל הלכה שאמרו, עובדה היא שאצל חז"ל היו גם תלמידות חכמים כמו ברוריה אשת רבי מאיר, וחז"ל לא ראו בכך פסול, ואפילו הביאו דברי תורה משמה. וכן היו נביאות בתנ"ך, ולפי הרמב"ם כמובן שאין נבואה אלא לאדם ירא שמים במיוחד, וגדול בתורה, ושמבין גם בחכמות כלליות, וכמו שמכאן רואים בבירור שאנו לא מבינים באמת מה חז"ל התכוונו כשאמרו שלא מלמדים אישה תורה, כך בדיוק אנו לא מבינים הרבה הלכות נוספות שהתייחסו לנשים, וללא הבנה זו אין בכלל מה לדבר על זה.

א. דבורה או ברוריה לא היו בעיניהם "יצור נשי מוזר ופלאי", אנו רואים שההתייחסות אליהם בתנ"ך ובחז"ל היא טבעית ביותר, מה שמראה שהם לא ראו בזה תופעה ששונה מהכלל מבחינה "עצמית" אלא מבחינה "מקרית" (החלוקה הידועה בין "עצם" ל"מקרה")

ב. לגבי מהויות - אתה לא יכול להסיק שום מסקנה מהותית על סמך סריקת MRI  מהסיבה הפשוטה שMRI לא מסוגל לבדוק מהויות, הוא בודק רק מציאויות טכניות, 

סיבה מהותית היא כמו לומר שלאישה יש אישיות יותר רגשית ושעדות צריכה להיות דווקא בעלת אופי שכלי - זה הסבר מהותי, אני לא אומר שזה ההסבר, אבל זה הדגמה איך נראה טיעון מהותי.

ואגב, באמת לא כתוב שהאישה היא "פסולה להעיד" במהותה, כי עובדה שרק בממונות היא "פסולה לעדות" אבל דווקא באיסורים, גם באיסורים חמורים היא נאמנת מדין עד, ונאמנת אפילו להעיד על עצמה כשהיא נוגעת בדבר ("וספרה לה שבעת ימים") מכאן רואים שזה לא משהו כולל בכל מצב, אלא רק במצבים מסויימים 

ג. הסיבה יכולה גם להיות טכנית - למשל שלא תהא סנהדרין שומעת מפי המתורגמן, ונשים עם בפני עצמן הן, וכיוון שבדרך כלל הדיינים הם גברים - ממילא לא בטוח שיבינו את כוונת האישה, ויצטרכו מתורגמן, והרי צריך שלא תהא הסנהדרין שומעת מפי המתורגמן, ואין הכי נמי שאישה יכולה להיות דיינת כמו שמצינו בדבורה "ויעלו אליה בני ישראל למשפט", ואולי דיינת אישה כן יכולה לקבל עדות מאישה, לפי טעם זה? 

כל אלו דברים שיש מה לדון בהם, אבל סתם לזרוק שאתה יודע כבר בדיוק מה להגיד על דברי התורה וחז"ל, איך אומר הרמב"ם, התורה, ספר שהוא הכשרת הראשונים והאחרונים, אף אדם לא יכול לומר שהוא מבין אותו כראוי מזה שהוא לומד אותו בדרך אגב בעיתות הפנאי, זה דבר שדורש לימוד והעמקה.

וראשית - דבריך על הרמב"ם נחמדים אבל לא בהכרח רלוונטיים למה שכתבתי על עדות מכיוון שלא כתבתי שלאישה יש בהכרח בעיה מהותית להעיד.

שנית - אתחיל מהסוף: 

א. התורה עבדה המון מבחינה מוסרית כמו להמעיט את העבדות ודברים כאלה, גם חז"ל קבעו לעבד כל כך הרבה זכויות עד שקבעו - בלשונם "הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו". אילו חשבו שצריך תיקון מוסרי לגבי מעמד האישה ודאי היו משתדלים גם בזה. 

אין כוכבית על מעמדה של "האישה החשובה", כי גם לא כתוב בשום מקום שהאישה היא נחותה, ולכן פשוט לא צריך להעיר שום הערה.

המציאות בזמן חז"ל דווקא הייתה שהיו הרבה נשים חשובות (ראה למשל על כמה "מטרוניתות" מסופר בחז"ל) כך שדברים כמו ה"0.0000001" שלך הם פשוט מוגזמים. 

ב. קודם כל, ה"מדע" לא יכול לקבוע שקליטת המידע אצל הגבר והאישה היא באותה צורה, מהסיבה הפשוטה שהמדע אף פעם לא יכול "לשים על השולחן" את קליטת המידע בעצמה. "קליטת המידע" היא מושג מהותי שאין דרך לבודקו ישירות על ידי שום בדיקה טכנית שהיא. 

מה שכן, אפשר להסיק מסקנות לא ישירות - אפשר לומר, אם קליטת המידע אצל האיש או אצל האישה קשורות בנתונים כאלו וכאלו, אז זו סיבה להניח הנחה כלשהיא לגבי היחס בין הנתונים לבין "קליטת המידע".

אבל גם הנתונים הם לא כל כך פשוטים. הרי יש לנו נתונים לא רק של MRI, אלא גם של מחקרים פסיכולוגיים וסוציולוגיים. העובדה היא שכל המחקרים מראים באופן ברור על הבדלים עצומים בין גברים לנשים. להניח שאין הבדל זה התעלמות מדברים בסיסיים ביותר בבדיקת נתונים במציאות החברתית, וכנראה גם טעות חמורה בהבנת המציאות החברתית מבחינה מהותית

ג. טענתי עדיפה בזה שהיא לא מחפשת לשנות את דברי חז"ל אלא להבין אותם

גם במבחן התוצאה זה לא בהכרח אותו דבר, כי אם אנו קודם כל מבינים את דברי חז"ל אז גם אם ייעשה שינוי הוא יהיה מתוך התבוננות בדברי חז"ל ובכוונתם, וזה ישפיע בהחלט על מה שנחליט

ד. ומכאן למה שהבאת מפרק חלק - אפשר גם לראות את זה אחרת: 

1. לקחת כפשוטו - אם הMRI הקדוש קבע שאין הבדל, אז אין הבדל - על זה איך אמר הרמב"ם - גורם לומר רק עם טיפש וסכל הגוי הקטן הזה.

2. לומר שחז"ל לא השתדלו מספיק בלנסות להשפיע על החברה, שזהו זלזול בחז"ל.

3. לומר שאנו לא מכירים די טוב את חז"ל, ועלינו להשתדל ללמוד יותר כדי להבין את דבריהם כפי שנאמרו על ידיהם.

ה. אני חוזר ומצטט את דברי דלעיל: "כל אלו דברים שיש מה לדון בהם, אבל סתם לזרוק שאתה יודע כבר בדיוק מה להגיד על דברי התורה וחז"ל, איך אומר הרמב"ם, התורה, ספר שהוא הכשרת הראשונים והאחרונים, אף אדם לא יכול לומר שהוא מבין אותו כראוי מזה שהוא לומד אותו בדרך אגב בעיתות הפנאי, זה דבר שדורש לימוד והעמקה."

(אגב, אתה אומר ש"לי לא כל כך פשוט" - אבל החתימה שלך אומרת ששום דבר הוא לא כל כך פשוט?)

לגבי מה שכתבת בסוף, אי אפשר תמיד לפעול רק לפי התייחסויות ספיציפיות "אם אין מחקר כזה וכזה אתה לא ממשיך בדיון". דיון צריך לתת לכל דעה להישמע כפי שהיא. וראה עובד בסוף מה שעניתי לדברים.

א. 1. התורה עוסקת במוסר באופן כללי, והעבדות היא רק המקרה הקיצוני, אבל הנושא המוסרי הכללי של התורה כמובן כולל גם את מעמד האישה, 

2. ספרי ההיסטוריה מלמדים שגם בימי יוון ורומא העתיקות היו נשים חשובות, ולא מעט,ובסופו של דבר גם בימינו החברה בנויה כך שלא הנשים מנהלות את החברה, כך שההבדל הוא לא מהותי.

ב-ג.  אתה מתלונן על טעות בהתייחסות ישירה לחוויה הסובייקטיבית של האחר - ועושה את אותה טעות עצמה בעצם ההאשמה הזאת, כיוון שאתה קובע שפסילת אישה לעדות נובעת לדעתך מהשקפה סובייקטיבית על נחיתות האישה כביכול. טענותיך שלך לגבי חז"ל - הם הם הספקולציות

ד. אתה מזלזל בחז"ל מכיוון שאתה טוען שהם זלזלו באישה. בכל מקרה, אנחנו לא אמורים לפסול את דברי חז"ל לעדות רק בגלל שאתה חושב שחז"ל היו נחותים או עם קליטת מידע שונה.

ה. לא הגבת בכלל על מה שכתבתי.

ו. אני לא חושב שאנחנו צריכים לשנות את ההלכה, ואני לא חושב שנגיע למסקנה כזאת.

ז. כמו שכתבתי אין טעם להתעקש על מחקרים ספיציפיים. ובכל זאת, הנה:

שני מחקרים:תפקידי מגדר – ויקיפדיה

1. מחקר המראה בבירור על השפעת ההורמונים הנשיים או הגבריים על צורת החשיבה.

2. מחקר המראה בבירור על כך שלתינוקות בנים ולתינוקות בנות - ישנם תחומי התעניינות שונים, בהתאם למגדר, כבר בשבועות הראשונים לחייהם.

ובכן, עכשיו הכל ברור: אתה פשוט לא מקבל את סמכות חז"ל כסמכות עצמאית.

א.1. התורה בונה תרבות עצמאית ולא תרבות התלויה בסביבתה. זה התפקיד של הסנהדרין בכל דור ודור. "מונרכיה"=תרבות עצמאית, ככל הגוים שגם להם יש תרבות עצמאית. קורבן=תרבות בית מקדשית כשם שלכל הגויים יש תרבות בית מקדשית. התורה מנסה לבנות תרבות עצמאית, ולא להרוס את העצמאות של העם.

2. קראתי. אולי כדאי שאתה תקרא.

ב-ג-ו. ובכן אתה פשוט לא מאמין במושג תרבות. אתה מאמין רק במדע. זה נושא העומד בפני עצמו, אבל אלו העמדות. אני מאמין בתרבות ואתה לא. אני מאמין שצריך להבין מדוע חז"ל חשבו שמבחינה תרבותית נכון שאישה לא תעיד. אתה חושב שזה לא משנה. מבחינתי היה אפשר לנהל דיון, שאולי היה נותן לך הבנה מה *באמת* חז"ל התכוונו, אבל כרגע לא נראה שמעניין אותך מה הם התכוונו. 

אתה לא מקבל את חז"ל מכיוון שהם לא מתאימים ל"מדע" שלך. שזה כמובן לא מדע, כי בדיוק כמו שאתה יכול לטעון שמבחינה מדעית אין הבדל, יכול להיות שיש, כמו שהוכחתי לך. אבל לך כנראה לא משנה אם יש הבדל או אין.

ד. מי שחושב שחז"ל לא התחשבו במעמד האישה למעשה חושב שתרבותם הייתה "נחותה" כלומר לא מספיק מפותחת. 

ז. אנחנו לא עושים תחרות על מחקרים, ועל כל מחקר אפשר להביא מחקר הפוך (בכל זאת אם אתה רוצה אשמח לקבל מחקרים), וגם 10 מחקרים לא תמיד מספיקים כדי לבסס טענה. לפעמים כן ולפעמים לא,(תלוי בכמה הם מקיפים וכמה הם מעמיקים). במיוחד בענייננו, כמו שהסברתי, שהעניין הוא תרבותי ולא מדעי. אתה גם לא בדיוק חושב מדעי - אתה לא מפסיק להניח הנחות לגבי אנשים אחרים - שחז"ל חשבו שהאישה נחותה, שאני מסכים איתם "בגלל שאני הורגלתי", וכהנה שלל טענות. 

לסיכום:

אתה טוען (בלי מדעיות) שחז"ל לא ביססו את הלכותיהם על המדע. איזה חידוש! אני מסכים, רק שזה פשוט לא רלוונטי לנושא.

אתה טוען שהמדע הוא התרבות. אני טוען שתרבות היא חיי האדם הרבה מעבר למדע.

א. 1. אתה מכיר רק מושג של "תרבות שאולה" ולא מושג של "תרבות עצמאית"

2.  גש לספרייה

ב-ג-ו. אתה אומר שהם אומרים את זה מתוך תרבות שבעיניך אינה טובה. (ועיין סעיף א')

אני אומר שהם אמרו את זה מתוך תרבות טובה.

ייתכנו שינויים בתרבות, אבל כיוון שהתרבות שלהם הייתה טובה - לכן כל שינוי בתרבות יכול וצריך להיות מעוגן בדבריהם.

ד. 1. ובכן - כן הרי מפורש שאתה מזלזל בתרבות של חז"ל...

2. סוס ועגלה אינם חלק מהגדרת תרבות. גם לא מכונית. תרבות היא דבר רוחני שאינו תלוי באיזה פיתוח טכנולוגי. התרבות של חז"ל הייתה ראויה מבחינת דאגתם למוסר. זה עניין תרבותי, וזה לא קשור בכלל לטכנולוגיה. ייתכן שאילו היה באפשרותם לדאוג למוסריות יותר, כפי שהיום יותר קל לדאוג למוסריות - ייתכן שאז גם הם היו דואגים למוסריות יותר, וגם יותר מאיתנו. לכן לימוד דברי חז"ל הוא לימוד כיצד לדאוג למוסריות, וכיצד לפתח תרבות. יש להבדיל בין "כלים" של תרבות ל"שיטה" של תרבות. "כלים" זה למשל חצוצרת כסף לתקיעה. "שיטה" זה כולל כל דרך לאסוף את העם, גם אם הכלי הוא שונה. הנושא הוא לא הכלים של חז"ל, אלא השיטה. 

ז. אין פה ממה נפשך, כיוון שהעניין ביסודו אינו שייך למדע. בדיוק כמו שלא מבססים מדע על רעיונות של תרבות, כך לא מבססים תרבות על טיעונים מדעיים.

כמו שאמרתי יש לחלק בין"כלים" לש"שיטה". אני מדבר על ה"שיטה". ה"כלים" הוא נושא העומד בפני עצמו

אין טעם לדון. 

לטענות הגיוניות אתה קורא "סיסמאות"

ואתה חושב שאתה עונה להם בכך שאתה טוען טיעונים לא רלוונטיים.

סיימתי את הדיון.

 ***********

רק למי שקורא אני מבהיר

שנושאים כמו הקלות שעשו חז"ל בדיני עבדות הם "כלים" שבהם חז"ל השתמשו כדי ליישם "שיטה" של מוסריות. 

אנו היום צריכים להמשיך את אותה "שיטה", גם אם ה"כלים" הם אחרים.

מעמד האישה הוא נושא ספיציפי שצריך לבדוק מה מתוכו הוא נושא של "שיטה" ומה לעומתו נושא של "כלים". לאחר שתיעשה הבחינה הזאת, אז יהיה אפשר להחליט כיצד מיישמים כראוי את ההלכה. 

בינתיים, איננו דוחים את דברי חז"ל רק בגלל שאנחנו לא יודעים מה ישנו מאחורי הדברים

אבל אתה כורת את הענף עליו אתה יושב.

גם אם מבחינה מדעית נמצא שאין שום הבדל בין איש לאישה, זה לא ישנה כהוא זה מדברי רבותינו שדיברו על דברים אלה גם מבחינה מטא-פיסית. אתה פשוט כורת את הענף עליו אתה יושב וחבל, אחרי זה לא יהיה לך שום דבר להסתמך עליו.

דברי טעם מזוקקים:

הנשיות עוד תחזור - עינת רמון

הנשיות עוד תחזור - עולם קטן

זה פורסם ב"דעות" תורה ועבודה עולם קטן סתם גונבים קרדיט

מדוע עזבתי את התנועה הקונסרבטיבית / עינת רמון - נאמני תורה ועבודה

היא נתנה להם ראיון ובו בפירוש הם הפנו למאמר הזה שהבאת.

זה מאמר של "תורה ועבודה" אל תהיו תמימים

http://www.bhol.co.il/121947/%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A2-%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%99-%D7%96%D7%94%D7%95-%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93-%D7%94%D7%90%D7%A9%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA.html?cat=4&scat=336

וואן גוך היה סמרטוט בחיים שלו. איכשהו אחרי שמת נהיה צייר ענק.

לוינס לא היה כל כך מוכר, ודאי לא רוב חייו (חלק גדול מחייו הוא היה בכלל מנהל בית ספר). היום הוא נחשב אחד ההוגים המודרניים החשובים ויש פקולטות שלמות שלומדות אותו.

ויגוצקי הוחרם בחלק גדול מחייו, והכתבים שלו התפרסמו הרבה אחרי שמת, רק אחרי נפילת מסך הברזל.

דה ווינצ'י היה חשוב מאוד בחייו, אבל נוסחאות שהוא הגה, תרמו לעולם המון שנים אחרי מותו.

יש"ו ויוחנן המטביל, בחייהם היו מהפכנים הזויים, והיום הרבה אנשים מעריצים אותם.

ועוד הרשימה ארוכה...

החתול הזמני עלול להפוך לקבוע.

בקטע של להשאיר משמעות לנצח בעולם

אם כבר להיות מפורסם עכשיו יותר קורץ לי

אבל גם זה לא באמת

הייתי מעדיף שיזכרו אותי כמה שפחות.

מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.

אני אשאל בפעם הבאה. תודה!

אולי דוכן מיצים בפארק

או שערות סבתא ביום העצמאות

שאר המקומות מקבלים בעיקר אשראי

לאט לאט גם לא מקבלים מזומן.

לדוגמה היום הלכתי לקנות משהו בקניון

היו 2 ילדות-נערות לפניי שרצו לשלם במזומן

אבל הדוכן הזה מקבל רק אשראי

(רציתי לעזור. אבל לא היה לי כסף להחזיר להם עודף.)

לק"י
 

אף נהג מונית לא הציע לי.

זה מוזר שהכל עובר לאשראי. מה יעשו ילדים שהולכים לקנות....

מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.

זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.

לכן אני לא דואג לך שיהיה לך בהצלחה רבה!

תבדוק בסניפים שקרובים אליך

בת"א, ברח' בן יהודה:

משלוחי אוכל ביתי בתל אביב - הו מאמא

יש לי אח שגר בקרבת מקום והוא קונה שם

בקיבוץ משמר השרון - 'בורדו'

אנחנו קונים שם שנים, לשבתות וחגים, כשאחים שלי גרו במעונות באוניברסיטה הצטיידו מידי שבוע משם.

https://share.google/2j99P4M4RBvveqDCr

א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:

ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:

ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:

ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:

ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:

ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:

ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:

ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:

ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:

י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:

יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:

>> הכל עשה יפה, בעתו!!!!

לכל דבר יש את הזמן שלו

אבל הגשמת חלומות לא תלויה בשום דבר לעניות דעתי.

ג

(למשל - מי שמגיל צעיר חלם להיות רופא, להיות טייס, להיות דיין, לזכות בפרס נובל…   לוקח זמן להגיע להגשמה של חלום שכזה, לא?)

אני חושבת שאין דבר שעומד בפני הרצון, ואלו שהצליחו הם אלו שלא עמדו נואש וכנגד כל הסיכויים עשו את שעשו

יכולה לצטט לך אלפי משפטי מוטיבציה שמצדדים בדעה שלי.

יש דברים שיותר תואמי גיל, אבל לעולם לא לומר אי אפשר...

ואם נצמד לדוגמאות שלך אז לא חושבת שייעוץ למשל תואם גיל של בחורונת מתוקה בת 18, אבל מכירה כמה בחורות כאלו... בסוף יש ויש.

ואני רווקה ושידכתי את אחת החברות שלי

ובהחלט מאמינה שהכל אפשרי ותלוי רק בנו!

ככל שהגיל גבוה יותר -

קל יותר להגשים חלומות.

כי נפתחים עוד אפשרויות ואופציות

והרבה פעמים גם כלכלית יותר קל

אבל בטח זה שונה מאחד לשני ולמסלול חיים

באיזה שהיא סיטואציה, שמבחינתי אני על הגל של הגשמת חלום ספציפי.. שנראה "פחות רלוונטי" לסיטואציה שלי מבחינת אחרים.

אבל אני מרגישה שזה לא מפריע לי..

הרבה פעמים אנשים אומרים שצריך לעשות כל דבר לפני הגיל והסטטוס המתאימים, אבל לא מרגיש לי ככה..

ובסיטואציה כזאת דיי מנסים למנוע מהאדם לפעול ככה 

מסכים איתך לגמרי,

וחבל שככה הורידו לך.

(מכיר אישית על שידוכים שעשו אנשים צעירים ממש שהצליחו)

ובכלל, היום העולם כבר יודע שגיל זה רק מספר 

אפילו בחורון צעיר בישיבה קטנה יכול לעשות שידוך. כן!

כלומר, להציע וזה בהחלט עשוי להיות מוצלח. בכלל לא תלוי גיל.

אז נכון שאם היתה לי שאיפה דוחקת להטיס מסוק

ועד עכשיו לא הגשמתי אותה, אז כבר אין סיכוי...

אבל ללמוד? לפתח כשרון שעד עתה היה עטוף

בקורי עכביש, לטוס למזרח הרחוק או להיכן

שלא יהיה (טוב, אז לירח לא...) -

אני, כבר סבתא, ועדיין יש לי חלום

לראות לוויתנים במקומם הטבעי,

ולצייר, ואולי ללמוד לפרוט על פסנתר

או משהו...

איך כתבה כאן lavender - זה עניין של רצון.

ודאי, בגיל מבוגר יותר, יש אולי פחות כוחות,

אבל לצייר, לצלם, לטוס לאנטרטיקה למשל -

מה הבעיה?.....

חברים, אפילו האסקימוסים כבר לא מוותרים על

הקשישים שלהם (אני מניחה) ושולחים אותם לשבת

בהשלמה על ערימת שלג קרובה ולצפות לדב

הרעב הבא (זה שפספס את הקשיש הקודם)

אל תגזימו.

בטיול לארצות הברית, לדרום אפריקה, לאיסלנד - יש הפלגות יומיות הזמינות לכל אדם, לצפייה בלווייתנים.  

לא צריך להוציא הון על טיול ליעדים אקזוטיים.  

שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי

אז עוד יותר מרגיש ככה

אמרתי משהו בסגנון לאדם גדול שהכרתי והוא ענה לי:

אני חי מהבוקר עד הערב כל יום (משהו כזה) - ברוך השם.

חושבת שטבעי שכבני אדם איננו יכולים לחיות כמו...פרה

למשל, ויש מחשבות וחששות ותקוות, אבל איך אומר

ד"ר הררי (אתר התבוננות פנימית) - אם המחשבות

אינן מהסוג שנושא פרי, לסלק אותן.

לא קל, אבל באמת, אם חושבים, החיים עוברים

כל כך מהר (מגילוכד' 40 בערך)....

כן. קל לדבר. בראש ובראשונה, אני מדברת

זאת לעצמי.

אאל"ט (אם אני לא טועה, אין לי כח לכתוב

זאת כל פעם מחדש), ד"ר אדהאן אומרת

לעטוף את המחשבה/חרדה הזו

עם נייר עטיפה נחמד, לקשור בסרט

נחמד ולהעיף אותה (אפשר עם בלון...)

למעלה.

ה ו א  יקבל זאת באהבה, בהבנה,

בחיוך, בליטוף רך על הראש:

הכל בסדר, בני היקר, ויהיה

עוד יותר ועוד יותר ועוד....

ולדבר עם מישהו וכו' וכו'....

אתה שיא הצעיר. שיא!

עוד כל כך הרבה דברים

טובים עוד נכונו לך, בעזה"ש!

יודעת שאינך זקוק לנחמה,

סתם...

וגם להזכיר לי שאני עוד צעיר,

כי בקטעים האלה אני תמיד מרגיש כאילו יש הרבה

דברים שיכולתי לעשות בשנים שעברו ולא עשיתי

ואז זה גם מעציב

נראה לי זה עצוב לקרוא את זה מבחוץ, אבל יש מצב שהאנשים המדוברים שמחים עם התהליך שהם עוברים בחייהם.

מכירה את הרהורים העצובים.

דבר ראשון הם עוברים, נמצאים בהם קצת ואז עוברים הלאה להרהורים מסוגים אחרים.

דבר שני זה משהו שעוזר למצוא את הכיוון בחיים בעיקר בשלב שיש עוד הרבה החלטות לפניך. זה טוב לחוות את החיים גם מהזוויות האלה וזה עוזר להבין עם הזמן מה עושה לך טוב ומה נכון לך.

רק צריך לזכור לא לשקוע בזה...

https://www.e-vrit.co.il/Group/5544/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D_?srsltid=AfmBOopkpkhrNmbuIYEZJS_4rIfzMSgcjeC450hza-BzSY-o6IRCc2LX

אפשר גם לקבל קודים מהספריה להשאלה

יש גם ליבי