האם זו אלימות?רק מה'!
היי, כותבת כאן הרבה והפעם מניק חדש. אני נשואה+ ב"ה ומרגישה שבעלי אלים כלפי הילדים. זה לא מתבטא באלימות פיזית אבל כן אלימות מילולית: בכיין/ בכיינית, נמאס לי ממך/ שמן ועוד... הוא כל הזמן מבקש מהם דברים בכח: תעשה את מה שאבא אומר או ש, כנס לחדר, אבא אמר משו נכון?!
בפורים הילדים התחפשו וביקשו שהוא יזדרז לקחת אותם. הוא מיד צעק עליהם, מכיון שהיה עסוק במשהו: מה כבר יש לכם לחפש בגן?! בכיינים.. תינוקות. ממש הכניס אותם לעצבות ביום שאמור להיות הכי שמח..

כואב לי הלב..
נמאס לי שהוא כוחני כלפיהם. בטוחה שזה נובע מהחינוך שקיבל אבל ממש לא מוכנה שהילדים יהיו קורבנות. דיברתי איתו על זה כמה פעמים הוא כן מקשיב ומנסה ליישם, אבל זה תופס ליום יומיים ואחרכך חוזר למצב הרגיל..
תוהה אם אנחנו זקוקים להתערבות חיצונית.
כואב לי על הנשמות הרכות שסופגות כוחניות וכעס תמידי כלפיהם
לא תקין. כדאי לפנות לייעוץ כלשהו.נפש חיה.
בהצלחה.
חינוך זה דבר מורכברינגטון
נכון שצריך סבלנות כלפי הילדים, וצריך לדעת איך לדבר איתם וודאי שלא לכנות אותם בשמות..

מצד שני, חינוך זה לא רק כיף ונעים ודיבורים נינוחים.
לעיתים גם צריכים להיות תקיפים, חדים, נוקשים וברורים.
ולפעמים אפילו צריך לנקוט באקטים שבעיני ארגוני זכויות הילד ייחשבו כאלימים..

מותר גם לחנך שגם להורים צריך לתת מרחב אישי משלהם, ולא רק לעשות כאן ועכשיו את מה שהילדים רוצים.

ומותר (ואפילו רצוי) שלהורים תהיינה דרישות מהילדים.
כמו שכתב החכם באדם: "חוסך שבטו = שונא בנו"

כמובן שמאד לא מומלץ שהחינוך יגיע מתוך חוסר סבלנות ו/או זלזול כלפי הילדים..

האם בעיניי יש מקום לשיפור? כמובן
האם מדובר על אלימות היוצאת מגדר הרגיל? לא נראה לי

דבר נוסף, לענ"ד אם תשבי יחד איתו ותתאמו על דרך משותפת לחינוך הילדים (ותצטרכי גם לדעת לקבל לפחות חלק מדעתו גם אם בעינייך חלק מהדברים יראו קצת אגרסיביים),
זה יהיה הרבה הרבה יותר יעיל מאשר שתנסי לחנך אותו כיצד לחנך את הילדים.
תשלחי אותו ללמוד תורה...נעימת הליכות

מעדן את הנפש...

נו באמתרינגטון
לימוד תורה לא מעדן את הנפש ב'הוקוס פוקוס'.
צריך נפש שתהיה מוכנה לקבל את העידון הזה.

חוץ מזה שזה ממש ממש לא מוחלט,
יש לא מעט אפילו רבנים שהנפש שלהם ממש לא עדינה..
כשלומדים תורה זה משפיעmatan
נכון שאין הוקוס פוקוס, אבל התורה מעדנת.
ורבנים למניהם לאו ראיה, כי אתה לא יודע מה היה בלי התורה. וגם לא כל מה שאתה קורא לו עדינות מדוייק על פי המידה הזו.
לא הולכים (או שולחים מישהו) ללמוד תורה כדי לעדן את הנפשרינגטון
גם אם לא ע"מ לעדן את הנפש..כשתאמין...
עצם 'ההתקרבות' לתורה. היא עץ החיים למחזיקים בה במלוא המובן.
והיא תפעל בנפשו של האדם ליישר אורחותיו.
המציאות מוכיחה זאת לא מעט.
אני לא מבין למה אתה מתנגד כל כךmatan
זה אמנם לא הלשמה הכי מהודר, אבל זה גם לא ברמה של עבירה. זה חלק מהפעולות שהתורה פועלת על האדם וזה מבורך.
אני לא חושב שנכון "לשלוח" אף אחד לשום מקום, אלא אם כן מדובר על אדם לא שפוי שלא במקום לקבל החלטות על חייו.
אבל ללכת ללמוד תורה על מנת לעדן את הנפש, זה מצויין בתור שלב ראשוני, עדיף על הרבה שלא לשמה אחרים.
צדיקים ילכו בה...תודה לאל
עבודה על המידות לא פחות חשובה. אם יש לאדם מידות מקולקלות והוא לא יעבוד עליהם כל הלימוד תורה שלו יגרום שהוא יתחיל להצדיק את המעשים שלו עפ''י מה שהוא למד
(לא קשור לשאלה שנשאלה ולא מביע דעה)
נכון..סודית

לפותחת: זה יחס פוצע ומזיק. אמני לא יודעת אם את צריכה גורם חיצוני, או פשוט להיות ה"עומדת על המשמשר" ומתערבת (כן כן) לטובת הילדים כשקורה כזה דבר.

 

אם הערה שלך עוזרת יום יומיים, אז תעירי כל יומיים.

עוד משהו: צריך לבדוק אם יש זמני חולשה שמראש ניתן לנבא אותם כמו לחץ של ערב חג, לחץ של חג, שאז עדיף שתקטיני הספקים, ותהיי רגועה ונינוחה להתערב בלי כעס.

במקרה שתיארת, אם היית מפייסת ואומרת " חמודים אני לוקחת אתכם" ונעלמת לשעתיים - מה היה קורה?

 

צריך להזהר עם כזו עצהרפואה שלמה
כשלא ברורה התמונה כולה..
אם הערות חוזרניות יגרמו לו לריב איתה ולעבור מצורת אלימות אחת לאחרת, אז לא..
עדיף בדרך עקיפה כמו סדנת הורים
ועדיין מאור שבה מחזירו למוטבmatan
2 דבריםפאז
1. מציעה ללכת יחד להנחיית הורים (אפשר גם בסדנה משותפת) של לייף סנטר.
להעמיק בכח ובאחריות ההורית וברמת ההשפעה שלה על נפש הילד.

2. כל יום כשאת שומעת שהוא מדבר בצורה קשה לילדים (בעיני יש הבדל בין קשיחות והעמדת גבולות שהיא דבר נחוץ לעיתים, לבין כינויי גנאי והקטנת הילדים שזו ממש פגיעה)
תבקשי לדבר איתו ותספרי כמה כאב לך כשאמר לילד בכיין ושמן, וכמה התכווצת כשראית שכל השמחה שלהם נעלמת
ובמקום לצאת בשמחה למסגרות הם הצטערו.

ופשוט תבקשי בשבילך אם הוא יכול להשתדל.

אני מאמינה שאם הוא לא "דוגל" בזה ומוכן (באמת) להקשיב ולהבין הוא יוכל בע"ה לשנות את זה.
אבל זה תלוי כמובן ברצונו הטוב, וגם כשיש רצון טוב זה לא פשוט לשנות הרגלים
(ומן הסתם הוא גדל/ חווה דברים כאלה בילדותו בצורה דומה כך שזה נטוע בו)

ולכן להשתדל לדבר ולתזכר
וגם לימוד והעמקה בסדנה חינוכית יכולים לעזור לו
אולי הוא יזכר איך הוא הרגיש כילד כשכינו אותו בשמות, ומה זה עשה לו...


ובעצם גם דבר שלישי- תתמידי להיות דמות מאירה. להשתדל להתייחס יפה ובמאור פנים,
להוות מעין דוגמא שאולי הוא לא הכיר להתנהלות עם הילדים מתוך מקום שלא משתמש
בכוחנות ובהקטנה אלא בהפרחה שלהם.


בהצלחה רבה.
תודה. התחברתי לדברייךרק מה'!
לא אלימות אבל גישה שלו לא נכונהl666
זה קצת ילדותי לקרוא לילד שמן, ככה מדברים ילדים קטנים וכמובן מעליב מאוד. מצד שני האם יש משמעת בבית ? האם ילדים מקשיבים לו , מקשיבים לך? האם ילדים ביקשו שהוא יזדרז או דרשו? האם תגובה, עוד עשר דקות חמודים, אבא עכשיו עסוק הייתה תופסת או שהם ישר מתחילים לבכות ולצעוק ולא מרפים?
אלימות מילולית 'פוצעת' הרבה יותר מאלימות פיזית.כשתאמין...
זה לא רלוונטי מה עושים או לא עושים הילדים.
האחריות כולה שלו!!!
שילמד לרסן את עצמו ואותם לחנך שמאל דוחה וימין מקרבת.
חכמים היזהרו בדיברכם.
להגיד "תינוק בכיין" זה לא אלימותl666
זה יכול להיות תיאור המצב. אסור לקרוא בשמות, אסור לצרוח על כל דבר וישר להתעצבן ולהעניש. אבל אם אבא אמר לעשות משהו וילד לא עושה את זה בסדר לשלוח לחדר. מה אבא אמור לקפוץ ולרוץ לגן ברגע שילדים אמרו? הרבה פעמים הורה שצורח זה הורה שלא מקשיבים לו, ומפעם לפעם הוא מתפוצץ.
ושלא נגיע למצב הנורא של אימא של אושיק מסרט "קשר חופשי", שאצלה כולם אשמים, אבא משניא את התורה, חבר בוגד, חיים קשים ורק ילד שלה הוא מסכן וסובל .
קשר חופשי.. לא הגזמת קצת?סודית
זה רחוק שנות אור מתיאור הפותחת
מי אמר את זה?!עובד
אני מכיר מישהו שחווה את שתיהן,
והוא אומר שאלימות פיזית פוצעת גם את הגוף וגם את הנפש...
לא לדקלם סתם-
ולא כל דיבור שלילי הוא אלימות-
להגיד לילד "שמן" זו לא אלימות.
זה מעליב ופוגע, אבל לא אלימות!
אלימות מילולית זה להגיד לילד שתהרוג אותו למשל...
שאף יהודי לא ידע מזה!
זה לא דקלום תקרא מאמרים, נכון יש יוצא מן הכללכשתאמין...
לא כל מקרה של אלימות נפשית קשה יותר מאלימות פיזית. ואני מקרה מישהי שסובלת מחרדות ודיכאון שאמרה לי שהיא מעדיפה יסוריי גוף ולא נפש.

הכלל הוא כשאדם נפגע פיזית הסימנים בסופו של יום עוברים, אבל כשמדובר בפגיעה ריגשית של השפלה, בזיון, זילזול, הפחתה בדימוי העצמי, והקנטות לאורך שנים. עלולים לפתח בעיות נפשיות ודיכאון והשלכות לכל החיים..
לצערינו לא חסרים מיקרים שילדים התאבדו בגלל "התעללות נפשית" מצד החברה בכיתה בשכונה...
קיימת גם התאבדות 'ריגשית' לך תנסה לשכנע את הקורבן שהכל שטויות והבעיה לא בו אלא במתעלל.
כי כשילד שומע השפלות וביקורת באופן קבוע מהסובבים ובפרט מהקרובים הוא מתחיל *להאמין* שהוא כזה אפס ולא מוצלח.
טוב שהפותחת הבינה את הנזק שעלול ליהיות ממילים שמשפילות, ילד אמור לשמוע מההורים מילים מעצימות כדי שיגדל עם בטחון עצמי ועמוד שידרה חזק.
מציעה לך לקרוא מאמרים בנושא מבטיחה לך שהעיניים שלך לא ישארו יבשות.
זה לא נכוןעובדאחרונה
יש פגיעות גופניות שעוברות ויש שלא,
יש פגיעות נפשיות שעוברות ויש שלא.
כל הנושא של מה יותר גרוע פגיעה בגוף
או בנפש הוא לא נכון.
פגיעה גופנית היא גם נפשית..
וגם פגיעה נפשית גורמת לתופעות
גופניות פיזיות כמו כאבים שונים וכאלה-
כל מקרה לגופו, אין כללים מוחלטים בזה
תודה לכולכם. עזרתם ועודדתםרק מה'!
בד''כ יש שורשים עמוקים לזהאות והדר
אני חושב שזה לא נובע ח''ו בתור רוע וכדו'
הייתי מציע לך לדבר אתו על זה בזמנים טובים המתאימים, אולי ללכת אתו לסדנאות חינוך, הורות מקרבת וכדו'
ההגדרה לא משנָהד.

לא טוב לדבר אל הילדים בצורה מעליבה.

 

ה"בכיין" וכו', יותר גרוע מאשר "כנס לחדר אבא אמר משהו"..

 

הדרך, לענ"ד, היא אכן כמו שעשית. תדברי איתו, תשקפי מה מרגיש ילד ששומע "נמאס לי ממך" מאבא שלו, דווקא כי אבא הוא חשוב. כלומר, אל תעליבי אותו - תראי לו איך דווקא בגלל שהוא משמעותי, זה פוגע.

 

אח"כ תציעי, שאם יראה שזה לא מחזיק להרבה זמן - יפנה לעזרה בענין. כלומרף סוג של הדרכה איך לא להיסחף לדרך כזו של התבטאות, גם אם כך שמע מהבית, גם אם יש "הרגל".

ואפשר להוסיף, שבסופו של דבר, מלבד מה שגם לו איכפת הרי מהילדים, וזה יכול להזיק לתדמית העצמית שלהם ולאוירה בבית - הרי שבגיל מבוגר, הם עלולים "להתנקם" על זה ביחס כלפיו,ו אז יהיה קשה מאד לתקן.

 

הצלחה רבה.

 

 

תודה. ולגבי כנס לחדר כי אבא אמר משהורק מה'!

זו דרך החינוך הכמעט בלעדית שהוא משתמש בה, כשהילדים לא בדיוק מקשיבים.

הוא מכיר רק דרך שהיא כוחנית, ולכן הדגשתי זאת. אין לי בעיה שילד יכנס לחדר במידה וחצה גבולות, כדי "לקחת הפסקה", אבל כשזו הופכת להיות דרך החינוך הבלעדית, זה לא טוב

תדעי לך שפורים אולי זה נראה לך שכולם שמחיםסיה
כל מי שיצא לי לדבר איתן בפורים. משפחה . חברים. שכנים. לכולם גם היו רגעי לחץ ועצבים וצעקות. ולא כל החג היה שמחה ואורה.
גם אם ראית משפחה ,שהיה נראת השעה מאוד שמחה ,את לא יודעת מה היה שעתים קודם.
החג הזה מלא לחצים מכל הכיוונים. בדיוק אמרו שגם פסח וגם סוכות בקיצור כל החגים גם שמחה אבל גם לחץ ועצבים.
ובקשר לבעלך אני חושבת שאת כן צריכה להתערב תוך כדי. אם את מסבירה לו בנחת אחרי מעשה והוא לא מיישם. אז תוך כדי אם אומר לילד נמאס לי ממך את יכולה להגיד. כרגע אבא לחוץ אבל תדע שאתה ילד מאוד חמוד ואנחנו מאוד אוהבים אותך ובבית שלנו מדברים יפה. להגיד למה ככה למה בצורה שלילית ולתת איזה מחמאה לילד ובלי קשר גם להגיד. שמענו שאתה רוצה גינה זה לא מסתדר כרגע ולא לנדנד
אני לא חושבת שנכון להעיר לאבא בפני הילדיםרק מה'!

מאמינה שזה בעצמו גורם נזק יותר גדול. תודה לך

אני חושבתסיה
שילדים יכולים גם לזכור שאבא השפיל אותנו ואמא לא עשתה כלום להגן עלינו שזה ממש לא פחות חמור
שתיכן צודקות! לכן לא להזניח ולטפל מהר.כשתאמין...
כדי שהאב לא יאבד את סמכותו כהורה וכמחנך, והילדים לא יפתחו דימוי עצמי נמוך
ויפסיקו להעריץ ולאהוב אותו.
בזה את צודקתסודית

אבל 

חושבת שהמידות האלה לא מופעלות בלעדית על הילדים

...

 

 

 

כלומר? גם עליי? אז דעי שממש לארק מה'!
מעולם לא אמר לך שום מילה שנראת כהקנטה?סיה

ולסתם אנשים ברחוב/ שכנים/אחים

הוא מקניט רק את הילדים שלו בלבד?

לא. וזה גם לא נושא השרשוררק מה'!
מרגישה מאוד לא נח שמשליכים את השאלה לתחומים אחרים. בעיניי לא מכובד
בלי להכנס לשאלה שאת לא רוצהסודית
תדעי לך, שיש מקרים שבהם האמא נמנעת מלהתערב באלימות נגד ילדים, כדי שהאלימות לא תופנה אליה.

וזה שאת לא מתערבת בזמן שהוא כוחני כלפיהם, העלה את השאלה. אבל מסכימה שזה לא לדיון כאן,
אלא רק לחשיבה שלך, האם זה המצב.

אם לא, אז המצב טוב, כי הוא יודע להתנהל בלי כוחניות בתוך הבית. למשל מולך.

אז הדרכה הורית יכולה לעזור.

הוא מעולם לא הרים ידרק מה'!
כי משיהוא כוחניסיה
אז זה בדרכ דרך חיים
זה מוזר שזה רק כלפי ילדים קטנים.
שהוא מנסה להוציא משהוא אגרסיבי והוא אולי מנצל שזה ילדים קטנים חסרי ישע שהם לא יכולים להתקומם נגדו או פוחדים ממנו ולכן הוא מרשה לעצמן
יש הבדל בין מילים שיש בהם שימושרק מה'!
במונחים של כח, לאדם כוחני
אני בטוחה שהפותחת לא צריכהכשתאמין...
ניתוח פסיכולוגי למצב מעבר לעצות, זה לא עונה לעצם השאלה.
אני בטוחה שאם היה מעבר למה שסיפרה לא היתה לה בעיה לשתף את הפורום , אז אין צורך להעלות ספקולציות ובכוח לחפש אולי הוא אלים או כוחני כלפיה ובכלל. זה מאוד פוגע למרות שזה אנונימי.
נכון מאד. תודה לךרק מה'!
תראי,רק מה'!
הוא לא הרים יד.. והוא גם הרבה פעמים אוהב ומחבק והילדים מאוד אוהבים אותו. אבל יש לו גם עניין שלפעמים יוצאות לו מהפה מילים כוחניות. במידה ואעיר המסר יהיה שאבא ואמא במחלוקת, והריב יחלחל יותר לילדים. הרבה פעמים אבא ואמא לא מסכימים על צורת החינוך, אם אעיר כל הזמן זה בהחלט לא יהיה טוב

בגלל שהוא לא אדם רע וכן מנסה לשפר, וגם אוהב ומחבק, לא מרגישה נכון להעיר כך
אני ממש מתפעלת ממך והאינטואיציה שלךהודיה60

נשמעת ממש נכונה. 

נשמע שבעלך אדם טוב שיודע לאהוב ולחבק

המצב הזה שאמא מעירה לאבא יוצרת אוירה מאד לא טובה בשביל הילדים. ערעור הסמכות ההורית ועוד

את ממש צודקת

 

מזדהה עם מה שכתבה למטה "בת 30" - תציעי שתלכו ביחד להרצאות בתחום, או תשמעו שיעורים ביוטיוב או ללכת ביחד לקורס הנחיית הורים

 

הרבה הצלחה. אתם נשמעים ממש עם כלים ויכולת להצליח!

זה נכון..ד.

אבל מבחינת הילד, זו הבעיה הפחות חמורה, לדעתי..

 

יש דברים שילדים לא מתרגשים מהם יותר מידי. גם הערות הם יודעים לא פעם לסנן.. יודעים שכך מישהו מההורים מדבר, ולא מתרשמים יותר מידי.

 

אבל יש דברים שפוגעים או משפילים. והם צריכים טיפול ראשונים.

 

מאד מקוה שאם בעלך מקבל את הערותייך בענין, משתדל, ואחרי יומיים זה חוזר - יוכל גם להבין שיש איזו בעיה שלמרות רצונו הטוב אינו מצליח להשתלט עליה, ושכלל לא בושה לנסות להיעזר בעצות של מי שיוכל לעזור לו איך להחזיק מעמד עם הרצון הטוב שלו באופן קבוע.  הוא צריך לדעת שיש דבר כזה. להתייחס לכך בערך כמו שהולך לרופה לקבל אנטיביוטיקה, להבין שזה לא לתמיד, יעזרו לו לעלות מזה - וימשיך כבר בכחות עצמו. טוב לילדים, טוב לו, טוב לך.

לכותבת היקרה!שער
הכאב שלך נשמע עמוק.
ואת צודקת מאוד..
זו אכן אלימות מילולית. יש אמנם הרבה רמות לאלימות. אך אין ספק שהשפלות הן אלימות.
אם הוא לא מצליח לעבוד על זה לבד (לימוד תורה כמו שהזכירו פה ממש לא מעדן את הנפש! רק עבודת המידות תעזור)
לא קל בכלל לעבוד על המידות ולכן עזרה וטיפול פרטני על הנפש די דחוף..
הרי כל דבר שהוא אומר הוא שורש ממה שחווה. ועליו לתקן אותו כדי להיות נעים..
הילדים לא צריכים להיות בזק איגרוף של אבא שלא עובד על עצמו או מטפל בנקודות החולשה שלו.
ואמא לא צריכה לשתוק על זה ולא להעיר מול הילדים. אבל בשום אופן לא להשאיר את המצב ככה.
ילדים סופגים הכל!! ואת לא רוצה שיקחו "את התיק" הזה לחיים שלהם.

בהצלחה!
שיעור תורה *ממש* לא מעדן את הנפש? הלכת מאוד רחוקכשתאמין...
מהיכן הידיעה? צרם לי מאוד ולכן הייתי חייבת להגיב. זו רשימה חלקית שקיבלתי מבעלי שמחזקים במידות ודרך ארץ.
גמרא, פרקי אבות, פלא יועץ, אורחות צדיקים, חובת הלבבות, בכל שיעור ניתנים דברי מוסר מידות ודרך ארץ תוך כדי טיבול בסיפורים מחזקים מחז'ל. וספרי מוסר רבים שנמצאים אצלנו בספריה.. ובעלי היא עדות לכך
בן בג בג אומר: הפוך בה והפוך בה דכולא בה'. כל החוכמות נמצאים בתורה. רפואה מדע וכ"ו..
וזה לא סותר שצריך לפעמים להיעזר גם באנשי מקצוע.
ממליצה על הסדנא של הורות מקשרת והספר "איחזו בילדכם"שירתהילה
יש לי שאלהבת 30
הוא גם יודע להיות אבא חם, כיפי? לספר סיפור, להשתולל קצת ביחד, וכד'?
כן בהחלטרק מה'!
הוא פשוט לא יודע איך להתמודד במצבים שהילדים לא מקשיבים ולכן תמיד "מאיים" או נותן להם עונשים
אז המצב לא עד כדי כך גרוע...בת 30
כמה דברים, לדעתי.
א. בהרבה משפחות יש סגנונות שונים ואפילו חילוקי דעות בתחומים של סמכות ויחס לילדים. אולי זה לא האידאל אבל זה בהחלט מצוי. אני חושבת שכל עוד האווירה הכללית היא טובה הילדים ונפשם הרכה לא ניזוקים. ילדים הם חכמים ורגישים. הם יודעים שאבא אוהב אותם ולכן גם מקבלים שאבא כועס עליהם. גם אם זה בצורה לא כ''כ נעימה.
ב.אני בהחלט חושבת, ברמה הזוגות, שאם יש משהו שמפריע לך, אז כדאי לדבר עליו בצורה רגועה ומכבדת. אני בכוונה כותבת ברמה הזוגות, כי זה ביניכם קודם כל. והדבר הכי פוגע הוא שאחד מבני הזוג מאשים את השני בכך שהוא פוגע בילדים.
ג. תראי, גם אם יש דברים שאת לא מסכימה איתם- כמו השליחה לחדר- את צריכה לשחרר קצת ולתת אמון בבעלך, שבסך העל הוא בנאדם טוב ונורמטיבי, שאולי יש צד של אמת גם בראיה שלו.
ד. תהיי יצירתית בפתרון הבעיה. תציעי שתלכו שניכם להרצאות בתחום, או שתשמעו ביוטיוב הרצאות השיעורים. תגידי לו שאת ממש רוצה ללמוד על חינוך ילדים ותקני כמה ספרים בנושא.
אם את רוצה שינוי אז תעשו את זה ביחד. לא את נגדו, דורשת ממנו שינוי.
זו את שהמליצה על הספר "אל תחטאו בילד"?סודית
נראה לי אולי יעזור.
כן.בת 30
אם כואב על הנשמות הרכות שסופגות כעס תמידי כלפיהםרפואה שלמה

אז כמו שד. כתב, לא משנה אין קוראים לזה.

מה הגישה שלו עצמו לצורת החינוך שלו? הוא חושב שהיא "טבעית"? הוא מסכים איתך שהיא לא נכונה?

הוא רוצה שתעזרי לו להפטר מהתכונה הזו? הוא רוצה שלא תתערבי? 

 

אם הוא רואה את ההתנהגות הזו כפוגעת,

יש אפשרות שתגיעו בינכם להסכמה, שאת רומזת בשעת מעשה רמז מוסכם (בלי אמירה מילולית), שתזכיר לו שהוא רוצה לחנך אחרת?

 

נורא קשה להשתנות. 

אבל אם קיים רצון כזה, זו כבר חצי מהדרך

 

 

 

 

 

 

המלצות לצימרחושבת בקופסא

מקווה שזה מתאים לשאול פה ויהיו מספיק תשובות.

יכול להיות שעדיף לשאול בהו"ל.


אנחנו רוצים לצאת לצימר זוגי מהתקציב שנשאר לנו מהמילואים וכנראה נוסיף קצת.

מחפשים צימר חדר אחד לזוג, עם ברכה פרטית (באמת פרטית, שלא רואים אותנו ואנחנו לא רואים אחרים)

עם ארוחת בוקר יהיה נחמד אבל לא חובה.

תקציב של סביבות 1,000 שקל לילה, (נחמד אם יהיה בפחות) שני לילות בסוף אוגוסט כנראה (אני מקווה שלא יהיה עמוס או יקר מידי בזמן הזה, אין לנו כל כך אפשרות אחרת)


אזור בארץ: לא ירושלים או המרכז ממש, ולא צפון רחוק ודרום רחוק. אולי בשולי המרכז?

אנחנו מתניידים באוטובוסים.

עדיפות אם יש אטרקציות, מסלולים ודברים מעניינים לעשות באזור שאפשר להגיע אליהם באוטובוס.


אשמח לעזרה כי ממש לא מבינה בזה.

מומלץ ממש ממשכנפי נשרים

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

תודה רבהחושבת בקופסא

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?


אשמח לעוד תגובות

עוקבתרוני 1234
אני אשמח להמלצות גם למקומות שלא צריך תחב"צ, בכל רחבי הארץ.
לא מאוד בקי, אבל ברחבי יו"ש יש המוןהסטורי
אולי צימרבוס שומרון באלון מורה יכול להתאים.

(לא הייתי שם, רק ראיתי פרסומים)

נראה לי פחות הכיווןחושבת בקופסא

אנחנו כנראה יותר מידי עירוניים בשביל זה, אין ברכה פרטית, וגם לא נראה שיש אופציות מה לעשות באזור מסביב.

אבל תודה, אשמח לעוד תגובות. 

ממליצה בחום על צימרים נוף החאן בכפר אוריהנגמרו לי השמות

הנה הקישור: נוף החאן, צימר בכפר אוריה | Weekend


היינו אומנם עם שלושת הילדים ולא רק זוג, אבל גם לזוג זה שווה בהחלט לדעתי.

אני זוכרת שהמחיר היה נמוך יחסית למקומות אחרים ויכול להיות שדווקא כן יתקרב לתקציב (לא יודעת לגבי אוגוסט).

הבעלים של הצימר מקסימים.

יש שם בריכה שווה שפרטית בשעות מסוימות שאתם שם (בעל הצימר מסביר הכל כאשר מגיעים. בגדול כאשר זוג או משפחה רוצים להיות בבריכה ויש במתחם עוד זוגות אחרים אז או מחלקים מראש שעות ואז יש לכם שעות רק שלכם.

או נכנסים בלי לקבוע כאשר פנוי ואז סוגרים את הדלת של הבריכה עם הווילון וכך זה סימן לאחרים שתפוס ולא נכנסים )

יש גם ג'קוזי גדול בנוסף. גם בחלק מהצימרים בפנים וגם ליד הבריכה עם מפתח ודלת וכנ"ל כאשר זה מתחלק לזמנים שהם רק שלכם).

זה באיזור צרעה ואשתאול, נוף מדהים, הרבה מסלולים. יש גם סניף איקאה קרוב אם שייך

ומרכז של חנויות אוכל וכו' באיזור (לא בכפר אוריה עצמו אבל קרוב).

לא יודעת לגבי תחב"צ.

אנחנו נהנינו מאוד וממליצה


תהנו המון

איזה כיף ❤️

שמעתי על צימר הראל בשבי דרוםפצלושוןאחרונה

700 ללילה

נראה מאד יפה

מישהי חייבת לי כסף ולא נעים לי להזכיר להפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך כ"ב בסיוון תשפ"ו 19:59

אבל עם חוסר נעימות לא הולכים למכולת, לכן הזכרתי למדינת ישראל בכל זאת...


 

 

 


 

כן חברים,

לפעמים מומלץ למלא דוחות להחזר מס 😀

יש עוד הטבה לניצול בעניין זיכוי מס רווחי הוןזמירות

בטופס 1301, בנספח שממלאים על השקעות בשוק ההון לפי טפסי 867, יש אפשרות לסמן שההכנסה היא מרכוש שהיה בבעלותך שנה לפני הנישואין - וזה כולל מניות או תיק השקעות.

ואז לייחס לבן הזוג חישוב בנפרד או לבת הזוג חישוב בנפרד על הרווחים בשוק ההון. 

 

כך שאם מי מבני הזוג נכנס לנישואים עם הון מסויים, ואפשר להוכיח את מקור ההון, אם פקיד השומה יבקש הוכחות - אפשר לנצל הטבת מס זו בפקודת מס הכנסה. 

מישהו מבין טוב בליסינג?חזקה בעורף

אנחנו מתניידים בשני רכבים. בעלי מקבל מהעבודה רכב+דלקן של 7 מקומות, שלרוב נמצא אצלו. ויש לנו רכב פרטי שלנו (5 מקומות שלרוב נמצא אצלי) עד עכשיו הרכב הפרטי שלנו היו רכבים זולים ודי מתפרקים, לא כ"כ השקענו ברכב כי הוא שימוש בעיקר אותי לעבודה (ממש קרוב לבית) ובהקפצות של הילדים (שוב, לרוב נסיעות ממש קצרות)


עכשיו ב"ה כבר תקופה שהרכב 7 מקומות לא מספיק לנו❤️ אז הרכב הפרטי הופך להיות גם להרבה נסיעות (לשבתות ולטיולים) הרכב הנוכחי כבר מתפרק וכבר תקופה שאנחנו מחפשים רכב ממש טוב שיחזיק מעמד לאורך זמן. הקצבנו עד 50,000 אבל לא מוצאים משהו שמספק אותנו מבחינת הנתונים של הרכב😬


התחלנו קצת להתלבט אולי כדאי לנו להשקיע בליסינג. מצד אחד מרגיש לי קצת כמו לזרוק כל חודש כסף לפח. מצד שני, נותן לנו שקט נפשי עם הרכב (קצת זקוקים לזה)


אבל בסופו של דבר, לא באמת מבינים בליסינג עד הסוף…

נשמח לשמוע איך זה עובד. יתרונות וחסרונות.

למה צריך להתייחס כשרוצים להתחיל? על מה לשים דגש? מאמינה שאנשי מכירות של הליסינג יידעו ל"סובב" אותנו טוב, כדי להרוויח, אז רוצים לבוא כמה שיותר מוכנים מראש.


תודה לעוזרים🙏🏻

לא בדיוק מה ששאלתפשוט אני..

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.


 

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

גם אנחנו נעזרנו במישהו כזהבארץ אהבתי

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

ממליץ גם על ארי ויילר1223334444
זה בדיוק הבנאדם 🤩פשוט אני..
גם אני ממליץ עליו, בחום רבדוד100
+972 54-532-0036
הוא נותן שירות בכל רחבי הארץ?רוני 1234
תודה! נחשוב גם על זה.חזקה בעורף
נשמע שזה לא נכון לכם ליסינגזיויק
תודה על התגובה. יכול לפרט למה?חזקה בעורף
כי הרצון שלכם זה ברכב טובזיויק
זו לא סיבה מספיקה לליסינג עם כל הכבוד..
ליסינג אף פעם לא יהיה משתלם לאדם הפרטינפשי תערוג

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב


בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

כן, חברות הליסינג תמיד מצחיקות אותיפשוט אני..
''ירידת הערך - עלינו''.

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

ליסינג זה דרך בעיקר לקנות את ההתחמקות מה"דרעק"משה

לכן עכשיו הלוביסטים של הליסינג נלחמים בתוכנית של מירי רכב (לא שגיאת כתיב) להפחית את כמות הטסטים למכוניות יחסית חדשות מפעם בשנה לפעם בשנתיים. בסוף ה"לחם והחלב" שלהם זה  אנשים ששונאי תחזוקה של מכונית.

אולי ישתלם לכם רק להשכיר רכב לטיולים ושבתותרוני 1234אחרונה
אני מניחה שזה רק פעם בכמה חודשים
חיבוקחדווית

יש לי חברה סופר סופר קרובה,

חברת נפש כמו שאומרים..עברנו הכללל ביחד..

ברגיל היינו מתחבקות חיבוק ארוך (יכול להיות כמה דקות) מלא משמעות ,צורה לבטא את האהבה ואת הקשר העמוק ומשמעותי, מתוך אהבה נקיה.

עכשיו אני מתחתנת עם הבחור שלי.

ואני לא יודעת מה לעשות.

האם זה סבבה שאני ככה מתחבקת איתה באמת מתוך אהבה כנה ואמיתי? האם זה משהו שאוכל לעשות גם אחרי החתונה. הרי למרות שיש לי את האיש שלי אני עדיין רוצה את החיבוק דווקה שלה, כמו שאני עדיין רוצה תחיבוק של אמא
מה אתם אומרים על זה

פשוט לעדכן את האיש שלי ואז זה סבבה??

מה אתם ממליצים, הכל זה יכול פשוט להמשך כרגיל?
וגם בכללי איך מנהלים חברות כלכך קרובה אחרי החתונה 

 

משהו לא מסתדרפשוט אני..

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

היא לא כתבה שהיא מתחתנתזיויק
אלא שאלה מה יהיה אחרי שתתחתן מתישהו
''עכשיו אני מתחתנת''פשוט אני..
שאלה טובהמחפש אהבה
ואלה יפה שאתם עוקבים ושמים לבחדווית

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אם לא היית מתייחסת לזה כעניין זה לא היה חייב להיותפתית שלג

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

בגדול בעיה בהגדרה זה לאSevenאחרונה

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

מכירים את די סיטי במישור אדומים?ברגוע

האם יש שם חנויות במחירים טובים?

מחפשים בעיקר ספה ומיטת ילדים, אולי גם שולחן אוכל ותנורים

הייתי שם לפני שנה, זה היה בעיקר בית קברות לעסקיםפשוט אני..

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

תודהברגוע
ואולם שמחות של ארועים חרדייםמשה

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

אם אתם מהאיזורנפשי תערוג

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

תודה, יש לך המלצה על חנות מסויימת בירושלים?ברגוע
לא.נפשי תערוגאחרונה

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט


מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

מודעות לאתגרים בקדושת הזוגיות במרחב הזוגימחפש אהבה

נראה לי שהשאלה מורכבת משתי חלקים, אחד מופנה לגברים שבינינו ואחד לנשים:

לגברים: האם אתם משתפים את האישה שלכם באתגרים שאתם חווים מול נשים אחרות?...

לנשים: האם אתם מעוניינות שהבעל שלכם ישתף אתכם בנושא הזה? שיהיה פתוח עד הסוף?

האם קרה לכם שהוא שיתף אותכם, ומה היתה תגובתכם [המודעת והלא מודעת..]?

לא בדיוק אבל בערךפשוט אני..

אני משתף בצורה קיצונית.


זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.


גם אצלנו יש שיח פתוח בתחום הזהנעמי28

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

 

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

למה הניסוח פה שזה תמיד מהצד הגברי?ירושלמית במקור
מה הכוונהזיויק
למה הוא שואל אם הגבר משתף ולא אם האשה משתפתפשוט אני..
אין סימטריה אבל שאלה טובהזיויק
נו, אשמח לשמועמחפש אהבה
(הוא לא אמר על השאלה שלך שהיא טובה אלא על שלי)ירושלמית במקור
זה מה שהתכוונתי. מוזמנת לשתף מהצד השנימחפש אהבהאחרונה
מה זה אומר אם קשה לי ממש?נגמרו לי השמות

ומה זה אומר עלינו כזוג?

ומה אם פשוט נמאס לי מכל הריבים האלה?

או מכל הריחוק הזה?

או מכל הקושי הזה?

 

יצא לי להתבונן בחג השבועות האחרון במגילת רות,

ובקריאה הזו קפצו לי לעין המילים "ודבקה בה".

לפני הרי מתואר שגם עורפה וגם רות הלכו עם נעמי

אבל נתקלו שוב ושוב באתגר או סירוב או שימת המציאות כפי שהיא על כל קשייה ומורכבויותיה שהציבה בפניהן נעמי - ובעוד עורפה בחרה לחזור אחורה, על רות כתוב: "ודבקה בה".

ובעצם התבוננות על זה הביאה אותי לחשוב שדבקות מובילה לחיים, דבקות יוצרת חיים.

הרי בזכות אותה הדבקות נוצר אפילו המשיח שלנו! חיים. גאולה. בזכות הדבקות הזו. בזכות הלא לוותר הזה.

 

וגם במקום אחר בספר בראשית ששם נאמר "ודבק באשתו והיו לבשר אחד" - ורש"י מפרש בילדים, ופירושים אחרים מפרשים גם באחד ממש באיחוד הנשמתי והגופני והכולל כולו. כלומר יש כאן עוד דבקות שמובילה לחיים. גם להמשך החיים (ילדים) וגם לאיכות החיים עצמם ושמחת החיים שזה הביחד והאחדות של הזוג.

 

וגם בתפילה ששם נאמר: "ודבקנו במצוותיך" ואנו לומדים על התורה הקדושה ש"עץ *חיים* היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר". וגם אם העץ מתנדנד ברוח - אנחנו מחזיקים. דבקים. בתורה. במצוות. באתגרים שהחיים מזמנים לנו.

 

ועוד מקור שעלה לי בהקשר הזה הוא "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם *חיים* כולכם היום" - שוב דבקות שמובילה לחיים!

 

זה פשוט מדהים.

כמה הדבקות מובילה לחיים

כמה להמשיך, לדבוק, להתמיד, לא לוותר יכול להוביל אותנו לחיים.

לדבוק בטוב כמובן.

* ודבקה בה - לדבוק בטוב. רות ראתה בנעמי את הטוב ודבקה בטוב הזה. "באשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלוקייך אלוקיי" - זה הטוב. ה' אלוקי ישראל ולהיות חלק מעם ישראל ולהיות עם חמותי הטובה - זה הטוב עבורי ובו אני דבקה.

* ודבק באשתו - לדבוק בטוב שבאשתי. לדבוק בטוב שבבעלי. לדבוק באשתי עצמה. לא לוותר עליה. לדבוק באישי עצמו. לא לוותר עליו. 

לדבוק ולהתכוונן אליה ולהשקיע בה כמה שאני רק יכול. לדבוק ולהתכוונן אליו ולהשקיע בו כל מה שאני יכולה.

* ואתם הדבקים בה' אלוקיכם - לדבוק כמובן בקב"ה שבידו הכל וממנו הכל ומקור כל החיים וכל הטובה וכל הברכה.

* ודבקנו במצוותיך - לדבוק בטוב שבמצוות ובתורה. יש טוב ויש רע ובחרת בחיים - לבחור בטוב.

 

ואפשר ללמוד מזה גם על הזוגיות שלנו ועל ההורות שלנו - ולזכור שמעבר לזה שכל דבר בעולם הזה צריך אנרגיה כדי להתקיים, צריך עבודה כדי להתקיים ולקרות,

יש עוד משהו מאוד מאוד חשוב:

הטוב הגדול יותר, השלם יותר, האמיתי יותר והשורשי והעמוק יותר – כל אלה באים *רק* אחרי ההשקעה. רק אחרי הדבקות. רק אחרי שעובר זמן של השקעה מתמשכת ומרוכזת.

 

למשל,

לא דומה אהבה לתינוק בן יום

לאהבה לילד בן שנתיים

לאהבה לאותו הילד בן 10

 

ככל שהילד גדל,

ככל שנשקיע בו יותר - יותר נאהב אותו.

כמובן שמהתחלה אנו אוהבים אותו.

אבל אי אפשר להשוות את האהבה שהייתה לנו בלב כשרק ראינו אותו לראשונה, לאהבה שיש לנו בלב כשהוא פתאום קורא "אמא", "אבא", לאהבה שיש לנו בלב שהוא כבר משחק עם האח הקטן, מחבק אותנו וכותב לנו ברכה ואנחנו משחנשי"ם איתו ומגלים בו עולם שלם ואישיות שלמה שלא הכרנו! ואז האהבה מתעצמת אפילו עוד יותר!

 

אותו רעיון גם עם בני זוג,

בהתחלה יכולה להיות אהבה, חיבה, התרגשות וכו'

ופוטנציאל הצמיחה של האהבה עצמה הוא עצום

אחרי שנה עוד יותר

אחרי 10 שנים עוד יותר

ואחרי 20 ו30 שנים עוד יותר.

 

וגם אם קשה לנו עכשיו -

הרי אם נלך אחורה למקומות שחווינו קשיים בחיים הרבה פעמים נוכל לראות שאם לא היינו חווים את כל הקשיים האלה, את כל המשברים והרע שעברנו - לא היינו באותו מקום שאנחנו עכשיו. וכל אחד ואחת ומה שזה אומר עבורם.

כך גם אם אנו עוברים עכשיו קשיים בזוגיות שלנו - נוכל להגיע דווקא מהם ומתוכם גם לכמויות של *טוב* גדול אפילו עוד יותר בינינו. 

כמה שזה נשמע מופרך, לפעמים רק מהמשברים אפשר לצמוח ולהעמיק בעוצמה הכי חזקה שיש,

לפעמים דווקא מהרע אפשר לחוות את הטוב יותר בשלמות ויותר בחוזקה ועוצמה.

 

וזה נכון לכל תחום בחיים - אדם שעובר ומתגבר על מכשולים וקשיים - לרוב יכול לצאת הרבה יותר מחוזק, עם הרבה יותר כוחות ותעצומות נפש שגילה על עצמו, הרבה יותר לעזור גם לאחרים, הרבה יותר לפתח את השריר של הנתינה וגם של הקבלה, לפתח ולהרחיב עוד את כוחות הנפש שלו, וגם לחוות את הטוב הרבה יותר בעוצמה כאשר הוא מגיע.

 

אז דווקא אחרי ריב או אתגר או קושי זוגי - אם נצליח לעבור דרכו, בתוכו וממנו נכון -

או אז נוכל גם לגלות את הטוב העמוק יותר, הגדול יותר,

מה שלא היינו זוכים לו אם היינו נשברים באמצע!

מה שלא היינו זוכים לו אם היינו מרימים ידיים בקושי הראשון או השני או השלישי.

אז אם יש קשיים ואנחנו חושבים אולי להרים ידיים?

רגע!

לומר לעצמנו - רגע, בעצם עדיין אין לנו מושג עוד כמה טוב נוכל לקבל מהקשר הזה ואחד מהשנייה עוד יום, עוד חודש, עוד שנה ועוד 20 שנים.  

אז ננסה לאפשר לעצמנו את אותה השקעה והתמדה, את אותה דבקות, את אותו לימוד, וב"ה לזכות לטוב עמוק וחזק עוד יותר.

 

ובעצם אם חושבים על זה אז גם בהורות, גם בזוגיות, גם במיניות, גם בכל מערכת יחסים עם המשפחה, גם בעבודה, וגם בהכל - המתמיד זוכה! לגמרי זוכה ❤️

וזה הזכיר לי גםנגמרו לי השמות

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

 

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

 

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

 

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

 

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

 

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

 

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

 

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

 

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

 

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

 

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

 

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

 

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

 

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

 

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

 

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

(רציתי לכתוב ישר ולא הספקתינגמרו לי השמות

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

🔴 מצב מלחמה 🔴 - תוספת קטנה לעכשיונגמרו לי השמותאחרונה

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

 

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

 

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

 

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

 

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

 

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

 

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

שאלה יותר לגבריםבוריס

אשמח להמלצות על תחתונים.

אני לא מוצא משהו שהוא באמת נח ואני סובל מזה מאוד

תודה

מאצ'טונים דלתא - יש גזרות שונותפ.א.
אני אוהב בוקסר קצר 
גזרה?חתול זמני

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

א. גזרה רחבההסטורי
ב. שתי מידות יותר משאר הבגדים...
כעיקרוןשפויאחרונה

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.

אולי יעניין אותך